Transcript בנושא חג המים בהתיישבות העובדת

‫טיפ ‪ -‬טיפה‬
‫"שאבתם מים בששון ממעיני הישועה"‬
‫מניסוך המים בבית המקדש‬
‫ועד חג המים בהתיישבות העובדת‬
‫שלוש פנים לו לחג הסוכות‬
‫חדוות האסיף‬
‫שמחת בית השואבה‬
‫וניסוך המים‬
‫אמרו‪:‬‬
‫מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה‬
‫שמחה מימיו‬
‫(משנה מסכת סוכה פרק ה)‬
‫"ניסכו לפני מים בחג‪ ,‬כדי שיתברכו לכם גשמי‬
‫שנה"‬
‫(בבלי ראש השנה ט"ז)‬
‫ָארץ אֲ ֶשר אַ תֶ ם עֹבְ ִרים ָשמָ ה לְ ִר ְשתָ ּה אֶ ֶרץ הָ ִרים ּובְ קָ עוֹת‬
‫וְ הָ ֶ‬
‫לִ ְמטָ ר הַ ָשמַ יִם ִת ְשתֶ ה מַ יִם‪.‬‬
‫אֶ ֶרץ אֲ ֶשר ה' אֱֹלהֶ יָך ד ֵֹרש אֹתָ ּה תָ ִמיד‪ ,‬עֵ ינֵי ה' אֱֹלהֶ יָך בָ ּה‬
‫מֵ ֵר ִשית הַ ָשנָה וְ עַ ד ַאח ֲִרית ָשנָה‪.‬‬
‫וְ הָ יָה ִאם ָשמֹעַ ִת ְש ְמעּו אֶ ל ִמ ְצוֹתַ י אֲ ֶשר ָאנֹכִ י ְמצַ ּוָה אֶ ְתכֶם‬
‫הַ ּיוֹם לְ ַאהֲבָ ה אֶ ת ה' אֱֹלהֵ יכֶם ּולְ עָ בְ ד ֹו בְ כָ ל לְ בַ בְ כֶם ּובְ כָ ל נ ְַפ ְשכֶם‪,‬‬
‫ַאר ְצכֶם בְ עִ ת ֹו יו ֶֹרה ּומַ לְ קוֹש‪,‬‬
‫וְ נָתַ ִתי ְמטָ ר ְ‬
‫וְ ָאסַ ְפ ְת ְד ָגנֶָך וְ ִת ַיר ְשָך וְ י ְִצהָ ֶרָך‪.‬‬
‫וְ נָתַ ִתי עֵ ֶשב בְ ָש ְדָך לִ בְ הֶ ְמתֶ ָך וְ ָאכַ לְ תָ וְ ָשבַ עְ תָ ‪.‬‬
‫(דברים י"א‪ ,‬י"א‪-‬ט"ו)‬
‫גדולה ירידת גשמים ממתן תורה‪ ,‬שממתן תורה – שמחה לישראל‬
‫וגשמים – שמחה לכל העמים ולכל העולם ולבהמה חיה ועוף"‬
‫(מדרש שוחר טוב‪ ,‬תהילים קי"ז)‬
‫אמר רבי שמעון בר‪-‬יוחאי‪:‬‬
‫"שלושה דברים שקולים זה כזה‪ ,‬ואלו הן‪:‬‬
‫ארץ אדם ומטר"‪.‬‬
‫אמר רבי לוי‪:‬‬
‫"ושלושתן משלוש אותיות‪.‬‬
‫ללמדך שאם אין ארץ אין מטר‪,‬‬
‫ואם אין מטר אין ארץ‪,‬‬
‫ואם אין שניהם – אין אדם"‪.‬‬
‫(בראשית רבה יג' ג)‬
‫גוי אחד שאל את ר' יהושוע בן קרחה‪ ,‬אמר לו‪ :‬אתם יש לכם‬
‫מועדות ואנו יש לנו מועדות‪ ,‬בשעה שאתם שמחים אין אנו‬
‫שמחים‪ ,‬ובשעה שאנו שמחים אין אתם שמחים‪ ,‬ואימתי אנו‬
‫ואתם שמחים? – בירידת גשמים‪ .‬מה טעם? "לבשו כרים הצאן‬
‫ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו"; ‪ 1‬מה כתוב אחריו? "הריעו‬
