Transcript ארווינג גופמן

‫סוציולוגיה של בריאות וחולי‬
‫מרצה‪ :‬אסתי בהט‬
‫סוציולגיה של בריאות וחולי‪ -‬אסתי בהט‬
‫סוציולוגיה מהי?‬
‫הגדרה‪ :‬מדע העוסק בחקר מגוון יחסי הגומלין בין‬
‫בני אדם‪ .‬או‪ :‬עיסוק שיטתי בחקר החברה האנושי‪-‬‬
‫מדע חברתי‬
‫לא האדם כפרט הוא נושא מחקרו של הסוציולוג‪,‬‬
‫אלא החברה הופכת להיות מושא למחקר‪.‬‬
‫הסוציולוגיה מתמקדת בניתוח יחסי הגומלין בין‬
‫אנשים בחברות‪ ,‬בקהילות ובקבוצות ובניתוח‬
‫המבנה של מערכות חברתיות ותפקודן‪.‬‬
‫סוציולגיה של בריאות וחולי‪ -‬אסתי בהט‬
‫שכל ישר לעומת נתונים מדעיים‬
‫• המחקרים של פול לזרספלד מוכיחים שיש יש‬
‫לשלב מחקר סוציולוגי עם השכל הישר‪.‬‬
‫• הסוציולוג בוחן בדרך שיטתית השערות‬
‫אלטרנטיביות ואילו המשתמש בשכל הישר מחליט‬
‫אינטואיטיבית איזו התנהגות נראית "סבירה" יותר‬
‫במצב מסוים‪ .‬הסוציולוג מייחס את ממצאיו לידע‬
‫המדעי שהצטבר בתחום זה‪.‬‬
‫סוציולגיה של בריאות וחולי‪ -‬אסתי בהט‬
‫הסוציולוגיה כמדע חברתי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫במאה ה‪ 19-‬מתקיים רגע היסטורי שבו בני‪-‬אדם מתחילים‬
‫לחשוב על עצמם כמושא למחקר‪ .‬החברה הופכת להיות‬
‫אוביקט למחקר‪.‬‬
‫הסוציולוגיה מבטאת הכרה של מדע חברתי כמו מדעי‬
‫הטבע‪.‬‬
‫המטרה דומה לזאת של מדעי הטבע‪ -‬להקנות לבני אדם‬
‫שליטה בחברה‪ -‬לנבא לווסת‪ .‬מתוך הנחה שההתנהגות‬
‫האנושית אינה מקרית אלא יש בה חוקיות‪.‬‬
‫שליטה בכוחות החברתיים כמו שליטה בכוחות הטבעיים‪.‬‬
‫הסוציולוגיה עוסקת בחקר ובניבוי ההתנהגות החברתית‬
‫של בני אדם בקבוצות‪.‬‬
‫סוציולגיה של בריאות וחולי‪ -‬אסתי בהט‬
‫סוציולוגיה והיסטוריה‬
‫• ‪ -Giddens‬כדי להבין תיאוריה סוציולוגית צריך "לחפור"‬
‫בהיסטוריה של התיאוריה‪ .‬הסוציולוגים מפרשים את‬
‫התקופה שבה הם חיים‪ .‬ההגות נכתבת מתוך פרשנות‬
‫לאירועים‪ ,‬לשינויים‪ .‬יחד עם זאת הסוציולוגים גם‬
‫מושפעים מהרעיונות והאקלים האינטלקטואלי של אותה‬
‫תקופה‪ .‬כלומר תיאוריה מתפתחת תוך כדי אינטראקציה‪,‬‬
‫מתוך דיאלוג עם חוויות ואובייקטים‪.‬‬
‫• המהפכות שהשפיעו על צורת הקיום החברתית‬
‫המודרנית‪ :‬צרפתית ותעשייתית‪ .‬והסוציולוגיה צומחת‬
‫מתוך הקשר היסטורי שנהוג לזהותו כצמיחתה של‬
‫החברה המודרנית והתעשייתית‪.‬‬
‫סוציולגיה של בריאות וחולי‪ -‬אסתי בהט‬
‫יתרונות הפרספקטיבה הסוציולוגית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מאפשרת לנו לבחון בעין ביקורתית את אמיתותן‬
‫של מוסכמות‬
‫מאפשרת לנו להעריך את האפשרויות והמגבלות‬
‫החלות על חיינו‬
‫מכשירה אותנו ליטול חלק פעיל בעיצוב החברה‬
‫מסייעת לנו להכיר את הרבגוניות האנושית‬
‫סוציולגיה של בריאות וחולי‪ -‬אסתי בהט‬
‫סוציולוגיה ומודרניות‬
‫• הסוציולוגיה הוא מדע שמתגבש כדי להבין את המודרניות‬
‫מול המסורתיות‪ .‬סוציולוגים חוקרים היבטים של החברה‬
‫המודרנית‪.‬‬
‫• מודרניות לא במשמעות כרונולוגית אלא כהלך רוח‪,‬‬
‫כתופעה‪ ,‬כצורת קיום חברתית‪ ,‬כחוויה קיומית‪ ,‬כהבנה של‬
‫משמעויות מוסריות‬
‫• היחס של הסוציולוגיה למודרניות הוא אמביוולנטי‪ -‬מצד‬
‫אחד ערכים שיש לשאוף אליהם (רציונאליזציה)‪ ,‬ומצד שני‬
‫מגמות מדאיגות‪ -‬תוצאות בלתי צפויות (השואה)‪.‬‬
‫סוציולגיה של בריאות וחולי‪ -‬אסתי בהט‬
‫מודרניות מול מסורתיות‬
‫חברה מסורתית‬
‫• רשתות חברתיות צפופות‬
‫• ערכים‪ :‬שיתופיות‪,‬‬
‫סולידאריות‬
‫• סטאטוס שיוכי‬
‫חברה מודרנית‬
‫• רשתות חברתיות מרווחות‬
‫• ערכים‪ :‬הישגיות‪,‬‬
‫תחרותיות‪ ,‬שליטה עצמית‬
‫• סטאטוס הישגי‬
‫סוציולגיה של בריאות וחולי‪ -‬אסתי בהט‬
‫מאפיינים של חברה מודרנית‬
‫‪ .1‬מישור כלכלי‪ -‬תעשייה‪ ,‬טכנולוגיה‪ ,‬חלוקת עבודה מסועפת‪ ,‬רמת‬
‫חיים גבוהה‪ ,‬שליטה בטבע‪ ,‬חברה תעשייתית‪ ,‬מעמדות חשובים‬
‫‪ .2‬מישור חברתי‪/‬דמוגראפי‪ -‬תהליכי הגירה‪ ,‬עיור (אורבניזציה)‪,‬‬
‫מוביליות דמוגרפית וכלכלית‪ -‬גלובליזציה‪.‬‬
‫‪ .3‬מישור מדיני‪ -‬השתתפות המונים בחיים מדיניים (זכות הצבעה)‪,‬‬
‫התאגדויות פוליטיות של פועלים ואיגודים מקצועיים "חברה‬
‫אזרחית"‪.‬‬
‫כל אלה קשורים זה בזה ובין השאר באמצעות תקשורת המונים‪.‬‬
‫‪ .4‬מישור רעיוני‪/‬תרבותי‪ -‬הרעיון של קידמה‪ ,‬האידיאל של פרוגרס‪-‬‬
‫אתוס של המודרניות‪.‬‬
‫סוציולגיה של בריאות וחולי‪ -‬אסתי בהט‬
‫המישור הרעיוני‪/‬תרבותי‬
‫‪.1‬האידיאל של פרוגרס‬
‫החברה מתפתחת בשלבים כשכל שלב הוא צעד‪,‬‬
‫לקראת התקדמות מדעית‪ ,‬ומצב מוסרי וחברתי‬
‫טוב יותר מקודמו‪.‬‬
‫• רעיון הפרוגרס מניח את ההתקדמות הלינארית‬
‫והחד כוונית‪.‬‬
‫סוציולגיה של בריאות וחולי‪ -‬אסתי בהט‬
‫המישור הרעיוני‪/‬תרבותי ‪ -‬המשך‬
‫‪ .2‬מעבר לאמפריציזם‪ -‬רק מה שניתן להוכיח בצורה‬
‫אמפירית קיים‪ .‬לכן המדען מתאר את מה שקיים וניתן‬
‫להוכחה ולא מה שהיה או יכול להיות‪.‬‬
‫‪ .3‬רציונאליות‪ -‬קידוש הרצינואליזציה לא רק במישור‬
‫הכלכלי אלא גם ביחסים בינאישיים‪ .‬החברה עוברת‬
‫‪ .4‬תהליך של חילון‪ -‬ההיגיון התיאולוגי מוחלף בהגיון‬
‫המדעי‪ .‬סמכות הכמרים נחלשת ובמקומה צומחת סמכות‬
‫המדענים (למשל פניה לפסיכולוג ולא לכומר)‪.‬‬
‫‪ .4‬אינדבידואליזם‪ -‬חופש הפרט‪ ,‬זכויות הפרט‪ ,‬הגשמת‬
‫הפוטנציאל האישי‪.‬‬
‫סוציולגיה של בריאות וחולי‪ -‬אסתי בהט‬
‫תפיסה מוסרית‬
‫• האדם צריך ליצור לעצמו מוסר משלו ולא לחשוב שהוא‬
