Transcript צריכה

‫מבוא לכלכלה ב'‬
‫פונקצית הצריכה‬
‫ענת אלכסנדרון‬
‫המרכז האקדמי רופין‬
‫הצריכה הפרטית המתוכננת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ההכנסה הפנויה (‪ )YD‬הוא חלק מההכנסה הלאומית המועבר למשקי‬
‫הבית‪YD = Y – T - SB :‬‬
‫השימוש של משקי הבית בהכנסה הפנויה נחלק לשניים‪:‬‬
‫‪ ‬צריכה פרטית (‪ :)C‬סך כל ההוצאות של משקי הבית על סחורות‬
‫ושירותים‪ ,‬למעט דירות‪.‬‬
‫‪ ‬חיסכון אישי (‪ :)SP‬אותו חלק מההכנסה הפנויה שאינו מופנה‬
‫לצריכה‪ ,‬אלא נשמר לצורך צריכה עתידית‪.‬‬
‫‪YD = C + SP‬‬
‫אנחנו נתמקד בשיעור הנוכחי בצריכה הפרטית (‪)C‬‬
‫ליתר דיוק‪ ,‬אנו מתמקדים בצריכה הפרטית המתוכננת (הביקוש‬
‫לצריכה פרטית)‪.‬‬
‫הערה‪ :‬במסגרת החשבונאות הלאומית נמדדת הצריכה הפרטית‬
‫בפועל‪ ,‬ואילו כאן אנו מדברים על הצריכה הפרטית המתוכננת‪.‬‬
‫הגורמים המשפיעים על הצריכה הפרטית המתוכננת‬
‫‪‬‬
‫ההכנסה הפנויה (‪)YD‬‬
‫‪ ‬גידול בהכנסה הפנויה מביא בדרך כלל לגידול בצריכה הפרטית‬
‫(‪)C  YD‬‬
‫‪‬‬
‫ריבית (‪)r‬‬
‫‪ ‬גידול בריבית מביא בדרך כלל לירידה בצריכה הפרטית (‪)C  r‬‬
‫‪‬‬
‫גורמים נוספים‪:‬‬
‫‪ ‬מצב רוח‬
‫‪ ‬רכוש‬
‫‪ ‬ציפיות ביחס להכנסה עתידית‬
‫הצריכה הפרטית המתוכננת וההכנסה הפנויה‬
‫‪ ‬אנו מתמקדים בהשפעה של ההכנסה הפנויה על‬
‫הצריכה הפרטית המתוכננת‪ ,‬ומתייחסים לכל שאר‬
‫הגורמים המשפיעים על הצריכה הפרטית המתוכננת‬
‫כקבועים‪.‬‬
‫‪ ‬נבחן פונקצית צריכה פרטית מתוכננת פשוטה ‪-‬‬
‫פונקציה ליניארית‪.‬‬
‫‪ ‬דוגמה‪:‬‬
‫‪C = 800 + 0.6 YD‬‬
‫דוגמה‪ :‬פונקצית הצריכה הפרטית המתוכננת‬
‫‪C = 800 + 0.6YD‬‬
‫הכנסה פנויה‬
‫(‪)YD‬‬
‫תצרוכת מתוכננת‬
‫(‪)C‬‬
‫‪MPC‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪ ‬הנטייה השולית לצרוך )‪:(Marginal Propensity to Consume‬‬
‫הגידול בצריכה הפרטית המתוכננת הנגרם מגידול של שקל אחד‬
‫בהכנסה הפנויה‪MPC = C/YD ,‬‬
‫עקומת הצריכה הפרטית המתוכננת‬
‫‪C‬‬
‫‪C = 800 + 0.6 YD‬‬
‫‪3200‬‬
‫‪2600‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1400‬‬
‫‪800‬‬
‫‪YD‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1000‬‬
‫פונקצית הצריכה הפרטית המתוכננת‪ :‬מקרה לא ליניארי‬
‫הכנסה פנויה‬
‫(‪)YD‬‬
‫תצרוכת‬
‫מתוכננת‬
‫(‪)C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪500‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪1300‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1900‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2300‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪MPC‬‬
