שקופית 1

Download Report

Transcript שקופית 1

Slide 1

‫דף ‪ – 1‬שער ותוכן עניינים‬

‫דף ‪ – 5‬הבעיה‬

‫דף ‪ – 2‬גורדי השחקים‬

‫דף ‪ - 6‬שלבי ביצוע הבנייה ‪-‬‬
‫פינוי האתר‪ ,‬מתווה סימון ‪,‬‬
‫חפירת ויציקת יסודות‪ ,‬ריצפת ‪0‬‬

‫דף ‪ – 3‬תכנון וסרטוט המבנה ‪-‬‬
‫קניית שטח ‪ ,‬העסקת אדריכלים‬
‫ומהנדסים ‪.‬‬
‫דף ‪- 4‬תכנון המבנה וסרטוט תוכנית‬
‫בקנ"מ מוקטן ‪ ,‬העסקת קבלני בנייה‬

‫דף ‪ - 7‬שלד המבנה ‪.‬‬
‫דף ‪ – 8‬קצת על עבודתם של‬
‫אנשי המסמרות ‪.‬‬

‫דף ‪ - 9‬תקרות ביניים ‪ ,‬קירות חיצוניים‬
‫ומחיצות ‪.‬‬
‫דף ‪ – 10‬אינסטלציה ועבודות גמר ‪.‬‬
‫דף‪ – 11‬עובדות ונתונים‬
‫דף ‪ – 12‬כמה מילים על העבודה ותהליך‬
‫ההכנה ‪.‬‬


Slide 2

‫גורדי השחקים‬
‫בשנת ‪ 1889‬נבנה מגדל אייפל בפריז וירה את יריית הפתיחה ברחבי העולם למרוץ חדש מרוץ‬
‫שלא נראה כמותו עד אותו הזמן‪ ,‬המרוץ לבניית מבנים שייגעו בשמיים‪ ,‬גורדי השחקים ‪.‬‬
‫המרוץ עצמו החל בשלהי המאה ה‪ 20‬והחל לצבור תאוצה במהלך הזמן במיוחד בארה"ב מדינה‬
‫מפותחת בעלת משאבים ומחצבים אין סופיים וכמו כן כוח האדם והידע הדרוש לשם כך‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1929‬ג'ון גייקוב ראסקוב לשעבר מייסד וסגן מנהל חברת ג'נרל מוטרורס ושותפו אלפרד‬
‫אי סמית החליטו להצטרף למרוץ בניית גורד השחקים הגבוה בעולם‪.‬‬

‫הנוף הנשקף מבניין האמפייר סטייט‬


Slide 3

‫תכנון וסרטוט המבנה‬
‫קניית שטח ‪.‬‬
‫ג'ון ראסקוב ושותפיו רכשו חלקת אדמה בשדרה החמישית במנהטן ניו‪-‬יורק ‪,‬אזור יוקרתי ובעל‬
‫ערך נדל"ן עצום ‪.‬‬
‫סוג הקרקע הייתה טובה לביסוס והייתה מורכב מסלע ‪ ,‬כל הסיבות המוזכרות הם היו אלה‬
‫שגרמו בסופו של עניין לרכישת הקרקע המיועדת ‪.‬‬
‫בעת הרכישה על חלקת האדמה היה ממוקם מלון וולדורף אסטוריה היוקרתי שייהרס לצורך‬
‫תחילת הבנייה ‪.‬‬
‫שווי הרכישה הוערך ב ‪ $ 16,000,000‬תמורת החלקה שלעתיד עליה ייבנה בניין האמפייר סטייט ‪.‬‬
‫העסקת אדריכלים ומהנדסים ‪.‬‬
‫כעת לאחר רכישת הקרקע גון ראסקוב ניזקק לתוכנית אדריכלית הוא העסיק את משרד‬
‫הארכיטקטים‬
‫שרב ‪,‬לאמב והארמון ‪Shreve, Lamb & Harmon Associates -‬‬
‫לשם תכנון בנינו החדש ‪.‬‬
‫יש האומרים כי בעת המפגש בין השניים ראסקוב שלף ממגירתו עיפרון ושאל עד כמה יוכל להיות‬
‫הבניין גבוהה מבלי לקרוס‪.‬‬
‫הוא גם העסיק ‪ 3‬חברות שונות של מהנסים ‪:‬‬
‫החברה הראשון ‪:‬פוסט ומק'קורד ‪Post and McCord‬‬
‫החברה השנייה ‪ :‬היו מאייר סטרונג וג'ונס ‪Meyer, Strong & Jones Engineers PC‬‬
‫והחברה האחרונה היא ‪ :‬היי'ג‪.‬ג'י‪ .‬באלקום ושותפיו ‪H.G. Balcom & Associates‬‬