‫מקבל אותם מהדת‪ ,‬לפתח מוסר ממקור פנימי ולא חיצוני‪-‬‬
‫האדם הבוחר‪.‬‬
‫• ניטשה‪-‬היכולת לבחור היא זו שהופכת את מותר האדם מן‬
‫הבהמה‪ .‬להיות אנושי משמעו הבחירה המוסרית והאקט‬
‫המודע של בחירה בכל רגע ורגע נתון‪.‬‬
‫• קונט‪ -‬המדענים הם האינטלקטואלים אבל גם אנשי‬
‫המוסר של החברה (ביו‪-‬גנטיקה‪ ,‬שיבוט‪ -‬העוצמה לחולל‬
‫שינויים נמצאת אצל המדענים)‪.‬‬
‫סוציולגיה של בריאות וחולי‪ -‬אסתי בהט‬
‫גישות תיאורטיות‬
‫‪.1‬הגישה הפונקציונלית‪ -‬רואה בחברה מערכת המורכבת‬
‫מחלקים התלויים זה בזה‪ .‬קיומה של המערכת‬
‫והמשכיותה מותנים בסיפוק צרכים חברתיים בסיסיים‬
‫כאשר כל אחד מחלקי המערכת תורם תרומה ייחודית‬
‫למילויים (הקבלה למערכת הביולוגית)‪ .‬כל תהליך חברתי‬
‫ממלא פונקציה חיונית עבור כלל החברה‪.‬‬
‫החברה פועלת כמערכת מורכבת לקידום הסולידריות‬
‫והיציבות‪.‬‬
‫אם יש שיתוף פעולה והרמוניה בין כל חקי המערכת היא‬
‫נמצאת במצב של שווי משקל ותפקודה תקין‪ .‬אם תופר‬
‫ההרמוניה היא תשאף לחזור למצב של שווי משקל‪.‬‬
‫סוציולגיה של בריאות וחולי‪ -‬אסתי בהט‬
‫הגישה הפונקציונלית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫גישת מקרו התופסת את חיינו כמושפעים ממבנים‬
‫חברתיים‬
‫המבנה החברתי מושפע מפונקציות חברתיות‬
‫הפונקציות יכולות להיות גלויות או סמויות‬
‫קימות גם דיספונקציות חברתיות שמשמעותן בהגדרת‬
‫ההשפעות הבלתי רצויות של התנהגות מסוימת על‬
‫פעולתה של החברה‬
‫מילות מפתח‪ :‬סולידאריות‪ ,‬שיתוף פעולה‪ ,‬תלות הדדית‪,‬‬
‫ערכים משותפים‪ ,‬אחדות‪ ,‬יציבות‪ ,‬קונסנזוס‬
‫סוציולגיה של בריאות וחולי‪ -‬אסתי בהט‬
‫גישות תיאורטיות ‪ -‬המשך‬
‫‪.2‬גישת הקונפליקט החברתי‪ -‬החברה היא זירה של חוסר שוויון‬
‫המביא בעקבותיו שינוי וקונפליקט‪.‬‬
‫• החברה היא "זירת קרב" ביו קבוצות‪ ,‬מעמדות וכד' המתחרים‬
‫ביניהם על שליטה במשאבים חברתיים כמו כסף‪ ,‬כוח יוקרה‪.‬‬
‫החברה מחולקת לאלה שיש להם שליטה במשאבים ולאלה שאין‬
‫להם‪ ,‬וקיימים ביניהם ניגודי אינטרסים‪.‬‬
‫• מילות מפתח‪ -‬אינטרסים‪ ,‬תחרותיות‪ ,‬הישגיות‪ ,‬הסללה‪ ,‬שעתוק‪,‬‬
‫מעמדות‪ ,‬מתחים‪ ,‬קונפליקטים‬
‫• גישת מקרו‬
‫• גישת החליפין‪ -‬הבסיס למבנה החברתי הוא שליטה במשאבים‬
‫והבסיס לקיום יחסים חברתיים הוא הרצון למסור חלק מהמשאבים‬
‫ולקבל בתמורה משאבים אחרים‪.‬‬
‫סוציולגיה של בריאות וחולי‪ -‬אסתי בהט‬
‫גישות תיאורטיות ‪ -‬המשך‬
‫‪.3‬גישת האינטראקציה הסימבולית‪ -‬התמקדות באינטראקציות‬
‫חברתיות במצבים מוגדרים יומיומיים המלמדת על התופעה‬
‫החברתית‪ .‬המבנה החברתי הוא פרי אינטראקציה בין אנשים‪.‬‬
‫• ובר‪ -‬צריך להבין מצבים מנקודת ראותם של האנשים המצויים‬
‫בהם‪.‬‬
‫• כיצד מגיעים אנשים להגדרת מצב משותפת שהיא בסיס לקשר‬
‫ביניהם‪ .‬מה המשמעות שהם מעניקים לדפוסי התנהגות‪.‬‬
‫• גישת מיקרו‬
‫• מילות מפתח‪ :‬שפת גוף‪ ,‬וסימנים מוסכמים כמו שפה הנושאות‬
‫משמעויות מסוימות בחברה מסוימת‪.‬‬
‫סוציולגיה של בריאות וחולי‪ -‬אסתי בהט‬
‫תרבות‬
‫תרבות היא מערכת הערכים‪ ,‬האמונות‪ ,‬דרכי‬
‫ההתנהגות והעצמים החומריים המהווים את אורח‬
‫חייו של עם‪.‬‬
‫התרבות כוללת את מה שאנו חושבים‪ ,‬את האופן‬
‫שבו אנו פועלים ואת הדברים הנמצאים בבעלותנו‪.‬‬
‫הבדלים בינתרבותיים‪ -‬אסתי בהט‬
‫מושגים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫עוורון תרבותי‪ -‬עוורון לגבי התרבות שלי‬
‫אתנוצנטריות‪ -‬אני במרכז‪ ,‬כל התפיסות‬
‫בפריפריה לא חשובות ואני הצודק‬
‫הלם תרבותי‪ -‬כל החוקים הקודמים בטלים‪,‬‬
‫קימת מערכת חוקים שאני לא מכיר‬
‫תוכנה מוחית‪ -‬תכנות תרבותי של אמונות‪,‬‬
‫עמדות‪ ,‬ערכים והתנהגות‬
‫יחסיות תרבותית‪ -‬שיפוט כל תרבות על‪-‬פי אמת‬
‫המידה שלה עצמה‬
‫הבדלים בינתרבותיים‪ -‬אסתי בהט‬
‫מרכיבי התרבות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תרבויות שונות זו מזו אך מושתתות על חמישה‬
‫מרכיבים עיקריים‪:‬‬
‫סמלים‬
‫שפה‬
‫ערכים‬
‫נורמות‬
‫עצמים חומריים‬
‫הבדלים בינתרבותיים‪ -‬אסתי בהט‬
‫"תיאורית הבצל" של הופסטדה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ההנחה‪ :‬מעבר לערכים בסיסיים של כלל האנושות‪,‬‬
‫עליהם מבססים את הקודים המוסריים של החברה‬
‫האנושית‪ ,‬קיימים ערכים סמויים שהם הערכים‬
‫העיקריים של חברה ספציפית‪.‬‬
‫אלמנטים של חברה המקשרים בין התנהגות‬
‫לערך‪:‬‬
‫גיבורים‬
‫ריטואלים (קשורים לתפיסת הזמן)‬
‫סמלים‬
‫הבדלים בינתרבותיים‪ -‬אסתי בהט‬
‫הבדלים בין‪-‬תרבותיים‬
‫ההבדלים באים לידי ביטוי‬
‫• בתקשורת הבינאישית‬
‫• בתפיסת הזמן‬
‫• בהתייחסות לעולם הסובב‬
‫הבדלים בינתרבותיים‪ -‬אסתי בהט‬
‫מימדים להשוואה בין‪-‬תרבויות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫כוח‪ -‬מרחק‬
‫נשיות‪ -‬גבריות‬
‫קולקטיביזם‪ -‬אינדיבידואליזם‬
‫הקשר גבוה‪ -‬הקשר נמוך‬
‫נאוטרלי‪ -‬אמוציונאלי‬
‫מניעת עמימות‬
‫ספציפי‪ -‬דפוסי‬
‫הישגיות‪ -‬שייכות‬
‫הבדלים בינתרבותיים‪ -‬אסתי בהט‬
‫אמיל דורקהיים‪1858-1917 -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מעמיד במרכז את שאלת הסדר החברתי‬
‫עוסק בדיפרנצאציה‪ -‬התפתחות השונות ההולכת וגוברת‬
‫בחברה המודרנית‬
‫השאלה‪ -‬כיצד כל המכלול החברתי הזה יכול לעבוד ביחד‪,‬‬