‫ פוחת‬MPC
C
2500
2300
1900
1300
500
0
1000
2000
3000
4000
YD
‫החיסכון האישי‬
‫תזכורת‪YD = C + SP :‬‬
‫ולכן‪SP = YD – C ,‬‬
‫נחזור לדוגמה הליניארית‪C = 800 + 0.6YD :‬‬
‫הכנסה פנויה‬
‫(‪)YD‬‬
‫‪0‬‬
‫תצרוכת מתוכננת חיסכון אישי מתוכנן‬
‫(‪(SP‬‬
‫(‪)C‬‬
‫‪800‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪1400‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪2600‬‬
‫‪3200‬‬
‫הנטייה השולית לחסוך ‪MPS‬‬
‫‪‬‬
‫בדוגמה‪C = 800 + 0.6YD :‬‬
‫‪‬‬
‫)‪SP = YD – (800 – 0.6YD‬‬
‫‪‬‬
‫‪SP = - 800 + 0.4YD‬‬
‫‪‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬אם ‪C = A + MPCYD‬‬
‫‪‬‬
‫אז‪SP = YD – (A – MPCYD) :‬‬
‫‪‬‬
‫‪SP = –A + (1- MPC)YD‬‬
‫‪‬‬
‫הנטייה השולית לחסוך (‪:)Marginal Propensity to Save‬‬
‫הגידול בחיסכון האישי הנגרם מגידול של שקל אחד בהכנסה‬
‫הפנויה‪.‬‬
‫‪S‬‬
‫‪= 1- MPC‬‬
‫= ‪MPS‬‬
‫‪YD‬‬
‫מסקנה‪MPC + MPS = 1 :‬‬
‫הצריכה והחיסכון המתוכננים‪ :‬הצגה גראפית‬
‫‪C‬‬
‫‪C = 800 + 0.6 YD‬‬
‫‪3200‬‬
‫‪2600‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1400‬‬
‫‪SP = -800 + 0.4 YD‬‬
‫‪800‬‬
‫‪YD‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪-800‬‬
‫ביקוש מצרפי לצריכה פרטית‪ :‬דוגמה‬
‫משפחה לוי‬
‫משפחת כהן‬
‫הכנסה‬
‫פנויה‬
‫(‪)YD‬‬
‫תצרוכת‬
‫מתוכננת‬
‫(‪)C‬‬
‫הכנסה‬
‫פנויה‬
‫(‪)YD‬‬
‫תצרוכת‬
‫מתוכננת‬
‫(‪)C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪800‬‬
‫‪0‬‬
‫‪500‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪1400‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪1300‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2100‬‬
‫‪ ‬פונקצית הצריכה הפרטית של משפחת כהן‪C = 800 + 0.6YD :‬‬
‫‪ ‬פונקצית הצריכה הפרטית של משפחת לוי‪C = 500 + 0.8YD :‬‬
‫הנחה‪ :‬הכנסות שתי המשפחות שוות‬
‫משפחה כהן‬
‫משפחה לוי‬
‫‪YD‬‬
‫‪C‬‬
‫‪YD‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪800‬‬
‫‪0‬‬
‫‪500‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪1400‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪1300‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2100‬‬
‫מצרפי‬
‫‪YD‬‬
‫‪ ‬נש"צ משפחת כהן‪0.6 :‬‬
‫‪ ‬נש"צ משפחת לוי‪0.8 :‬‬
‫‪ ‬נש"צ מצרפי‪:‬‬
‫‪C‬‬
‫‪MPC‬‬
‫הדוגמה‪ :‬ניתוח אלגברי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר נתון שיש במשק שתי משפחות שהכנסותיהן הפנויות‬
‫שוות‪ ,‬ניתן להסיק כי ההכנסה של כל אחת מהן שווה ל‪-‬‬
‫‪.0.5YD‬‬
‫הביקוש המצרפי לצריכה במשק מתקבל מחיבור פונקציות‬
