Transcript פרק א` "מים לשניים" חיי מי קודמים? מצגת

‫ובחרת בחיים‬
‫פרק א'‬
‫מים לשניים‪:‬‬
‫חיי מי קודמים‬
‫עמודים ‪)30 – 19‬‬
‫דיויד בר‬
‫קיבוץ עלומים‪ ,‬ד‪.‬נ‪ .‬הנגב ‪85138‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מחשבת ישראל – כיתה י'‬
‫בית ספר שקמה‪ ,‬יד מרדכי‬
‫מהי דילמה מוסרית ?‬
‫בעיה מוסרית‬
‫היא שאלה‬
‫מעשית‬
‫המחייבת קבלת‬
‫החלטה‬
‫בעיה‬
‫מוסרית‬
‫קשורה‬
‫בערכים‬
‫מהו ערך?‬
‫פרק א'‬
‫"מים לשניים" ‪ -‬חיי מי קודמים?‬
‫מצגת לשעורים בספר הלימוד "ובחרת בחיים – ערך חיי אדם‬
‫בתרבות ישראל"‪ ,‬ת"ל תש"ם ‪1980‬‬
‫המסע של ראובן ושמעון לטימבוקטו‬
‫אנחנו קוראים בתלמיד הבבלי‪:‬‬
‫תלמוד‪ :‬הסבר‬
‫)‪YNET‬‬
‫שנים שהיו מהלכין בדרך‬
‫וביד אחד מהן קיתון של מים‪.‬‬
‫אם שותין שניהם‪ ,‬מתים‬
‫ואם שותה אחד מהן‪ ,‬מגיע לישוב‪.‬‬
‫‪ .1‬מהו במצב המתואר?‬
‫‪ .2‬מהי הדילמה במצב זה?‬
‫‪ .3‬מהן האפשרויות לפתרון הדילמה? גם של בעל‬
‫המים וגם של‬
‫חברו‪.‬‬
‫‪ .4‬מהם הערכים שמתנגשים?‬
‫המשך הקטע התלמודי‬
‫"ואל יראה‪"..‬‬
‫טז וַתֵּ לֶ ְך וַתֵּ שֶ ב לּה מִ ֶנגֶד‬
‫הַ ְרחֵּ ק ִכמְ טַ חֲ וֵּי ֶקשֶ ת כִי‬
‫‪‬‬
‫דרש בן פטורא‪ :‬מוטב שישתו שניהם‬
‫וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו‬
‫של חבירו‪.‬‬
‫ָאמְ רה ַאל‪-‬אֶ ְראֶ ה ְבמֹות הַ ילֶ ד‬
‫עד שבא ר' עקיבא ולימד‪ :‬וחי אחיך‬
‫עמך‪ ,‬חייך קודמים לחיי חבירך‪.‬‬
‫וַתֵּ ְבךְ‪.‬‬
‫בבלי‪ ,‬ב"מ‪ ,‬ס"ב‪ ,‬ע"א‬
‫וַתֵּ שֶ ב מִ ֶנגֶד וַתִ שא אֶ ת‪-‬ק ֹלּה‬
‫ןיקרא (כה‪,‬לה) ְוכִי‪-‬י ָמּוְך ָאחִיָך ּומָ טָה י ָדֹו עִמְָך ְו ֶה ֱחזַקְתָ ּבֹו גֵּר וְתֹושָב ָוחַי עִמָּ ך‪ .‬לו ַאל‪-‬‬
‫שְך וְתַ ְרּבִית ְוי ֵָּראתָ ֵּמ ֱאהֹהֶיָך ְוחֵּי ָא ִחיָך עִמָ ְך‪.‬‬
‫תִ ַּקַח ֵּמאִתֹו נֶ ֶ‬
‫משמעות הגמרא לכאורה שבן פטורא לומד את דעתו מסברה‪:‬‬
‫"אל יראה אחד מהם במיתתו של חברו"‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬במקור אחר בשם "ספרא" כתוב‪" :‬דרש בן פטורא‪ ,‬ישתו שניהם‬
‫וימותו‪ ,‬שנאמר‪" :‬וחי אחיך עמך"‪ ,‬דהיינו תחיה אתו כל זמן שאתה‬
‫חי‪ ,‬ואם אינו יכול לחיות עמו ‪ -‬ימותו שניהם‪".‬‬
‫המלבי"ם‬
‫(פרשת בהר סי' עה‪ ,‬פרשת קדושים סי' לב)‬
‫כותב שבן פטורא דורש‬
‫"עמך" בשווה לך‪ ,‬ואילו רבי עקיבא דורש "וחי אחיך עמך" רק‬
‫כשהוא "חי" הוא "עמך" השווה לך (לא במקומך!)‪ ,‬ולא כשיש‬
‫סכנה‪.‬‬
‫אילו שאלות מעוררת הברייתא בבבא מציעא?‬
‫‪ ‬כיצד על בעל המים לנהוג לפי כל‬