‫לאלוהים כל הארץ"‪ – 2‬כוהנים לווים וישראלים לא נאמר‪ ,‬אלא‬
‫"כל הארץ"‪.‬‬
‫(הפסוקים מתוך תהילים ס"ה ו‪ -‬ס"ו‪ .‬המקור בראשית רבה י"ג)‬
‫ר' חיא בר אבא אמר‪ :‬גדולה גבורת גשמים מתחית‪-‬המתים‪ .‬שתחית‪-‬‬
‫המתים לאדם‪ ,‬וזו לאדם ובהמה; תחית‪-‬המתים לישראל‪ ,‬וזו‬
‫לישראל ולאומות‪-‬העולם‪.‬‬
‫(בראשית רבה י"ג)‬
‫לשת לֻגִ ים הָ יָה ְממַ לֵא‬
‫נִּסּוְך הַ מַ יִם כֵיצַ ד‪ְ ,‬צלו ִֹחית ֶשל זָהָ ב מַ ֲחזֶקֶ ת ְש ֶ‬
‫ִמן הַ ִשלוֹחַ ‪.‬‬
‫ִהגִ יעּו לְ ַשעַ ר הַ מַ יִם‪ ,‬תָ ְקעּו וְ הֵ ִריעּו וְ תָ ְקעּו‪.‬‬
‫עָ לָה בַ כֶבֶ ש ּופָ נָה לִ ְשמֹאל ֹו‪ְ ,‬שנֵי ְספָ לִ ים ֶשל כֶ סֶ ף הָ יּו ָשם‪.‬‬
‫ַרבִ י יְהּודָ ה אוֹמֵ ר‪ֶ ,‬של ִסיד הָ יּו‪ ,‬אֶ לָא ֶשהָ יּו מֻ ְשחָ ִרין ְפנֵיהֶ ם ִמ ְפנֵי‬
‫הַ ָּייִן‪.‬‬
‫ּומנֻקָ בִ ין כְ ִמין ְשנֵי חֳטָ ִמין ַד ִקין‪ ,‬אֶ חָ ד ְמעֻבֶ ה וְ אֶ חָ ד ַדק‪ ,‬כְ דֵ י ֶשּיְהּו‬
‫ְ‬
‫ְשנֵיהֶ ם כָ לִ ין בְ בַ ת אֶ חָ ת‪ .‬מַ ע ֲָרבִ י ֶשל מַ יִם‪ִ ,‬מז ְָר ִחי ֶשל ָייִן‪.‬‬
‫עֵ ָרה ֶשל מַ יִם לְ תוְֹך ֶשל ַייִן‪ ,‬וְ ֶשל ַייִן לְ תוְֹך ֶשל מַ יִם‪,‬‬
‫ְהּודה אוֹמֵ ר‪ ,‬בַ ֹּלג הָ יָה ְמנַּסֵ ְך כָ ל ְשמ ֹונָה‪.‬‬
‫יָצָ א‪ַ .‬רבִ י י ָ‬
‫וְ ל ְַמנַּסֵ ְך או ְֹמ ִרים ל ֹו‪ ,‬הַ גְ בֵ ּהַ יָדֶ ָך‪ֶ ,‬שפַ עַ ם ַאחַ ת נִּסֵ ְך אֶ חָ ד עַ ל גַ בֵ י‬
‫ַרגְ לָיו‪ְּ ,‬ורגָמּוהּו כָ ל הָ עָ ם בְ אֶ ְתר ֹוגֵיהֶ ן‪:‬‬
‫משנה סוכה פרק ד משנה ט'‬
‫ְרּוש ִ ָלם; וְ עָ לּו ִמדֵ י ָשנָה‬
‫טז וְ הָ יָה‪ ,‬כָ ל‪-‬הַ ּנוֹתָ ר ִמכָ ל‪-‬הַ ג ֹויִם‪ ,‬הַ בָ ִאים‪ ,‬עַ ל‪-‬י ָ‬
‫שתַ חֲוֹת לְ מֶ לְֶך יְהוָה ְצבָ אוֹת‪ ,‬וְ ָלחֹג‪ ,‬אֶ ת‪-‬חַ ג הַ ּסֻ כוֹת‪ .‬יז‬
‫בְ ָשנָה‪ ,‬לְ ִה ְ‬
‫ְרּוש ִ ַלם‪,‬‬
‫ָארץ‪ ,‬אֶ ל‪-‬י ָ‬
‫וְ הָ יָה אֲ ֶשר ֹלא‪ַ -‬י ֲעלֶה מֵ אֵ ת ִמ ְש ְפחוֹת הָ ֶ‬
‫ָשם‪ .‬יח וְ ִאם‪-‬‬
‫לְ ִה ְשתַ חֲוֹת‪ ,‬לְ מֶ לְֶך יְהוָה ְצבָ אוֹת‪--‬וְ ֹלא ֲעלֵיהֶ ם‪ ,‬י ְִהיֶה הַ ג ֶ‬
‫ִמ ְשפַ חַ ת ִמ ְצ ַריִם ֹלא‪-‬תַ ֲעלֶה וְ ֹלא בָ ָאה‪ ,‬וְ ֹלא ֲעלֵיהֶ ם; ִת ְהיֶה הַ מַ גֵפָ ה‪,‬‬
