Transcript זיכרון ואמנזיה - Shlomo Bentin's Cognitive

“You have to begin to lose your memory, if
only in bits and pieces, to realize that
memory is what makes our lives. Life
without memory is no life at all…Our
memory is our coherence, our reason, our
feeling, even our action. Without it we are
nothing.”
Sacks, 1985 (patient LB)
1
amnesia
organic
psychogenic
selective
amnesia
permanent
multiple
personality
transient
transient
global
amnesia
progressive
materia
l
specific
2
fugue
transient
epileptic
amnesia
post ECT post-traumatic
amnesia
amnesia
stable
global
frontal
amnesia
amnesic syndrome
The essential feature of the Dissociative disorders is a
disruption in the usually integrated functions of:
Consciousness
Memory
Identity
Perception
Disturbance may be sudden, chronic, or transient
There are three distinct memory-related types in the DSM:
3
Dissociative Amnesia
Dissociative Fugue
Dissociative Identity Disorder
‫הגדרה ואבחנה מבדלת (‪:)DSM‬‬
‫אפיזודה אחת או יותר של שכיחת מידע אוטוביוגראפי‬
‫(אפיזודי) חשוב‪ ,‬בדרך כלל קשור לטראומה‪ ,‬אשר נרחבת ועמוקה‬
‫מכדי להסבירה באמצעות שכיחה רגילה‪.‬‬
‫מאפיינים עיקריים‬
‫‪ :Localized amnesia‬אי הזכרות באירועים שקראו בסמוך לאירוע טראומטי אף‬
‫כי החולה לא נפגע בעצמו בעת האירוע‪.‬‬
‫‪ :Selective amnesia‬החולה זוכר חלק אך לא את כל האירוע‪.‬‬
‫‪ :Generalized amnesia‬אובדן זיכרון מוחלט לגבי כל חייו של החולה (תסמונת‬
‫נדירה ביותר)‪.‬‬
‫‪ :Continuous amnesia‬אי יכולת להיזכר באירועים שקרו מנקודה מסוימת בזמן‬
‫ועד ההווה‪ ,‬כולל‪.‬‬
‫‪ :Systematized amnesia‬אובדן זיכרון סלקטיבי הקשור לסוג מסוים של מידע‪,‬‬
‫למשל לגבי משפחת החולה או לגבי אדם מסוים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫הגדרה ואבחנה מבדלת (‪:)DSM‬‬
‫"בריחה" פתאומית מהבית או ממקום העבודה ללא יכולת‬
‫להיזכר בעבר‪ ,‬מלווה באובדן הזהות או אימוץ (מלא או חלקי) של‬
‫זהות אחרת‪.‬‬
‫מאפיינים‪:‬‬
‫שכיחות של כ‪ 0.2%-‬באוכלוסיה (עלולה לגדול בעתות חרום ומלחמה)‬
‫עשויה להכיל גם אמנזיה לאירועים טראומטיים בעברו של החולה‪.‬‬
‫קו‪-‬מורבידיות עם הפרעות פסיכיאטריות אחרות כגון דפרסיה או מחשבות‬
‫אובדניות‪.‬‬
‫תשובות לא מדויקות (כגון ‪.)2+2=5‬‬
‫לרוב מדובר באירועים בודדים שעלולים להמשך בין שעות לחודשים‪.‬‬
‫החלמה בדרך כלל מהירה אך אמנזיה דיסוציאטיבית עלולה להמשך בחלק‬
‫מהמקרים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫הגדרה ואבחנה מבדלת (‪:)DSM‬‬
‫פיצול אישיות – שתים או יותר אישיות מובחנות‪ ,‬כל אחת עם‬
‫תבנית מתמשכת של תפיסת עולם והתייחסות לסביבה ולעצמה‪ .‬כל‬
‫אחת מהאישיויות הללו שולטות לחליפין על התנהגות החולה‪ .‬אי‬
‫יכולת הזכרות במידע אישי אשר לא ניתן להסבירה כשכיחה רגילה‪,‬‬
‫כל זאת ללא הסבר פיזיולוגי או תוצאה ישירה של סמים‪.‬‬
‫מאפיינים עיקרים‪:‬‬
