מצגת להכרת המילון

Download Report

Transcript מצגת להכרת המילון

Slide 1

‫חלון למילון – מה ניתן ללמוד ממנו?‬

‫אבן שושן – מילון דיאכרוני‬

‫רב מילים – מילון סינכרוני‬


Slide 2

‫ערך מילוני=‬

‫המילה שאנו מחפשים עליה מידע‬

‫הוא יכול להיות‪:‬‬

‫למשל‪:‬‬

‫פועל‬

‫שם עצם‬

‫שם תואר‬

‫תשבץ‬

‫אדיב‬

‫הרגיש‬

‫אהבה‬

‫אצילי‬

‫התפרסם‬

‫קפיצה‬

‫מחונך‬

‫חּונַך‬

‫או כל חלק דיבר אחר‪ :‬מילת יחס‪ ,‬מילת קישור וכדומה‬
‫אך‬

‫בגלל‬

‫אתמול‬

‫היכן‬


Slide 3

‫כל השמות ‪-‬שמות העצם ושמות התואר ‪ -‬מופיעים בכל המילונים בצורת‬
‫היסוד שלהם‪ ,‬ללא צורני נטייה (של רבים‪ ,‬נקבה‪ ,‬שייכות)‪.‬‬
‫למשל‪:‬‬

‫תשבצים‬
‫תשבץ ולא‬
‫‪x‬‬

‫אדיב ולא אדיבה‬
‫‪x‬‬

‫אהבה ולא אהבתו‬
‫‪x‬‬
‫‪⁻x‬‬
‫קפיצה ולא קפיצת‬

‫אציליים‬
‫אצילי ולא‬
‫‪x‬‬
‫מחונכות‬
‫מחונך ולא‬
‫‪x‬‬


Slide 4

‫ומה עם מילים שנוצרו בדרך של הוספת מוספית לבסיס‪ ,‬או בדרך של הלחם בסיסים?‬
‫למשל‬

‫כפית‬

‫מדען‬

‫חינוכי‬

‫מדעי‬

‫רכבל‬

‫מילים אלה מופיעות כערך בפני עצמן‪ ,‬כי הן מילים לכל דבר – שמות עצם או שמות תואר‬
‫כך נמצא במילון ערכים נפרדים לכל המילים הנגזרות משורש "מלל" כמו המילה "מילה"‪:‬‬
‫ִמלָּה‪ִ ,‬מלּולִ י‪ִ ,‬מלּולִ יּות‪ִ ,‬מלון‪ִ ,‬מלונָּאּות‪ִ ,‬מלו ַנאי‪ִ ,‬מלונ ִָּאי‪ִ ,‬מלִ ית‪ ,‬מֶ לֶל‪ַ ,‬ת ְמליל‬


Slide 5

‫‪‬תרגיל מס' ‪1‬‬
‫העתיקו את המילים המסומנות באדום בקטע הבא‪ ,‬וכתבו באיזה ערך במילון תוכלו‬
‫למצוא את פירושן‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬ממלחיני ‪ -‬מלחין‬

