תוכניות מורשת - קשר רב דורי

Download Report

Transcript תוכניות מורשת - קשר רב דורי

‫תכניות מורשת‬
‫קהילות ישראל‬
‫הכנה‪ :‬מיה נוימן‬
‫תכניות מורשת‬
‫תכנית‬
‫שכבת‬
‫גיל‬
‫קשר רב דורי‬
‫דור לדור יביע‬
‫אומר‬
‫כיתות ה'‬
‫√‬
‫√‬
‫כיתות ו'‬
‫√‬
‫√‬
‫כיתות ז' – ט'‬
‫√‬
‫√‬
‫כיתות ב‪-‬ז‬
‫פתגם – ראי העם תכנית ח"צ – כתיבת‬
‫עבודות שורשים וח"צ‬
‫מוסיקלי‬
‫√‬
‫שירים ושורשים‬
‫√‬
‫"דור לדור יביע אומר"‬
‫תכנית "דור לדור יביע אומר"‪ ,‬הינה תכנית באמצעותה אוספים התלמידים סיפורי עם מכל‬
‫קהילות ישראל וכותבים סיפורים בנושא‪.‬‬
‫התלמיד לומד בתהליך חקר ותיעוד על הקהילה‪ ,‬על תרבותה ומסורותיה‪.‬‬
‫בסוף השנה מתקיימת תחרות מסכמת בה מוצגים חיבורי התלמידים המצטיינים‪.‬‬
‫ההרשמה לתחרות עד כ"ד בכסלו תשע"א‪ 20 ,‬בדצמבר ‪.2012‬‬
‫מועד אחרון למשלוח סיפור העם י"ט בשבט תשע"ב‪ 12 ,‬בפברואר ‪.2012‬‬
‫חלוקת הפרסים תתקיים אי"ה ביום שלישי‬
‫י"ט באדר תשע"ב ‪ 13,‬במרץ ‪.2011‬‬
‫בזמן מלחמת העולם השנייה בשואה משפחה ובה אב אם ושתי בנות האחת בת שלוש עשרה‬
‫והשנייה בת שמונה נאלצו לברוח מביתם שבפולין לרוסיה‪ .‬הם השאירו את רכושם הרב בפולין‬
‫בביתם‪ .‬ברוסיה סבלו מקור ורעב‪ .‬האב היה חולה והאם ובתה הגדולה בת השלוש עשרה‬
‫נאלצו למצוא עבודה‪ ,‬בכדי להביא הביתה מעט מזון שהיה מרק וכיכר לחם שחור שהיו אמורים‬
‫להספיק להם למזון לכל היום‪.‬‬
‫באחד הימים חלה האב מאוד ונאלצו לאשפזו בבית החולים‪ .‬הילדה הקטנה בת השמונה‬
‫הלכה כל יום ברגל לבית החולים בכדי לשהות עם אביה ובערב הייתה חוזרת לביתה‪.‬‬
‫יום אחד כשהגיע לבית החולים‪ ,‬בכדי לדרוש בשלומו של אביה האחיות סרבו לתת לה להיכנס‬
‫לבית החולים‪ .‬הילדה חשבה שקרה משהו חמור ביותר לאביה‪.‬‬
‫היא יצאה מבית החולים וטיפסה על חלון החדר של אביה כשהסתכלה פנימה ראתה כי‬
‫המיטה בה שכב אביה הייתה ריקה‪ .‬הילדה חשבה שאביה מת ופרצה בבכי‪ .‬אחות שרחמה‬
‫עליה הכניסה אותה לבית החולים והראתה לה את החדר שבו שכב אביה‪ .‬האחות הסבירה‬
‫לה כי אין הרבה תקווה אביה חולה מאוד ולכן הועבר שבו שוכבים החולים הגוססים‪.‬‬
‫למרבה המזל‪ ,‬אביה של הילדה החל להתאושש ואחרי תקופה ארוכה‪ ,‬החליטו בבית החולים‬
‫לשחרר את האב לביתו‪.‬‬
‫באותו היום ציידה האם את הילדה בפרוסות לחם שחור על מנת שיהיו מנת האוכל שלהם‬