Slide 4

‫תכנון המבנה וסרטוט תוכנית בקנ"מ מוקטן‬

‫לאמב האדריכל החל מייד בתכנון ‪.‬‬
‫ולאחר פרק זמן קצר נשא תוצאות ‪.‬‬
‫לפי התוכנית המקורית הוחלט כי חלל מסויים במרכז המבנה יוקדש בצורה חסכונית במקום ככל‬
‫האפשר לתעלות אוורור אנכיות ‪ ,‬תעלות דואר ‪,‬שירותים ‪,‬פירי מעליות ומסדרונות‪ ,‬מסביב לחלל זה‬
‫יוקדש האזור למשרדים עסקים ובתי מגורים כלומר אזורים הניתנים להשכרה או מכירה ‪.‬‬
‫אלמנט נוסף החשוב בתכנון המבנה הוא שככל שמפלס הקומה עלה כך גם קטן שטח הקומה זאת‬
‫לאמב דימה לפירמידה ‪.‬‬
‫לאחר מכן על סמך התוכנית האדריכלית ‪,‬הוגשה ואושרה הבקשה של המהנדסים לרישיון בנייה‬
‫שנחתם על ידיהם ‪ ,‬במקביל אדריכל הצוות בנה דגם מוקטן של המבנה לצורך ניסויים במנהרת רוח‬
‫על מנת לבדוק את סיבולת המבנה בפרמטר זה ‪ ,‬מכיוון ששלד הבניין היה עתיד להבנה מפרופילי‬
‫פלדה בנוסף לעמידתו בפני כוחות אופקיים (רוח ) הוא עמד מצוין גם בפני עומסים אנכיים (רעידות‬
‫אדמה ) ‪.‬‬
‫העסקת קבלני בנייה‬
‫כעת כאשר בידי ראסקוב כבר היו תוכניות הבנייה היה עליו להעסיק משרד קבלנים הוא החליט‬
‫להעסיק את האחים סטארט ואיקן ‪Starrett Brothers & Eken, Inc -‬‬
‫לצורך הבנייה זאת בעיקר משיקולים כספיים הצעתם הייתה הזולה ביותר וכמו כן הובטח כי משך‬
‫הבנייה לא תארך יותר מ‪ 18‬חודשים‪.‬‬


Slide 5

‫בעיה‬
‫כבר בשלב זה של התכנון צצה בעיה אחת‬
‫האם הבניין היה גבוה יותר מיריבו בניין‬
‫הקרייזלר שכעת בשלבי בנייה מתקדמים‬
‫‪ ,‬ולכן הוחלט שלא לחשוף את מס הקומות‬
‫הסופי בפני שאר בעולם ומס' זה נותר‬
‫בגדר תעלומה עד לסוף הבנייה ‪.‬‬
‫ראסקוב החליט גם כי במידה ומתכנני‬
‫בניין הקרייזלר יחליטו להפתיע אותו‬
‫באמצאות הוספת קומות ‪ ,‬הוא יוסיף עמוד‬
‫שיגביהה את המבנה וישמש כתחנת‬
‫עגינה לספינות אוויר ‪,‬בסופו של דבר ‪,‬‬
‫נידחה הרעיון כי העמוד ישמש כתחנת‬
‫הגינה בעקבות אסון ההינדנבורג שהוציא‬
‫את הצפלינים (ספינות האוויר) משימוש ‪.‬‬
‫לעומת זאת נמצא שימוש חדש לעמוד‬
‫‪,‬עליו חוברו אנטנות רדיו שמשמשים את‬
‫אזרחי ניו יורק עד היום ‪.‬‬


