מדיניות לעידוד הקמה של מתקני אכסון תיירותי
Download
Report
Transcript מדיניות לעידוד הקמה של מתקני אכסון תיירותי
משרד התיירות – המינהל לפיתוח השקעות ותשתיות
מדיניות לעידוד הקמה של מתקני אכסון תיירותי
מסמך מסכם
אוגוסט 2010
סודי – עסקי
Ministry_Of_Tourism_PhaseIII_Final_Ducument_2010_Sent
30.11.10
תוכן עניינים
תקציר מנהלים
4
המטרות והתהליך
8
פרק א' :צד ה"ביקוש" -ניתוח תוספת החדרים הנדרשת
14
פרק ב' :צד ה"היצע" -ניתוח הפערים בין תוספת החדרים הנדרשת למלאי הקיים
27
פרק ג' :אמצעי העידוד הקיימים כיום בעולם ובישראל
39
פרק ד' :היקף ותמהיל המענקים הנדרש להשגת יעדי המשרד
52
פרק ה' :אשראי מוסדי כמקור למימון השקעות במלונות
70
פרק ו' :סיכום העבודה וההמלצות
73
נספחים
78
2
רשימת נספחים
נספחים לפרק א'
א .1ניתוח סגמנטי הביקוש
76
א .2ניתוח תוספת החדרים הדרושה
81
א .3השוואה לדוחות קודמים
89
נספחים לפרק ב'
ב .1הערכת המלאי התכנוני הקיים בירושלים ותל אביב
נספחים לפרק ג'
94
ג .1ניתוח אמצעי העידוד בעולם
98
ג .2ניתוח אמצעי העידוד בישראל
130
ג .3ניתוח אמצעי העידוד מול קשיי היזמים
146
נספחים לפרק ד'
ד .1ניתוח היקף ותמהיל המענקים :מתודולוגיה ופירוט המודלים
151
ד .2ניתוח היקף ותמהיל המענקים :תוצאות וניתוחי רגישות
180
נספחים לפרק ה'
ה .1אשראי מוסדי וקרנות מנוף
184
3
תקציר מנהלים
4
רקע ומטרת העבודה
המינהל לפיתוח השקעות ותשתיות במשרד התיירות הטיל על חברת רותם אסטרטגיה לגבש המלצות בדבר
מדיניות לעידוד הקמה של מתקני אכסון תיירותי ,כמענה לגידול הצפוי בתיירות הנכנסת
החברה התבקשה לנתח את הצרכים בתחום האכסון התיירותי ,הנדרשים להשגת יעדי המשרד בתיירות נכנסת
לשנת ,2015לזהות את הפערים ,ולבנות תמהיל מתאים של אמצעי עידוד
יש להדגיש שהעבודה התייחסה אך ורק לתוספת החדרים הנדרשת כתוצאה מהגידול בתיירות חו"ל ולא התייחסה כלל
לצרכי החדרים הנובעים מתיירות פנים ולכן היא אינה רלוונטית לערי תיירות פנים "מובהקות" ,כגון :אילת.
העבודה הובלה על ידי צוות היגוי של משרד התיירות ,שכלל את:
שי וינר -סמנכ"ל בכיר לפיתוח תשתיות והשקעות
חנה איפרגן -סגנית סמנכ"ל בכיר לפיתוח והשקעות
בעלי תפקידים נוספים במנהל
במסגרת העבודה קיים הצוות מטעם חברת רותם אסטרטגיה למעלה מ 30 -מפגשי עבודה וראיונות עם בעלי תפקיד
במשרד התיירות ,גורמי ממשלה רלוונטיים ,יזמים ונציגיהם ,אנשי תיירות ,ואנשים במערכת הפיננסית
במהלך העבודה התקיימו ארבעה מפגשים אינטנסיביים של וועדת ההיגוי שבו הוצגו ונדונו הממצאים וההמלצות
ההמלצות הוצגו ואושרו על-ידי שר התיירות ,ח"כ סטס מסז'ניקוב והמנכ"ל ,מר נועז בר ניר ואושרו על ידם
מסמך זה מציג את סיכום הממצאים וההמלצות
5
סיכום כווני ההתפתחות הצפויים של תעשיית התיירות והמלונאות בישראל
תעשיית התיירות בישראל צפויה לצמוח בצורה משמעותית בשנים הקרובות
מספר התיירים צפוי לצמוח מכ 3 -מליון בשנה כיום ל 5 -מליון בשנת 2015
הגידול בתיירים יבוא בעיקר מתיירות חופשה ותיור ותיירות צליינות
ההכנסות השנתיות הכוללות מהענף יגדלו מ 40 -מיליארד ₪לשנה לכ 60 -מיליארד ₪
מספר המועסקים הכולל יגדל מ 160 -אלף לכ 260 -אלף ,מתוכם כ 40 -אלף במלונאות
כדי לענות לביקוש של התיירות הנכנסת נדרש להגדיל את היצע חדרי המלון בכ 19,000 -חדרים
כ 50% -ברמה בינונית גבוהה וכ 50% -ברמה עממית
כ 50% -בירושלים ,כ 20% -בכנרת והגליל ,כ 20 % -בת"א וכ 10% -בערי החוף הקרובות לת"א
באילת וים המלח אין צורך בתוספת חדרים ,כמענה לגידול בתיירות החוץ .זאת ,מאחר והגעת תיירים נוספים
לערים אלה תהא בעיקר בתקופות בהן המלונות אינם בתפוסה מלאה עקב התיירות המקומית
מבחינת התשתית הפיזית ניתן להגדיל את היצע בתי המלון בכ 16,000 -חדרים עד ,2015על-ידי
מיצוי תפוסה בבתי מלון קיימים
השבה/הסבה של כ 3000 -חדרים
בניה חדשה של כ 13,000 -חדרים ,הנמצאים כיום במלאי התכנוני
עיקר המחסור במלאי תכנוני הינו בירושלים .לכן ,בניה חדשה נוספת תחייב פעולה להגדלת מלאי התכנוני בעיר
6
המלצות למדיניות אמצעי עידוד
להשגת תוספת חדרים של 19,000עד 2015נדרשת השקעה של כ 10.2 -מיליארד ₪
ההשקעה צריכה לבוא משלשה מקורות:
כ 3.4 -מיליארד ₪מהון עצמי של יזמים
כ 2.9 -מיליארד ₪ממענקים של המדינה
כ 3.9 -מיליארד ₪ממקורות מימון משלימים (מימון בנקאי או מימון מוסדי)
כדי להבטיח בנית חדרים בכמות הנדרשת עבור הגידול הצפוי בתיירות הנכנסת ,נדרש להעמיד תקציב מענקים
של כ 650 -מיליון ₪בכל אחת מ 3 -השנים הקרובות
יש להקצות את המענקים בצורה דיפרנציאלית ,בהתאם ליעדי המשרד ותוך מעקב ובקרה על השימוש בהם
יש לעודד השימוש במימון מוסדי כמקור משלים/תחליפי לאשראי בנקאי .קיימת התאמה בין מאפייני תעשיית
המלונאות לאופי ההשקעה ארוך הטווח של המשקיעים המוסדיים ,ונכון לכוון אותם להשקעה גדולה יותר
במלונאות.
לשם כך ,משרד התיירות צריך לקחת תפקיד יותר אקטיבי בחיבור בין יזמים למימון המוסדי.
בראיה ארוכת טווח ,המדינה חייבת גם לשמר מלאי קרקעות מספיק ליעודים מלונאיים באזורי הביקוש ולהגן עליו
מפני הסבה לשימושים אחרים
7
המטרות והתהליך
8
מטרת העבודה
גיבוש מדיניות אמצעי עידוד לאכסון תיירותי,
לצורך הגדלת התיירות הנכנסת לישראל
9
מתודולוגיה
יעדי
משרד התיירות
הפוטנציאל התיירותי
האכסון המלונאי הרצוי
ניתוח
צד ה"ביקוש"
הפערים בין תוספת
החדרים הנדרשת
למלאי הקיים
ניתוח אמצעי
העידוד הקיימים
בעולם ובישראל
ניתוח החלופות
לאמצעי עידוד
תוספת החדרים
שיעור המענק הנדרש ליזם
תמהיל המענקים הנדרש
השקעה ותקציב נדרשים
ניתוח
צד ה"היצע"
מלאי קיים
מלאי תכנוני
הבעיות המרכזיות
לטיפול מנקודת
מבטו של היזם
תמהיל ותקציב
מימון מוסדי
מענקים
כמקור למלונאות
ניתוח האשראי המוסדי
קרנות המנוף
דרכים לקידום אשראי מוסדי
מסמך מדיניות
מסכם
10
התהליך שבוצע
שלב א'
שלב ב'
שלב ג'
11/2009-02/2010
03-05/2010
06/2010
העבודה בוצעה על-ידי צוות של חברת הייעוץ רותם אסטרטגיה
בהנחיה ובשיתוף צוות היגוי של משרד התיירות ,שכלל את:
• שי וינר -סמנכ"ל בכיר לפיתוח תשתיות והשקעות
• חנה איפרגן -סגנית סמנכ"ל בכיר לפיתוח תשתיות והשקעות
• סגן היועמ"ש – דודו קובסניאנו
• בעלי תפקידים נוספים במינהל פיתוח תשתיות והשקעות
11
ראיונות
חיצוניים (לפי שם פרטי)
שמות ותפקידים
יזמים
ונציגיהם ()7
אורי בן חור ,סמנכ"ל תפעול ופיתוח באזורים תיירות
(רשת פתאל)
יעקב סודרי ,מנכ"ל אפריקה ישראל מלונות
לסלי אדלר ,מנכ"ל רשת מלונות אטלס
אלפרד אקירוב ,בעלים אלרוב מלונות
מיקי פדרמן ,בעלים רשת מלונות דן
הנרי טייג ,בעלי קבוצת מלונות קלאסיק
רפי שדה ,מנכ"ל רשת ישרוטל
אנשי תיירות
אברהם לייבוביץ' TCL ,ייזום וניהול פרויקטים תיירותיים
עמי אתגר ,ראש התאחדות מארגני תיירות נכנסת
()11
אלי גונן ,נשיא התאחדות בתי המלון
פנינה בן דוד ,כלכלנית התאחדות בתי המלון
אלי זיו ,מנהל התאחדות בתי המלון בתל אביב
רון יריב ,מנכ"ל מלון קראון פלאזה ת"א
יוסי קליגר ,יועץ להתאחדות בתי המלון
רפי שלף ,נשיא סוכנות נסיעות אינטרנשיונאל
מיכאל חי ,יועץVision Hospitality ,
שמוליק צוראל ,מנכ"ל התאחדות המלונות
עופר פופס ,יועץ כלכלי
עוז לוי ,מנהל מחלקת ניהול סיכונים בחשכ"ל
גורמי ממשלה
אופיר כהן ,רשות המיסים
אחרים ()2
יובל רז ,משרד האוצר/חשכ"ל
גורמים
גיא זוקין ,שותף בקרן מנוף "אוריגו"
רן גרודצקי ,שותף בקרן מנוף "בראשית"
מוסדיים ()4
צבי פורמן ,שותף בקרן מנוף ""KCPS
שלומי ברכה ,סמנכ"ל השקעות בפסגות
12
מקורות המידע
תוכניות עבודה של משרד התיירות 2009-2010
נתוני ופרסומי הלמ"ס
סקר תיירות נכנסת , 06/2009 ,2008גיאוקרטוגרפיה
"חקר שוק התיירות" 2006 EY
מסמך "מדיניות למתקני אכסון תיירות תל אביב-יפו" (אהוד פסטרנק ,חיק פרויקטים)
מסמך "הערכות ירושלים לצפי של 5Mתיירים בישראל" ( 07/2008עמי אתגר ,יוסי קליגר ,לינור לנקין)
דוח הוועדה הציבורית לבחינת טיב השירות והמוצר התיירותי בישראל 04/2008
מסמך "ביטוח אירועים ביטחוניים בתיירות" ( 07/2009קסלמן וקסלמן עבור המכון הישראלי לתכנון כלכלי)
נתונים מאתרי משרדי תיירות וארגונים רלבנטיים בינלאומיים במדינות :טורקיה ,יוון ,ירדן ,מצרים ,קפריסין ,הולנד,
אירלנד ,סינגפור ,ספרד (ברצלונה)
שיחות שבוצעו עם גורמים בחו"ל (משרדי תיירות ,ארגוני עידוד השקעות)
”UNCTAD ,"FDI in Tourism: The Development Dimension 2007
פרסומי UNWTO
מחקרי ( HVSחברת ייעוץ בינלאומית בתחום המלונאות)
”"The Travel & Tourism Competitiveness Report 2009
נתוני בנק ישראל בנושא התפלגות האשראי בישראל ופרסומים גלויים בנושא קרנות המנוף
דוגמאות של תוכניות השקעה של מלונות שהוכנו עבור מרכז ההשקעות
מודלים "מייצגים" של הקמת מלונות שהוכנו ע"י יועץ כלכלי מתחום המלונאות
13
צד ה"ביקוש" -ניתוח תוספת החדרים הנדרשת
14
יעדי משרד התיירות
גידול של שני מיליון תיירים עד ,2015
לרמה של חמישה מיליון תיירים לשנה
15
ב 2008-מספר המבקרים חזר לרמה של סוף שנות ה :90 -כ 3 -מיליון לשנה
מיליוני
מבקרים
כניסות מבקרים לישראל 1997-2009
4
3
3
2
2.7
3.0
2.7
2.3
1.8
2
2.6
2.2
1.9
1.5
1.1
1.2
0.9
2.3
1
1
0
מקור :הלמ"ס
* הירידה בכניסות המבקרים בדצמבר 2008ובתחילת השנה הנוכחית נובעת ככל הנראה מהשלכות המשבר במערכת הפיננסית העולמית והפגיעה במצב
הביטחוני עקב ירי טילים מרצועת עזה ובהמשך ממבצע "עופרת יצוקה" שחל במחצית הראשונה של חודש ינואר השנה
16
התפלגות המבקרים
כניסת מבקרים לישראל 2008-2009
מיליוני
מבקרים
3
2
1
0
מקור :הלמ"ס
17
תיירות הפנים יציבה יחסית ומהווה "עוגן" לענף המלונאות בשנות המשבר
מיליוני
לינות
לינות בישראל 2000-2009
25
20
11.4
9.9
12.1
11.8
12.5
12.3
12.2
11.8
10.2
8.1
8.4
15
10
11.3
12.0
9.7
6.9
6.8
2006
2005
4.8
3.3
2.6
2003
2002
5
3.8
0
2009
2008
2007
ישראלים
מקור :הלמ"ס
2004
2001
2000
תיירים
18
התיירות הנכנסת בישראל מתפלגת בין ארבעה סגמנטים מרכזיים
התפלגות התיירות הנכנסת לפי מטרת ביקור ( 2008באדום )2009
11%עסקים
()2%
11%חופשה
1%כנסים
()13%
17%תיור וטיול
1%לימודים ומחקר
()31%
()26%
33%צליינות "רגילה"
2%צליינות אוונגליסטית
()28%
מקור :סקר תיירות נכנסת ,מתוך "התיירות לישראל – דו"ח סטטיסטי"
19
ירושלים ות"א הינם יעדי הלינה המרכזיים של התיירות הנכנסת
באילת וים המלח התיירות הנכנסת מהווה שיעור קטן מתפוסת המלונות
התפלגות לינות ביישובים נבחרים בישראל 2008
באחוזים :שיעור הלינות של התיירות הנכנסת מסך הלינות בעיר
46%
25%
82%
מקור :למ"ס (נתונים מנוכי עונתיות)
87%
מיליוני
לינות
14%
20
פריסת האיכסון הנדרשת לפי סגמנטי התיירות הנכנסת ואזורי הביקוש
סגמנטים /
רמת אכסון מתאימה
אזורי ביקוש
לסגמנט
חופשה ותיור
צליינות
ירושלים
ת"א
כנרת והגליל
ערי חוף
80%בינונית – גבוהה
20%עממית
20%בינונית – גבוהה
80%עממית
בינונית – גבוהה
עסקים
אזור ביקוש
מרכזי בסגמנט
אזור ביקוש
משני בסגמנט
אזור ביקוש
שולי בסגמנט
רמת אכסון בינונית-גבוהה A :או Bגבוה ,רמת אכסון נמוכה C :או Bנמוך
21
תהליך הניתוח הכמותי של תוספת החדרים הדרושה והתפלגותה
ניתוח סך תוספת החדרים הדרושה ל 2015-לפי סגמנטי ביקוש לשני תרחישים
תרחיש א' :הגידול בתיירים יהיה זהה בהרכבו לתמהיל הסגמנטים הקיים
תרחיש ב' :הגידול בתיירים יגיע בעיקר מהסגמנטים שבמיקוד -הצליינות וחופשה ותיור
ניתוח התפלגות תוספת החדרים שחושבה לפי אזורי ביקוש ורמת האכסון
ביצוע ניתוחי רגישות
תיקוף מול הערכות שבוצעו בדוחות קודמים עבור ת"א וירושלים
ת"א :מסמך מדיניות למתקני אכסון תיירות בתל אביב-יפו
ירושלים :דוח הערכות ירושלים לפי של 5Mתיירים
22
הנחות היסוד למודל הניתוח הכמותי של האכסון המלונאי הרצוי
פרמטרים:
תוספת מבקרים עד 2015
%תפוסה ממוצע במודל
2,000,000
65%
מס' אנשים
כמות לינות
מאפייני לינה של הסגמנטים
ממוצעת למבקר לחדר בחדר
2
5
חופשה ותיור
2
7
צליינות
1
2
עסקים (/לצורך תפקיד אחר)
2
2
ביקורי קרובים
אחר
סגמנט
חופשה ותיור
צליינות
עסקים (/לצורך תפקיד אחר)
ביקורי קרובים
תמהיל רמת האכסון
המתאימה לסגמנט
תמהיל אזורי הביקוש המתאימים לסגמנט
בינונית-גבוהה
עממית
ירושלים
ת"א
כנרת והגליל
ערי חוף
80%
25%
100%
80%
20%
75%
0%
20%
40%
60%
20%
30%
35%
5%
70%
30%
10%
30%
0%
20%
15%
5%
10%
20%
23
סך תוספת החדרים הדרושה ל 2015-לפי סגמנטי ביקוש
ניתוח תוספת החדרים הדרושה לפי סגמנטי הביקוש בתרחיש א':
%מהתיירות
הנכנסת
2015
%מהתיירות הנכנסת
(הערכה)
2008
סגמנט
24%
24%
חופשה ותיור
30%
30%
צליינות
17%
עסקים (/לצורך תפקיד אחר) 17%
11%
11%
ביקורי קרובים
3%
