Transcript יצירות מופת לבגרות

‫יצירות מופת לבגרות‬
‫כיתה י'‪-‬יחידה אחת‬
‫מורה‪:‬עדי הרץ בר‪-‬נחום‬
‫הציור החל להיסדק ולהתפורר כבר בימי חייו‬
‫של האמן‪ ,‬משום שזה מיאן להשתמש בטכניקת‬
‫הפרסקו המקובלת באותם ימים ובמקום זאת‬
‫השתמש בתערובת של טמפרה וצבעי שמן‪.‬‬
‫הטכניקה החדשנית אפשרה לו לעבוד לאט‬
‫יותר‪ ,‬ולהוסיף שכבות זו על זו‪ ,‬אך תוך זמן קצר‬
‫התגלתה כהרסנית‪ ,‬בעת ששכבות הצבע החלו‬
‫להתקלף‪ .‬בציור יוצר לאונרדו אשליה כאילו‬
‫משטח היצירה הוא המשכו של אולם חדר‬
‫האוכל‪ ,‬אך הודות לעיוות פרספקטיבי‪ ,‬מאפשר‬
‫למסתכל לראות את אשר על השולחן שגבוה‬
‫מעיניו‪ .‬בעקבות ספרו של דן בראון "צופן דה‬
‫וינצ'י"‪ ,‬התרבו הפרשנויות הטוענות כי הדמות‬
‫היושבת מימינו של ישו (לפי עיני המסתכל ‪-‬‬
‫משמאלו) היא אשה‪.‬‬
‫ליאונרדו דה וינצ'י‪ ,‬הסעודה האחרונה‪ , 1495 ,‬שמן‪ ,‬טמפרה‬
‫ופרסקו‪ 910 ,‬׳ ‪ 420‬ס"מ‪ ,‬כנסיית סנטה מריה דלה גרציה‪ ,‬מילנו‬
‫ציטוטים לסעודה האחרונה‬
‫נולדה‪ ,‬הסעודה האחרונה‪1909 ,‬‬
‫נחשב לציורו הדתי הראשון‪ .‬רבים‬
‫רואים בו עוצמה‪ ,‬כאב והחצנת‬
‫רגשות‪ .‬את הצורך שלו להתבטא‬
‫באמצעות נושאים דתיים‪ ,‬נימק‬
‫נולדה בתשוקתו הלא נשלטת להציג‬
‫את מעמקי הרוחניות שבדת ובכוחה‬
‫המשחרר‪.‬‬
‫גם הצבעוניות ואופן הנחת הצבע‬
‫תורמים לאווירה של התמונה‪ :‬צבע‬
‫גדוש וכהה בתחתית הציור מדגיש‬
‫את המרקם המעובה שמצוירים בו‬
‫פניהם ובגדיהם של ישו ותלמידיו‪,‬‬
‫בעיקר בצבעים חמים‪ ,‬כמו‪ :‬אדום‪,‬‬
‫אוקר ונגיעות מעטות של כתום‪.‬‬
‫פוסטר עלום שם‬
‫יוצר ליד שוק עלייה‬
‫בחנות פוסטרים‬
‫והנה הסעודה של האמנית הישראלית ‪ ,‬אורנה בן‬
‫שושן‬
‫צלם ישראלי בשם עדי נס‪ ,‬הביא את הסעודה האחרונה שלו‪ ,‬ב"סדרת החיילים" שלו‪ .‬יצירה שזכתה להצלחה ולהכרה ונמכרה במכירה‬
‫פומבית של חברת סות'ביס בניו‪-‬יורק ‪ ,‬ב‪ 264‬אלף דולר‪ ,‬במרץ שנת ‪.2007‬‬
‫בתצלום יושבים מסביב לשולחן ‪ 14‬חיילים במדים‪ ,‬בחדר אוכל צבאי‪ .‬עדי נס שובר בצילום הזה‪ ,‬כמו בצילומים אחרים שלו‪ ,‬מיתוס יהודי‪.‬‬
‫ליל הסדר‪ ,‬הוא ליל זיכרון ליציאת מצרים הנחשב לאירוע מיתי גדול ביהדות‪ .‬מיתוס שעיצב את התודעה הלאומית שלנו של יציאה‬
‫מעבדות לחירות‪ .‬מיתוס שמנהיגי התנועה הציונית הרימו על נס‪ .‬מיתוס האחידות והלכידות בחברה הישראלית המתהווה‪ ,‬בעיקר‪ ,‬ראית‬