‫עבר של ניצול פיזי או מיני חמור‬
‫תסמינים פוסט טראומטיים‬
‫פגיע עצמית‪ ,‬התנהגות תוקפנית ואובדנית‪.‬‬
‫נתונים לסוגסטיה (‪)High hypnotizability‬‬
‫התסמונת מצויה בתרבויות רבות‬
‫שכיחה יותר (‪ )9:3‬בנשים לעומת גברים (במבוגרים)‬
‫לנשים יש בממוצע יותר אישיויות מאשר לגברים (ממוצע של כ‪.)15-‬‬
‫שכיחה יותר בין קרובים מדרגה ראשונה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫)‪Traumatic Brain Injury (TBI‬‬
‫‪ PTA‬הגדרה‪:‬‬
‫אמנזיה פוסט טראומתית היא מצב בו אדם מאבד את יכולתו לזכור מהלך‬
‫של אירועים לאחר פגיעה בראש אשר (בדרך כלל) גרמה לאובדן הכרה‪ .‬לעתים‬
‫קרובות החולה‪ ,‬על אף היותו לכאורה בהכרה שלמה‪ ,‬מבולבל‪ ,‬מתנהג בצורה‬
‫מוזרה ללא בוחן מציאות‪.‬‬
‫המצב הזה יכול להמשך דקות ספורות ימים שבועות או אפילו חודשים‪ ,‬כאשר‬
‫אורך האמנזיה תלוי בחומרת הפגיעה ומהווה סמן פרוגנוסטי טוב להשפעות‬
‫ארוכות הטווח ולסיכויי ההחלמה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫הגדרה‪/‬תאור‬
‫אירועים חוזרים של אמנזיה חולפת על בסיס של פעילות אפילפטית‬
‫(‪ )TLE‬ומתבטאת בעיקר ב‪( RA-‬לרוב לאירועים אוטוביוגרפיים) אך גם ל‪AA-‬‬
‫חלקית‪ ,‬אך ללא פגיעה קוגניטיבית אחרת‪.‬‬
‫מאפיינים עקרים‬
‫מופיעה בדרך כלל באנשים בגיל מתקדם (ממוצע גיל הופעה ראשונה ~ ‪)60‬‬
‫רוב לגברים‬
‫אירועי האמנזיה קצרות יחסית (בדרך כלל פחות משעה)‬
‫האמנזיה מופיעה לעתים קרובות לאחר התעוררות משינה‪.‬‬
‫בעיקר ‪ RA‬וחולים זוכרים לעתים קרובות "שהם לא זכרו"‬
‫אין פגיעה בזיכרון הסמנטי כולל מידע סמנטי אישי‪.‬‬
‫פעילות ‪ EEG‬לא תקינה בעיקר באונות הטמפורליות‪.‬‬
‫לא ברור אם היא נגרמת בעת ההתקף עצמו (‪ ,)ictal state‬או משקף את תוצאות‬
‫ההתקף (‪.)postictal state‬‬
‫רפואות נגד‪-‬אפילפסיה מפחיתות בצורה נכרת את תכיפות אירועי ה‪.TEA-‬‬
‫‪8‬‬
‫שכיחה מהירה מהזיכרון טווח רחוק‪:‬‬
‫‪Accelerated long-term forgetting‬‬
‫‪Butler et al. Annals of Neurology, 2001‬‬
‫פעילות ‪ EEG‬אבנורמלית (במיוחד בעת שינה) מפריעה לשלבים מתקדמים של‬
‫קונסולידציה‬
‫‪9‬‬
‫אובדן פרטים מאירועים אוטוביוגרפיים – אולי מוגבלים בזמן‬
1995 ‫אפריל‬
1995 ‫אוקטובר‬
10
R.G.’s ability to retrieve specific
details associated with the portrayed
event (A) or when given verbal
description.
R.G. (68 years) was asked to produce
information about who was shown in the
photograph and where and when it had
been taken.
Manes, F. et al. Brain 2001
‫ל‪ R.G.-‬חסרים בזיכרון האוטוביוגרפי מתקופה ספציפית של חייו אך הוכיח ידע‬
‫רב בהקשר לאירועי הווה‪ ,‬יכולת למידה נורמלית וידע סמנטי אישי ‪ .‬עדות על‬
‫יכולת הזכרות שקדמה להופעת ה‪ TEA-‬אינה תומכת בהצפנה (‪ )encoding‬לקוי‪.‬‬
‫העדר היכולת להיעזר ברמזים אינה תומכת בניקוד הבעיה בהזכרות (‪)retrieval‬‬
‫"מחיקה" הדרגתית של ייצוגים בקליפת המוח (ולא שכיחה מועצת) יכולים‬
‫להסביר את האמנזיה הספציפית של ‪R.G‬‬
‫‪11‬‬
R.G.