3%
אחר
13%
13%
מבקרי יום
100%
100%
סה"כ
מס' מבקרים
2008
728,000
910,000
520,000
338,000
104,000
400,000
3,000,000
מס' מבקרים
2015
(הערכה)
1,213,333
1,516,667
866,667
563,333
173,333
666,667
5,000,000
תוספת
תוספת
חדרים
לינות
תוספת
דרושה
שנתית
מבקרים
2015
דרושה 2015דרושה 2015
5,114 2,426,667
485,333
8,950 4,246,667
606,667
2,922
693,333
346,667
950
450,667
225,333
69,333
266,667
17,936
7,817,333
2,000,000
ניתוח תוספת החדרים הדרושה לפי סגמנטי הביקוש בתרחיש ב':
%מהתיירות
הנכנסת
2015
%מהתיירות
(הערכה)
הנכנסת 2008
סגמנט
27%
24%
חופשה ותיור
33%
30%
צליינות
14%
עסקים (/לצורך תפקיד אחר) 17%
9%
11%
ביקורי קרובים
3%
3%
אחר
15%
13%
מבקרי יום
100%
100%
סה"כ
תוספת
תוספת
חדרים
לינות
תוספת
מס' מבקרים
מס'
דרושה
שנתית
מבקרים
2015
מבקרים
2015
(הערכה) דרושה 2015דרושה 2015
2008
6,307
2,992,889
598,578
1,326,578
728,000
11,038 5,237,556
748,222
1,658,222
910,000
1,461
346,667
173,333
693,333
520,000
475
225,333
112,667
450,667
338,000
34,667
138,667
104,000
328,889
728,889
400,000
19,282 8,802,444
2,000,000 5,000,000 3,000,000
24
תמהיל המבקרים הצפוי**
תמהיל התיירות הנכנסת הצפוי ב2015 -
מבקרי יום
חופשה ותיור
תמהיל התיירות הנכנסת *2008
מבקרי יום
חופשה ותיור
אחר
אחר
ביקורי קרובים
ביקורי קרובים
עסקים
עסקים
צליינות
צליינות
סה"כ 3 :מיליון מבקרים
סה"כ 5 :מיליון מבקרים
צליינות
* מקור :סקר תיירות נכנסת ,מתוך "התיירות לישראל – דו"ח סטטיסטי"
חופשה ותיור
** לפי תרחיש ב'
25
תוספת החדרים הנדרשת בפריסה גיאוגרפית
ירושלים
ת"א
כנרת והגליל
ערי חוף
סה"כ
רמת אכסון
בינונית-גבוהה
4,000
3,000
1,400
1,100
9,500
עממית
5,500
800
2,600
600
9,500
סה"כ
9,500
3,800
4,000
1,700
19,000
ערי חוף
כנרת והגליל
בינונית-גבוהה
ירושלים
עממית
ת א
26
צד ה"היצע"
ניתוח הפערים בין תוספת החדרים הנדרשת למלאי הקיים
27
מקורות אפשריים ל"היצע מלונאי"
קיימים ארבעה מקורות "היצע" מרכזיים להשלמת תוספת החדרים הדרושה
מיצוי המלאי הפעיל ע"י הגעה ל 65% -תפוסה לפחות (רלבנטי לטווח הקצר ,בעייתי בטווח הארוך)
השבה של מלאי קיים לא פעיל
הסבה של מבנים קיימים למלונות (המשמשים היום לשימושים אחרים)
הקמה על בסיס מלאי תכנוני תיירותי קיים
במקביל נדרש לשמר את המלאי הקיים ורמתו
28
הגידול בהיצע החדרים במלונות נבלם בעשור האחרון
התפתחות מס' חדרי אירוח במלונות תיירות בישראל 1960-2008
באלפי
חדרים
44
פעילים
הלמ"ס :למ"ס +מלונות ( 2007סטטיסטיקל)
29
כמות מלונות התיירות בישראל נשארה דומה בעשור האחרון
מס' מלונות התיירות בישראל 1999-2008
מקור :הלמ"ס
מס' מלונות
30
בפועל ,עיקר פיתוח ההיצע בעשרים השנים האחרונות היה באילת וים המלח
ולא באזורי הביקוש הנוכחיים של התיירות הנכנסת
התפלגות מס' חדרי אירוח במלונות תיירות בישראל ביישובים נבחרים 1990,2008
179%
באלפי
חדרים
29%
שיעור גידול
במס' החדרים
1990-2008
25%
26%
67%
159%
7%
הלמ"ס :מלונות ( 2008סטטיסטיקל)
31
עלייה הדרגתית בשיעור התפוסה בחזרה לרמה של כ66%-
כתוצאה מהתאוששות הענף בשנים האחרונות לצד ה"קיפאון" בכמות החדרים
מס' חדרים במלונות התיירות בישראל ו %-תפוסה 1999-2008
70%
48
66%
60%
47
47
47
46
46
47
47
46
62%
58%
62%
43
60%
57%
51%
50%
50
40
35
46%
45%
30
44%
40%
45
25
30%
20
15
20%
10
10%
5
0
0%
2008
2007
2006
2005
2004
תפוסת חדרים
מקור :הלמ"ס
2003
2002
2001
2000
1999
מס חדרים באלפים
32
התפוסה התיירותית בירושלים ,ת"א וסביבתה הגיעה לשיעורים גבוהים בשנת 2008
לעומת זאת ,בפריפריה שיעור התפוסה היו נמוכים (וכללה בעיקר תיירות פנים)
תפוסת החדרים במלונות בישראל ביישובים נבחרים 2008
%תפוסת חדרים
+65%
45-65%
יעדי תיירות נכנסת
תל אביב – 75%
רמת גן – 70%
ירושלים – 66%
הרצליה – 69%
בת ים – 66%
נתניה – 62%
יעדי תיירות "מעורבת"
חיפה – 67%
יעדי תיירות "פנים"
ים המלח – 74%
אילת – 68%
טבריה – 60%
צפת – 47%
באר שבע – 46%
ערד – 33%
-45%
אשקלון – 43%
נהריה – 43%
זכרון יעקב – 43%
ב 2008-מלאי החדרים הקיים באזורי הביקוש התיירותי היה קרוב למיצוי:
בת"א וסביבתה נוצר עודף ביקוש על ההיצע
בירושלים הביקוש וההיצע התאזנו
בטבריה היה עודף קטן של היצע בכ 200-חדרים ( 5%מכ 4,000-החדרים הקיימים בטבריה)
מקור :הלמ"ס
33
2,000מהחדרים הסגורים נמצאים באזורי הביקוש לתיירות נכנסת
ומהווים פוטנציאל להשבה
התפלגות מס' חדרים במלונות תיירות סגורים בישראל 2008לפי ערים
מקור :הלמ"ס
מס'
חדרים
34
קיים פוטנציאל להסבה של מבנים קיימים למלונות עבור כ 2000 -חדרים
להסבה יתרונות משמעותיים ,הן מצד המדינה והן מצד היזם
תהליך ההסבה הנו מהיר יותר מהקמת מלון חדש
עלות השקעה נמוכה יותר (עלות הסבת חדר הנה כמחצית מעלות הקמה)
התפלגות הפוטנציאל בין אזורי הביקוש
1,000 בירושלים
500 בתל אביב
500 בכנרת והגליל
ההסבה רלבנטית לרוב למלונות ברמה העממית
דוגמאות למבנים עם פוטנציאל הסבה
בית החולים האיטלקי בירושלים
לשכת הבריאות בירושלים
תחנת המשטרה ביפו
35
הערכת המלאי התכנוני הקיים
המלאי התכנוני כולל תוכניות בתוקף ובהליכים להקמה של מלונות
מקובל להתחשב במלאי התכנון "האפקטיבי" שהנו המלאי התכנוני המוכפל במקדמי מימוש משוערים
ביצענו:
הערכה של המלאי התכנוני "האפקטיבי" לטווח ארוך
בירושלים ע"פ דוח "הערכות ירושלים לצפי של 5מיליון תיירים בישראל" ()2008
בת"א מדוח ביניים של "מסמך מדיניות למתקני אחסון תיירות תל אביב-יפו" ()2008
תיקוף הנתונים בפגישות עם אגף התכנון במשרד ()02/2010
הערכת מלאי התכנוני "האפקטיבי" עד 2015
הערכות אגף התכנון במשרד ()02/2010
בהנחה שהתקיימו כל התנאים האופטימליים (מצב הענף ,אמצעי עידוד ,פתרון בעיות תכנוניות)
36
סיכום הפערים בין תוספת החדרים הדרושה למקורות ההיצע
פער
מקורות ההיצע
תוספת
איזור ביקוש
דרושה
מלאי לא
עד
ממוצה
2015
( %תפוסה
)2008
מלאי חדרים
מלאי חדרים
מלאי תכנוני
מלאי תכנוני
עם פוטנציאל*
עם פוטנציאל*
תיירותי* ל-
תיירותי לטווח
להשבה
להסבה
2015
הארוך
עד 2015
טווח
הארוך
ירושלים
9,500
אין ()66%
600
1,000
4,700
6,300
3,200
1,600
ת"א
3,800
אין ()75%
300
500
3,300
4,200
אין
אין
כנרת והגליל
4,000
)60%( 200
300
500
ערי חוף
1,700
קיים מלאי תכנוני מספק
אין
700
-
()65-70%
* פוטנציאל "אפקטיבי" ל2015-
37
סיכום המשמעויות מניתוח הפערים בין תוספת החדרים הדרושה להיצע
מקורות ההיצע (כולל המלאי התכנוני הקיים) בת"א ,כנרת והגליל וערי החוף מספיקים עד 2015
בירושלים קיים פער ויש צורך ל"הרחיב" את מקורות ההיצע באזור באמצעות הגדלת המלאי
התכנוני התיירותי בכ 3,200-חדרים
בהתחשב במלאי התכנוני הקיים ,צריך וניתן לבנות (להסב/להשיב) עד 2015כ 16,000 -חדרים:
6,000 בירושלים
3,800 בתל-אביב
4,000 בכנרת והגליל
1,700 בערי החוף
38
אמצעי העידוד הקיימים כיום בעולם ובישראל
39
ענף התיירות תורם לתוצר המדינה ויוצר מקומות עבודה חדשים בישראל
תרומה לתוצר:
ישירה 23 :מיליארד 1.8%( ₪מהתמ"ג)
כוללת 41 :מיליארד 3.2%( ₪מהתמ"ג)
תרומה לתעסוקה:
סה"כ 160,000מועסקים כתוצאה מפעילות תיירותית ( 5.8%מכלל המועסקים)
90,000 ישירות בענף התיירות
30,000 במלונאות
• תרומת הגידול בתוספת החדרים לתעסוקה במלונאות
תוספת מועסקים בתפעול המלונות ,על כל 1,000חדרים:
רמה 810 :1
רמה 580 :2
רמה 450 :3
מקור :למ"ס ,משרד התיירות – פורום מנהלי כספים ראשיים (ספט' )2009
40
לענף התיירות תרומה משמעותית לתוצר במרבית מדינות הOECD-
שיעור התרומה של התיירות לתוצר במדינות הOECD-
%
12
10.710.5
10
8.2
8
6.6
4.8
2.9 2.9 2.9 2.9 2.9 2.8 2.7
2.6 2.5
2.3 2.3 2.3 2.1
2 1.9
3.2 3.2 3.2
5.5 5.3
5.1 5.1
3.7 3.7 3.6
6
4
2
0
נתונים חו"ל ,OECD Tourism Trends and Policies 2010 :מבוסס על נתוני 2009
נתונים ישראל :משרד התיירות – פורום מנהלי כספים ראשיים (ספטמבר ,)2009מבוסס על נתוני 2008
41
וגם לתעסוקה
שיעור התרומה של התיירות לתעסוקה במדינות הOECD-
%
14
12.7
12
9.2
9.7
9.7
8
3.7
3.8
3.9
4
4.4
4.7
4.7
4.7
4.8
5
5.3
5.8
6.2
6.7
6.9
7.3
2
10
8
6
4
2
0
נתונים חו"ל ,OECD Tourism Trends and Policies 2010 :מבוסס על נתוני 2009
נתונים ישראל :משרד התיירות – פורום מנהלי כספים ראשיים (ספטמבר ,)2009מבוסס על נתוני 2008
42
לכן ,השימוש באמצעי עידוד לענף התיירות מקובל בכל העולם
ושכיח יותר מבכל ענפי המשק האחרים
שכיחות השימוש באמצעי עידוד פיננסים בעולם לפי ענפים 2004
(מניתוח 63מדינות חברות ב)WTO-
מקורFDI in Tourism: The Development Dimension 2007 :
כמות המדינות
המשתמשות באמצעי
עידוד בענף
43
אמצעי העידוד בעולם מתחלקים לארבע קבוצות עיקריות
דוגמאות לכלים המרכזיים
סוג
מענקים כספיים להשקעות במלונות
הלוואות מדינה להשקעות במלונות
ערבויות מדינה להלוואות להשקעות במלונות
פיננסיים
הטבות מס להכנסות מפעילות מלונות
הטבות מכס לייבוא ציוד קבוע לצורך השקעה במלון (כולל "אזורים חופשיים")
בניית "רשת ביטחון" (המדינה כמבטחת ממשברים בענף המלונאות)
הקמת מלונות בבעלות המדינה
תכנוניים עם
היתר לשימושים מעורבים (מלונאות +מגורים /מסחר)
"אפקט פיננסי"
היתר ל( Leaseback-אכסון מלונאי מיוחד)
ייעוד קרקעות לתיירות
תכנוניים
שיווק קרקעות מתוכננות
תוספת זכויות בנייה על מנת לתמרץ הסבה של מבנים קיימים לשימוש מלונאי
תהליכיים
יצירת One Stop Shopלקיצור תהליכים
44
כל המדינות השכנות משתמשות באמצעי עידוד להקמת מלונות
לכל המדינות יש "סל" של אמצעים השונה בכל מדינה ומושפע מ:
מאפייני "ההיצע" ו"הביקוש" במדינה
רמת וסוג המשאבים הפנויים במדינה (כספיים ,קרקע)
תעדוף מול שימושים אחרים בתיירות וענפים אחרים
אמצעי העידוד השכיח ביותר הנו הטבות מס בגלל שאין להם ביטוי "ישיר" בתקציב המדינה
אמצעי
סוג
ירדן
טורקיה
יוון
קפריסין
מצריים
מענק כספי
הטבות מס
פיננסי
הלוואות
הטבות מכס וFree Zones-
רשת ביטחון /ערבויות מדינה
תכנוניים עם "אפקט פיננסי"
תכנוני
תהליכי
JIB
ISPAT
מקור הנתונים
JIB
ISPAT
Greece MOT
CIPA, COT
UNCTAD
45
אמצעי עידוד תכנוניים למלונות בירדן
המחשה של שיווק מיזמים פוטנציאליים ע"י Jordan Investment Map
מקור מידעJIB :
46
המחשה לאמצעי עידוד תכנוניים למלונות בטורקיה
דוגמא לשיווק קרקע ותב"ע בדרום אנטליה
SOURCE: REPUBLIC OF TURKEY MINISTRY OF
CULTURE AND TOURISM: PUBLIC IMMOVABLE
ALLOCATION, ANNOUNCEMENT AND SPECIFICATION,
FOR TOURISM INVESTORS
47
בפני היזם בישראל עומדים היום מספר קשיים
.1זמינות קרקע לבניית מלונות באזורי הביקוש
מחסור בקרקע באזורים אטרקטיביים ליזמים ,בעיקר בירושלים ות"א (לאורך החוף)
תהליך ארוך לקבלת האישורים הנדרשים
העדפה בייעוד והקצאת הקרקעות לשימושים המניבים הכנסות גבוהות יותר למדינה /לרשות המקומית
.2קשיים במימון
אי מוכנות מצד הבנקים לממן השקעות במלונות
או לחילופין ,דרישה להון עצמי (בנוסף למענק) גבוה יותר לעומת שימושים אחרים (מגורים ,נדל"ן מניב)
בנוסף ,הבנקים דורשים בטחונות מעבר לנכס בית המלון
עלות קרקע גבוהה (שמאות הקרקע נעשית בדומה לקרקע המיועדת למגורים)
תשואה אלטרנטיבית גבוהה ומיידית בהשקעה במגורים לעומת התשואה והחזר ארוך הטווח ממלונות
חוסר עקביות במדיניות אמצעי העידוד (מענקים)
.3קושי בהחזר ההשקעה
עלויות הפעלה גבוהות יחסית למדינות בסביבה הקרובה
בעייתיות נמוכה יותר למלונות באזורים רווחיים (בעיקר תל אביב)
בישראל קיים סיכון גיאו-פוליטי לצד הסיכון הכלכלי
בעייתיות גבוהה יותר למלונות באזורים מוטי תיירות נכנסת (תל אביב ,ירושלים)
.4תהליכים ארוכים ועבודה מול מספר רב של גורמים שאינם מתואמים ביניהם
48
התאמת אמצעי העידוד להשגת יעדי המשרד ולצרכי היזמים
אמצעי העידוד התכנוניים אינם רלבנטיים ליצירת תוספת חדרים לפני 2015
לטובת העתיד ,חשוב לקדם את המהלכים הבאים:
אישור תמ"א 12
" חיזוק ההגנה" על קרקעות עם ייעוד תיירותי ע"י סעיפים מתאימים בחוק התכנון החדש
חיזוק יכולות האכיפה באמצעות קידום חוק שירותי תיירות
יש לעשות כל מאמץ כדי להבטיח שקרקע המיועדת לתיירות אכן תשמש לקידום תיירות
מומלץ לא להשתמש באמצעי של אכסון מלונאי מיוחד ,בגלל הקושי ליישם אותו ולפקח עליו
יש לקדם ולבצע בצורה אפקטיבית את מהלכי המשרד לקיצור תהליכים ולהקלה על היזמים
מנהלת השקעות בתיירות והמרכז לקידום מיזמים
כדי להשיג את יעדי המשרד לשנת 2015יש לתת עדיפות לסיוע ליזמים להתמודד עם קשיי המימון
על-ידי בניית תמהיל אמצעי עידוד פיננסיים אפקטיביים.
