Transcript מוסיקה מנוונת גרמניה 1933-1938

‫בניית המשטר הנאצי הטוטליטרי בגרמניה וביסוסו ‪1939 - 1933‬‬
‫תעמולה‪ ,‬חינוך ופולחן אישיות‬
‫השתלטות על אמצעי תקשורת ותעמולה‬
‫התעמולה הנאצית שאפה להחדיר את האידיאולוגיה הנאצית בקרב העם הגרמני‪ ,‬לחזק את‬
‫האנטישמיות וליצור פולחן אישיות להיטלר‪ .‬הנאצים השתלטו על כלל אמצעי התקשורת והמידע אשר‬
‫הגיע לציבור‪ .‬הקולנוע שימש כאחד הכלים החשובים בתעמולה והקרין סרטים על החברה הגרמנית‪,‬‬
‫המפלגה‪,‬צלב הקרס וגדולתו של היטלר‪ .‬בראש משרד התעמולה עמד גבלס‪ .‬נערכו טקסים‪,‬מצעדים‬
‫צבאיים‪,‬מפגני ראווה‪ .‬כרזות ופסלים של היטלר המציגים אותו באופן הירואי הוצבו בכל המדינה‪.‬‬
‫השתלטות על מערכות החינוך‪-‬סגל ההוראה בבתי הספר ובאוניברסיטאות הוחלף לסגל נאצי שדגל‬
‫בעקרונות האידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬תכני הלימוד השתנו והפכו לנאצים‪ ,‬ויהודים ומתנגדים לשלטון הוצאו‬
‫ממערכות החינוך‪.‬‬
‫השתלטות על תחום התרבות‪ -‬גויסו אמנים תומכי‬
‫הנאציזם והציגו יצירות‪ ,‬פסלים ותמונות שמבטאים את‬
‫העוצמה והגאוניות הנאצית‪,‬לעומת יצירות פסולות‬
‫שהציגו את התרבות המערבית הדמוקרטית‪ ,‬עליהן הוטל‬
‫חרם מלא והם כונו "יצירות מנוונות"‪.‬‬
‫ב‪ 1938-‬יצא חוק שנקרא "החוק בדבר החרמת כל‬
‫היצירות של האמנות המנוונת"‪.‬‬
‫השתלטות על תחום המוזיקה‪ -‬הטילו חרם על יצירות‬
‫יהודיות ועל מוסיקה יהודית וכינו כל מוזיקה שאינה‬
‫תואמת את האידיאולוגיה הנאצית "מוזיקה מנוונת"‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נאסר לשמוע מוסיקה שחורה המסמלת את‬
‫השחורים שהם גזע נחות‪ .‬מצד שני שמו דגש על‬
‫השמעת מוסיקה קלאסית בעיקר של ואגנר שהיה‬
‫אנטישמי ‪,‬ויצירות כנסייתיות מימי הביניים‪.‬‬
‫צליל מנוון‬
‫(נעם בן זאב)‬
‫''עלינו להבטיח שהסיבות לעלייתם של היהודים‬
‫ולהשתלטותם על המוסיקה בגרמניה יובהרו לכולם ‪ -‬ומה‬
‫שנחוץ לה עכשיו הוא טיהור‪ :‬הניוון שפשה במוסיקה‬
‫הגרמנית הוא חלק מבעיה עולמית‪ ,‬והמלחמה נגדו היא‬
‫פוליטית ‪ -‬הרבה מעבר לסוגיה תרבותית גרידא"‪.‬‬
‫אלמוני היה כותב דברים אלה‪ ,‬המוסיקולוג הגרמני קרל‬
‫בלסינגר‪ ,‬לפני עלות הנאצים לשלטון‪ ,‬והוא שקע בחזרה‬
‫לאלמוניותו אחרי נפילתם‪ .‬אבל שנות שלטונם אפשרו לו‬
‫לפרוח‪ ,‬ולבטא את קביעתו הבלתי מעורערת על אודות‬
‫מצב המוסיקה הגרמנית ‪ -‬קביעה טיפוסית לשנות ה‪30-‬‬
‫בגרמניה של המאה שעברה‪ ,‬שבה הלך הנוף המוסיקלי‪-‬‬
‫אידיאולוגי בגרמניה והתכער ‪.‬‬
‫ספר התווים המקורי של האופרה‬
Jonny spielt auf (Jonny Strikes Up) is an opera with
words and music by Ernst Krenek about a jazz
violinist. The work typified the cultural freedom of
the 'golden era' of the Weimar Republic.
‫כרזת מחאה של הנאצים נגד האופרה‬
‫ג'וני פותח בנגינה ‪1928‬‬
‫וינאים!! הריקבון והזיהום התפשטו בקרב האוכלוסיה המקומית‬
‫שלנו בידי הכנופיה המזרחית‪ .‬אין די שאנשינו נחשפו למצוקות‬
‫האינפלאציה‪ ,‬כעת‪ ,‬נוסף לכך‪ ,‬כל יסודות המוסר והתרבות‬
‫שמאפיינים את האופי הלאומי שלנו‪ ,‬צפויים להיכחד‪ .‬האופרה‬
‫הלאומית שלנו‪ ,‬גאוות כל בני וינה ‪ ,‬נפלה קורבן לזיהום יהודי‬
‫כושי חסר בושה‪ .‬היצירה המבישה של צ'כי שהוא יהודי למחצה‬
‫"ג'וני פותח בנגינה" נאכפה על האופרה הממלכתית‪ ..‬כנופיית‬
‫זרים של סוחרים יהודים והבונים החופשיים לא וויתרה על שום‬
‫מאמץ להשתמש באופרה כבמה עבור הסטיות של היהודים‬
‫והכושים‪ .‬הבולשביזם האומנותי זוקף את ראשו החצוף‪ .‬והממשל‬
‫הנוכחי‪,‬הגרמני נוצרי‪ ,‬משקיף בפאסיביות על ההמולה‪ .‬עלינו‬
‫הווינאים להגיב בהפגנות מחאה בהיקף גדול‪ .‬בזמן הזה נושא‬
‫הזיהום היהודי על החיים האומנותיים חייב לעלות לדיון‪ .‬התייצבו‬
‫למחות ביחד איתנו נגד המצב השערורייתי באוסטריה !!!!‬
‫ריכרד וגנר ויהודיות במוסיקה‬
‫לאנטישמיות במוסיקה מקורות רבים‪ .‬ריכרד‬
‫וגנר מבטא זאת בבהירות יתרה במאמרו‬
‫"יהודיות במוסיקה" שפורסם בחודש ספטמבר‬
‫‪ .1850‬בהתייחסו לפליקס מנדלסון ברטולדי‪,‬‬
‫הוא אומר‪" :‬כל המחשבות הצפות אצלנו בעת‬
‫שאנחנו מחפשים דרך לבטא את הדחייה שאנו‬
‫חשים כלפי המהות היהודית‪ ,‬כל הניגודים‬
‫הקיימים בליבה של מהות זו ובהתייחסותה‬
‫אלינו‪ ,‬כל מפגעיה אשר אנו חייבים‪ ,‬בכורח‬
‫הנסיבות להתעמת עימן כאן על אדמתינו‪,‬‬