‫לארוחת הצהריים וגם נתנה לה כיסא קטן כדי שהאב יוכל לנוח מדי פעם במשך ההליכה‬
‫הביתה‪.‬‬
‫הדרך מבית החולים לביתם לא הייתה ארוכה במיוחד‪ ,‬אבל לאב החולה הדרך הייתה קשה וכן‬
‫לא הייתה להם אפשרות להגיע הביתה בנסיעה ברכב‪ ,‬מפני שזו עלתה הרבה כסף‪ .‬מדי פעם‬
‫עצרו בדרך והאב התיישב על הכיסא הקטן לנוח‪ .‬כך הלכו עד הערב שהגיעו לביתם‪.‬‬
‫כשהגיע הזמן לארוחת צהריים‪ ,‬התיישב האב על הכיסא הקטן והבת חילקה את פרוסת הלחם‬
‫השחור בניהם‪.‬‬
‫אחרי שסיים האב את פרוסת הלחם שלו נותר רעב‪ ..‬הילדה הקטנה ראתה שאביה עדיין רעב‬
‫ולכן לקחה את פרוסת הלחם שלה ונתנה לאביה לאכול‪ .‬היא התנהגה כאילו פרוסה זו מיועדת‬
‫לאביה‪ ,‬היא לא סיפרה לו שנתנה לו ממזונה לאותו היום‪.‬‬
‫במשך הימים ששכב האב בבית והחלים ממחלתו שמרה עליו הבת הקטנה שכן האם ובת‬
‫הגדולה יצאו לעבוד מידי יום‪ .‬הבת הקטנה יצאה בצהריים לחכות ליד מקום עבודת הבת‬
‫הגדולה בכדי שזו תביא לה מנת מרק נוספת כדי לתת לאביה‪.‬‬
‫הבת הקטנה תמיד הרגישה שהיא הבת האהובה יותר על אביה‪.‬‬
‫כשקמה מדינת ישראל עלתה המשפחה לישראל והקימו את ביתם בעיר חיפה‪ .‬ברבות הימים‬
‫כשהאב היה בן שמונים ובתו הקטנה הייתה כבר נשואה ולה עצמה הייתה ילדה בת עשר‪,‬‬
‫גסס האב ושכב על מיטת חוליו‪ ,‬הבת ישבה לצדו בימיו האחרונים‪ .‬האב פנה לביתו וביקש את‬
‫סליחתה‪ ,‬האב אמר לה כי במשך כל השנים ועד לרגע זה בו הוא עומד למות לא היה מסוגל‬
‫לסלוח לעצמו‪ .‬הכיצד הסכים לקחת מבתו הקטנה שהייתה אז בת שמונה את פרוסות הלחם‬
‫שהיו מנת ארוחת הצהריים שלה‪.‬‬
‫בת ‪ 12.5‬הייתה רומיה כשהתחתנה עם סעיד‪ ,‬כך היה מקובל בימים ההם בקהילה היהודית‬
‫בגלות תימן‪ .‬היא ובעלה גרו בבית חמיה וכמו כל ילדה ואישה בגילה‪ ,‬היא הייתה צריכה לטחון‪,‬‬
‫לאפות‪ ,‬לבשל‪ ,‬לרקום‪ ,‬ולבצע מידי יום עוד מהמלאכות הקשות הללו‪.‬‬
‫את כל המלאכות הקשות שהיו מוטלות על כתפיה‪ ,‬עשתה רומיה בשמחה ובמרץ רב‪ ,‬ולא‬
‫התלוננה ולא הראתה עייפות‪ .‬בעיקר‪ ,‬אהבה רומיה לצאת לבדה אל ההרים‪ ,‬שם הייתה‬
‫אוספת זרדים להצתת האש בתנור‪ ,‬וחפשה צמחי מרפא ותבלינים‪.‬‬
‫רומיה הייתה רצה אל ההרים‪ ,‬מטפסת עליהם כאיילה‪ ,‬וקופצת מצוק אל סלע‪ .‬היא לא פחדה‪.‬‬
‫רק פחד אחד קינן בליבה‪ ,‬במלה הנוראה‪" :‬איילונית" (עקרה) – שהיו אומרים עליה‪.‬‬