Slide 6

‫שלבי ביצוע הבנייה‬
‫פינוי האתר‪ ,‬מתווה סימון ‪ ,‬חפירת ויציקת‬
‫יסודות‪ ,‬ריצפת ‪. 0‬‬
‫העבודות החלו ב‪ 17‬במרץ ‪. 1930‬‬

‫השלב הראשון לבניית המבנה היה הריסת מלון‬
‫הוולדורף אסטוריה שעמד בחלקה המיועדת ופינוי‬
‫ההריסות ‪.‬‬
‫לאחר פינוי המקום הוקם מתווה סימון ו‪ 2‬צוותים‬
‫של ‪ 300‬איש החלו לחפור בסלע יסודות ב‪2‬‬
‫משמרות מסביב לשעון ‪,‬לסיום יצקו משאיות בטון‬
‫באתר הבנייה אלפי טונות של בטון שחוזקו בידי‬
‫צלעות זיון מברזל‪.‬‬
‫סוג היסודות היה כלונסאות שאורכם המוגמר הוא‬
‫‪ 55‬פיט( ‪ 16.7‬מטר) מתחת לאדמה והם הונחו‬
‫במאותיהם במיקומים אסטרטגיים באתר‪.‬‬
‫לאחר הנחת היסודות הפועלים יצקו את ריצפת ה‪0‬‬
‫באתר יחד אם המרתפים ‪,‬עומק המרתפים הגיע‬
‫ל‪ 10.6‬מטר מתחת לפני האדמה‪.‬‬
‫‪ 40000‬קוב של בטון שומשו במבנה ורובם הוקדשו‬
‫ליציקת היסודות והמרתפים‪.‬‬


Slide 7

‫שלד המבנה ‪.‬‬
‫ב‪ 17‬במרץ ‪ 1930‬החלו עבודות השלד ‪,‬שלד הבניין הוחלט להיבנות מפרופילי פלדה ממספר סיבות עמידותו בכוחות‬
‫אנכיים ואופקיים ומחירו הזול בארה"ב מחצב המצוי שם בשפע ‪.‬‬
‫הפרופילים יוצרו במפעל לפלדה וזמן ייצור פרופיל ערך כ‪ 3‬ימים‪ ,‬לאחר מכן‬
‫הפרופילים הובאו לאתר הבנייה באמצעות משאיות ענק מהמפעל שייצר אותם‪ ,‬באתר הם חוברו במסמרות או‬
‫ברגים בדיוק רב כאשר לא ניתנה חריגה של יותר מ‪ mm 2‬בינם‪.‬‬
‫הפרופילים המחוברים יצרו יחדיו את שלד הבניין ‪.‬‬
‫לא ניתן היה להרים את פרופילי הפלדה יותר מ‪ 30‬קומות כל פעם ולכן הוצבו מנופים נוספים כל מס' קומות על מנת‬
‫שיוכלו להרים את הפרופילים לקומות העליונות ‪.‬‬
‫את הפרופילים קיבעו אנשי המסמרות בעבודה ידנית במסמרות או בברגים ואומים ‪.‬‬
‫מסמרה היא כבורג רק ללא הברגה שיש לחמם אותה להניח בחור המיועד לה ובאמצאות פטישון מסמרות שמונע‬
‫ע"י אוויר דחוס לעצב לה ראש נוסף בצידה השני ‪ ,‬כאשר המסמרה מתקררת היא מקבעת את פרופילי הפלדה‪.‬‬
‫תהליך בניית השלד המייגע נמשך בקצב של כ‪ 4.5‬קומות כל שבוע ‪.‬‬
‫נערך טקס בעת הנחת המסמרה האחרונה להשלמת השלד בהשתתפות כל עובדי הבניין המסמרה האחרונה בקומה‬
‫ה‪ 102‬יוצקה מזהב טהור ‪.‬‬
‫סה"כ במהלך העבודות הונחו ‪ 210‬פרופילי פלדה אנכיים מהם ‪ 12‬שהכילו בתוכם את מלוא גובהו של המבנה והיוו‬
‫את השלד האנכי של הבניין ‪ .‬פרופילים אחרים נעו בין האורכים של בין ‪ 6‬ל‪ 8‬קומות‪.‬‬
‫בבניית הבניין היה שימוש ב‪ 57000‬טונות של פלדה שרובם הוקדשו לשלב בניית השלד‪.‬‬