הכלים המרכזיים והמיידיים הינם:
העמדת מענקים בהיקף המתאים ,והקצאתם בהתאם ליעדי המשרד
עידוד השימוש באשראי מוסדי ,כמקור משלים/תחליפי לאשראי הבנקאי
עדיף למדינה להשתמש יותר בתקציב מאשר במשאבי קרקע הנמצאים במחסור בישראל
49
תמונת מצב וקשיים מרכזיים במרכיבי המימון
פרויקט "טיפוסי" להקמת מלונות מתאפיין ב 3-מרכיבי מימון*:
הון עצמי
לרוב כ 30%-מסך ההשקעה
מענק
גובה המענק כיום 4%+( 20% :מנהלי) ומוגבל רק למיזמים באזור א'
ל 2009/2010-נקבעה תוכנית מענקים הכוללת הקמה/הרחבה/הסבה/השבה של מלונות
התקציב השנתי ( ,₪ 400M :)2010מתוכם הוקצו לסבב הראשון ₪ 210M
מימון "משלים"
כיום המקור הבלעדי למימון ה"משלים" הינו המימון הבנקאי
בשנים האחרונות הבנקים כמעט ואינם מוכנים לממן השקעות במלונות או לחילופין ,דורשים:
הון עצמי גבוה יותר לעומת שימושים אחרים (מגורים ,נדל"ן מניב)
בטחונות מעבר לנכס בית המלון
50
השאלות המרכזיות שנבחנו מול מרכיבי המימון
אשראי מוסדי
תמהיל המענקים הרצוי
51
ניתוח היקף ותמהיל המענקים הנדרש להשגת יעדי המשרד
52
היקף ותמהיל המענקים הנדרש
חישבנו את שיעור המענק הרצוי כדי לגרום ליזם להגיע לנקודת איזון כלכלית בהשקעה במלון בהתאם
לאזור ורמת המלון
שיעור המענק הנדרש משתנה גם בתוך כל אזור ורמת אכסון ,בהתאם לתנאים הסובייקטיביים של
היזם (כגון :תפישת הסיכון ,הערכות התפוסה שלו ,עלות ההון וכו') .לכן נוצרת מעין "מעטפת" של
נקודות איזון בהתאם למאפייני היזמים
עם זאת ,לקחנו עבור כל אזור ורמת אכסון "מודל מייצג" ליזם הממוצע ,תוך הכרה כי שיעור המענק
שייקבע יתאים רק לחלק מהיזמים בהתאם לתנאים הסובייקטיביים שלהם
בנינו את הנחות המודל על בסיס המידע הקיים במשרד ומתוך הראיונות שקיימנו עם יזמים ,כך
שלהערכתנו הוא מייצג מאפיינים מספיק רחבים של יזמים
מתוך תוצאות המודלים גזרנו את רמת ההשקעה הכוללת הנדרשת ,ואת היקף ותמהיל המענקים
הנדרש למיצוי המלאי התכנוני הקיים
53
"מודלים מייצגים" להקמת בתי מלון
נבנו שמונה "מודלים מייצגים" להקמת בתי מלון (לאזורי הביקוש ורמות האכסון השונים)
.1מלון ברמה גבוהה-בינונית בירושלים
.2מלון ברמה עממית בירושלים
.3מלון ברמה גבוהה-בינונית בת"א
.4מלון ברמה עממית בת"א
.5מלון ברמה גבוהה-בינונית בכנרת והגליל
.6מלון ברמה עממית בכנרת והגליל
.7מלון ברמה גבוהה-בינונית בערי חוף פריפריאליות (נתניה כמייצגת)
.8מלון ברמה עממית בערי חוף פריפריאליות (נתניה כמייצגת)
כל מודל כולל
אומדן השקעה של עלות הקרקע ועלויות הבנייה
תוכנית מימון ,לוח סילוקין להלוואה ותחשיבי פחת ומס
דו"ח רווח והפסד על בסיס חודשי לשנת תפעול טיפוסית
תזרים מזומנים
לכל מודל בוצע ניתוח כדאיות המחשב את:
שיעור המענק אשר יביא ליחס הרצוי של רווח תפעולי מסך השקעה ,כולל השלכות של רמת הסיכון
תחת ההנחות של שיעור הון עצמי של ,30%ושיעור תפוסה של 75%בתל אביב וירושלים ו 70%-בכנרת
והגליל וערי החוף הפריפריאליות
ניתוחי רגישות (יחס רצוי של רווח תפעולי להשקעה ,שיעור תפוסה ממוצע)
54
היחס הרצוי של הרווח התפעולי מהשקעה ב"מודלים המייצגים"
בעבודה זו נלקחה ההנחה שהיחס הרצוי של רווח תפעולי מההשקעה של "יזם ממוצע" הנו 11%
עם זאת ,היחס הרצוי גבוה יותר באזורים וברמות בהם רמת הסיכון הנתפשת גבוהה יותר
יש מס' גורמים המרכזיים המבדילים בין תפיסת הסיכון של אזורים ורמות אכסון שונות:
תמהיל הלינות :יש השפעה גבוהה של אירוע בטחוני על הביקוש מתיירות נכנסת לעומת הביקוש מתיירות פנים
רמת התחליפיות בין סוגי התיירות :עד כמה התיירות הפנים מהווה תחליף לתיירות הנכנסת במקרה של משבר
ביטחוני
תמהיל התיירות הנכנסת :סגמנט הצליינות מאופיין ברגישות גבוהה יותר מאשר הסגמנטים המרכזיים האחרים
(תיירות יהודית ,עסקים ,קרובי משפחה) למצב הביטחוני בישראל
רמת הסיכון הנתפשת בכל אזור ורמה וההשלכות על היחס הרצוי של הרווח התפעולי מההשקעה:
אזור ביקוש
רמת אכסון
תמהיל הלינות
ירושלים
בינונית-
גבוהה
תל אביב
עממית
בינונית-
גבוהה
כנרת והגליל
עממית
בינונית-
גבוהה
עממית
חוף-פריפריאלי
בינונית-
גבוהה
עממית
87%תיירים
82%תיירים
46%תיירים
קרוב לתל אביב
נמוכה
נמוכה
גבוהה
נמוכה
רמת התחליפיות
תמהיל ת .נכנסת
מעורב
מוטה
צליינות
יחס רצוי
12%
13%
חופשה ,תיור ועסקים
11%
11%
מעורב
מוטה
צליינות
11%
11%
חופשה ,תיור ועסקים
11%
11%
55
שיעור המענק הנדרש לפי "המודלים המייצגים" מול המענק הקיים
שיעור מענק
נדרש ()%
ממצאים מרכזיים:
בירושלים גובה המענק הקיים נמוך מהנדרש
בת"א לא ניתן היום מענק ,אך נדרש לתת (בשיעור נמוך יחסית)
בכנרת והגליל המענק הקיים מתאים לנדרש ברמה העממית אך נמוך מהנדרש לרמה הבינונית-גבוהה
בערי החוף המענק הקיים נמוך מהנדרש
* גובה המענק הקיים בגרף לא כולל 4%מנהלי
56
ירושלים – רמה בינונית-גבוהה
שיעור מענק
נדרש
65%תפוסה
70%תפוסה
75%תפוסה
-תוצאת המודל תחת הנחות הבסיס
57
ירושלים – רמה עממית
שיעור מענק
נדרש
65%תפוסה
70%תפוסה
75%תפוסה
יחס רצוי של
רווח תפעולי
מההשקעה
-תוצאת המודל תחת הנחות הבסיס
58
תל אביב – רמה בינונית-גבוהה
שיעור מענק
נדרש
65%תפוסה
70%תפוסה
75%תפוסה
יחס רצוי של
רווח תפעולי
מההשקעה
-תוצאת המודל תחת הנחות הבסיס
59
תל אביב – רמה עממית
שיעור מענק
נדרש
65%תפוסה
70%תפוסה
75%תפוסה
יחס רצוי של
רווח תפעולי
מההשקעה
-תוצאת המודל תחת הנחות הבסיס
60
כנרת והגליל – רמה גבוהה בינונית
שיעור מענק
נדרש
65%תפוסה
70%תפוסה
75%תפוסה
יחס רצוי של
רווח תפעולי
מההשקעה
-תוצאת המודל תחת הנחות הבסיס
61
כנרת והגליל – רמה עממית
שיעור מענק
נדרש
65%תפוסה
70%תפוסה
75%תפוסה
יחס רצוי של
רווח תפעולי
מההשקעה
-תוצאת המודל תחת הנחות הבסיס
62
ערי חוף – גבוהה-בינונית
שיעור מענק
נדרש
65%תפוסה
70%תפוסה
75%תפוסה
יחס רצוי של
רווח תפעולי
מההשקעה
-תוצאת המודל תחת הנחות הבסיס
* נתניה נלקחה כדוגמא מייצגת
63
ערי חוף – רמה עממית
שיעור מענק
נדרש
65%תפוסה
70%תפוסה
75%תפוסה
יחס רצוי של
רווח תפעולי
מההשקעה
-תוצאת המודל תחת הנחות הבסיס
* נתניה נלקחה כדוגמא מייצגת
64
עבור 19אלף חדרים נדרשת השקעה של כ ,₪ 10.2B-עבור 16אלף נדרשים כ₪ 8.4 B-
האכסון המלונאי הרצוי
אזור ביקוש
ירושלים
רמת אכסון
בינונית-גבוהה
עממית
סובב כנרת
סה"כ
בינונית-גבוהה
עממית
תל אביב
סה"כ
בינונית-גבוהה
עממית
ערי חוף
סה"כ באזורי
הביקוש
סה"כ
בינונית-גבוהה
עממית
סה"כ
בינונית-גבוהה
עממית
מקור היצע
הקמה עד 2015
פער במלאי התכנוני 2015
הקמה עד 2015
השבה /הסבה עד 2015
פער במלאי התכנוני 2015
הקמה עד 2015
הקמה עד 2015
השבה /הסבה עד 2015
הקמה עד 2015
הקמה עד 2015
השבה /הסבה עד 2015
הקמה עד 2015
הקמה עד 2015
הקמה עד 2015
מעבר למלאי תכנוני 2015
הקמה עד 2015
השבה /הסבה עד 2015
פער במלאי התכנוני 2015
סה"כ
לביצוע עד 2015
לצורך הקמה לאחר 2015
תוספת חדרים
דרושה עד
2015
2,000
2,000
2,700
1,600
1,200
9,500
1,400
1,800
800
4,000
3,000
300
500
3,800
1,100
600
1,700
7,500
2,000
5,400
2,900
1,200
19,000
15,800
3,200
השקעה נדרשת
סך
השקעה
נדרשת
סכום השקעה
עד 2015
נדרש לחדר (M
()₪ M
)₪
1,400
0.70
1,400
0.70
1,026
0.38
304
0.19
456
0.38
4,586
1,050
0.75
594
0.33
132
0.17
1,776
2,640
0.88
116
0.39
96
0.19
2,852
803
0.73
240
0.40
1,043
5,893
1,400
1,976
532
456
10,257
8,401
1,856
65
התפלגות ההשקעה הנדרשת עבור 19אלף חדרים
לפי אזור ביקוש ( ,₪ Mשנתי)
לפי רמת אכסון ( ,₪ Mשנתי)
ערי חוף
עממית
ירושלים
תל אביב
בינונית-גבוהה
סובב כנרת
66
תקציב המענקים הנדרש עד 2015עבור 19אלף חדרים
סך תקציב המענקים הנדרש עד :2015כ ,₪ 2.9B -מתוכו כ 2.3 -מיליארד ₪לחדרים עד 2015
האכסון המלונאי הרצוי
אזור ביקוש
ירושלים
רמת אכסון
בינונית-גבוהה
עממית
סובב כנרת
סה"כ
בינונית-גבוהה
עממית
תל אביב
סה"כ
בינונית-גבוהה
עממית
ערי חוף
סה"כ באזורי
הביקוש
סה"כ
בינונית-גבוהה
עממית
סה"כ
בינונית-גבוהה
עממית
תוספת חדרים
דרושה עד
2015
מקור היצע
2,000
הקמה עד 2015
פער במלאי התכנוני 2,000 2015
2,700
הקמה עד 2015
1,600
השבה /הסבה עד 2015
פער במלאי התכנוני 1,200 2015
9,500
1,400
הקמה עד 2015
1,800
הקמה עד 2015
800
השבה /הסבה עד 2015
4,000
3,000
הקמה עד 2015
300
הקמה עד 2015
500
השבה /הסבה עד 2015
3,800
1,100
הקמה עד 2015
600
הקמה עד 2015
1,700
הקמה עד 2015
מעבר למלאי תכנוני 2015
הקמה עד 2015
השבה /הסבה עד 2015
פער במלאי התכנוני 2015
סה"כ
לביצוע עד 2015
לצורך הקמה לאחר 2015
7,500
2,000
5,400
2,900
1,200
19,000
15,800
3,200
השקעה נדרשת
סך
השקעה
נדרשת
סכום השקעה
עד 2015
נדרש לחדר (M
()₪ M
)₪
1,400
0.70
1,400
0.70
1,026
0.38
304
0.19
456
0.38
4,586
1,050
0.75
594
0.33
132
0.17
1,776
2,640
0.88
116
0.39
96
0.19
2,852
803
0.73
240
0.40
1,043
5,893
1,400
1,976
532
456
10,257
8,401
1,856
משמעות תקציבית
שיעור מענק
נדרש ()%
33%
33%
35%
35%
35%
34%
34%
21%
21%
29%
20%
15%
15%
20%
32%
30%
32%
סך תקציב
מענקים נדרש
לעמידה ביעדי
המשרד ()₪ M
462
462
359
106
160
1,549
357
125
28
509
528
17
14
560
257
72
329
1,604
462
573
149
160
2,947
2,326
622
67
הפריסה השנתית של תקציב המענקים הנדרשת להשגת יעדי המשרד
הפריסה השנתית הנדרשת להשגת יעדי המשרד חושבה לפי:
סך תקציב המענקים הנדרש להשגת יעדי המשרד הנו כ 2.9B-ש"ח
התקציב צריך להיות מוקצה ,לכל המאוחר ,עד 2013על מנת שתוספת החדרים תהיה רלבנטית עד 2015
₪ 400M מתוכו מהווים את התקציב השנתי ל2010-
כ ₪ 620M-מתוכו יוקצו לתקציבים השנתיים לאחר ,2013לצורך השקעות שיבוצעו לאחר מיצוי המלאי התכנוני
יתרת התקציב הנדרש חולקה באופן שווה על פני שלושת השנים בין 2011-2013
622
642
642
642
2013
2012
2011
700
600
500
400
400
300
200
100
-
השלמות לאחר
2010
לצורך הגעה
ליעדי המשרד
* תקציב לטובת הקמת מלונות שאינם חלק מהמלאי התכנוני ל ,2015-אך נדרשים לצורך הגעה ליעדי המשרד
68
עקרונות מדיניות המומלצים ליישום במדיניות המענקים
הגעה להסכמה ארוכת טווח בין משרד התיירות למשרד האוצר על תקציב מענקים
הגדרת מדיניות מענקים ברורה ותקשור שלה ליזמים
ביצוע "פעימות" תקופתיות של הגשת בקשות למענקים ואישורן
הקצאת המענקים בהתאם ליעדי המשרד (לפי אזורי ביקוש ורמות אכסון)
ביצוע מדידה ,מעקב ובקרה על הקצאת המענקים וביצוע הפרויקטים בהתאם ליעדים
69
אשראי מוסדי כמקור למימון השקעות במלונות
70
בשנים האחרונות ה"מוסדיים" התפתחו כמקור מימון משמעותי לצד הבנקים
₪B
התפתחות האשראי בישראל לפי מקורות המימון 1999-2009
מקור נתונים :בנק ישראל -יתרות החוב של הלווים במשק (האשראי מנקודת ראות הלווים)
71
קיים פוטנציאל לשימוש במימון מוסדי כמקור משלים/תחליפי להקמת מלונות
כיום מקור המימון המשלים הבלעדי להון העצמי ולמענק הינו המערכת הבנקאית
במסגרת העבודה נבחנו קרנות המנוף ונמצא שהן כלי מתאים למימון מלונאי:
מצד המוסדיים -קיים מענה חלקי לרמת הסיכון בענף ,בזכות מנגנון הבטחת התשואה של הקרן
מצד היזמים -הקרנות נותנות יתרונות של גמישות ,דיסקרטיות ,ומימון לטווחים ארוכים
עם זאת ,ההשקעה צריכה לעמוד ב 2-תנאים מרכזיים:
עמידה במגבלות הרגולטוריות של הקרנות
כדאיות עסקית (כפי שנתפשת ע"י קרנות המנוף)
הפוטנציאל לשימוש בכלי גבוה בעיקר במקרים של רשתות מלונות קיימות או חברות קיימות
המעוניינות לפתח התחום המלונאות שלהם ,ופחות של יזמים חדשים/קטנים
מומלץ למשרד התיירות לפעול לקידום השימוש באשראי המוסדי ,וקרנות המנוף בכלל זה ,באמצעות
.1שיווק תחום המלונאות למקורות אשראי מוסדי לשיפור רמת ההכרות שלהם עם התחום
.2ייזום קשר בין יזמים לגורמים המוסדיים
72
סיכום העבודה וההמלצות
73
סיכום כווני ההתפתחות הצפויים של תעשיית התיירות והמלונאות בישראל
תעשיית התיירות בישראל צפויה לצמוח בצורה משמעותית בשנים הקרובות
מספר התיירים צפוי לצמוח מכ 3 -מליון בשנה כיום ל 5 -מליון בשנת 2015
הגידול בתיירים יבוא בעיקר מתיירות חופשה ותיור ותיירות צליינות
ההכנסות השנתיות הכוללות מהענף יגדלו מ 40 -מיליארד ₪לשנה לכ 60 -מיליארד ₪
מספר המועסקים הכולל יגדל מ 160 -אלף לכ 260 -אלף ,מתוכם כ 40 -אלף במלונאות
כדי לענות לביקוש של התיירות הנכנסת נדרש להגדיל את היצע חדרי המלון בכ 19,000 -חדרים
כ 50% -ברמה בינונית גבוהה וכ 50% -ברמה עממית
כ 50% -בירושלים ,כ 20% -בכנרת והגליל ,כ 20 % -בת"א וכ 10% -בערי החוף הקרובות לת"א
באילת וים המלח אין צורך בתוספת חדרים ,כמענה לגידול בתיירות החוץ .זאת ,מאחר והגעת תיירים נוספים
לערים אלה תהא בעיקר בתקופות בהן המלונות אינם בתפוסה מלאה עקב התיירות המקומית
מבחינת התשתית הפיזית ניתן להגדיל את היצע בתי המלון בכ 16,000 -חדרים עד ,2015על-ידי
מיצוי תפוסה בבתי מלון קיימים
השבה/הסבה של כ 3000 -חדרים
בניה חדשה של כ 13,000 -חדרים ,הנמצאים כיום במלאי התכנוני
עיקר המחסור במלאי תכנוני הינו בירושלים .לכן ,בניה חדשה נוספת תחייב פעולה להגדלת מלאי התכנוני בעיר
74
המלצות למדיניות אמצעי עידוד
להשגת תוספת חדרים של 19,000עד 2015נדרשת השקעה של כ 10.2 -מיליארד ₪
ההשקעה צריכה לבוא משלשה מקורות:
כ 3.4 -מיליארד ₪מהון עצמי של יזמים
כ 2.9 -מיליארד ₪ממענקים של המדינה
כ 3.9 -מיליארד ₪ממקורות מימון משלימים (מימון בנקאי או מימון מוסדי)
כדי להבטיח בנית חדרים בכמות הנדרשת עבור הגידול הצפוי בתיירות הנכנסת ,נדרש להעמיד תקציב מענקים
של כ 650 -מיליון ₪בכל אחת מ 3 -השנים הקרובות
יש להקצות את המענקים בצורה דיפרנציאלית ,בהתאם ליעדי המשרד ותוך מעקב ובקרה על השימוש בהם
יש לעודד השימוש במימון מוסדי כמקור משלים/תחליפי לאשראי בנקאי .קיימת התאמה בין מאפייני תעשיית
המלונאות לאופי ההשקעה ארוך הטווח של המשקיעים המוסדיים ,ונכון לכוון אותם להשקעה גדולה יותר
במלונאות.
לשם כך ,משרד התיירות צריך לקחת תפקיד יותר אקטיבי בחיבור בין יזמים למימון המוסדי.