‫זמריר וג'ינגל‬

‫שיר הוא שיר וג'ינגל הוא ג'ינגל – אמר אחד ממלחיני השירים העבריים‪ ,‬ובזה הביע את‬
‫דעתו על שילוב פזמונים ידועים בפרסומות מושרות‪ .‬אחרים טענו באותו ויכוח שאין רע‬
‫בהפיכת שיר של ממש לשיר פרסומת‪ .‬אלה ואלה העמידו "שיר" נגד "ג'ינגל" ולא נזקקו‬
‫לחידוש העברי "זמריר"‪.‬‬
‫ג'ינגל )‪ – (gingle‬מילה אנגלית שמקורה בצליל העולה מקשקוש מטבעות או חלקי‬
‫מתכת אחרים‪.‬‬
‫זמריר – מילה מחודשת שגורלה לא שפר עד כה אף שנתוני הפתיחה שלה היו טובים‪:‬‬
‫ֶמר‪ ,‬והרי"ש הכפולה העמידה אותה ברשימת מילים אהודות‬
‫יסודה במילה השכיחה ז ֶ‬
‫בעלות אופי קליל‪ :‬שבריר – חלק קטן וקל‪ ,‬צפריר – בעברית החדשה רוח בוקר קלה‪,‬‬
‫צמרירי – קל כצמר‪ ,‬אוורירי – קל ושקוף כאוויר‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫תעשיית הפרסום בארץ מונעת באוצר מילים שרובו מן האנגלית‪ ,‬ולאנשי המקצוע קשה‬
‫ההסתגלות למילים עבריות‪ .‬ואולם הג' ינגל כבר חרג מזמן מתחום המונחים המקצועיים‬
‫והיה לנחלת הכלל‪.‬‬
‫שיר הוא שיר וזמריר הוא זמריר‪.‬‬
‫מתוך "רגע של עברית" מאת רות אלמגור־רמון‬


Slide 6

‫ערך של פועל‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מופיע בצורות שונות במילונים שונים‪:‬‬

‫ב"אבן שושן" הערך הוא השורש של הפועל‪ ,‬וכל‬
‫הפעלים מאותו שורש‪ ,‬בכל הבניינים‪ ,‬מופיעים‬
‫באותו ערך‪.‬‬
‫למשל‪:‬‬
‫בערך השורש‬

‫רגש‬

‫נמצא את הפעלים‪:‬‬

‫ָּרגַש נִ ְרגַש ִה ְרגִ יש הֻ ְרגַש ִרגֵּש‬

‫רֻ גַש ִה ְת ַרגֵּש‬


Slide 7

‫ב"רב מילים" הערך הוא הפועל בזמן עבר‪ ,‬גוף נסתר‬
‫לכן‪ ,‬לכל הפעלים שהופיעו ב"אבן שושן" בערך אחד‪ ,‬יהיה ערך נפרד‬
‫ב"רב מילים"‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬

‫הרגיש ִה ְרגִ יש‬

‫פ' הפעיל‬

‫‪ .1‬חש או הבחין במשהו באמצעות החושים‪ ,‬הייתה לו תחושה‬
‫או הרגשה (גופנית או נפשית)‪ .‬כשקיבלתי זריקה הרגשתי דקירה‬
‫קצרה בזרוע • הוא העליב אותי מאוד והרגשתי שעוד רגע אתחיל לבכות‪.‬‬

‫‪ .2‬התעורר בו רגש מסוים (שמחה‪ ,‬פחד‪ ,‬עצב וכד') או תחושה‬
‫מסוימת; חש תגובה כלשהי (לעניין מסוים)‪ .‬אני מרגיש שננצח‬
‫במשחק‪ • .‬היא מרגישה צורך להודות לו על המעשה‬
‫‪ .3‬מצב בריאותו היה‪ ,‬חש‪ .‬אני מרגיש לא טוב – יש לי בחילה‪( .‬ויש‬
‫משמעויות נוספות שלא הובאו כאן)‬


Slide 8

‫ולבסוף‪ ,‬במילוני ההווה למיניהם‪ ,‬הפועל מופיע‬
‫בצורת הבינוני שלו‪:‬‬

‫למשל‪:‬‬
‫ְמ ַרגֵּש [פ'; מרגשת‪ ,‬ריגש‪ ,‬ירגש‪ ,‬לרגש ] <רגש> ‪ .1‬מעורר התרגשות‬
‫‪ .2‬מרעיש‪ ,‬מסעיר‪ ,‬מעורר‬


Slide 9

‫דוגמה לפועל ִס ֵּכל בשלושה מילונים‬

‫רבמילים‬
‫אבןשושן‬
‫הערך הוא‬
‫השורש‬

‫הערך הוא‬
‫עבר ‪ -‬נסתר‬

‫מילון ההווה‬
‫הערך הוא‬
‫צורת הבינוני‬


Slide 10

‫‪‬תרגיל מס' ‪2‬‬
‫העתיקו את הפעלים המסומנים בכתום בקטע הבא‪ ,‬וכתבו בטבלה באיזה ערך תוכלו‬
‫למצוא את פירושן בכל אחד מהמילונים‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫הפועל‬
‫הצטרפה‬

