Transcript לצפייה במצגת אודותיה. - מוזיאון בית ראשונים אבן

‫ציפורה חרמוני (קטצ'ור) ז"ל‬
‫‪– 2000‬‬
‫‪1915‬‬
‫הציירת והאמנית‬
‫הראשונה‬
‫באבן ‪ -‬יהודה‬
‫ציפורה ילידת העיירה סקלט בפולין‬
‫פולין ‪1935‬‬
‫כבר מילדותה בפולין גילתה ציפורה‬
‫כישרון גדול לאמנות הציור והשירה‪.‬‬
‫אוטופורטרט ‪1930‬‬
‫ציפורה עלתה לארץ ישראל כחלוצה ב ‪1938‬‬
‫עם חברה לחיים שמואל חרמוני (וייסלברג)‬
‫ציפורה ושמואל חרמוני רועי צאן‬
‫בנהלל‬
‫‪1939‬‬
‫את צבעי הציור הראשונים בישראל קיבלה‬
‫ציפורה במתנה ממשה ורות דיין‬
‫הדיגים ‪1939‬‬
‫מנוחת העמלים‬
‫‪1939‬‬
‫בנות ישמעאל‬
‫‪1941‬‬
‫הזוג הצעיר חרמוני ממייסדי קיבוץ חניתה‬
‫שעל הגנתו קיבלו את אות ההגנה‬
‫‪1939‬‬
‫בין השנים ‪– 1940‬‬
‫‪ 1944‬ניספו בשואה כל‬
‫בני משפחתם של ציפורה‬
‫ושמואל חרמוני‬
‫יתמות‬
‫‪1947‬‬
‫"ל‪ ,‬אביה של ציפורה חרמוני‬
‫רבי צבי קטצ'ור ז‬
‫שנירצח בשואה עם כל בני העיירה סקלט‪.‬‬
‫חלמתי עיירתי ‪ /‬ציפורה חרמוני‬
‫בגבור יגוני‪ ,‬חלמתי עיירתי‪.‬‬
‫והנה בתיה הקטנים צמחו‬
‫גבוהים‪ ,‬נישאים עד השמים‪.‬‬
‫וחלונות גבוהים פעורים ריקים‪,‬‬
‫ואין איש ברחוב ואין קול‪ .‬דממה‪.‬‬
‫ואני רצה מבוהלת ומחפשת בית סבתי‪.‬‬
‫היכן כולכם? היכן ביתכם?‬
‫עזבתי הורים אחים ואחות‬
‫איכם יקירי?‬
‫במלחמת השחרור נפל בעלה‬
‫"ל בקרב על הגלבוע ‪.‬‬
‫שמואל ז‬
‫לזכרו ‪ /‬ציפורה חרמוני‬
‫במלחמת המגן בתש"ח‬
‫הלך יקירי‪ ,‬הלך ולא שב‬
‫על הגלבוע ההר המקולל‪,‬‬
‫אישי יקירי נפל‪.‬‬
‫באלפים האויב הקיף את ההר‬
‫ואיתם כל כלי המשחית‬
‫וחיילינו מועטים בנשק ובמספר‬
‫בגבורה לחמו והדפו את הצר‪.‬‬
‫כל העמק התפלל ועצר נשימה‪,‬‬
‫כל חייהם תלויים על בלימה‪.‬‬
‫אז יקירי היה כה מאושר‬
‫בראות האויב הנסוג‪ ,‬חייך‪ ,‬והביט בצוהר‬
‫וצרור פגע בראשו היפה‬
‫וחיוכו נשאר ‪ ,‬משפתיו לא נמחה‪.‬‬
‫וכך הוא נקבר וכך הוא בלבי נשאר‪.‬‬
‫כאלמנה הגיעה ציפורה עם שני תינוקות לאבן יהודה‬
‫והתאהבה במושבה ובכוחות עצמה בנתה משק עופות‬
‫‪1950‬‬
‫אבן יהודה בראשיתה‬
‫אבן יהודה ‪1952‬‬
‫נוף ברושים במושבה‬
‫‪1955‬‬
‫בתחילת דרכה כציירת‪ ,‬סגנון עבודתה‬
‫האומנותית הייתה ריאליסטית אימפרסיוניסטית‬
‫דיוקן עצמי‬
‫‪1960‬‬
‫נעורים‬
‫‪1957‬‬
‫כציירת באגודת הציירים והפסלים בישראל‬
‫הציגה ‪ 15‬תערוכות‬
‫ומתוכם‬
‫‪ 3‬תערוכות במושבה אבן יהודה‬
