לרומאן "קאטרינה". (ערכה: שרי חלובה)
Download
Report
Transcript לרומאן "קאטרינה". (ערכה: שרי חלובה)
*קאטרינה
*מאת אהרון אפלפלד
*
"שמי קאטרינה ובקרוב ימלאו לי 80שנה"
* קאטרינה מתארת את סדר יומה המורכב מהליכה
לקאפלה ,כלומר ,לכנסיה הקטנה ,כדי להתפלל .היא
אישה בעלת אמונה.
* היא נזכרת בימי ילדותה ,בהוריה :באביה ובאימה
הכפריים.
* אימה הייתה אישה קשת יום שנפטרה בגיל צעיר .אירוע
שטבע את חותמו (השפיע)על קאטרינה הילדה .לאחר
מות אימה התמכר אביה לשתייה וזנח את משק ביתו
וגם פעם אחת נטפל לביתו .ימי ילדותה של קאטרינה
לא היו מלבבים ביותר.
אחת לשבוע בא אליה חאמיליו
העיוור ומביא מזון וכן מטפל בצורכי הבית
פרק שני :קאטרינה ממשיכה ומספרת שלאחר
מות אימה ,התחתן אביה עם אישה חדשה .מצב
קאטרינה לא השתפר כי חייהם של אביה ואימה
החורגת לא היו מאושרים ,היא החליטה לעזוב
את את הכפר.
היא פונה אל השביל היהודי שמוביל מחוץ לכפר,
דמותם מוזרה ומפחידה אותה,
היא מתארת אותם כ"שדים עם מזוודות" וכ"חרגולים"
קאטרינה גדלה עם דימוי שלילי ואנטישמי על היהודים
,והאמינה שהם רצחו את ישו.
פרק שלישי לאחר הליכה של יומיים הגיעה
קאטרינה לעיירה קטנה שכללה רחוב אחד:
סטראסוב .לראשונה היא פגשה באורח חיים של
קבצנים ושתיינים אשר בילו את חייהם
בתחנת הרכבת של העיירה .כאן היא למדה
לשתות ולשרוד בעולם קשה .קאטרינה מספרת:
"בלית ברירה הייתי יושבת ונותנת להם משלי
ומקבלת משלהם" .היא מועסקת באחת
המסעדות עד שמפטרים אותה .כדי לשרוד היא
למדה לגנוב .ולומדת להכיר את צידם האחר
והאפל של החיים העירוניים .כאן מתרחש
השינוי בחייה שינוי זה מצוין על-ידי מפגשה
עם רוזה היהודייה אשר הציעה לה לעבוד
בביתה .שינוי זה ישפיע על כל חייה .אנו נראה
שדעתה על היהודים תשתנה בהדרגה.
בעוד אני עומדת עזובה
בתחנת הרכבת..ניגשה אלי
אישה נמוכה ושאלה אותי
בפשטות:התירצי לעבוד אצלי?
אינני יודעת איך נראה מלאך
אלוקים ,אך קולה של האישה
נשמע לי כקול ממרומים"..
* פרק רביעי :קאטרינה עובדת
במחיצת יהודים .זהו מהפך חשוב
בחייה .היא לומדת להכיר אותם
:את אורח החיים הדתי ,את
התנהגותם ואת יחסם לילדים,
את לבושם ואת מאכליהם .לאט
לאט מתחולל אצלה שינוי כלפי
היהודים .היא נכנסת להיריון
ובניגוד למחשבתה ,אין רוזה
מגרשת אותה מביתה .אדרבא:
היא עוזרת לה בשעה קשה זו
בחייה .קאטרינה בהמלצת רוזה
הולכת לכפר אחד ושם היא
עוברת את החודש האחרון
להריונה .היא יולדת בבדידות
רבה ילדה,אנג'לה ,משאירה
אותה בפתח אחד המנזרים ,כדי
ש הנזירות יגדלו את
התינוק.אירוע טראומטי זה חוזר
בחלומותיה במהלך הרומן.