‫איילונית"‪ ,‬אוי לי ואבוי לי ‪ -‬ואיך יהיו לי ילדים?! חמיה‪ ,‬אבי בעלה סעיד‪ ,‬היה מסתכל עליה‬
‫בעיניים עוינות‪ .‬מאחורי גבה היו מתלחשים‪' :‬היא לא תוכל להביא ילדים לעולם‪.'...‬‬
‫"מעתה‪ ,‬מה יהיה? האם חמיה יגרש אותה – ויטען‪" :‬מקח טעות"??? רומיה פחדה לחזור‬
‫לכפר הולדתה‪ .‬הוריה כבר לא היו בחיים ולא היה לה היכן לגור‪.‬‬
‫לאן תלך?!?!‬
‫סעיד בעלה לא אמר מילה‪ ,‬רק שתק‪ .‬סעיד אהב את רומיה‪ ,‬אבל אביו מאוד לחץ עליו‪.‬‬
‫"לכי אל הצדיק‪ ,‬מארי שלום שבזי זיע"א" ‪ -‬יעצו לה חברותיה‪.‬‬
‫"שפכי כמים לבך‪ ,‬שערי דמעה לא ננעלו" – עודדו ואמרו‪.‬‬
‫עוד ידעו לספר‪ ,‬כי ליד הקבר של צדיק‪ ,‬זורם לו מעיין וידוע היה לכל‪ ,‬כי אם התקבלה תפילתך‪,‬‬
‫אזי כל דבר שצף על מימי המעיין שזרם על יד הקבר‪ ,‬נחשב כקמיע בטוח לרפואה ולהצלחה‪.‬‬
‫כן! רומיה יודעת כי תפילה היוצאת מעמקי הלב‪ ,‬עולה ובוקעת שערי מרום‪.‬‬
‫אך הנשים אמרו לה‪ ,‬ללכת דווקא אל ציון הצדיק ושם לזעוק ולהתפלל‪.‬‬
‫ומה יש לה להפסיד? במצב הזה ללא ילדים‪ ,‬ממילא היא לא רצויה בבית חמיה ‪" -‬יגדלו לי‬
‫שערות בכף‪-‬היד כשיהיו לך ילדים"‪ ,‬היה חמיה רוטן כלפיה‪.‬‬
‫"הרבה הלכו אל ציון הצדיק‪ ,‬וראו ישועות ונפלאות" – הוסיפו לעודד אותה הנשים‪ ,‬לא הרפו‬
‫עד שהסכימה והן ליוו אותה כברת דרך‪.‬‬
‫רומיה התרחקה במהירות מקבוצה הנשים‪.‬‬
‫ציונו של רבי שלום שבזי נמצא גבוה במורד צוק ההר‪.‬‬
‫כאשר רומיה התקרבה אל ההרים‪ ,‬היא השתחררה מהכאב ומן המועקה ששררו עליה ימים‬
‫רבים עד אז‪ .‬היה זה סיכון לצאת לבד‪ ,‬אך האמונה בזכות הצדיק נסכה בה עוז וגבורה‪.‬‬
‫את הצעדים האחרונים עד למקום מבנה הקבר‪ ,‬טיפסה במהירות בכוחות לא לה‪,‬‬
‫ובהתרגשות רבה קרבה אל המקום‪.‬‬
‫דמעות זלגו מעיניה‪ ,‬ומעומק לבה פרצה צעקה‪" :‬הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי"‪.‬‬
‫רומיה הרגישה שחושיה מתערפלים‪ ,‬והיא התעלפה‪ ,‬כשהתעוררה‪ ,‬מצאה את עצמה על פני‬
‫המים ממש‪ .‬הרהרה 'היכן אני נמצאת‪ ...‬ולמה אני כאן‪.'...‬‬
‫היא שטפה את פניה במים הזורמים‪ ,‬והנה‪ ,‬פתאום רומיה הבחינה בעלה קטן שצף לקראתה‪,‬‬
‫בדיוק כפי שספרו לה חברותיה הנשים!‪.‬‬
‫טמנה את העלה הקטן עמוק בין קפלי בגדיה ובביטחון מלא שתפילתה התקבלה‪ ,‬שבה לדרכה‬
‫הביתה‪" .‬יקרה לי נס"– היא הייתה בטוחה וכל הדרך לא פסקה מלהודות בשמחה לקב"ה‪,‬‬