‫צה"ל ככור היתוך‪ .‬עדי נס לוקח את המיתוס ושובר אותו בכך שהוא מראה את החיילים באופן אינדיבידואליסטי‪ .‬כול אחד בענייניו‬
‫ובהתעסקויותיו‪ .‬מה שחשוב זה אני והמראה שלי‪.‬‬
‫‪http://youtu.be/DjT11RfBh5Y‬‬
‫הסיפור מבוסס על אירוע חשוב בחייו של ישו‪ .‬הסעודה האחרונה‪ ,‬הייתה סעודת סדר חג הפסח שערך ישו בירושלים‪ ,‬בכנסית‬
‫הדורמיציון שעל הר ציון (לפי המסורת) ‪ .‬זו הייתה הסעודה האחרונה לפני שהוצא ישו להורג בצליבה‪ ,‬כדין מורד במלכות‪.‬‬
‫בציור של ליאורנדו דה וינצ`י מופיע ישו ושנים עשר השליחים‪ .‬בסעודה הזו‪ ,‬אמר ישו לתלמידיו כי יש ביניהם בוגד וכי הוא עצמו ימות‪.‬‬
‫כמו כן הוא אמר אז לתלמידיו ‪ ,‬לאכול מלחם הקודש‪ ,‬ולשתות מהגביע הקדוש‪ ,‬כי הלחם הוא גופו של ישו והיין הוא דמו‪( .‬על זה‬
‫מבוסס טקס המיסה הנוצרי וזה אחד הסקרמנטים החשובים) (למרות שבציור של ליאונרדו אין גביע)‬
‫הציור הזה צוייר על ידי ליאונרדו במשך שלוש שנים‪ .‬בין השנים ‪. 1498 -1495‬‬
‫מאחר והאמן ניסה לשפר אז את טכניקת הפרסקו (ציור על קיר לח) ‪ ,‬בשילוב צבעי טמפרה ושמן‪ ,‬מה שלא הצליח לו‪ ,‬היה צריך לשמר‬
‫את התמונה באופנים רבים וממושכים במשך ארבע מאות השנים האחרונות‪.‬‬
‫רק לאחרונה ‪ ,‬בשנת ‪1999‬לאחר שימוש בטכנולוגיה משוכללת‪ ,‬לאחר אטימת החדר ויצירת בקרת טמפרטורה‪ ,‬הצליחו לשמר את‬
‫השחזורים הרבים‪.‬‬
‫היצירה צוירה על ידי ליאונרדו על קיר חדר האוכל ‪ ,‬במנזר הדומיניקני של כנסיית סנטה מריה דלה גרציה ‪ ,‬שבמילאנו‪.‬‬
‫ועוד וריאציה של הנרי דומיה‬
‫השחזור‬
‫כיום הסעודה האחרונה דהויה וסדוקה‪ .‬ולכן הצבעים‬
‫הרוויים והמושקעים מופיעים חיוורים‪ .‬אולם עתה‬
‫נעשה שחזור שמחייה מחדש את הצבעים‪ .‬חברת‬
‫המדיה לאונרדו‪ 3‬ממילאנו בצעו בצורה דיגיטאלית‬
‫את השחזור לסעודה האחרונה‪ .‬הם מאמינים‬
‫שהשחזור הוא הייצוג הקרוב ביותר לאופן שבו‬
‫הפרסקו ככל הנראה נראה כאשר לאונרדו צייר אותו‪.‬‬
‫כיצד החברה יצרה את השחזור? הם הרכיבו את‬
‫התמונה על בסיס מאות תצלומי "הי דפינישן" של‬
‫הפרסקו‪ ,‬וזאת כדי למקם את הפיגמנטים במקום‬
‫הנכון‪ .‬החוקרים שיבטו את המקור של לאונרדו פיקסל‬
‫אחרי פיקסל כדי לשחזר את האזורים שבהם הצבע‬
‫נאבד ללא תקנה עם השנים‪.‬‬
‫זוכרים שבשנת ‪ 1652‬שברו נזירי המנזר את הקיר‬
‫שעליו צויר הציור לצורך בניית דלת? הדלת נשברה‬
‫בדיוק כדי לחתוך את רגליו של ישו שבפרסקו‪ .‬לכן על‬