‫ְחק ילדים‬
‫ִמצ ַ‬

‫אבן־שושן‬

‫רב־מילים‬

‫מילון ההווה‬

‫צרף‬

‫הצטרף‬

‫מצטרף‬

‫כשהצטרפה אמנות ה"סטנד־אפ־קומדי" לאמנויות הבימה נתבקשה הוועדה למילים‬
‫בשימוש כללי של האקדמיה ללשון העברית למצוא מילים עבריות לסטנד־אפ‬
‫ולסטנדאפיסט‪.‬‬
‫השם סטנד־אפ־קומדי‪ ,‬מסבירים מומחים לתיאטרון‪ ,‬מבטא את צד האלתור שבאמנות‬
‫הזאת‪ ,‬כאילו אומרים לו לבדרן "קום אמור כל מה שעולה בדעתך כרגע"‪.‬‬
‫לא טקסט כתוב בפיו אלא טקסט מאולתר‪.‬‬
‫בעברית העדיפו להדגיש את צד הצחוק שבמופע וגם להזכיר ברמז את המשחק‪.‬‬
‫גם בעברית הקדומה יש חפיפה כלשהי בין צחוק ובין משחק‪ .‬שרה אמנו ראתה את‬
‫ש ֵחק‪ ,‬ובלשון ימי הביניים צחקן הוא שחקן‪.‬‬
‫ַחק‪ ,‬כלומר ְמ ַ‬
‫ישמעאל הקטן ְמצ ֵ‬
‫ְח ָקן‪.‬‬
‫ְחק – סטנד־אפ־קומדי‪ ,‬וסטנאפיסט – ִמצ ֲ‬
‫ומעתה ִמצ ַ‬
‫מתוך "רגע של עברית" מאת רות אלמגור־רמון‬


Slide 11

‫הנה למשל הערך‪ :‬תשבץ‬

‫במילון "אבן שושן"‪:‬‬

‫נכנסה בשפה‪.‬‬
‫שבההופעתן‬
‫התקופהסדר‬
‫ממוספרות לפי‬
‫המילה‪,‬‬
‫מספר תורן של‬
‫עכשיו הגיע‬
‫הלשוני‪:‬‬
‫הגדרותהרובד‬
‫ההגדרה מופיע‬
‫מיד לאחר‬
‫‪.‬‬
‫ההגדרה‬
‫אחרי‬
‫אותה‬
‫רושמים‬
‫‪,‬‬
‫מהמקורות‬
‫)‬
‫ציטוט‬
‫(‬
‫מובאה‬
‫יש‬
‫אם‬
‫‪.‬‬
‫'‬
‫וכד‬
‫ברבים‬
‫‪.‬‬
‫הדקדוקי‬
‫‪,‬‬
‫בסמיכות‬
‫מינו‬
‫‪:‬‬
‫המילה‬
‫יופיע‬
‫נטיות‬
‫הערך‬
‫מרובעים‬
‫אחרי‬
‫מיד‬
‫בסוגריים‬
‫‪,‬‬
‫עצם‬
‫שם‬
‫מופיעות‬
‫שזהו‬
‫מכיוון‬
‫ולבסוף‬
‫מתקופת‬
‫היא‬
‫המילה‬
‫‪,‬‬
‫אות‬
‫של‬
‫ציון‬
‫אין‬
‫אם‬
‫‪.‬‬
‫לשפה‬
‫שבהגדרה‬
‫המשמעות‬
‫‪.‬‬
‫דיאכרוני‬
‫סדר‬
‫נקרא‬
‫זה‬
‫סדר‬
‫לאחר מכן ‪ ,‬בסוגריים מרובעים‪ ,‬יצוין מקור המילה‪ ,‬שנקרא "גִ זְ רון" או אטימולוגיה‪.‬‬
‫התנ"ך‪ .‬האותיות המייצגות את שאר התקופות הן‪ :‬ת=תלמודים; ב=ימי‬
‫הביניים; ח=עברית חדשה‪.‬‬
‫שבֵּ ץ ז' [מן א‪ .‬שבץ] ‪ .1‬מעשה משבצות‪ּ" :‬וכְ תנֶת ַת ְשבֵּ ץ" (שמות כח ד)‬
‫ַת ְ‬
‫‪ .2‬ח כינוי לחידת מילים – מציאת מילים וקביעתן בתוך‬
‫משבצות לפי רמזי מפתח הניתנים ליד החידה‪.‬‬
‫[תשבץ‪ , ⁻‬תשבצו; תשבצים‪ ,‬תשבצי‪]⁻‬‬