בראיה ארוכת טווח ,המדינה חייבת גם לשמר מלאי קרקעות מספיק ליעודים מלונאיים באזורי הביקוש ולהגן עליו
מפני הסבה לשימושים אחרים
75
נספח א – 1ניתוח סגמנטי הביקוש
76
תמונת מצב וצרכי האכסון התיירותי של סגמנט החופשה והתיור
הסגמנט היווה 28%מהתיירות הנכנסת לישראל ב ,2008-מתוכו 17%תיור וטיול ו 11%-חופשה
ההכנסה הממוצעת לתייר מסגמנט זה גבוהה יחסית
המוצר מרכזי הנו דה"ת (דת ,היסטוריה ותרבות)
גורם המשיכה המרכזי של ישראל
ירושלים מהווה מרכז דה"ת לשלושת הדתות
בנוסף ,לתל אביב-יפו יש פוטנציאל להתמצב כמוצר City-breakע"ב התרבות וההיסטוריה שבעיר
קיים פוטנציאל להגדלת "הביקוש" מהסגמנט ,במיוחד בתיירות הדה"ת ה"יהודית"
פוטנציאל נמוך להגדלת הביקוש מחוץ למוצר הדה"ת (כולל ה)City Break-
צרכי האכסון התיירותי של הסגמנט
אזורי הביקוש המרכזיים הנם ת"א וירושלים
זליגה של עודפי ביקוש מת"א צפויה להגיע לערי החוף הפריפריאליות
רמת המלונות הדרושה הנה בינונית -גבוהה
למ"ס ,מקורות גלויים ,מידע שהתקבל במסגרת הראיונות מקור:
77
תמונת מצב וצרכי האכסון התיירותי של סגמנט הצליינות
הסגמנט היווה 35%מהתיירות הנכנסת לישראל ב2008-
הצליינים הינם נוצרים המבקרים בד"כ למטרת "צליינות" בלבד ,ואינם משלבים חופשה או תיור שאינו דתי
רוב אתרי הצליינות מרוכזים בירושלים ,גליל וסובב כנרת
תוכניות הסיורים קשיחות למדי ונעות בין 7-13לילות
קיים פוטנציאל להגדלת "הביקוש" מהסגמנט
הסגמנט מאופיין בקבוצות גדולות
קהלי יעד מרוכזים ה"מונעים" ע"י "בעלי דעה" (הכמרים יוזמים ומארגנים את הנסיעה) ,ועל כן ניתן לפעול
מולם בצורה שיווקית ממוקדת
הסגמנט הנו "נוח" לטיפול ועם הוצאות אירוח נמוכות ,משום שמשתמש במלון רק לצורך לינה
עם זאת ,הכנסה הממוצעת לתייר מהסגמנט נמוכה
צרכי האכסון התיירותי של הסגמנט
לנים במספר מוקדים לאורך המסלול :ירושלים (העיקרי) ,טבריה ,ולעיתים בת"א וסביבתה (בהגעה ובחזרה)
רמת המלונות הדרושה הנה עממית
צליינות אוונגליסטית
תת-קבוצה של הצליינות עם הכנסות גבוהות לצד יתרונות התיירות הצליינית
התת-סגמנט היווה 2%מהתיירות הנכנסת לישראל ב2008-
למ"ס ,מקורות גלויים ,מידע שהתקבל במסגרת הראיונות מקור:
78
תמונת מצב וצרכי האכסון התיירותי של סגמנט העסקים
הסגמנט היווה 13%מהתיירות הנכנסת לישראל ב ,2008-מתוכו
10% עסקים
1% כנסים
1% לימודים ומחקר
ההכנסה הממוצעת לתייר בסגמנט גבוהה
הדרך העיקרית בעלת הפוטנציאל להגדלת הביקוש בסגמנט הנה דרך נישת הMeetings ( MICE-
)Incentives Conventions and Exhibitions
נישה זו מאופיינת בצורך בתכנון ארוך-טווח של כנסים (עם רמת וודאות גבוהה)
לאור הסיכון הגיאופוליטי בישראל הפוטנציאל בסגמנט מוגבל
גם בהינתן שקט בטחוני ,הפוטנציאל תלוי בהתפתחות העסקים והכלכלה בישראל ובעולם
צרכי האכסון התיירותי של הסגמנט
אזור הביקוש המרכזי הנו ת"א
רמת המלונות הדרושה הנה בינונית-גבוהה ,עם התאמה לצרכי אנשי העסקים
למ"ס ,מקורות גלויים ,מידע שהתקבל במסגרת הראיונות מקור:
79
תמונת מצב וצרכי האכסון התיירותי של יתר הסגמנטים
ביקורי קרובים
הסגמנט היווה 20%מהתיירות הנכנסת לישראל ב2008-
עם זאת ,לרוב לא לנים בהתקני אכסון תיירותי
על כן ,לא רלוונטיים לפוטנציאל התיירותי בישראל שנלקח בחשבון בניתוח האכסון המלונאי הרצוי
נישות "חדשות"
קיימים מאמצים לפיתוח נישות נוספות עם פוטנציאל תיירותי בישראל :גולף ,תיירות אופניים ,הימורים,
"תיירות גאה"
עם זאת
נישות אלו מצריכות השקעה מקדימה בתשתיות (מגרשי גולף ,מסלולי אופניים ,קזינו)
מדובר בנישות עם פוטנציאל לתוספת ביקוש שולית
למ"ס ,מקורות גלויים ,מידע שהתקבל במסגרת הראיונות מקור:
80
נספח א – 2ניתוח תוספת החדרים הדרושה
81
מטרות ותהליך הניתוח הכמותי של תוספת החדרים הדרושה והתפלגותה
מטרת הניתוח :ניתוח כמותי של תוספת החדרים הדרושה לפי
הפוטנציאל התיירותי לפי סגמנטי ביקוש
אזורי ביקוש
רמת האכסון
שלב א' -ניתוח סך תוספת החדרים הדרושה ל 2015-לפי סגמנטי ביקוש לשני תרחישים
תרחיש א' :הגידול בתיירים יהיה זהה בהרכבו לתמהיל הסגמנטים הקיים
תרחיש ב' :הגידול בתיירים יגיע בעיקר מהסגמנטים שבמיקוד -הצליינות וחופשה ותיור
שלב ב' -ניתוח התפלגות תוספת החדרים שחושבה לפי אזורי ביקוש ורמת האכסון
הניתוח בוצע לשני התרחישים
שלב ג' – ניתוח רגישות לשיעור התפוסה הממוצע במודל
שלב ד' -השוואה להערכות שבוצעו בדוחות קודמים לת"א וירושלים
ת"א :מסמך מדינות למתקני אכסון תיירות בתל אביב-יפו
ירושלים :דוח הערכות ירושלים לפי של 5Mתיירים
82
הנחות היסוד למודל הניתוח הכמותי של האכסון המלונאי הרצוי
פרמטרים:
תוספת מבקרים עד 2015
%תפוסה ממוצע במודל
2,000,000
65%
מס' אנשים
כמות לינות
מאפייני לינה של הסגמנטים
ממוצעת למבקר לחדר בחדר
2
5
חופשה ותיור
2
7
צליינות
1
2
עסקים (/לצורך תפקיד אחר)
2
2
ביקורי קרובים
אחר
סגמנט
חופשה ותיור
צליינות
עסקים (/לצורך תפקיד אחר)
ביקורי קרובים
תמהיל רמת האכסון
המתאימה לסגמנט
תמהיל אזורי הביקוש המתאימים לסגמנט
בינונית-גבוהה
עממית
ירושלים
ת"א
כנרת והגליל
ערי חוף
80%
25%
100%
80%
20%
75%
0%
20%
40%
60%
20%
30%
35%
5%
70%
30%
10%
30%
0%
20%
15%
5%
10%
20%
מקור :למ"ס ,מקורות גלויים ,מידע שהתקבל במסגרת הראיונות
83
שלב א' בניתוח הכמותי של האכסון המלונאי הרצוי
סך תוספת החדרים הדרושה ל 2015-לפי סגמנטי ביקוש
ניתוח תוספת החדרים הדרושה לפי סגמנטי הביקוש בתרחיש א':
%מהתיירות
הנכנסת
2015
%מהתיירות הנכנסת
(הערכה)
2008
סגמנט
24%
24%
חופשה ותיור
30%
30%
צליינות
17%
עסקים (/לצורך תפקיד אחר) 17%
11%
11%
ביקורי קרובים
3%
3%
אחר
13%
13%
מבקרי יום
100%
100%
סה"כ
מס' מבקרים
2008
728,000
910,000
520,000
338,000
104,000
400,000
3,000,000
מס' מבקרים
2015
(הערכה)
1,213,333
1,516,667
866,667
563,333
173,333
666,667
5,000,000
תוספת
תוספת
חדרים
לינות
תוספת
דרושה
שנתית
מבקרים
2015
דרושה 2015דרושה 2015
5,114 2,426,667
485,333
8,950 4,246,667
606,667
2,922
693,333
346,667
950
450,667
225,333
69,333
266,667
17,936
7,817,333
2,000,000
ניתוח תוספת החדרים הדרושה לפי סגמנטי הביקוש בתרחיש ב'* :
%מהתיירות
הנכנסת
2015
%מהתיירות
(הערכה)
הנכנסת 2008
סגמנט
27%
24%
חופשה ותיור
33%
30%
צליינות
14%
עסקים (/לצורך תפקיד אחר) 17%
9%
11%
ביקורי קרובים
3%
3%
אחר
15%
13%
מבקרי יום
100%
100%
סה"כ
תוספת
תוספת
חדרים
לינות
תוספת
מס' מבקרים
מס'
דרושה
שנתית
מבקרים
2015
מבקרים
2015
(הערכה) דרושה 2015דרושה 2015
2008
6,307
2,992,889
598,578
1,326,578
728,000
11,038 5,237,556
748,222
1,658,222
910,000
1,461
346,667
173,333
693,333
520,000
475
225,333
112,667
450,667
338,000
34,667
138,667
104,000
328,889
728,889
400,000
19,282 8,802,444
2,000,000 5,000,000 3,000,000
* תמהיל המבקרים 2015חושב בתרחיש ב' לפי .1 :עסקים ,ביקורי קרובים ,אחר – 50%משיעור הגידול
בתרחיש א'.2 .חופשה ותיור וצליינות – חלוקה ביחס 2008בין הסגמנטים מיתרת תוספת הביקוש ()5M
84
שלב ב' בניתוח הכמותי של האכסון המלונאי הרצוי
התפלגות תוספת החדרים שחושבה לפי אזורי ביקוש ורמת האכסון
בשלב ב' של הניתוח חושבה התפלגות תוספת
החדרים לפי אזורי ביקוש ורמת האכסון
הניתוח בוצע לשני התרחישים
תרחיש א' :הגידול בתיירים יהיה זהה בהרכבו
לתמהיל הסגמנטים הקיים
תרחיש ב' :הגידול בתיירים יגיע בעיקר
מהסגמנטים שבמיקוד -הצליינות וחופשה ותיור
בצוות ההיגוי הוסכם כי התפלגות תוספת החדרים
הנה הממוצע בין שני התרחישים
בשקף הבא מוצגת התפלגות תוספת החדרים לפי
אזורי ביקוש ורמת האכסון על בסיסה בוצעה המשך
העבודה
אזורי ביקוש
רמת התקן
אכסון
בינונית-גבוהה
ירושלים עממית
סה"כ
בינונית-גבוהה
עממית
ת"א
סה"כ
בינונית-גבוהה
כנרת והגליל עממית
סה"כ
בינונית-גבוהה
ערי חוף
עממית
פריפריאליות
סה"כ
בינונית-גבוהה
עממית
סה"כ
סה"כ
רותם אסטרטגיה
תרחיש א'
4,060
4,225
8,285
3,840
728
4,568
1,367
2,020
3,386
1,192
505
1,697
10,458
7,478
17,936
תרחיש ב'
4,080
5,500
9,581
3,041
884
3,925
1,408
2,629
4,037
1,117
622
1,739
9,647
9,635
19,282
85
תוספת החדרים הנדרשת להשגת יעדי המשרד לפי סיכום המודל הכמותי
ירושלים
ת"א
כנרת והגליל
ערי חוף
סה"כ
רמת אכסון
בינונית-גבוהה
4,000
3,000
1,400
1,100
9,500
עממית
5,500
800
2,600
600
9,500
סה"כ
9,500
3,800
4,000
1,700
19,000
ערי חוף
כנרת והגליל
בינונית-גבוהה
ירושלים
עממית
ת א
86
שלב ג' בניתוח הכמותי של האכסון המלונאי הרצוי
ניתוח רגישות לשיעור התפוסה הממוצע במודל (תרחיש א')
מתוך ניתוח הרגישות עולה
כי כל גידול של 1.0%בתפוסה
מפחית בכ 250-את תוספת
החדרים הדרושה
ניתוח רגישות לשיעור התפוסה הממוצע במודל
סך תוספת החדרים בתרחיש א'
סך תוספת
חדרים דרושה
20,000
17,936
17,272
18,000
16,655
16,000
14,000
12,000
8,285
7,978
8,000
7,693
4,399
4,242
שיעור
תפוסה
10,000
3,144
4,568
3,386
3,261
1,576
1,697
1,634
6,000
4,000
2,000
-
67.5%
70.0%
סה כ
65.0%
ערי חוף פריפריאליות
סובב כנרת
ת א
ירושלים
87
שלב ג' בניתוח הכמותי של האכסון המלונאי הרצוי
ניתוח רגישות לשיעור התפוסה הממוצע במודל (תרחיש ב')
מתוך ניתוח הרגישות עולה
כי כל גידול של 1.0%בתפוסה
מפחית בכ 275-את תוספת
החדרים הדרושה
ניתוח רגישות לשיעור התפוסה הממוצע במודל
סך תוספת החדרים בתרחיש ב'
סך תוספת
חדרים דרושה
19,282
18,567
20,000
18,000
17,904
16,000
14,000
12,000
9,581
9,226
10,000
8,896
8,000
שיעור
תפוסה
4,037
3,888
3,749
3,644
3,925
3,779
1,615
1,739
1,675
6,000
4,000
2,000
-
70.0%
סה כ
67.5%
ערי חוף פריפריאליות
סובב כנרת
65.0%
ת א
ירושלים
88
נספח א – 3השוואה לדוחות קודמים
89
שלב ד' בניתוח הכמותי של האכסון המלונאי הרצוי
השוואה להערכות שבוצעו בדוחות קודמים -ירושלים
רקע:
ב 2008-הוגש למשרד התיירות דוח הערכות ירושלים לפי של 5Mתיירים
המסמך הוכן ע"י :לינור לנקין (אדריכלית) ,יוסי קליגר (יועץ כלכלי לתיירות) ועמי אתגר (מנכ"ל סמייל)
מטרת הדוח היתה לבצע סקירה כוללת של היצע מול ביקוש של חדרי מלון בירושלים
כחלק מהעבודה בוצעה תחזית לתוספת החדרים הנדרשת בירושלים (ע"ב יעד של 5Mכניסות תיירים לישראל)
תוספת החדרים הדרושה בירושלים נבחנה ב 2-תרחישים
תרחיש א' :הגידול בתיירים יהיה זהה בהרכבו לתמהיל הסגמנטים הקיים
תרחיש ב' :הגידול בתיירים יגיע בעיקר ממגזרי שוק הצורכים לינה ברמה בינונית-גבוהה
* רמת אחסון במודלים קודמים – בינונית-גבוהה = רמה Iו ,II-עממית – רמה ,IIIרמה אחר ,ואחסון אחר)
90
שלב ד' בניתוח הכמותי של האכסון המלונאי הרצוי
השוואה להערכות שבוצעו בדוחות קודמים -ירושלים
השוואה בין תוצאות הניתוח הכמותי שבוצע בעבודה זו לתוצאות הדוח הקודם על ירושלים:
אזור ביקוש
רמת התקן
אכסון
ירושלים
בינונית-גבוהה
עממית
סה"כ
רותם אסטרטגיה
תרחיש א'
4,060
4,225
8,285
תרחיש ב'
4,080
5,500
9,581
דוח הערכות ירושלים
לפי של 5Mתיירים
תרחיש א' תרחיש ב'
5,752
4,220
2,785
4,319
8,540
8,540
סך תוספת החדרים העולה מהניתוח בתרחיש א' שבעבודה זו דומה לתוצאות התרחישים בדוח ירושלים,
תרחיש ב' גבוה בכ25%-
קיים הבדל בין הניתוחים בתמהיל החדרים (לפי רמה)
מתוך הניתוח הכמותי שבוצע בעבודה זו עולה כי בירושלים נדרשת תוספת החדרים גבוהה יותר
ב"רמה עממית" ,מתוך ההנחה שתוספת הלינות בירושלים תגיע בעיקר מסגמנט הצליינות
* רמת אחסון במודלים קודמים – בינונית-גבוהה = רמה Iו ,II-עממית – רמה ,IIIרמה אחר ,ואחסון אחר)
91
שלב ד' בניתוח הכמותי של האכסון המלונאי הרצוי
השוואה להערכות שבוצעו בדוחות קודמים – תל אביב
רקע:
ב 2008-פורסמו שלושה דו"חות ביניים של מסמך מדינות למתקני אכסון תיירות בתל אביב-יפו:
.1תיאור וניתוח מצב קיים .2 ,מסגרות ביקוש והיצע .3 ,המלצות
המסמך הוכן ע"י :תיק פרויקטים ואהוד פסטרנק
מטרות הדוח
יצירת בסיס מידע עדכני בכל הנוגע לנתוני אכסון תיירותי בת"א-יפו ומדיניות הגופים השונים
הנוגעים לנושא
על בסיס מידע זה ,מתן כלים למקבלי ההחלטות בעיריית ת"א-יפו בכל הקשור ליוזמות תכנון
הנוגעות למתקני אכסון תיירותי
כחלק מהעבודה בוצעה תחזית לתוספת החדרים הנדרשת בתל אביב (ע"ב טווח יעדים של 2.5-M
6.0כניסות תיירים לישראל)
תוספת החדרים הדרושה בתל אביב נבחנה ב 3-תרחישים (תרחישים א' ו-ב' דומים בהתאמה
לתרחישים שנבחנו בניתוח הכמותי)
תרחיש א' :הגידול בתיירים יהיה זהה בהרכבו לתמהיל הסגמנטים הקיים
תרחיש ב' :הגידול בתיירים יגיע בעיקר מהסגמנטים שבמיקוד -הצליינות וחופשה ותיור
תרחיש ג' :ע"ב חלופה ב' ,ובנוסף גיוס של פלח שוק חדש וייחודי לת"א (תיירות אורבנית)
* רמת אחסון במודלים קודמים – בינונית-גבוהה = רמה Iו ,II-עממית – רמה ,IIIרמה אחר ,ואחסון אחר)
92
שלב ד' בניתוח הכמותי של האכסון המלונאי הרצוי
השוואה להערכות שבוצעו בדוחות קודמים – תל אביב
השוואה בין תוצאות הניתוח הכמותי שבוצע בעבודה זו לתוצאות הדוח הקודם ת"א:
אזור ביקוש
רמת התקן
אכסון
ת"א
בינונית-גבוהה
עממית
סה"כ
מסמך מדינות למתקני אחסון תיירות
רותם אסטרטגיה
בתל אביב יפו
תרחיש א' תרחיש ב' תרחיש א' תרחיש ב' תרחיש ג'
4,600
1,850
1,840
3,041
3,840
5,370
2,730
1,580
884
728
9,970
4,580
3,420
3,925
4,568
תוצאות דומות של סך תוספת החדרים הדרושה בתרחישים המתבססים על הסגמנטים הקיימים (א' 'ו-ב')
תרחיש ג' של דוח ת"א גבוה ב ,250%-משום שמתבסס על פיתוח סגמנט חדש
קיים הבדל בתמהיל החדרים (לפי רמה)
מתוך הניתוח הכמותי שבוצע בעבודה זו עולה כי בת"א נדרשת תוספת חדרים גבוהה יותר ברמה
גבוהה-בינונית ,בגלל שתוספת הלינות תגיע בעיקר מסגמנטי החופשה והתיור ,והעסקים
* רמת אחסון במודלים קודמים – בינונית-גבוהה = רמה Iו ,II-עממית – רמה ,IIIרמה אחר ,ואחסון אחר)
93
נספח ב – 1הערכת המלאי התכנוני הקיים
בירושלים ותל אביב
94
הערכת המלאי התכנוני בירושלים
(מעודכן ל)2.2010 -
מקדם
סטטוס
תוכנית
הסבר
מס'
הערות*
חדרים*
מימוש
משוער*
מלאי תכנוני
מלאי תכנוני
אפקטיבי
אפקטיבי
בטווח הארוך *
עד ** 2015
כ 1,360-כלולים בתוכניות מעל 7שנים
תוכניות
בתוקף
כ 600-בתוכניות מתאריות ,שלא ניתן להוציא
תוכניות בתוקף
6,800
מכוחן התירים
70%
4,800
3,800
כ 700-בתוכניות המתירות "שימושים
מעורבים"
תוכניות
משלב החלטה
בהליכים
להפקדה במחוזית
מתקדמים
ועד למתן תוקף
תוכניות
בהליכים
ראשוניים
סה"כ
50%
2,200
1,100
900
עד לשלב ההחלטה
להפקדה במחוזית,
כולל תוכניות אב
7,500
כ 6,300-כלולים בתוכניות ללא מעמד
סטטוטורי ,אשר דרכן עוד ארוכה ומסובכת
5%
400
-
ותכניות רעיוניות
16,500
40%
6,300
4,700
מקורות נתונים * :דוח "הערכות ירושלים לצפי של 5מיליון תיירים בישראל" ** 07/2008הערכות אגף תכנון מ .התיירות 2010
** בהינתן כל התנאים האופטימלים (מצב הענף ,אמצעי עידוד ,נושאים תכנוניים)
95
המקורות למלאי התכנוני בתל אביב-יפו
מתוך דוח ביניים של "מסמך מדיניות למתקני אכסון תיירות תל אביב-יפו"
ברמת התכנון הארצית -תמ"א 13תיקון 4
תוכנית ארצית ,המתייחסת לכל רצועת החוף ולתל אביב באופן מפורט
כוללת תקנון ותשריט אך גם דפי הנחיות מפורטים לתכנון המתחמים החופיים המלווים בתשריטים תואמים
התוכנית לא מאושרת אך מהווה את הכיוון התכנוני של הגופים הסטטוטוריים המכוונים את התכנון בעיר כגון הוועדה המחוזית
ומשרד התיירות
הוראות התוכנית והתשריט שלה מאתרות ברצועת החוף מתחמים משני סוגים עיקריים:
"אזור מלונאות" – במתחם זה יותרו שימושים לבתי מלון ,הסעדה ,בילוי ,בידור ומסחר בזיקה לתיירות (האיתורים בתשריט
נמצאים לרוב על בתי מלון ותוכניות קיימות למלונאות ומשתרעים על כ 143 -דונם בתל אביב-יפו)
"אזור מגורים משולב מלונאות" – בשטח זה יותרו שימושים למלונאות ,מגורים ולשימושים נלווים .התוכנית קובעת כי כל
תוכנית במתחם המסומן בתשריט תייעד לפחות 30%משטח הקרקע לבניית בתי מלון ,לשימושי נופש ולשירותים הנלווים
להם .בתל אביב-יפו מאותרים כ -300דונם לייעוד זה
שינוי ייעוד של שטח שיועד בתוכנית מאושרת לבית מלון יחייב הקצאת שטח זהה לבית מלון במקום אחר באותו מתחם
ברמת התכנון המחוזית -תמ"מ - 5תוכנית מתאר מחוזית למחוז תל אביב
תוכנית כוללת העוסקת בייעודי קרקע ,תחבורה ,תשתיות והנחיות סביבתיות
התוכנית לא מתייחסת לכל האזור העיקרי למלונאות בתל אביב,אזור החוף ,ומאמצת בתחום זה את תמ"א 13תיקון 4כלשונה
בתחום המלונאות ,מאפשרת התוכנית חופש גדול ובכך מגדילה את האפשרות התפתחות האכסון על בסיס תיירות אורבנית
ברמת התכנון העירונית – יעודי קרקע לפי תוכניות בניין עיר
מקור" :מסמך מדיניות למתקני אחסון תיירות תל אביב-יפו" – דו"ח ביניים 2008
96
הערכת המלאי התכנוני בתל אביב
(מעודכן ל)2.2010 -
מלאי תכנוני אפקטיבי
סוג תוכנית
מס' חדרים *
מלאי תכנוני אפקטיבי
מקדם מימוש משוער *
בטווח הארוך *
עד ** 2015
תב"ע מאושרות
ולא ממומשות
4,527
80%
3,620
3,300
תב"ע שסבירות
אישורן גבוהה
סה"כ
1,160
50%
580
-
5,687
74%
4,200
3,300
מקורות * :דוח ביניים מ"מסמך מדיניות למתקני אחסון תיירות תל אביב-יפו" ** 2008הערכות אגף תכנון מ .התיירות 2010
** בהינתן כל התנאים האופטימלים (מצב הענף ,אמצעי עידוד ,נושאים תכנוניים)
97
נספח ג – 1ניתוח אמצעי העידוד בעולם
98
תמונת כלי הסיוע לעידוד ושימור השקעות בשירותים
(לפי מספר המדינות החברות ב)WTO-
מקורFDI in Tourism: The Development Dimension 2007 :
99
מפת כלי הסיוע בעולם
100
FDI in Tourism: The Development Dimension 2007 :מקור
במדינות השכנות לישראל נוכחות מותגים בינלאומיים גבוהה יותר
נוכחות הרשתות הגדולות במדינות מתפתחות לפי מספר בתי מלון
מקורFDI in Tourism: The Development Dimension 2007 :
101
השוואת ישראל למדינות באזור
The Travel & Tourism Competitiveness Report 2009-מתוך ה
TTCI Goal
The TTCI aims to measure the factors and policies that make it attractive to develop the T&T sector in different
countries
TTCI Methodology
It is based on three broad categories of variables that facilitate or drive T&T competitivenes
These categories are summarized into the three subindexes of the Index
1.