‫ומה יהיה עם השערות שעל כף ידיה של חמיה? הרהרה‪ ,‬ללא תשובה‪.‬‬
‫כאשר קרבה לכפר‪ ,‬קבלו את פני זעקות שבר נוראות‪ ...‬חמיה נפטר בו ביום‪.‬‬
‫עברו שנים טובות בביתם של סעיד ורומיה ומספרים‪ ,‬כי רומיה זכתה לאריכות ימים טובים‪,‬‬
‫עד שראתה דור חמישי מיוצאי חלציה‪.‬‬
‫ומה עם "העלה"? – הוא נמסר ברגשי קודש מאם לבתה דור אחר דור‪ ,‬עד שזכו לעלות עם‬
‫העלה ארץ ישראל‪.‬‬
‫"פתגם ראי לכל עם"‬
‫תכנית "הפתגם ראי העם"‪ ,‬הינה תחרות פתגמים וסיפורים‪ .‬במהלך התוכנית התלמידים‬
‫בוחרים פתגם עממי וכותבים בעקבותיו סיפור מקורי פרי יצירתם‪.‬‬
‫התלמיד לומד בתהליך חקר ותיעוד על הקהילה‪ ,‬על תרבותה ומסורותיה‪.‬‬
‫בסוף השנה מתקיימת תחרות מסכמת בה מוצגים חיבורי התלמידים המצטיינים‪.‬‬
‫ההרשמה לתחרות עד כ"ד בכסלו תשע"א‪ 20 ,‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫מועד אחרון למשלוח הסיפור‪ ,‬י"ט בשבט תשע"ב‪ 12 ,‬בפברואר ‪.2012‬‬
‫חלוקת הפרסים תתקיים אי"ה ביום שלישי י"ט באדר תשע"ב ‪ 20,‬במרץ ‪2011‬‬
‫מספרים על חייט העיירה שהביס את חברו במשחק קלפים והרוויח סכום כסף נאה‪ .‬החייט‬
‫שמח מאוד על סכום הכסף שזכה בו והחליט להפתיע את אשתו האהובה ולקנות לה שרשרת‬
‫כסף‪ ,‬על מנת להראות לה את אהבתו‪.‬‬
‫הגיע החייט אל חנות תכשיטים ורגע לפני שנכנס עצר וחשב" מה טוב הוא מזלי‪ ,‬אולי אצליח‬
‫להביס את חברי בשנית ואז אקנה לאשתי לא שרשרת כסף פשוטה אלא שרשרת זהב‬
‫מבריקה וכך אביע את אהבתי אליה פי שבעים ושבעה"‬
‫הלך החייט אל חברו וניסה את מזלו בשנית ואכן שוב הביס את חברו וזכה בסכום כסף גדול‬
‫הרבה יותר ושוב עשה דרכו אל חנות התכשיטים כשלפתע עצר וחשב‪.‬‬
‫" אם הבסתי את חברי בשנית אולי אביס אותו גם בשלישית ואז אקנה לאשתי לא שרשרת‬
‫זהב רגילה אלא שרשרת משובצת יהלומים ואבני חן יקרות וכך אביע את אהבתי אליה פי‬
‫שמונים ושמונה"‬
‫הלך החייט אל חברו וניסה את מזלו בשלישית‪ ,‬אלא שהפעם הפסיד את כל כספו לחברו‪ ,‬ולא‬
‫היה יכול לקנות שרשרת זהב ואפילו לא שרשרת כסף‪.‬‬
‫החל החייט בוכה ובוכה בכי מר וחברו חייך ואמר‬
‫"ידידי הטוב אינך יודע שהביצה של היום עדיפה על התרנגולת של מחר"?‬
‫החייט חזר לביתו בבושת פנים וכאשר שמעה אשתו שהפסיד את כל כספו במשחק הקלפים‬
‫החליטה אשתו שלא להכין לו ארוחה במשך שבוע שלם‪.‬‬
‫"בוקר טוב נדב‪ ,‬לקום‪ ,‬כבר מאוחר" " מה ?! כבר בוקר? "‬
