Slide 1

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 2

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 3

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 4

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 5

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 6

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 7

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 8

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 9

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 10

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 11

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 12

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 13

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 14

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 15

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 16

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 17

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 18

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 19

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 20

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 21

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 22

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 23

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 24

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 25

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 26

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 27

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 28

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 29

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 30

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 31

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 32

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 33

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 34

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 35

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 36

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 37

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 38

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 39

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 40

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 41

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 42

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬


Slide 43

‫החשיפה לציוריו של מייסד מוסיקה‬
‫קלאסית מודרנית הייתה הפתעה‪:‬‬
‫שנברג צייר אמנם תקופה קצרה בחייו‪,‬‬
‫אך ציוריו ראויים בהחלט לבחינה‬
‫ותשומת לב‪ .‬אנו מקדישים מצגת זו‬
‫לעבודתו כצייר וכמלחין‪.‬‬

‫המלחין והצייר היהודי ארנולד שנברג‬
‫(‪ ,)1951-1874‬דמות מרכזית בעיצוב דרכה‬
‫של המוסיקה במאה העשרים‪ ,‬שהצליח‬
‫לשנות את המוסכמות בתחום ההרמוניה‬
‫הטונלית המסורתית‪ .‬שנברג הרבה להזכיר‬
‫בכתביו את עיקרון חופש היצירה ואי‬
‫ההשתעבדות לשום דוקטרינה‪ .‬הוא הצטרף‬
‫כחבר לקבוצת "הפרש הכחול"‪ ,‬היה חבר‬
‫קרוב של הצייר ואסילי קנדינסקי‪ ,‬ולקח חלק‬
‫ביצירת אמנות מופשטת המשוחררת מכבלי‬
‫הייצוג של המציאות‪ .‬חלק ניכר ביצירתו של‬
‫שנברג עסק גם הוא בציורי פנים תוך דגש‬
‫על המבט‪ .‬ביניהם ציורי דיוקנאות עצמיים‪,‬‬
‫דיוקנאות של חבריו‪ ,‬דיוקנאות עלומים‬
‫שנוצרו באמצעות משיחות מכחול אחדות‪,‬‬
‫לצד דיוקנאות קריקטוריסטים‪.‬‬
‫‪1912‬‬

‫כפי שכתב שנברג ב‪" :1938-‬מעולם לא ראיתי פנים‪ ,‬אך כיוון שהבטתי בעיני האנשים‪,‬‬
‫[ראיתי] רק את מבטם‪ .‬זאת הסיבה שאני יכול לחקות מבטו של אדם‪.‬‬
‫צייר‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬תופס במבט אחד את האדם בכללותו; אני‪ ,‬רק את נשמתו‪".‬‬

‫חייו ומשפחתו‬
‫שנברג נולד בווינה בשנת ‪ 1874‬כבנם של פאולינה‪,‬‬
‫מורה לפסנתר ושל שמואל‪ ,‬בעל חנות נעליים‪.‬‬
‫בראשית דרכו ניגן בצ'לו ובויולה‪.‬‬
‫שנברג נישא למתילדה לבית זמלינסקי‪ .‬לשניים נולדו שני ילדים‪,‬‬
‫גרטרוד ב‪ 1902-‬וג'ורג' ב‪ .1906-‬מתילדה עזבה אותו לחודשים‬
‫מספר ב‪ 1908-‬לטובת צייר אוסטרי צעיר‪ ,‬שהתאבד כאשר חזרה‬
‫לבעלה וילדיה‪ .‬מתילדה נפטרה ב‪1923-‬‬

‫‪Mathilde Schönberg, 1910‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1930‬‬

‫‪Gertrud Schoenberg, 1925‬‬

‫לאחר זמן מה נישא שנברג לגרטרוד ברתה לבית‬
‫קאליש‪ ,‬ולשניים נולדו נוריה דורותיאה ב‪ ,1932-‬רודולף‬
‫(רולנד) ב‪ 1937-‬ולורנס (לארי) ב‪ .1941-‬עם עליית‬
‫הנאצים היגר שנברג עם משפחתו לארצות הברית‪.‬‬

Georg Schönberg, 1910

Gertrud Greissle (née Schönberg)

