על חפיפות וחיתוכים או בקיצור מה עושים "מעגלים" באמנות ד"ר ערגה הלר מרכזת המסלול להוראת האמנות , המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי , באר שבע [email protected] ,

Download Report

Transcript על חפיפות וחיתוכים או בקיצור מה עושים "מעגלים" באמנות ד"ר ערגה הלר מרכזת המסלול להוראת האמנות , המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי , באר שבע [email protected] ,

‫על חפיפות וחיתוכים‬
‫או בקיצור‬
‫מה עושים "מעגלים" באמנות‬
‫ד"ר ערגה הלר‬
‫מרכזת המסלול להוראת האמנות‪ ,‬המכללה האקדמית לחינוך‬
‫ע"ש קיי‪ ,‬באר שבע‪[email protected] ,‬‬
‫צבעי יסוד‬
‫"פרפר"‬
‫ורד‪-‬חיה‪2,9 ,‬‬
‫צבעי ידיים‪ :‬כחול‪ ,‬אדום‪ ,‬צהוב‬
‫זהירות‪ :‬צבעי [י]סוד‬
‫כידוע‪ ,‬צהוב‪ ,‬אדום וכחול נחשבים‬
‫בתורת הצבע לצבעי היסוד‪.‬‬
‫מבחינת הצבענים (הפיגמנטים)‬
‫שותפים להם גם השחור והלבן‪.‬‬
‫תיאורטית די בהם כדי לקבל כל‬
‫צבע בעולם‪ .‬אך כל מי שהתנסה‬
‫בערבוב צבעים רציני‪ ,‬יודע שיש‬
‫הבדל בין אדום קדיום למגנטה‬
‫(גם בצבעי מחשב) והאחד אינו‬
‫מחליף את האחר‪.‬‬
‫צבעי יסוד‬
‫לצבע הבודד יש‬
‫חשיבות‪ ,‬והוא תורם‬
‫ליצירה השלמה‪.‬‬
‫הנה המלך בבר‪ ,‬שהוא צייר‪ ,‬גיבורו של הסופר‪-‬‬
‫הצייר לורן דה ברונהוף‪ ,‬מחלק לילדיו בלונים‬
‫בצבעי היסוד‪.‬‬
‫צבעי יסוד = הסוד‬
‫שתי הדרכים המסורתיות בהוראת האמנות‬
‫להמחשת ערבובי צבעים הן במעגלים נחתכים או‬
‫במעגלים פלוחים‪ .‬נציגים לשתי הדרכים ראינו‬
‫כבר‪.‬‬
‫המדובר‪ ,‬מובן‪ ,‬בשתי תפיסות חזותיות ולוגיות‬
‫שונות‪ .‬באחת אנחנו חותכים בין עולמות שכל‬
‫אחד מהם הומוגני בפני עצמו ומתוך כך יוצרים‬
‫איזון חדש; בשנייה אנחנו מביאים את השונות‬
‫וחוסר האחידות‪ ,‬ההרמונית‪ ,‬יש לזכור‪ ,‬בעולם‬
‫אחד נתון‪.‬‬
‫צבעי יסוד = הסוד‬
‫הנה כאן הדגמה לשתי שיטות הצבע המקובלות‬
‫כיום במדפסות צבע‪ .‬מימין שיטת הכחול ‪-‬‬
‫מגנטה‪-‬צהוב; משמאל שיטת אדום‪-‬ירוק‪-‬כחול‪.‬‬
‫חיתוכים אלה שונים בתכלית מחיתוך שלושת‬
‫צבעי היסוד באמנות (כפי שהציג המלך בבר)‪.‬‬
‫מעגל קאנוני‬
‫כאמור‪ ,‬באמנות‪,‬‬
‫כשמדברים על מעגלי‬
‫צבעים‪,‬‬
‫באמת חושבים על מעגל‬
‫(גם אם הוא דמיוני);‬
‫אבל לא תמיד הוא‬
‫מעגל אחיד‪.‬‬
‫הוא אמנם רציף והרמוני‪,‬‬
‫אך הוא משתנה‪.‬‬
‫תעתוע אופטי‬
‫מעגלים כגון זה‬
‫מתעתעים‪.‬‬
‫א‪ .‬המרחב לא ברור; האם‬
‫אנו צופים במעגל‬
‫צבעוני או בדיסקית‬
‫בעל פנים קעורים‪-‬‬
‫קמורים?‬
‫תעתוע אופטי‬
‫ב‪ .‬גם יחסי הגומלין אינם‬
‫ברורים; מהי החזית?‬
‫מהו הרקע? מה תפקיד‬
‫הנקודה האדומה‬
‫"הנקייה" במרכז? מהו‬
‫הנושא?‬
‫תעתוע אופטי‬
‫ג‪ .‬היצירה החישובית‬
‫בולטת לעין‪ .‬היכן‬
‫היצירתיות? האם זאת‬
‫אמנות?!‬
‫אמנות‪.‬נקודה‬
‫מחשבים שיוצרים כאלה‬
‫מעגלים יכולים לחקות‬
‫אמנות או ליצור אמנות;‬
‫הנה המעגל הזה‪ ,‬מוכיח היטב‬
‫כיצד דומיננטיות של צבע‬
‫יכולה ללכת לאיבוד‪ ,‬ובכך‬
‫לחשוף מערך חדש של אור‬
‫וצבע‪ ,‬נפח ומשמעות;‬
‫שלושה מעגלים הנתונים זה‬
‫בזה נראים אחרת‪,‬‬
‫מתפרשים אחרת‪.‬‬
‫דוגמה זאת מובילה לכמה מסקנות‪:‬‬