‫מנת להשלים את שחזור החלקים החסרים עקב‬
‫שבירת הדלת בפרסקו‪ ,‬אנשי הצוות נאלצו להביט‬
‫בהעתקים עכשוויים של הסעודה האחרונה‪ ,‬אלה של‬
‫ציירים שהושפעו מלאונרדו דה וינצ'י‪ ,‬כמו למשל‬
‫גיאמפיאטרינו‪.‬‬
‫לבסוף הם הצליחו לשחזר את הסצנה כולה‪ .‬הייתה זו‬
‫משימה עצומה‪ ,‬מכיוון שמהיצירה המקורית של‬
‫לאונרדו דה וינצ'י נותרו רק ‪ 20‬אחוז‪ .‬השחזור גילה‬
‫פרטים שלא היו ידועים מקודם‪ ,‬כמו למשל עיר‬
‫אידיאלית שהייתה משורטטת בחלקים בלבד משמאל‬
‫לפנים של ישו‪ ,‬ומנער מלח שנראה שהופל על ידי‬
‫יהודה איש קריות‪.‬‬
‫ומהי התוכנית הבאה של חברת לאונרדו‪ ?3‬לשחזר‬
‫דיגיטאלית יצירות נוספות של לאונרדו דה וינצ'י!‬
‫ההסבר לסעודה האחרונה ב‪-‬צופן דה וינצ'י‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בעקבות הספר "צופן דה וינצ'י" של דן בראון התעוררו מעין תיאוריות קונספירציה בנוגע ליצירה "הסעודה האחרונה"‪ ,‬השתייכותו של‬
‫לאונרדו דה וינצ'י לכת נוצרית והשערות בנוגע לחייו של ישו‪ .‬תיאוריות קשר אלה חיברו בין מספר יצירות של לאונרדו דה וינצ'י‪:‬‬
‫ה"סעודה האחרונה"‪ ,‬ה"מונה ליזה"‪ ,‬ו"הבתולה בין הסלעים"‪ .‬האם התיאוריות מעוגנות בידע היסטורי? נכתב על כך רבות‪ .‬נטען על‬
‫הציור "הסעודה האחרונה" ועל העדר הגביע הקדוש את הדברים הבאים‪ :‬הדמות הנמצאת מימינו של ישו בציור הסעודה האחרונה היא‬
‫לא יוחנן כותב הבשורה כי אם מריה מגדלנה‪.‬‬
‫לפי הספר‪ ,‬מגדלנה הייתה אשתו של ישו ונשאה ברחמה את בנו בזמן שישו נצלב‪ .‬היעדרותו של הגביע מהציור מצביעה‪ ,‬ככל הנראה‪,‬‬
‫על כך שלאונרדו ידע שמגדלנה היא למעשה הגביע הקדוש (כלומר‪ ,‬היא נושאת את הדם של ישו)‪ .‬חיזוק לטענה זו ניתן למצוא באות‬
‫"וי" האנגלית שנוצרת מהתנוחות של ישו ומריה‪ ,‬כיוון שהאות "וי" מסמלת את הנשיות הקדושה‪ .‬היעדרותו המשוערת של יוחנן‪ ,‬לפי‬
‫פירוש זה‪ ,‬מוסברת באמצעות זיהויו בתור "זו שישו אהב"‪ ,‬שם קוד המתייחס ככל הנראה למריה מגדלנה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הספר מציין שצבעי‬
‫הבגדים שלהם הפוכים‪ :‬ישו לובש טוניקה אדומה עם צווארון כחול; יוחנן‪/‬מריה לובש‪/‬ת טוניקה כחולה עם צווארון אדום – ככל הנראה‬
‫סמל לאיחוד באמצעות נישואין‪ .‬עתה אם "מזיזים" את הדמות של יוחנן‪/‬מריה לימינו של ישו‪ ,‬נראה כאילו הדמות מניחה את ראשה על‬
‫כתפו של ישו‪.‬‬