Slide 12

‫‪‬תרגיל מס' ‪3‬‬
‫א‪ .‬קחו את מילון אבן־שושן‪ ,‬בדקו בו ורשמו לעצמכם את הפרטים‬

‫הבאים‪:‬‬
‫צֹמת‪ֶ ,‬גרֶב‪ֶ ,‬ד ֶר ְך ?‬
‫ֶ‬
‫‪ .1‬מהו המין הדקדוקי של המילים הבאות‪:‬‬
‫ב‪ .‬עיינו בערך ָחלָל המופיע בשקופית הבאה וענו על השאלות‪:‬‬

‫‪ .1‬מהו מקור המילה?‬
‫‪ .2‬באיזו תקופה נכנסה המילה לשפה?‬
‫‪ .3‬כמה משמעויות יש לה?‬

‫‪ .4‬האם נוספו לה משמעויות בזמננו (העברית החדשה)? אילו?‬
‫‪ .5‬מהן נטיותיה של המילה?‬


Slide 13


Slide 14

‫ולעומתו הערך תשבץ‬

‫במילון "רב מילים"‬

‫הערך‪:‬‬
‫שייך‬
‫שאליו‬
‫הדיבר‬
‫חלק‬
‫מופיע‬
‫אחריו‬
‫הערך‪ ,‬ממוספרות לפי סדר‬
‫שלשל‬
‫השונות‬
‫המשמעויות‬
‫יופיעו‬
‫לאחר מכן‬
‫‪:‬‬
‫הערך‬
‫הדקדוקי‬
‫המין‬
‫מופיע‬
‫אחריו‬
‫המדגים את אפשרות‬
‫במשפטמלא‪:‬‬
‫המילה ובכתיב‬
‫לשיבוץ מנוקד)‬
‫דוגמאותחסר (לא‬
‫מופיע בכתיב‬
‫עתה יובאו‬
‫הערך‬
‫‪.‬‬
‫סינכרוני‬
‫סדר‬
‫נקרא‬
‫זה‬
‫סדר‬
‫–‬
‫לנדיר‬
‫מהשכיח‬
‫‪:‬‬
‫בשפה‬
‫תפוצתן‬
‫השורש שלה‪.‬‬
‫שלוגם‬
‫המילה‪,‬‬
‫נטיות‬
‫ולבסוף‪,‬‬
‫מהמקורות‪.‬‬
‫ציטוט‬
‫דוגמאות‬
‫יובאוגם‬
‫מרובעים‪ ,‬יובאו‬
‫בסוגריים‪ ,‬ולעיתים‬
‫השימוש במילה‬

‫תשבץ ַּת ְשבֵּ ץ‬

‫שם ז‬

‫‪ .1‬חידון שבו יש למצוא את המילה המבוקשת בעזרת הגדרה או‬
‫רמז ולרשום את אותיותיה במאוזן או במאונך בריבועים ריקים‬
‫המסומנים בתוך ריבוע או בתבנית אחרת‪ .‬אני אוהב לפתור תשבצים‪.‬‬
‫‪ .2‬בלשון המקרא העשוי בתבנית משבצות‪ ,‬משובץ‪.‬‬
‫"ואלה הבגדים אשר יעשו‪ .‬חושן ואפוד ומעיל וכתונת תשבץ‪ ,‬מצנפת ואבנט"‬
‫(שמות כח ד) [תשבצים; ש‪.‬ב‪.‬צ]‬