Gertrud (Trudi) Schönberg

‫יצירתו המוסיקלית‬
‫את ידיעותיו רכש שנברג בעצמו‪ .‬לתקופה קצרה הודרך ברזי‬
‫ההלחנה בידי אלכסנדר פון זמלינסקי‪ ,‬אך דבר זה נעשה יותר‬
‫כשיחות ידידותיות מאשר כשיעורים‪ .‬יצירתו החשובה הראשונה ‪-‬‬
‫"ליל הוד"‪ ,‬פואמה סימפונית חריגה בתיזמורה לשישיית כלי‪-‬מיתר‪,‬‬
‫נכתבה ב‪. 1899-‬ב‪ 1917-‬לתזמורת כלי‪-‬מיתר ‪.‬היצירה מושפעת‬
‫מאוד מוואגנר‪ ,‬וכוללת מוזיקה מלודית מופלאה‪ .‬בתקופה זו של חייו‬
‫כתב יצירות נוספות בניב הטונאלי‪ ,‬ובהן "פליאס ומליסנדה" ‪ -‬פואמה‬
‫סימפונית בעקבות מחזה הנושא שם זה‪ ,‬פרי עטו של המחזאי‬
‫והמשורר הבלגי מוריס מטרלינק‪" ,‬שירי גורה" ‪ -‬מחזור שירים ענק‬
‫לתזמורת אדירה בממדיה‪ ,‬ורביעיית מיתרים ראשונה‪ ,‬אשר התקבלה‬
‫בשריקות בוז‪ .‬כל היצירות שהוזכרו לעיל כתובות בסולם רה‪-‬מינור‪.‬‬

‫?‪Alexander von Zemlinsky‬‬

Alexander von Zemlinsky
Klara von Zemlinsky, 1910

‫את ששת הקטעים הזעירים שלו לפסנתר‬
‫(אופוס ‪ )19‬חיבר ארנולד שנברג בשנת‬
‫‪ ,1911‬כשכבר היה שקוע עמוק ביצירה גם‬
‫כצייר‪ .‬בשנת ‪ 1911‬נפטר גוסטב מהלר‪,‬‬
‫ושנברג החליט להקדיש‬
‫את הקטע האחרון לזכרו‪.‬‬
‫שפתו של שנברג בשנים אלה היא‬
‫אקספרסיוניסטית ‪ ,‬רווייה בג'סטות קיצוניות‬
‫והבעה רבה‪ .‬ניסיונו להתנער ממוסיקה טונלית‬
‫"רומנטית" הביא אותו בהמשך לכתיבת שפה‬
‫מוסיקלית חדשה ולסריאליזם טהור‪.‬‬

‫‪Gustav Mahler, 1910‬‬

‫"באמנות‪ ,‬כמו גם בתחומים אחרים של התרבות‪ ,‬המונח "מודרניזם" מתייחס להתפתחותם‬
‫של זרמים אמנותיים הנוטים להתבוננות עצמית בחלקה האחרון של המאה ה‪.19-‬‬
‫[‪]...‬היצירות האימפרסיוניסטיות מערערות על מוסכמות האמנות הריאליסטית ועניינו של‬
‫הצייר מופנה מן הנושא של הציור אל תהליך הציור עצמו‬
‫(כפי שציין המלחין שנברג‪ ,‬ציירים אינם מציירים עצים‪ ,‬הם מציירים ציורים)‪".‬‬

‫‪Hands, 1910‬‬

‫שנברג חידש בתחום המוסיקה וזעזע את‬
‫המוסיקה הטונלית המסורתית ביצירותיו‬
‫המתייחסות בצורה שונה למושג הרמוניה‬
‫ולשילובי התווים‪ .‬קנדינסקי התקדם לעבר‬
‫האמנות המופשטת‪ ,‬המשוחררת מכבלי‬
‫היצוג המציאותי‪ .‬שניהם ניסו להעביר את‬
‫ראשוניות ניסיונם וחוויתם‪ ,‬בעזרת אמצעים‬
‫צורניים חדשניים ורדיקליים‪ .‬שנברג אף ניסה‬
‫להעביר דרך ציור את הדברים אותם‬
‫לא יכול היה לבטא דרך המוסיקה‪.‬‬
‫בין שנברג וקנדינסקי מורגשת השפעה‬
‫הדדית‪ ,‬חלק מציוריו של שנברג הוצגו‬
‫בתערוכה הראשונה של "הפרש הכחול"‪,‬‬
‫בה הוצגו גם יצירות מוסיקליות חדשות‪.‬‬
‫שנברג השתתף בכתיבה‬
‫ב"אלמנך הפרש הכחול"‪-‬ביטאון הקבוצה‪.‬‬
‫כחבר בתנועת "הפרש הכחול" שיתף שנברג‬
‫פעולה עם ציירים והיה קרוב אליהם אף יותר‬
‫מאשר למוסיקאים‪.‬‬