‫אחת מן הדעות? מהו הנימוק שיכול‬
‫להביא כל תנא לביסוס עמדתו?‬
‫‪ ‬אילו נימוקים יכול כל תנא להביא‬
‫כדי לדחות את עמדת זולתו?‬
‫‪" ‬וחי אחיך עמך" (ויקרא כ"ה‪ ,‬לו)‬
‫רבי עקיבא ובן פטורא פירשו את‬
‫הפסוק באופן שונה כדי לחזק את‬
‫עמדתם‪ :‬כיצד כל אחד דרש הפסוק‬
‫(איך מאותו פסוק ניתן להבין שתי‬
‫עמדות)?‬
‫‪ ‬איזה מבין הפירושים קרוב יותר‬
‫לפשט הפסוק לפי דעתכם?‬
‫בן פטורא‬
‫ההנחיה המעשית ‪-‬‬
‫הפסיקה ‪ -‬ההלכה‬
‫"ישתו שניהם וימותו"‬
‫ר' עקיבא‬
‫ישתה רק בעל המים ויחיה וחברו ימות‬
‫"אל יראה אחד מהם במיתתו של חברו"‬
‫("יראה" במובן של‪ :‬יישא באחריות או יישא על‬
‫מצפונו)‬
‫"חייך קודמים לחיי חברך" –‬
‫עליך החובה לדאוג קודם כל לחיים שלך ורק‬
‫אחר כך לחיים של האחר‪.‬‬
‫נימוקים‪:‬‬
‫[למיין לפי‪:‬‬
‫פרגמטיים‬
‫ מעשיים‪,‬‬‫רגשיים‪,‬‬
‫‪ -‬עקרוניים]‬
‫נימוק רגשי‪ :‬בעל המים יחוש רגשות אשם‬
‫ואחראי למות חברו ("אל יראה במות חברו")‬
‫אם יעזוב אותו לבד‪.‬‬
‫נימוק פרגמטי‪ :‬אם ישתו שניהם‪ ,‬הם מאריכים‬
‫בינתיים את חייהם (גם אם לזמן קצר)‪ ,‬ואולי‬
‫בכל זאת יקרה "נס"‪...‬‬
‫נימוק עקרוני‪ :‬עיקרון תבוני (הגיוני) המבוסס‬
‫על ערך החיים ועל הצדק‪ :‬בעל המים זכאי‬
‫להציל עצמו במשאב החיים שלו‪ ,‬וכך יינצלו‬
‫חיים‪.‬‬
‫נימוק פרגמטי (מעשי)‪ :‬עדיף שחייו של‬
‫אדם אחד ינצלו מאשר ששניהם ימותו‪.‬‬
‫ביסוס‬
‫לא מביא ביסוס אך במקור אחר מבסס את טענתו על‬
‫הפסוק "וחי אחיך עמך" כאשר הוא מבין את המילה‬
‫"עמך" במשמעות של שווה לך באופן מלא‪.‬‬
‫מבסס את טענתו על הפסוק‪" :‬וחי אחיך עמך"‬
‫העיקרון המנחה‬
‫מדרש הפסוק "וחי‬
‫אחיך עמך"‬
‫השלכות‪/‬‬
‫משמעות‬
‫עמך – בתור שותף שווה ערך‪.‬‬
‫החיים אינם נמדדים בכמות אלא באיכות וישנם‬
‫דברים שחשובים יותר מהחיים כמו למשל מצפון‬
‫נקי‪ ,‬נימוק נוסף יכול להיות‪ -‬האדם מונע מהרגש‬
‫ולא מהשכל ולכן למרות שבשיקול שכלי‬
‫אובייקטיבי עדיף שאחד מהם ינצל האדם מונע‬
‫משיקולים סובייקטיביים ולא יהיה מסוגל לשתות‬
‫את המים בעצמו ולראות במותו של חברו‪.‬‬
‫עמך – אתה ראשון בחשיבות וחברך מצטרף‬
‫אליך אבל הוא לא חשוב כמוך‬
‫לחיים ישנו ערך בפני עצמו‪ ,‬חייך ניתנו לך‬
‫ועליך לשמור עליהם היטב‪ .‬אפילו על‬
‫חשבון חייו של אדם אחר‬
‫תלמוד ירושלמי ‪ -‬ר' עקיבא קובע כי פסוק זה‬
‫הוא כלל גדול בתורה ובכך מציב אותו‬
‫כמרכז הכובד של היהדות‪.‬‬
‫האם יש כאן סתירה מהעמדה של‬
‫ר' עקיבא בדיון בגמרא ?‬