‫"כן חמוד‪ ,‬תקום מהר‪ ,‬אני יוצאת לעבודה והשארתי לך ולתמר כוסות חלב על השולחן‪ ,‬אל‬
‫תשכחו לשתות‪ -‬זה מאוד בריא‪ .‬ביי מותק אני הולכת יום טוב " ‪ .‬תמר ונדב התיישבו על‬
‫השולחן הקטן במטבח ושתו את כוסות החלב בדממה ‪" .‬אאאפצצ'י " התעטשה תמר בקול‬
‫גדול וכל החלב נשפך על חולצתה‪" .‬אני לא מאמינה‪ ,‬זאת החולצה החדשה שקניתי עם ענבל‬
‫שבוע שעבר‪ ,‬אני לא מאמינה שהיא התלכלכה ! אוף‪ ,‬למה ? " ‪.‬‬
‫"תירגעי" ענה לה אחיה התאום " לא בוכים על חלב שנשפך"‪" ,‬מי בוכה ? " ענתה בכעס‬
‫ומיהרה לחדרה להחליף חולצה‪.‬‬
‫באותו יום כשחזרו השתיים מבית הספר‪ ,‬שאלה תמר את נדב ‪:‬‬
‫" תגיד‪ ,‬מה אמרת לי היום כשנשפך עליי החלב ? "‪.‬‬
‫"את גם חושבת שאני זוכר ?" שאל נדב בגיחוך קל ‪" ,‬נווו‪ ..‬תנסה להיזכר ‪ ,‬אמרת לי איזה‬
‫פתגם אחד ואני חייבת לדעת אותו ! "‪" ,‬תגידי אחות שלו‪ ,‬מה נסגר ? " שאל נדב וחיוך הועלה‬
‫על פניו ‪.‬‬
‫"ממתי את ‪ -‬חובבת השופינג והסרטים מתעניינת בדברים כמו ‪ ,‬איך אמרת ? 'פתגמים' ?‬
‫"תאמין לי " ‪ ,‬ענתה השנייה בעייפות‪" ,‬אתה צודק – אני לא מתעניינת בדברים האלה‪,‬‬
‫פשוט לפני חודשיים בערך המורה שרה אמרה לנו שכל אחת צריכה להגיש לה עבודה על‬
‫פתגמים ובה כתוב פתגם מסוים ‪ ,‬ההסבר שלו‪ ,‬ודוגמא ו‪"..‬‬
‫"תני לי לנחש ‪ ,‬שכחת מזה לגמרי ואת צריכה להגיש את זה בקרוב " ‪.‬‬
‫"בקרוב ? " שאלה תמר בהיסטריה‪ " .‬מחר ! מחר אני צריכה להגיש את העבודה הזאת"‪.‬‬
‫"תמר ? ! קודם כל תירגעי‪ ,‬למה את כל כך לחוצה בזמן האחרון ? ‪,‬‬
‫ודבר שני – אם את כל כך רוצה לדעת‪ ,‬הפתגם שאמרתי לך היום‬
‫בבוקר הוא ‪' :‬לא בוכים על חלב שנשפך' והפירוש שלו זה ש‪" ..‬‬
‫לפתע קול טלפון נשמע ‪ ,‬תמר מיהרה להרים את הפלאפון שלה וענתה‪" ,‬ענבלי מותק‪ ,‬מה‬
‫שלומך ? אני כבר כל כך מחכה לטיול מחר עם כל החברות ‪ ,‬את פשוט גאונה שהצעת את‬
‫הרעיון הזה! אני בחיים לא הייתי חושבת על רעיון כל כך מוצלח ומגבש‪.‬‬
‫"אממ‪ ,‬תמר ? בדיוק בגלל זה התקשרתי‪ ,‬רציתי להגיד לך שבסוף נבטל את הטיול‪ ,‬שרון‬
‫וענת לא יכולות ‪"..‬‬
‫" מה ? את רצינית ? אבל את לא מבינה כמה התכוננתי וחיכיתי לטיול הזה ! "‬
‫אני מצטערת‪ ,‬אין מה לעשות ‪ ..‬אני חייבת ללכת‪ ,‬אז שיהיה לך לילה טוב " אמרה ענבל‬
‫וסיימה את השיחה ‪".‬אוווווווף ! " קראה תמר בקול כועס במיוחד ‪..‬‬
