שמות משפחה ביהדות ערך אריה בלסיאנו 1 Confidential שמות משפחה בעת העתיקה וימי הביניים  בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב ובני האדם נקראו בעיקר.

Download Report

Transcript שמות משפחה ביהדות ערך אריה בלסיאנו 1 Confidential שמות משפחה בעת העתיקה וימי הביניים  בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב ובני האדם נקראו בעיקר.

Slide 1

‫שמות משפחה‬
‫ביהדות‬
‫ערך אריה בלסיאנו‬
‫‪1‬‬

‫‪Confidential‬‬

‫שמות משפחה בעת העתיקה וימי הביניים‬
‫‪ ‬בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב ובני‬
‫האדם נקראו בעיקר על שם אביהם ‪:‬‬
‫‪ ‬יהושוע בן נון‬
‫‪ ‬דוד בן ישי‬
‫‪ ‬יוסף בן מתתיהו‬
‫‪ ‬רבי שמעון בר יוחאי‬
‫‪ ‬רבי משה בן מימון (הרמב"ם)‬
‫‪‬‬

‫או ע"פ מוצא או שיוך גיאוגרפי‬
‫‪ ‬אוריה החיתי‬
‫‪ ‬נבל הכרמלי‬
‫‪ ‬רבי יוסי הגלילי‬

‫‪2‬‬

‫דוד בן ישי‬

‫הרמב"ם‬

‫שמות משפחה ביהדות‬
‫‪ ‬השימוש בשמות משפחה אצל יהודים מופיע לראשונה במאה‬
‫העשירית בצרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה וצפון אפריקה‬
‫‪ ‬במרכז אירופה ובמזרחה‪ ,‬שמות משפחה נכנסו לשימוש‬
‫במאה ה ‪ , 16‬בעיקר אצל משפחות ממעמד גבוה‬
‫‪ ‬נשיאת שם משפחה הייתה סימן למעמד גבוה ומכובד‬
‫‪ ‬רק במאה ה ‪ 18‬בקירוב החלו רוב היהודים לאמץ להם שמות‬
‫משפחה‪ .‬ממספר סיבות ‪ ,‬לדוגמא צו השלטון לצורכי מיסוי‪,‬‬
‫גיוס לצבא וכו'‬
‫‪ ‬שמות המשפחה היהודיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬שמות שמשפחות יהודיות בחרו לעצמן‬
‫‪ ‬שמות שהוצמדו להן על ידי הסביבה או השלטון‬
‫‪3‬‬

‫מקורות שמות משפחה ביהדות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪4‬‬

‫בעיקר על המקורות היהודיים התנ"כיים (שמעון‪ ,‬דוד‪ ,‬יעקב‪ ,‬אברהם‪,‬‬
‫אהרון‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫גם שמות של מקומות תנ"כיים‪ ,‬ערים‪ ,‬אתרים ומבנים בארץ ישראל‬
‫(ירושלים‪ ,‬בית לחם‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫בד"כ לא השתמשו היהודים בשם כפשוטו‪ ,‬אלא שינו מעט את צורתו‬
‫(בצליל או בכתיב) או הוסיפו לו תחיליות או סופיות בלשון המקום שבו‬
‫חיו‪ .‬וזאת בכדי לשמור על מסורת אבותיהם‪ ,‬וגם לחיות בשלום ולהשתלב‬
‫בחברה הלא‪-‬יהודית שבקרבה חיו‪.‬‬
‫לדוגמא השם התנ"כי נתן‪ ,‬הפך לשם המשפחה נתנזון‪( ,‬בגרמנית וביידיש‬
‫ בן נתן‪ ).‬הסופית "זון" ‪ -‬צליל גרמני; יעקב הפך לשם המשפחה ועקנין‪,‬‬‫שהוא שם חיבה והקטנה ליעקב בלשון הברברית‪ .‬שינוי הצורה שיווה‬
‫לשם צליל ערבי‪-‬ברברי‬

‫סיומות‬
‫‪ ‬רוסיה – "איץ'" או "ויץ'" = בן‪ .‬ברקוביץ' = הבן של ברקו‪,‬‬
‫הורביץ = בן חור‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "זאדה" – בן‪ .‬יוספזאדה = בן יוסף‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "יאן" דוידיאן = בן דוד‬
‫‪ ‬בוכרים – "יוף" שמחיוף = בן שמחה‬
‫אלעד שמחיוף‬
‫‪ ‬גרוזיה – "שווילי" – בן‪ .‬ברוכשווילי = בן ברוך‬
‫‪ ‬אירופה – "זון"‪" ,‬סון" – בן‪ .‬הירשזון = בן צבי‪.‬‬
‫‪ ‬ארצות סלאביוות – סיומת "סקי" – ורשבסקי = מהעיר ורשה‪.‬‬
‫‪ ‬הודו – "קר" ‪ -‬נגאוקר‪ ,‬צ'ריקר (מקהילת צ'ארי בהודו)‬