‫על פניו נראה שיש סתירה בין שני האמירות של ר' עקיבא‪:‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך"‪ :‬משמעותו לאהוב את חברך כמו שאתה אוהב את‬
‫עצמך‪.‬‬
‫"חייך קודמים לחיי חברך"‪ :‬אם האמירה של "ואהבת‪ "...‬נכון‪ ,‬לא‬
‫ייתכן שחייך יותר חשוב מחיי חבריך !!‬
‫איך פותרים‬
‫הסתירה?‬
‫הכלל ו"אהבת לרעך כמוך" חל במצב נורמלי שבו אני‬
‫צריך לדאוג לא לעשות לחברי מה שאני לא רוצה‬
‫שיעשו לי‪.‬‬
‫הכלל "חייך קודמים לחיי חברך" חל במצב חריג של או‬
‫חיי או חיי חברי ‪.‬‬
‫בן פטורא‪:‬‬
‫רבי עקיבא‪:‬‬
‫ערך השוויון עדיף – החיים שווים‪,‬‬
‫שניהם ישתו ושניהם ימותו‪.‬‬
‫הנימוק‪ -‬המצפון של האדם הניצל‬
‫יציק לו ואי אפשר לקבוע חיים של‬
‫מי שווים יותר‪.‬‬
‫על פי תפיסת ר' עקיבא אין כל תועלת‬
‫שתצמח ממוות שני האנשים‪ ,‬מאחר‬
‫שערך החיים גובר‪ ,‬חשוב להציל לפחות‬
‫אחד מהם‪ ,‬זה שהיו לו הסיכויים לחיות‪.‬‬
‫הערך המוביל הוא ערך החיים‪.‬‬
‫‪ 1600‬שנים‬
‫שנה‪100‬‬
‫לספירה‬
‫מאה ‪19‬‬
‫ציונות ‪1862-1903‬‬
‫זיקת עם ישראל לארץ‬
‫אבותיו התקיימה במשך‬
‫אלפיים שנות הגלות‪ .‬היא‬
‫באה לידי ביטוי בתפילות‪,‬‬
‫בטקסים ובעליית קבוצות‬
‫ויחידים לארץ ישראל‪.‬‬
‫הגלות נתפסה כעונש שעל‬
‫עם ישראל לרצות וממנו‬
‫ייגאל רק עם בוא המשיח‪.‬‬
‫מאמצע המאה ה‪ 19-‬החלו‬
‫הוגי דעות לדבר על רעיון‬
‫שיבת ציון‪.‬‬
‫ההתיישבות היהודית על‬
‫הקרקע לוותה מראשיתה‬
‫במאבקים ובסכסוכים‬
‫אלימים‪ .‬חוסנו של היישוב‬
‫נקבע ביכולתו להביא‬
‫להשלמת שכניו הערבים‬
‫עם קיומו‪.‬‬
‫אחד העם‬
‫‪Asher Ginsberg‬‬
‫אחד העם (‪ , )1927 - 1856‬כינויו הספרותי של אשר צבי‬
‫גינצבֶ רג‪ ,‬יליד רוסיה‪ ,‬הוגה דעות ציוני‪ ,‬מהדמויות הבולטות‬
‫בגיבוש הרעיון הציוני‪.....‬בעיקר "הציונות הרוחנית"‬
‫יותר פרטים על אחד העם‪...‬‬
‫אחד העם האמין שהסיבה להתיישבות בא"י ‪,‬להיות חבר נאמן לעם היהודי‪ ,‬צריכה‬
‫לבוא מתוך היהדות ולכן רבים מחיבוריו ומאמריו באים להסביר מהי יהדות‪ ,‬לפי‬
‫דעתו‪.‬‬
‫על פי דבריו‪ ,‬התרבות היהודית בעת החדשה כוללת את כל נכסי התרבות שיצר‬
‫העם היהודי‪ ,‬ולדעתו‪ ,‬החשוב שבהם הוא המוסר היהודי‪.‬‬
‫המוסר הלאומי של היהדות‪ ,‬דורש התגברות על היצר‪ ,‬חיפוש אחר אמת וצדק‬
‫במחשבה ובמעשה‪ ,‬ומאבק ברשע ובשקר‪.‬‬
‫אחד העם תומך בעמדת רבי עקיבא או בן פטורא?‬
‫‪‬‬
‫בן פטורא האלטרואיסט‪ ,‬אינו מוקיר חיי אדם כשהם‬
‫‪ .1‬האם העמדה שבן פטורא מציג היא‬
‫לעצמם‪ ,‬ונוח לו שיאבדו שתי נפשות במקום שמלאך‬
‫העמדה האלטרואיסטית ביותר האפשרית?‬