‫מתחברים ליצירת קונפליקט טראגי בטבעו‪,‬‬
‫בחייו ובעבודתו האמנותית של פליקס מנדלסון‬
‫ברטולדי שמת בטרם‪-‬עת"‬
‫החוברת האנטישמית שפרסם ריכרד וגנר‬
‫ב‪ 1850‬בהשתמשו בפסאודונים‪ ,‬נתפרשה על‪-‬‬
‫ידי הנאצים כמבוא לתפישת הגזענות שלהם‪.‬‬
‫יחסיו עם היינריך היינה‪,‬אשר תחילה העריץ בכנות‪,‬‬
‫היו מורכבים באותה המידה‪ .‬בעזרת היינה הוא גילה‬
‫חומרים עבור יצירותיו "טנהויזר" וה"הולנדי המעופף"‪.‬‬
‫גם במקרה זה הפכה ההערצה המוגזמת לדחייה‪ .‬בטקסט‬
‫שלו "היהודיות במוסיקה" האשים ואגנר את היינה‬
‫על היותו מונע בידי "דמונים משחיתים וחסרי רחמים"‪.‬‬
‫פנייתו ליהודים המופיעה בסוף הטקסט נקראת כראיית‬
‫נולד הזויה של הפתרון הסופי של היטלר‪..." :‬תנו דעתכם‬
‫שהצלחתכם היחידה מהקללה הרובצת עליכם‪ ,‬יכולה‬
‫להיות הצלת אחשוור (‪ )Ahasver‬נפילה!"‪ .‬אם כי ואגנר‬
‫הסכים רק באופן חלקי עם התיאוריות הגזעניות של הרוזן‬
‫ז'וזף ארתור דה גובינו‪ ,‬ולמעט מקרים יוצאים מן הכלל‪,‬‬
‫הוא זיהה במהלך חייו את היהודים כמקור כל הרוע הקיים‬
‫כאשר ב‪ 1881‬ההופתיאטר (‪ (Hoftheater‬בוינה נשרף‪.‬‬
‫הוא העיר לאשתו קוסימה כי ראוי היה שכל היהודים‬
‫ישרפו בהופעה ”‪“Nathan‬‬
‫בשנות ה‪ 20-‬של המאה‪ ,‬שנות רפובליקת ויימאר‪ ,‬פרחה המוסיקה בגרמניה‪ .‬החופש‬
‫חגג‪ ,‬וסמלו היה הקברט‪ :‬תיאטרון‪-‬מוסיקה חתרני‪ ,‬ששיקף את הפניית העורף של‬
‫היוצרים המוסיקליים למסורת הקלאסית‪-‬רומנטית הגרמנית‪ .‬מודרניזם ואוונגרד פרחו‬
‫בכל עבר‪ ,‬והחדשנות במחשבה‪ ,‬בטכנולוגיה ובפנייה אל תרבויות חוץ‪-‬אירופיות‬
‫הידהדה בעושר ובשפע של יצירה‪.‬‬
‫‪Huberman’ P. Casals, A.Shnabel, and Paul Hindemit‬‬
A Kurt Weill Cabaret
I.Stravinsky,E.Duelberg,and Otto Klemperer
Kroll Opera1927
H.Eisler with P.Hindemith,B.Brecht, at
The Deutsche Kammermusikfest in
Baden Baden .July 1929
‫קרל בלסינגר ואנשים כמוהו לא נחשבו בתקופה זו אלא כריאקציונרים ימנים סהרוריים‪:‬‬
‫כתביו שלו‪ ,‬למשל‪ ,‬התרכזו בהתנגדות למודרניזם המוסיקלי‪ ,‬לא‪-‬טונאליות‪ ,‬ולג'ז שהגיע‬
‫מארצות הברית ‪ -‬אלה הגורמים שהביאו ל"ניוון המוסיקה"‪ ,‬כדבריו‪ ,‬והוא קידם דווקא את‬
‫חקר המוסיקה של ימי הביניים בארצו‪.‬‬
‫צ'מברלין נביא הרייך השלישי ‪ -‬מורשת צ'מברלין לעם‬
‫הגרמני במבחר עבודותיו‪ .‬מינכן ‪.1934‬‬
‫קורט פון ווסטרנהאגן‪ :‬מאבקו של ריכרד וגנר כנגד‬
‫ישויות רוחניות עליונות‪ ,‬מינכן ‪.1935‬‬
‫בלסינגר לא היה בתחילת דרכו אנטישמי ‪ -‬התכונה הזאת התפתחה אצלו יחד עם עלות‬
‫הנאצים לשלטון‪ ,‬והיא עזרה לו לקריירה‪ .‬וכך‪ ,‬בשיאו‪ ,‬הוא כתב את הספר רב המכר‬
‫"מנדלסון‪ ,‬מאיירבר ומאהלר‪ :‬שלושה פרקים ביהדות כמפתח להבנת תולדות המוסיקה‬
‫במאה ה‪ ."19-‬לפי בלסינגר‪ ,‬מנדלסון ייצג את הסכנות שמהווה כל יהודי מומר‪ ,‬מאיירבר ‪-‬‬
‫את היהודי רודף הבצע‪ ,‬ומאהלר ‪ -‬את "היהודי האוריינטלי הפנאטי"‪ .‬כך שיקפו כתבי‬
‫בלסינגר את המפולת שהמיט הנאציזם על המוסיקה בימי שלטונו‪.‬‬
‫הטיהור הצליח‬
‫עוד שני ציוני דרך מוסיקולוגיים בלטו בסוף שנות ה‪ 30-‬בגרמניה‪ ,‬אחרי שכל הממסד המוסיקלי‬
‫כבר "טוהר מיהודים"‪ ,‬בלשון התקופה‪ .‬האחד היה "לקסיקון היהודים במוסיקה" שחיבר‬
‫מוסיקולוג אחר‪ ,‬הרברט גריק‪ .‬ספר זה‪ ,‬שיצא בעוד ועוד מהדורות‪ ,‬כלל את כל המוסיקאים‬
‫היהודים‪ ,‬היהודים למחצה והלא‪-‬ארים שיש להחרימם‪.‬‬
‫גריק היה גם הוא מוסיקולוג שמרן ומתנגד‬
‫המודרניזם בשנות ויימאר‪ ,‬ובימי הנאצים עלה‬
‫לגדולה אמיתית‪ :‬הוא מונה לאחראי על ההיבט‬
‫המוסיקלי של הכיבוש‪ ,‬ושדד אוצרות מוסיקליים‪,‬‬
‫בעיקר בפאריס ובמזרח אירופה‪ ,‬בהם כתבי יד‬
‫של מלחינים‪ ,‬ארכיונים של מוסיקת עם‪ ,‬וכן חפצי‬
‫ערך מוסיקליים שהיו בידי יהודים‪.‬‬
‫כעורך כתב העת הממלכתי "המוסיקה" הוא‬
‫כתב מאמרים אנטישמיים על אודות הכתמת‬
‫המוסיקה הגרמנית ב"אלמנטים אוריינטליים"‪,‬‬
‫כדבריו‪ ,‬והנזק שגורם "הגזע היהודי" למוסיקה‬
‫הגרמנית‪" .‬הגרמנים כמעט היו לחסרי בית‬
‫במולדתם שלהם אחרי שעמדות מפתח נתפסו‬
‫כמעט כולן בידי יהודים"‪ ,‬כתב‪" ,‬אבל הטיהור של‬
‫התרבות שלנו מגורמים יהודיים הצליח‪ ,‬והם כבר‬
‫אינם פעילים בחיי המוסיקה"‪.‬‬
‫גריק היה משוכנע שהלקסיקון שלו עזר‬
‫בכך‪ .‬המוסיקה בגרמניה היתה חשובה‬
‫הרבה יותר מהאמנויות האחרות‪:‬‬
‫"שלושת הב"תים" ‪ -‬באך‪ ,‬בטהובן‬