‫לפי הספר‪ ,‬סודותיו של הגביע הקדוש‪ ,‬כפי שהוא נשמר על ידי מסדר ציון‪ ,‬הם‪ :‬הגביע הוא לא כוס אמיתית כי אם מריה מגדלנה‪,‬‬
‫שנשאה ברחמה את הבת של ישו‪ .‬הביטוי הצרפתי העתיק לגביע הקדוש הוא שיבוש של הביטוי בצרפתית עתיקה ל"דם מלכותי"‪.‬‬
‫החפצים המרכיבים את הגביע הם מסמכים המאמתים את קיומה של שושלת ישו וכן עצמותיה של מריה‪ .‬הכנסייה השתיקה את האמת‬
‫לגבי צאצאיהם של מריה וישו במשך ‪ 2,000‬שנים‪ .‬דבר זה קרה בעקבות חששם מהנשיות הקדושה‪ ,‬כמו גם בעקבות האיום המעמדי‬
‫שדבר זה היה מהווה על בכירותו של פטרוס הקדוש‪ .‬מריה מגדלנה היא נצר למשפחת מלוכה (באמצעות שבט בנימין) והייתה אשתו‬
‫של ישו‪ ,‬שהיה נצר לבית דויד‪ .‬הטענה שהיא הייתה פרוצה הומצאה על ידי הכנסייה בשלב מאוחר יותר על מנת לטשטש את מה‬
‫שבאמת קרה‪ .‬בזמן הצליבה‪ ,‬היא הייתה בהריון‪ ,‬ולאחריה היא ברחה לגאליה (צרפת של היום) והסתתרה אצל יהודי מרסיי‪ .‬היא ילדה‬
‫בת וקראה לה בשם שרה‪ .‬במהלך השנים הפכו צאצאי ישו ומריה לשושלת המרובינגית של צרפת‪ .‬קיומם של הצאצאים היה הסוד‬
‫שהתגלה במסמכים שנחשפו על ידי הצלבנים במהלך כיבוש ירושלים ב‪ .1099-‬מסדר ציון ואבירי ההיכל התארגנו על מנת לשמור על‬
‫הסוד‪.‬‬
‫לפי הספר‪ ,‬סודותיו של הגביע קשורים לעבודתו של דה וינצ'י בצורה הבאה‪ :‬לאונרדו היה חבר במסדר ציון וידע את סודו של הגביע‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬ניתן לגלות את הסוד בציור הסעודה האחרונה כיוון שלא מצויר שם ולו גביע אמיתי אחד‪ .‬רוב התעתיקים והשיחזורים‬
‫המודרניים של הציור מסווים את המאפיינים הנשיים הברורים בציור‪ .‬הדו‪-‬מיניות של המונה ליזה משקפת את האיחוד המקודש בין זכר‬
‫לנקבה‪ ,‬המתגלם באיחודם הקדוש של ישו ומריה‪ .‬איחוד זה בין הכוח הגברי לנשיות היווה איום על ההגמוניה הכנסייתית במשך שנים‬
‫רבות‪.‬‬
‫עד כאן צופן דה וינצ'י‪ .‬הספר עורר את הדמיון של רבים‪ .‬למשל מצאו דמיון בין הספר צופן דה וינצ'י לבין הספר של ג'ונתן סוויפט על‬
‫עלילות גוליבר ‪ -‬מצאו משפטים ואזכורים דומים‪:‬צופן דה וינצ'י ועלילות גוליבר בארץ הליליפוטים‬
‫מיום שצייר לאונרדו את המונה ליזה‪ ,‬לא‬
‫פסקו אנשים לדבר על המראה המסתורי‬
‫שלה‪ ,‬ובעיקר על החיוך שלה‪ .‬בכל מקום‬
‫שאתה עומד נראה כאילו המונה ליזה‬
‫מסתכלת עליך ישר לתוך עיניך‪ .‬גם הרקע‬
‫של המונה ליזה מעניין מאוד‪ .‬הוא נראה‬