Slide 15

‫‪‬תרגיל מס' ‪ - 4‬ענו על השאלות הבאות‪:‬‬
‫‪.1‬הסבירו מדוע סדר ההגדרות במילה "תשבץ" (המופיעה‬
‫במצגת) ובמילה "תקנה" (המופיעה בשקופית הבאה)שונה‬
‫באבן־שושן וברב־מילים‪.‬‬
‫‪ .2‬באבן־שושן מודגמת המילה "פעם" (ראו שקופית‬
‫בהמשך) באמצעות מובאות מהמקורות‪ .‬העתיקו לפחות‬
‫מובאה אחת ורשמו את מקורה (מהיכן נלקחה)‪.‬‬

‫‪.2‬כיצד מודגמת המילה "פעם" ברב־מלים? העתיקו דוגמה‪.‬‬
‫‪ .3‬אילו משמעויות לערך "פעם" מצויות באבן־שושן אך‬
‫אינן נמצאות ברב־מילים? מדוע?‬
‫‪ .4‬חפשו את שורש המילה "תקנה" ברב־מילים‪ .‬האם הוא‬
‫נמצא גם באבן־שושן?‬


Slide 16


Slide 17


Slide 18

‫בסוף הערך‪ ,‬לאחר ציון נטיות המילה‪ ,‬יופיעו ְצ ָרפִ ים וניבים שהערך‬
‫מופיע בהם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הנה צרפי הערך "זכות"‪:‬‬
‫הצרף הראשון בדוגמה זו הוא מילית יחס‬
‫זכות‬
‫בזכותכל הצרפים‬
‫מכן=באים‬
‫לאחר‬
‫שהמילה ל‪...‬‬
‫שמשמעותו הודות‬
‫זכות‬
‫ב‪+‬‬
‫היא בראשן‪ ,‬לפי סדר אלפבתי של המילה‬
‫זכות"‬
‫המילה "‬
‫צרפים‬
‫שימו‪:‬‬
‫היאיבור‬
‫זכות הצ‬
‫בות‪,‬‬
‫שבהםזכות א‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫השניה‪,‬‬
‫יופיעו לפני צרפים שבהם‬
‫שלה‪,‬‬
‫לדעת‪,‬היסוד‬
‫בצורת‬
‫תיקה‪.‬‬
‫זכות הש‬
‫יש למילה צורני נטייה (רבים‪ ,‬שייכות)‪ .‬לכן‪,‬‬
‫לדוגמה‪ :‬זכותו יגן עלינו בא אחרי זכות יתר‬
‫לאחר מכן באים כל הצרפים שהמילה זכות‬
‫היא המילה השנייה בהן‪ ,‬לפי סדר אלפבתי‬
‫של המילה הראשונה‪ ,‬לדוגמה‪ :‬כל הזכויות‬
‫שמורות‪ ,‬שוויון זכויות‬


Slide 19

‫‪‬תרגיל מס' ‪5‬‬

‫לפניכם כל הצרפים המופיעים בערך מעשה‪ ,‬מחולקים לקבוצות‪.‬‬
‫א‪ .‬סדרו את הצרפים בכל קבוצה לפי סדר הופעתם במילון‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציינו את סדר הופעת הקבוצות במילון (צרפים מאיזו קבוצה יופיעו ראשונים‪,‬‬
‫שניים‪ ,‬וכדומה)‪.‬‬
‫הקבוצות‬
‫‪ )1‬מעשה ניסים‪ ,‬מעשה שטן‪ ,‬מעשים טובים‪ ,‬מעשה שהיה‪ ,‬מעשה קונדס‪,‬‬