‫וברהמס ‪ -‬וכל מי שביניהם‪ ,‬מהיידן‬
‫ומוצרט דרך שומאן וברוקנר ‪ -‬אלה‬
‫מגלמים את המוסיקה הקלאסית עצמה‪.‬‬
‫האיום מצד מלחינים יהודים‬
‫ואוונגרדיסטים על ההיסטוריה‬
‫המפוארת הזאת היה אפוא מוחשי‪ ,‬ולכן‬
‫נעשה מאמץ גדול כל כך לסלקם ממנה‪.‬‬
‫תשובת נגד‬
‫נקודת ציון חשובה שנייה בסילוק היהודים‬
‫והמודרניסטים מהנוף האירופי כולו הייתה התערוכה‬
‫"מוסיקה מנוונת" (‪ ,)Entartete Musik‬שהוצגה ב‪-‬‬
‫‪ 1938‬בדיסלדורף‪ .‬שרתה עליה רוחה של התערוכה‬
‫שקדמה לה‪" :‬אמנות מנוונת"‪ ,‬תערוכה נודדת‬
‫מצליחה‪ ,‬שהוקיעה את כל ההישגים של שנות ויימאר‬
‫החופשיות בגרמניה ואת העשור האוונגרדיסטי שקדם‬
‫להן‪ ,‬וכן את אמני אירופה המודרנית כולה‪.‬‬
‫"אמנות מנוונת" (‪)Degenerate art- Entartete Kunst‬‬
‫הוא שמה של תערוכה נודדת שהציגו הנאצים בשנת ‪,1937‬‬
‫תחילה במינכן ולאחר מכן בערים נוספות בגרמניה ובאוסטריה‪.‬‬
‫התערוכה נועדה להציג את כל מה שנתפס בעיני הנאצים‬
‫מושחת‪ ,‬מנוון וסוטה באמנות המודרנית‪.‬‬
‫בתערוכה הוצגו יצירותיהם של טובי האמנים המודרניים‬
‫של המחצית הראשונה של המאה ה‪.20-‬‬
‫אף שהתערוכה נועדה ללעוג לאמנות המוצגת בה‪,‬‬
‫נעשתה בה עבודת אוצרות רצינית ומושקעת‪,‬‬
‫עם תוויות ובהן טקסטים המסבירים את היצירות‪.‬‬
‫התצוגה נחשבה לבלתי מוסרית‪ ,‬ולכן נאסר על ילדים לצפות בה‪.‬‬
‫מבחינה מסוימת דמתה תערוכה זו לקללת בלעם‪ ,‬משום שזכתה‬
‫לקהל מבקרים עצום שנחשף לאמנות המודרנית‪.‬‬
‫‪Cover of the exhibition program:‬‬
‫‪Degenerate Art exhibition, 1937.‬‬
‫‪Note the word "Kunst", meaning art.‬‬
‫המונח הנאצי "‪ ,"Entartete‬מלה שהיום כבר לא נעשה בה שימוש בשפה הגרמנית‪ ,‬נלקח מתחום מחקרי‬
‫הנפש של המאה ה‪ 19-‬ומבטא עיוות עמוק‪ ,‬ריקבון‪ ,‬וניוון אנושי מזעזע‪.‬‬
‫בעקבות הצלחתה של התערוכה "אמנות מנוונת" פנו המוסדות הנאציות האחריות על ה"תרבות‪ ,‬להכנת‬
‫התערוכה של "מוסיקה מנוונת"‪.‬‬
‫מנהל התערוכה‪-‬פסטיבל הזאת‪ ,‬הנס סוורוס‬
‫ציגלר‪ ,‬הציג בה בעיקר מוסיקה של יהודים‪,‬‬
‫ג'ז ומוסיקה מודרנית אוונגרדית‪ .‬מלחינים‬
‫כמו ארנולד שנברג וקורט וייל קיבלו אגף‬
‫מיוחד בתערוכה‪ ,‬ויחד איתם אפשר היה‬
‫לשמוע גם מיצירות ארנסט קרנק‪ ,‬שהאופרה‬
‫שלו‪" ,‬ג'וני מנגן" בהשראת ג'ז ומוסיקה‬
‫שחורה‪ ,‬זכתה לאלפי הופעות ברחבי גרמניה‪,‬‬
‫אירופה ואף ארצות הברית; וכן הנס אייסלר‬
‫המרקסיסט‪ ,‬אלבן ברג הא‪-‬טונאלי‪ ,‬ברתולד‬
‫גולדשמידט ואריך וולפגנג קורנגולד היהודים‪,‬‬
‫הגרמני פאול הינדמית שחינו סר בעיני‬
‫הנאצים ואיגור סטרווינסקי הרוסי; וכן ליאו‬
‫קסטנברג‪ ,‬יהודי גם הוא‪ ,‬שהיה האחראי על‬
‫החינוך המוסיקלי בגרמניה לפני עלות‬
‫הנאצים לשלטון (ולבסוף בא לארץ ישראל‬
‫והיה דמות מפתח בחינוך המוסיקלי גם כאן)‪.‬‬
Blick in die Ausstellung "Entartete Musik",
Düsseldorf 1938
‫ההשפעה של התערוכה ‪ -‬שהכרזה שנבחרה בשבילה היא עיוות גזעני של כרזת "ג'וני מנגן" ‪-‬‬
‫היתה עצומה‪ ,‬והיא סימנה את שיאו של המהפך שחוללו הנאצים בנוף המוסיקלי‪ :‬אירופה‬
‫התרוקנה מהמוסיקאים שלה ‪ -‬מלחינים‪ ,‬נגנים‪ ,‬חוקרים ומורים‪ ,‬שבמסווה של מחקרים מדעיים‬
‫נרדפו והוגלו‪ ,‬חלקם למחנות‪ ,‬כמו במקרה של מלחיני בוהמיה הנס קראסה‪ ,‬ויקטור אולמן‬
‫ופאבל האס‪ ,‬שנספו בשואה‪.‬‬
‫"גרמניה‪ ,‬ארץ המוסיקה"‬
‫כרזה לעידוד התיירות ב‪1938‬‬
‫המלחין ההונגרי הגדול בלה ברטוק‪,‬‬
‫באקט אמיץ‪ ,‬פנה אל שלטונות‬
‫גרמניה בדרישה לכלול גם את‬
‫המוסיקה שלו בתערוכה‪ .‬שנה אחר‬
‫כך הוא כבר הוכרח לגלות ממולדתו‪.‬‬
Walter Braunfels
Hanns Eisler
Veniamin Fleishman
Hans Gal
Berthold Goldschmidt
Pavel Haas
Karl Amadeus Hartmann
Jaroslav Jezek
Vitezslava Kapralova
Gideon Klein
Erich Wolfgang Korngold
Hans Krasa
Ernst Krenek
Bohuslav Martinu
Franz Reizenstein
Franz Schreker
Erwin Schulhoff
Marcel Tyberg
Viktor Ullmann
Kurt Weill
Mieczyslaw Weinberg
Jaromir Weinberger
Eric Zeisl
Alexander Zemlinsky
The Music Suppressed by the Third Reich
Berthold Goldschmidt (1903-1996) was a prominent Jewish composer and
conductor who had experienced harassment as a Jew even before Hitler came to
power. He escaped to England in 1935. He stayed in obscurity until the 1980s when
his work was again recognized internationally.
