Transcript בין השולחן הריק לשולחן המלא

‫הפיקוח על האמנות החזותית‬
‫אגף אמנויות‬
‫המזכירות הפדגוגית‬
‫משרד החינוך‬
‫בין השולחן הריק לשולחן המלא‬
‫מדריך למורים‬
‫בכתות י‪-‬יב‬
‫* תודה מכל הלב לאמנים ולגלריות שאישרו לנו להשתמש‬
‫בדימויים של היצירות ביחידת ההוראה‪.‬‬
‫כתיבה ופיתוח‪ :‬ד"ר סיגל ברקאי‪,‬‬
‫מנהלת תחום דעת אמנות חזותית‬
‫רציונל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫היחידה שלפניכם מדגישה את הסיפור האנושי של השואה‪ .‬חותרת‬
‫להעמיק את ההכרות עם מה שאבד‪:‬‬
‫קהילות‪ ,‬משפחות‪ ,‬אנשים‪ ,‬נכסי תרבות‪ ,‬תפיסות ודעות‪.‬‬
‫המשפחה היא יחידה אנושית המחברת בין הפרט לחברה‪ .‬היחידה‬
‫תתעמק בשאלת ההתמודדות של בני הדור השני לשואה עם החסר‬
‫והאובדן בתוך המשפחה‪ ,‬עם שתיקת דור ההורים ועם העדר בני‬
‫משפחה חיוניים כגון דודים ודודות‪ ,‬סבים וסבתות‪.‬‬
‫כחלק מתהליך החזרה לחיים של הניצולים נוצרו משפחות חדשות‪,‬‬
‫חלקן בעקבות המשפחות שאבדו בשואה‪ .‬הבנים והבנות שנולדו כבר‬
‫בישראל היו אמנם “צברים”אך חשו את הסבל‪ ,‬האובדן והשתיקה‬
‫של דור ההורים כחלק מהתבגרותם‪.‬‬
‫אמנים ישראלים רבים ייצגו מצב זה ביצירותיהם החל משנות‬
‫השישים של המאה העשרים‪.‬‬
‫קווים מנחים‬
‫‪.1‬‬
‫התלמידים יעברו תהליך של למידה משמעותית‬
‫המשלבת חשיבה פרשנית וחשיבת חקר ‪-‬עם‬
‫יצירה מעשית‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫על המורה לחשוף את התלמידים לסוגיות‬
‫העולות מתוך היצירות בהקשר לשואה ‪.‬מומלץ‬
‫להשתמש במאגר המילים המופיע בסוף‬
‫היחידה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫בכיתה תיערך השוואה בין היצירות השונות ובין‬
‫הגישות והתפיסות שמייצג כל אמן ‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫המורה יעודד שאילת שאלות מגוונות בהקשר‬
‫ליצירות‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫כל פרשנות היא לגיטימית בתנאי שהיא‬
‫מנומקת באופן בהיר והגיוני‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫מומלץ לפתח את הלימוד העיוני באמצעות‬
‫יצירה בסדנת האמנות‪.‬‬
‫מטרות התכנית‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫להנחיל לתלמידי החטיבה העליונה תכנים מתוך רצף הלימוד של‬
‫נושא השואה‪ ,‬כגון‪ :‬העולם היהודי בטרם שואה והחזרה לחיים‬
‫לאחר השואה‪.‬‬
‫האמן כיחיד והמשפחה כזיכרון וכמניע לפעולה אמנותית‪,‬‬
‫היכרות עם עולמה של המשפחה היהדית תוך התייחסות למגוון‬
‫הערכים שמושג זה מכיל בתוכו‪.‬‬
‫האמנות מזמנת יצירת הקשרים בין תכנים ייחודיים לעם היהודי‬
‫לבין הסיפור האנושי הכללי‪.‬‬