Control mean
Living things
45
58.3
Man-made items
52
55.4
Picture naming (48)
46
43.6
Naming to description (24)
22
22.4
Word–picture matching (48)
48
47.4
Pyramids and palm trees (52)
52
51.2
TEST
Category fluency
12
October 1994
February 1995
February 1999
Control mean (SD)
Anterograde memory tests
Story Recall (WMS-R)
Immediate (21)
Delayed (21)
14
11
12
8
11
8.5
)4( 12
)3( 9
Rey Figure
Immediate (36)
Delayed (36)
35
26
36
26
30
19
)3( 34
)8( 15
Recognition Memory
Words (50)
Faces (50)
41
45
37
41
40
41
)3( 47
)4( 44
Famous Faces
Recognition (50)
Naming (50)
Identification (50)
49
36
47
49
29
45
–
–
–
)7( 43
)4( 31
)9( 39
Famous Names
Recognition (50)
Identification (50)
50
49
50
49
–
–
)1( 50
)1( 49
AMI Personal Semantic
Childhood (21)
Early adulthood (21)
Recent life (21)
21
21
20
21
20.5
17
–
–
–
)2( 20
)2( 20
)2( 20
AMI Personal Incident
Childhood (9)
Early adulthood (9)
Recent life (9)
8
9
8
9
5
6
–
–
–
)2( 7
)2( 8
)2( 7
Retrograde memory tests
13
Dorsolateral prefrontal cortex
(executive function, including sustained and
complex attention, memory retrieval, abstraction,
judgement, insight, problem solving)
Orbitofrontal cortex
(emotional and social responding)
Anterior temporal cortex
(memory retrieval, sensory-limbic integration)
Amygdala (emotional learning and
conditioning, including fear/anxiety)
Ventral brainstem
(arousal, ascending activation of
diencephalic, subcortical, and
cortical structures)
Hippocampal-Entorhinal
Complex (declarative memory)
Viewed on coronal MRI
Figure adapted from Arciniegas and Beresford 2001)
Primary Injury:
Contusions/Hemorrhages
Diffuse Axonal Injury (DAI)
Secondary Injury (Intracranial):
Blood Flow and Metabolic Changes
Traumatic Hematomas
Cerebral Edema
Hydrocephalus
Increased Intracranial Pressure
15
‫הפרעות פיזיולוגיות‬
‫כאבי ראש‬
‫סחרור‬
‫עייפות יתר (לפעילות פיזית ומנטאלית)‬
‫הפרעות ראיה‬
‫רגישות יתר לאור ורעש‬
‫הפרעות קוגניטיביות‬
‫בעיות זיכרון‬
‫קשיי ריכוז‬
‫הפרעות נפשיות‬
‫חרדה‬
‫דיכאון‬
‫רגישות יתר (‪)Irritability‬‬
‫שינויים תכופים במצבי רוח‬
‫הפרעות שינה‬
‫)‪(McAllister, et al, 2000‬‬
‫‪Simple Reaction time‬‬
‫‪360‬‬
‫‪340‬‬
‫‪320‬‬
‫‪300‬‬
‫‪280‬‬
‫‪260‬‬
‫‪240‬‬
‫‪220‬‬
‫‪200‬‬
‫‪1 hour post 4 days post‬‬
‫‪Warden D, Bleiberg J, Cameron K, et al, 2001‬‬
‫‪Baseline‬‬
‫‪16‬‬
Levin, ( ‫החלמה נצפית בדרך כלל תוך שבועות או מקסימום חודשים‬
)1987
)Alexander, 1995( ‫באחוז קטן של החולים יישארו סימנים לאורך זמן‬
)Collins 2002( ‫ חוזרים מגדילים את סיכויי התמותה‬TBI
Percent Change
Math Scores Percent Change from Baseline
17
40
35
30
25
20
15
10
5
0
-5
-10
-15
-20
p=.05
Controls
Concussed
Baseline
0-23 Hours
1-2 days
Intervals
3-7 days
8-14 days
Bleiberg J., et al. Neurosurgery, 2004.