* פרק חמישי :קאטרינה חוזרת לביתם של
רוזה ובנימין בעיירה הקטנה סטראסוב.
הם מקבלים אותה בהבנה והיא מתמסרת
בכל מאודה לעבודות הבית גם כהוקרת
תודה לבעלי הבית שלא דחו או סילקו
אותה.
* ככל שהיא מתוודעת לאורח חייהם של
היהודים ,כך היא מסרבת לשמוע את
קולם של בני-עמה אותם היא פוגשת
ואשר דוחקים בה לעזוב את היהודים כי
השפעתם רעה.
* היא מתאהבת באופן חשאי בבעל הבית:
בנימין .זוהי אהבה חשאית שאין לה ביטוי
מעשי פרט בדמיון של קאטרינה .כשהיא
אינה יכולה לשאת את ייסורי אהבתה,
היא נמלטת מחוץ לבית ,מחפשת את
עצמה .היא כמעט חוזרת לאורח חייה
בתחנת הרכבת ,אך לבסוף בשעת לילה
היא חוזרת לבית רוזה ובנימין.
* פרק שישי :חמש שנים מאז
תחילת עבודתה ,נרצח בנימין
באמצע הרחוב בשני בפסח ,סתם
כך,רק בגלל היותו יהודי.
* "וכך באור היום נרצח אהובי...אם
היה אדם שאהבתי היה זה
היהודי בנימין...
* אתה בנימין,הנחת את
* היסוד לאהבתי הגדולה,אתה
שאפילו אל עינייך לא העזתי
להביט שאת תפילותיך שמעתי
למרחוק..
* שספק אם עליתי במחשבתך
פעם,
* אתה לימדת אותי לאהוב"...
* לאחר רצח בנימין התהדקו קשריה
של קאטרינה עם רוזה ואילו שני
בניה לימדו את אותה קרוא וכתוב.
* קאטרינה לא הספיקה להתאושש
מרצח בנימין והנה בחנוכה פרצו
מהומות והרותנים רצחו יהודים.
* בין הנרצחים הייתה גם רוזה.
כמובן שאובדן כפול של שתי
נפשות יקרות אלו טלטל אותה
נפשית .כבר בשנים אלו
לקאטרינה הייתה מחשבה
שהקדימה את זמנה :על גורל
היהודים" :מי יגן עליהם בשעת
צרה .הרי כולם שונאים אותם
וכולם מבקשים את רעתם".
* פרק שביעי :לאחר רצח רוזה ,נטלה
קאטרינה תחת אחריותה את שני
היתומים ,בניה של רוזה ומיד עזבה
את העיירה סטראסוב והתמקמה
בכפר .כאן היא עברה את החורף
בבית ששכרה מידי אחת האיכרות
כשהיא מגוננת על שני הבנים .היא
הרעיפה עליהם חום .הם גדלו וצמחו
ולמדו לדבר אוקראינית והפכו להיות
שני נערים חסונים כאילו היו גויים
לכל דבר .שוב הגיעה קאטרינה
לשלווה ולתחושה כלשהי של אושר
אשר הסבו לה שני הבנים .היא
ראתה בהם מעין פיצוי על אימהותה
האומללה.
* .אבל גם אושר זה היה קצר ביותר.
כי גיסתה של רוזה באה ותבעה את
שני אחייניה .תמונה זו הייתה קשה
כי שני הנערים ברחו ליער וניצודו ע"י
שני אוקראינים אשר נשכרו למשימה
זו .וכך נותרה קאטרינה גלמודה
ובודדה בלא נפש חיה לאהבה
* פרק שמיני :קאטרינה משקיעה
יגונה בשתייה בבית המרזח.