‫"איזה יום מעצבן !במיוחד עכשיו כשענבל נזכרה להודיע *פתאום* אחרי שכבר ארגנתי הכל‬
‫שהטיול מתבטל ‪ .‬נמאס לי ! " נו ‪ ...‬לא נורא ‪ ,‬אל תהיי עצובה מתוקה שלי "‬
‫אמר האב של השניים שהצטרף לשיחה לאחר ששמע שהטיול החלומי של בתו שעליו היא‬
‫כבר מדברת כל כך הרבה זמן התבטל ‪" .‬אין מה לעשות ‪ ,‬אל תצטערי על דבר שאי אפשר‬
‫לשנות אותו‪ ,‬את יודעת‪ ,‬כשאני הייתי קטן‪ ,‬סבי ז"ל תמיד אמר לי את הפתגם הידוע ‪"...‬‬
‫רצה האב להמשיך אך הופסק על ידי נדב ‪" ,‬אחותי ?" שאל נדב את תמר בהתרגשות ‪,‬‬
‫"אתה חושב על מה שאני חושבת ? "המשיכה תמר את הדו שיח המוזר ‪..‬‬
‫"אבא ‪ ,‬תודה רבה‪ .‬אתה ענק " אמרה תמר לאביה בשמחה וקפצה עליו ‪".‬בזכותך יש לנו דוגמא‬
‫לפתגם 'לא בוכים על חלב שנשפך' " המשיך נדב ‪.‬‬
‫לאחר שנרגעו הרוחות מיהרה תמר להתיישב ליד המחשב ולכתוב את הדוגמא לפתגם " לא‬
‫בוכים על חלב שנשפך "‬
‫הקשר הרב דורי‬
‫תכנית קשר הרב דורי‬
‫תכנית "הקשר הרב דורי" הינה תכנית ערכית חינוכית הבונה גשר ערכי בין דורי ‪ ,‬ומחזקת‬
‫את מערכת הקשרים בין התלמידים לבין האזרחים הוותיקים באמצעות הסביבה הטכנולוגית‪.‬‬
‫במפגשים ההדדיים תורם כל צד מיתרונותיו לחיזוק הקשר הבין –דורי‪ .‬יחדיו מתעדים‬
‫ומשמרים את סיפורי מורשת‪ .‬בתכנית תלמידים ומבוגרים משתתפים ביום עיון חוויתי בבית‬
‫התפוצות‪.‬‬
‫צעירים חוקרים שורשים‬
‫ותרבות‬
‫ח"ץ – חוקרים צעירים ‪ -‬הנה תכנית חינוכית חברתית ערכית להעמקת חקר קהילות ישראל‬
‫בקרב תלמידי חטיבות הביניים והחטיבות העליונות בבתי הספר‪.‬‬
‫היא מציבה בפני התלמידים אתגר לחקור את מורשתם המשפחתית‪ ,‬התרבותית‪ ,‬הרוחנית‬
‫והקהילתית בהיבטים רב תחומיים‪ :‬היסטוריים‪ ,‬הגותיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬ספרותיים ואומנותיים‪.‬‬
‫באמצעות החקר והגילוי תגדל מעורבותו של התלמיד בשאלות של זהות‪ ,‬מחויבות ואחריות‬
‫לעם היהודי ברחבי העולם‪.‬‬
‫בסוף השנה מתקיימת תחרות מסכמת בה מוצגים עבודות התלמידים המצטיינים‪.‬‬
‫ההרשמה לתחרות עד כ' בטבת תשע"ב ‪ 15 ,‬בינואר ‪2012‬‬
‫מועד אחרון למשלוח ‪ 3‬עבודות חקר מצטיינות הוא ל' בניסן תשע"ב‪ 22 ,‬באפריל ‪.2012‬‬
‫חלוקת הפרסים תתקיים אי"ה ביום רביעי בשעה ‪ 14:00‬ט' בסיון תשע"ב‪ 30 ,‬במאי ‪.2012‬‬
‫(באולם המוסיקה‪ -‬אוניברסיטת בר אילן)‪.‬‬
‫נושא העבודה‪ :‬שורשים‬
‫תומר בעבודתו כתב את זיכרונותיה של סבתא רבה‬