18
‫פגיעה מוחית קשורה הקשורה (בדרך כלל) לשתייה מופרזת של‬
‫אלכוהול ומורכבת משתי תסמונות נפרדות‪:‬‬
‫‪Wernicke’s encephalopathy‬‬
‫‪Korsakoff’s psychosis‬‬
‫‪19‬‬
20
21
22
23
Sergei Korsakoff 1835-1900
24
‫התבנית הבולטת ביותר של האמנזיה לעבר הוא גראדיאנט הזמן‪ .‬תבנית זו‪,‬‬
‫השונה מתבנית האמנזיה במחלת ‪ Huntington‬והדומה לאמנזיה חולפת תומכת‬
‫בהשערה כי הבעיה המרכזית של חולים אלו היא ההזכרות (לעומת השימור)‪.‬‬
‫עדויות תומכות אחרות‪:‬‬
‫קיום ‪ savings‬בלמידה חוזרת‬
‫זיהוי הרבה יותר טוב מזכירה חופשית‬
‫העזרות רבה ברמזים‬
‫הופעת "אמיתות" בין הקונפבולציות על עבר‬
‫זיכרון סמנטי בחולים עם ‪ :KS‬בניגוד לאובדן זיכרון אפיזודי‪ ,‬הזיכרון הסמנטי‬
‫של חולים אלו נראה במבט ראשון תקין‪ .‬הדבר אמור במיוחד בכל הקשור‬
‫לשימוש בלקסיקון‪ .‬אולם במשימות שונות המחייבים גישה לזיכרון הסמנטי נמצא‬
‫זמן תגובה יותר ארוך‪ .‬ממצא זה תומך אף הוא בקושי בשליפה ולא אובדן המידע‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫קשיי למידה בחולי קורסקוף‪ :‬ממצאים רבים הראו כי חולי קורסקוף סובלים‬
‫גם מ‪ .anterograde amnesia-‬על מנת להגיע לאותה רמת זיכרון הם זקוקים‬
‫להרבה יותר זמן והרבה יותר חזרות‪ .‬יתכן וחלק מהקושי נובע מבעיות בשימור‬
‫חומר בזיכרון לטווח קצר (למרות קיבולת זיכרון תקינה)‪.‬‬
‫יתכן כי קשיי הלמידה נובעים מעיבוד סמנטי לא תקין‪:‬‬
‫בעוד שרמזים פונטיים שיפרו את יכולת הנבדקים להיזכר במידע נלמד‪ ,‬רמזים‬
‫סמנטיים עזרו פחות‪.‬‬
‫בניגוד לאנשים בריאים חולים עם ‪ KS‬משתמשים פחות בארגון סמנטי כעזר‬
‫ללמידה (‪)Cermak et al., 1976‬‬
‫בניגוד לאלכוהוליסטים ללא ‪ KS‬חולים עם אמנזיה אינם מראים שחרור מ‪PI -‬‬
‫בעקבות מעבר מקטגוריה סמנטית אחת לשנייה‪.‬‬
‫העדר שחרור מ‪ PI-‬יכול גם לשקף חוסר תפקוד תקין של האונות הקדמיות‪.‬‬
‫ואומנם‪ ,‬יש עדויות רבות לביצוע לקוי של חולי ‪ KS‬במבחני תפקוד האונות‬
‫הקדמיות‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫תפקוד לא תקין של האונות הקדמיות‪ ,‬ושילוב בין ליקוי תפקודי של האונות הקדמיות‬
‫ושל המערכת הלימבית עלולים להשפיע על הזיכרון בכמה דרכים‪:‬‬
‫פגיעה במערכת בקרה‪ :‬למשל בעוד שאצל בריאים‪ ,‬אלכוהוליסטים או פגועי מוח מסוגים‬
‫אחרים ברירת המחדל של המערכת היא עיבוד "עמוק" (סמנטי)‪ ,‬ברירת המחדל של ‪KS‬‬
‫היא עיבוד שטוח‪ .‬במיוחד מעניין לציין כי חולים אלו אינם משנים אסטרטגיות עיבוד‬
‫ואחסון פריטים בזיכרון על בסיס שינויים במידע תפיסתי‪.‬‬
‫השפעה על המערכת המוטיבציונית‪ .‬בניגוד להעדר אפקטים של תפעול קוגניטיבי‪ ,‬הוספת‬
‫גורמים מוטיבציונים (כגון טקסט בעל אופי מיני) משפר את ההסתברות לכך שטקסט זה‬
‫(והסמוכים לו) יזכרו‪.‬‬
‫‪ Korsakoff syndrome‬וזיכרון אפיזודי‪ .‬על פי טענה זו החולים מסוגלים לקודד‬
‫את כל המאפיינים הפיזיים והסמנטיים של הגירוי אך בשלב ההזכרות אין הם מסוגלים‬
‫לשחזר את ההקשר האפיזודי (זמן ומקום)‪ .‬לכן הגירוי עשוי להראות להם מוכר אך אין‬
‫הם זוכרים מתי‪ ,‬איפה‪ ,‬ובאלו נסיבות הם פגשו בגירוי זה בעבר‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫שילוב ‪ anterograde amnesia‬ו‪ retrograde amnesia -‬ב‪KS-‬‬
‫אף על פי שה‪ W-KS -‬מתחיל לכאורה באופן פתאומי‪ ,‬ברור כי התקף וורניקה‬
‫המסמל את ראשית האמנזיה הוא תוצאה של תהליך ארוך (עשרות שנים) של‬