* ושוב היא נותרה לבד .בתחנת
הרכבת ,פנתה אליה אישה
יהודיה והציעה לה לעבוד
בביתה
*"אולי תירצי לעבוד
אצלי".שוב נגלה לי
מלאך ממרומים"
* וכך החל הקשר עם הני אשר תתפוס מקום
חשוב בליבה ובחייה .בניגוד לרוזה ,הני
הייתה יהודייה חילונית ,רחוקה מאורח
חיים דתי.
* אבל לאימא של הני ,היה מאד חשוב שבתה
תשמור על אורח חיים דתי בבית ,ולכן היא
הופתעה לגלות שקאטרינה מכירה היטב
את עולם המסורת היהודי ואת כללי
הכשרות.
* ואולם חיי הזוגיות של הני הסבו לה כאב
וייסורים והם היו רחוקים מלהיות
מאושרים .בן-זוגה של הני ,איזיו היה אדם
יוצא-דופן ,מוזר ושונה אשר הקדיש את רוב
זמנו לחקר דתות ומנזרים .יחסיה אתו,
לאחר שנים ,הגיעו למשבר ולפרידה .כך
לאחר שנים במחיצת הני ,שוב מוצאת
קאטרינה את עצמה לבד ,כי הני החליטה
למכור את ביתה ולעבור למקום אחר ,לעיר
הגדולה לנסות שמה את מזלה .הני הייתה
מוסיקאית ,פסנתרנית שלא הגשימה את
ייעודה באופן מלא .הני עברה לעיר צ'רנוביץ
ולפני כן מסרה סכום כסף ותכשיטים
לקאטרינה.
* פרק תשיעי :תחושת הבדידות של
קאטרינה מתגברת אצלה והיא
מחליטה לנסוע לצ'רנוביץ לפגוש
את הני .בעיר צ'רנוביץ היא
פוגשת את הני ,שנראית נפש
רצוצה ושבורה ,חסרת מוטיבציה
ומדוכאת, .היא נפרדת ממנה.
פרק תשיעי מסתיים בכך
שקאטרינה נתקפת רעב לאוכל
יהודי ופורצת לחנות יהודית
וגונבת מאכל יהודי.
* פרק עשירי שוב חשה קאטרינה בדידות
אותה היא מפיגה באמצעות ביקורים
בבתי-מרזח בעיר הגדולה צ'רנוביץ ,באחד
מהם היא פוגשת יהודי בשם סאמי .גרוש
פעמיים ונוטה לשתות בבתי-מרזח .סאמי
הוא יהודי המייצג חוגים אחרים של יהודים
ויהדות .הוא מוצג כאדם שהמזל לא האיר
לו פנים ,אדם בהחלט לא מאושר .הם
מוצאים שפה משותפת וגם עניין הדדי.
* והנה יום אחד היא קוראת מודעה בעיתון
על פטירתה של הני בעיירה קימפולונג.
לאחר מסע לילה מתיש ברכבת היא מגיעה
לעיירה וחווה לוויה יוצאת דופן של הני.
* פרק אחד-עשר מתאר את הלוויה של הני
אשר לא הוסיפה כבוד לנפטרת.
המשתתפים היו מעטים והקברנים עכבו
את הקבורה עד לבוא האם של הני .ואולם
התברר מאוחר יותר שראש החברה קדישא
מסרב לקבור את הני עד אשר ישלמו להם.
פרק שנים-עשר :לאחר הלוויה העלובה
חזרה קאטרינה לעיר צ'רנוביץ
ומחדשת את הקשר עם סאמי אותו
פגשה שיכור כלוט באחד מבתי המרזח
שבעיר.
בעת הזו סאמי היה בן חמישים ואילו
קאטרינה הייתה כבת שלושים.
נראה שזוגיות מאושרת הולכת ונבנית
בין השניים.
סאמי החליט להיגמל משתייה ויצא
לחפש עבודה ואילו קאטרינה נאלצה
למכור מתכשיטי הני כדי לקיים אותם.
בימים מאושרים אלה עם סאמי חלמה
קאטרינה על ילד משותף ,רעיון שנדחה
ע"י סאמי אשר סבר שאין לגדל ילדים
בעולם כזה.