Otto Klemperer (1885-1973) emerged as one of the leading German conductors of
his generation. After conducting Tannhäser in 1933 on the 50th anniversary of
Wagner's death, Klemperer fled to the United States to escape Nazi persecution. He
became conductor of the Los Angeles Philharmonic Orchestra in 1937. By 1955, after
years of health problems, he was appointed the principal conductor of the London
Philharmonic.
Ernst Krenek (1900-1991) was considered a respectable German Catholic until he
wrote a modern opera called Jonny Spielt Auf. The storyline of the opera featured a
black man as the main character. The opera was a musical mix of jazz, spiritual, and
classical. He employed special sound effects to depict traffic noise, trains, and
sirens within the music.
Erik Korngold (1897-1957) was a Jewish child prodigy. By the age of ten, he
composed "Der Schneemann" which was orchestrated and conducted by his teacher
Zemlinksy. In 1934 he began writing musical arrangements for Hollywood films.
While working in the United States in 1938, the Nazis seized his Austrian home and
property. Korngold never returned to lve again in Austria. His lengthy Hollywood
career produced two Academy Awards for film scores. He was a popular composer
for films, generating music for more than 20 movies.
Arnold Schoenberg (1874-1951) Though Schoenberg emigrated to the United States
just after Hitler came to power in 1933, he understood what it meant to be persecuted
and what lay ahead for the Jews who did not leave Germany. He foresaw the
decimation of the Jews, and tried to get the public's attention. His agenda stated 1)
antisemitism must be stopped; 2) a united Jewish party must be created; 3)
unanimity in Jewry must be priority; 4) an independent Jewish state must be created.
It is no wonder he drew the hatred of Hitler and the Nazis. He was telling the world
that Hitler was dangerous before Hitler had a stranglehold on the German people.
Bruno Walter (1876-1962) was born Bruno Walter Schlesinger. Walter was the
conductor of the Leipzig Orchestra and frequent guest conductor of the Berlin
Orchestra prior to the Third Reich. In 1933 the Nazi government canceled his
concerts due to the "threat to public order." They could no longer guarantee his
personal safety. Walter fled to Austria and then to the United States where he
became a well know conductor and music advisor.
Anton Webern (1883-1945) was a staunch follower of Hitler, though not a member of
the Nazi party. He agreed with Hitler's writings, and felt that Hitler would moderate
his policies concerning the Jews after the first display of power. He was friends with
Schoenberg, an exiled German Jew whose music had been classified as degenerate
and thereby banned. This friendship along with his advocacy of atonality in music
got his works listed as degenerate. The Nazis burned his writings and forbade
performances of his music after Hitler took over Austria. He retired to a life in the
country toward the end of the war. He was accidentally shot to death by an American
soldier in 1945 while smoking a cigarette outside his daughter's home in Mittersill.
Kurt Julian Weill (1900 - 1950) was a
German-Jewish composer, active from the
1920s, and in his later years in the United
States. He was a leading composer for the
stage who was most well known for his
fruitful collaborations with Bertolt Brecht.
With Brecht, he developed productions such
as his most well known work The
Threepenny Opera, a Marxist critique of
capitalism, which included the ballad "Mack
the Knife". Weill was a socialist who held the
ideal of writing music that served a socially
useful purpose. He also wrote a number of
works for the concert hall, as well as several
Judaism themed pieces.