‫השפעת האלכוהול‪ .‬מכאן שיתכן כי אפקט זמן האירוע על הזיכרון מוסבר כולו על‬
‫ידי תהליכי למידה מופרעים יותר ויותר ע"י השפעת האלכוהול‪ .‬כלומר שה‪KS-‬‬
‫הוא כולו מקרה של ‪ .anterograde amnesia‬אולם יש עדויות משכנעות כי‬
‫אמנזיה לפנים לא יכולה להיות ההסבר היחיד‪.‬‬
‫סיכום ‪KS‬‬
‫קשה להניח כי האמנזיה המלווה את ה‪ KS-‬מוסברת אך ורק על ידי בעיה בהזכרות‬
‫– יש בעיות ב‪encoding-‬‬
‫מקרה ‪ P.Z.‬מוכיח כי יש ב‪ KS-‬אלמנט ברור של קשיי שליפת חומר קיים בזיכרון‬
‫תיאוריה המשלבת את שני סוגי ליקוי הזיכרון אפשרית‪ .‬על פי תיאוריה זו‪,‬‬
‫‪ retrograde amnesia‬הנגרמת ע"י המחלה "מתלבשת" על ‪anterograde‬‬
‫‪ amnesia‬אשר תחילתה בעבר והחריפה עם הזמן‪.‬‬
‫‪28‬‬
29
Albert et al., 1981
30
Albert et al., 1979
‫בהעדר שינון‪ ,‬אין חולי קורסקוף מסוגלים לשמר מידע בזיכרון לטווח קצר‬
‫‪Butters & Cermak, 1980‬‬
‫‪31‬‬
32
Gunter, Berry, & Clifford, 1981
33
Cermak et al., 1974
34
Butters & Cermak, 1986
1.
2.
3.
When did you last ride a bicycle?
What is a bicycle?
How do you ride a bicycle?
These questions reveal the different “types” of long term memories we are capable
of accessing.
1. Requires conscious recollection of unique temporally distinct past experience
2. Requires conscious recollection of knowledge, but no unique “experience”
3. Unanswerable - unconscious learning
The critical question is whether these “types” of memories reflect the operation of
different memory systems, or whether they reflect different way of accessing a
unitary LTS
36
The episodic / semantic / procedural distinction makes
intuitive sense:
Subjects do not forget words - they forget information
regarding the fact that the word was presented to them
during the experiment.
Episodic, semantic and procedural memories are
interactive: Learning the meaning of a new word originally
requires an episodic memory.
Over time the meaning becomes assimilated into semantic
memory and the original learning episode may be forgotten
Learning to type initially requires episodic memory for the
layout of the keys. Over time this becomes redundant
The ability to disconnect information from the context in
which it was learned is a useful property for a memory
system - it saves on storage.
37
Neuropsychological data: Clive Wearing - still able to play piano and conduct a choir.
BUT can new procedural memories be created in amnesia?
Claparade, 1911: Procedural learning in Korsakoff patient.
Patients with amnesia are able to learn a number of tasks, despite having no
episodic memory for learning them.
Other research using larger
groups of patients with
amnesic syndrome
demonstrate that they can
learn this task as well as
controls.
38
Amnesics also demonstrate normal or near normal learning on a wide variety of
other tasks.
Dress making
Finger mazes
Jigsaw puzzles
Mirror-reading
Mirror drawing / writing
Tower of Hanoi
Closure pictures
Repetition priming
However, it is not clear what (if anything) these tasks have in common.