‫‪ .1‬לצבע יש "משקל" בקומפוזיציה;‬
‫‪ .2‬למיקום הצבע ישנה חשיבות;‬
‫‪ .3‬לרוויית הצבע ישנה חשיבות;‬
‫‪ .4‬ליחסי הסמיכות של הצבע לצבעים‬
‫אחרים ישנה חשיבות;‬
‫‪" .5‬חיתוך" מעגלי צבע יכול להיעשות‬
‫בפעולת עין‪-‬מוח (בפיענוח תמונה‪,‬‬
‫במישמוע) ולאו דווקא ב"מציאות"‪.‬‬
‫ולעוד כמה מסקנות‪:‬‬
‫‪ .6‬למיקום צורות (המורכבות מקווים‬
‫וצבעים) יש חשיבות בקומפוזיציה;‬
‫‪ .7‬לחזרה על הצורה יש חשיבות‬
‫בפיענוח הקומפוזיציה;‬
‫‪ .8‬לחזרה על תבנית (המורכבת מכמה‬
‫צורות) יש חשיבות בפיענוח‬
‫קומפוזיציה (קשר עין‪-‬מוח);‬
‫‪ .9‬תבנית חוזרת משפיעה על תפיסת‬
‫הצבע הראשונית; וכך מתקבלת שוב‬
‫פעולת "חיתוך" מוחית ולא‬
‫"ממשית"‪.‬‬
‫ יחסי סמיכות‬:‫מנהרת הזמן‬
Gustav Klimt (1862-1918)
Die Jungfrau, 1913
Prag, Národní Galerie
The Virgin, 1913
Prag, Národní
‫מנהרת הזמן‬
‫ יחסי סמיכות‬:‫מנהרת הזמן‬
Gustav Klimt (1862-1918)
Tod und Leben, vollendet
1916
Wien, Sammlung Dr.
Rudolf Leopold
Death and Life, finished
1916
Vienna, collection Leopold
‫מנהרת הזמן‬
‫מנהרת הזמן‪ :‬תבנית חוזרת‬
‫סלבדור דאלי‬
‫פני המלחמה‪,‬‬
‫‪1931‬‬
‫מ"ק אשר – זה הקשר‬
‫ביצירותיו של אשר אנו‬
‫צופים בהמחשה של יחסי‬
‫סמיכות צורה‪-‬צבע‪,‬‬
‫ובהשפעת תבנית חוזרת‬
‫על קליטת ה"מציאות"‪.‬‬
‫לפנינו דוגמה טובה ליצירה‬
‫בה ה"חיתוך" הוא בפעולת‬
‫עין‪-‬מוח חיצונית ליצירה‪,‬‬
‫אך מחוייב המציאות מטבע‬
‫היצירה‪.‬‬
‫מ"ק אשר –‬
‫זה הקשר‬
– ‫מ"ק אשר‬
‫זה הקשר‬
Path of Life III
1966 woodcut in
red and black
‫סיכום‬
‫ראינו כיצד מעגלים נחתכים‬
‫באמנות‪ ,‬אם ע"י היוצר ואם‬
‫ע"י הקולט (צופה)‪ .‬ראינו כיצד‬
‫תפיסת החיתוכים משפיעה‬
‫על פיענוח היצירה‪ .‬במקרה‬
‫זה‪ ,‬היוצר עצמו מתנסה‬
‫ב"גבולות המעגל"‪ :‬עין הדג‪,‬‬
‫גבולות היצירה‪ ,‬גבולות‬
‫הנושאים‪ ,‬התבנית החוזרת‬
‫ועוד‪.‬‬
‫‪M C Escher‬‬
‫‪Circle Limit II‬‬
‫‪1959 woodcut‬‬
‫סיכום‬
‫בשקופית הבאה הדגמה נוספת לפעילות עין‪-‬‬
‫מוח; בניגוד לדוגמות שהוצגו קודם לכן‪ ,‬כאן‬
‫דווקא קשר עין‪-‬מוח מהווה מכשול‪ .‬הפסימיים‬
‫בינינו אולי יגידו שנתונים מצטלבים מובילים‬
‫לכישלון; האופטימיים בינינו יגידו – רק‬
‫ההתנסות תביא לתוצאות משופרות‪ ,‬את‬
‫המחשבה ניתן לאמן‪.‬‬
‫קחו לעצמכם רגע להתנסות!‬
‫סיכום‬
‫לא תמיד הטעות היא‬
‫בקשר עין‪-‬מוח‪ .‬קוראי‬
‫הצרפתית בינינו יבחינו‬
‫בה מייד‪ .‬מי שצבע את‬
‫הדף (ילד‪ ,‬אולי) בלבל בין‬
‫כתום לסגול וקטע את‬
‫רצף המעגל‪.‬‬
‫רגע‪ ,‬רגע‪ ,‬אלמלא אמרתי‬
‫שהכתום נצבע במקום הסגול‬
‫ולהיפך הייתם חושבים‬
‫שמשהו אינו הרמוני‪ ,‬אינו‬
‫זורם?‬
‫לא!!!‬
‫מדוע? כי כתום וסגול הם צבעים‬
‫משלימים‪ ,‬הרמוניה שונה‬
‫הנחתה את הצובע; המעגל‬
‫פולח באופן שונה‪ ,‬לא צלילי‬
‫הסולם ברצף‪ ,‬אלא מעין‬
‫אקורד‪.‬‬
‫הנה גם המוזיקה נכנסה לפה‪.‬‬
‫אתר הקשור לעניין‪:‬‬
‫‪http://webexhibits.org/colorart/‬‬
‫שימו לב‪ ,‬עדיין גרסת בטא‪ ,‬צפייה אינטראקטיבית און‪-‬ליין‪ ,‬מומלץ מחשב מהיר עם מסך איכותי‪.‬‬
‫תודה על הקשב!‬