מצגת של PowerPoint
Download
Report
Transcript מצגת של PowerPoint
עולם הולך ונעלם
קרקור אחרון ודי -צפרדעי העולם נמצאות בסכנת הכחדה
המינים הדו-חיים (אמפיביים) ,וביניהם צפרדעים וקרפדות ,נמצאים
בסכנת הכחדה.
בעשרים השנים האחרונות ,נכחדו 122מינים של דו-חיים ,ועל רבים
אחרים מאיימת סכנת הכחדה.
חשוב לציין כי הדו-חיים חיוניים ביותר בשרשרת המזון .די
בהיעלמותו של מין אחד ,כדי להשפיע על שרשרת מזון שלמה.
כיום עדיין יש 5,743מיני דו-חיים .האזור הבעייתי ביותר מבחינת
הדו-חיים הוא כיום מרכז ודרום אמריקה ,בייחוד האזורים
הטרופיים ,שם מקורות המחייה של הדו-חיים הולכים ומזדהמים.
הסיבה לתופעת הירידה המשמעותית באוכלוסיות הדו-חיים אינה ברורה
לחלוטין.
הדו-חיים שייכים למחלקת החולייתנים .זוהי צורת חיים בין הדגים שבמים
לבין הזוחלים שביבשה .הדו-חיים הם בעלי דם קר.
בתחילת חייהם ,הדו-חיים הם ראשנים החיים במים ,אך עם התבגרותם
הם חיים בדרך כלל ביבשה.
סדרת חסרי הזנב כוללת שתי קבוצות :צפרדעים וקרפדות ,הנבדלות זו
מזו במאפיינים חיצוניים ובדפוסי התנהגות.
חסרי הזנב נפוצים מאוד ברוב שטחי כדור הארץ ,אך רוב המינים חיים
ביערות גשם טרופיים.
המאפיינים של חסרי זנב בוגרים הם רגליים אחוריות ארוכות ,גוף קצר ,רחב ונמוך יחסית,
אצבעות שקרומי-שחייה מתוחים ביניהן ,עיניים בולטות וגדולות יחסית והיעדר זנב .לרוב
חסרי הזנב אורח חיים מימי-למחצה ,אך הם מתניידים בקלות על היבשה בעזרת ניתור או
טיפוס.
חסרי זנב רבים יכולים לספוג מים דרך עורם ,בייחוד באזור אגן הירכיים .עם זאת,
חדירותו של עור חסר-הזנב היא דו כיוונית ,וכך הם נתונים בסכנה של אובדן מים
והתייבשות.
חסרי זנב עציים אחדים מצמצמים את אובדן המים בעזרת שכבה לא-חדירה למים.
אחרים אימצו לעצמם דפוסי התנהגות חסכניים במים ,למשל פעילות לילית ולא
יומית וכן תנוחות מיוחדות; בתנוחה אחת ,לדוגמה ,חסר-הזנב עומד כך שכפות
רגליו מכוסות על ידי גופו וסנטרו ,וכך הוא מקטין את שטח הפנים .חסרי זנב אחרים
נחים בקבוצות גדולות כאשר הפרטים בקבוצה נוגעים אחד בשני ,כך ששטח המגע
עם האוויר היבש יחסית קטן ופחות מים אובדים.
הנקבה מטילה כמות גדולה מאוד של ביצים ,לרוב במקווי מים -בשלוליות ,באגמים או
בבריכות .לאחר בקיעת הביצים ,מגיעים חסרי הזנב לשלב ראשנים בעלי זימים החיים
במים בלבד .בשלב הבא בהתפתחותם הם מפתחים ריאות ומסוגלים לחיות הן במים והן
ביבשה ,אך הזנב עדיין קיים .בשלב האחרון הזנב מתכנס אל תוך הגוף וחסר הזנב מגיע
לבגרות.
חסרי הזנב הבוגרים הם טורפים ,ותזונתם מתבססת על פי רוב על פרוקי
רגלים ,תולעים וחלזונות.
סכנת ההכחדה נגרמת עקב גורמים שונים ,ביניהם צמצום אזורי המחיה הטבעיים,
התפשטות מחלות ,ביניהן פטרייה קטלנית המזהמת את עור החיה ומשבשת בכך את
תהליך ספיגת החמצן ,זיהום המים והאדמה ,אפקט החממה ,חשיפת יתר לקרינה אולטא-
סגולה ( ,)UVוצייד הנעשה על ידי בני אדם למטרות מסחר.
באוסטרליה גרמה הפטרייה לפגיעה קשה מאוד באוכלוסיות הדו-חיים ,אבל חשוב לציין
שאוכלוסיית הדו-חיים לא נפגעת רק מהפטרייה ,אלא מגורמים רבים ,ביניהם העלמות
בתי הגידול הטבעיים וחשיפה הולכת וגדלה למזהמים שונים למשל חומרי הדברה.
בפרו ובהרי האנדים נפוץ מאוד קוקטייל המבוסס על צפרדעים שנחשב למשקה מעורר
מינית .בחנויות ברחובות לימה יש מכלים מלאים בצפרדעים שהלקוחות יכולים לבחור מי
מהן הם רוצים במשקה שלהם.
האם כל זה צריך להדאיג אותנו כבני האדם?
תארו לעצמכם עולם ללא צפרדעים.
הדו-חיים נותנים התרעה מוקדמת על מצב הסביבה,
בהיותם קשורים לשני בתי גידול ,זאת מאחר והם חיים הן
במים והן ביבשה .לכן כל שינוי באחת מהסביבות הללו
(זיהום המים או הקרקע) משפיע על הדו-חיים ומצביע על
קיום בעיה מהותית.
הדו-חיים מגיבים לזיהום המים ושינויים אקלימיים ברגישות גבוהה יותר מבני האדם
ומחיות אחרות ,מה שעלול להצביע על סכנה הולכת ומתקרבת גם למינים נוספים.
האם וכיצד ניתן לעצור את התהליך של העלמות בעלי-חיים אלו?
האם בדורות הבאים ,יישאר עוד טעם לספר לילדינו את
האגדה על הנסיך-צפרדע?