הוא חשב ש"הילדים הם צער להורים
וצער לעצמם" .ימי האושר של השניים
התעצמו כאשר מצאו השניים עבודה
באותה חנות .סוף-סוף נראה
שקאטרינה מצאה את אושרה בחברת
סאמי .אלא שהיא הסתירה ממנו את
הריונה ,דבר שהעיב על אושרה.
פרק שלושה-עשר מתאר את
המשבר שחל בזוגיות המאושר עם
סאמי עם היוודע לו סוד הריונה של
קאטרינה .הוא חזר לסורו והחל
מפריז בשתייה,ודיבר אליה בגסות
קאטרינה ראתה וחשה בעצב רב
את הידרדרות היחסים עד לפרידה
הבלתי-נמנעת.
קאטרינה עוזבת את סאמי,ושוכרת
חדר אצל משפחה יהודית.
קאטרינה מספרת" :שמחתי להיות
שוב בבית יהודי ,לשמוע את השפה
את התפילות ולהשתעשע
במחשבה שחזרתי הביתה".
בשנים אלו נהגה קאטרינה לרשום
ביומנה כל מה שקרה לה במשך
היום.
* " :הפחד מקנן בכל איברי .אני
רואה בבירור כיצד צומחת
הסערה באופק ,וההמון
מסתער על הבתים היהודיים"
* פרק ארבעה-עשר :בפרק זה מספרת
קאטרינה על לידת תינוקה הבריא
באמצעות מיילדת יהודייה.
* היה ברור לקאטרינה שהיא מלה את
בנה .אלא שמוהלים יהודיים דחו את
בקשתה .כך למעשה היא הטלטלה
מכפר לכפר ומפונדק לפונדק מחפשת
את המוהל שיואיל למול את בנה.
* "לא פעם ברוב כאב עמדתי לפתוח את
פי ולומר להם :רותנית אני בת רותנים,
אך גורלי עקר אותי מאבותי ,ועתה אין
לי אחיזה אלא בשוליהם של הבתים
היהודיים".
* בסופו של דבר היא מצאה יהודי בכפר
נידח ,בעל מכולת ויהודי אשר נאות
למול את בנה .קאטרינה שהתה כחודש
בבית המוהל .קאטרינה עוזבת את בית
המוהל ועולה לעגלה אשר לוקחת
אותה אל כפר אחר .וכך היא שומעת
שוב קולו של בעל העגלה המבטא את
דעתו על היהודים" :היהודים משחיתים
את הנפש".
* פרק ט"ו :קאטרינה בז'אדובה,
שוכרת עליית גג אצל משפחה
יהודית .לילה אחד חולמת שבריון
רותני מנסה לחטוף ממנה את
בנימין ולאחר שהיא נושכת אותו
הוא מסתלק.
* חג הפסח הגיע ,וקאטרינה
מעוניינת שבנה הפעוט יספוג את
מנהגי החג.
* היא מספרת לו על משה בתיבה
ועל יציאת מצרים .בעל הבית
אינו חדל מלנזוף באשתו על כך
שגזלו ממנו את פינתו השקטה,
וקאטרינה עוזבת את בית
המשפחה.
* פרק ט"ז :קאטרינה נודדת צפונה
לצ'רנוביץ .בדרך ישנה באכסניות
מזדמנות .מאז החלום הפחד לא
מרפה ממנה ,היא מלמדת את
בנימין לדבר יידיש.
* היהודים מתפעלים מן היידיש
שבפיה ,ואילו הרותנים זועמים
כשהם שומעים את בנה ממלמל
ביידיש .ונוכח פחדיה מנסה
לעוות את מילותיו לשפה
הרותנית.
* פרק :16מאז חלומה הקשה,
קאטרינה איבדה את שלוותה
וכולה פחד ואימה מפני שצפוי לה
ולבנה בנימין .משום-כך היא
נוקטת בכל אמצעי כדי לגונן עליו.