‫‪ )2‬מעשים שלא ייעשו‪ ,‬לאחר מעשה‪ ,‬ששת ימי מעשה‪.‬‬
‫‪ )3‬מעשה ידיו להתפאר‪ ,‬מעשה מגונה‪ ,‬מעשה כשפים‪ ,‬מעשה מרכבה‬
‫‪ )4‬איש מעשה‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬בשעת מעשה‪ ,‬באפס מעשה‪.‬‬
‫‪ )5‬מעשה ידי אמן‪ ,‬מעשה העגל‪ ,‬למעשה‪ ,‬מעשה זמרי‪ ,‬מעשה בראשית‬
‫ג‪ .‬בדקו את עצמכם בעזרת מילון אבן־שושן‬


Slide 20

‫אפשר להגדיר מילה בצורות שונות‪:‬‬
‫א‪ .‬הגדרה קלסית – הגדרה שיש בה הכללה (מילה‬
‫מכלילה) ואחריה פירוט או הסבר‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬

‫הגדרה למילה כִ נור‬

‫פירוט‪:‬כלי נגינה‬
‫המילה המכלילה‪:‬‬
‫בעל ארבעה מיתרים וקשת‪ ,‬עשוי תיבת תהודה של עץ‪.‬‬

‫ב‪ .‬נרדפּות ‪ -‬הגדרה באמצעות מילים נרדפות‪.‬‬

‫לדוגמה‪ :‬הגדרה למילה ַסהַ ר‬
‫מילים נרדפות‪:‬‬

‫י ֵָּּרחַ ‪ ,‬לְ בָּ נָּה‬


Slide 21

‫ג‪ .‬ניגודים (או הפכים) ‪ -‬הגדרה באמצעות שלילת המילה‬
‫המנוגדת לערך‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬הגדרה למילה‬

‫שלילת הניגוד‪:‬‬

‫נְ ִסיגָּה‬

‫ההפך מהתקדמות‬

‫ִפ ְר ִאי‬
‫חסר תרבות‬

‫ְמכעָּ ר‬
‫לא יפה‬


Slide 22

‫‪‬תרגיל מס' ‪6‬‬
‫לפניכם קטע ובו מילים בצבעים שונים‪ .‬פעלו על פי ההנחיות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬את המילים המסומנות באדום הגדירו באמצעות מילה נרדפת או תרגום (מילה לועזית);‬
‫‪ .2‬את המילים המסומנות בירוק הגדירו באמצעות שלילת הניגוד‪.‬‬
‫‪ .3‬למילים המסומנות בכחול כתבו הגדרה קלסית של הכללה ופירוט‪.‬‬

‫לאור החושך‬

‫"לאור" היא מילת קישור חדשה ואהובה בעברית של ימינו‪ .‬ואולם יפה להשתמש בה לחיוב‬
‫בלבד‪.‬‬
‫לאור ההצלחה נרחיב את פעולתנו‪.‬‬
‫לאור הישגיך החלטנו להעניק לך מלגה‪.‬‬
‫לאור ההצלחה ולאור ההישגים‪.‬‬
‫אבל אין היגיון לומר לאור הכישלון‪ .‬יש שפע של תחליפים עבריים להקשרים שאין בהם חיוב‪.‬‬
‫למשל " המגעים הופסקו בגלל כשלון השיחות"‪" ,‬הכביש נסגר בגלל ריבוי התאונות‪" ,‬הטיול‬
‫בוטל מחמת מזג האוויר‪.‬‬
‫ויש אפשרויות אחרות‪" :‬למקרא הדברים הקשים הוחלט להפסיק את המגעים"‬
‫"למקרא הדברים" או "למשמע הדברים"‬
‫לאור – כשהאירוע חיובי לכל הדעות‪ .‬אבל אם אין בו חיוב‪ ,‬רצוי למצוא מילת קישור שאין בה‬
‫"אור"‪.‬‬
‫מתוך "רגע של עברית" מאת רות אלמגור־רמון‬