‫המוות אינו דורש אלא אחת‪ ,‬ובלבד שינצח רגש‬
‫האלטרואיזם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אבל מוסר היהדות מסתכל בדבר מתוך השקפה‬
‫אובייקטיבית‪ .‬כל מעשה שיש בו איבוד נפש – רע‬
‫הדבר‪ ,‬אף אם הוא יוצא מתוך רגש טהור של אהבה‬
‫ורחמים‪ .‬ואף אם הנפש הזאת היא בעל המעשה עצמו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ובעניין שלפנינו‪ ,‬שאפשר להציל אחת משתי הנפשות‪,‬‬
‫חובה מוסרית היא כן להתגבר על רגש הרחמים ולהציל‪,‬‬
‫את מי? ‪..‬מי שהיכולת בידו להציל את עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬על פי אחד העם‪ ,‬איזו עמדה מוסרית יותר‪,‬‬
‫זה של ר' עקיבא או זה של בן פטורא?‬
‫"היהדות הסירה מתורת המוסר את הבסיס הסובייקטיבי‬
‫והעמדתו על בסיס אובייקטיבי מופשט‪ :‬על הצדק‬
‫המוחלט‪ ,‬הרואה את האדם בתור ערך מוסרי עצמי‪ ,‬בלי‬
‫הבדל בין 'אני' ובין 'אחר' "‬
‫ובחרת בחיים‪ ,‬עמוד ‪26‬‬
‫‪.1‬‬
‫מהו המוסר האובייקטיבי שעליו מדבר אחד העם?‬
‫‪.2‬‬
‫מהו החידוש של אחד העם לנימוקיו של רבי עקיבא?‬
‫יצחק דמיאל‪ -‬ישתו שניהם‬
‫לא זה הצדק!‬
‫‪...‬אני הוא שהלכתי עם חברי בישימון דרך‪ ,‬ואני הוא זה האחד שהקיתון היה‬
‫בידו‪ ,‬והואיל וידעתי שאם שנינו שותים‪ ,‬נמות שנינו‪ ,‬ואם שותה אחד – הוא‬
‫את נפשו יציל‪ ,‬קיימתי את החובה המוסרית "להתגבר על רגש הרחמים"‪,‬‬
‫ראיתי במיתתו של חברי‪ ,‬שתיתי אני לבדי והגעתי למקום ישוב‪..‬‬
‫אך למה‪ ,‬לזכר המעשה הזה משפיל אני את עיני‪ ,‬ולא רק מתוך צער ורחמים‬
‫עליו‪ ,‬על המת‪ ,‬כי אם מתוך איזו בושה עלי‪ ,‬החי‪ ,‬על מה כה נקלתי?‬
‫או‪ ,‬הנה‪ ,‬יושבים אנחנו בחבורה ומתוודה אחד מספר‪ :‬כזאת וכזאת עשיתי‪.‬‬
‫ראית במיתת חבר ושתיתי מן הקיטון שבידי לבדי‪ .‬איש מאיתנו לא יפצה פה‪,‬‬
‫כולנו נשב ונידום כשפנינו כבושות בקרקע‪ ,‬אך כלום דומייתנו זו לא תהיה‬
‫דומיה בפני איזו תהום שנפערת ברגעים אלה לענינו ושמתוכה אולי הציצו לכל‬
‫אחד מאיתנו פניו הוא עצמו‪ ,‬אלא שהפנים הללו כל אחד נכלם כמו נפחד‬
‫מהם‪...‬‬
‫את מי להציל?‬
‫היהדות‪ ,‬אומר אחד העם "הסירה מתורת המוסר את היחס הסובייקטיבי והעמידה אותה על בסיס אובייקטיבי‬
‫מופשט‪ ,‬על הצדק המוחלט‪ ,‬הרואה את האדם בתורת ערך מוסרי עצמי בלי הבדל בין האני ובין האחר‪ "...‬ניחא!‬
‫אבל אם נקבל ונאמר שהחובה להציל אחת משתי הנפשות‪ ,‬הרי עומדת השאלה‪ :‬את מי? והלא שניהם בני אדם‬
‫וחיי שניהם ערך אחד להם? ועל זה אומר אחד העם‪" :‬את מי? הצדק אומר‪ :‬מי שהיכולת בידו יציל את עצמו‪"...‬‬