T&T regulatory framework subindex
2.
T&T business environment and infrastructure Subindex
3.
T&T human, cultural, and natural resources subindex
Each of these three subindexes is composed in turn by a number of pillars of T&T competitiveness, of which
there are 14 in all
Two types of data are used in the TTCI
Survey data )Data yielded from the World Economic Forum’s Executive Opinion Survey(
Hard data (objective quantitative measures(
Travel & Tourism Competitiveness Index 2009 and 2008 comparisons
Israel
Turkey
Greece
Egypt
Jordan
Cyprus
4.50
4.20
4.91
4.09
4.25
4.92
2009
36
56
24
64
54
21
2008
35
54
22
66
53
24
Score in 2009
Rank (In the world)
102
The Travel & Tourism Competitiveness Report 2009 :מקור
השוואת ישראל למדינות באזור בקטגוריות נבחרות
The Travel & Tourism Competitiveness Report 2009-מתוך ה
Category
Data Base
Israel
Turkey
Greece
Egypt
Jordan
Cyprus
Transparency of
government
policymaking
World Economic Forum’s
Executive Opinion Survey
4.6
3.7
3.6
4.1
4.3
4.8
Time required to
start a business
Number of days required to
start a business (2008(
34
6
19
7
14
N/A
Cost to start a
business
Cost to start a business as a
percentage of GNI per capita
(2008)
4.4
14.9
10.2
18.3
60.4
N/A
Government
prioritization of
the T&T industry
World Economic Forum’s
Executive Opinion Survey
5.5
6.0
6.3
6.0
5.8
6.3
T&T government
expenditure
T&T government expenditure as
a percentage of total budget
(2008)
2.1
0.7
8.1
6.7
10.4
9.2
Hotel rooms
Number of hotel rooms per 100
population (2007 or recent
available)
0.7
0.3
3.3
0.2
0.4
5.6
Hotel price index
Average room rates calculated
for first-class branded hotels
for calendar year in US$ (2008)
139.5
135.6
162.4
65.4
110.2
148.2
103
The Travel & Tourism Competitiveness Report 2009 :מקור
הטבות מס ומכס הנם אמצעי העידוד הפיננסים השכיחים כיום בעולם
השימוש במענקים פחות נפוץ (עקב הצורך בתקצוב ישיר)
שכיחות השימוש באמצעי העידוד הפיננסים השונים בעולם 2004
(מניתוח 63מדינות חברות ב)WTO-
מקורFDI in Tourism: The Development Dimension 2007 :
מספר מדינות
המשתמשות
באמצעי
104
סיכום תמונת אמצעי העידוד בחמשת השווקים הקרובים לישראל
נבחנו 5מדינות בסביבה הקרובה של ישראל :ירדן ,טורקיה ,יוון ,קפריסין ומצריים
בכל המדינות קיים גידול בכמות התיירים ("ביקוש") בשנים האחרונות ,ובמקביל גידול בכמות התקני האחסון
התיירותי ("היצע")
עם זאת ,בכל מדינה זוהו מאפייני "ההיצע" ו"הביקוש" שונים
מהניתוח עולה כי כל המדינות משתמשות באמצעי עידוד כחלק ממדיניות ההקמה של מתקני אכסון תיירותי
כמו כן ,לכל המדינות "סל" של אמצעי עידוד העונים על צרכים וקשיים שונים העומדים בפני היזם
בכל המדינות נעשה שימוש בהטבות מס
" סלי" אמצעי העידוד שונים ממדינה למדינה (אמצעי עידוד שונים לצד הטבות המס)
בירדן וטורקיה :אמצעי עידוד "תכנוניים" (ייעוד ושיווק קרקעות ותב"עות) ותהליכיים ()One-Stop-Shop
לצד הטבות מס
ביוון וקפריסין :מענקים לצד הטבות המס
105
גידול בכמות המבקרים בחמשת השווקים הקרובים לישראל
ירדן
יוון
טורקיה
קפריסין
מצרים
106
תמונת אמצעי העידוד בחשמת השווקים הקרובים לישראל
אמצעי
סוג
ירדן
טורקיה
יוון
קפריסין
מצריים
מענק כספי
הטבות מס
פיננסי
הלוואות
הטבות מכס וFree Zones-
רשת ביטחון /ערבויות מדינה
תכנוניים עם "אפקט פיננסי"
תכנוני
תהליכי
JIB
ISPAT
מקור הנתונים
JIB
ISPAT
Greece MOT
CIPA, COT
UNCTAD
107
מאפייני התיירות והאכסון המלונאי של ירדן
"צד הביקוש"
מספר המבקרים ב 2008-היה 3.7M
מאפיינים
בנוסף כ 3M-מבקרי יום (אינם צורכים מלונות)
צמיחה שנתית של כ 11%-במספר הלינות
עיקר התיירים ממדינות ערב הרואים את ירדן כיעד אזורי פחות קונסרבטיבי
מקור נוסף הנו האירופאים "הנמשכים" לפן ההיסטורי-דתי של המדינה
עאמן הנה היעד המרכזי
"צד ההיצע"
מס' החדרים ב 2008-היה 21K
שיעור תפוסה( 69.8% :עאמן)
מספר מתקני אכסון תיירותיים458 :
מאפיינים נוספים:
סגמנטים מרכזיים של התקני אכסון :מלונות )24%( *5ומלונות דירות ()22%
פיתוח של כ 12,000-חדרים ב2007-2008-
מלאי מתוכנן של כ 5,000-חדרים בשנים הקרובות כולל השקעות של מותגים בינלאומיים מובילים ( Hilton,
)Accor, Marriott
תכנון פיתוחם של פרויקטי "שימושים מעורבים" הכוללים גם אחסון תיירותי (לצד מגורים ומסחר)
מקורות מידע ,UNWTO :למ"ס של המדינות ,מחקרי HVS
108
סל אמצעי העידוד בירדן מורכב משלושת הקבוצות (פיננסי ,תכנוני ותהליכי)
הטבות מס
מס נמוך על בתי מלון ( )15%ממס החברות הכללי ()25%
בנוסף הטבות מס להשקעות בבתי מלון ל 10-שנים לפי אזור ()25-75%
הטבות מכס
פטור מלא ממכס על ייבוא רכוש קבוע לצורך הקמת מלון
פטור מלא ממכס על ייבוא רכוש קבוע לצורך הרחבה/פיתוח שיפוץ של מלון (בתנאי שגורמים לעלייה של לפחות 25%בהיקף
הפעילות של המלון)
פטור מלא ממכס על ייבוא רהיטים ואספקה כל 7שנים להתחדשות המלון
שימושים מעורבים
מיזמים המערבים אכסון תיירותי עם מגורים ומסחר
תכנוני
שיווק מיזמים פוטנציאליים באמצעות הJordan Investment Map -
תהליכי
One Stop Shopע"י ה Jordan Investment Board-המכיל נציגים מכל המשרדים והגופים הרלבנטיים להשקעות (כולל ממשרד
התיירות) ,ומסייע ליזם ב:
רישום פרויקטים בהתאם לחוק החברות
מתן רישיונות ראשוניים להתנעת הפרויקטים
הנפקת אשרות כניסה ליזמים וכ"א דרוש
שירותים נוספים
מקור מידעJIB :
109
אמצעי עידוד תכנוניים למלונות בירדן
המחשה של שיווק מיזמים פוטנציאליים ע"י Jordan Investment Map
מקור מידעJIB :
110
מאפייני התיירות והאכסון המלונאי של טורקיה
"צד הביקוש"
מספר המבקרים ב 2008-היה 26.3M
מאפיינים
שווקי הביקוש המרכזיים הנם:
מגרמניה ()19%
רוסיה ()9%
אנגליה ()9%
היעדים המרכזיים הנם:
אנטליה ()33%
איסטנבול ()27%
"צד ההיצע"
מספר החדרים ב 2008 -היה 570K
שיעור תפוסה ב 2008-היה ( 68.8%איסטנבול)
מספר מתקני אכסון תיירותיים2,512 :
מאפיינים נוספים
קצב פתיחה שנתי של כ 20-30K-חדרים וכ 50-100-מלונות בשנים האחרונות
כ 50%-מההתקנים :מלונאות עממית ()*2-3
מקורות מידע ,UNWTO :למ"ס של המדינות ,מחקרי HVS
111
אמצעי עידוד למלונות בטורקיה
הטבות מס
מס חברות מופחת ()2-15%
גובה ההחזר בהתאם לאזור
לא כולל אסטנבול
למלונות ברמה של לפחות 3כוכבים
הטבות מכס
פטור ממכס בייבוא ציוד קבוע לצורך השקעה במלון
פטור ממע"מ ברכישת ציוד קבוע לצורך השקעה במלון
הלוואות
מתן הלוואות עם שיעור ריבית נמוך ע"י הבנק הטורקי לפיתוח
גובה הריבית נקבע לפי דו"ח הערכת פרוייקט שמבוצע ע"י מומחים
מתן הלוואות ע"י הבנק לתיירות (מדינה)
תכנוני
ייעוד קרקעות והקצאתם במחירים סבירים עד לתקופה של 49שנים
שיווק קרקעות מתוכננות
מקורות מידעISPAT :
112
פירוט אמצעי עידוד פיננסיים למלונות בטורקיה
The Republic of Turkey Prime Ministry Investment Support and Promotion Agency (ISPAT) :מקור מידע
113
המחשה לאמצעי עידוד תכנוניים למלונות בטורקיה
דוגמא לשיווק קרקע ותב"ע בדרום אנטליה
SOURCE: REPUBLIC OF TURKEY MINISTRY OF
CULTURE AND TOURISM: PUBLIC IMMOVABLE
ALLOCATION, ANNOUNCEMENT AND SPECIFICATION,
FOR TOURISM INVESTORS
114
מאפייני התיירות והאכסון המלונאי של יוון
"צד הביקוש"
סך מבקרים 17.1M :2008
מאפיינים
75% מהתיירים מגיעים ממדינות אירופה
התפלגות המבקרים במלונות באתונה 65% :תיירים – 35%מקומיים
"צד ההיצע"
מס' חדרים 386K :2008
שיעור תפוסה ( 60.8% :2008אתונה)
מס' התקני אכסון תיירותיים9,207 :
מאפיינים
כ 65%-מההתקנים :מלונאות עממית ()*2-3
רק 10%ממלאי החדרים במלונות ( *5באתונה )23%
גידול שנתי ממוצע של כ 8K-במס' החדרים בין השנים 2000-7
הגידול המשמעותי ביותר במלונות )91%( *5
רק 16.8%ממלאי החדרים ( 3.4%מהמלונות) שייכים למותג יווני/בינלאומי
מקורות מידע ,UNWTO :למ"ס של המדינות ,מחקרי HVS
115
אמצעי עידוד למלונות ביוון
בדומה לישראל ,יוון מציע ליזם שני מסלולים :מענקים והטבות מס
המסלולים הם חלופיים ועל היזם לבחור במסלול אחד מבין השניים
מענקים
מענקים להשתתפות בהשקעה
השתתפות בתשלומי ליסינג של ציוד קבוע
בנוסף ,קיים מענק מיוחד להשקעות אסטרטגיות (מעל 50Mיורו ,אשר יוצרות יתרון תחרותי בינלאומי ,ומעל 125
מקומות עבודה קבועים חדשים) – בשיתוף משרד האוצר ומשרד הפיתוח
הטבות מס
מס חברות מופחת לעשור הראשון של המיזם
* GUIDE TO TOURISM INVESTMENTS 01/2008
116
יוון מתעדפת את אמצעי העידוד לפי סוג האכסון /התשתית התיירותיים
תשתיות תיירותיות הזכאות לסיוע ביוון
סוג התקן
#
סוג פעולה
רמת התקן
1
מלון
לפחות 3כוכבים ()B
הקמה /הרחבה
2
מלון
לפחות 2כוכבים ()C
שיפוץ
3
אתרי קמפינג
לפחות 2כוכבים ()C
שיפוץ
4
מלון /בניין לשימור /מסורתי
מתחת 2כוכבים ()C
שדרוג (ל)+2-
5
מלון
לפחות 2כוכבים ()C
הוספת שירותים /תשתיות
6
מלון בניינן לשימור /מסורתי
לפחות 2כוכבים ()C
הקמה
תשתית תיירותית :מרינה /מרכז כנסים /מגרש גולף /ספא /מרכז
7
הקמה /הרחבה /שיפוץ
מרפא תיירותי /אתר סקי /מרכז ספורט /מסלול מירוץ מכוניות /פארק
שעשועים
גודל השקעה :מינימום 100-500Kיורו (כתלות בגודל העסק)
מינימום השקעה עצמית25% :
סיוע מקסימלי 50M :יורו
* GUIDE TO TOURISM INVESTMENTS 01/2008
117
מאפייני התיירות והאכסון המלונאי של קפריסין
"צד הביקוש"
סך מבקרים ( 2.6M :2008מתוכה 0.2Mמבקרי יום)
מאפיינים
בנוסף 0.2M ,מבקרי יום (בעיקר שייט)
במקביל" 1.2M ,תיירות פנים"
התפלגות מטרת הביקור 82% :למטרת חופשה 7% ,לעסקים 11% ,לביקורי קרובים
אירופה – ספק התיירות העיקרי ()94%
שווקי הביקוש המרכזיים :אנגליה העיקרית ( ,)52%ולצידה רוסיה ( ,)8%יוון ( ,)6%וגרמניה ()5%
"צד ההיצע"
מס' מיטות 90K :2008
שיעור תפוסה 61% :2008
מס' התקני אכסון תיירותיים 870 :2008
מאפיינים
האכסון התיירותי מתפלג בין :מלונות ( ,)49%מלונות דירות וכפרי נופש ( ,)21%קרובים ( ,)14%מגורים
בבעלות ( ,)5%אחר ()11%
מקורות מידע ,UNWTO :למ"ס של המדינות ,מחקרי HVS
118
אמצעי עידוד למלונות בקפריסין
מענקים
ארגון התיירות הקפריסאי ( )COTמספק מענקים כאמצעי עידוד להשקעות ופיתוח התיירות במדינה
בשלב זה ,תוכנית המענקים תקפה עד 31/12/2013
מטרות המענקים
להעשיר את סל הפעילויות בתחום התיירות
שדרוג ומודרניזציה של אתרי נופש קיימים
הטבות מס
מס חברות בקפריסין הנו - 10%השיעור הנמוך באיחוד האירופאי
(למרות שאינה הטבה ייעודית לענף התיירות ,בפועל משמשת כאמצעי עידוד ליזם)
שלושה אזורים חופשיים :בלארנקה ,ואזור הנמלים של לימאסול ולארנקה
תהליכי
מרכז שירות למשקיעים הפועל תחת משרד התעשייה ,מסחר ותיירות
המרכז פועל כ One stop shop-לחברות זרות הבוחנות אפשרויות השקעה בקפריסין
מטרות
עידוד השקעות זרות ישירות
מענה לצרכי המשקיעים הזרים
חיזוק קפריסין כמרכז בינלאומי עסקי
מקורות מידעCIPA (Cyprus Investment Promotion Agency) :
119
מאפייני התיירות והאכסון המלונאי ,ואמצעי עידוד למלונות במצריים
"צד הביקוש"
סך המבקרים ב 2008-היה 12.3M
מאפיינים
צמיחה עקבית בתיירות במצריים ב 10-שנים האחרונות
תחזית הממשלה ל 16M :2015-תיירים (גידול של כ)150%-
"צד ההיצע"
שיעור התפוסה ב 2008-היה 81.4%
מאפיינים נוספים:
שיעור תפוסה גבוה ויציב יחסית
פיתוח של כ 15,000-חדרים ב2007-2008-
מלאי מתוכנן של כ 5,000-חדרים ,כולל השקעות של מותגים בינלאומיים מובילים ()Crown Plaza,Radisson
מגמת עלייה ברמת המחירים במלונות בקהיר (חלק ממיתוג קהיר כיותר יוקרתית)
אמצעי עידוד למלונות
הטבות מס
הטבות מכס
שימושים מעורבים
מקורות מידע ,UNWTO :למ"ס של המדינות ,מחקרי HVS
120
סיכום תמונת אמצעי העידוד ביעדים עם מאפיינים דומים לישראל
נבחנו שלושה יעדים עם מאפיינים דומים לישראל
סינגפור ואירלנד (מדינות קטנות שבדומה לישראל גם בהן יש תחרות על שימושי קרקע)
ברצלונה (לברצלונה מאפיינים דומים לתל אביב ב"מוצר התיירותי" ומ"צד הביקוש" – )City Break
מהניתוח עולה שהיקף השימוש באמצעי עידוד להקמה של מתקני אכסון תיירותי הנו מצומצם מהגורמים
הבאים:
סינגפור :אמצעי העידוד מופנים בעיקר לעידוד אירועים המייצרים "ביקוש" – אירועים ,כנסים וסרטים
אירלנד :עודף "היצע" של התקני אכסון תיירותי
ברצלונה :אמצעי העידוד מופנים לשימושים אחרים
121
תמונת אמצעי העידוד במדינות עם מאפיינים דומים לישראל
אמצעי
סוג
מדינות קטנות שבדומה לישראל גם בהן יש תחרות
City Break
על שימושי קרקע
סינגפור
אירלנד
ברצלונה
מענק כספי
הטבות מס
פיננסי
פחת מואץ (הופסק)
הלוואות
הטבות מכס וFree Zones-
רשת ביטחון /ערבויות מדינה
תכנוניים עם "אפקט פיננסי"
תכנוני
תהליכי
מקור נתונים
The Singapore
Tourism Board
Failte Ireland
ACC10
122
מאפייני התיירות והאכסון המלונאי של סינגפור
"צד הביקוש"
מספר המבקרים ב 2008-היה 10.1M
סך ההכנסות מתיירות 2008הסתכמו ב$ 15.2B-
מאפיינים נוספים:
שווקי ביקוש מרכזיים:
המרכזי -אסיה ()71%
אירופה ()13%
אוקיאניה ()9%
אמריקות ()5%
סגמנטי התיירות 39% :חופשה 30% ,עסקים ו 12% ,MICE-ביקורי קרובים 19% ,אחר
"צד ההיצע"
מס' החדרים ב 2008-היה 32K
שיעור התפוסה ב 2008-היה ( 81%ב)87% :2007-
מס' מתקני אכסון תיירותיים מאושרים 109 :2008
ההתפלגות בין סוגי האכסון השונים:
58% במלונות
21% מגורים /חברים /קרובים
22% אחר
מקורות מידע ,UNWTO :למ"ס של המדינותThe Singapore Tourism Board ,
123
אמצעי עידוד למלונות בסינגפור
לתחום התיירות בסינגפור קיים "סל אמצעי עידוד" הכולל :מענקים ,הטבות מס ,ותוכניות נוספות
עם זאת ,אמצעי העידוד מופנים בעיקר לעידוד ארועים המייצרים "ביקוש" – ארועים מיוחדים ,כנסים וסרטים