Slide 23

‫היחס בין מילים זהות בצליל ובכתיב במילון יכול להיות יחס‪:‬‬
‫א‪ .‬פוליסמי‪ :‬כאשר לשתי המילים אותו מקור או מוצָּ א‬
‫לכן הן יופיעו במילון באותו ערך‪ ,‬כשתי הגדרות שונות‬

‫ב‪ .‬הומונימי‪:‬‬

‫כאשר לשתי המילים מקור או מוצא שונה‬
‫ואין ביניהן כל קשר משמעות‬

‫לכן הן יופיעו במילון בשני ערכים נפרדים‬
‫לדוגמה‪:‬‬

‫היחס בין המילה "מקצוע"‬
‫כמשלח יד (הגדרה ‪ ,)1‬לבין‬
‫המילה "מקצוע" כשדה לימוד‬
‫(הגדרה ‪ )2‬הוא יחס פוליסמי‬
‫היחס בין המילה "מקצוע"‬
‫כמשלח יד (הגדרה ‪ ,)1‬לבין‬
‫המילה "מקצוע" כצלע‪ ,‬קו ישר‬
‫(ערך ‪ )2‬הוא יחס הומונימי‬


Slide 24

‫‪‬תרגיל מס' ‪7‬‬
‫לפניכם מילים שונות‪ .‬שערו אם הן מופיעות במילון כמילים‬
‫פוליסמיות באותו ערך‪ ,‬או כמילים הומונימיות בשני ערכים שונים‪,‬‬
‫ולאחר מכן בדקו השערתכם באבן־שושן וברב־מילים‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫המילים‬
‫לשון – איבר בגוף‬
‫ולשון ‪ -‬שפה‬

‫השערה‬
‫פוליסמיות‪ ,‬כי שפה‬
‫מבוטאת באמצעות‬
‫הלשון‬

‫אבן־שושן‬

‫רב־מילים‬

‫מופיעות באותו ערך‪ ,‬מופיעות באותו ערך‪,‬‬
‫לכן פוליסמיות‬
‫לכן פוליסמיות‬

‫המילים לבדיקה‪:‬‬
‫•אח שהוא אדם ביחס לשאר בני אביו ואמו ואח מטפל בחולים‪.‬‬
‫•גל של מים וגל שהוא ערמה של דברים שונים (גל אשפה)‬
‫לחצים‪.‬‬
‫•אשפה שהיא ערמת פסולת ואשפה שהיא כלי ִ‬
‫•כדור משחק וכדור תרופה‬


Slide 25

‫ולבסוף – דוגמה להשוואה בין ערכים ב"אבן שושן" וב"רב מילים"‪:‬‬

‫רב מילים‬
‫אבן שושן‬
‫התבחין (הקריטריון)‬
‫מידת‬
‫לא פי‬
‫על‬
‫דיאכרוני‬
‫הפירושים‬
‫דקדוקיים‬
‫סידור‬
‫פרטים‬
‫דרך‬
‫עזרא ו‬
‫אתר (‬
‫ארמית‪:‬‬
‫אטימולוגיה((‪/‬‬
‫מצוין‬
‫מהתקופה לא‬
‫וכתיב‬
‫רובד‬
‫חסר‬
‫מציין‬
‫כתיב‬
‫תלמודים;‬
‫התקופה [ת=‬
‫מלא‪,‬‬
‫כתיב‬
‫ציון‬
‫הערך‬
‫לשוני‬
‫הצגת‬
‫רובד‬
‫מנוקד)‬
‫מלא– (‬
‫כתיב‬
‫שםהתפוצה‬
‫השימוש ‪/‬‬
‫מציין‪:‬‬
‫מציין‬
‫חלא‬
‫סינכרוני))‬
‫דיבור‬
‫דיאכרוני‪/‬‬
‫חלקי‬
‫(א‪.‬‬
‫הקדומה]‬
‫אתרא‬
‫ג)‬
‫המילה‬
‫מקור‬
‫גזרון‪( ,‬‬
‫נכנסה‬
‫שבה‬
‫לשוני‬
‫חדשה‪ ,‬אֲ תַ ר מלא‬
‫ביותר ר‬
‫צורות אֲ תָּ‬
‫עברית‬
‫שתי‬
‫=‬
‫וגם)‬
‫גם‬
‫חסר‬
‫המילהר בשפה‬
‫של‬
‫מציין‪:,‬אֲזתָּ'‬
‫ביותר‪.‬‬
‫לחדשה ז'‬
‫מציין;‬
‫המילה‬
‫ב‪ .‬מין‬
‫אתר‬
‫לשימוש)‬
‫היום‪ .‬מהנפוץ לנדיר‬
‫ג‪ .‬נטיות המילה‬
‫אתר‬
‫סינכרוני)‬
‫(מציין‪:‬‬
‫‪ )1‬סמיכות יחיד מציין‪ :‬אתר‬
‫מציין‪ :‬אתרים‬
‫מציין‪ :‬אתרים‬
‫‪ )2‬רבים‬
‫מציין‪ :‬אתרי‬
‫‪ )3‬סמיכות רבים מציין‪ :‬אתרי‬
‫לא מציין‬
‫לא מציין‬
‫‪ )4‬שייכות‬
‫מציין בסוף הערך‪:‬‬
‫לא מציין שורש‬
‫ד‪ .‬ציון השורש‬
‫א‪.‬ת‪.‬ר‬