‫כאילו הוא לקוח מעולם האגדות או מעולם‬
‫של מדע בדיוני‪ .‬בדרך מיוחדת במינה‪,‬‬
‫המונה ליזה והרקע שלה מתמזגים זה‬
‫בזה‪.‬‬
‫חוקרי האומנות רואים בתמונה זו את‬
‫הדיוקן המודרני הראשון‪.‬‬
‫ליאונרדו דה וינצ'י‪ ,‬מונה ליזה‪ , 1506 — 1503 ,‬שמן על עץ‪,‬‬
‫‪ 77‬׳ ‪ 53‬ס"מ‬
‫ליאונרדו דה וינצ'י אמר "צייר טוב חייב‬
‫להשיג בתיאורו שני דברים‪ :‬את האדם‬
‫ואת נשמתו‪ ,‬הראשון קל להשגה והשני‬
‫קשה יותר"‪.‬‬
‫ליאונרדו דה וינצי‪ ,‬מונה ליזה‪,‬‬
‫‪ 1503-6‬שמן על עץ ‪ 77X53‬ס"מ‬
‫המניע‪ :‬חברתי‬
‫רקע‬
‫בתקופת הרנסנס התפתח סוג חדש של ציורי‬
‫דיוקן‪ ,‬כאשר פטרונים חילוניים הזמינו אמנים כדי‬
‫שינציחו את דמותם או את דמויות נשותיהם‪,‬‬
‫ושילמו במיטב כספם‪ ,‬הדיוקן העיד על מעמדו‬
‫הכלכלי של המצויר‪ ,‬ועל חשיבותו העצמית‪ ,‬לא‬
‫פחות מקדוש או גיבור מיתולוגי‪.‬‬
‫תיאור דיוקנה של אשת חברה‪ ,‬פנצ'סקו דל גוקונדו‬
‫מפירנצה ששמה היה ליזה‪ .‬מונה הוא קיצור של‬
‫מדונה = גברת ולכן נקראת היצירה מונה ליזה =‬
‫גברת ליזה‪.‬‬
‫סגנון‬
‫קרוב למציאות‪ ,‬ריאליסטי‪.‬‬
‫תיאור דיוקן של אשת חברה דמות אמיתית עד‬
‫שכמעט אפשר לגעת בה‪ ,‬אך יחד עם זאת אין‬
‫תיאור קמטים או פגמים כלומר‪ ,‬המונה ליזה‬
‫נחשבת כאידיאל היופי והשלמות‪.‬‬
‫הדמות לבושה בבגדים טובים בצורה צנועה‪,‬‬
‫ללא תכשיטים‪ ,‬כך שקשה לשייך אותה למעמד‬
‫מסוים נכון לזמן שצוירה‪.‬‬
‫מבטה יוצר קשר עם הצופה‪ .‬היא נותנת‬
‫תחושת בטחון עצמי גדול‪ .‬נאמר עליה כי היא‬
‫מתבוננת אל הצופה מכל נקודת תצפית‬
‫ושולחת חיוך שמכוון במיוחד אליו‪.‬‬
‫מונה ליזה‪ ,‬ליאונרדו דה וינצי‪ 1503-6 ,‬שמן על עץ‬
‫מרסל דושן‪,‬‬
‫‪L.H.O.O.Q‬‬
‫‪,1919‬‬
‫רישום בעיפרון‬
‫על רפרודוקציה‬
‫של‬
‫ה"מונה ליזה"‬
‫ליאונרדו דה וינצ'י‬
‫דיוקן עצמי‪1512 ,‬‬
‫הדיוקן מראה את חיצוניותו‬
‫של האמן יחד עם שיקוף‬
‫נפשו ואישיותו‪.‬‬
‫ליאונרדו מציג את עצמו כאמן יצירתי והוגה‬
‫דעות ולא רק כאומן העוסק במלאכת כפיים‪.‬‬
‫האמן מוצג כאיש חכם וחושב‪ .‬יש גישה‬
‫פסיכולוגית בהצגת הדמות‪ ,‬זהו אדם זקן‪ ,‬בעל‬
‫כבוד והבעה עמוקה של נוכחות‪.‬‬
‫פרשנויות‬
‫ישנה פרשנות כי זהו ביטוי לדו‪-‬‬
‫מיניות של האומן ליאונרדו דה‬
‫וינצ'י שצייר את היצירה‬
‫המקורית‪.‬‬
‫בכל מקרה ישנה פגיעה‬
‫במוסכמות בין המינים ובכל מה‬
‫שמקודש ומכובד‪.‬‬
‫‪http://youtu.be/oGPFH2OuG-I‬‬
