Transcript Commiphora gileadensis

Commiphora gileadensis
1
‫שם נרדף‪Commiphora opobalsamum :‬‬
‫משפחה‪ :‬בושמיים‪Burseraceae ,‬‬
‫שם בעברית‪ :‬מור‪ ,‬ממנו הופק כנראה הבושם או שמן‬
‫האפרסמון‪.‬‬
‫תאור הצמח‪ :‬לסוג ‪ Commiphora‬משתייכים כ‪ 180-‬מינים‬
‫של שיחים או עצים קטנים‪ .‬הם גדלים במזרח אפריקה‪,‬‬
‫מערב אפריקה‪ ,‬סעודיה‪ ,‬הודו‪ .‬מינים אחדים של‬
‫‪ Commiphora‬מפרישים שרף הנקרא מור‪ ,‬שהיה ידוע‬
‫כבושם‪ ,‬כחומר רפואי וקוסמטי של העולם העתיק‪.‬‬
‫הבושם שהופק בארץ מהמין ‪Commiphora gileadensis‬‬
‫מתואר בכתבים יווניים ורומאיים כיקר והמשובח ביותר‬
‫בעולם (‪.)1‬‬
‫גדלו אותו בנאות המדבר של עין גדי‪ ,‬עין פשחה ויריחו (‪.)2‬‬
‫כיום מגדלים אותו בכמה מקומות בהצלחה מרובה‪ .‬הוא‬
‫גדל בר בסעודיה‪ ,‬תימן עומן ואריתראה (‪.)3‬‬
‫‪2‬‬
‫הבושם במקורות של עם ישראל‬
‫השימוש בבושם‪ ,‬שנקרא גם בלסם‪ ,‬מוזכר פעמים רבות‬
‫במקורות של עם ישראל ובכתבים של הרופאים היוונים‬
‫והרומאים (‪ .)4,5‬קראו לו גם שמן אפרסמון‪ ,‬כנראה בגלל‬
‫שם המין ‪ .Opobalsamum‬הכינו את השמן על ידי חימום‬
‫השרף בתוך שמן‪ ,‬והשתמשו בו להכנת משחות רפואיות‬
‫(‪ .)6‬קליפת הגזע והזרעים שימשו גם הם להכנת‬
‫תכשירים רפואים (‪.)6‬‬
‫האפרסמון מופיע בכמה שמות נרדפים‪ ,‬כגון‪ ,‬נטף‪ ,‬צרי‪ ,‬קטף‬
‫ובושם‪ " .‬רבן שמעון בן גמליאל אומר‪ ,‬הצרי אינו אלא‬
‫שרף הנוטף מעצי הקטף (מסכת כריתות‪ ,‬ו‪ ,‬א')‪.‬‬
‫הוא מוזכר כאחד ממרכיבי הקטורת‪ .‬קיים ויכוח בין חכמי‬
‫התלמוד אם השתמשו בשרף להכנת הקטורת או בעץ‬
‫עצמו שגם הוא הכיל שרף‪ .‬ויכוח זה נמשך בתקופות‬
‫מאוחרות יותר וגם בין המדענים בימינו‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫התאור המפורט ביותר נכתב ע"י ההיסטוריון הרומי פליניוס‬
‫הזקן‪ .‬הוא כותב שהפקת השרף נעשתה על ידי חיתוך‬
‫הקליפה בעזרת זכוכית‪ ,‬אבן או סכין העשויה עצם‪ .‬השרף‬
‫נקרא ‪ .opobalsamon‬הוא מתוק ונוטף טיפות‬
‫זעירות‪.‬סופגים אותו בעזרת פקעיות צמר לכלים העשויים‬
‫מקרני בעלי חיים‪ .‬מעבירים אותו לאחר מכן לכלי חרס‬
‫חדשים‪.‬‬
‫השרף דומה לשמן זית סמיך‪ .‬הוא יוצא בהתחלה מהחתך‬
‫כמעט שקוף‪ ,‬ונעשה בהמשך כהה נוטה לאדום והוא‬
‫מתקשה‪.‬‬
‫הענפים נמכרים גם הם‪ .‬קוראים להם בלסם העץ‪ .‬מרתיחים‬
‫אותם בשמן ומשתמשים בהם באופן דומה לשימוש‬
‫בשרף‪ .‬קליפות הגזע נמכרו גם הן ושמשו להכנת תרופות‪.‬‬
‫השרף היה המוצר היקר ביותר‪ ,‬אחריו העלים‪ ,‬הקליפות‬
‫והעץ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫בבית הכנסת העתיק בעין גדי התגלתה כתובת ארוכה‪,‬‬