‫אֲ ֶשר יִגֹ ף יְהוָה אֶ ת‪-‬הַ ג ֹויִם‪ ,‬אֲ ֶשר ֹלא ַיעֲלּו‪ָ ,‬לחֹג אֶ ת‪-‬חַ ג הַ ּסֻ כוֹת‪.‬‬
‫יט זֹאת ִת ְהיֶה‪ ,‬חַ טַ את ִמ ְצ ָריִם; וְ חַ טַ את‪ ,‬כָ ל‪-‬הַ ג ֹויִם‪ ,‬אֲ ֶשר ֹלא ַיעֲלּו‪,‬‬
‫ָלחֹג אֶ ת‪-‬חַ ג הַ ּסֻ כוֹת‪.‬‬
‫(זכריה י"ד ט"ז‪-‬י"ט)‬
‫חבוט ערבות ‪ /‬ח‪.‬נ‪ .‬ביאליק‬
‫קוֹל ְמבַ ֵשר‬
‫וְ אוֹמֵ ר‪ :‬הָ בָ ה‪,‬‬
‫קּום בֶ ן‪-‬חַ יִל‪,‬‬
‫חֲ בֹט ע ֲָרבָ ה!‬
‫וְ ִהּנֵּה ְמבּוסָ ה‪,‬‬
‫וְ ִהּנֵה חֲ בָ טָ ה‪,‬‬
‫ִת ְמרוֹת ָאבָ ק‬
‫ַו ֲעלָטָ ה‪.‬‬
‫עָ לִ ים‪ְ ,‬שבָ ִטים‪,‬‬
‫ְשבָ ִטים‪ ,‬עָ לִ ים‪,‬‬
‫רּוטים‪,‬‬
‫עָ ִפים ְמ ִ‬
‫ִחלֵק‪ ,‬בִ לֵק‪,‬‬
‫חַ בְ ֵרי נְעָ ִרים‬
‫ְצאּו לְ פַ ֵשט‬
‫עַ ל‪-‬הַ ְפג ִָרים!‬
‫ציון חג האסיף בהתיישבות העובדת‬
‫ציון חג האסיף‪ ,‬בסוכות‪ ,‬הוא חלק מקובל וידוע בישובים‬
‫חקלאיים רבים‪.‬‬
‫ניסיונות ראשונים לציון החג החלו בשנות העשרים‪-‬‬
‫והשלושים‪ .‬בקיבוצים שונים נערך טקס "חזיון" המציג‬
‫עליה לרגל‪ ,‬הצגת ענפי החקלאות‪ ,‬ריקודים ושירים‪.‬‬
‫בשנות החמישים היו ניסיונות נוספים חג אסיף‪ ,‬חגי‬
‫שדה‪ ,‬וחגי מים‪.‬‬
‫בשנות השישים התבססו המסורות הללו ואף יצאו‬
‫חוברות לציון החג בביה"ס ובקיבוץ‪.‬‬
‫מראשית התגבשות המסורות השתלבו בחלקן היבטים‬
‫הקשורים במים ובשמחת בית השואבה‬
‫התפתחות חג המים בהתיישבות העובדת‬
‫‪ ‬תרפ"ה ‪ –1925‬טקס חג מים במעין חרוד‬
‫‪ ‬תרצ"ז ‪ –1937‬חג מים בנען‬
‫‪ ‬סוף שנות ה‪ -30‬הוצאת "עונות ד" חוברת שירי מים‬
‫בעריכת יהודה שרת‪.‬‬
‫‪ ‬תשט"ו ‪ -1955‬רביבים "לעולם נשיר למים"‬
‫‪ ‬תשט"ו ‪ -1956-58‬חג מים במסדה ובשער הגולן‪.‬‬
‫‪ ‬תשי"ט ‪ -1959‬ק‪ .‬יבנה חזיון שמחת בית השואבה‪-‬‬
‫אשר סלומון‬
‫‪ ‬תשכ"ו ‪ -1966‬חג מים בתל‪-‬יוסף‪ ,‬חוברת סוכות המכון‬
‫להווי ומועד (רמת יוחנן)‬
‫עדות ראשונה‪ -‬מעין חרוד תרפ"ה‬
‫"לעת שקיעת החמה יצאו הילדים בתהלוכת חג‪.‬‬
‫הגדולים נהרו אחריהם‪ .‬בידי הקטנים כפות תמרים‪,‬‬
‫כדי חרס ואורים‪ .‬כל הדרך הוארה בלפידים‪ .‬מעל‬
‫הגבעות לפידי אש‪ .‬מתקרבים אל המערה אשר‬
‫ממנה מוצא הנחל‪ .‬המערה כולה מוארה במאות‬