‫מה לעשות עם מנדלסון?‬
‫הנאצים הסתבכו בהדרגה בבואם‬
‫להגשים את משימתם‪ :‬האחדה של‬
‫התרבות המוסיקלית הגרמנית‪ ,‬וטיהורה‬
‫מסיגים שלכאורה מכתימים אותה‪.‬‬
‫היצירות של גיאורג פרידריך הנדל הגדול‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬ואפילו "המשיח"‪ ,‬נשענו על טקסט‬
‫אסור‪ :‬התנ"ך של היהודים; שומאן‬
‫ושוברט הלחינו את שירי היינריך היינה‪,‬‬
‫היהודי המומר; יצירות מנדלסון‪ ,‬היהודי‬
‫המומר‪ ,‬היו אהובות וקשה היה לוותר‬
‫עליהן; ומה עושים עם שלוש האופרות‬
‫האיטלקיות של מוצרט לטקסט של‬
‫הליברטיסט היהודי לורנצו דא‪-‬פונטה?‬
‫“בולשביזם מוסיקלי" כאיום על "הנפש הגרמני"‬
‫הרדיפה וגל ההגירה – ‪1938‬‬
‫צעד אחרי צעד בוטלו זכויות ההופעה של המוכפשים ובד ובד הם הוגבלו מבחינת תנאי עבודתם ותנאי רווחתם‪.‬‬
‫באפריל ‪ 1933‬התקבל חוק בדבר הרחקת אלה שאינם אריים מהשירות הציבורי‪ .‬מצב זה החריף עם הפעלת‬
‫חוקי נירנברג ב‪ ,1935‬אשר האיצו את הרדיפות‪ .‬ביום ‪ 31‬במאי ‪ 1938‬התקבל חוק המתייחס להחרמה של יצירות‬
‫אמנות המוגדרות כמנוונת‪ ,‬ויצר גם אפשרות להחרמת נכסים‪ .‬ב‪ 3-‬בספטמבר ‪ 1938‬התפרסמה בפעם הראשונה‬
‫בעלון הרשמי של לשכת המוסיקה של הרייך רשימה של "יצירות מוסיקה לא רצויות"‪ .‬מילונים אחדים בנושא‬
‫"מוסיקה יהודית קידמו אף הם מגמה זו‪.‬‬
‫ימים אחדים לאחר הפרעות של "ליל הבדולח" שכוונו נגד היהודים‪ ,‬אסר גבלס על כניסת יהודים אפילו לאירועים‬
‫ציבוריים של התרבות הגרמנית‪.‬‬
‫בתחילת ‪ ,1933‬בעקבות הגירתם מגרמניה של מוסיקאים נודעים‪ ,‬ביניהם ארטור שנאבל‪ ,‬אוטו קלמפרר‪ ,‬הרמן‬
‫שרכן וארנולד שינברג‪ ,‬התרחש גל הגירה גדול בהרבה מקודמיו‪ .‬זמן קצר לאחר‪-‬מכן כמעט ולא נשאר באירופה‬
‫מקום בטוח לנרדפים‪ .‬בין המהגרים בשנת ‪ 1938‬היו מלחינים ומנצחים רבים (מקס ברנר‪ ,‬ארנסט קרמיק‪ ,‬לאו‬
‫בלוך‪ ,‬ג'ורג' סל‪ ,‬ברונו וולטר‪ ,‬אלכסנדר זמילנסקי ועוד)‪.‬‬
‫רק מעטים מבין הנרדפים הצליחו להימלט‪ ,‬מאתיים שבעים ושמונה אלף יהודים נמלטו מגרמניה‪ .‬לעומת זאת‬
‫אחד‪-‬עשר מיליון אנשים שרבין מהם לא היו יהודים נרצחו בבתי הכלא ובמחנות ריכוז ומוות של הנאצים‪ .‬ביניהם‬
‫נמצאו המלחין ויקטור אולמן‪ ,‬שנחשב לתלמידו הצ'כי המבריק ביותר של שינברג‪ ,‬ומלחין האופרטה ריצ'רד פול‪.‬‬
‫המשלוחים לתאי הגזים השלימו את טיהור האלמנטים הזרים מהמוסיקה הגרמנית‪.‬‬
‫נרדפים בברלין ממתינים בתור בניסיון להשיג אישורי הגירה‬
‫שבויים מנגנים במחנה ריכוז‬
‫טרזין‪ :‬סוג אחר של גבורה‬
‫טרזין הוא שמו של מחנה הריכוז הצ'כי שמטרתו היתה ליצור כלפי העולם אשליה כי היהודים חיים טוב‪ ,‬מטופלים היטב על ידי‬
‫הנאצים ויוצרים בכל שטחי האמנות‪ .‬במצב האבסורדי הזה התאפשר לאמנים יהודים להמשיך ליצור‪ ,‬להתארגן ולעצב חיי תרבות‬
‫כאילו שמדובר בחיים נורמליים‪ .‬מספר עצום של מלחינים‪ ,‬מנצחים‪ ,‬זמרים ונגנים הועברו לטרזין ובמהלך ארבע שנים של חיים‬
‫במצב בילתי אפשרי‪ ,‬שרדו והותירו ירושה מוזיקלית שאין כמוה בעולם‪ ,‬כיוון "שלא היה מזון לגוף אבל נפוץ היה המזון לנפש"‪.‬‬
‫בתחילה עודדה ועדת התרבות של המחנה את הקמתם של מקהלות‪ ,‬תזמורות והרכבים מכל המינים‪ .‬עקב מחסור בפרטיטורות‪,‬‬
‫נאלצו הנגנים לבצע יצירות בעל פה או לחילופין לנסות ולשכתב פרגמנטים מוזיקליים שזכרו מהעבר‪ .‬ספרי תווים הוברחו דרך‬
‫חומות המחנה ואיפשרו לספק את הצורך במוסיקה‪ :‬מברהמס למהלר‪ ,‬מדביסי לוורדי‪ ,‬מילאו את האטמוספרה החולה בצלילים‬
‫שנוצרו ברוח החופש‪ .‬כך התעצמה התרבות היהודית תחת דיכוי ונכתבו עבודות מקהלתיות‪ ,‬קאמריות‪ ,‬סימפוניות וג'זיות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נפתחו אולם קונצרטים‪ ,‬קברט‪ ,‬ואפילו "טרזין קפה"‪ ,‬שאיפשר לאסיר‪ ,‬למרות שלא הוגש בו כל סוג אוכל או שתייה‪,‬‬
‫ליהנות עם כרטיס הכניסה משעתיים של בידור מוזיקלי‪.‬‬
‫מצמררת עצם המחשבה על יצירת אמנות בשטח האפור שבין חיים למוות‪ ,‬ולמרות זאת דוגמאות רבות מעידות על מעשי גבורה‬
‫בניסיון לתרגם את המצוקה הקיצונית למוסיקה רב‪-‬זמנית‪.‬‬
‫עשרת העקרונות של היצירתיות המוזיקלית הגרמנית‬
‫וגם בקרב המוסיקאים הנאצים עצמם התגלעו סכסוכים קשים‪ :‬קרל אורף‪ ,‬למשל‪ ,‬מלחין‬
‫שהיה נערץ על ידי הנאצים ואף קיבל מינוי לכתוב מוסיקה חלופית לזו של מנדלסון להצגה על‬