אמצעי העידוד היחיד הקיים לטובת עידוד הקמת התקני אכסון תיירותיים הנו מענק
המענק הכספי ניתן במסגרת תוכנית )Tourism Development Assistance Scheme (TDAS
המענק הכספי ניתן כשיעור מסך ההשקעה ,בגין
שירותים מקצועיים
ציוד וחומרים
עלויות ייצור
עלויות מחקר שוק
המענק ניתן בשיטת "החזר הוצאות"
מקורות מידע ,UNWTO :למ"ס של המדינותThe Singapore Tourism Board ,
124
מאפייני התיירות והאכסון המלונאי של אירלנד
באירלנד קיים עודף היצע של מלונות
"צד הביקוש"
מספר המבקרים ב 2008-היה 7.4M
סך ההכנסות מתיירות 2008הסתכמו ב$ 4.8B-
מאפיינים נוספים
שווקי ביקוש מרכזיים:
המרכזי -בריטניה ()48%
ארה"ב ()11%
גרמניה וצרפת ( 6%כל אחת)
סגמנטי התיירות 49% :חופשה 15% ,עסקים ו 30% ,MICE-ביקורי קרובים 6% ,אחר
"צד ההיצע"
מספר חדרי המלונות ב 2008 -היה 57K
שיעור התפוסה ב 2008-היה 58%
מספר המלונות ב 2008-היה 907
ההתפלגות בין סוגי האכסון השונים:
המרכזי – 31%השכרה
רק 14%במלונות 7% +בתי הארחה 3% +מלוניות 1% +קמפינג
29% חברים /קרובים
15% אחר
מקורות מידע ,UNWTO :למ"ס של המדינות ,מחקרי HVS
125
אמצעי עידוד למלונות באירלנד
במסגרת תוכנית הפיתוח הלאומית ,הוקצה תקציב של כ 137M-יורו ,לפרויקטים של פיתוח המוצר התיירותי
במדינה
התוכנית כללה מתן מענקים לעידוד השקעות בתיירות ופיתוחה
עם זאת ,כבר למעלה מעשור ,המדיניות הנה לא לכלול במסגרת מענקי השקעות בהתקני אכסון תיירותיים
הסיבה המרכזית הנה עודף היצע של התקני אכסון תיירותיים
אמצעי העידוד היחיד להשקעות בהתקני אכסון תיירותיים היה פחת מואץ
פחת מואץ של 7שנים
ניתן רק לטובת חידוש /שיפוץ בתי מלון
מסלול ההטבה הסתיים ב 07/2008-ומאז הפחת מחושב כמקובל בענף ( 25שנים)
Failte Ireland
126
ברצלונה הינה אחד מיעדי ה City Break-הידועים בעולם
לברצלונה מאפיינים דומים לתל אביב ב"מוצר התיירותי" ומ"צד הביקוש"
מוצר תיירותי
מרכז תרבותי (מוזיאונים ,תיאטראות ,תערוכות קבועות)
מוקד מרכזי ל)Meeting, Incentive, Conferences, Exhtibition( MICE-
חוף ים
מזג אוויר נוח בחלק גדול מהשנה
חוויה גסטרונומית
חיי לילה
צד הביקוש
מס' המבקרים בעיר ( )6.7Mבצמיחה עקבית ב 8-שנים האחרונות ( 13%ממוצע צמיחה שנתי)
עיר מוטת תיירות 70% :תיירים – 30%מקומיים
50% למטרת עסקים – 50%למטרת חופשה
שווקי ביקוש מרכזיים :אנגלים (עיקרי) ,צרפת ,גרמניה ,איטליה ,ארה"ב
התפלגות מבקרים דומה בין אפריל לאוקטובר
צד ההיצע
29K חדרים
ממוצע תפוסה שנתי של כ65%-
עיקר המלונות הנם מלונות )38%( *4ו)34%( *3-
עד סוף 2009היו צפויים להיפתח כ 14-מלונות חדשים ( 2.2Kחדרים) :שיעור גבוה מתוכם מלונות *4-5
מקורות מידע ,UNWTO :מחקרי HVS
127
אמצעי עידוד למלונות בברצלונה
אמצעי העידוד הקיים בברצלונה (קאטלוניה) לעידוד מלונות הנו מענקים
תנאי סף למענק כספי
סך השקעה של לפחות 1Mיורו
יצירה של לפחות 15מקומות עבודה חדשים
10-15%מההוצאות הבאות
השקעה בציוד קבוע חדש
עלות השכר של מקומות העבודה החדשים שנוצרו -עד שנה מתחילת הפרוייקט
מענק מקסימאלי – 200,000יורו
התוכנית מנוהלת ע"י Invest in Catalonia
מקורות מידעACC10 :
128
סיכום הממצאים מניתוח השימוש באמצעי עידוד להשקעות במלונאות בעולם
שימוש באמצעי עידוד להקמת מתקני אכסון תיירותי הנו מקובל ושכיח בעולם
השימוש באמצעי העידוד בכל מדינה מושפע ממאפייני "ההיצע" ו"הביקוש" במדינה ,רמת וסוג המשאבים הפנויים
במדינה (כספיים ,קרקע) ,ותעדוף מול שימושים אחרים בתיירות וענפים אחרים
אמצעי העידוד השכיח ביותר הנו הטבות מס בגלל שאין להם ביטוי "ישיר" בתקציב המדינה
מניתוח 5מדינות בסביבה הקרובה של ישראל (ירדן ,טורקיה ,יוון ,קפריסין ומצרים) עלה כי
כל המדינות משתמשות באמצעי עידוד כחלק ממדיניות לעידוד הקמה של מתקני אכסון תיירותי
לכל המדינות "סל" של אמצעי עידוד
" סלי" אמצעי העידוד שונים ממדינה למדינה
כמו כן נותחו יעדים עם מאפיינים דומים לישראל :סינגפור ואירלנד (מדינות קטנות שבדומה לישראל גם בהן יש
תחרות על שימושי קרקע) וברצלונה (מאפיינים דומים לתל אביב ב"מוצר התיירותי" – )City Break
מהניתוח עולה שהיקף השימוש באמצעי עידוד להקמה של מתקני אכסון תיירותי הנו מצומצם כתוצאה מתעדוף
נמוך של עידוד הקמה של התקני אכסון תיירותי (סינגפור ,אירלנד ,ברצלונה) ו"עודפי היצע" (אירלנד)
129
נספח ג – 2ניתוח אמצעי העידוד בישראל
130
מדיניות אמצעי העידוד בישראל כיום
בישראל קיימים מספר גורמים המעורבים ביישום מדיניות אמצעי העידוד :משרד התיירות ,ממ"י ,רשות המיסים,
משרד האוצר ,ועדות מחוזיות ורשויות מקומיות
אין מדיניות אחידה ומוסכמת על כל הגורמים
יש חוסר הסכמה בין משרד התיירות למשרד האוצר על היקף ומינון אמצעי העידוד
מדיניות אמצעי העידוד סובלת מחוסר עקביות
בסוג אמצעי העידוד המוצעים
היקפים
הקריטריונים לזכאות
אין מדידה ומעקב בהתאם ליעדים
בפועל קיימים בישראל כמה אמצעי עידוד
אמצעי העידוד כיום מכוונים רק ליצירת מלאי חדש של התקני אחסון תיירותי :הקמה /הרחבה /השבה /הסבה
אין הקצאת אמצעי העידוד לטובת שימור המלאי הקיים ,דרך שדרוג או שיפוץ ולטובת תשתיות תומכות/אטרקציות
בתעדוף של חלוקת אמצעי העידוד אין התייחסות לגורמים משמעותיים כגון:
אוכלוסיית היעד של בית המלון
רמת בית המלון
התעדוף האזורי נעשה לפי מפת אזורי הפיתוח ולא לפי אזורי ביקוש
131
בישראל קיימים מספר אמצעי עידוד המטופלים על ידי גורמים שונים
מספר אמצעי עידוד נוספים בבחינה
אמצעי עידוד
מענק כספי
סטטוס
תוכנית מענקים ל 2010-המתמקדת בהקמה/הרחבה/הסבה/השבה של מלונות
תקציב שנתי (, ₪M400 :)2010מתוכם הוקצו לסבב הראשון ₪M210
גורם מרכזי המטפל כיום
משרד התיירות
במסגרת מסלול המענקים – אין נתונים על היקף ההטבות
משרד התיירות (אישור)
ר .המיסים (ביצוע)
במסגרת מסלול הטבות מס– אין נתונים על היקף ההטבות
רשות המיסים
הטבות מס
ערבות להלוואות
בתוכנית העבודה 2010נכללה הקמת קרן ערבות מדינה להלוואות בנקאיות ליזמים
בתשתיות
-
רשת ביטחון
בשלבי בחינה (גובש מודל ראשוני של ביטוח אירועים ביטחוניים בתיירות ()07/2009
-
קרן מנוף
בשלב רעיוני
-
אכסון מלונאי
מיוחד
בפועל קיים תחת ההגבלות שנקבעו בחוזר המנכ"ל האחרון בנושא:
מוגבל לקרקע עם ייעוד של "מלון דירות" ו/או "דירות נופש"
המבנה יתוכנן ,יוקם ויתופעל כבית מלון
יחידות האירוח יועמדו לרשות הציבור הרחב במרבית ימי השנה
משרד התיירות
שימושים
מעורבים
עד היום לא היו בשימוש משרד התיירות (כחלק ממדיניות המשרד)
מיושם בפועל ע"י הועדות המחוזיות/מקומיות ,לאחרונה בעידוד משרד התיירות
ועדות מחוזיות
תכנוני
יש תקציב לקרקעות מתוכננות לצורך הוצאה למכרז
תהליכי
הוחלט על הקמת (החל מ )01/2010-מינהלת השקעות בתיירות (ע"ב סמכויות מרכז
ההשקעות בתחום התיירות)
כמו כן ,מתוכננת הקמת מרכז לקידום מיזמים במשרד (כ)One Stop Shop-
ממ"י /משרד התיירות
משרד התיירות
132
סיכום תמונת מצב במענקים
המענקים ניתנים מכוח החוק לעידוד השקעות הון ובמסגרת מסלול מענקים
הטיפול בנושא הוא באחריות מנהל הפיתוח של משרד התיירות (אגף התכנון והפיתוח ,אגף כלכלה והשקעות)
הוחלט על הקמת (החל מ )01/2010-מנהלת השקעות בתיירות אשר תפקידיה יהיו אישור תוכניות למפעל
תיירותי (באמצעות העברת סמכויות מרכז ההשקעות בתחום התיירות)
בשנתיים האחרונות קיימת עלייה במספר המענקים המאושרים עם התאוששות הענף
רוב המענקים ב 2008-ניתנו למלונות ברמה C-Bבצפון
במידה וההשקעות ייצאו לפועל הם צפויים לייצר תוספת של כ 1,300-חדרים
בשנת 2009הוחלט על ביצוע תוכנית הקצאת המענקים ל( 2010-לפי חוזר מנכ"ל) ,המאופיינת ב:
הגשת בקשות ב"חלון זמנים" מוגדר
תקציב מוגדר
מתמקדת בהקמה/הרחבה/הסבה/השבה
תעדוף הבקשות לפי אזור השקעה ,ניסיון היזם וחיבור עם מותג בינלאומי
ב"חלון" הבקשות הראשון ( )10-11/2009הוגשו 37בקשות
מתוכם כ 25-להקמה
בעיקר ירושלים וסובב כנרת
133
עלייה במספר המענקים המאושרים בשנתיים האחרונות עם התאוששות הענף
מענקים שניתנו על ידי מרכז ההשקעות בתחום התיירות 1998-2008
מקור :מרכז ההשקעות משרד התמ"ת
#בקשות
134
הקצאת המענקים בעשור האחרון התאפיינה בפיזור גיאוגראפי גבוה
כ 60%-מהמענקים ניתנו להשקעות באזורי הביקוש (שהוגדרו בעבודה זו)
מענקים שניתנו על ידי מרכז ההשקעות בתחום התיירות לפי מיקום 1998-2008
מקור :מרכז ההשקעות משרד התמ"ת
מספר
בקשות
135
בפועל ,אושרו רק כמחצית מהמענקים ( )64להקמה/הרחבה של מלונות
סה"כ 119מענקים שניתנו על ידי מרכז ההשקעות בתחום התיירות 1998-2008
לפי סוג השקעה
לפי הצורך
לפי הסטטוס
מקור :מרכז ההשקעות משרד התמ"ת
136
עד 2015צפויים להיפתח כ 30-מתקני אכסון תיירותיים שאושרו להם מענקים
סטטוס מענקים שניתנו על ידי מרכז ההשקעות
להקמה/הרחבה של מלונות (שלא בוטלו) 1998-2008
מקור :מרכז ההשקעות משרד התמ"ת
מספר
בקשות
137
רוב המענקים ב 2008-ניתנו למלונות ברמה C-Bבצפון
במידה וההשקעות ייצאו לפועל תהיה תוספת חדרים של כ1,300-
(אך 40%מההשקעות בתמנע)
השקעות בתיירות שקיבלו אישור למענק ע"י מרכז ההשקעות ב2008-
מקור :דו"חות שנתיים ונתונים מאתר משרד התמ"ת
138
ל 2009/2010-נקבעה תוכנית מענקים המתמקדת בהקמה/הרחבה/הסבה/השבה
התעדוף נעשה לפי אזור השקעה ,ניסיון היזם וחיבור עם מותג בינלאומי
מטרה
תקציב מענקים
תעדוף
אזורי עדיפות
( )₪ M
₪ 150M
הקמה והרחבה
של בתי מלון
לשימוש מלונאי
/הסבת מבנים
סובב כינרת וערים הסטוריות בגליל – 25%
ניסיון קודם בהקמת בתי מלון ( 20נק')
( 225חדרים)
ניסיון בתפעול ובניהול בתי מלון ( 30נק')
יתר אזורי העדיפות הכלולים בצו – 225( 25%
חדרים)
₪ 60M
השבת מבנים
ירושלים וסביבתה – 450( 50%חדרים)
חישוב ציון לפי הקריטריונים הבאים:
פריסה בינלאומית של בתי המלון האחרים
בניהול המבקש ( 20נק')
שימוש במבנה שימור (15נק')
קרבה למוקד תיירות חשוב ( 15נק)
ירושלים וסביבתה – 35%
.1מבנה מיועד לשימור
סובב כינרת וערים הסטוריות בגליל – 35%
.2בית מלון השייך למותג בינלאומי
יתר אזורי העדיפות הכלולים בצו – 30%
.3מבנה הקרוב למתקן תיירותי
.4לפי גודל (עדיפות לתוספת החדרים
לבתי מלון
הגדולה ביותר)
מקור :חוזר מנכ"ל משרד התיירות
139
יתרונות וחסרונות של המענקים
(מתוך הראיונות)
יתרונות
אפקט מיידי
מבחינת היזם (הקמת מלון)
מבחינת המדינה (הגעה ליעדי המשרד בטווח הקצר-בינוני)
אמצעי עידוד ברור
ליזם -מאפשר לבצע תכנון מימוני
לממנים (בנקים) – תחליף לחלק מההון העצמי הנדרש
גובה ההתחייבות של המדינה ידוע מראש
יעילות מוכחת
בפועל ,רוב בתי מלון בעשורים האחרונים הוקמו באמצעות מענקים
יש ביקוש למענקים מצד היזמים – כ 40-בקשות בסבב האחרון ()10-11/2009
חסרונות
הוצאה תקציבית ישירה למדינה
כיום אין התאמה מלאה בין אזורי הביקוש לאזורי העדיפות הזכאים למענק (המקרה המרכזי :ת"א)
כיום אין עקביות בתקציב המענקים ובקריטריונים לקבלתם
עיתוי בעייתי של קבלת המענק -רק לאחר השקעה ברכישת קרקע והוצאות ראשוניות נוספות
התאמה חלקית בין היקף ההשקעות שאושרו להשקעות הנדרשות כיום
מקורות מידע :גלויים ,חומרים שהתקבלו ממשרד התיירות ומתוך ההתייחסויות בראיונות
140
תמונת המצב בהטבות המס
כיום קיימות 2חלופות לקבלת הטבות מס (מוציאות זו את זו):
במסגרת מסלול המענקים – בטיפול משרד התיירות
במסגרת מסלול הטבות מס – בטיפול רשות המיסים
אין נתונים על היקף השימוש במסלול הטבות המס בתיירות -מסלול המס הנו מסלול הפתוח גם לשימושים
אחרים (תעשייה) ורשות המיסים לא מבצעת מעקב ייעודי לענף התיירות
עיקר המשתמשים במסלול הטבות המס הנם משקיעים שהמסלול מהווה אמצעי העידוד היחיד שרלבנטי עבורם
(אינם עומדים בקריטריונים למסלול מענקים) – בעיקר מת"א
מקורות מידע :גלויים ,חומרים שהתקבלו ממשרד התיירות ומתוך ההתייחסויות בראיונות
141
פירוט המסלולים הקיימים של הטבות המס
פירוט
מסלול
מפעל מאושר באזור פיתוח א’ זכאי לשנתיים פטור ממס חברות ולמס מופחת
ביתרת תקופת ההטבות ( 5שנים) על ההכנסה הבלתי מחולקת (אם יחולקו
מענקים
רווחים יחויבו הבעלים במס דיווידנד מופחת ואילו החברה תחויב בשיעור המס
-
שהייתה משלמת לולא בחרה במסלול)
+פחת מואץ ( 20%לשנה במקום 4%המקובל בענף)
גורם מטפל
עד :2010מרכז
ההשקעות
מ :2010-מינהלת
השקעות בתיירות
אזור א' 10 :שנים פטור מלא ממס חברות
"ירוק"
הטבות
המס
אזור ב' 6 :שנים פטור מלא +שנה מס מופחת ( 4למשקיע זר)
אזור ב' 6 :שנים פטור מלא 5 +שנים מס מופחת ( 8למשקיע זר)
+פחת מואץ ( 20%לשנה במקום 4%המקובל בענף)
"אירלנד"
רשות המיסים
מתאים למשקיעים המתכננים לחלק דיבידנד (תעשייה)
מס חברות מפוחת + 11.5%מס דיבידנד של 4%( 15%למשקיע זר)
מקורות מידע :גלויים ,חומרים שהתקבלו ממשרד התיירות ומתוך ההתייחסויות בראיונות
142
יתרונות וחסרונות של הטבות המס
(מתוך הראיונות)
יתרונות
ללא ביטוי תקציבי
פתוח גם לאזורים שאינם זכאים למסלול המענקים
רלבנטי באזורים בהן רמת הרווחיות גבוהה (בעיקר תל אביב) ולמלונות קטנים
חסרונות
אמצעי עידוד זניח בעיני היזם ,באזורים בהם רמת הרווחיות אינה גבוהה ובמלונות גדולים ,כתוצאה ממבנה
הרווחיות בענף
נטל המס העיקרי מגיע מכיוון המס העירוני (ארנונה)
ללא ביטוי תקציבי -ההשלכות הכספיות באות לידי ביטוי באופן "עקיף" דרך "איבוד" הכנסות ממיסים
למגמת הירידה במס חברות השפעה שלילית על אפקטיביות האמצעי
2גופים שמטפלים בנושא -משרד התיירות ורשות המיסים .אין ביניהם תאום
אין מעקב אחר השלכות השימוש בהטבות
הוצאה לפועל של השקעות
תוספת חדרים
מקורות מידע :גלויים ,חומרים שהתקבלו ממשרד התיירות ומתוך ההתייחסויות בראיונות
143
יתרונות וחסרונות של אמצעי עידוד פיננסיים נוספים הנמצאים בשלבי בחינה
(מתוך הראיונות)
אמצעים
הלוואות
ערבויות
מדינה
רשת
בטחון
קרנות
מנוף
הסבר
יתרונות (מתוך
הראיונות)
חסרונות (מתוך הראיונות)
הלוואות מדינה
לעידוד הקמת
מלונות
תמיכה מימונית ליזם ע"י