וכך הימים עוברים מאכסניה
לאכסניה .הרותנים סולדים מפני
קאטרינה כשנודע להם שהיא
מחנכת את בנה לא כילד רותני
לכל דבר .הם מבקשים לסלק את
הילד וכך היא מגורשת מכל
אכסניה עד שהיא מוצאת מקלט
באסם כלשהו אותו היא הופכת
למקלטה.
* פרק שבעה-עשר :החורף הגיע
וקאטרינה נאלצה להתמודד עם
קשיי הקור והשלג .היא אטמה כל
פתח באסם והפצירה ותבעה מבעל
האכסניה עצים להסקה.
* בנימין גדל ומתפתח יפה.
* הוא ילד בריא ,חסון ומסב אושר
לאימו.
* קאטרינה מתכננת לחזור לצ'רנוביץ
ולהעניק חינוך הולם לבנימין .וכך
בעיצומו של החורף היא מחליטה
לנסוע את העיר הגדולה צ'רנוביץ,
מרכז גדול של יהודים.
*.
"יש לי אוצר
יקר,אוצר גדול.
אני מביטה בעיניו
ואיני מאמינה
למראה עיני כולו
אור"...
*"ציפור אמא"
*"אין ציפור"".אין
ציפור"
*בכל מילה
היוצאת מפיו יש
איזו תרועת
שמחה"
* פרק י"ח :קאטרינה בעיר .היא
שוכרת דירה ברחוב היהודים
ומאושרת עם בנה .למחייתה היא
מוכרת מדי פעם תכשיט.
* בן כפרה נטפל אליה ,רוצה לשכב
אתה ,אך היא אינה נענית לו .הוא
מטיל בה אימה ,על כן נזהרת
בצעדיה.
*.
באחד הערבים סמוך לחג הפסח,היא פונה
לסמטה ,שם אורב לה אותו בריון ,ומשאינה
נענית לו בשנית הוא חוטף את בנימין מידה
ומרוצץ את ראשו של הילד
* קאטרינה בראשית קופאת ומיד
אחר כך נוטלת את אולרה
משספת את גרונו -ורוצחת אותו
ומבתרת את גופו כפי שמבתרים
בהמה באטליז
ואילך צבע חיי הוא אדום"
* .קאטרינה נגררת על ידי שני גברים
למשטרה .מכים אותה ,אבל היא
אינה חשה כאב .חוקרים אותה ,והיא
עונה מה שעונה מתוך קהות חושים.
היא מצויה ימים רבים באפלה,
הכרתה מעורפלת .אך ברור מעל
לכל ספק כי עם רצח בנה נפשה
נרצחה גם כן.
* פרק כ' :קאטרינה מועמדת לדין .יש
לה עורך דין יהודי מטעם בית
המשפט .השופט דן אותה למאסר
עולם .בכלא אין מקבלים אותה
במאור פנים אבל גם לא מתעללים
בה .פוחדים מפניה (רוצחת/
מפלצת) .היא פוגשת את סיגי,
שעבדה אף היא בבית יהודים וזוכרת
אותם לטובה .קאטרינה עובדת
מבוקר עד ערב ,עושה את עבודתה
כהלכה.
* פרקים כא -כב :קאטרינה מתיידדת עם סיגי .יחסה של סיגי
ליהודים מלא סתירות :היא זוכרת לטובה את התקופה
שעבדה אצלם ,אבל אינה סולחת להם על שרצחו את ישו.
לטענתה אפשר להתפעל מהם ,לשכב אתם ,לאהוב אותם
ולקלל אותם ,אבל אי אפשר להתחתן אתם .עורך הדין בא
לבקר את קאטרינה .היא שומעת על פוגרומים שנערכו
ביהודים ,ועל השלל שנבזז מהם .בפסח כשמגיעים משלוחים
לאסירות ,מגיעים פריטים יהודיים
* ..כשעורך הדין של קאטרינה בא לבקרה היא מתעניינת
בגורל היהודים .היא אינה יכולה לחדול מלאהוב אותם.