‫ומה היא היכולת הזאת שהיא בידו ולא ביד אחר? היכולת הזאת היא החזקת הקיתון‪ .‬זהו איפוא לבסוף הגורם‬
‫המכריע כאן את כף מאזני "הצדק המוחלט" ועושה את דמיו שלו אדומים יותר ונותן לו לא רק את ההצדקה‪ ,‬כי‬
‫אם גם את החיוב‪ ,‬לראות במיתתו של חברו ולשתות לבד‪ .‬היכולת בידו!‪...‬‬
‫ישתו שניהם‬
‫את הטיפה האחרונה ישתו שניהם ואל יראה אחד במיתתו של חברו‪ ...‬יש משהו שהוא נורא מן המוות‪.‬‬
‫יש משהו שאיתו ואחריו‪ ,‬כל החיים אינם כדאיים‪ .‬ישתו שניהם‪ ,‬ובכיבוש העצמי הזה ניצחונו של האדם‪,‬‬
‫והוא מן המעשים הנוטעים בנו את האמונה באלוהים שבאדם‪...‬‬
‫בזכות הרחמים‬
‫‪ ...‬רחמי הלב‪ ,‬רחמים ישירים‪ ,‬פשוטים‪ ,‬לצערו ולמדוויו של האדם‪ ,‬של כל חי – את היסוד הזה אין‬
‫להוציא בשום פנים מן היחסים האנושיים ההדדיים‪ .‬ואף את הצדק אין להפוך לאובייקטיביות ערטילאית‬
‫קשיחה‪ .‬וכשמוסר‪ ,‬אשר הוא מוסר חי‪ ,‬והוא על כן קורא לנו מעומק ליבנו החי‪ " :‬מוטב שימותו שניהם ואל‬
‫יראה אחד מהם במיתתו של חברו"‬
‫(מתוך‪ :‬י' דמיאל‪ ,‬שדמות למדריך ‪)6-5‬‬
‫אולי עמדת דמיאל היא הנכונה?‬
‫‪‬‬
‫ישתו שניהם ‪ .......‬את הטיפה האחרונה ישתו‬
‫שניהם‪ ,‬ואל יראה אחד במיתתו של חברו‪...‬יש משהו‬
‫שהוא נורא מן המוות‪ .‬יש משהו‪ ,‬שאיתו ואחריו‪ ,‬כל‬
‫החיים אינם כדאיים‪ .‬ישתו שניהם‪ ,‬ובכיבוש העצמי‬
‫הזה ניצחונו של האדם‪ ,‬והוא מן המעשים הנוטעים‬
‫בנו את האמונה באלוהים שבאדם‪...‬‬
‫‪‬‬
‫רחמי הלב‪ ,‬רחמים ישירים פשוטים‪ ,...‬את היסוד הזה‬
‫אין להוציא בשום פנים מן היחסים האנושיים‬
‫ההדדיים‪ .‬ואף את הצדק אין להפוך לאובייקטיביות‬
‫ערטילאית קשיחה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שאלות לדיון‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫האם דבריו של דמיאל עוררו בכם הזדהות? נסו להסביר מה בדבריו השפיע עליכם‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫דמיאל תומך בעמדתו של בן פטורא – כיצד הוא מנמק את עמדתו?‬
‫‪.3‬‬
‫למה מתכוון דמיאל באמרו שאבן הבוחן המוסרית היא "ההתגברות העצמית" ובמה זו‬
‫שונה מ"המוסר האובייקטיבי" של אחד העם?‬
‫‪.4‬‬
‫נסו לשער‪ ,‬מדוע הדיון התלמודי בסוגיית "מים לשניים" התעורר מחדש בדורם של‬
‫ההוגים הציונים? אילו "שניים שהולכים במדבר" ראה דמיאל לנגד עיניו?‬
‫‪.5‬‬
‫דמיאל כותב‪" :‬יש משהו שהוא נורא מן המוות‪ ,‬יש משהו שאתו ואחריו כל החיים אינם‬