‫תושבי אבן יהודה מבקרים בתערוכתה של‬
‫ציפורה חרמוני‬
‫‪23‬במאי ‪5 -‬ביוני ‪1966‬‬
‫הבת מירי חרמוני קינסטלר‬
‫‪1965‬‬
‫שלכת‬
‫שיחת נשים‬
‫‪1968‬‬
‫צפת‬
‫‪1970‬‬
‫נוף גלילי‬
‫‪1968‬‬
‫המנגנת‬
‫‪1967‬‬
‫כתבה על התערוכה של ציפורה חרמוני‬
‫כחברה בעמותת ציירי נתניה ‪1973 -‬‬
‫גלרית הציור של ציפורה‬
‫‪1968‬‬
‫אמהות‬
‫‪1970‬‬
‫דון קישוט‬
‫‪1969‬‬
‫בשנת ‪ 1969‬סיימה ציפורה בהצטינות את בית הספר‬
‫הגבוה לציור בתל אביב‬
‫ציפורה חרמוני‪ -‬אוטופורטרט‬
‫‪1970‬‬
‫בשיני המכניזציה‬
‫‪1972‬‬
‫ללא רחמים‬
‫‪1972‬‬
‫כתבה על תערוכת ציור בגלריה ‪ 220‬בתל אביב‬
‫‪1971‬‬
‫תחילת האבסטרקט‬
‫‪1975‬‬
‫נוף‬
‫‪1975‬‬
‫הסוס האדום‬
‫‪1976‬‬
‫אחוות נשים‬
‫‪1976‬‬
‫אבסטרקט ‪ -‬המאבק‬
‫‪1985‬‬
‫אבסטרקט בירוק‬
‫‪1985‬‬
‫אבסטרקט בכחול‬
‫‪1985‬‬
‫אבסטרקט באדום‬
‫‪1985‬‬
‫ציפורה מעניקה לשמעון פרס את ציורה‬
‫תמונת דוד בן גוריון‬
‫אבן יהודה ‪1986‬‬
‫ציפורה פעילה בארגון אמהות עובדות‬
‫‪1960 -1985‬‬
‫ציפורה פעילה בועד למען החייל‬
‫‪1973 -1995‬‬
‫ציפורה קוראת אחד משיריה‬
‫‪1994‬‬
‫אבן יהודה‬
‫אבן יהודה‬
‫‪1966‬‬
‫למושבתי אבן ‪ -‬יהודה‬
‫שיר אהבה ‪ /‬ציפורה חרמוני‬
‫את עזרת לי להשלים עם הגורל‬
‫שמרתי לך חסד נעורים כאן תקעתי שורשי כעץ הזית‪.‬‬
‫עצרתי דמעה למען המורל‪.‬‬
‫עם תינוקי השניים‪,‬‬
‫פנינת השרון‪.‬‬
‫גידלנו בנות ובנים‬
‫הקמתי משק ובית‪.‬‬
‫בתש"ח היית קטנה‬
‫צפצוף צפורים וקרקורי תרנגולות שעזבו וחזרו בינתיים‪-‬‬
‫בבואי אליך‪.‬‬
‫גדלו ויפו שבעתיים‪.‬‬
‫אך היה בך יופי וסיגנון‪ ,‬אעירוני כל בוקר לעבודת יום‪.‬‬
‫לא אוסיף עוד מילה למגילת יסורי‪,‬‬
‫מעוטרת פרחי בר רבים וכי היתה לי ברירה‪,‬‬
‫כמוני כולכם נשאנו בעול‪,‬‬
‫וריחות תפרחת פרדסים‪ .‬וכי יכולתי אחרת‬
‫כאן למדנו לחיות למרות הכל‪.‬‬
‫בעונות גשם וחום‪-‬‬
‫ביתי היה בקצה הכפר‬
‫אספתי שברי ליבי וצררתי בצרור בזה תודתי ואהבתי לך מוגשת‬
‫כמו בסיפורי הילדים‪.‬‬
‫מושבתי מורשת‪.‬‬
‫הטמנתיו עמוק ולבשתי חיוך‪,‬‬
‫בדמי הליל ליד חלוני‬
‫למען ילדי למען חינוך‪-‬‬
‫יללו שועלים‪.‬‬
‫המשפחה והמורשת של ציפורה ושמואל‬
‫חרמוני"זל גדלה ומשגשגת באבן יהודה‪.‬‬
‫ציפורה חרמוני עם שרון ושני קינסטלר‪,‬‬
‫שתיים מתוך ששת נכדיה ונכדותיה‬
‫יצירת המצגת‪:‬‬
‫חיה נורבר‬
‫ומירי חרמוני קינסטלר‬
‫מרץ ‪2008‬‬