‫לימוד מבט האמן על דילמות ערכיות ומפגש עם שאלות של‬
‫זהות יהודית ומוסר אנושי‪ ,‬כגון‪" :‬היחיד והיחד" או‪" :‬בין שבר‬
‫להמשכיות" ‪.‬‬
‫שיטת הלימוד‬
‫התלמיד ילמד על פי חמישה קווים מנחים‬
‫❖‬
‫❖‬
‫תיאור מילולי של היצירה לפרטיה‪.‬‬
‫פעילות מידענית‪ :‬איסוף מידע הנוגע ליצירת האמנות ‪ ,‬בספריה ואו‬
‫ברשת‪/‬‬
‫❖‬
‫כתיבה‪ :‬אילו תחושות מעוררת בך היצירה? הבע דעתך ופרש את‬
‫היצירה‪.‬‬
‫❖‬
‫❖‬
‫פרשנות ודיאלוג קבוצתי‪.‬‬
‫יצירה בסדנה‪.‬‬
‫מבנה יחידת הלימוד‬
‫• יחידת לימוד מתאימה לתת‪-‬נושא‬
‫בבגרות באמנות עיונית‪" :‬אמן וחברה"‪.‬‬
‫• היחידה תעסוק בנושא הארוחה‬
‫המשפחתית בתרבות היהודית"‪,‬‬
‫ייצוגים של חסר לאחר השואה‪ ,‬ביחס‬
‫לזיכרון הנוסטלגי של השולחן‬
‫המשפחתי המלא לפני השואה‪.‬‬
‫• ביחידה יוצגו אמנים ישראלים עכשוויים‬
‫שעסקו בזיכרון השואה באמצעות‬
‫יצירות המאזכרות את שולחן האוכל‬
‫המשפחתי‪.‬‬
‫"בין השולחן הריק לשולחן המלא"‬
‫השואה באמנות הישראלית העכשווית‬
‫היחידה נבנתה על פי היצירות ‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫נפתלי בזם" ‪,‬שולחן ערוך"‪ ,‬שמן על בד‪1959 ,‬‬
‫משה גרשוני‪" ,‬יתברך וישתבח"‪ ,‬חרסינה‪1987 ,‬‬
‫שוש קורמוש ‪",‬ללא כותרת"‪ ,‬מתוך סדרת התצלומים‪:‬‬
‫"מונחים"‪1991–1993‬‬
‫דבורה מורג‪" ,‬שולחן ערוך”‪ ,‬מיצב‪2005 ,‬‬
‫ארז ישראלי‪" ,‬ליל שישי" ו"צלחת מרק עוף"‪ ,‬מיצב‪2009 ,‬‬
‫שולחן האוכל היהודי‬
‫• האמנים ביטאו את הקשרים‬
‫החזקים שהיו במשפחה‬
‫היהודית ואת אלה שנפרמו‬
‫בעקבות השואה באמצעות‬
‫הדימוי החוזר של שולחן‬
‫האוכל וכלי האוכל‪.‬‬
‫• היצירות מאזכרות את ארוחת‬
‫השבת ‪ ,‬ההתכנסות‬
‫המשפחתית ‪ ,‬זמירות‬
‫ותפילות ‪,‬שיחות משפחתיות‪,‬‬
‫קידוש‪ ,‬מאכלים מסורתיים‪,‬‬
‫ועוד ‪.‬‬
‫שולחן ערוך‬
‫‪, 1959‬שמן על בד ‪",‬שולחן ערוך" ‪,‬נפתלי בזם‬
‫"אם האמן ניצבת ליד שולחן ערוך )בתצורות מופשטות ( לקראת סעודת ערב‪-‬שבת ‪ .‬שני פמוטים גבוהים נושאים צמד נרות‬
‫כבויים –סמל לנשמות שכבו –והללו משתלבים באפלה הכללית האופפת את הציור ‪".‬‬
‫)גדעון עפרת" ‪,‬שולחן ערוך לסעודה אחרונה ‪",‬בתוך ‪:‬המחסן של גדעון עפרת ‪,‬ארכיון טקסטים ברשת(‬
‫שולחן ערוך‬
‫"מול שולחנות ההתחדשות המוסרית והלאומית‪ ,‬ידעה האמנות‬
‫הישראלית בעיקר שולחנות טרגיים‪ ,‬גם כאשר נושאם המוצהר היה‬
‫"שולחן ערוך"‪ :‬את שולחנות הסעודה שלו החל נפתלי בזם מצייר‬
‫בשנת ‪ ,1958‬זמן קצר לאחר תחילת התמסרותו לנושא השואה‬
‫בציוריו‪ .‬שולחנותיו היו נעדרי אדם ברובם‪ ,‬והם תפקדו כשולחנות‬
‫סעודתה האחרונה של משפחה‪ ,‬שהתפרקה ו‪/‬או שנשלחה בחלקה‬
‫למחנות המוות‪ ,‬דוגמת הוריו שנספו באושוויץ"‪.‬‬