השלמה להון העצמי
(תחליף מענק) או חלופה
למימון הבנקאי
המדינה תתפקד כמלווה
הסיכון על המדינה
קושי בהערכת העלות למדינה
עשוי לגרום לMoral hazards-
המדינה מסייעת
ליזם באמצעות
ערבות להלוואה
הבנקאית
הפחתת הסיכון לממנים
ייתכן ויסייע ליזם לקבל
הלוואה עם דרישה נמוכה
יותר להון עצמי
הסיכון על המדינה
קושי בהערכת העלות למדינה
לא תחליפי למענק
עשוי לגרום לMoral hazards-
ביטוח אירועים
ביטחוניים
בתיירות
עם מנגנון פיצוי
"מבטח" את היזם
מהשפעות של אירועים
גיאו-פוליטיים (מגשר על
תוספת הסיכון בהשקעה
בישראל)
מנגנון מורכב
נתפש כערבות חלקית ולא וודאית (עקב הצורך בתהליך תביעת
הביטוח) ע" היזם והממנים
עשוי לייצר "מוטיבציה שלילית" בעת משבר (על מנת לקבל את
הפיצוי)
קרנות השקעה
שקמו בהשקעה
משותפת של
המדינה
ומשקיעים
מוסדיים
גובה ההתחייבות של
המדינה ידוע מראש
מאפשר מינוף של הוצאה
תקציבית
יצירת מקור מימון חלופי
לבנקים
הוצאה תקציבית
שליטה נמוכה משום שמופעלות ע"י הסקטור הפרטי
קיימות בעיות במימוש אצל המוסדיים (קיים סיכון שיהווה נכס
לא סחיר)
לא ברורה מידת ההתאמה של הכלי להשקעות במלונות
מקורות מידע :גלויים ,חומרים שהתקבלו ממשרד התיירות ומתוך ההתייחסויות בראיונות
144
שימושים מעורבים
תמונת מצב
כאשר ניתן היתר תכנוני ליזם להשקעה הכוללת שימוש אחר (מגורים /מסחר /משרדים) לצד השימוש המלונאי
שימוש המגורים מסבסד את השימוש המלונאי (בעצם תחליפי למענק)
עד היום שימושים מעורבים לא היה אמצעי עידוד בשימוש משרד התיירות (כחלק ממדיניות המשרד)
אם זאת ,אמצעי העידוד מיושם בפועל ע"י הרשויות המקומיות (בעיקר ע"י עיריית ת"א)
יתרונות (מתוך הראיונות)
החזר מיידי ובטוח יחסית מהמגורים
יאפשר ליזמים לקבל מימון בנקאי עם דרישת הון עצמי נמוכה יותר (בדומה למימון מגורים)
יצירת מוצר תיירותי טוב המעניק לתייר פתרון לינה לצד מסחר
מעלה את ערך המגורים (מינוף שירותי המלון כערך מוסף לבעלי יחידות המגורים)
תמרוץ המדינה (ממ"י) והרשויות המקומיות למיצוי והרחבה של המלאי התכנוני
הטענה היא שמיזמים מסוימים לא היו קמים /לא יקומו ללא האמצעי
חסרונות (מתוך הראיונות)
עידוד באמצעות משאב "יקר" (קרקע) כתחליף לתשלום במשאב "זול" (מענק כספי)
יוצר תקדים :גורם ליזמים להקפיא מיזמים תיירותיים בתקווה לשנות ייעוד למגורים בעתיד (קיימת טענה כי כל עוד
היזם מאמין שיצליח לשנות ייעוד למגורים ,הוא יעדיף להמתין עם ההשקעה במלון)
מתאים למלונות רק ברמה גבוהה (כך שיוכלו לשמש ערך מוסף לבעלי יחידות המגורים)
צורך לפקח על ה"שלביות" .1 :מלונות .2 ,מגורים
מקורות מידע :גלויים ,חומרים שהתקבלו ממשרד התיירות ומתוך ההתייחסויות בראיונות
145
נספח ג – 3ניתוח אמצעי העידוד מול קשיי היזמים
146
חלופות אמצעי העידוד לטיפול בקושי של זמינות קרקע לבניית מלונות באזורי הביקוש
אמצעי עידוד רלבנטיים
מצד היזם
אמצעי עידוד ברור עם אפקט מיידי
מענקים עבור
השבה/הסבה
שימושים
מעורבים
ייעוד קרקעות
לתיירות
שיווק קרקעות
מתוכננות
One Stop
Shop
יתרונות
מצד המדינה
גובה ההתחייבות של המדינה ידוע מראש
השתתפות רק בחלק מההשקעה
לו"ז קצר
חסרונות
אין
הוצאה תקציבית ישירה
יתרונות
אין (לא מסייע מבחינת זמינות קרקע)
תמרוץ המדינה והועדות המחוזיות למיצוי והרחבה של המלאי התכנוני
אין
עידוד באמצעות משאב "יקר" (קרקע) כתחליף לתשלום במשאב "זול"
(מענק כספי)
חסרונות
יתרונות
הקפאת מיזמים בתקווה לשנות ייעוד למגורים בעתיד (תקדים) קיים
צורך לפקח על ביצוע ה"שלביות" (.1מלונות .2מגורים)
מסייע באיתור קרקע פוטנציאלית
ונותן חופש פעולה בתכנון
"דחיפה" של קרקעות עם ייעוד תיירותי
"חופש פעולה" גדול מידי ליזם יביא לביצוע השקעות שלא תואמות
את האחסון התיירותי הרצוי
חסרונות
יתרונות
מסייע לבצע תכנון כלכלי מדויק
ומבטיח תכנון רצוי (מיקום ,סוג) ע"י הגדרות ברורות
חסרונות
לא מאפשר "חופש פעולה" תכנוני
מקצר את התהליך פחות מאשר תכנון על-ידי היזם
נקודת מגע אחת
ווידוא טיפול בלו"ח זמנים סביר
יתרונות
מקור לתמיכה ,הדרכה וליווי
שיפור המעקב אחרי סטטוס הבקשות ויישומם
חסרונות
עשוי לייצר עוד תהליכים
תעדוף בקשות ו"חילוץ" בקשות "תקועות"
קיים סיכון בקיצור תהליכים הכרחיים לפיקוח
147
חלופות אמצעי העידוד לטיפול בקושי המימוני
אמצעי עידוד
מענקים
הלוואות
ערבויות
מדינה
יתרונות
חסרונות
יתרונות
חסרונות
יתרונות
חסרונות
יתרונות
שימושים
מעורבים
חלופה להון העצמי או חלופה למימון הבנקאי
יסייע לקבלת מימון בנקאי
הצורך בערבות אישית של היזם בעייתי
שימוש המגורים מסבסד את השימוש המלונאי
כמו כן ,המלון מעלה את ערך המגורים
חסרונות
יתרונות
אכסון
מלונאי
מיוחד
מצד היזם
מסייע להגיע להון העצמי הנדרש
חסרונות
יתרונות
קרן מנוף
חסרונות
שימוש המגורים מסבסד את השימוש המלונאי
מוגבל ל"מלון דירות" ו/או "דירות נופש" ,תוך
עמידה בתנאי חוזר מנכ"ל
תפעול בעייתי
הגברת הפיקוח פוגעת באטרקטיביות הכלי
יצירת מקור מימון חלופי לבנקים
מאפשר מינוף של הוצאה תקציבית
מצד המדינה
גובה ההתחייבות של המדינה ידוע מראש
השתתפות רק בחלק מההשקעה ולו"ז קצר
הוצאה תקציבית ישירה
תחליף להוצאה ישירה ,במידה שהיזם מחזיר את הלוואה
המדינה מתפקדת כמלווה (נגד מדיניות האוצר) ,הסיכון על המדינה
תחליף להוצאה ישירה ,במידה שהיזם מחזיר את הלוואה
קושי בהערכת העלות למדינה ,כאשר הסיכון על המדינה
עשוי לגרום לMoral hazards-
תחליף להוצאה ישירה
עידוד באמצעות משאב "יקר" (קרקע) כתחליף לתשלום במשאב
"זול" (מענק כספי)
הקפאת מיזמים בתקווה לשנות ייעוד למגורים בעתיד (תקדים)
קיים צורך לפקח על ביצוע ה"שלביות" (.1מלונות .2מגורים)
ללא הוצאה תקציבית
עידוד באמצעות משאב "יקר" (קרקע) כתחליף לתשלום במשאב
"זול" (מענק כספי)
כמעט בלתי אפשרי לפיקוח
גובה ההתחייבות של המדינה ידוע מראש
הוצאה תקציבית ישירה
שליטה נמוכה -מופעלות ע"י הסקטור הפרטי
קיימות בעיות במימוש אצל המוסדיים
148
חלופות אמצעי העידוד לטיפול בקושי של החזר ההשקעה
אמצעי עידוד רלבנטיים
הטבות
מס
שימושים
מעורבים
רשת
בטחון
מצד היזם
יתרונות
מסלול הטבות מס פתוח גם לאיזורים שאינם זכאים
למסלול המענקים
רלבנטי באזורים בהן רמת הרווחיות גבוהה (בעיקר
תל אביב) ולמלונות קטנים
חסרונות
רלבנטי באזורים בהן רמת הרווחיות נמוכה
נטל המס העיקרי מגיע מכיוון המס העירוני (ארנונה)
"איבוד" הכנסות ממיסים
יתרונות
החזר מיידי ובטוח יחסית מהמגורים
יתמרץ את המדינה והעיריות להגדיל את המלאי התכנוני
אין
עידוד באמצעות משאב "יקר" (קרקע) כתחליף לתשלום
במשאב "זול" (מענק כספי)
תמריץ ליזמים להקפיא מזמים בתקווה לשנות ייעוד
למגורים בעתיד (מהווה תקדים)
החזר בטוח יחסית ומיידי מהמגורים
יתמרץ את המדינה והעיריות להגדיל את המלאי התכנוני
עידוד באמצעות משאב "יקר" (קרקע) כתחליף לתשלום
במשאב "זול" (מענק כספי)
כמעט בלתי אפשרי לפיקוח
חסרונות
יתרונות
אכסון
מלונאי
מיוחד
מצד המדינה
ללא ביטוי תקציבי
חסרונות
מוגבל ל"מלון דירות" ו/או "דירות נופש" ,תוך
עמידה בתנאי חוזר מנכ"ל
תפעול בעייתי :ניהול הדיירים לצד בית המלון
הגברת הפיקוח פוגעת באטרקטיביות הכלי
יתרונות
"מבטח" את היזם מהשפעות של אירועים גיאו-
פוליטיים
מגשר על תוספת הסיכון בהשקעה בישראל
נתפש כערבות חלקית ולא וודאית (עקב הצורך
בתהליך תביעת הביטוח) ע" היזם והממנים
מנגנון מורכב
עשוי לייצר "מוטיבציה שלילית" בעת משבר (על מנת
לקבל את הפיצוי)
חסרונות
149
חלופות אמצעי העידוד לטיפול בקושי התהליכי
אמצעי עידוד רלבנטיים
יתרונות
One Stop
Shop
חסרונות
מצד המדינה
מצד היזם
נקודת מגע אחת ליזם
ווידוא טיפול בלו"ח זמנים סביר
מקור לתמיכה ,הדרכה וליווי של היזם (בדגש
שיפור המעקב אחרי סטטוס הבקשות ויישומם
על יזמים חדשים)
תעדוף בקשות ו"חילוץ" בקשות "תקועות
הגברת השקיפות ונגישות המידע ליזמים
בעתיד יצירת פנייה אקטיבית ליזמים
עשוי לייצר עוד תהליכים – Another Stop
קיים סיכון בקיצור תהליכים הכרחיים לפיקוח
יש לקדם את שני המהלכים שבוצעו בנושא ולוודא שיבוצעו בצורה אפקטיבית ויעילה
הקמת מינהלת השקעות בתיירות שתפקידה יהיה אישור תוכניות למפעל תיירותי (ע"י העברת סמכויות מרכז
ההשקעות בתחום התיירות)
הקמת מרכז לקידום מיזמים במשרד (כ)One Stop Shop-
150
נספח ד – 1ניתוח היקף ותמהיל המענקים:
מתודולוגיה ופירוט המודלים
151
מתודולוגית ניתוח היקף ותמהיל המענקים
שלב א' בניתוח :מה שיעור המענק הנדרש על מנת לגרום ליזם להשקיע
בניית "מודלים מייצגים"
להקמת בתי מלון
(לפי אזורי ביקוש ורמות אכסון)
חישוב שיעור המענק
הנדרש לכל "מודל מייצג"
(כולל השלכות של רמת הסיכון)
ניתוחי רגישות
לכל "מודל מייצג"
יחס רצוי של רווח תפעולי
שיעור תפוסה
152
מתודולוגית ניתוח היקף ותמהיל המענקים
שלב ב' בניתוח :חלופות לתמהיל מענקים
חישוב שיעור המענק
הנדרש לכל "מודל מייצג"
(שלב א')
חישוב רמת ההשקעה
ותקציב המענקים הנדרשים
להשגת יעדי המשרד
חלופות לתמהיל מענקים
מדיניות
(דיון בעדיפויות)
153
הפרמטרים הקבועים בכל אחד מ"המודלים המייצגים"
הנחה :שיעור מרכיבי תוכנית המימון בכל המודלים
30% הון עצמי
יתרת המימון מתחלקת בין מענק להלוואה
הפרמטרים המרכזיים במודלים השונים:
אזור ביקוש*
רמת אכסון
ירושלים
בינונית-
גבוהה
ירושלים
עממית
ת"א
בינונית-
גבוהה
ת"א
עממית
סובב
כנרת
בינונית-
גבוהה
סובב
כנרת
עממית
חוף-
חוף-
פריפריאלי
פריפריאלי
בינונית-
עממית
גבוהה
מס' חדרים
350
250
350
100
300
150
300
200
שטח חדר**
75
50
85
45
80
45
75
55
עלות קרקע
לחדר
₪ 115K
₪ 70K
₪ 240K
₪ 85K
₪ 80K
₪ 40K
₪ 90K
₪ 50K
עלות בנייה
לחדר
₪ 700K
₪380K
₪ 880K
₪ 385K
₪ 750K
₪ 330K
₪ 730K
₪ 400K
₪ 786
₪427
₪ 1,104
₪ 498
₪ 714
₪ 372
₪ 800
₪ 480
מחיר ממוצע
לחדר ***BB
* נתניה נלקחה כדוגמא מייצגת לחוף פריפריאלי **ברוטו :כולל חלקו היחסי של החדר בשטחי הציבור והשירות
***מחיר ממוצע לחדר בניכוי עמלה וללא מע"מ ,בערי החוף הפריפריאליות נלקחה הנחה של עליית מחירים עתידית
154
בניית מודלים "מייצגים" להקמת בתי מלון – הנחות נוספות במודלים
שיעור מרכיבי תוכנית מימון
30% הון עצמי
היתרה מתחלקת בין מענק להלוואה
תנאי הלוואה
ריבית שנתית 7%
שנתיים של החזר ריבית בלבד
8 שנים של החזר קרן וריבית
שיעורי פחת (פחת מואץ לפי חוק לעידוד השקעות הון)
פיתוח ובנייה – 8%
מערכות 16%
ריהוט וציוד 20%
שיעור מס חברות25% :
שיעור היוון8% :
155
חישוב רמת המענקים הנדרשת לכל "מודל מייצג"
ניתוח רגישות למודל "ירושלים – רמה גבוהה בינונית"
75%
שיעור תפוסה
שיעור מענק נדרש ליחס רווח תפעולי להשקעה של
5%
9%
16%
10%
25%
11%
32%
12%
39%
13%
יחס רווח תפעולי להשקעה ברמת מענק קיים**
10.86%
70%
65%
13%
24%
32%
39%
45%
22%
32%
39%
45%
51%
10.04%
9.22%
156
חישוב רמת המענקים הנדרשת לכל "מודל מייצג"
ניתוח רגישות למודל "ירושלים – רמה עממית"
75%
שיעור תפוסה
שיעור מענק נדרש ליחס רווח תפעולי להשקעה של
0%
9%
11%
10%
20%
11%
29%
12%
35%
13%
יחס רווח תפעולי להשקעה ברמת מענק קיים**
11.44%
70%
65%
7%
19%
28%
36%
42%
16%
27%
35%
42%
48%
10.58%
9.71%
157
חישוב רמת המענקים הנדרשת לכל "מודל מייצג"
ניתוח רגישות למודל "ת"א– רמה גבוהה בינונית"
75%
שיעור תפוסה
שיעור מענק נדרש ליחס רווח תפעולי להשקעה של
0%
9%
9%
10%
20%
11%
29%
12%
36%
13%
יחס רווח תפעולי להשקעה ברמת מענק קיים**
9.28%
70%
65%
5%
18%
28%
36%
43%
15%
27%
36%
43%
50%
8.60%
7.92%
158
חישוב רמת המענקים הנדרשת לכל "מודל מייצג"
ניתוח רגישות למודל "ת"א– רמה עממית"
75%
שיעור תפוסה
שיעור מענק נדרש ליחס רווח תפעולי להשקעה של
0%
9%
5%
10%
15%
11%
24%
12%
32%
13%
יחס רווח תפעולי להשקעה ברמת מענק קיים**
9.63%
70%
65%
2%
13%
23%
31%
38%
11%
22%
31%
39%
45%
8.92%
8.21%
159
חישוב רמת המענקים הנדרשת לכל "מודל מייצג"
ניתוח רגישות למודל "סובב כנרת– רמה גבוהה בינונית"
75%
שיעור תפוסה
שיעור מענק נדרש ליחס רווח תפעולי להשקעה של
10%
9%
20%
10%
28%
11%
35%
12%
40%
13%
יחס רווח תפעולי להשקעה ברמת מענק קיים**
10.51%
70%
65%
17%
26%
34%
40%
46%
24%
33%
40%
46%
51%
9.74%
8.98%
160
חישוב רמת המענקים הנדרשת לכל "מודל מייצג"
ניתוח רגישות למודל "סובב כנרת – רמה עממית"
שיעור תפוסה
75%
שיעור מענק נדרש ליחס רווח תפעולי להשקעה של
9%
0%
10%
5%
11%
14%
12%
23%
13%
29%
יחס רווח תפעולי להשקעה ברמת מענק קיים**
12.27%
70%
65%
1%
12%
21%
29%
35%
10%
20%
28%
36%
41%
11.37%
10.47%
161
חישוב רמת המענקים הנדרשת לכל "מודל מייצג"
ניתוח רגישות למודל "ערי חוף פריפריאליות* – רמה גבוהה בינונית"
75%
שיעור תפוסה
שיעור מענק נדרש ליחס רווח תפעולי להשקעה של
6%
9%
16%
10%
25%
11%
32%
12%
38%
13%
יחס רווח תפעולי להשקעה ברמת מענק קיים**
10.86%
70%
13%
24%
32%
38%
44%
65%
21%
31%
38%
44%
49%
9.27% 10.07%
* נתניה נלקחה כדוגמא מייצגת
162
חישוב רמת המענקים הנדרשת לכל "מודל מייצג"
ניתוח רגישות למודל "ערי חוף פריפריאליות* – רמה עממית"
שיעור תפוסה
75%
שיעור מענק נדרש ליחס רווח תפעולי להשקעה של
9%
4%
10%
15%
11%
24%
12%
31%
13%
37%
יחס רווח תפעולי להשקעה ברמת מענק קיים**
11.07%
70%
12%
22%
30%
37%
43%
65%
20%
29%
37%
43%
48%
9.41% 10.24%
* נתניה נלקחה כדוגמא מייצגת
163
מודל "ירושלים – רמה גבוהה בינונית"
פילוח שווקים ומחירים מהמודל
164
מודל "ירושלים – רמה גבוהה בינונית"
דו"ח רו"וה מהמודל
165
מודל "ירושלים – רמה עממית"
פילוח שווקים ומחירים מהמודל
166
מודל "ירושלים – רמה עממית"
דו"ח רו"וה מהמודל
167
מודל "ת"א – רמה בינונית-גבוהה"
פילוח שווקים ומחירים מהמודל
168
מודל "ת"א – רמה בינונית-גבוהה"
דו"ח רו"וה מהמודל
169
מודל "ת"א – רמה עממית"
פילוח שווקים ומחירים מהמודל
170
מודל "ת"א – רמה עממית"
דו"ח רו"וה מהמודל
171