‫בצורה אינטגרטיבית? איך יהיה סדר חברתי מתוך המצב‬
‫הקיים של חוסר סדר‪ .‬כיצד ניתן בעולם המדעי למצוא‬
‫קונסנזוס שישמור על לכידות החברה? החברה המודרנית‬
‫נמצאת במשבר – המוסר המסורתי של הדת המספק‬
‫אמונות מוחלטות לא הוחלף במוסר אחר‪.‬‬
‫הבעיה של החברה המודרנית היא בדרישה הכפולה‪ :‬מצד‬
‫אחד הדרישה לחשיבה מדעית ומצד שני הדרישה‬
‫ליציבות חברתית‬
‫התאבדויות‪ -‬אסתי בהט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ 3‬ספרים ומחקרים שבמרכזם‪ :‬היחס בין הפרט‬
‫לחברה‪ 3 .‬וריאציות עלהמרכזיות של הצורך‬
‫בקונסזנזוס כדי לפתח מוסר‬
‫חלוקת העבודה החברתית‪-‬‬
‫סוגי התאבדויות‪ -‬התאבדויות הן תופעות‬
‫אינדבידואליות שהסיבות חברתיות בעיקרן‬
‫צורות היסוד של חיי הדת‬
‫התאבדויות‪ -‬אסתי בהט‬
‫חלוקת העבודה החברתית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בחברה המודרנית יש ריבוי ומגוון של תפקידים ומקצועות היוצר דיפרנצאציה‪.‬‬
‫סמכות הידע מפוזרת ואין עוגן מוחלט‪ .‬והבעיה של החברה לשמור על לכידות‬
‫אינטלקטואלית ומוסרית לכידות הנחוצה לקיום החברה‬
‫איך אוסף של פרטים יכול להוות חברה?‬
‫כיצד יכולים הפרטים לממש את הקונסנזוס?‬
‫אבחנה בין שני סוגים של סולידאריות‪:‬‬
‫סולידאריות מכאנית‪ -‬אופיינית לחברה המסורתית סולידאריות שמקורה בדומה‪.‬‬
‫שותפים לאותם רעיונות‪ ,‬רגשות‪ ,‬ערכים‪ ,‬קדושה‪ .‬החברה קוהרנטית ואין עדיין‬
‫דיפרנציצה בין הפרטים‬
‫סולידאריות אורגנית‪ -‬אופיינית לחברה המודרנית ההפך‪ .‬האחדות הקוהרנטית‬
‫נובעת מן הדיפרנציצה או מתבטאת בה‪ .‬הפרטים אינם דומים זה לזה והקונסנזוס‬
‫מתממש דווקא בגלל שהם שונים‪.‬‬
‫אנלוגיה לאורגניזם מן החי‪ .‬כל אחד מהאיברים ממלא תפקיד משלו ואף כי אינם‬
‫דומים כולם נחוצים לחיים באותה מידה‪.‬‬
‫התאבדויות‪ -‬אסתי בהט‬
‫סולידאריות מכאנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫צורות הסולידריות מתאימות לשתי צורות מנוגדות של ארגון חברתי‪:‬‬
‫בחברה הפרימיטיבית שולטת הסולידריןת המכאנית‪ .‬בתודעה של‬
‫כל אחד רגשות משותפים‪ -‬רגשות קולקטיבים‪.‬‬
‫קיים דמיון גדול בין הפרטים היוצר תחושת סולידריות‪, ,‬שותפות‬
‫ואחדות‬
‫תודעה קולקטיבית‪" -‬מכלול האמונות והרגשות המשותפים למוצע‬
‫הפרטים של החברה‪ .‬המכלול הזה מהווה מערכת מוגדרת בעלת‬
‫חיים משלה‪ .‬הפרטים בחברה חולפים והיא נשארת‪ .‬זהה במקומות‬
‫שונים ובקרב בעלי המקצועות השונים‪ .‬אינה משתנה בכל דור אלא‬
‫להיפך קושרת את הדורות הקודמים לדורות הבאים‪ .‬היא מעין נפש‬
‫של החברה‪ ,‬בעלת תכונות תנאי קיום ודרך התפתחות משלה‪ .‬היא‬
‫שונה מעט מהתודעה הפרטית על אף שהיא מתממשת בהן בלבד"‪.‬‬
‫התאבדויות‪ -‬אסתי בהט‬
‫סולידאריות מכאנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בחברה עם סולידאריות מכאנית תופסת התודעה‬
‫הקולקטיבית את החלק העיקרי של התודעות‬
‫האינדיבידואליות‪.‬‬
‫התודעה הקולקטיבית קובעת במפורש מה יש‬
‫לעשות ובמה יש להאמין‪ .‬ובהתאם גדל הזעם על‬
‫הפרה של צווי חברתי‪.‬‬
‫פשע הוא מעשה שהתודעה הקולקטיבית מטילה‬
‫עליו איסור‬
‫צורת המשפט‪ -‬משפט מעניש‪ -‬עונשים חמורים‬
‫התאבדויות‪ -‬אסתי בהט‬
‫סולידאריות אורגנית‬
‫• בחברה עם סולידאריות אורגנית שיש בה דיפרנציאציה‬
‫של הפרטים‪ ,‬חופשי כל אחד להאמין‪ ,‬לרצות ולפעול על‪-‬פי‬
‫העדפותיו‪.‬‬
‫• תחום הקיום שתופסת התודעה הקולקטיבית קטן יותר‪.‬‬
‫התגובה על איסורים והפרות חלשה יותר ויש מרחב גדול‬
‫לפרשנות אישית של הציוויים החברתיים‪ .‬הצדק הוא‬
‫מופשט יותר ואפשר להעניש בדרכים שונות‪ ,‬כשאף אחת‬
‫אינה מוגנת מהספק‪.‬‬
‫• בחברה אינדיבידואליסטית הבעיה העיקרית היא לשמור‬
‫על מינימום התודעה הקולקטיבית שבלעדיו תוביל‬
‫הסולידאריות האורגנית להתפוררות החברה‬
‫התאבדויות‪ -‬אסתי בהט‬
‫סולידאריות אורגנית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אנשים משתפים פעולה על בסיס השונות‬
‫הקונסנזוס מבוסס על תלות הדדית‬
‫צורת המשפט‪ -‬מפצה‬
‫סולידאריות אורגנית היא התפתחות של מוסר‬
‫חדש מוסר של הציויליזאציה‪ .‬חלוקת העבודה היא‬
‫הפתרון המעודן הציויליציוני למלחמת הקיום‪ -‬כל‬
‫פרט תורם את חלקו למען חיי הכלל‬
‫התאבדויות‪ -‬אסתי בהט‬
‫התאבדויות‬
‫• התאבדות‪ -‬כל מקרה מוות הנובע במישרין (ירי) או‬
‫בעקיפין (הרעבה עצמית)‪ ,‬ממעשה או מחדל‬
‫שמבצע הקורבן עצמו בידיעה שתוצאה זו תושג‪.‬‬
‫• גם באקט כמו התאבדות נוכחת בתודעת האדם‬
‫החברה המצווה עליו יותר מההיסטוריה האישית‬
‫שלו לבצע את המעשה‪.‬‬
‫• התאבדויות הן תופעות אינדיבידואליות שהסיבות‬
‫להן חברתיות בעיקרן‪.‬‬
‫התאבדויות‪ -‬אסתי בהט‬
‫התאבדות אנומית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫האדם אינו בהכרח שבע רצון יותר מאורח החיים המודרני‪ .‬יש גידול‬
‫במספר ההתאבדויות ויתכן וזה נעוץ בארגון מודרני של החיים‪-‬‬
‫באנומיה‪ -‬בהיעדר או התפוררות של נורמות‬
‫התאבדות אנומית נובעת מתנאי הקיום של החברה המודרנית‪.‬‬
‫הקיום החברתי אינו מוסדר במנהגים‪ .‬בני אדם נתונים בתחרות‬
‫מתמדת‪ .‬ציפיותיהם ודרישותיהם מהחיים גבוהות והם נוטים לסבול‬
‫בגלל הפער שבין שאיפותיהם להגשמתם‬
‫אנומיה‪ -‬כעס וסלידה‪ .‬אכזבה‪ ,‬הבנת הפער שבין השאיפות‬
‫להגשמתן‬
‫יש מתאם סטטיסטי בין תדירות ההתאבדויות לבין השלבים של‬