Slide 8

‫קצת על עבודתם של אנשי המסמרות ‪.‬‬
‫אנשי המסמרות עבדו ללא רתמות בטיחות ולמרות‬
‫זאת הם ניהלו חיים מעל קו הרקיע של ניו יורק שם‬
‫הם אכלו נחו וחיו במהלך יום העבודה‪.‬‬
‫הם עבדו בקבוצות המכילות ‪ 4‬עובדים ‪ ,‬ולכל אחד‬
‫תפקיד מסויים ‪.‬‬
‫מחמם המסמרה אשר חימם באופן ידני כ‪ 10‬מסמרות‬
‫בו זמנית בגריל פחמים לאחר שהמסמרה הייתה‬
‫לוהטת וניתן היה לעצב אותה המחמם הוציא אותה‬
‫עם מלחציים מהגריל וזרק אותה לעיטים לעשרות‬
‫מטרים לכיוון התופס שהשתמש בפחית צבע ישנה על‬
‫מנת לתפוס את המסמרה הלוהטת לאחר מכן בידו‬
‫השנייה הוא הוציא את המסמרה הלוהטת במלחציים‬
‫הכה בה כנגד הקורה על מנת לנקות אותה משבבי‬
‫מתכת פסולת ומשקעים שהצטברו עליה בתהליך‬
‫החימום לאחר מכן הוא משחיל את המסמרה‬
‫הלוהטת לחור בקורה אז מגיע התומך שמשעין את‬
‫המסמרה הלוהטת כנגד הקורה בעוד שמכיוונה השני‬
‫של הקורה מגיע עובד הפטישון עם פטישון אוויר‬
‫ומעצב לה ראש חדש בצידה השני ‪.‬‬


Slide 9

‫תקרות ביניים‬
‫במקביל לבניית השלד ניבנו התקרות שהיו עשויות‬
‫מפלטות טרומיות שהובאו מוכנות מהמפעל לאתר שם‬
‫הונחו וקובעו לקורות ע"י ברגים ואומים‪.‬‬
‫קירות חיצוניים ומחיצות‬
‫בו זמנית עם בניית התקרות ניבנו הקירות החיצוניים‬
‫של המבנה בקומות בהם עבודת בניית השלד והתקרות‬
‫הושלמה‪.‬‬
‫המבנה נבנה מ‪ 10,000,000‬לבנות שמרובם המכריע‬
‫ניבנו הקירות החיצוניים ‪.‬הלבנות הונחו בעבודה ידנית‬
‫מייגעת כאשר נמרח טיט בין לבנה ללבנה המונחת‬
‫מצידה או עליה ‪.‬‬
‫יעילות העובדים בבנין הייתה הגורם העיקרי לבניית‬
‫המבנה בתחום הזמן שניתן לו ‪ ,‬העובדים השתמשו‬
‫בשיטות חדשות ויעילות על מנת להרים את הלבנים‬
‫לגובה הרצוי זאת באמצעות מעליות מאולתרות‬
‫מהמרתף הבנוי לקומה הרצויה ‪ ,‬משם הלבנים הועברו‬
‫לקרונות שמכילים תכולה גדולה פי ‪ 8‬ממריצות‬
‫המקובלות לאותה תקופה ‪.‬‬
‫שיטה זו חסכה במקום רב שהיה דרוש לאכסון הלבנים‬
‫שבדרך כלל היו מונחות ברחוב וחוסמות דרכים וגם‬
‫חסכה בכוח אדם שהיה נאלץ לסחוב אותם למריצות ‪.‬‬
‫לאחר השלמת שלד הבניין הקירות החיצוניים והנחת‬
‫התקרות ניבנו במבנה מחיצות המחלקות את שטח‬
‫הקומה לחדרים‪ ,‬משרדים‪,‬עסקים וכו' ‪.‬‬


