Transcript תרנגול כפרות אלי עמיר

‫תרנגול כפרות‪ /‬אלי עמיר‬
‫פרק כא‬
‫הצגת הדמויות‪ ,‬האווירה‪ ,‬הזמן‬
‫והרקע שעליהם מושתת העלילה‪.‬‬
‫האקספוזיציה מניחה יסודות‬
‫למוטיבים‪ ,‬שיתפתחו בהמשך‬
‫היצירה‪.‬‬
‫התייחסות נהג האוטובוס לבני המעברות – לועג לאנשי המעברות‪.‬‬
‫"בולם‪ ,‬חובט‪ ,‬מושך‪ ,‬פותח את הדלת ומצווה"‪.‬‬
‫מוטיב השמש‪ -‬זריחה בקיבוץ‬
‫שקיעה במעברה‬
‫הדרגתיות בתיאור השמש‪:‬‬
‫"כדור השמש הלוהט"‪.‬‬
‫"אלומות קרני השמש שאורן רפה"‪.‬‬
‫"הכדור הלוהט‪ ,‬ששקע לאט לאט באופק"‪.‬‬
‫רגשות המספר בעת השיבה הביתה למעברה (כאשר ירד מהאוטובוס(‪.‬‬
‫אקספוזיציה‬
‫מתאר את רגשותיו בעת השיבה הביתה‪ ,‬אלו רגשות אמביוולנטיות (דו‬
‫ערכי‪ ,‬רצונות מנוגדים) אשר יאפיינו את כל הפרק‪.‬‬
‫מצד אחד‪ -‬געגועים‪ ,‬אהבה ורגשי משפחה חזקים‪.‬‬
‫מצד שני‪ -‬ריחוק וזרות‪ :‬הנער שהכיר את ערכי הקיבוץ מסוגל להתבונן‬
‫בבני משפחתו מבחוץ ולראות את מציאות חייהם העלובה‪.‬‬
‫המעברה עבורו היא הבית אבל כבר לא אותו בית!‬
‫מייצג את השינוי עם המעבר לארץ‬
‫חדשה‪ ,‬הוא מייצג את הדלות והמסכנות‬
‫של דיירי המעברה בארץ לעומת‬
‫הזכרונות והעושר של בני העדה העירקית‬
‫בגדד‪.‬‬
‫אבו ג'מילה‬
‫עירק‬
‫‪‬האגדה מבגדד‬
‫‪‬מעיין מרגל סמוי מקפץ‬
‫משולחן לשולחן‪ ,‬מברך‬
‫בפיוטים ומחרוזים‪.‬‬
‫‪‬כשידיו מאחורי גבו אוסף את‬
‫שטרות הכסף‪ ,‬מנחת תודה‬
‫למלך השמחה‪.‬‬
‫‪‬מלך בגדד ‪.‬‬
‫‪‬מלךך ילדותי‪.‬‬
‫ישראל‬
‫‪‬ישב ישיבה מזרחית כדרך‬
‫העניים‪.‬‬
‫‪‬קולו ניחר‪ ,‬לרגליו פיסת‬
‫בד‪...‬ומעט מעות (כסף)‪.‬‬
‫‪‬נשא פניו אלי ופתח את כף ידו‬
‫כדרך הקבצנים‪.‬‬
‫‪‬האיץ בנער להעניק לו נדבה‪.‬‬
‫"כל כך אחרים מהאוהלים במחנות שלנו בחורשה‪,‬‬
‫בקיבוץ"‬
‫"כל כך הרבה אוהלים וכולם דומים זה לזה"‬
‫"לפעמים נראו בערוגות מעוררות החמלה שתילי‬
‫עגבניות וקישואים"‬
‫"ופה? העירקים שלי מגדלים ירקות!‬
‫"ישבו אנשים על שרפרפים גסים‪ ...‬וגם על ארגזי ירק‬
‫ופרי שנתגלגלו לכאן מפרדס סמוך או מחצר של קיבוץ"‬
‫"אחרים התפרקדו על מיטה תקועה בפתח האוהל‬
‫שמפריעים לעוברים ולשבים"‬
‫"חליפות שצבען דהה וצורתן התפרטה‪ ,‬צווארוני‬
‫המעילים מגוכחים"‬
‫"היו טלאים גדולים באזורי הברכיים‪ ...‬ואלה העידו על‬
‫ירידתן של החליפות ושל לובשיהן שאיבדו את עולמם"‬
‫לצד גאוותו על היותו נראה כבן קיבוץ‪,‬‬
‫ניכר עולמו החצוי של נורי‪.‬‬
‫"אתה מהקיבוץ?"‬
‫"כן‪"...‬‬
‫"אז מה אתה עושה כאן?"‬
‫"אני מן המעברה"‪.‬‬
‫כפרות הוא מנהג יהודי עתיק שנערך בערב יום הכיפורים (ובעת הצורך גם‬
‫בעשרת ימי תשובה)‪ .‬על פי המסורת‪ ,‬מסובבים תרנגול מעל ראשו של כל‬
‫יהודי ומבקשים שהתרנגול ילך למיתה‪ ,‬ותמורתו ילך האדם לחיים טובים‬
‫ולשלום‪ .‬לאחר מכן נמסר התרנגול לשחיטה‪ ,‬וניתן לרוב כצדקה לעניים‪ ,‬או‬
‫נפדה בכסף הנמסר לעניים‪ ,‬ונקרא "פדיון כפרות"‪.‬‬
‫משליכים את התרנגול‪.‬‬
‫תגובתו של נורי לתרנגול‪:‬‬
‫נעלב‪ ,‬נורי שהתרחק מקיום‬
‫המצוות לא היה מודע שהוא מביא‬
‫הביתה טריפה‪ .‬עולם המושגים‬
‫שלו שונה משל הוריו‪.‬‬