‫מחזוריות כלכלית‪ -‬בזמנים של משבר כלכלי או שגשוג קיצוני‪.‬‬
‫התאבדויות‪ -‬אסתי בהט‬
‫• בחברה המסורתית כל אחד מקבל את מקומו על‪-‬‬
‫פי מה שנקבע מלידה‪ .‬אין הוא תובע מקום עבודה‬
‫שיתאים לטעמו או כישוריו‪ .‬ואילו בחברה‬
‫המודרנית המבוססת על דיפרנצאציה חיוני‬
‫להתאים לאדם עבודה‪.‬‬
‫• מאפיני החברה המודרנית‪ :‬דיפרנציציה חברתית‪,‬‬
‫סולידריות אורגנית‪ ,‬צפיפות אוכלוסין‪ ,‬תכיפות‬
‫מגעים‪ ,‬מלחמת קיום‬
‫• יחס בין אדם לחברה‪-‬אנומיה חברתית‬
‫התאבדויות‪ -‬אסתי בהט‬
‫התאבדות אגואיסטית‬
‫• מתאבדים שבעיקר עסוקים בעצמם או אינם‬
‫משולבים בקבוצה חברתית‬
‫• סוג הקשר של האדם לקבוצה רופף‬
‫התאבדויות‪ -‬אסתי בהט‬
‫התאבדות אלטרואיסטית‬
‫• הפרט מאבד עצמו בגלל ציוויים חברתיים‪ .‬הקרבה‬
‫עצמית למען צו חברתי עד כדי החנקת אינסטינקט‬
‫הישרדות‬
‫• נובעת מ"חיברות יתר למטרות וערכים של הקבוצה‬
‫התאבדויות‪ -‬אסתי בהט‬
‫להיות גוף בתרבות המערבית‬
‫להיות גוף בתרבות המערבית‪ -‬אסתי בהט‬
‫תזה פוקויאנית‬
‫• האדם המודרני הופך להיות אוביקט של שליטה‬
‫על‪-‬ידי פעולות של מיון וסווג‪ .‬קבוצות של ידע‪/‬כוח‬
‫מכוננות את העולם שנתפס‬
‫כנורמטיבי‪/‬הכרחי‪/‬וודאי‪/‬ממשי‪ .‬הסוביקט הוא‬
‫פאסיבי הנתון לכוחות של השיח‪.‬‬
‫• טכנולוגיה של העצמי (משמוע הגוף‪ -‬הרזיה‪,‬‬
‫ספורט) המכוננות אותנו כאוביקטים‪.‬‬
‫• טכנולוגיות הפריה המפיקות אותנו כסוביקטים‬
‫המשועבדים לכוח כדי להשיג זהות הורית‬
‫להיות גוף בתרבות המערבית‪ -‬אסתי בהט‬
‫תזה פנומנולוגית‬
‫• סוביקטיביות עצמית‪ -‬החוויה של להיות גוף‬
‫בחברה המודרנית‪ .‬למשל‪ :‬החוויה של גברים‪/‬נשים‬
‫בחדר כושר‪ ,‬לגבי דימוי הגוף שלהם‪.‬‬
‫• חוויות אישיות יכולות לעלות‪/‬או לא‪ ,‬בקנה אחד עם‬
‫אינטרסים‪/‬סוכנים בעלי כוח‪ .‬חוויות גופניות‬
‫מעוגנות בשיחים על אודות מישמוע עצמי ויצירת‬
‫זהות‪.‬‬
‫להיות גוף בתרבות המערבית‪ -‬אסתי בהט‬
‫הפרעות אכילה‬
‫• הסיבות להיווצרות התסמונות אינן ברורות ונוטים לראותן‬
‫כרב סיבתיות‪ -‬גורמים ביולוגים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬פסיכולוגיים‬
‫ומשפחתיים הפועלים באינטראקציה‬
‫• תפיסה פסיכולוגית‪ -‬שנות השלושים‪ -‬גישה‬
‫פסיכואנליטית‪ -‬העדרו של הגוף המיני‪ -‬פחד להתפתחות‬
‫לנשיות מינית בוגרת‪ .‬בהתנהגות אנורקטית נשים נסוגות‬
‫מההתבגרות המינית על‪-‬ידי הימנעות מאכילה ועיצוב גוף‬
‫ילדותי‪ ,‬חסר סימני נשיות‪.‬‬
‫• המודל המשפחתי‪ -‬שנות החמישים והשישים‪ -‬סימפטום‬
‫המצביע על חולי של המשפחה כולה‪ -‬תיאוריה מערכתית‪.‬‬
‫הימנעות מקונפליקטים ובעיות באינטראקציה ובתקשורת‬
‫הבינאישית במשפחה‪.‬‬
‫להיות גוף בתרבות המערבית‪ -‬אסתי בהט‬
‫• גורמים גנטיים ביולוגיים‪ -‬הפרעה בבקר פעולת‬
‫הנוירוטרנסמיטור סרוטנין‪ .‬אנורקסיה כתת קבוצה‬
‫של הפרעות אובססיביות‪ -‬קומפולסיביות‬
‫• רמות גבוהות או נמוכות של אנדרופין בבולימיה‬
‫להיות גוף בתרבות המערבית‪ -‬אסתי בהט‬
‫גורמים תרבותיים‬
‫• אנורקסיה נתפסת כתופעה במונחים של‬
‫"ספציפיות תרבותית" כלומר מושרשת במערך‬
‫ובתובנות של תרבויות מסוימות‪ ,‬כאשר הדגש הוא‬
‫"המערב"‪.‬‬
‫• היסטוריונים הצביעו על "ספציפיות היסטורית"‬
‫בהקשר של שינויים חברתיים וכלכליים שחלו‬
‫בעולם המתועש החל מהמאה ה‪.19-‬‬
‫להיות גוף בתרבות המערבית‪ -‬אסתי בהט‬
‫אידיאל היופי משתנה עם הזמן‬
‫שנות ה‪50-‬‬
‫ה‪19-‬‬
‫שנות ה‪30-‬‬
‫להיות גוף בתרבות המערבית‪ -‬אסתי בהט‬
‫סוף המאה‬
‫גורמים חברתיים תרבותיים‬
‫• בחברה המערבית מודגש הרזון כסמל היופי‪.‬‬
‫השינוי הערכי שחל בתפיסת האידיאל הנשי החל‬
‫עם המאבק לשוויון האישה‪ .‬וקיבל תאוצה בשנות‬
‫השישים‪ -‬הדוגמנית טוויגי כסמל היופי הנשי‪.‬‬
‫• עם הדגשת הרזון כסמל ליופי חל גידול בהצעות‬
‫לדיאטה בעידוד הפעילות בענפי ספורט‪,‬‬
‫בהתעסקות עם מזון בריאות ובהנהגת אופנה‬
‫לדקות גזרה ובשכיחות הפרעות אכילה אצל נשים‪.‬‬
‫להיות גוף בתרבות המערבית‪ -‬אסתי בהט‬
‫דוגמניות בימינו‬
‫להיות גוף בתרבות המערבית‪ -‬אסתי בהט‬
‫הרזון כערך‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫דימוי הגוף ולא תפקודו הוא הנושא בעל החשיבות העליונה‬
‫משמעות ערכית של הרזון‪ -‬מימוש ערכים של נעורי נצח‪ ,‬משמעת‬
‫עצמית‪ ,‬שליטה‪ ,‬אסרטיביות‪ ,‬תחרותיות‪ ,‬הישגיות ומושלמות‬
‫ובמידה מסוימת גם התחברות למעמד סוציואקונומי גבוה‪.‬‬
‫הפרעות אכילה הן ביטוי למצוקה ואי הנוחות שמכתיבים המסרים‬
‫של הסביבה החברתית תרבותית‪ -‬ההבניה החברתית של מיתוס‬
‫היופי‬
‫הפרעות אכילה הן פתרון כדי להתאים לציפיות החברה‬
‫אישה החשה כי עליה להתאים עצמה למודל חיצוני תעשה הכול כדי‬
‫לשנות את גופה כך שיתאים לאידיאל העכשווי כולל ניתוחים‬
‫מסוכנים וכואבים‬
‫להיות גוף בתרבות המערבית‪ -‬אסתי בהט‬
‫השיח על הרזון‬
‫• קיים בשיח הפופולארי אך גם בשיח האקדמי מחקרי‬
‫השיח האקדמי‬
‫• מחקרים אפידמיולוגים תרמו להכרה האקדמית בשכיחותה הגוברת‬
‫של האנורקסיה ולכינויה כ"מגיפה חברתית"‬
‫• בשנים ‪ 1960-1969‬פורסמו ‪ 67‬מחקרים בנושא‪ .‬בשנים ‪1990-‬‬
‫‪ 1999‬פורסמו ‪ 2588‬מחקרים‪.‬‬
‫• כתבי עת הדנים בהפרעות אכילה וקיומם של כנסים בינלאומיים‬
‫• מוקדי דיון בציבורי ואקדמי במושגים כגון‪ :‬אידיאל היופי‪ ,‬מעמד‬
‫הנשים בחברה המודרנית‪ ,‬לחץ של המדיה לרזון‪ ,‬הביקורת‬