‫נדירה מאד בתוכן שלה‪ .‬היא מתייחסת למגדלי האפרסמון‬
‫בקהילת עין גדי‪ .‬כתוב בה שכל מי שיגרום למחלוקת בין‬
‫אדם לחברו‪ ,‬יספר לשון הרע על חברו לגויים‪ ,‬יגנוב או‬
‫יגלה את "סוד הכפר" שהוא סוד הכנת האפרסמון‪ ,‬תחול‬
‫עליו הקללה הבאה הכתובה בארמית‪" :‬זה שעיניו‬
‫משוטטות בכל הארץ ורואה את הנסתרות‪ ,‬הוא יתן פניו‬
‫באיש ההוא ובזרעו ויעקור אותו מתחת השמים‪ .‬ויאמרו כל‬
‫העם אמן סלה"‪.‬‬
‫הכנת האפרסמון דרשה מומחיות ומיומנות שעברה‬
‫במשפחות של אומנים מדור לדור‪.‬‬
‫הארכיאולוג בנימין מזר כותב‪ :‬סודות הייצור היו נשמרים‬
‫בקרב הגילדות של מגדלי בשמים ורוקחים‪ ,‬שהיו בדרך‬
‫כלל מאוגדים על בסיס משפחתי והיוו מעמד כלכלי סגור‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫רפואה מסורתית‬
‫השרף מומלץ לטיפול בכאב ראש‪ ,‬בקטרקט‪ ,‬בטשטוש‬
‫בראייה‪.‬‬
‫הכנות שונות שהכינו מהשרף נחשבו כיעילות לטיפול בבעיות‬
‫של שמיעה‪ ,‬שיתוק‪ ,‬שבץ מוחי ולבניית עצם במקרים של‬
‫שבר (‪ .)1‬המליצו להשתמש בריכוזים נמוכים של השרף‪,‬‬
‫כי ריכוז גבוה עלול להביא להחמרה של המחלה (‪.)1‬‬
‫מיצויים שונים שימשו כדיורטיים‪ ,‬כתרופה למחלות של דרכי‬
‫הנשימה‪ ,‬לשיעול וכן נגד הכשות של נחשים (‪.)7‬‬
‫השתמשו בהם גם לטיפול בזיהומים של הוגינה‪ ,‬וכדי‬
‫לגרום לעיכוב של מחזור חודשי (‪ .)7‬מריחה של מיצוי‬
‫מהשרף לפני קיום יחסי מין נחשב לאמצעי מניעה (‪.)1‬‬
‫‪6‬‬
‫בתלמוד הבבלי מוזכר משקה שנקרא "אלונטיס"‪,‬‬
‫שהיה מורכב מיין ישן‪ ,‬מים צלולים ושרף של‬
‫אפרסמון‪ .‬שתו אותו בבית המרחץ אחרי הרחצה‪,‬‬
‫כמשקה מקרר ומחזק (‪.)1‬‬
‫אסף הרופא מספר בספרו על האלונטיס‪ .‬הוא מציע‬
‫לשתות ממנו כדי לטפל בכל המחלות ולרפא אותן‪.‬‬
‫הוא טוען שהאלונטיס מרפא מחלות הקשורות‬
‫למערכת העיכול‪ ,‬ומרגיע כל כאב של הקיבה והמעי‬
‫(‪.)8‬‬
‫בימי הביניים המליצו להחזיק את שמן האפרסמון‬
‫בכל בית מרקחת (‪ .)1‬מציעים לטפל עם טיפות של‬
‫השמן בכאבי אוזניים ובהצטננות (‪.)1‬‬
‫‪7‬‬
‫בתקופת הממלוכים נשלח שמן אפרסמון ממצרים‬
‫לבתי חולים בסוריה‪ .‬השתמשו בו לטיפול בחולים‬
‫שסבלו ממחלות של קור‪ ,‬במיוחד כאבי גב‪ ,‬כאבי‬
‫ברכיים ועודף ליחה (‪.)9‬‬
‫השימוש הידוע ביותר היה בשמן לטיפול בפצעים‪,‬‬
‫בזיהומים בעור‪ ,‬בפציעות ובשברים (‪.)10‬‬
‫למטרה זאת השתמשו בשמן שערבבו עם מירתח‬
‫של ניצנים במים (‪.)10‬‬
‫‪8‬‬
‫השימוש ב‪ Commiphora gileadensis -‬בימינו‬
‫השימוש בצמח ובמוצרים שמכינים ממנו פחת במשך השנים‪,‬‬