‫מיכלאנג'לו בואונרוטי‪ ,‬דוד‪ , 1504 — 1501 ,‬שיש‪ 434 ,‬ס"מ גובה‬
‫מיכלאנג'לו בואונרוטי‪ ,‬בריאת אדם‪,1511 ,‬‬
‫תקרת הקפלה הסיסטינית‪ ,‬פרסקו‪ ,‬ותיקן‪ ,‬רומא‬
‫האמן מיכאלאנג'לו (‪.)1475-1564‬‬
‫’בריאת האדם‘ היא חלק מהפרסקו של מיכאלאנג'לו (‪’ ,)1564-1475‬הבריאה‘‪ ,‬המצוייר‬
‫על תקרת הקפלה הסיסטינית שבוותיקן‪ .‬מיכאלאנג'לו התחיל לצייר את התקרה בשנת‬
‫‪ 1508‬וסיים את מלאכתו כעבור ארבע וחצי שנים‪’ .‬בריאת האדם‘ צוייר בסביבות שנת‬
‫‪ ,1511‬והוא הלוח הרביעי מתוך סדרת הלוחות המתארים פרקים מספר בראשית‪.‬‬
‫מיכאלאנג‘לו צייר את אלהים בדמות אדם‪ ,‬עם גוף ופנים‪ .‬הוא מעוצב כמלך וכאב‪ .‬האדם‬
‫מצוייר כעלם צעיר וחסון שעירומו מבליט את שריריו ויפה תוארו‪ .‬אלהים מלא הוד מלכות‪.‬‬
‫הוא מעוצב כ’עתיק הימים‘ שבשערו זרקה שיבה (דניאל ז ‪ ,)9‬מזוקן‪ ,‬שרירי‪ ,‬גופו מכוסה‬
‫בכותונת דקה‪ .‬הוא בא לכיוון האדם בסערה‪ ,‬מלא עוצמה וסמכותיות שאין עליה עוררין‪.‬‬
‫כותנתו מתבדרת ברוח‪ .‬הוא מרחף בין ענני שמיא מוקף במלאכיו הצעירים למראה‪ .‬ידו‬
‫הימנית מושטת לכיוון האדם כדי להעניק לו את נשמת החיים שתעשה אותו לנפש חיה‪.‬‬
‫האל הוא הנותן והאדם המקבל‪ .‬כל המתח של מתן החיים טמון בכמעט נגיעה בין אצבעו‬
‫ההחלטית והתקיפה של הבורא לבין אצבעו הרופסת של האדם (המנוגדת לגופו השרירי)‪.‬‬
‫’ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה‘ (בראשית ב ‪ .)7‬הכמעט מפגש בין הידים‬
‫מצביע מצד אחד על הדמיון בין האדם לאל‪ ,‬על זה שהאדם נברא בצלם אלהים‪ ,‬וגם על‬
‫השוני ביניהם‪.‬‬
‫האדם שזה עתה נברא עדיין שוכב על האדמה שממנה נוצר‪ ,‬אך מתחיל להתרומם לכיוון‬
‫הבורא‪ ,‬פוקח את עיניו ומבטו מצטלב עם מבטו של בוראו‪ .‬ההבדלים בין האל לאדם‬
‫בולטים‪ :‬האל סמכותי ותקיף והאדם רופס; האל בשמים והאדם מחובר לארץ; האל דינמי‬
‫(מרחף) והאדם סטטי (שכוב על הארץ); האל שרוי בחברה הצפופה של מלאכיו החובקים‬
‫אותו‪ ,‬והאדם בודד; האל בוגר (אב) והאדם צעיר; האל לבוש והאדם ערום‪.‬‬
‫משימה‪:‬‬
‫‪ .1‬תאר את היצירה‪.‬‬
‫‪ .2‬כתוב ‪ 4‬שאלות לגבי יצירה זו‬
‫יאן ואן אייק‪ ,‬נישואי ארנולפיני ‪ ,1434‬שמן על עץ‬
‫אלון‪ 82X69 ,‬ס"מ‬
‫הנברשת‪ :‬מקור האור עם הנר‬
‫מה) 'מעל ידי בני‬
‫הדולק (לאור היום‬
‫אומרים'‬
‫הזוג מייצגים אתה אור האלוהי‬
‫המוטל על איחודם‪.‬‬
‫לך הסמלים‬