‫הפמיניסטית וכד'‪.‬‬
‫להיות גוף בתרבות המערבית‪ -‬אסתי בהט‬
‫השיח על הרזון‬
‫השיח הפופולארי‬
‫• האנורקסיה חדרה גם לתודעה הציבורית‬
‫באמצעות התקשורת האלקטרונית והספרות‬
‫הפופולארית‪.‬‬
‫• אמצעי התקשורת‪ -‬רדיו‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬עיתונים‪,‬‬
‫מגזינים‪ ,‬סרטים ופרסומות‪ ,‬מפעילים לחצים‬
‫סמויים וגלויים על הנשים להיות רזות‪ .‬המסר‪ -‬רזה‬
‫זה יפה ומוצלחת‬
‫להיות גוף בתרבות המערבית‪ -‬אסתי בהט‬
‫יחסים בין זהות עצמית לבין מודרניות‬
‫• האנורקסיה מייצגת את השאיפה לביטחון בעולם‬
‫של שפע ואמביולנטיות‪ -‬גוף שנשלט בקפידה‬
‫מסמל קיום בטוח בחברה מודרנית פתוחה‪.‬‬
‫• הזהות הנשית‪ -‬הפרעות אכילה הינן צורה של‬
‫מאבק על הזהות הנשית בתקופה של שינוי‬
‫בהגדרת תפקידים נשיים ובמעמדן בחברה‬
‫הפטריארכלית‬
‫להיות גוף בתרבות המערבית‪ -‬אסתי בהט‬
‫זהות לאומית וזהות נשית‬
‫• גוף פורה הוא מרכיב משמעותי של "הגוף‬
‫הלאומי"‪ -‬צבא‬
‫• הגוף הפורה מסמן "זהות נורמטיבית" וקשור‬
‫לאימהות עתידית שאינה ניתנת לניתוק‬
‫מהלאומיות כסמנים של השתייכות‪ ,‬תפקוד‬
‫והמשכיות‬
‫להיות גוף בתרבות המערבית‪ -‬אסתי בהט‬
‫• מסרי החברה מבטיחים כי הופעה נאה מבטיחה‬
‫עבודה טובה‪ ,‬בן זוג מוצלח‪ ,‬משפחה‪ ,‬ילדים‪,‬‬
‫והצלחה‬
‫• קימת פנטזיה שדרך גוף מושלם יהיו לנו חיים‬
‫מושלמים‬
‫להיות גוף בתרבות המערבית‪ -‬אסתי בהט‬
‫מישל פוקו (‪)1984-1926‬‬
‫• פוקו מתאר את העידן המודרני בו כל דבר הופך‬
‫לאוביקט של דיון‪ ,‬ידע‪ ,‬מדע‬
‫• לפי פוקו המודרניות היא סווג‪ ,‬מיון‪ ,‬יצירת‬
‫אוביקטים לבקרה שליטה‪ ,‬פיקוח ומניפולציה‬
‫• האדם המודרני הופך להיות אוביקט של שליטה‬
‫ביו‪-‬פוליטיקה‪ -‬אסתי בהט‬
‫נושאים מרכזיים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שיח‬
‫הקשר בין כוח‪/‬ידע‬
‫הגוף האנושי כמושא למישמוע ופיקוח‬
‫כוח הסוביקטיביזציה‬
‫ביו‪-‬פוליטיקה‪ -‬אסתי בהט‬
‫כוח‪/‬ידע‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אי אפשר להפריד בין כוח‪/‬ידע‪.‬‬
‫הכוח הוא בסיס לידע והידע הוא בסיס לכוח‬
‫פוקו עוסק בשאלה למי יש את הכוח לכונן אמירות‬
‫מסוימות‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬לאיזה קבוצות פרופסינונאליות יש את‬
‫הכוח לכונן את ההומוסקסואליות כפתולוגיה‬
‫נפשית? ולאיזה יש את הכוח לדה‪-‬פתולוגיזציה של‬
‫ההומוסקסואליות?‬
‫ביו‪-‬פוליטיקה‪ -‬אסתי בהט‬
‫המשוגע כאוביקט‬
‫• "תולדות השגעון בעידן התבונה" עוסק במשוגע‬
‫כאוביקט של שיח פרופסיונאלי‪ -‬פסיכיאטרי‪-‬‬
‫הצומח במסגרת יחסי הכוח בין קבוצות‬
‫פסיכיאטריות לקבוצות אחרות‪ -‬ספינת השוטים‪-‬‬
‫המשוגעים נשלחים להרעיש במקומות אחרים‪.‬‬
‫• הספר עוסק בהסטוריה של קו התיחום המפריד בין‬
‫השפוי למשוגע‪ .‬הסטוריה של הרחקה‪ ,‬נידוי והדרה‬
‫ביו‪-‬פוליטיקה‪ -‬אסתי בהט‬
‫שיח‬
‫• הגדרה‪ :‬שיח הוא שדה מובנה של פעילות‬
‫שבמרכזה פעילות לשונית‪ .‬השיח מתפקד דרך‬
‫אבחנות בין האוביקטים הרלוונטים לאוביקטים‬
‫הבלתי רלוונטים‪ ,‬בין הדוברים הלגיטימיים‬
‫לדוברים הבלתי לגיטימיים בין אופני הדיבור‬
‫הלגיטימיים ואלה שאינם אפשריים‬
‫• פעולות הדיבור הן פעולות המשתיקות או‬
‫מנטרלות את כל האחרויות‬
‫ביו‪-‬פוליטיקה‪ -‬אסתי בהט‬
‫הגוף האנושי כמושא למישמוע ופיקוח‬
‫• בספר‪" -‬לפקח ולהעניש" מנתח את מערכת‬
‫היחסים בין ידע לבין כוח במסגרות משמעת‬
‫וענישה כמו בתי חולים‪ ,‬בתי סוהר‪ ,‬בתי ספר‬
‫• "פנופטיקון"‪ -‬תפיסה שמסבירה כיצד עובד‬
‫הכוח‪/‬ידע המודרני‪ .‬מתארת איך מתאפשר לבעל‬
‫הכוח‪/‬ידע לראות ולפקח בו זמנית על מה שקורה‬
‫בתחום השיפוט שלו‬
‫ביו‪-‬פוליטיקה‪ -‬אסתי בהט‬
‫ביו‪-‬פוליטיקה‬
‫ידע‪/‬כוח הממוקד בגוף‬
‫• כיצד מכוננת התפיסה של החיים הראויים לחיותם‬
‫במסגרת תרבותית מסוימת‬
‫• הכוח להחליט מי ראוי לחיות ואת מי יש להמית‪-‬‬
‫הכוח של יועצים גנטיים מטעם המדינה‬
‫• עושים אוביקטיביזציה למושג של חיים שראויים‬
‫לחיותם‬
‫ביו‪-‬פוליטיקה‪ -‬אסתי בהט‬
‫הכוחניות לעצב‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אין דברים כשלעצמם אלא דברים כפי שהם מופיעים בתודעה‬
‫הדברים כפי שמופיעים בתודעה הם תוצר של אינטראקציות‬
‫חברתיות מעוגנות בתוך הקשר היסטורי‪ ,‬והם תוצר של פרשנות‬
‫סובייקטיבית שבני אדם נותנים להם‪.‬‬
‫גישה קונסרוקטיביסטית חזקה‪ -‬הכל מכונן הכל מובנה‪ .‬אין כזה דבר‬
‫מסוכן‪ .‬יש דברים שבתהליך ההבניה החברתית ובאינטראקציה בין‬
‫בני אדם ובין קבוצות מכונן כמסוכן למשל‪ :‬עישון‪ ,‬חור באוזון‬
‫גישה קונסרוקטיביסטית חלשה‪ -‬קיימת מציאות אך היא מנוהלת‬
‫חברתית‪ .‬יש הבדלים מהותיים יש סכנות אך ההבדלים מנוהלים‬
‫חברתית‪ ,‬פוליטית‪.‬‬
‫הבניה החברתית של המציאות‪ -‬אסתי בהט‬
‫פאניקה מוסרית? רפואית?‬
‫• שימוש בסמים ואלכוהול‪ ,‬אלימות‪ ,‬הפרעות אכילה‪,‬‬
‫מיניות נערות‬
‫• האומנם?! דפוסים של התנהגות סיכון‪ -‬או‬
‫התחושה שאיום מוטל על הסדר החברתי ועל ערכי‬
‫המוסר‪ .‬איך מכונן הרעיון של סיכון רפואי?‬
‫הבניה החברתית של המציאות‪ -‬אסתי בהט‬
‫היבט סוציולוגי על הרפואה‬
‫• התרבות האינדיבידואליסטית משדרת שכל מה‬
‫שקורה לנו כולל הבריאות הוא פונקציה של בחירות‪,‬‬
‫יכולות אמביציות‪.‬‬
‫• ג'ון לנון‪ -‬אנו חיים בתפיסה שאנו אדונים לגורלנו‬