39
So what is procedural memory?
Danger of circularity - learning which is preserved in amnesia is termed procedural...
Moscovitch (1984): Amnesics will do well if:
1.
2.
3.
It is obvious what is required
Responses already exist in patients repertoire
Does not require specific past events to be recalled
However, amnesics are very slow to learn many things (e.g. programming a personal
organiser)
Baddeley: There are a number of different types of learning, some of which do not
rely on episodic memory
40
Evidence for episodic - semantic distinction:
Obvious interdependence of two memory systems makes finding evidence for
distinction difficult
Characteristics of episodic and semantic memory
Episodic Memory:
Reference is to oneself
Organised temporally
Events remembered “consciously”
Susceptible to forgetting
Context dependent
Semantic Memory:
Reference is with respect to general
knowledge
Not organised temporally
Events are “known”
Relatively permanent
Context independent
But what about important autobiographical events?
“The first time I…” - semantic or episodic?
Personal semantics
41
Episodic - Semantic Distinction: Forgetting
Episodic memory is more prone to forgetting
Some semantic memory has been described as“Permastore”
40% of Spanish vocab learned at school is retained 50 years later (Bahrick, 1984)
However, certain episodic events also appear very resistant to forgetting • Autobiographical “first-time” events
• Dramatic, emotionally arousing events which lead to “flash-bulb” memories
There is still controversy surrounding whether there is anything “special” about flashbulb memories.
42
Episodic - Semantic Distinction: Neuropsychological data
Amnesic patients have intact conversational skills and perform normally on
intelligence tests (which assess knowledge).
But - cannot remember doing either five minutes later.
So: episodic, not semantic memory is impaired in amnesia?
Not necessarily - IQ tests and language acquired before onset of amnesia - not
comparing like with like.
So: amnesia = impairment to acquire new information (both episodic and semantic?)
Gabrieli et al, 1983: Trained HM with meanings of new popular words. Showed very
little learning
More recently, when provided with extensive phonological cues )e.g Margaret Tha….
- HM was able to produce names for 18 / 36 famous faces.
43
44
‫תיאור פנומנולוגי‬
‫תחושת מוכרות (‪)familiarity‬‬
‫הזכרות (‪.)recollection, source memory, relational memory‬‬
‫עדויות לדיסוציאציה‬
‫מאפיינים תפקודיים‬
‫הבחנות נוירופיזיולוגיות‬
‫אימפליקציות לאמנזיה ‪ -‬תפקיד ה‪ MTL -‬בזיכרון אפיזודי‬
‫‪:One-process theories‬‬
‫ה‪MTL -‬קשור רק להזכרות בעוד שתחושת ההכרות מתווכות על ידי הקורטקס האסוציאטיבי‪.‬‬
‫ה‪ MTL-‬קשור באותה מידה לתחושת ההכרות ולהזכרות‬
‫‪:Two-process theories‬‬
‫אזורים שונים ב‪ MTL -‬מתפקדים באופן דיפרנציאלי‪ :‬ההיפוקמפוס מעורב בקישור בין הגירוי‬
‫להקשר שלו – כלומר מתווך הזכרות‪ .‬המערכת הפאראהיפוקמפלית מאפשרת תחושת ההכרות עם‬
‫גירויים‪.‬‬
‫מכאן שההיפוקמפוס אחראי לזיכרון אפיזודי בעוד שה‪ perirhinal cortex-‬אחראי להרגשת‬
‫מוכרות‪.‬‬
‫ארגון נוירואנטומי – תפקודי‬
‫עדויות נוירופסיכולוגיות‬
‫עדויות ממחקרי הדמיה‬
‫‪45‬‬
46
47
48
During encoding, representations of distinct items (e.g., people,
objects, events) are formed in the perirhinal cortex and lateral
entorhinal area. These representations along with back projections to
the “what” pathways of the neocortex can then support subsequent
judgments of familiarity. In addition, during encoding, item
information is combined with contextual )“where”( representations
that are formed in the parahippocampal cortex and medial entorhinal
area, and the hippocampus associates items and their context (as first
proposed by Mishkin et al. 1983). When an item is subsequently
presented as a memory cue, the hippocampus completes the full
pattern and mediates a recovery of the contextual representation in the
parahippocampal cortex and medial entorhinal area. Hippocampal
processing may also recover specific item associates of the cue and
reactivate those representations in the perirhinal cortex and lateral
entorhinal area. The recovery of context and item associations
constitutes the experience of recollection.