‫כתובת‪ :‬על הקיר‬
‫ואן?אייק היה‬
‫"יאן‬
‫האלה‬
‫פה ‪"1434‬‬
‫ג'ובני ארנולפיני‬
‫בנקאי איטלקי עשיר‬
‫שחי בברוג'‪.‬‬
‫המראה‪ :‬מוקד‬
‫התמונה‪.‬משקפת‬
‫את כל הסצינה‬
‫מאחור‪ ,‬משלבת‬
‫בין פנים לחוץ‪,‬‬
‫מוסיפה לסצינה‬
‫כעדים את הצייר‬
‫ונער ‪.‬‬
‫ג'ובנה צ'נמי‪:‬‬
‫אשתו של ארנולפיני‬
‫איחוד הידיים‪:‬‬
‫ג'סטה (מחווה)‬
‫מקובלת בתקופה‬
‫להתחייבות ואחדות‪.‬‬
‫יאן ואן אייק‪ ,‬נישואי הזוג ארנולפיני‪ ,‬שמן על עץ אלון‪60 ,‬‬
‫הכלב‪ :‬אמבלמה *‬
‫לנאמנות ואהבה‪.‬‬
‫הפירות‪ :‬מייצגים את פרי עץ‬
‫הדעת‪ ,‬הפירות שלמים עדין‬
‫ובכך מיצגים את התמימות‬
‫הראשונית‪.‬‬
‫המנעלים‪ :‬כפכפי העץ‬
‫חוץ ונעלי הבית‬
‫המיועדים ל‬
‫‪1434‬‬
‫‪,82 x‬‬
‫שהוסרו מייצגים את בני‬
‫הזוג‪ ,‬וכן מתנות חתונה‬
‫אופייניות לתקופה‪.‬‬
‫פיטר ברויגל‪ ,‬חתונה כפרית‪ ,1567 ,‬שמן על לוח‪,‬‬
‫‪ 163X114‬ס"מ‬
‫המניע‪ :‬חברתי‬
‫האמן מתאר אירוע של איכרים המשתתפים בחתונה‪ .‬הדמויות מאוד ריאליסטיות כל דמות בעלת הבעה שונה‪ ,‬גיל שונה‪ .‬הלבוש הוא‬
‫לבוש התקופה והם נראים עסוקים באכילה‪ .‬ברויגל מתעניין בחייו של האדם הפשוט‪.‬‬
‫פטרון‬
‫ברויגל צייר לפטרונים עשירים והם קישטו את קירות הארמונות ובתי האצולה‪.‬‬
‫אווירה‬
‫הנושא המתואר‪ ,‬ריבוי האלכסונים‪ ,‬הצבעים הטהורים ותנועות הגוף של הדמויות תורמים ליצירת אווירה תוססת‬
‫ועליזה‪.‬‬
‫אמצעים אמנותיים‬
‫צבע‪:‬‬
‫לוקאלי ‪ .‬פוליכרום היוצר אווירה עליזה ותוססת‪ .‬שימוש בצבעים טהורים‪ .‬יש ניגודים בין צבעים קרים וחמים התורם‬
‫לתחושת התנועה בתמונה‪.‬‬
‫סגנון‬
‫ריאליסטי‪ :‬ברויגל מתאר את חיי האיכרים‪ ,‬את האנשים הפשוטים‪ ,‬על שמחותיהם הקטנות והווי המיוחד שלהם‪ .‬כל‬
‫אחד מהמשתתפים מתואר בפרטים אישיים‪ ,‬כאילו נתפס בעיני המצלמה‪ .‬הדמות הקיצונית מימין היא כנראה דיוקנו‬
‫של ברויגל עצמו‪ .‬לאיכרים של ברויגל‪ ,‬בכל ציוריו פנים מכוערים‪ .‬ייתכן‪ ,‬שבסיבה העיקרית לכך הייתה להדגיש את‬
‫היופי הפנימי שלהם‪ .‬ישנם סמלים ביצירה‪ :‬לצד הכלה מגרפה או קלשון ואלומת חיטים שהם סמל לפוריות‪.‬‬
‫מיכלאנג'לו דה קרווג'ו‪,‬‬
‫הקרוי לרוב בקיצור‬
‫קאראווג'ו על שם עיר‬
‫הולדתו במחוז ברגמו‪,‬‬
‫איטליה‪ .‬קראווג'ו היה‬
‫צייר איטלקי‪,‬‬
‫שהרבה לצייר ציורים‬
‫גדולים של סצנות‬
‫תנ"כיות וסיפורי קדושים‬
‫שצויירו בדמות אנשים‬
‫יומיומיים‪ .‬קאראווג'ו‬
‫נחשב לחלוץ‬