‫הביקוש של שתי המשפחות‪:‬‬
‫)‪C = 800 + 0.6 (0.5YD) + 500 + 0.8 (0.5YD‬‬
‫‪C = (800 + 500) + (0.5  0.6 + 0.5  0.8) YD‬‬
‫‪C = 1300 + 0.7 YD‬‬
‫דוגמה‪ :‬חלוקה לא שוויונית של ההכנסה הפנויה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נניח כי ההכנסה הפנויה של משפחת לוי גדולה פי שלוש מזו של‬
‫משפחת כהן‪.‬‬
‫משפחה כהן‬
‫משפחה לוי‬
‫‪YD‬‬
‫‪C‬‬
‫‪YD‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0‬‬
‫‪800‬‬
‫‪0‬‬
‫‪500‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪1400‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪1300‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2100‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2600‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2900‬‬
‫בהתאם לטבלה ניתן להתייחס לשני מצבים‪:‬‬
‫‪ ‬ההכנסה הפנויה של שתי המשפחות שווה לאפס‬
‫‪ ‬ההכנסה הפנויה של משפחת כהן שווה ‪ 1000‬וזו של משפחת לוי‬
‫שווה ‪3000‬‬
‫ניתוח אלגברי‬
YDL = 3YDC ‫ נתון כי‬
YDL + YDC = YD ‫ כאשר‬
YDC = 0.25YD ,YDL = 0.75YD :‫ מכאן‬
:‫ הביקוש המצרפי‬
C = 800 + 0.6  0.25YD + 500 + 0.8  0.75YD 
C = 1300 + 0.75YD 
‫הנטייה הממוצעת לצרוך ‪APC‬‬
‫‪C‬‬
‫‪C = 800 + 0.6 YD‬‬
‫‪3200‬‬
‫הנטייה הממוצעת‬
‫לצרוך (‪:)APC‬‬
‫‪C‬‬
‫= ‪APC‬‬
‫‪YD‬‬
‫‪2600‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1400‬‬
‫‪800‬‬
‫‪YD‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1000‬‬
‫הנטייה הממוצעת לחסוך (‪)APS‬‬
‫הנטייה הממוצעת‬
‫לחסוך (‪:)APS‬‬
‫‪S‬‬
‫‪APS = P‬‬
‫‪YD‬‬
‫‪C‬‬
‫‪SP = -800 + 0.4 YD‬‬
‫‪800‬‬
‫‪400‬‬
‫‪YD‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪-400‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪-800‬‬
‫‪ APC‬ו‪APS-‬‬
‫הכנסה פנויה‬
‫(‪)YD‬‬
‫‪0‬‬
‫תצרוכת‬
‫מתוכננת‬
‫(‪)C‬‬
‫‪800‬‬
‫‪APC‬‬
‫חיסכון אישי‬
‫מתוכנן‬
‫(‪(SP‬‬
‫‪-800‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪1400‬‬
‫‪-400‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2600‬‬
‫‪3200‬‬
‫‪0‬‬
‫‪400‬‬
‫‪800‬‬
‫‪APS‬‬
‫מסקנה‪ :‬הערכים של ‪ APC‬ו‪ APS -‬יכולים להיות גדולים מ‪1 -‬‬
‫וקטנים מאפס‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬מובטח כי‪APC + APS = 1 :‬‬
‫חיסכון חיובי ושלילי‪ :‬עוד הצגה גראפית‬
‫‪C = YD‬‬
‫‪C‬‬
‫‪C = 800 + 0.6 YD‬‬
‫‪3200‬‬
‫‪2600‬‬
‫חיסכון‬
‫חיובי‬
‫‪2000‬‬
‫‪1400‬‬
‫חיסכון‬
‫שלילי‬
‫‪YD‬‬
‫‪800‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1000‬‬