Slide 10

‫אינסטלציה ‪ :‬מים חשמל קווי טלפון ביוב מעליות מיזוג אוויר‪.‬‬
‫לאחר השלמת המבנה נותרו רק עבודות האינסטלציה ‪.‬‬
‫הותקן במבנה רשת סבוכה של כ‪ 70‬מיילים של צנרת מתכת בקטרים שונים המחוברת למאגרי המים‬
‫שדואגים להספקה שוטפת של מים‪ ,‬כמו כן ‪ 50‬מייל צנרת שנדרשו לרדיאטורים המחממים את המבנה‬
‫‪.,‬הצנרת שימשה גם בין השאר לביוב בבניין שמתועל למערכת הביוב העירונית ‪ ,‬ול‪ 400‬מטפי כיבוי אש‬
‫למקרה של שריפה שהותקנו ע"י רולף ג'נסן ושות' ‪.‬‬
‫בבניין הותקנו מערכות חשמל ותאורה שהכילו בתוכם כ‪ 2,500,000‬פיט של חוטי ומוליכי חשמל שהותקנו בידי‬
‫חברת דאגלאס לייט בנוסף לזאת במבנה הותקנו שירותי טלפוניה שהכילו בתוכם קווי טלפון באורך כולל של כ‬
‫‪ 1060‬מיילים ‪.‬‬
‫בבניין הותקנו בסה"כ ‪ 58‬מעליות לשימוש שוטף ו‪ 8‬מעליות תחזוקה (לאחר מכן נוספו מעליות) את המעליות‬
‫סיפקה והתקינה חברת אוטיס מעליות והמעליות היו מסוגלות לעלות במהירות של‪ 1200‬פיט בדקה למרות‬
‫שבאותה התקופה לפי תקן הבנייה הורשה להתקין מעליות שמסוגלות לעלות אך ורק כ‪ 700‬פיט בדקה ‪.‬‬
‫למרבה המזל כבר באותה השנה התקן שונה והתיר מהירות ‪ 1200‬פיט בדקה ‪.‬‬
‫באותה התקופה שבה נבנה בניין האמפייר סטייט לא היה קיים מיזוג אוויר בהישג יד ומיזוג האוויר הותקן‬
‫במבנה רק בשנת ‪ 1950‬ובמשך הזמן בכל הבניין הותקן מיזוג האוויר שחודש לאחרונה בשנת ‪.1998‬‬
‫עבודות גמר ‪ :‬ריצוף טיח חלונות דלתות חיפוי קירות ‪.‬‬
‫בבניין האמפייר סטייט ג'ון גייקוב ראסקוב אינו חסך בהוצאות גם בפנים הבניין ‪.‬‬
‫ולכן שכר צוות מעצבי פנים שדאגו לשמור אל יופי וחזות הבניין כבחוץ‪.‬‬
‫הבניין הוצב בסגנון הארט דקו המקובל לאותה התקופה ופנים המבנה חופה ורוצף ב‪10000‬פיט מרובעים של‬
‫שיש פמוסה ואסטרלנטה ‪ 200000‬פיט של שיש מרובעים אינדיאנה ‪,‬וכמו כן ‪ 300000‬פיט מרובעים של שיש‬
‫האוטוויל ורוצ'רון שסופקו ע"י איניאנה חיפוי אבן ‪.‬‬
‫כמו כן פנים המבנה טויח ולסיום הותקנו בו ‪ 6500‬חלונות משוריינים שלא ניתנים לפתיחה בקומות העליונות‬
‫עקב האוויר הדליל והרוחות הקטלניות השוררות בגובה זה החלונות והדלתות סופקו והותקנו ע"י חברת‬
‫החלונות טראקו ‪.‬‬