49
‫אמנזיה בעקבות ‪transient cerebral‬‬
‫‪( hypoxia‬פוגעת בעיקר בהיפוקמפוס)‬
‫מתבטאת ביכולת ירודה הרבה יותר ב‪-‬‬
‫‪relational‬מאשר ב‪.item recognition-‬‬
‫אבל הרזולוציה האנטומית במקרים אלו‬
‫בעיתית‪.‬‬
‫מחקר עם חולדות‬
‫מכל מקום‪ ,‬ממצאים מתחום האמנזיה‬
‫מפריכים גם את ההנחה כי ה ‪MTL‬קשור רק‬
‫להזכרות וגם זו הטוענת שהוא חשוב באותה‬
‫מידה להזכרות ותחושת מוכרות‬
‫‪50‬‬
‫הדמית היזכרות נמדדת על ידי קונטרסט בין הפעילות הקשורה לגירויים‬
‫שהנבדק נזכר בהם במפורש לעומת גירויים ש עורו הכרות אבל לא נזכרו‬
‫בהקשר‪.‬‬
‫הדמית רגש מוכרות נמדדת על ידי קונטרסט בין גירויים שלא נזכרו אבל‬
‫עוררו רמות שונות של הכרות‪ .‬למשל קונטרסט בין גירויים שקיבלו תשובה‬
‫”‪ “know‬אבל ללא ‪( RM‬הקשר) וגירויים שלא הוכרו (‪.)misses‬‬
‫ה‪ anterior parahippocampal region-‬משקף בעיקר פעילות‬
‫ב‪ perirhinal cortex‬וב ‪ lateral entorhinal cortex -‬בעוד שפעילות ב‪-‬‬
‫‪ posterior parahippocampal region‬משקפת פעילות ב‪-‬‬
‫‪ parahippocampus‬ופעילות ב‪.medial entorhinal area‬‬
‫‪APHG‬‬
‫‪PPHG‬‬
‫‪Hippocampus‬‬
‫משימה‬
‫‪11%‬‬
‫‪58%‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪Recollection of items‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪Recollection of associations‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪Familiarity‬‬
‫‪51‬‬
Definition: clinicopathologic condition consisting
of deterioration of personality and cognition. It is
associated with with prominent frontal and temporal
lobe atrophy
Accounts for up to 3-20% of dementias
Mean age of onset 52.8 (Ratnavalli et al. Neurology
2002;58:1615-1621)
Male preponderance 14:3 in one study and M=F in
others
Dementia prevalence of 81 per 100,000 (95% CI,
62.8 to 104.5) in the 45-64 year age group
Prevalence of AD and FTD in 45-64 age group
same at 15 per 100,000 (8.4-27.0)
Atrophy may be associated with Pick’s bodies,
nonspecific superficial cortical neuron loss.
Prominent frontal and temporal lobar atrophy
Impaired frontal lobe functions in absence of
severe amnesia, aphasia, or visuo-spatial deficits
Prominent frontal and temporal lobar atrophy
(bilateral or unilateral).
Atrophy may be associated with Pick’s bodies,
nonspecific superficial cortical neuron loss.
‫אובדן ידע סמנטי כתוצאה מניוון ה‪anterior temporal cortex -‬‬
‫הסימנים הראשונים הם בתחום משמעויות של מלים אבל הקושי לא נשאר‬
‫רק בתחום השפה‪ .‬זוהי הפרעה רב‪-‬מודלית‬
‫היבטים לא סמנטיים של הידע והזיכרון כולל זיכרון אפיזודי עכשווי‬
‫שמורים – בניגוד למבחנים פורמליים‬
‫במובנים רבים היא תמונת ראיה של תסמונת האמנזיה הטראומטית‪:‬‬
‫אזורים לימביים שמורים (כולל היפוקמפוס)‬
‫זיכרון אוטוביוגרפי שמור‬
‫גרדיאנט זמן הפוך‬
‫ספציפיות קטגורית‬
‫‪56‬‬
Dissociations between the frontal variant and temporal variant of
fronto-temporal dementia:
The frontal patients are more deficient in understanding actions
whereas the temporal variant patients are more deficient in
understanding concepts
57
‫כיצד נכנס פריט מידע לזיכרון?‬
‫כיצד מיוצג מידע בזיכרון?‬
‫המודל האמודלי‬
‫המודל הרב‪-‬מודלי‬
‫כיצד מאורגן הזיכרון הסמנטי?‬
‫‪58‬‬
Synonyms: Progressive fluent aphasia, Fronto-Temporal Demantia (tvFTD)
Neuropathology: Non-alzheimer type degenerative pathology of the polar and
inferolateral temporal cortex (relative sparing of hippocampus in early stages).