‫וכן גם הגידול שלו‪ .‬המשיכו להשתמש בו רק אוכלוסיות‬
‫הגרות במקומות מוצאו של הצמח (‪ .)1‬בעומן משתמשים‬
‫בקליפה הפנימית של הגזע לטיפול בפצעים‪ .‬טינקטורה‬
‫מקליפת הגזע משמשת לטיפול במחלות עור‪ ,‬כגון‪ ,‬דלקות‬
‫ואקסמה (‪.)1‬‬
‫בכמה מקומות משתמשים במיצוי מימי של העלים והפרחים‬
‫כמשככי כאב‪ ,‬משלשלים ומשתנים (‪.)1‬‬
‫בשנים האחרונות התחילו לגדל את הצמח בכמה מקומות‬
‫בארץ‪ .‬הגידול מצליח באותם אזורים שבם גדל לפני אלפי‬
‫שנים‪ .‬נעשים מחקרים ראשוניים על התכונות הפיזיולוגיות‬
‫של הצמח והשרף‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫ניסויים שנערכו במחלקה ללימודי ארץ ישראל של בר‬
‫אילן‪.‬‬
‫נבדקה הפעילות האנטי בקטריאלית של שרף של ‪C.‬‬
‫‪.gileadensis‬‬
‫נערכו ניסויים עם השרף השקוף והצלול שמופרש מיד עם‬
‫פציעת הגזע‪ ,‬ועם השרף החלבי‪ ,‬העכור והצמיג שמופרש‬
‫מאוחר יותר‪.‬‬
‫התוצאות הראו שהשרף הצמיג עיכב צמיחה של ‪Bacillus‬‬
‫‪ cereus‬שגדל על שני סוגים של קרקע מזון‪ .‬השרף‬
‫השקוף לא פעל כאנטי בקטריאלי‪ .‬לא היה עיכוב של ‪E.‬‬
‫‪ coli‬על ידי שני סוגי השרף (‪.)1‬‬
‫ניסויים ראשוניים הראו עיכוב צמיחה של ‪Pseudomonas‬‬
‫‪.aeruginosa‬‬
‫‪10‬‬
‫מקורות‬
1. Iluz D. Hoffman M. Gilbos-Garber N. Amar Z. Medicinal properties of
Commiphora gileadensis. African J. of Pharmacy and Pharmaclogy, 2010,
4(8): 516-520.
2. Hepper FN Taylor JE. Data palms and opobalsam in the Madaba mosaic
map. PEQ, 2004, 136: 35-44.
3. Miller AG. Morris M. Plants of Dhofar, the southern region of Oman:
tradition, economic and medicinal uses. The Office of the Advisor for
Conservation of the Environment, Diwan of Royal Court Sultanate of Oman,
Oman, 1988.
4. Diodorus of Sicily, Bibliotheca Historica, 1961 (Oldfather CH. translator),
LCL, London.
5. Stern M. Greek and Latin Authors on Jews and Judaism. The Israel
111111Academy of Sciences and Humanities, Jerusalem, 1974-1984.
6. Celsus, De Medicina 1961, Spencer WG. translator, LCL, London.
7. Gunther RT. The Greek Herbal of Dioscorides. 1959, Hafner Publishing,
New York (translator).
8. Mutner S, The book of Assaph the Physician, Korot 1969, 4:389-443.
9. al Umari Textes Arab et Etude Islamiques, Tome 23, Paris, 1985.
10. Benajahu M. Medical Works of Rabbi Refael Mordechai Malki. 1985, Yad
Harav Nissim Press, Jerusalem (In Hebrew).
11