מודל "סובב כנרת – רמה בינונית-גבוהה"
פילוח שווקים ומחירים מהמודל
172
מודל "סובב כנרת – רמה בינונית-גבוהה"
דו"ח רו"וה מהמודל
173
מודל "סובב כנרת – רמה עממית"
פילוח שווקים ומחירים מהמודל
174
מודל "סובב כנרת – רמה עממית"
דו"ח רו"וה מהמודל
175
מודל "ערי חוף פריפריאליות – רמה בינונית-גבוהה"
פילוח שווקים ומחירים מהמודל
176
מודל "ערי חוף פריפריאליות – רמה בינונית-גבוהה"
דו"ח רו"וה מהמודל
177
מודל "ערי חוף פריפריאליות – רמה עממית"
פילוח שווקים ומחירים מהמודל
178
מודל "ערי חוף פריפריאליות – רמה עממית"
דו"ח רו"וה מהמודל
179
נספח ד – 2ניתוח היקף ותמהיל המענקים:
תוצאות וניתוחי רגישות
180
תוצאות המודלים
חישבנו את שיעור המענק הרצוי כדי לגרום ליזם להגיע לנקודת איזון כלכלית בהשקעה במלון בהתאם לאזור ורמת המלון
שיעור המענק הנדרש משתנה גם בתוך כל אזור ורמת אכסון ,בהתאם לתנאים הסובייקטיביים של היזם (כגון :תפישת
הסיכון ,הערכות התפוסה שלו ,עלות ההון וכו')
עם זאת ,לקחנו עבור כל אזור ורמת אכסון "מודל מייצג" ליזם הממוצע ,זאת מתוך הכרה כי שיעור המענק שייקבע יתאים
לחלק מהיזמים בהתאם לתנאים הסובייקטיביים שלהם
בנינו את הנחות המודל על בסיס הראיונות שקיימנו עם יזמים ,על בסיס ניתוח בקשות למענקים באזורים שונים וניתוח
כלכלי ,כך שלהערכתנו הוא מייצג מאפיינים מספיק רחבים של יזמים
גובה
מענק
נדרש לפי
המודלים
קיים**
ירושלים
בינונית-
גבוהה
ירושלים
עממית
ת"א
בינונית-
גבוהה
ת"א
עממית
סובב כנרת
בינונית-
גבוהה
סובב כנרת
עממית
חוף-
פריפריאלי*
בינונית-
גבוהה
חוף-
פריפריאלי*
עממית
33%
35%
20%
15%
34%
21%
32%
30%
)20% (+4%
)20% (+4%
0%
0%
)20% (+4%
)20% (+4%
)20% (+4%
)20% (+4%
* נתניה נלקחה כדוגמא מייצגת ** ברוב האזורים בערי החוף הפריפריאליות הרלבנטיות יש זכאות למענק
181
שיעור המענק הנדרש עם ניתוח רגישות של היחס הרצוי של הרווח התפעולי
הנחות:
שיעור תפוסה של 75%בירושלים ות"א 70% ,בסובב כנרת וערי החוף הפריפריאליות
ירושלים
בינונית-
גבוהה
ירושלים
עממית
ת"א
בינונית-
גבוהה
ת"א
עממית
סובב כנרת
בינונית-
גבוהה
סובב כנרת
עממית
חוף-
פריפריאלי*
בינונית-
גבוהה
חוף-
פריפריאלי*
עממית
9%
5%
0%
0%
0%
17%
1%
13%
12%
10%
16%
11%
9%
5%
26%
12%
24%
22%
11%
25%
20%
20%
15%
34%
21%
32%
30%
12%
32%
29%
29%
24%
40%
29%
38%
37%
13%
39%
35%
36%
32%
46%
35%
44%
43%
יחס הרווח
התפעולי הרצוי
מסך ההשקעה
ממצאים מרכזיים מניתוח הרגישות:
גידול ב 1%-ביחס הרצוי של הרווח התפעולי מסך ההשקעה מביא לגידול של כ 7-10%-בשיעור המענק הנדרש
רמת המענקים הנוכחית מספקת בשיעור של 9%בכל האזורים והרמות וב 10% -בחלקם
רמת המענקים הנוכחית אינה מספקת יזם המחפש שיעור של 12%בכל האזורים והרמות
* נתניה נלקחה כדוגמא מייצגת
182
שיעור המענק הנדרש עם ניתוח רגישות של שיעור התפוסה
הנחות:
יחס רצוי של רווח תפעולי מההשקעה של :ירושלים בינונית-גבוהה ,12%ירושלים עממית ,13%יתר המודלים 11%
ירושלים
בינונית-
גבוהה
ירושלים
עממית
ת"א
בינונית-
גבוהה
ת"א
עממית
סובב כנרת
בינונית-
גבוהה
סובב כנרת
עממית
חוף-
פריפריאלי*
בינונית-
גבוהה
חוף-
פריפריאלי*
עממית
65%
45%
48%
36%
31%
40%
28%
38%
37%
70%
39%
42%
28%
23%
34%
21%
32%
30%
75%
33%
35%
20%
15%
28%
14%
25%
24%
שיעור תפוסה
שנתי ממוצע
ממצאים מרכזיים מניתוח רגישות של שיעור התפוסה הממוצע :
גידול ב 5%-בשיעור התפוסה מביא לקיטון של כ 6-8%-בשיעור המענק הנדרש
רמת המענקים הנוכחית אינה מספקת בשיעור תפוסה של 65%ו 70% -במרבית האזורים והרמות
* נתניה נלקחה כדוגמא מייצגת
183
נספח ה – 1אשראי מוסדי וקרנות מנוף
184
רקע על האשראי המוסדי
"המוסדיים" הנם ארגונים או מוסדות שברשותם מקורות כספיים גדולים (של עצמם או של לקוחותיהם)
"המוסדיים" כוללים חברות ביטוח ,קרנות פנסיה ,קרנות נאמנות ,קופות גמל ,מוסדות חינוך ועוד
"המוסדיים" מהווים בדרך כלל את המשקיעים המחזיקים ברוב ניירות הערך הנסחרים בבורסה ,אם כי מבחינה
מספרית הם נופלים ממספר המשקיעים הפרטיים הקטנים
עד לתחילת העשור הנוכחי ,המערכת הבנקאית היוותה את מקור המימון המרכזי בישראל
בשנים האחרונות ה"מוסדיים" התפתחו כמקור מימון משמעותי לצד הבנקים ,באמצעות
מתן מימון ישיר לחברות
רכישת אג"ח קונצרני
קרנות המנוף
בסוף 2008האשראי המוסדי היה מקור המימון ש"ספג" את הפגיעה המשמעותית ביותר בעקבות המשבר
עם התאוששות השווקים בשנת ,2009האשראי המוסדי חזר לצמוח ולהוות מקור אשראי משמעותי
185
רקע על קרנות המנוף
בסוף שנת 2008נוצר קיפאון בשוק האשראי הישראלי ,בעקבות המשבר הכלכלי הגלובלי
קרנות המנוף הוקמו ע"י הממשלה כחלק מתוכניתה לטיפול בקיפאון בשוק האשראי המוסדי
קרנות המנוף היו אמורות לסייע באמצעות העמדת מימון לתאגידי מטרה לצורך מחזור חובותיהם או ארגון
הסדרי חוב של תאגידי מטרה ומימונם
הקרנות החלו את דרכן במארס 2009עם קרן המנוף בראשית ,ולאחר מכן עם שתי קרנות נוספות ,שהחלו לפעול
במאי באותה השנה :אוריגו וקרן KCPS
לפי ההסכם השותפות תתקיים לתקופה של שבע שנים מיום ההקמה .השותף הכללי ,בהסכמת שותפים
מוגבלים ,יהיה רשאי להאריך את תקופת השותפות לשלוש תקופות נוספות של שנה בכל פעם
סך ההון בקרנות הנו כ₪ 4.5B-
25% מהממשלה ו 75%-מהמוסדיים
הקרנות התחייבו להשקיע לפחות 20%מההון עד בתום השנה הראשונה לפעילות ( 45%בתום שנתיים)
הקרנות פועלות במנגנון של הבטחת תשואה למוסדיים
כתוצאה מהשיפור בשוק האשראי (גם החוץ-בנקאי) ,קרנות המנוף מתחרות כיום על מתן אשראי עסקי בגופים
המוסדיים ,בקרנות השקעה "רגילות" ,ובמערכת הבנקאית
מקורות נתונים :אתרי החברות ,גלובס
186
ראיונות שבוצעו בשלב ב' בנושא קרנות המנוף (לפי סדר הפגישות)
תפקיד
שם
תאריך
שלומי ברכה
סמנכ"ל השקעות בפסגות
4.3.10
עוז לוי
מנהל מחלקת ניהול סיכונים בחשכ"ל
10.3.10
רן גרודצקי
שותף בקרן מנוף "בראשית"
15.3.10
צבי פורמן
שותף בקרן מנוף ""KCPS
17.3.10
גיא זוקין
שותף בקרן מנוף "אוריגו"
21.3.10
187
עקרונות ודרכי פעולה של קרנות המנוף
עקרונות לבחירת ההשקעות
ראשית ,ההשקעה חייבת לעמוד בתנאים הרגולטוריים כפי שקבע משרד האוצר
מקבל המימון חייב להיות רשום כתאגיד
התאגיד חייב שלפחות 50%מהכנסותיו מקורן בישראל ,ולפחות 50%מנכסיו ממוקמים בישראל
ההשקעה חייבת להיות "בתמורה" לחוב קיים של התאגיד (מחזור חוב)
לפחות 80%מהון הקרן חייב להינתן לתאגידים שהנפיקו אגרת חוב או לוו מ 2-גופים מוסדיים לפחות
מנהלי הקרן הנם מקבלי ההחלטה הבלעדיים (ללא התערבות הממשלה)
השיקולים בהחלטת ההשקעה אמורים להיות עסקיים בלבד (בהתאם לאסטרטגיית ההשקעות של מנהלי הקרן)
דרכי פעולה אפשריות של הקרנות
רכישת אגרות חוב בשוק הראשוני או המשני או העמדת מימון לתאגידי המטרה
כנגד העמדת מימון כאמור תהיה רשאית הקרן לקבל מתאגידי המטרה ,בין השאר ,אופציות לרכישת מניות,
אפשרות להמרת ההלוואה למניות ,מניות ,ו/או השתתפות ברווחי החברה
מקורות נתונים :אתרי החברות ,גלובס
188
פירוט ההשקעות שבוצעו ע"י קרנות המנוף עד ( 03/2010מתוך מקורות גלויים)
שם
בראשית
השקעות שבוצעו עד )₪ B( 03/2010
סך נכסים מגויסים
₪ 2B
אוריגו
₪ 1.3B
KCPS
₪ 1.2B
תאגיד
השקעה
מרכיב הון
מרכיב חוב
הכשרת היישוב
₪ 105M
הלוואה 6 ,7.5%שנים
-
קרדן ישראל
₪ 100M
5 ,7.5%שנים
אופציות
ניסן תעשיות
₪ 65M
7.75%
שעבוד מניות ואופציות
אלדן
₪ 120M
משכנות כלל
₪ 90M
-
18.5%מהמניות
גילץ
₪ 120M
אג"ח שקלית 8%
17%מהמניות ,אופציות
דוראה
₪ 105M
הלוואה 6 ,7.5%שנים
שעבוד מניות ואופציות
הום סנטר
₪ 50M
אופציה להלוואה של 7.5%
11%מהמניות
הכשרת היישוב
₪ 105M
הלוואה 6 ,7.5%שנים
-
התכוף
₪ 15M
הלוואה
אופציות
אנגל משאבים
₪ 40M
-
שליטה בחברה
אינספייר
₪ 80M
הלוואה 4 ,6.9%שנים
אופציות ,ד.ניהול
פולאר
₪ 100M
הלוואה 6.9%
אופציות
צור שמיר
₪ 50M
הלוואה 4 ,7.38%שנים
שיעבוד מניות
משכנות כלל
₪ 90M
-
15%מהמניות
קרן ריט 1
₪ 45M
-
7.5%ממניות ריט1
מאפייני ההשקעות שבוצעו עד כה
שימוש בתמהילי מימון מגוונים (חוב בלבד או חוב +הון או הון בלבד)
סך השקעה לרוב בטווח של ₪ 50-100M
חברות אחזקות וחברות ממגוון תחומים (נדל"ן ,תעשייה ,שירותים)
189
יתרונות וחסרונות של קרנות המנוף מול היזמים כפי שעלו מהראיונות
קרנות המנוף מהוות שכבת מימון אמצעית בין המימון הבנקאי לקרנות הPrivate-Equity-
הקרנות מציעות מימון ( )10-15%יקר יותר מהבנקים (כ )8%-אך זול מקרנות הון פרטיות ()20-30%
עם זאת ,לקרנות המנוף יכולת לתת מענה מימוני גמיש יותר מהבנקים ע"י
תמהיל מימוני המורכב ממרכיבי חוב והון
יכולת מתן אשראי לטווח ארוך יותר מהבנקים
בנוסף הקרנות מאפשרות למקבל המימון התנהלות "דיסקרטית" בהשוואה להתנהלות ישירה שלו מול המוסדיים
תאגיד שמעוניין להנפיק אג"ח צריך לקיים מו"מ מול כל אחד מהמשקיעים המוסדיים הפוטנציאליים ולאחר
ההשקעה קיים סיכון שיאלץ "להיחשף" מול המוסדיים והציבור במקרה של קשיי פירעון החוב
לעומת זאת קרנות המנוף מאפשרות התנהלות One on oneמול הקרן ,גם בתהליך הגיוס מהמוסדיים וגם
במקרה של קשיי פירעון
190
פוטנציאל קרנות המנוף כאמצעי עידוד להקמת מלונות כפי שעלה מהראיונות
עד היום היו מקרים בודדים של מו"מ בין קרנות המנוף לחברות שהפורטפוליו שלהם כלל מלונות ,אך מגעים
אלו לא הבשילו לכדי ביצוע השקעה
לקרנות המנוף אין מניעה עקרונית להשקיע בתחום המלונאות ,ועל כן קיים פוטנציאל לשימוש בקרנות המנוף
עם זאת ,קרנות המנוף מתייחסות להשקעה במלונות בדומה לכל השקעה אחרת (אין העדפה סקטוריאלית):
ראשית ,על היזם המלונאי לעמוד בתנאים הרגולטוריים
ההשקעה חייבת להיתפש ע"י מנהלי הקרנות ככדאית עסקית
כמו כן ,מתוך הראיונות וניתוח ההשקעות שבוצעו עד כה עולה כי מנהלי הקרנות נוטים להשקיע
בחברות "גדולות" ועם סך השקעה גבוה ()₪ +50M
בתחומים שאיתם יש להם הכרות וניסיון (עם זאת ,לרוב מנהלי הקרנות הכרות נמוכה עם ענף המלונאות)
לסיכום ,נראה כי עיקר הפוטנציאל להשקעה של קרנות המנוף בתחום קיים במקרים של
רשתות מלונות קיימות ,בעלות חוב ,המעוניינות להקים מלונות נוספים של הרשת
חברות גדולות ,בעלות חוב ,שתחום המלונאות מהווה חלק מהפורטפוליו שלהם ומעוניינות לפתח אותו
חברות גדולות ,בעלות חוב ,שמעוניינות להוסיף את תחום המלונאות לפורטפוליו שלהם
191
חלופות לקידום האשראי המוסדי כמקור להקמת מלונות
חלופה
שיווק תחום המלונאות
נושאים לטיפול
פוטנציאל
ישימות
הכנת קמפיין שיווקי (יפורט בהמשך)
בינוני
למקורות אשראי מוסדי
ייזום קשר בין יזמים
ייזום קשר בין יזמים לגופים הרלבנטיים
למקורות אשראי מוסדי
איתור יזמים העומדים במגבלות הרגולטוריות והפנייתם
לקרנות המנוף
בינוני
גבוהה
גבוהה
מתוך המגישים בקשה למענקים
גופים קיימים בענף
פעילות למתן תעדוף
פעילות מול האוצר למתן תעדוף סקטוריאלי
סקטוריאלי בקרנות
בקרנות הקיימות
המנוף
הקמת קרן ייעודית חדשה
גבוה מאד
נמוכה
192
פוטנציאל השימוש באשראי מוסדי כאמצעי עידוד להקמת מלונות
כיום מקור המימון המשלים הבלעדי להון העצמי ולמענק הינו המערכת הבנקאית
לאשראי המוסדי יש פוטנציאל להיות מקור מימון תחליפי/משלים ליזמים מול האשראי הבנקאי
כחלק מניתוח הנושא במסגרת העבודה ,בוצע ניתוח של קרנות המנוף ,ככלי מימוני אפשרי להשקעות במלונות
נמצא כי קרנות המנוף הינן כלי העשוי לאפשר נגישות יזמים קלה יותר למימון מוסדי בזכות:
מצד המוסדיים קיים מענה חלקי לרמת הסיכון בענף המלונאי ,בזכות מנגנון הבטחת התשואה של הקרן
מצד היזמים הקרנות נותנות יתרונות של גמישות ,דיסקרטיות ,ומימון לטווחים ארוכים
עם זאת ,על מנת שההשקעה תהיה רלבנטית לקרנות המנוף היא צריכה לעמוד ב 2-תנאים מרכזיים
עמידה במגבלות הרגולטוריות של הקרנות
כדאיות עסקית (כפי שנתפשת ע"י קרנות המנוף)
הפוטנציאל לשימוש בכלי של קרנות המנוף גבוה בעיקר במקרים של רשתות מלונות קיימות או חברות קיימות
המעוניינות לפתח התחום המלונאות שלהם ,ופחות של יזמים חדשים/קטנים
מומלץ למשרד התיירות לפעול לקידום השימוש באשראי המוסדי ,וקרנות המנוף בכלל זה ,באמצעות
.1שיווק תחום המלונאות למקורות אשראי מוסדי לשיפור רמת ההכרות שלהם עם התחום
.2ייזום קשר בין יזמים לגורמים המוסדיים
193
עקרונות לביצוע קמפיין שיווקי מול מקורות פוטנציאליים של אשראי מוסדי
אנו ממליצים שמשרד התיירות יכין ויבצע קמפיין שיווקי מול מקורות האשראי המוסדי הפוטנציאליים
קהל היעד הרלבנטי לקמפיין
נציגי הגופים המוסדיים (מנכ"לים ,סמנכ"לי השקעות)
חברות ביטוח
בתי השקעות
קרנות פנסיה
מנהלי קרנות המנוף
מנהלי הקרנות לעסקים קטנים ובינוניים
מרכיבי הקמפיין השיווקי
הכנת ערכה הכוללת
פירוט יתרונות ההשקעה בענף ,ובפרט בהקמת מלונות חדשים
נתונים מהצמיחה בענף בשנים האחרונות
סיפורי הצלחה המציגים את הפוטנציאל הכלכלי בהקמת מלונות באזורי הביקוש וברמות האכסון כפי
שייקבעו במדיניות
קיום פגישות של אנשי המשרד עם הגופים
ארגון כנס לקהל היעד הרלבנטי
תקשור חיצוני של הקמפיין
194
משמעויות השקעה בענף המלונאות עבור מקור המימון המשלים
המימון המשלים יכול להתבצע ע"י
הנחות שנלקחו במודל
הלוואה (חוב)
השקעת הון
תמהיל של שניהם
תנאי הלוואה
שנתיים של החזר ריבית בלבד
8 שנים של החזר קרן וריבית
שיעורי פחת (פחת מואץ לפי חוק לעידוד השקעות הון)
פיתוח ובנייה 8%
מערכות 16%
ריהוט וציוד 20%
שיעור מס חברות25% :
שיעור היוון8% :
מתוך ניתוח כלכלי שבוצע באזורי הביקוש ,תחת הנחה של מתן שיעור מענקים נדרש על ידי המדינה,
עולה כי ההשקעה בפרויקט ממוצע תניב למממן:
ריבית של כ 7%-על ההלוואה (חוב) ,או
שיעור רווח תפעולי מההשקעה (בדומה ליזם) מפרויקט ממוצע של:
אזור ביקוש
ירושלים
תל אביב
כנרת והגליל
חוף-פריפריאלי
רמת אכסון
בינונית-
גבוהה
עממית
בינונית-
גבוהה
עממית
בינונית-
גבוהה
עממית
בינונית-
גבוהה
עממית
יחס רצוי
12%
13%
11%
11%
11%
11%
11%
11%
195