Symptoms: Progessive, selective deterioration in semantic memory, affecting verbal
and nonverbal aspects of knowledge about objects, people, facts, concepts and word
meanings.
E.g. Patients response when shown a picture of a giraffe
Time 1: A giraffe
Time 2: A tall African animal
Time 3: A horse
Time 4: An animal
Time 5: Don’t know.
Episodic memory is relatively preserved (at least early in the course of the illness)
59
Episodic - Semantic Distinction: Update
Wheeler, Stuss & Tulving (1997) - reformulated the episodic / semantic distinction.
Placed a greater emphasis on distinction in terms of conscious experience.
Also argued that episodic memory (and the conscious act of remembering) is
particularly dependent on cortical networks involving PFC.
Two lines of supporting evidence:
1. neuropsychological evidence from patients with frontal lobe lesions.
2. Functional imaging data from PET / fMRI studies.
60
Episodic - Semantic Distinction: PFC lesions
PFC lesions
usually result from:
Head injury,
Neurosurgery
Aneurysm
61
Episodic - Semantic Distinction: PFC lesions
PFC lesions do not result in a full blown amnesic syndrome
In fact, until recently, memory was thought to be essentially intact in these patients
However, careful testing reveals interesting pattern of impairment.
In a meta-analysis of studies assessing free recall, cued recall and recognition in
patient with frontal lobe lesions, 2 findings emerged:
1. Recall is more impaired than recognition )particularly when “strategies” can be
used at encoding and/or retrieval
2. Numerically, even recognition memory is poor, relative to controls
62
.
Episodic - Semantic Distinction: PFC lesions
Wheeler, Stuss & Tulving (1995) argued that this pattern of results occurred because
successful recall is more reliant on conscious recollection than successful
recognition.
BUT: Both can be influenced by non-conscious memory.
Frontal lobe patients also have other interesting memory impairments-
Source Amnesia:
Patients can often remember the item / fact that was learned, but cannot remember
where or how the information was acquired.
63
Janowsky et al (1989): Asked FL patients and controls to remember a list of
previously “new” facts (e.g. The name of the dog on the crackerjacks box is Bingo)
and “known” facts.
~7 days later recall tested. Subjects asked about 20 old facts and 20 new facts.
When Ss answered correctly, they were asked to recollect the source of the info
“How did you learn this fact? When was the last time you heard this fact?”
Source Error =
1. Correctly recalling learned fact, but falsely reporting that it was last encountered
before the learning trial
2. Correctly recall a new fact, but falsely reporting that it was learned during the
learning trial.
64
Frontal
Patients
Controls
35
30
25
Result could be taken as
evidence for dissociation
between semantic (fact)
and episodic (source)
memory.
20
15
10
5
0
Fact Errors
Source Errors
However, current theories ascribe this result to a specific impairment in the ability
to encode / retrieve contextual information
65
In 25/26 studies the right prefrontal cortex (PFC) was more active during retrieval of
episodic information compared to retrieval of semantic information (Nyberg et al,
1996).
Hemispheric Encoding and Retrieval Asymmetry model (HERA)
In general, Left PFC involved in encoding, right PFC involved in retrieval.
BUT - it would appear that task difficulty and nature of encoded / retrieved material
(e.g. verbal vs visual) might be more important.
ALSO - PET studies using subtraction methodology rely on several key assumptions
that are particularly difficult to justify with respect to memory research
66
Episodic / Semantic distinction is intuitively plausible:
There is something phenomonologically different about
remembering what you had for breakfast and the name of the
worlds highest mountain
However, there is little compelling evidence that the
distinction reflects the operation of two completely distinct
memory systems.
The debate is still active, and the terms are widely used, just
not necessarily in the way in which Tulving proposes…
Baddeley speculates that “semantic memories” result from an
accumulation of similar episodic memories. They become
“knowledge” when we are no longer able to retrieve individual
learning episodes
67