‫פי "חלום ליל קיץ" של שייקספיר‪ ,‬הותקף בגלל יצירתו "כרמינה בוראנה"‪ .‬זו תויגה‬
‫כ"פרימיטיביסטית" ועוררה את חמתו של שר התעמולה גבלס בגלל הטקסט הארוטי שלה‪.‬‬
‫אחרים שנתקלו בבעיות עם המשטר הם הנס פפיצנר האנטישמי‪ ,‬מחבר האופרה "פלסטרינה"‪,‬‬
‫שנחשד על ידי הנאצים ביהדות‪-‬למחצה; ריכרד שטראוס ווילהלם פורטוונגלר‪ ,‬מאושיות‬
‫המוסיקה של הרייך השלישי‪ ,‬שסולקו ממשרותיהם הבכירות בגלל התנגדותם להיבטים‬
‫מסוימים בגישה הנאצית ותמיכתם במלחין פאול הינדמית‪ ,‬שחינו סר אף הוא; וגם לכנר גוסטב‬
‫הוורמאן ולמוסיקולוג הנס‪-‬יואכים מוזר לא עמדה האנטישמיות שלהם ותמיכתם במשטר‪.‬‬
‫כל המוסיקאים האלה ניצלו את ההסתייגויות שהתגלעו כלפיהם בקרב המשטר‪ ,‬הצליחו במבחני‬
‫הדה‪-‬נאציפיקציה‪ ,‬ורובם שיגשגו אחרי המלחמה וזכו לחיים טובים וארוכים‪ .‬יוצא דופן הוא‬
‫המלחין והפרופסור למוסיקולוגיה קורט הובר‪ ,‬שהיה פעיל בהחייאת מוסיקת העם הגרמנית‪,‬‬
‫וכמתנגד חריף לקומוניזם התקרב תחילה במידת מה לנאציזם‪ .‬אלא שהוא נחרד מתורת הגזע‬
‫שהלכה והתבססה‪ ,‬נהפך למתנגד למשטר בצורה גלויה‪ ,‬והצטרף למחתרת "הוורד הלבן"‬
‫שבמסגרתה הדביק כרוזים חתרניים‪ .‬הוא נתפס והוצא להורג ב‪ ,1943-‬רצח שגרם בזמנו‬
‫לזעזוע בקהילה המוסיקלית האירופית‬
‫העם המוסיקלי‪ ,‬קדימה צעד‬
‫מוסיקה בגלות‬
‫הקונסרבטוריון המלכותי קנדה ומוסיקה בגלות‬
‫מוסיקה בגלות היא סדרת אירועים החוקרים יצירות מוסיקליות והקשרן ליוצריהן‪ ,‬אלה‬
‫שנמלטו מגרמניה במהלך שנות ה־‪ 30‬של המאה ה־‪ ,20‬וכן של אלה אשר נשארו מאחור‪,‬‬
‫התנגדו למשטר והפכו ל"גולים בארצם"‪ .‬את הפרויקט מוביל אנסמבל ‪ ARC‬היוקרתי‪,‬‬
‫אנסמבל הבית של הקונסרבטוריון המלכותי הקנדי‪ ,‬שהפך לאחד משגרירי המוסיקה‬
‫החשובים של קנדה‪.‬‬
‫חוקי הגזע והמדיניות התרבותית ברייך השלישי הביאו לאבדן תרבות בלתי יתואר ולשינוי‬
‫עצום בגורל המוסיקה באירופה‪ .‬שיקומה של אירופה וההאצה בפריחתה הכלכלית של‬
‫ארה"ב לא הביאו לחקירה ממשית של האבדן‪ ,‬אלא דווקא לחגיגה של ברי־המזל‪ ,‬אותם‬
‫מלחינים אשר ‪ -‬בכוח הרצון‪ ,‬קשרים רבי השפעה ויכולת התמצאות פוליטית‪ ,‬או שמא‬
‫הגורל האיר להם פנים ‪ -‬זכו להצליח‪ .‬אלה שהושמדו במחנות‪ ,‬אחרים ניצולי שואה‬
‫שבעקבות הטראומה נדם כוחם היוצר‪ ,‬ואותם הגולים שלא הצליחו להתאים עצמם‬
‫ולהשתלב‪ ,‬זכו בדרך כלל ליחס מתעלם‪ ,‬יצירותיהם הושמדו‪ ,‬לא יצאו לאור או נשכחו‪.‬‬
‫לאחר המלחמה נטתה המטוטלת המוסיקלית ‪ -‬במקום לסובלנות ולקבלה ‪ -‬לעבר אימוץ‬
‫ייחודי של התכונות להן רחש הרייך השלישי בוז‪.‬‬
‫בפוסטר של התערוכה המשוחזרת משנת ‪,1988‬‬
‫נעשה שימוש בשער כריכת החוברת שהתפרסמה‬
‫בתערוכה המקורית ב‪ .1938‬בשער המקורי נראה‬
‫מוסיקאי ג'ז שחור שהופיע כג'וני‪ ,‬הדמות המרכזית‬
‫באופרה המצליחה באותה עת‪ " ,‬ג'וני פותח‬
‫בנגינה"‪ ,‬שכתב ארנסט קרנק ב‪ .1927‬ג'וני הופיע‬
‫בשער החוברת כשהוא עונד כוכב שהוצמד לחריץ‬
‫שבדש מעילו‪ .‬אולם‪ ,‬בתערוכה המשוחזרת ב‪1988‬‬
‫נוספה גם צללית המלחין אנטון ברוקנר כרמז‬
‫להיבט שונה של "ניוון"‪ ,‬תזכורת לשימוש לרעה‬
‫שעשו הנאצים במלחינים קלסיים‪.‬‬
‫‪Cover of the exhibition program: Degenerate‬‬
‫‪music exhibition, Düsseldorf, 1938‬‬
‫מוחרם על‪-‬ידי הנאצים‪" :‬מוסיקה מנוונת"‬
‫שיחזור ביקורתי של התערוכה שהתקיימה בדיסלדורף בשנת ‪ , 1938‬בניסיון‬
‫להגדיר ולזהות "מוסיקה מנוונת"‪ :‬עבודות שהנאצים כינו "בלתי קבילות"‬
‫עקב סגנונן‪ ,‬תוכנן‪ ,‬או גזעם של היוצרים‪ .‬התערוכה המשוחזרת שהוצגה‬
‫ברחבי‪-‬עולם ביותר משבעים ערים‪ ,‬ביניהן ברלין‪ ,‬לוס אנג'לס‪ ,‬לונדון‬
‫וברצלונה‪ ,‬וזכתה בתהודה עולמית‪ ,‬כוללת מוצגים מתוך "אוסף ווינר" של‬
‫אוניברסיטת ת"א ונאצרה בידי החוקר והמבקר ד"ר אלברכט דימלינג‪ ,‬ברלין‪.‬‬
‫בחודש מרץ התקיימה התערוכה "מוסיקה בגלות" בכניסה לספריית אוניברסיטת תל אביב‬
‫הקונסרבטוריון המלכותי הקנדי (‪ )RCM‬ואנסמבל ‪( ARC‬אמני הקונסרבטוריון‬
‫המלכותי) חיברו בין מספר הולך וגדל של אירגונים שמטרתם לחקור ולחשוף מחדש‬
‫את המוסיקה של מלחינים אלה‪ .‬האתגר האדיר שבהשבה לחיים של כמות כה רבה‬
‫של יצירות‪ ,‬ההתחקות על טיבן וערכן עד לשילובן ברפרטואר תובע את תשומת לב‬