‫בניגוד לתפיסה הפטליסטית‪ -‬החיים זה מה שקורה‬
‫לנו כשאנו עסוקים בלתכנן תוכניות אחרות‬
‫• החברה המערבית נעדרת משמעות מעבר לקיום של‬
‫כאן ועכשיו‪ ,‬בהיותה חברה חילונית אין תפיסה של‬
‫פשר או משמעות של החיים ובהקשר זה נודעת‬
‫חשיבות מרובה לעבודת הגוף‬
‫רפואה שהיא לא ריפוי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫טכנולוגיות פריון‪ ,‬לידה‪ ,‬שיער‪ ,‬דיאטה‪ ,‬הזדקנות‬
‫סוציולוגים ואנתרופולוגים קיבלו במידה רבה את סדר‬
‫הדברים הרפואי המדעי ולא ממש הטילו ספק‬
‫בנחיצות וביעילות של הטכנולוגיות הרפואיות‬
‫מדיקליזציה‪ -‬הרפואה כובשת תחומי חיים‬
‫ברפואה יש מחלות בסוציולוגיה יש למחלות היסטוריה‬
‫חברתית‪ .‬מחלה היא לא אוביקטיבית אלא פרי‬
‫ההגדרות שלנו‬
‫מאמר‪ -‬אנורקסיה בהיבט ישראלי‪ -‬סיגל גולדין‬
‫מאמר‪ -‬טכנולוגיה פריון‪ -‬יעל השילוני דולב‬
‫התנהגות מקדמת בריאות‬
‫הלימה אדם‪-‬סביבה‬
‫• צרכים וסיפוקם ‪ -‬הלימה בין צרכים של אנשים‬
‫והאפשרות לסיפוקם‬
‫• ערכים והגשמתם – ערכים של אנשים והאפשרות‬
‫להגשמתם‬
‫• דימוי עצמי וביטויו – דימויים של אנשים‬
‫וההזדמנויות לביטויים‬
‫שכנוע והשפעה ‪ -‬אסתי בהט‬
‫צרכים וסיפוקם‬
‫התיאוריה של מאסלו‬
‫שכנוע והשפעה ‪ -‬אסתי בהט‬
‫מקורות ערכיים‬
‫הלימה בין ערכים והגשמתם‬
‫ערכים‪" :‬אמונות או דעות שיש לאדם לגבי‬
‫התנהגויות או מצבים רצויים‪ ,‬אשר מכוונים את‬
‫ההערכה והבחירה של התנהגויות ואירועים‪,‬‬
‫ומדורגים על פי מידת חשיבותם היחסית"‬
‫‪.Schwartz & Bilsky, 1987; 1990‬‬
‫שכנוע והשפעה ‪ -‬אסתי בהט‬
‫מקורות ערכיים ‪ -‬המשך‬
‫ערכים הם מושגים של ה"רצוי" ולא של מה‬
‫ש"רוצים"‪.‬‬
‫ערכים הם אמונות אשר קשורות בוודאות לרגשות‬
‫והם אינם אובייקטיבים‪.‬‬
‫ערכים הם מבנים מוטיבציוניים‪.‬הם קשורים לשאיפות‬
‫האדם להשיג דברים‪.‬‬
‫ערכים מהווים קריטריון לאופן השיפוט של פעילות‪,‬‬
‫מדיניות‪ ,‬אנשים ואירועים‪.‬‬
‫שכנוע והשפעה ‪ -‬אסתי בהט‬
‫תיאורית אימות העצמי‬
‫שכנוע והשפעה ‪ -‬אסתי בהט‬
‫עקביות תפיסת העצמי‬
‫קיים צורך אצל הפרט לשמור על ראייה עצמית‬
‫יציבה ולהימנע משינויים בדרכים בהם הוא מעריך‬
‫את עצמו‪ .‬לכן מידע חדש העקבי עם תפיסת היחיד‬
‫את עצמו מתקבל בקלות ונטמע במערכת‪ ,‬באופן‬
‫שמשרה ביטחון‪ ,‬בעוד שמידע בלתי עקבי משבש‬
‫את המערכת‪.‬‬
‫שכנוע והשפעה ‪ -‬אסתי בהט‬
‫עקביות תפיסת העצמי‬
‫עקביות מאפשרת להסתכל על העולם כניתן לניבוי‬
‫ועל האירועים כבעלי משמעות וניתנים לניהול‪,‬‬
‫מאפשרת גיבוש ציפיות מעצמנו ומאנשים אחרים‬
‫בסביבה באופן שבו הפרט יכול לנבא התנהגויות‬
‫של אחרים אך גם הפרט ניתן לניבוי על ידי אחרים‬
‫שכנוע והשפעה ‪ -‬אסתי בהט‬
‫אימות העצמי‬
‫• מושג העצמי מכיל אוסף של זהויות המבוססות‬
‫על איך אחרים מתנהגים כלפינו‪ ,‬על שאיפות‬
‫אישיות ועל הערכות שלנו לגבי עצמנו‪.‬‬
‫• מידע המאשר את הזהויות מוביל ליציבות במושג‬
‫העצמי הכללי וגורם להרמוניה ושלמות‪.‬‬
‫• ראיית יציבה מאפשרת להסתכל על העולם כניתן‬
‫להבנה וניתן לניבוי ועל האירועים כניתנים לניהול‪.‬‬
‫שכנוע והשפעה ‪ -‬אסתי בהט‬
‫אימות העצמי וההתנהגות‬
‫• חיפוש אחר אישור העצמי משפיע על ההתנהגות‬
‫בשתי רמות‪:‬‬
‫• רמה חיצונית‪ -‬אנשים מונעים ליצור עולם חברתי‬
‫המאשר את הראיה העצמית שלהם לגבי עצמם‬
‫• רמה קוגניטיבית‪ -‬אנשים מפתחים תפיסה של‬
‫המציאות שהיא יותר מתאימה עם הראיה שלהם‬
‫את עצמם מאשר מצדיקה את העובדות‬
‫‪.‬‬
‫שכנוע והשפעה ‪ -‬אסתי בהט‬
‫הלימת אדם‪-‬סביבה‬
‫• ארגונים הם לאו דווקא ארגוני עבודה‪ .‬ארגונים בהגדרתם‬
‫הרחבה הם גם ארגונים חברתיים כמו קבוצות חברתיות‬
‫או השתייכות למשפחה מורחבת‪.‬‬
‫• אנשים המבטאים "ביטויי בריאות" (פיזית ונפשית)‬
‫‪( WELLBEING‬נכנה זאת "תחושת רווחה") יגלו שביעות‬
‫רצון ומחויבות ארגונית‪ .‬מתוך הנחה כי אדם בריא מסתגל‬
‫יותר לסביבתו מאדם שאיננו "בריא"‪.‬‬
‫• (האם לדעתכם הנחה זו נכונה?)‬
‫הלימה וסוג הארגון‬
‫• בארגונים עסקיים וארגוני עבודה – חשיבות‬
‫מרכזית לסיפוק צרכים‪.‬‬
‫• בארגונים אידיאולוגיים‪ ,‬דתיים‪ ,‬התנדבותיים‪,‬‬
‫פוליטיים – חשיבות מרכזית להגשמת ערכים‪.‬‬
‫• בארגונים קהילתיים‪/‬משפחתיים – חשיבות מרכזית‬
‫לביטויי הדימוי העצמי‪/‬הזהות העצמית‪.‬‬
‫מושג העצמי‬
‫• מושג העצמי מתפתח בתהליכי שיקוף והערכה‬
‫המבוססים על תהליכים חברתיים של ה"אני‬
‫במראה"‪ :‬איך אנו מאמינים שאחרים רואים אותנו‪.‬‬
‫על ידי תהליכי השוואה חברתית לאנשים אחרים‪.‬‬
‫• העצמי הוא סדרה של משמעויות שאנו אוחזים‬
‫לגבי עצמנו המבוססות על איך אחרים רואים אותנו‬
‫מתנהגים כלפינו‪ ,‬וכולל שאיפות רצונות והערכות‬
‫שלנו לגבי עצמנו‪.‬אותן משמעויות הן זהויות‪.‬‬
‫בניית הזהות העצמית‬
‫• זהות חברתית‪ -‬זהות המתפתחת כתוצאה מהזדהות עם‬
‫קבוצות חברתיות‪ .‬אנשים מזהים את עצמם במונחים של‬
‫חברות בקבוצה או במונחים של החברות אליו הם‬
‫משתייכים ומייחסים תכונות האופייניות לקבוצה לעצמם‪.‬‬
‫כלומר אנשים משתמשים בחברותם בקבוצה כדי לבנות‬
‫את הזהות העצמית שלהם‬
‫• זהות אישית זהויות נובעים מהתפקידים אליהם קשור‬
‫הפרט במערכת החברתית‪ .‬הזהות נובעת מהמשמעות‬
‫והציפיות הקשורות לתפקידים השונים שאנשים מבצעים‬
‫בחברה‪.‬‬
‫• בכל מקרה הזהויות מורכבות גם ממימדים ייחודיים‬