‫כדאיים"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫א‪ .‬הסבירו רעיון זה בהקשר של הסוגיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ב‪ .‬האם בחברה שלנו ישנם ערכים הנחשבים לחשובים יותר מן החיים עצמם?‬
‫הביאו דוגמאות? מה דעתכם על כך?‬
‫אחד העם‬
‫יצחק דמיאל‬
‫רבי עקיבא – בעל המים‬
‫ישתה ויחיה‬
‫בן פטורא ‪ -‬ישתו שניהם וימותו‬
‫שניהם‪.‬‬
‫ערך החיים הוא ערך‬
‫אובייקטיבי ועדיף שאחד‬
‫מהם יחיה בכל מחיר ולא‬
‫ששניהם ימותו‪.‬‬
‫ישנו משהו נעלה וחשוב יותר מהחיים‬
‫עצמם וזהו המצפון הפנימי של האדם‪.‬‬
‫עדיף למות ולא לחיות עם מותו של‬
‫חברך על מצפונך‪.‬‬
‫תפיסת המוסר מוסר אובייקטיבי – נקי‬
‫משיקולים רגשיים‬
‫מבחינה‬
‫ואישיים‪ .‬ערך החיים של‬
‫פילוסופית‪.‬‬
‫האדם הוא מוחלט ולא‬
‫תלוי באיכות החיים‪.‬‬
‫"ההתגברות העצמית" – האנושיות‬
‫והמוסר האנושי היא היכולת‬
‫להתעלות על עצמך ועל היצרים שלך‬
‫ולהקריב למען הזולת‪.‬‬
‫הפתרון הנכון‬
‫לדעתו של‬
‫ההוגה הציוני‪.‬‬
‫הנימוק‬
‫העקרוני‬
‫לתפיסה זו‪.‬‬
‫אחד העם‬
‫יצחק דמיאל‬
‫הפתרון הנכון‬
‫לדעתו של‬
‫ההוגה הציוני‪.‬‬
‫רבי עקיבא – בעל‬
‫המים ישתה ויחיה‬
‫בן פטורא –‬
‫ישתו שניהם וימותו שניהם‪.‬‬
‫הנימוק‬
‫העקרוני‬
‫לתפיסה זו‪.‬‬
‫ערך החיים הוא ערך‬
‫אובייקטיבי ועדיף שאחד‬
‫מהם יחיה בכל מחיר ולא‬
‫ששניהם ימותו‪.‬‬
‫ישנו משהו נעלה וחשוב יותר מהחיים‬
‫עצמם וזהו המצפון הפנימי של האדם‪.‬‬
‫עדיף למות ולא לחיות עם מותו של‬
‫חברך על מצפונך‪.‬‬
‫מוסר אובייקטיבי – נקי‬
‫משיקולים רגשיים ואישיים‪.‬‬
‫ערך החיים של האדם הוא‬
‫מוחלט ולא תלוי באיכות‬
‫החיים‪.‬‬
‫"ההתגברות העצמית" – האנושיות‬
‫והמוסר האנושי היא היכולת להתעלות‬
‫על עצמך ועל היצרים שלך ולהקריב‬
‫למען הזולת‪.‬‬
‫תפיסת‬
‫המוסר‬
‫מבחינה‬
‫פילוסופית‪.‬‬
‫אפלטון‬
‫‪ 347 - 427‬לפני הספירה‬
‫אריסטו‬
‫אפיקורוס‬
‫סוקרטס‬
‫‪ 399 - 470‬לפני הספירה‬
‫פלוטינוס‬
‫פילוסופיה משמעה‬
‫אהבת החוכמה‬
‫האם בן פטורא ורבי עקיבא למדו פילוסופיה יוונית?‬
‫‪ ‬הקטון שואל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מה יעשה צדיק שספינתו טבעה בלב ים‪ ,‬והוא‬
‫רואה את חברו החלש ממנו נאחז בקרש‪ ,‬ואין‬
‫עדים?‬
‫‪‬‬
‫האם יש רשות לאחד להוציא את הקרש מידו של‬
‫השני?‬
‫‪‬‬
‫התשובה שלילית כי עוול הדבר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ומה יעשו שניים שאונייתם טבעה והם נאחזים‬
‫בקרש אחד‪ ,‬ושניהם חכמים?‬
‫‪‬‬
‫האיש אשר לחייו יש פחות ערך כשהם‬
‫לעצמם או לגבי המדינה‪ ,‬חייב להקריב את‬