‫האקדמאים והמוסיקולוגים כאחד‪ ,‬כמו גם ביצועים‪ ,‬הקלטות ודיון ביקורתי‪.‬‬
‫הקונסרבטוריון המלכותי הקנדי מחוייב לקיים פרוייקטים שיגשימו שאיפות אלו‪.‬‬
‫אנסמבל ‪ ARC‬והקונסרבטוריון המלכותי הציגו גירסה מורחבת במיוחד בישראל‪ ,‬בה יש‬
‫לנושא הגלות משמעות מיוחדת‪ .‬הקונסרבטוריון נרגש לשתף פעולה עם מיגוון גופים‬
‫ישראליים‪ :‬אוניברסיטת תל אביב וביה"ס למוסיקה ע"ש בוכמן־מהטה‪ ,‬הקונסרבטוריון‬
‫הישראלי למוסיקה (שטריקר)‪ ,‬מרכז ענב‪ ,‬סינמטק ירושלים‪ ,‬תיאטרון ירושלים ומשכנות‬
‫שאננים‪ ,‬שיארחו את הכנס הבינלאומי בנושא מלחינים גולים‬
‫ב־‪ 7‬וב־‪8‬במרץ‪ .‬קונצרט מיוחד התקיים בימק"א בירושלים ב־‪ 8‬במרץ ‪.2011‬‬
‫אנסמבל ‪ ARC‬מקנדה‪ ,‬שחברים בו אמני צמרת המשמשים כמורים הנבחרים של הקונסרבטוריון‬
‫המלכותי למוזיקה בקנדה‪ ,‬התלהבו מן המוזיקה ויצרו תכנית שכותרתה "מוזיקה בגלות‪ ,‬מלחינים‬
‫מהגרים משנות השלושים"‪.‬‬
‫"התוכנית" אומר סיימון ויינברג‪ ,‬מנהלו האמנותי של האנסמבל ‪" ,‬כבר הושמעה בארצות‬
‫שונות‪ ,‬ובהצלחה רבה‪ .‬יתרה מזאת התכנית המנוגנת כאן בישראל על ידי אמנים קנדיים נבחרים‪,‬‬
‫מנוגנת במקומות אחרים על ידי הסטודנטים של הקונסרבטוריון המלכותי וכך הופכת לחלק מן‬
‫הרפרטואר הטבעי של הדור הצעיר"‪.‬‬
‫האמנים האורחים הופיעו בחמישה קונצרטים שבהם בוצעו יצירות של מלחינים גולים‪.‬‬
‫פאול בן חיים הגיע לישראל והיה כאן לאחד מבכירי מלחיניה‪ .‬קורט וייל ברח לצרפת ומשם לארה"ב‬
‫והטביע חותם על המוזיקה האמריקנית‪ ,‬למרות שהלך לעולמו כבר בשנת ‪ .1950‬אריך קורנגולד‬
‫נקלט בהוליווד‪ ,‬חיבר מוזיקה לסרטים ואף זכה בפרס ה"אוסקר"‪ .‬וולטר בראונפלס‪ ,‬שלא נאלץ‬
‫לברוח מגרמניה הנאצית‪ ,‬אבל הודח מתפקידו בשל היותו יהודי למחצה‪ ,‬חזר לשמש בתפקידי ניהול‬
‫מוזיקליים חדשים ספורים לאחר תום המלחמה‪.‬‬
‫מיאציסלב ויינברג‪ ,‬שברח מפולין לרוסיה וכיום חוזר למרכז הבמה‪.‬‬
‫אירועי "מוזיקה בגלות" התקיימו בין התאריכים ‪ 30-1‬במרץ ‪ 2011‬וכללו תערוכה‪,‬‬
‫חמישה קונצרטים‪ ,‬סרט וכנס מדעי במשכנות שאננים בירושלים‪.‬‬
‫ממראות התערוכה באוניברסיטת‬
‫תל אביב‬
‫בתערוכה הוצגו ספרים על מוסיקה‬
‫אנטישמיות ופשיזם‪ ,‬מאוסף ווינר‬
‫ברוניסלב הוברמן‪ ,‬נגנים יהודים מאירופה ויסוד‬
‫התזמורת הארץ‪-‬ישראלית‪.‬‬
‫התזמורת הארץ‪-‬ישראלית נוסדה בתרצ"ו (‪, )1936‬‬
‫בידי הכנר המהולל ברוניסלב הוברמן‪ .‬הוא חזה‬
‫מראש את רדיפת יהודי אירופה בידי הנאצים‪ ,‬ועוד‬
‫בראשית שנות השלושים החל במאמציו לייסד בארץ‬
‫תזמורת סימפונית עולמית‪ ,‬רעיון שנבט עוד בעת‬
‫הופעותיו הראשוניות בארץ‪-‬ישראל ב‪ ,1929 -‬כאשר‬
‫תזמורת זמנית אורגנה בשביל הקונצרטים שלו‪.‬‬
‫רגשותיו הציוניים חברו עם ראייתו מראש את השואה‬
‫הנאצית‪ ,‬והוא תר אחרי מיטב הנגנים היהודיים‬
‫באירופה‪ ,‬כולם סולנים או נגנים ראשיים במיטב‬
‫התזמורות האירופיות‪ ,‬ושכנעם להתיישב במולדת‬
‫העם היהודי‪ .‬ב‪ 26 -‬בדצמבר ‪ 1936‬זכה להציג בפני‬
‫הציבור את יציר‪-‬כפיו ורוחו‪ :‬התזמורת הארצישראלית‬
‫(כשמה אז) ‪ ,‬בניצוחו של ארטורו טוסקניני‪.‬‬
‫הודות לו‪ ,‬הגיעו לארץ נגנים מעולים מאירופה‪,‬‬
‫ובמיוחד מגרמניה‪ ,‬וכך נוצלו מהרדיפות הנאציות‪,‬‬
‫וגם מהשמדתם הפיסית‪.‬‬
‫מקס ברוד‪ ,‬גוסטב מהלר‪" :‬דוגמה לסימביוזה‬
‫גרמני‪-‬יהודי"‪ .‬פרנקפורט‪1961 ,‬‬
‫פאול בן‪-‬חיים‪ ,‬שכמעט מרגע בואו לארץ‬
‫התגורר בדירה צנועה בתל אביב‪ ,‬נודע כאחד‬
‫מאבות המוסיקה הישראלית‪ .‬הוא נחשב‬
‫לאחד המורים החשובים בתחום יצירה זו‪.‬‬
‫בין תלמידיו הידועים נמצאים אליהו ענבל‪,‬‬
‫הנרי לזרוף‪ ,‬עמי מעייני‪ ,‬שולמית רן‪,‬‬
‫רמי בר‪-‬ניב‪ ,‬אברהם שטרנקלר ונועם שריף‪.‬‬
‫מיצירותיו של פאול בן‪-‬חיים ‪:‬תרועה לישראל‬
‫לתזמורת סימפונית ‪ 1950‬והאורטוריה "יורם"‪.‬‬
‫יוצרה‪ ,‬פאול פרנקנבורגר‪ ,‬חיבר אותה במינכן עם עליית הנאצים לשלטון‪,‬‬
‫ונהפך אחר כך למלחין הישראלי פאול בן חיים‬
‫ארנולד שנברג‪ :‬ואריאציות לתזמורת‬
‫"משמעות שניים‪-‬עשר הטונים למוסיקה זהה‬
‫להרס שהיהודים זורעים בכל תחומי החיים"‬
‫(לקסיקון של היהודים בעולם המוסיקה)‬
‫אלבום שירי ברכט‪/‬וויל‬
‫בעוד שתערוכת האמנות מ‪ 1937‬שוחזרה מספר פעמים אחרי‬
‫המלחמה‪ ,‬התערוכה "מוסיקה מנוונת" מדיסלדורף למעשה‬