‫גדעון עפרת" ‪,‬שולחן ערוך לסעודה אחרונה" ‪ ,‬בתוך ‪:‬המחסן של‬
‫גדעון עפרת ‪,‬ארכיון טקסטים ברשת‬
‫משה גרשוני "יתברך וישתבח"‬
‫•"בתערוכה "בדם לבי"‪ ,‬שהוצגה ב‪1980-‬‬
‫ניסח גרשוני עמדה נוקבת ביחס לטראומת‬
‫השואה והעלה באופן ישיר ופרובוקטיבי את‬
‫הפרובלמטיקה של הזהות היהודית‬
‫החדשה‪.‬‬
‫•בתערוכה הוא הניח צלחות מוכתמות‬
‫באדום על הרצפה‪ ,‬מסודרות בצורת צלב‬
‫קרס שאחת מצלעותיו חסרה‪.‬‬
‫•כלי הקרמיקה נקשרו לטקסיות דתית כמו‬
‫גם לחוויה אינטימית פרטית‪ ,‬כאשר‬
‫האסוציאציות הקשורות לפעולת האכילה‬
‫וליחס הפיזי בין גוף לכלי‪ ,‬שולבו עם תוכן‬
‫מילולי מבעית בהקשר של השואה"‪.‬‬
‫•מתוך טקסט התערוכה‪" :‬צ'ק פוינט"‬
‫מוזיאון חיפה לאמנות‪.2008 ,‬‬
‫"יתברך וישתבח" ‪ 1987‬חרסינה ‪,‬‬
‫באדיבות גלריה גבעון ‪ ,‬תל אביב‬
‫ארז ישראלי‪" ,‬ליל שישי"‪ ,‬מיצב‪2009 ,‬‬
‫גורל המשפחה‬
‫"שולחן מכוסה מפה לבנה‪ ,‬ערוך לארבעה סועדים‪ ,‬שעליו ממוקמות קערות מרק עוף שננטשו‬
‫באמצע האכילה (המרק הוא יציקת אפוקסי)‪ ,‬מלחייה ומגש (רדי מייד)‪ ,‬וחלה קלועה אכולה )אף‬
‫היא יצוקה(‪ .‬נברשת דולקת תלויה מעל‪ ,‬סביב שולי השולחן נוסעת רכבת על פסים ‪ -‬ורק האנשים‬
‫אינם‪ .‬שולחן זה ‪,‬מעין שחזור של שולחן אוכל בביתה של משפחה יהודית בגולה‪ ,‬הוצג בתערוכה‬
‫"ליל שישי " של ארז ישראלי‪ ,‬שעסקה בזיכרון ובייצוג השואה‪ .‬גם פה מדובר במערכת של‬
‫סמלים המזוהים אצלנו עם תקופה מסוימת ועם זמן מסוים‪ .‬אמנם מדובר במיצב סטרילי למדי‪,‬‬
‫מנוכר אפילו‪ ,‬אך הוא מיד מפעיל אצלנו את כל בלוטות הרגש‪ .‬אנחנו יודעים מה סופה של אותה‬
‫משפחה שהסבה לשולחן הזה‪ .‬ההבדל הוא שהמחזה הזה הוצג לנו במקום בטוח יחסית ‪ -‬תל‬
‫אביב ‪."2009‬‬
‫דנה גילרמן" ‪,‬אין הרבה נחת ‪",‬כלכליסט" ‪25.08.10‬‬
‫ארז ישראלי ‪,‬חרסינה ‪ ,‬כסף ויציקת אפוקסי‬
‫פרט מתוך המיצב "ליל שישי "‪2009 ,‬‬
‫צלחת מרק‬
‫"התחנה האחרונה בתערוכה ‪ -‬בתוך גומחה בקיר מונחת קערת פורצלן מעוטרת ובתוכה‬
‫מרק עוף עם כף ‪.‬לצחוק או לבכות? זה מצחיק כי זה מביך – ההאדרה של מרק העוף‬
‫לדרגת הסמל המוחלט של יהדות אירופה הנכחדת ‪,‬צלחת המרק כמיצוי הטרגדיה של‬
‫השואה ]‪ [...‬מאליהן עולות בזיכרון גם הצלחות של גרשוני ‪ ,‬עם ציורים של צלב קרס ושברי‬
‫תפילה והאווירה משתנה‪ .‬גרשוני ‪,‬כאמור ‪ ,‬לא צחק והצלחות שלו היו בהחלט צלחות מתוך‬
‫ארוחה יהודית שנקטעה בבת אחת ‪ ,‬אלא שאצלו בכל זאת לצלחות היה מעמד סמלי‪ ,‬ללא‬
‫שולחן האוכל המפורש וללא המרק ‪.‬יחד עם זאת ‪,‬ההצבה של ישראלי כה מדויקת‪ ,‬הוא יוצר‬
‫לתערוכה נקודת סיום כה מושלמת‪ ,‬עגולה וצהובה‪ ,‬עד שאולי באמת המבוכה היא מפני‬