העבודה הקשה אינה מטרידה אותה .יש בה עוצמה,
והאסירות והסוהרות פוחדות ממנה .כשהן מקבלות בגדים
שנבזזו מן היהודים הן משתדלות לא ללבוש אותם
בנוכחותה.
* פרקים כג-כה
* עורך דינה של קאטרינה מקפיד
לבוא לבקרה ,הוא מספר לה
שרצה להיות צייר ונעשה עורך דין
בלחץ הוריו ,הוא מאוכזב מעצמו
על שלא הצליח להוציא אותה
זכאית במשפט.עורך הדין היהודי
חדל לבוא .הפוגרומים ביהודים
מתרבים .קאטרינה חוששת
שהוא נהרג .אל דמויות יקיריה
שבאים אליה בחלומות ובהזיות
מצטרף עכשיו גם עורך דינה .היא
מתעמתת עם סיגי על שזו לובשת
חולצה משלל הביזה ביהודים.
*פרק כ"ו :השלל שנבזז מן היהודים מוסיף להגיע לכלא .סופיה לובשת
שמלה של יהודייה ומתרברבת .קאטרינה כועסת על השמחה לאיד,
על שלובשים בגדים של מעונים .סופיה מדברת בגילוי לב על שנאתה
ליהודים ,וקאטרינה אינה שולטת בעצמה ומכה אותה עד זוב דם.
היא מועברת לתא בידוד .לקאטרינה לא כל כך אכפת .היא חולמת
והוזה על יקיריה .במשך היום מנסה להרגיע את סופיה ומבטיחה לה
שלא תכה אותה עוד.
*פרק כ"ז :שנות הארבעים בכלא .רכבות מלאות ביהודים בדרכם
למחנות ההשמדה עוברות ליד הכלא .האסירות שרות בשמחה "ריח
מותם" היה מורגש בכלא .קאטרינה נתקפת במחלת עור שמעוותת
את פניה ,עד שהיא מכונה "מפלצת" .יש לה נקיפות מצפון על שהיא
חושבת על עצמה .אפילו על תפילותיה וקריאתה בתהילים יש לה
נקיפות מצפון .אין היא רוצה לעזוב את תא הבידוד .סיגי אומרת לה
שמה שקרה ליהודים זה רצון האלוהים ,ואין להרהר אחריו.
*.
הרכבות,שהיו חולפות על פנינו,גדושות היו יהודים.כולן שמחו כי
אחת ולתמיד ניפטר מהם".
"..האסירות היו מקדמות את הרכבות בשמחה":מוות ליהודים"...
* פרק כ"ח :כולן מתרחקות
מקאטרינה בשל מחלתה,
למעט קאטרינה בת הכפר
שלה .קצב רכבות ההשמדה
גובר .לכולם ברור שכשיסיימו
להשמיד את היהודים יוצאו
כולם לחופשי .ואכן כעבור זמן
ננטש הכלא על ידי שומריו
וסוהריו ,והאסירות יכולות
לצאת לחופשי
"בוקר אחד
ראינו ואין איש
במגדלים.גם
הסוהרות
ברחו...
*היציאה מהכלא...
*"אין עוד
יהודים..הכריזה
הזקנה
*קומו נשים ושובו
הבייתה"...
*"..לא ידעתי מה
לעשות
והלכתי..הסבתי את
ראשי ןראיתי כי
הכלא על מקומו
עומד"..
לא.קאטרינה יוצאת מן
הכלא והולכת בשדות
לבדה,
* בעוד שיתר האסירות החופשיות הולכות בקבוצות.
* היא נשכבת על אחת מערמות השחת ונרדמת ,עד שגשם
מעורר אותה .היא פוגשת איכרה על עגלה ,מתפתחת ביניהן
שיחה .האיכרה מכבדת את קאטרינה בשזיפים טריים,
קאטרינה שואלת על היהודים ,מסתבר שכולם נלקחו .היא
מספרת לאיכרה שישבה בכלא למעלה מארבעים שנה,
ומשמגלה לה את שמה בורחת האיכרה כאילו ראתה את
השטן.