Slide 26

‫ועוד כמה תוספות לידיעה‪:‬‬
‫יש מילים שמצוין לידן המשלב הלשוני‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫במילון אבן שושן‪:‬‬
‫פַ ְק ֵּרס – סורגה סרוגה מלפנים בעלת שרוולים‪ ,‬סוודר (ספרותי)‬
‫ִפ ְקשּוש – החטאת המטרה (עממי)‬

‫במילון רב מילים‪:‬‬
‫סכריני – (בלשון הדיבור) נימוסי או סנטימנטלי; מתקתק‬
‫עננה – (מליצית) ענן או קבוצת עננים‬


Slide 27

‫ויש מילים שמצוין ליד הגדרותיהן התחום או השדה הסמנטי‬
‫שאליו הן שייכות‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫במילון אבן שושן‪ :‬פקעת‬
‫‪ .1‬צרור כדורי של חוטים‬
‫‪( .2‬בבוטניקה) גבעול מעובה של צמח‬

‫‪( .3‬בזואולוגיה) בית הגולם העשוי מקורים‪.‬‬

‫במילון רב מילים‪ :‬צמצום‬
‫‪ .1‬הפחתה‪ ,‬קיצוץ‪ ,‬הקטנה‬
‫‪( .2‬מתמטיקה) תהליך הבאת שבר לצורה פשוטה‬
‫‪ .3‬כיווץ‪ ,‬ריכוז‪ ,‬מיקוד‬


Slide 28

‫בשאלות הבגרות הקשורות למילון אתם מתבקשים‪:‬‬
‫• להשוות בין מילונים על פי תבחינים הרשומים בשאלה‪.‬‬
‫• להשוות בין מילונים על פי תבחינים שתבחרו בעצמכם‪( .‬שימו ‪:‬‬
‫התבחין "פרטים דקדוקיים" כולל מספר תת‪-‬תבחינים‪ :‬חלק דיבר‪,‬‬
‫מין‪ ,‬נטיית המילה ושורש!)‬
‫• להדגים מתוך הערך הגדרות מסוגים שונים (קלסית‪ ,‬נרדפות וכד')‬
‫• לקבוע אם משמעויות שונות של מילה הן פוליסמיות או הומונימיות‬
‫• להתאים בין משמעות המילה כפי שהיא מופיעה בטקסט הבחינה‬
‫לבין המשמעות המתאימה בערך‪ ,‬או בין משמעותו של צֶ ֶרף לבין אחת‬
‫ממשמעויות הערך‪ ,‬ועוד‪...‬תמצאו דוגמאות לשאלות בחוברת העבודה!‬

‫בהצלחה!‬
‫כתבה וערכה‪ :‬רותי בשרי‬
‫‪[email protected]‬‬