‫נפשו‪.‬‬
‫‪ ‬קרניאדס אמר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫אם חכם האיש‪ ,‬הרי עליו להשמיט את‬
‫זולתו מעל הקרש‪ .‬אם לא יעשה כן‬
‫ויבחר במוות‪ ,‬הווי אומר שאכן צדיק הוא‬
‫האיש אבל סכל‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬במה דומה הסיטואציה המתוארת במקורות היוונים לדילמה "מים לשניים"‬
‫ומהם ההבדלים בין הסיטואציות?‬
‫‪ .2‬סכמו בטבלה את הוויכוח בין הקטון (הסטואה) לקרניאדס‪:‬‬
‫הקטון‬
‫קרניאדס‬
‫האם מותר לדחוף את החלש?‬
‫מדוע כן או לא?‬
‫לחייו של מי יש קדימות?‬
‫‪ .3‬א‪ .‬השוו את הוויכוח בין הקטון וקרניאדס לוויכוח בין פטורא ורבי עקיבא‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם הכלל שניסח רבי עקיבא‪" :‬חייך קודמים לחיי חבריך"‪ ,‬מתיר לחזק‬
‫להפיל את החלש מעל הקרש‪ ,‬כפי שמציע קרניאדס? מאיזו סיבה?‬
‫עמי מזדהה הפילוסוף אבו בכר אל‪-‬גאזי?‬
‫‪ ‬במאה העשירית כותב‬
‫הפילוסוף‪ ,‬רופא וכופר בעיקר‪,‬‬
‫אבו בכר אל‪-‬גאזי‪:‬‬
‫‪ ‬או דוגמת שני אנשים שהזדמנו‬
‫למדבר אשר אין בו מים‪ .‬ואצל‬
‫אחד מהם סיפק מים כדי‬
‫להציל את עצמו‪ ,‬ולא את‬
‫חברו‪.‬‬
‫‪ ‬מבין שניהם יש להעדיף למים‪,‬‬
‫במסיבות הללו‪ ,‬את המביא‬
‫תועלת מרובה יותר לבריות‪.‬‬
‫‪ ‬בן פטורא‬
‫‪ ‬רבי עקיבא‬
‫‪ ‬הקטון‬
‫‪ ‬קרניאדס‬
‫‪‬‬
‫او كرجلين وقفا في برية ال ماء فيها ومع احدهما‬
‫من الماء ما يمكن ان يخلص به نفسه دون صاحبه‬
‫فانه ينبغي في تلك الحالة ان يؤثر بالماء اعود‬
‫الرجلين على الناس باالصالح‪ .‬فهذا هو القياس في‬
‫امثال هذه االمور واشباهما‬
‫דבורת הדבש‪:‬‬
‫מקריבה את חייה‬
‫למען הכלל‬
‫‪Altruism‬‬
‫אלטרואיזם (מלטינית‪ “alter” :‬זולת; ואכן‪ ,‬בעברית הוצעה המלה זּולָתָ נּות‪ ,‬או‬
‫זולתיות)‪,‬‬
‫השקפה או התנהגות המעדיפה את טובתו של‬
‫הזולת על פני האינטרס העצמי‪.‬‬
‫המונח אלטרואיזם נטבע במאה ה‪ 19-‬על ידי ההוגה הצרפתי אוגיסט קומט‪.‬‬
‫במשמעותו הפילוסופית מבטא אלטרואיזם השקפה מוסרית שלפיה צריך הפרט‬
‫להתנות את התנהגותו על פי אינטרסים של בני אדם אחרים‪ ,‬רווחתם ואושרם‪.‬‬
‫הפעולה למען רווחת הזולת היא למעשה ההצדקה המוסרית לקיומו של אדם‪.‬‬
‫האיפייון של פעולה כאלטרואיסטית נגזר מתפיסת הפילוסופיה של המוסר את‬
‫הטוב המוסרי (אושר‪ ,‬מניעת כאב וכדומה)‪ .‬כלומר ‪ -‬פעולה המקדמת את השגת‬
‫הטוב המוסרי עבור אחרים נחשבת כאלטרואיסטית‪.‬‬
‫‪Egoism‬‬
‫אגואיזם‬
‫אגואיזם (אנוכיות)‪ ,‬צורת התנהגות‬
‫אנושית בה אדם דואג לעצמו עד כדי‬