‫נרות‪ .‬הילדים מתקרבים למעין שואבים מן הנחל‬
‫ושרים‪" :‬ושאבתם מים בששון‪"...‬‬
‫הוקמה סוכה בקרבת מקום ומעליה דמויות האושפיזין‪.‬‬
‫כל אחד מהאושפיזין מברך ברכתו על גשמים‬
‫בעתם‪ ,‬על עבודת האדמה‪ ,‬וכ"ו‪ .‬כולם עונים בקול‬
‫אחד משיב הרוח ומוריד הגשם‪" .‬‬
‫טקס שמחת בית השואבה מסדה תשי"ט‬
‫הטקס נערך סביב בריכת מים‪ ,‬חלקה מלאה ועל חלקה מוצבת במה‪,‬‬
‫הציבור יושב על הדשא‪ ,‬שער מקושט וממנו שביל לבמה‪.‬‬
‫האירוע מכיל ‪ 4‬מרכיבים‬
‫‪ ‬טקס נסך המים‪.‬‬
‫‪ ‬פרקי קריאה ושירה‪.‬‬
‫‪ ‬מסכת אדמה ‪ -‬במוזיקה ותנועה‪.‬‬
‫‪ ‬רקוד כללי‪ -‬רונדו‪.‬‬
‫על טקס נסך המים‪:‬‬
‫" וכן מכל המסופר באגדה הרי ברור שחלק עיקרי מחג זה הוא נסך המים‪,‬‬
‫והברכות על המים‪ .‬על כן "נצלנו" את הפרוש המתבל אמנם על הדעת אך גם‬
‫הרצוי לנו‪ ,‬והשתדלנו להזכיר בטקס זה חלק מהמנהגים של הטקס הקדום‪ .‬לפי‬
‫האגדה היה הטקס מלא בתהלוכות גדולות עם אבוקות אש שירה וריקודים‪ .‬לכן‬
‫פתחנו את החג בתרועה‪ ,‬ולאחריו באה חצית לפידי אש את המים והדלקת‬
‫משואה גדולה‪ .‬הוכרזה הכרזת החג ושורות לפידים יוצאות מכיוון המשואה אל‬
‫שכר מיוחד לקבל את פני 'הכהן הגדול' ‪"...‬‬
‫חג המים ברמת יוחנן‬
‫בראשית שנות השישים‪ ,‬הפך חג האסיף וחג המשק‬
‫ברמת יוחנן לחג המים‪.‬‬
‫החג עבר להתקיים סביב בריכת השחייה‪ ,‬והודגש בו‬
‫המרכיב של המים‪.‬‬
‫מסכת זו ששיריה ולחניה חוברו ע"י מתתיהו שלם‬
‫והמחול ע"י לאה ברגשטיין‪ ,‬מתקיימת עד היום‬
‫ברמת יוחנן‪.‬‬
‫מתתיהו שלם‬
‫ט' בניסן תרס"ד ‪ -27.3.1904‬כ"ט אייר תשל"ה ‪17.5.1975‬‬
‫חבר קיבוץ רמת יוחנן‪ ,‬איש העלייה השלישית‪ ,‬איש רוח מלחין‪ ,‬משורר מחלוצי הזמר‬
‫העברי‪ .‬רועה צאן‪ ,‬מחנך‪ ,‬מייסד המכון להווי ומועד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נולד בעיירה זמושץ'‪( ,‬עירו של י‪.‬ל‪.‬פרץ) לאם מסורתית ואב משכיל‪.‬‬
‫עקירה ונדידה לאוקראינה בעקבות מלחמת העולם ה‪ 1-‬עד למהפכת‬
‫אוקטובר‪.‬‬
‫נמשך לתנועת הנוער ול"החלוץ"‬
‫דצ' ‪ 1922‬עלה לארץ‪ ,‬עבד במושבות הגליל‪ ,‬וחי לתקופה בקרב‬
‫הערבים‪.‬‬