‫סגנון הבארוק‬
‫שהתפתח באירופה‬
‫בתקופה שלאחר מותו‪.‬‬
‫בימי חייו עוררו ציורים‬
‫אלו התנגדות חריפה‬
‫מצד הכנסייה‪,‬‬
‫מיכלאנג'לו דה קרבג'יו עקדת יצחק ‪ 8-1596‬שמן על בד‬
‫אך בעלי ממון רכשו את הציורים בשל העוצמה הניבטת מהם‪ ,‬הטכניקה המלוטשת‬
‫והמקוריות הרבה‪ .‬בחדשנותו השפיע קאראווג'ו רבות על בני דורו וממשיכיו‪ .‬הוא התאפיין‬
‫בריאליזם מפורט וחריף‪ ,‬בבחירת מודלים לא שגרתיים‪ ,‬במשחקי אור וצל ובחוש מדויק לצבע‬
‫והעמדה‪ .‬קאראווג'ו בחר בקפידה אילו פרטים להדגיש באור על מנת ליצור דרמתיות רבה‬
‫בסצנה המצוירת‪.‬‬
‫קרוואג'ו‪ ,‬יותר מכל אמן אחר לפניו‪ ,‬העמיד את עצמו בעימות מכוון מול החברה שבה עבד‪.‬‬
‫ציירים בני התקופה היו מספרים וכותבים שהוא נהג לשוטט ברברבנות‪ ,‬כשחרבו תלויה והוא‬
‫עובר ממשתה אחד לשני מוכן לקרבות ואפילו מנצח ברובם‪.‬‬
‫הוא נהג להסתבך בקרבות כאלה שהביאו אותו פעמיים לכלא‪ .‬התוקפנות שלו הגיעה לשיא‬
‫כשדקר למוות יריב שלו במשחק דומה לטניס‪ .‬הוא נמלט למלטה שם קיבל מקלט ותואר‬
‫אביר כבוד‪ ,‬אולם בגלל שתקף שופט היה צריך לברוח גם משם‪ .‬אחרי נדודים כפויים חזר‬
‫לנפולי ומת שם ממלריה כשהוא בן ‪. 38‬‬
‫הדרמה שבה חי את חייו‪ ,‬לא הפריעה לו ליצור ולהפוך להיות אחד מהציירים המשפיעים‬
‫באיטליה ובהולנד בפרט ובאירופה בכלל‪.‬‬
‫קארווג'ו ביצירה זו ממחיש את הרגע בו אומר המלאך לאברהם‪" :‬אל תשלח ידך אל הנער" ‪.‬‬
‫ביצירת קארווג'ו המלאך תופס את ידו של אברהם העומדת לשחוט את בנו‪ ,‬ובידו השנייה מצביע על האייל‪ .‬מוקד‬
‫היצירה בסכין המתגלה מול הכתף המוארת של יצחק‪ .‬הנוף ברקע נדיר ביצירות קארווג'ו‪ ,‬יתכן כי מקורו בגבעות‬
‫הסובבות את רומא‪ ,‬הדמויות מעוצבות כמו בתבליט‪ ,‬כשמאחריהן הנוף הרך המנוגד בשלוותו לסצנה האלימה המתרחשת‬
‫לפניו‪.‬‬
‫ניתן לקרוא את התמונה משמאל לימין‪ ,‬המלאך בא בדיוק בזמן כדי למנוע מאברהם להרוג את בנו‪ ,‬והוא כמו מופרע‬
‫ממלאכת השחיטה‪ ,‬בעוד יצחק צורח באימה‪ ,‬ומעל ראשו מתגלה האייל‪.‬‬
‫במסורת הנוצרית העקדה נתפסה כפרהפיגורציה (אירוע מקדים) של צליבת ישו‪ ,‬מעשה ההקרבה של אברהם נתפס‬
‫כביטוי לאמונה‪.‬‬
‫קארווג'ו מתריס כנראה נגד המוסר הנוצרי המקובל‪ ,‬ביצירתו אברהם מוכן ומזומן לשחוט את בנו באכזריות בעוד הבן‬
‫צורח בחוסר אונים‪ .‬היפוך משמעות דומה מתגלה גם ביצירת המדוזה וגם ביצירה דוד וגולית‪.‬‬