‫המבחינים בין הפרט לאחרים וקשורות לתכונות‬
‫אישיותיות‪ .‬כלומר זהויות אישיות הן המשמעויות שאנשים‬
‫מייחסים לעצמם כעוסקים בתפקידים שונים‬
‫• המשמעות היא שאדם הפועל בתפקיד יכול לבחור‬
‫התנהגויות ולקבל החלטות לא רק על פי המשמעויות‬
‫והציפיות הקשורות בתפקיד ובביצוע כי אם גם על פי‬
‫תכונות אישיות‬
‫• כלומר מושג העצמי מייצג אמנם את החברה אך הוא‬
‫מייצג גם הבדלים אינדיבידואליים‪.‬‬
‫ארגון הזהויות במושג העצמי‬
‫• אצל אנשים שונים זהויות מסוימות במושג העצמי הן יותר‬
‫דומיננטיות מאחרות ומשפיעות על תפיסה עצמית ועל ההתנהגות‬
‫• תיאורטיקנים מדמים את הזהויות המרובות כמאורגנות במושג‬
‫העצמי בצורה הירארכית‪ .‬ככל שהזהות גבוהה יותר בהירארכיה כך‬
‫יש לה יתרון על פני אחרות וקיים סיכוי גדול שתהא מוטיבציה‬
‫גבוהה יותר להתנהגות שתבטא אותה‪ .‬כך שזהויות הנמצאות‬
‫בראש ההירארכיה תופעלנה בסבירות גבוהה יותר ובאופן בלתי‬
‫תלוי בסיטואציה בהשוואה לאלו הממוקמות קרוב לחלק התחתון‪.‬‬
‫• זהויות כמקור מניע להתנהגות יכולות להיות זהויות שליליות או‬
‫חיוביות‬
‫עקביות מושג העצמי‪/‬אישור העצמי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫קיים צורך אצל הפרט לשמור על מושג עצמי יציב ולהימנע משינויים‬
‫בדרכים בהם הוא מעריך את עצמו‪ .‬לכן מידע חדש העקבי עם‬
‫תפיסת היחיד את עצמו מתקבל בקלות ונטמע במערכת‪ ,‬באופן‬
‫שמשרה ביטחון‪ ,‬בעוד שמידע בלתי עקבי משבש את המערכת‪.‬‬
‫האדם מונע מהשאיפה להשיג עקביות בין הדימוי העצמי שיש לו‬
‫לבין התנהגותו ועמדותיו‬
‫אנשים מחפשים פעילויות ומצבים שישקפו את "הזהות האמיתית"‬
‫שלהם בה הם מרגישים אותנטיים‬
‫עקביות מאפשרת להסתכל על העולם כניתן לניבוי ועל האירועים‬
‫כבעלי משמעות וניתנים לניהול‪ ,‬מאפשרת גיבוש ציפיות מעצמנו‬
‫ומאנשים אחרים בסביבה באופן שבו הפרט יכול לנבא התנהגויות‬
‫של אחרים אך גם הפרט ניתן לניבוי על ידי אחרים‬
‫אישור העצמי וההתנהגות‬
‫• חיפוש אחר אישור העצמי משפיע על ההתנהגות‬
‫ב‪ 2 -‬רמות‪:‬‬
‫• ברמה הגלויה‪ -‬אנשים מונעים ליצור עולם חברתי‬
‫המאשר את הראיה העצמית שלהם לגבי עצמם‬
‫• ברמה הקוגנטיבית‪ -‬אנשים מפתחים תפיסה של‬
‫המציאות שהיא יותר מתאימה עם הראיה שלהם‬
‫את עצמם מאשר מצדיקה את העובדות‬
‫האוביקטיביות‬
‫הרמה הגלויה‬
‫• ברמה הגלויה אנשים פועלים‪ ,‬במודע או בבלתי מודע‪,‬‬
‫לבנות מערכות חברתיות המאשרות את מושג העצמי‬
‫שלהם‪ ,‬באופן שיהיו חשופים למקסימום מידע המאשר‬
‫את העצמי ולמינימום מידע שאינו מאשר ב‪ 3 -‬דרכם‪:‬‬
‫‪ .1‬הם בוחרים להיות באינטראקציה עם אנשים המשמרים‬
‫את הזהויות שלהם ויימנעו מלתקשר עם אנשים שאינם‬
‫תואמים את ציפיותיהם גם אם אותן תפיסות עצמיות הן‬
‫שליליות‪ .‬אנשים גם מעדיפים להיות ביחסי גומלים עם‬
‫אחרים הרואים את הקבוצות אליהם הם משתייכים כפי‬
‫שהם רואים אותם גם אם ראיית הקבוצות היא שלילית‬
‫‪ .2‬הם משתמשים בסימנים מזהים וסימבולים המאשרים את‬
‫ראיית העצמי שלהם ומתקשרים באופן הזה זהויות‬
‫‪ .3‬הם מתנהגים בדרכים המעוררים משובים שהם עקביים‬
‫עם מושג העצמי שלהם‬
‫מסקנה‪ -‬אנשים נוקטים בגישה אקטיבית כדי ליצור סביבם‬
‫עולם חברתי המאשר את הראייה שלהם לגבי עצמם‪.‬‬
‫דפוס זה מופיע גם אם הראייה שלהם לגבי עצמם היא‬
‫שלילית‪ .‬כלומר אנשים מעדיפים עקביות במושג העצמי‬
‫על פני חיזוק הערכה עצמית‪.‬‬
‫הרמה הקוגנטיבית‬
‫ברמה הקוגנטיבית אנשים מגלים‪:‬‬
‫‪ .1‬הקשבה סלקטיבית‪ -‬הם קשובים יותר למשוב חברתי‬
‫כאשר הם חושבים שהוא יאשר את הראיה העצמית‬
‫שלהם‬
‫‪ .2‬זיכרון סלקטיבי‪ -‬נוטים להצפין ולשלוף מידע המאשר את‬
‫התפיסות העצמיות שלהם‬
‫‪ .3‬פרשנות סלקטיבית‪ -‬אנשים מפרשים מידע בדרכים אשר‬
‫מחזקות את הראיה העצמית שלהם‪ .‬יותר מזה כאשר‬
‫קיים פער אנשים משנים את הזהות שלהם או פורשים‬
‫אישור הזהות ומחויבות‬
‫• מחקרים מצביעים על חשיבות תהליכי הזהות המסבירים‬
‫את התפתחות המחויבות ביחסים‬
‫• אנשים מחויבים יותר לבני זוג שהראיה שלהם אותם‬
‫עקבית עם מושג העצמי שלהם גם אם היא שלילית‬
‫(‪ .)Swann, 1989‬מאידך חוסר אישור העצמי של בני זוג‬
‫הביא עד לכדי פרידה או גירושין (‪(Cast & Burke, 2002‬‬
‫• אנשים בעלי הערכה עצמית גבוהה נטו לעזוב את מקום‬
‫עבודתם כאשר גובה השכר שלהם ירד או נשאר קבוע‪,‬‬
‫ואילו אנשים עם בעלי הערכה עצמית נמוכה נטו לעזוב את‬
‫עבודתם כאשר גובה השכר שלהם עלה ( ‪Schroeder et.‬‬
‫‪)al., 2006‬‬
‫אינטראקציות בעבודת הסיעוד‬
‫ארווין גופמן‬
‫• האינטראקציה האנושית מבוססת על חילופי‬
‫סמלים שיוצרים משמעויות‬
‫• אנשים משתמשים באופן מניפולטיבי בסמלים‬
‫ליצירת זהות‬
‫• הגדרת המצב תלויה ביכולת התקשורתית ביכולת‬
‫הקידוד והפענוח של הסמלים והיא נתונה כל הזמן‬
‫לפרשנויות‪ ,‬לשינויים ולהגדרה מחודשת‬
‫ארווינג גופמן‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מאפייני מוסד חברתי הם גם מאפיינים של אינטראקציות חברתיות‬
‫רבות‪:‬‬
‫יש צוות מבצעים המשתפים פעולה זה עם זה כדי להציג בפני קהל‬
‫הגדרת מצב נתונה‪.‬‬
‫יש הגדרת מצב לצוות‪ ,‬לקהל‪ ,‬ונורמות התנהגות וגינונים‪.‬‬
‫יש חלוקה לאזור עורפי‪ -‬מאחורי הקלעים‪ ,‬שאליו יש גישה רק‬
‫לחברי הצוות‪ ,‬ולמקום קדמי‪ -‬קדמת הבמה בו מוצגת שגרה מול‬
‫קהל‪.‬‬
‫בין הצוות יש סולידאריות‪ ,‬קרבה ושמירת סודות שעלולים לשבש‬