Slide 11

‫עובדות ונתונים מעניינים על המבנה ‪.‬‬
‫* תהליך הבנייה ערך שנה ו‪ 45‬ימים ‪ ,5‬חודשים לפני הצפוי‪.‬‬
‫המבנה ניפתח לציבור ב‪ 1-‬במאי‪. 1931‬‬
‫*גובה הבניין הוא ‪ 443.2‬מטרים ובעת סיום בנייתו היה הבניין הגבוה בעולם‪ ,‬בשנת ‪ 1973‬תוארו נגזל על ידי מגדלי‬
‫התאומים ולאחר אסון ה‪ 11-‬בספטמבר הוא שב להיות המבנה הגבוה בניו יורק ‪.‬‬
‫*בבנייה הושקעו בסה"כ ‪ 7,000,000‬שעות כוח אדם ו ‪( $40,948,900‬כולל חלקת האדמה ) עלות הבנייה עצמה‬
‫הייתה ‪ $24,718,000‬סכום הקטן בחצי מן המוערך בתחילת הבנייה ‪ ,‬זאת בעקבות המשבר הכלכלי שפקד את‬
‫ארה"ב באותה תקופה שכתוצאה ממנו האבטלה עלתה וכך גם כח האדם ירד במחיר ‪.‬‬
‫*שטח האתר הוא כ ‪ 7240‬מטרים ריבועים או בערך ‪ 2‬דונם‪,‬אורך המבנה ממזרח למערב הוא ‪ 129‬מטרים ומצפון‬
‫לדרום ‪ 56.9‬מטרים‪.‬‬
‫*עומק היסודות הוא ‪ 16.7‬מטר מתחת לפני האדמה ועומק המרתפים הוא ‪ 10.6‬מטר מתחת לפני האדמה‪.‬‬
‫*אורך האנטנה הוא ‪ 204‬פיט ובמבנה ‪ 103‬קומות ‪.‬‬
‫*במבנה ‪ 1860‬מדרגות מפני הרחוב עד לקומה ה‪. 102-‬‬
‫*נפח המבנה הוא ‪ 37‬מיליון פיט מרובע ומשקל המבנה הוא ‪ 365,000‬טונות‪.‬‬
‫*במבנה היה שימוש ב‪ 60,000‬טון פלדה ו‪ 40,000‬קוב של בטון ‪.‬‬
‫*פנים המבנה חופה ורוצף ב‪10000‬פיט מרובעים של שיש פמוסה ואסטרלנטה‪ 200000 ,‬פיט מרובעים של שיש‬
‫אינדיאנה ‪,‬וכמו כן ‪ 300000‬פיט מרובעים של שיש האוטוויל ורוצ'רון ‪.‬‬
‫*במבנה ‪ 6500‬חלונות ‪.‬‬
‫*למבנה יש‪ 5‬כניסות מגובה הרחוב ‪.‬‬
‫*במבנה ‪ 73‬מעליות מתוכן ‪ 6‬מעליות שרות ‪,‬משך זמן העלייה מקומה ראשונה לקומה ‪ 80‬היא ‪ 45‬שניות ‪.‬‬
‫*במבנה יש שימוש ב ‪ 50‬מיילים של צנרת רדיאטורים לשם חימום ו‪7450‬טון של ציוד קירור ומיזוג אוויר ‪.‬‬
‫*במבנה ‪ 70‬מייל של צנרת מים אשר מספקת מים לכל תכולת המבנה עד לקומה ה‪, 102‬צריכת המים הממוצעת היא‬
‫‪ 26,500‬פיט מעוקב ‪.‬‬
‫*במבנה קיימים ‪ 2,500,000‬מיליון פיט של חיווט חשמל ‪,‬וצריכה ממוצעת של‪ 40,000,000‬קילוואט לשנה וכמו כן‬
‫‪ 1060‬מייל של חיווט טלפוני ‪.‬‬
‫*במבנה קיימים ‪ 400‬עמדות של מטפי כיבוי לעת שריפה ‪.‬‬


Slide 12


Slide 13

‫)כפיים בבקשה)‬