‫העדפה מתמדת של האינטרס האישי על‬
‫פני טובת הכלל והזולת‪.‬‬
‫תורות פילוסופיות שונות רואות באגואיזם תורה‬
‫ערכית המבטלת את החובה המוטלת על אדם‬
‫מכוח איזה עקרון מוסרי להביא בחשבון את צורכי‬
‫הזולת‪ .‬הובס‪ ,‬בספרו לוויתן‪ ,‬מבסס את המצב‬
‫הטבעי של האנושות על אגואיזם‪.‬‬
‫האגואיזם הפסיכולוגי הוא חיפושו של‬
‫האדם את טובת עצמו כמניע של מערכת‬
‫מוסר‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬אדם שאינו רוצה‬
‫שיפגעו בו ובאינטרסים שלו‪ ,‬יכול להבין כי‬
‫ראוי לבנות חברה שבה אין איש פוגע‬
‫בזולתו‪ ,‬ולפיכך עליו להימנע מפגיעה‬
‫באחרים‪.‬‬
‫‪http://philosophical egoism‬‬
‫בן פטורא‬
‫ר' עקיבא‬
‫ההנחיה המעשית ‪-‬‬
‫הפסיקה ‪ -‬ההלכה‬
‫"ישתו שניהם וימותו"‬
‫ישתה רק בעל המים ויחיה וחברו ימות‬
‫העיקרון המנחה‬
‫"אל יראה אחד מהם במיתתו של חברו" ("יראה"‬
‫במובן של‪ :‬יישא באחריות או יישא על מצפונו)‬
‫"חייך קודמים לחיי חברך" ‪ -‬עליך החובה לדאוג‬
‫קודם כל לחיים שלך ורק אחר כך לחיים של האחר‪.‬‬
‫נימוקים‪:‬‬
‫נימוק עקרוני‪ :‬עיקרון תבוני (הגיוני) המבוסס על‬
‫נימוק רגשי‪ :‬בעל המים יחוש רגשות אשם ואחראי‬
‫ערך החיים ועל הצדק‪ :‬בעל המים זכאי להציל עצמו‬
‫למות חברו ("אל יראה במות חברו") אם יעזוב אותו‬
‫במשאב החיים שלו‪ ,‬וכך יינצלו חיים‪.‬‬
‫לבד‪.‬‬
‫נימוק פרגמטי‪ :‬אם ישתו שניהם‪ ,‬הם מאריכים בינתיים נימוק פרגמטי (מעשי)‪ :‬עדיף שחייו של אדם אחד‬
‫ינצלו מאשר ששניהם ימותו‪.‬‬
‫את חייהם (גם אם לזמן קצר)‪ ,‬ואולי בכל זאת יקרה‬
‫"נס"‪...‬‬
‫[למיין לפי‪:‬‬
‫פרגמטיים ‪-‬‬
‫מעשיים‪ ,‬רגשיים‪,‬‬
‫עקרוניים]‬
‫ביסוס‬
‫לא מביא ביסוס אך במקור אחר מבסס את טענתו על‬
‫הפסוק "וחי אחיך עמך" כאשר הוא מבין את המילה‬
‫"עמך" במשמעות של שווה לך באופן מלא‪.‬‬
‫מבסס את טענתו על הפסוק‪" :‬וחי אחיך עמך"‬
‫מדרש הפסוק "וחי‬
‫אחיך עמך"‬
‫עמך – בתור שותף שווה ערך‪.‬‬
‫עמך – אתה ראשון בחשיבות וחברך מצטרף אליך‬
‫אבל הוא לא חשוב כמוך‬
‫השלכות‪ /‬משמעות‬
‫החיים אינם נמדדים בכמות אלא באיכות וישנם דברים‬
‫שחשובים יותר מהחיים כמו למשל מצפון נקי‪ ,‬נימוק‬
‫נוסף יכול להיות‪ -‬האדם מונע מהרגש ולא מהשכל‬
‫ולכן למרות שבשיקול שכלי אובייקטיבי עדיף שאחד‬
‫מהם ינצל האדם מונע משיקולים סובייקטיביים ולא‬
‫יהיה מסוגל לשתות את המים בעצמו ולראות במותו‬
‫של חברו‪.‬‬
‫לחיים ישנו ערך בפני עצמו‪ ,‬חייך ניתנו לך ועליך‬
‫לשמור עליהם היטב‪ .‬אפילו על חשבון חייו של אדם‬
‫אחר‬