‫‪Arnold Schoenberg in his study,‬‬
‫‪some of his paintings behind him,‬‬
‫‪before 1911‬‬

‫בינואר ‪ 1911‬האזין ואסילי קנדינסקי‬
‫במינכן‪ ,‬לקונצרט של ארנולד שנברג‬
‫המהפכני‪ .‬את חוויותיו הנציח ביצירה‬
‫בשם "התרשמות ‪( 3‬קונצרט)‪.‬‬
‫בהרגישו קשר עז ודימיון בין עבודותיו‬
‫הציוריות והמוסיקה האטונלית של‬
‫המלחין‪ ,‬החליט לכתוב אליו‪,‬כך החלה‬
‫חליפת המכתבים בין שני האמנים‬
‫ותחילת הקשר ההדוק בין שנברג‬
‫וקנדינסקי ואמני "הפרש הכחול"‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על‬
‫הולדת האמנות המופשטת ‪ -‬המוזיקה‬
‫אינה מנסה לייצג באופן נאמן את‬
‫המציאות החיצונית‪ ,‬אלא בעיקר לבטא‬
‫תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪.‬‬

‫‪Wassily Kandinsky.‬‬
‫‪Impression III (Concert). 1911‬‬

‫השפעה הדדית בין שנברג וקנדינסקי‬
‫ציוריו של קנדינסקי בתקופה זו מאופינים במשטחי צבע אקספרסיביים שאינם מוגבלים על ידי‬
‫קווים וצורות‪ ,‬מכסים משטחי ציור באופן חופשי למדי‪ ,‬ויוצרים ציור בעל עוצמה רבה‪.‬‬
‫למוזיקה הייתה השפעה חשובה על הולדת האמנות המופשטת‪ ,‬המוזיקה אינה מנסה לייצג‬
‫באופן נאמן את המציאות החיצונית‪ ,‬אלא לבטא בעיקר תחושות אנושיות נפשיות באופן מיידי‬
‫ובלתי אמצעי‪ .‬קנדינסקי השתמש לעיתים במונחים מעולם המוזיקה כדי להגדיר את יצירותיו‪.‬‬
‫הוא קרא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעבודותיו הספונטניות "אימפרוביזציות"‪ ,‬ולעבודותיו המושקעות‬
‫והמתוכננות יותר "קומפוזיציות"‪ ,‬מונחים הלקוחים מתחום המוזיקה‪.‬‬

‫‪Improvisation 26. 1912‬‬

‫‪Composition VI. 1913‬‬

Caricature of Arnold Schoenberg by Rudolf
Herrmann (Der Merker, June 1911)

‫השפעתו המוזיקלית‬
‫החל משנת ‪ 1920‬גיבש שנברג שיטה המכונה כיום‬
‫דֹוד ָקפֹוניה (שהיא השיטה הראשונה מסוגת‬
‫ֶ‬
‫הסריאליזם‪ ,‬סדרתיות)‪ .‬בשיטה זו נקבעת סדרה של‬
‫שנים‪-‬עשר טונים‪ ,‬שעל המלחין להשתמש בהם‬
‫בסדר עוקב ביצירה‪ ,‬תוך וריאציות שונות על הסדרה‪.‬‬
‫שנברג ייסד את האסכולה הווינאית השנייה‪,‬‬
‫בה נכללים מלבד שנברג שני תלמידיו העיקריים‪,‬‬

‫אלבן ברג ואנטון וברן ‪ .‬יצירותיהם‪ ,‬שנכתבו בניב‬
‫הדודקפוני‪ ,‬סייעו רבות לפיתוח השיטה ולהפצתה‪.‬‬