‫‪ 1925‬היה ממייסדי קיבוץ בית אלפא‪ ,‬עבד כרועה צאן‪.‬‬
‫‪ 1940‬מעבר לרמת יוחנן‪.‬‬
‫‪ 1945‬חג העומר ברמת יוחנן‪.‬‬
‫מלחין ומשורר מחדש חגי טבע ושדה‪ :‬עומר‪ ,‬שבועות‪ ,‬חג הגז‪ ,‬חג‬
‫האסיף והמים‪.‬‬
‫לאה ברגשטיין‬
‫‪23.10.1902-14.5.1989‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חברת קיבוץ רמת יוחנן מחלוצות המחול הישראלי‪ .‬רקדנית כוראוגרפית ומורה‪.‬‬
‫מפתחת המחול והחג המקורי‪ ,‬בקיבוץ ובארץ‪.‬‬
‫נולדה בעיירה קטנה‪ ,‬בולושובצה‪ ,‬וחיה בה עד גיל ‪.12‬‬
‫עם המלחמה בורחת המשפחה בחוסר כל לוינה‪.‬‬
‫בנעוריה מצטרפת לתנועת "השומר הצעיר"‪.‬‬
‫‪ 1919‬מקבלת תואר גננת מסמינר פדגוגי עברי בווינה‪.‬‬
‫‪ 1922‬החלה לימודי מחול והתקבלה לבי"ס "לאבאן"‪.‬‬
‫‪ 1925‬עלתה לארץ והצטרפה למייסדי בית אלפא‪ ,‬עבדה והתאמנה בזמנה‬
‫הפנוי‪.‬‬
‫‪ 1926‬מתחילה לעבוד עם להקת מחול‬
‫‪ 1940‬מעבר לרמת יוחנן‬
‫‪ 1945‬חג העומר הראשון ברמת יוחנן‬
‫בשנות החמישים מוזמנת להדריך את הלהקה המרכזית של ההסתדרות‬
‫בשנות ה‪ 60-‬לימדה באקדמיה ע"ש רובין בירושלים‪.‬‬
‫עת בין שדות‬
‫וגבע‬
‫יצרנו אלי גיל‪,‬‬
‫את במחול וטבע‬
‫ואני בשיר וצליל‬
‫(מתתיהו שלם)‬
‫חג המים ברמת יוחנן‬
‫שמוני נוטרה‬
‫תמר רז‬
‫מילים‪ :‬עממי לחן‪ :‬מתתיהו שלם‬
‫שמוני נוטרה את הכרמים‬
‫כרמי שלי לא נטרתי‪:‬‬
‫הגידה לי שאהבה נפשי‬
‫איכה תרעה‪ ,‬איכה תרביץ בצהרים‪.‬‬
‫אם לא תדעי לך היפה בנשים‬
‫צאי לך בעקבי הצאן‬
‫ורעי גדיותייך ‪-‬‬
‫על משכנות הרועים‪.‬‬
‫חג המים ברמת יוחנן‬
‫הזורעים בדמעה‪ /‬מ‪ .‬שלם‬
‫הנה גשם גשם בא‬
‫ברכתו עימו רבה‪,‬‬
‫שפע עשב ושדות בר‬
‫בכל עמק על כל הר‪.‬‬
‫בא תורך גם הקוצר‪,‬‬
‫שמע‪ ,‬הקשב והתבשר‪:‬‬
‫שי לגורן‪ ,‬אוסם רב‪-‬‬
‫זנב שיבולת‪ ,‬ראש זהב‪.‬‬
‫הזורעים בדמעה‬
‫ברינה יקצורו‬
‫הזורעים בדמעה‬
‫ברינה יקצורו‪.‬‬
‫צא בזמר אח ורע‪,‬‬
‫יש תגמול לזורע‪.‬‬
‫שתה היין‪ ,‬הכורם‪,‬‬
‫שמח בגפן‪ ,‬גפן חן‪.‬‬
‫גם אתה רועה הצאן‪,‬‬
‫בחליל הך וירון‪.‬‬
‫מירעה דשא‪ ,‬עשב‪-‬בר‬
‫בכל עמק‪ ,‬על כל הר‪.‬‬
‫הזורעים בדמעה‬
‫ברינה יקצורו‪.‬‬
‫הזורעים בדמעה‬
‫ברינה יקצורו‪.‬‬