‫שאנחנו לא רגילים לפאתוס ללא אירוניה"…‬
‫מתוך ‪:‬רותי דירקטור‪ ,‬הצופה ‪,‬בלוג באינטרנט‬
‫דבורה מורג‪ ",‬שולחן ערוך" ‪,‬מיצב‪2005 ,‬‬
‫מערכות כלי שולחן ‪ ,‬בד יוטה‪ ,‬חוטי מתכת ‪ ,‬נורות תאורה‬
‫תיעוד של זיכרון‬
‫"הנה עוד שולחן חג‪ ,‬הפעם בסביבה ישראלית בטוחה ‪ ,‬בבית ילדותה‬
‫של דבורה מורג‪ ,‬אך גם פה מורגשת דממה מוזרה‪ .‬זיכרון ילדות בבית‬
‫של ניצולי שואה‪ .‬דבורה מורג חושפת בפני הצופה שולחן מוכן‬
‫לארוחת החג שלא הוגשה עדיין‪ ,‬וגם לא תוגש"‪.‬‬
‫"ברגע שהיינו מתיישבים סביב השולחן‪ ,‬ההורים שלי היו מתחילים‬
‫לבכות בלי הפסקה עד שקמנו‪ .‬בעצם‪ ,‬אף פעם לא הצלחנו לקיים את‬
‫ארוחת החג ‪ .‬היינו עושים אותה בסוף בבתיהם של אחרים"‪.‬‬
‫דנה גילרמן‪ ,‬אין הרבה נחת ‪",‬כלכליסט"‪25.08.10 ,‬‬
‫תרבות ועבר שהיו ואינם עוד‬
‫שוש קורמוש –בת לניצולי שואה‪ ,‬גזרה את פריטי הסדרה‬
‫מקטלוגים של כריסטיס וסותביס‪ .‬אחר כך צילמה אותם‬
‫מבליחים על רקע שחור‪ ,‬מנתקת אותם שוב מהקשר ‪,‬‬
‫מותירה אותם נטולי עבר ‪ ,‬הווה או עתיד ‪ .‬הסכו"ם ‪ ,‬כמו‬
‫שאר הפריטים שצילמה ( חפצים וכלים שהיו בעבר בשימוש‬
‫ביתי)‪ ,‬היו עבור קורמוש סמל לתרבות ולעבר מפואר שהיו‬
‫ואינם עוד ‪ .‬הם ייצגו את הבורגנות האירופית שהביאה‬
‫משפחתה לישראל" ‪ .‬עבר של תרבות מחוסלת ‪ ,‬מתה ‪ ,‬שרק‬
‫הקשבה מאומצת תזהה את צליליה" ‪ ,‬הגדירה זאת‬
‫קורמוש" ‪ .‬שם ‪ ,‬כנראה ‪ ,‬השורשים הנפשיים שלי ‪ ,‬אף שאני‬
‫כמעט ילידת הארץ וגדלתי כילדה ישראלית לכל דבר ‪.‬‬
‫ההדים הזרים שמתגודדים סביב עורפנו ‪-‬בבתי ההורים ‪,‬‬
‫בבתי המכירות הפומביות ‪ ,‬במכירות חיסול שונות ‪-‬‬
‫משמיעים לי צלילים מוכרים‪".‬‬
‫שוש קורמוש" ‪,‬ללא כותרת ‪",‬מתוך סדרת התצלומים‬
‫"מונחים" ‪( 1991–1993‬מתוך קטלוג התערוכה "שוש‬
‫קורמוש"‪ ,‬המוזיאון הפתוח לצילום‪ ,‬גן התעשייה תל חי‪,‬‬
‫גלריה גורדון‪ ,‬תל אביב‪.)2008 ,‬‬
‫מאגר מילים לדיון ולפרשנות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חרדה‬
‫פרידה‬
‫נטישה‬
‫אהבה‬
‫געגועים‬
‫חוסר‬
‫ריקנות‬
‫מסורת‬
‫מאכלים‬
‫הזנה‬
‫חיים‬
‫מוות‬
‫אמא‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מזון‬
‫חום‬
‫רעב‬
‫מטבח‬
‫משפחה‬
‫זיכרון‬
‫סעודה‬
‫מרקם‬
‫קשר‬
‫ריח‬
‫טעם‬
‫דם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫טקסטורות‬
‫צירוף מרכיבים‬
‫בשר‬
‫שחיטה‬
‫פחד‬
‫שולחן ערוך‬
‫עבר‬
‫תפילה‬
‫ברכה‬
‫זמירות‬
‫חפצי קודש‬
‫אש‬
‫כלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תלישות‬
‫הישרדות‬
‫ריקבון‬
‫כיליון‬
‫שתיקה‬
‫צחוק‬
‫שיחה‬
‫אור‬
‫נרות‬
‫צלילים‬
‫מעטפת‬
‫ילדים‬
‫טקסט‬