* היא ממשיכה בדרכה ,מריחה ריח של שריפה ,ולפתע היא
חווה התגלות .היא שומעת קול משמים האומר לה שהיא
ניצבת על אדמת קודש .היא רואה לפניה חורבה של
יהודים .היא נכנסת פנימה .האור בפנים היה חזק עוד מן
האור שבחוץ .הפריחה על ידיה נעלמה.
*.
"ובעוד אני
עומדת,נפתחו השמים
ואור מרומים כיסה את
הכרים הכחולים באור
חזק...שמעתי
קול:קאטרינה...
*...שלי נעלייך מעל רגלייך...
*כשקרבתי אל החורבה ראיתי חורבה
יהודית...מזוזה...הכל נעקר..האור היה
חזק..מיד ראיתי כי הפריחה האיומה סרה
מידי"..
קאטרינה מתגוררת בחורבה היהודית.
איכרי הסביבה מכנים אותה "המפלצת",
והיא מטיפה להם מוסר על שקודם התעללו
ביהודים ואחר כך השמידו אותם ,וטוענת
שאיש מהם לא יוכל לומר שידיו לא שפכו את
הדם.
היא נודדת מחורבה לחורבה ,ואומרת מזמורי
תהילים .קאטרינה מנסה כך להתחבר אל
היהודים שאינם "ורק אצלי הם מצאו מקלט
רגע" ,בדמיונה היא רואה יהודים.
לפעמים היא מוצאת פמוט או גביע המזכירים
לה את מועדי היהודים .קאטרינה מתוודה
לראשונה בין חורבות היהודים על משאת
נפשה "העזתי ובקשתי להצטרף אל השבט
הנסתר הזה".– .
* פרק ל"ב :קאטרינה בטוחה שאין עוד יהודים בעולם והיא
מחליטה לתעד את חייהם .היא כותבת על חגים ומועדים ,על
מושגים כגון טרפה ,טומאה ,נרות שבת ,כל נדרי וכיו"ב
* היא בטוחה כי לא נשארו עוד קורבנות בעולם ,נשארו רק
הרוצחים .יש לה נקיפות מצפון על שלא הזהירה אותם ,על
שלא אמרה להם להימלט ,אבל היא יודעת שגם אילו הזהירה
אותם לא היו שומעים לה.
*"אני יושבת ורושמת..כיון שאין עוד
יהודים בעולם,אני עושה מידי שבוע
שבת...אני רושמת...ראש השנה ויום
כיפור וסוכות וחנוכה ופורים
ופסח...וחוזר חלילה
* פרק ל"ג :חזרה על פרק א'.
קאטרינה חוזרת לכפר מולדתה
לאחר שישים ושלוש שנים .הנוף
נשאר כשהיה ,רק האנשים כבר
אינם .היא חוזרת באהבה אל
האגם ,ומוקסמת מן האור
שמסביב .ההליכה קשה עליה.
בימי ראשון היא הולכת אל
הקפלה ( בית התפילה ) .בנעוריה
לא מצאה עניין בתפילה ,עתה
מסתבר ,שלא איבדה כליל את
אמונתה .המעגל נשלם ונסגר
"ועכשיו כמו שאומר המשל ,חזרו
המים אל הנהר ,המעגל נשלם
ואני שבתי לכאן"!
*
*מבנה מעגלי
"חזרתי אל כפר מולדתי
ואל אחוזת אבותי...חלון
אחד יחידי,פתוח
לרווחה...עיני נחלשו אך
עדיין פועם בהן הרצון
להתבונן"...
ועכשיו כמו שאומר
המשל,חזרו המים אל
הנהר,המעגל נשלם
ואני שבתי לכאן...
מצגת זו הוכנה ע"י
חלובה שרי