‫מהונגריה שמצאה את אחותה לאחר ‪ 61‬שנה‪...‬‬
‫ואת זיכרונותיו של סבא דוד מעיראק‪.‬‬
‫חקר את השפעת השואה ומלחמת העולם השנייה‬
‫על החיים היהודיים הן בהונגריה והן בעיראק‪.‬‬
‫" העבודה גרמה לי להבין שאין לנו ארץ אחרת ועל‬
‫הארץ הזו אנחנו צריכים לשמור"‪.‬‬
‫נושא העבודה‪ :‬שורשים‬
‫נגה חקרה בעבודה את מקורות משפחת מהשליש‬
‫האחרון של המאה‪ ,19-‬ברוסיה הלבנה‪ ,‬דרך‬
‫השואה והעלייה לארץ ישראל‪.‬‬
‫"‪ ...‬העובדה שאנשים אלה עלו לארץ ונפגשו עושה‬
‫אותי מי שאני‪ .‬כי אם הם היו מהגרים למקומות‬
‫אחרים או נשארים‪ ,‬הם לעולם הלא היו מכירים‬
‫אחד את השני ולא יוצרים את השרשרת שבסופו‬
‫של דבר הביאה להולדתי‪".‬‬
‫חוקרים צעירים חקר הפיוט‬
‫תכנית ח"ץ מוסיקלי הינה חלק מתכנית חוקרים צעירים המתמקדת בחקר הפיוט‪.‬‬
‫התלמידים בוחרים פיוט או שיר‪ ,‬חוקרים את תולדות הקהילה בה שרים פיוט זה ומנתחים‬
‫את הפיוט מבחינה ספרותית ומבחינה מוסיקלית‪ ,‬מראיינים את המסרן ומקליטים אותו‬
‫בביצוע של הפיוט‪.‬‬
‫בסוף השנה מתקיימת תחרות מסכמת בה מוצגים המצטיינים‪.‬‬
‫ההרשמה לתחרות עד כ' בטבת תשע"ב ‪ 15 ,‬בינואר ‪2012‬‬
‫מועד אחרון למשלוח ‪ 3‬עבודות חקר מצטיינות‬
‫הוא ל' בניסן תשע"ב‪ 22 ,‬באפריל ‪.2012‬‬
‫חלוקת הפרסים תתקיים אי"ה ביום רביעי בשעה ‪14:00‬‬
‫ט' בסיון תשע"ב‪ 30 ,‬במאי ‪( .2012‬באולם המוסיקה‪ -‬אוניברסיטת בר אילן)‬
‫הצטיינות ‪ -‬פיוט‬
‫נושא העבודה‪ :‬חקר הפיוט‪ :‬אליהו הנביא במסגרת עבודת שורשים‪.‬‬
‫איתי תיאר את תולדות קהילת יהודי הודו באמצעות סיפורה של סבתו וסבו‪.‬‬
‫הוא מספר על הטקסים המיוחדים בקהילה ביניהם טקס ה"מלידה"‪ .‬במסגרת הטקס מושר‬
‫הפיוט "אליהו הנביא" אותו הוא מתאר באמצעות ראיון עם אביו‪.‬‬
‫"אמונה לא קשורה להשכלה‪ .‬אני מאמין שבעצם כוח‬
‫האמונה בפיוט הדברים מסתדרים לטובה"‪.‬‬
‫"שירים ושורשים‪ :‬מאוצר‬
‫הפיוטים של קהילות ישראל"‬
‫התכנית פותחה על ידי הפיקוח על החינוך המוסיקלי והפיקוח על מורשת קהילות ישראל‪,‬‬
‫בשיתוף "מורשה"‪ :‬רשת בתי ספר מורשה למורשת היהדות ולמעורבות חברתית‪.‬‬
‫הנחלת הפיוט תורמת תרומה ממשית לחיזוק הזהות היהודית אצל התלמידים ולהגברת‬
‫השייכות שלהם לעם ישראל‪ .‬בנוסף עשוי הפיוט לתרום באופן ניכר לשיפור האקלים החברתי‬
‫והתרבותי בבית הספר ולשיפור איכות החינוך המוענק לתלמידים‪.‬‬