‫‪Alban Berg‬‬

‫עם עליית הנאצים היגר שנברג לפריז ומשם לבוסטון‪ .‬באמריקה כתב יצירות‬
‫נוספות בניב הדודקפוני‪ ,‬ובהן הקונצ'רטו לכינור שלו (‪ ,1934‬קדם לזה של‬
‫ברג)‪ .‬לאחר השואה חזר אל מקורותיו היהודיים‪ .‬זעזועו מהשואה מצא את‬
‫ביטויו ביצירתו "הפליט מוורשה" ‪ -‬הכוללת את תפילת "שמע ישראל"‪.‬‬
‫יצירתו הכוראלית "כל נדרי" נכתבה כחודשיים לפני ליל הבדולח בגרמניה‬
‫(‪ )1938‬ואינה דודקפונית‪ ,‬בסימן אמונתו הדתית‪ .‬שנברג מעולם לא עזב‬
‫לחלוטין את עולם המוזיקה הטונאלית‪ .‬לצד יצירות טונאליות לחלוטין שנכתבו‬
‫בארצות הברית‪ ,‬ניתן למצוא כבר בשנות העשרים‪ ,‬שימוש באמצעים טונאליים‬

‫שונים‪ .‬בארצות הברית נשאר עד מותו ב‪ 1951-‬בלוס אנג'לס‪.‬‬
‫ראו מצגת ‪:‬אמנות מנוונת"‪:‬‬
‫אמנות מנוונת‬

"I have at last learned the lesson that
has been forced upon me during this
year, and I shall not ever forget it. It is
that I am not a German, not a European,
indeed perhaps scarcely a human being
(at least the Europeans prefer the worst
of their race to me) but I am a Jew."Arnold Schoenberg
‫ שמו נכלל בין שמות האמנים‬1937 ‫בשנת‬
‫שיצירותיהם נחשבו על ידי השלטון הנאצי‬
."‫"יוצרי אמנות מנוונת‬

Cover of the exhibition program:
Degenerate music exhibition,
Düsseldorf, 1938

Arnold Schoenberg: Self Portraits
‫ דיוקנות עצמיים‬60-‫ארנולד שנברג צייר כ‬

Arnold Schoenberg

Composer Arnold Schoenberg

ARNOLD SCHOENBERG 1910

Vision rouge
Munich

Caricature : Bruno Usher, 1935

Caricature: Paul Stefan

Still-life

Interior and portrait of a woman

Night landscape, 1910

Day break in Hoisen near Gmunden

Kneeling Christ

Vision of Christ, 1919

Hatred

The profile on the left may or may not be Schoenberg, but it looks enough
like him for me to see it as a self-portrait. His gaze is anything but blue as it
probes straight ahead, and his breath fills the space, much as his thought
and music filled much of the century.

Expectation (Stage settings)

The lucky hand (Stage settings, scene 3)

Wulli

Coalition chess
Black paint on paperboard (4 pieces); red, black, yellow and green
paint on papier-machet (36 pieces)

Playing cards (in wood box)

Paint on paperboard (52 cards)
Arnold Schönberg, 21.3.1909

Playing Cards for Whist/Bridge
Paint on paperboard (52 cards)

Signed: Arnold Schoenberg

Playing Cards for Whist/Bridge
(Two Versions)
Watercolor and gouache on cardboard

Playing card (queen of clubs)

Playing card (jack of hearts)
In sketchbook

‫שנברג‪ ,‬כפי שצויר ע"י חברו‬
‫מקבוצת הפרש הכחול‪ ,‬אגון שילה‪.‬‬

:‫מקורות‬
http://www.schoenberg.at/index.php?lang=en
Arnold Schoenberg
http://www.usc.edu/libraries/archives/schoenberg/painting/painting.htm
http://www.musicacademyonline.com/composer/biographies.php?bid=83
http://www.schoenberg.at/index.php? article&id=364&Itemid=531&lang=en

http://www.schoenberg.at/index.php? =339&lang=en
http://thehighhat.com/PopsClicks/007/schoenberg_hicken.html
http://web.macam.ac.il/~tamarli/finegoldorit/i.htm

http://siv30.wordpress.com/2009/10/19/358/

‫קלריטה ואפרים‬
:‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‬
www.clarita-efraim.com
‫נשמח לתגובות‬