‫את ההצגה‪.‬‬
‫אם משהו קורה שמאיים על ההצגה‪ ,‬הצוות‪ ,‬הקהל ואנשים מבחוץ‬
‫מנסים להצילה‪.‬‬
‫ארווינג גופמן‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ניתן לחקור כל מוסד חברתי במספר טכניקות‪:‬‬
‫פונקציונאלית‪ -‬יעילות‪ /‬אי יעילות בהשגת יעדים‪.‬‬
‫פוליטית‪ -‬מעמדות המשתתפים ומהם הפעולות שהם‬
‫יכולים לתבוע זה מזה‪ -‬סנקציות ועונשים‪ ,‬אמצעי כפיה‪.‬‬
‫מבנית‪ -‬ניתוח סוג היחסים החברתיים בין קבוצות משנה‬
‫בארגון‪ ,‬סטאטוסים בארגון חברתי‪.‬‬
‫תרבותית‪ -‬ניתוח הערכים המוסריים המשפיעים על אופי‬
‫פעילות הארגון‪.‬‬
‫ארווינג גופמן ‪ -‬דרמאטורגיה‬
‫• דרמאטורגית‪ -‬פרספקטיבת ניתוח המתמקדת בתיאור הטכניקות‬
‫של ניהול רושם הנהוגות במוסד חברתי‪ ,‬והבעיות העיקריות בניהול‬
‫הרושם‪.‬היא משתלבת עם כל סוגי הניתוח האחרים‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫עם הגישה הפונקציונאלית – תתמקד באופן בו מציגים רושם של יעילות‪.‬‬
‫עם הגישה הפוליטית‪ -‬תתמקד באופן שבו אדם נועד לנהל אחרים יבהיר‬
‫להם איך רצונו שעבודתם תתבצע‪ -‬ע"י שכנוע‪ ,‬דוגמא‪ ,‬סמכות‪ ,‬איום‪ ,‬עונש וכו'‬
‫עם הגישה המבנית ‪ -‬תדמית קבוצת סטאטוס תלוי בכושרם של חבריה‬
‫להציג‪ ,‬ולשמור על תקשורת מוגבלת עם בעלי סטאטוסים אחרים או הקהל‪.‬‬
‫עם הגישה התרבותית ‪ -‬ערכיו המוסריים של מוסד חברתי הם שייצרו‬
‫מסגרת של הופעות שחובה לשמור עליה‪.‬‬
‫הצגת העצמי בחיי יום יום‬
‫ארווינג גופמן‬
‫• כשנכנס היחיד לסביבה חברתית מחפשים בני הסביבה‬
‫מידע עליו‪ ,‬או בודקים את המידע שנמצא ברשותם‪.‬‬
‫• הם מתעניינים בסטאטוס הסוציו‪ -‬אקונומי הכללי שלו‪,‬‬
‫מושג העצמי שלו‪ ,‬יחסו אליהם‪ ,‬כישוריו‪ ,‬מהימנותו וכו'‪.‬‬
‫• מידע על הפרט עוזר להגדרת המצב ומאפשר לאחרים‬
‫לדעת מראש מה מצפה הוא מהם ומה הם יכולים לצפות‬
‫ממנו‪.‬‬
‫• אם אין הם מכירים אותו יכולים הם להשוותו עם‬
‫פרטים דומים שקדמו לו או ליישם לגביו‬
‫סטריאוטיפים‪ ,‬או להסיק מניסיון העבר‪.‬‬
‫• הם גם יכולים להסתמך על מה שהפרט אומר על‬
‫עצמו או על מסמכים שהוא מציג בפניהם‪.‬‬
‫• את העמדות והאמונות "האמיתיים" של הפרט ניתן‬
‫לגלות רק בעקיפין‪ -‬בהכרזותיו או בהתנהגות בלתי‬
‫רצונית מצדו‪.‬‬
‫הפרט המציג עצמו בפני אחרים‬
‫• עשוי לשאוף לכך שיעריכו אותו‪ ,‬או שיחשבו שהוא‬
‫מעריך אותם מאד‪ ,‬או שיבינו כיצד הוא מרגיש‬
‫כלפיהם או שלא יקבלו כל רושם ברור עליו‪.‬‬
‫• יתכן שירצה להבטיח הרמוניה להמשך‬
‫האינטראקציה‪ ,‬או שירצה להיפטר מהם‪ ,‬לבלבל‬
‫אותם או להעליבם‪ .‬בכל מקרה האינטרס שלו‪:‬‬
‫לפקח על התנהגות אחרים ובייחוד על יחסם אליו‬
‫וליצור רושם שיתאים לאינטרסים שלו‪.‬‬
‫תגובת האחרים‬
‫• יכולים להתרשם ממאמציו של הפרט בדרך הרצויה‬
‫לו‪ ,‬או להגיע למסקנות שלא התכוון אליהם‪.‬‬
‫• יכולים לחלק את העדות שמקבלים מהפרט לשנים‪:‬‬
‫חלק שקל לפרט להשפיע עליו‪ -‬ביטויים מילוליים‪,‬‬
‫וחלק שאין לו שליטה רבה עליו‪ -‬ביטויים בלתי‬
‫מילוליים‪ .‬הם יכולים להשתמש בחלק השני הנתון‬
‫פחות לשליטתו‪ ,‬לבדיקת מהימנותו של החלק‬
‫הראשון‪ ,‬הנמצא בשליטתו‪.‬‬
‫מניפולציות‬
‫• הפרט ינסה לנצל את האפשרות שאחרים נוטים‬
‫להשתמש בהיבטים הניתנים פחות לשליטה לשם‬
‫בדיקה של ההיבטים הניתנים יותר לשליטה כדי‬
‫להפגין את הרושם שהוא מעוניין בו‪.‬‬
‫הגדרת מצב‬
‫כשהפרט מופיע לפני אחרים הוא מטיל הגדרת‬
‫מצב וגם אחרים מטילים הגדרת מצב משלהם על‪-‬‬
‫ידי תגובתם לפרט ועל‪-‬ידי קווי התנהגות שהם‬
‫מייחסים לו‪ .‬כך נוצר מודוס‪ -‬ויונדי (הסדר)‬
‫באינטראקציה‪ .‬המשתתפים בה תורמים ביחד‬
‫להגדרת מצב כללית שאינה משקפת בהכרח‬
‫הסכמה אמיתית‪ ,‬אלא מעין הסכם הקובע אילו‬
‫דרישות לאילו בעיות יש לכבד באופן זמני‪,‬‬
‫והסכמה ביחס לרצון להימנע מקונפליקט‪.‬‬
‫הגדרת מצב‬
‫• כאשר הפרט מטיל הגדרת מצב הוא טוען באופן‬
‫גלוי או סמוי שהוא אדם מסוג מסוים ‪ ,‬הוא מפעיל‬
‫אוטומטית דרישה מוסרית על אחרים בחייבו אותם‬
‫להתייחס אליו באופן שזכאים לו אנשים מסוגו‪.‬‬
‫בצורה סמויה מוותר הוא על היותו מישהו אחר‪,‬‬
‫ומוותר על היחס שהיה מתאים לאדם כזה‪ .‬כלומר‬
‫הפרט הודיע לאחרים מיהו וכיצד הם חייבים‬
‫לראותו‪.‬‬
‫ווליאם שקספיר הביע רעיון זה‬
‫"כל העולם במה‬
‫כל איש ואישה רק שחקנים הם‬
‫כולם כניסות ויציאות להם‬
‫וכל אדם על פי תורו מופיע‬
‫בתפקידים שונים"‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שאלה פילוסופית‪ :‬איך אנשים מבנים תופעות? איך אנשים‬
‫מבינים את העולם?‬
‫תופעה (פנומנה) היא הדבר כפי שהוא מופיע בתודעה‬
‫ולא כפי שהוא "באמת"‬
‫מדברים על התופעה כפי שהיא מופיעה בתודעה ולא כפי‬
‫שהיא "באמת"‬
‫הפנומנה אינה מהותית עם תכונות ממשיות‬
‫אבחנה בין הדבר כשלעצמו לבין מה שמופיע בתודעה של‬
‫בני אדם כתכונה המיוחסת של הדבר בהקשר של זמן‬
‫ומקום‬
‫הבניה החברתית של המציאות‪ -‬אסתי בהט‬
‫אינטראקציה סימבולית‬
‫• מתמקדת בהיבט הספציפי של ההבניה החברתית‪.‬‬
‫כיצד נוצרות משמעויות משותפות?‬
‫• משמעויות נוצרות תוך כדי מפגש אינטראקטיבי בין‬
‫בני אדם‪.‬משמעויות זה לא משהו "בראש" כתוצאה‬
‫מרעיונות ייחודיים‪ .‬המשמעות היא תמיד תוצר של‬
‫אינטראקציות בין בני אדם‪.‬‬
‫• השפה מבנה עבורנו איך ומה נחשוב‬
‫הבניה החברתית של המציאות‪ -‬אסתי בהט‬