‫נשכחה לגמרי; איש לא זכר שהנאצים ייעדו את העיר‬
‫התעשייתית שעל הריין להפוך לאחד ממרכזי המוסיקה‬
‫החשובים בגרמניה‪ .‬חמישים שנה לאחר פתיחתה‪ ,‬פטר גירת‪,‬‬
‫מנהל כללי של התזמורת הסימפונית של דיסלדורף‪ ,‬פעל‬
‫לשחזר את תערוכת "מוסיקה מנוונת" והזמין את המוסיקולוג‬
‫הברלינאי ד"ר אלברכט דימלינג לאצור אותה‪.‬‬
‫בנוסף לחשיפת מופע התעמולה הנאצי ההיסטורי בפני קהל‬
‫חדש‪ ,‬התערוכה המשוחזרת הולידה דיון בנושאים לאומיות‬
‫וגזענות‪ ,‬שהובילה לחורבן מוסיקלי של רפובליקת ווימאר‪.‬‬
‫התערוכה גם סקרה את הפוליטיקה המוסיקלית בשנות‬
‫השלושים‪ ,‬וכללה את ה"מחקר" שפרסמו מוסיקולוגים גרמניים‬
‫בתערוכה שהתקיימה ב‪ ,1938‬והתמקד בנושאים כגון "מוסיקה‬
‫והאומה" או "מוסיקה והגזע הגרמני"‪.‬‬
‫המילה ‪ Entartung‬נעלמה מכבר מאוצר המילים של הדיון הפוליטי‪-‬חברתי ואנחנו איננו מסתכנים‬
‫בשימוש בה ככלי תעמולה נאצי‪ .‬בעידן של עשייה מוסיקלית בינלאומית‪ ,‬הרעיון על‪-‬פיו ניתן לקבוע איכות‬
‫מוסיקלית בקבלת עיקרון או מוסכמה‪ ,‬בעיקר מוסכמה על בסיס גזע‪ ,‬הוא כמובן חסר שחר‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫קיימים כיום קריטריונים אחרים לקביעת ערך תרבותי; תפוצת האזנה ברדיו או מכירת הקלטות‪ ,‬למשל‪.‬‬
‫"מוסיקה מנוונת" היא תקדים היסטורי שעליו לקומם אותנו נגד מגמות כאלו‪ ,‬בנוסף לאלו הניזונות על‪-‬‬
‫ידי לאומנות‪ .‬חובה עלינו להישמר מקביעת תקנים תרבותיים‪ ,‬ולעודד פלורליזם תרבותי‪ .‬עבור בלה‬
‫ברטוק‪ ,‬האנס ורנר הנצה ומאוריציו קאגל‪ ,‬תג ה"מוסיקה מנוונת" סימל אות של כבוד‪.‬‬
‫המסר העכשווי הגלום בהחייאת "מוסיקה מנוונת" הוא הצורך בסובלנות‪ ,‬בחופש ביטוי‪ ,‬כמו גם בדיאלוג‬
‫אמנותי פתוח‪ .‬העניין הגובר ביצירותיהם של מלחינים שהוחרמו או נרדפו בעבר הוא אישור מרשים‬
‫ומעודד להנחה זו‪.‬‬
‫התערוכה בספריית אוניברסיטת תל אביב‬
‫תערוכת "מוסיקה מנוונת" החדשה נפתחה ב‪ ,1988‬יום השנה החמישים לחנוכת‬
‫התערוכה ההיסטורית‪ ,‬בהטונהאלה בדיסלדורף‪ ,‬אולם הקונצרטים המרכזי בעיר‪.‬‬
‫מכאן נדדה התערוכה ליותר מ‪ 50-‬ערים אירופאיות‪ ,‬ביניהן פרנקפורט‪ ,‬וינה‪ ,‬ציריך‬
‫ברלין‪ ,‬אמסטרדם‪ ,‬המבורג‪ ,‬לוקסמבורג‪ ,‬ברמן‪ ,‬קלן‪ ,‬שטוטגרט ודרזדן‪.‬‬
‫מסך לצפייה בסרטי תעמולה נאציים בתערוכה‬
‫הגירסה האמריקאית "מוחרמת על ידי הנאצים‪ :‬מוסיקה מנוונת"‪ ,‬נוצרה עבור התזמורת הפילהרמונית של‬
‫לוס אנג'לס‪ ,‬על פי הזמנת מנהלה דאז‪ ,‬ארנסט פליישמן‪ .‬התערוכה נפתחה במרץ ‪ .1991‬היא הכילה ‪44‬‬
‫פאנלים‪ ,‬כמה תיבות זכוכית ובהן ספרים ומסמכים‪ ,‬וכן עמדות האזנה‪ .‬אחר כך עברה התערוכה לפסטיבל‬
‫בארד למוסיקה בניו יורק (‪ ,)1992‬אוניברסיטת ברנדייס בבוסטון (‪ ,)1994‬הרויאל פסטיבל הול בלונדון‬
‫(‪ ,)1996‬האודיטוריו מוניסיפל בברצלונה (‪ ,)2000‬הניו‪-‬וורל סימפוני במיאמי (‪ )2004‬ופסטיבל רווינה‪,‬‬
‫שיקגו (‪ .)2005‬הצגתה בספרייה המרכזית של האוניברסיטת תל אביב מסמנת את הופעת התערוכה‬
‫הראשונה בישראל‪.‬‬
‫התערוכה בספריית אוניברסיטת תל אביב‬
‫תוכנית האירועים שהתקיימו במרץ ‪ 2011‬לציון התערוכה המחודשת‬
‫במסגרת התערוכה התקיימו קונצרטים ‪ ,‬בוצעו יצירות של מלחינים שהוחרמו על ידי הנאצים‪,‬‬
‫סרטים והרצאות בנושא‪.‬‬
:‫מקורות‬
http://orelfoundation.org/index.php/composers/
http://www.habama.co.il/Pages/Description.aspx?Subj=5&Area=1&ArticleId=14290
http://www.cenlib.tau.ac.il/heb/subLibraries/exhibitions.shtm
http://orelfoundation.org/index.php/site/
http://www.ushmm.org/museum/exhibit/online/music/detail.php?content=khanci
http://www.arcensemble.com/
http://www.jmi.org.uk/suppressedmusic/ifsm.html
http://www.ushmm.org/museum/exhibit/online/music/
http://www.ushmm.org/museum/exhibit/online/music/d
lhttp://www.garmish.net/portal/print.php?sid=53
http://www.arcensemble.com/pdf/Music%20in%20Exile%20London.pdf
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1226563.html
http://fcit.usf.edu/HOLOCAUST/arts/music.htm
:‫לצפייה במצגת אמנות מנוונת‬
http://www.clarita-efraim.com/UploadedFiles/Degenerate%20Art%20exhibition.pps
‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