‫‪5‬‬

‫סוגים עיקרים של מקורות שמות משפחה‬
‫‪ ‬שמות על שם אבי המשפחה או אם המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בשמות של מקומות ‪.‬‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם במשלח יד של אב המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בתכונות גוף או תכונות אופי בולטות‬
‫‪ ‬ראשי תיבות‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בעצמים‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בשילובים‬
‫‪ ‬שמות כינוי וחיבה‬
‫‪ ‬שיכול אותיות‬
‫‪6‬‬

‫שמות על שם אב המשפחה‬
‫‪ ‬חלק משמות המשפחה נגזרים משמו של אב המשפחה‬
‫הקדמון ‪:‬‬
‫‪ ‬אברמסון ‪ -‬על שם האב אברהם‬
‫‪ ‬מרקוס ‪ -‬על שם מרדכי‬
‫‪ ‬נחמיאס ‪ -‬על שם נחמיה‬
‫‪ ‬היימן ‪ -‬על שם חיים (בגרמנית)‬
‫‪ ‬ביבס – על שם חיים (בלדינו)‬
‫‪ ‬אהרוני‪ ,‬אגרון – ע"ש אהרון‬
‫‪ ‬זלמן ‪ ,‬סלמן – ע"ש שלמה‬
‫‪ ‬בינימיני – ע"ש בינימין‬
‫‪ ‬ועקנין – שם חיבה ליעקב בלשון‬
‫הברברית (מרוקו)‬
‫‪7‬‬

‫הזמרת סי‬
‫הימן‬

‫השף – ישראל‬
‫אהרוני‬

‫שמות על שם אם המשפחה‬
‫‪ ‬לא רק אב המשפחה היה מקור לשם המשפחה‪ ,‬לעיתים‬
‫השתמשו דווקא בשם האם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בייליס – בלה‬
‫חנקיס – חנה‬
‫חבקין – חווה‬
‫סורקיס – שרה‬
‫ריבקין – רבקה‬
‫בשעביס – בת שבע‬
‫דסה – הדסה‬

‫יצחק בשביס ‪-‬‬
‫זינגר‬

‫דנה דבורין‬
‫‪8‬‬

‫שמות משפחה ע"פ מקצוע‬
‫‪ ‬אנשים הוסיפו לעצמם (או ברוב המקרים הסביבה) שם‬
‫משפחה על סמך מקצועם או מקצוע בני משפחתם‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫אפשר בקלות לזהות את מוצאו של האדם על פי שם משפחתו‪.‬‬
‫‪ ‬כמעט כל המקצועות המסורתיים מופיעים בשמות המשפחה‬
‫במס' וריאציות ובמספר שפות ושם משפחה ע"פ מקצוע היה‬
‫שכיח מאוד‬

‫‪9‬‬

‫שמות שמקורם במשלח יד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ 10‬‬

‫נגר‬
‫חייט‬
‫גבאי‬
‫שוחט‬
‫חזן‬
‫בנאי‬
‫תורג'מן – מתורגמן‪.‬‬
‫שוסטר – סנדלר‪.‬‬
‫קאופמן – איש מסחר‪.‬‬
‫טוקר ‪ ,‬נקש – חרט‬
‫קנטור – חזן‬
‫שכטר – שוחט‪.‬‬
‫בוכבינדר ‪ -‬כורך ספרים‬
‫דבח – שוחט (ערבית)‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫טישלר – נגר‬
‫פרבר – צבע‬
‫גלזר – זגג‬
‫פישר –דייג‬
‫מקלר – מתווך‬
‫הררי – סוחר משי‬
‫מועלם – מורה (ערבית)‬
‫חדד‪ ,‬חדידה – מסגר‬
‫(חדיד = ברזל בערבית)‬
‫בייקר – אופה‬
‫דהן – עוסק בשמן‬
‫ברונפמן ‪ -‬מזקק‬
‫דיכטר – פייטן‬
‫ג'ימס בייקר‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (המשך)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬

‫‪‬‬

‫לידרמן‪ ,‬שניידר– חייט‬
‫שומאכר ‪ -‬סנדלר‬
‫מילר – טוחן בגרמנית‪ ,‬טחן (בערבית)‬
‫גולדמן ‪ ,‬זילברמן – צורף או סוחר זהב‬
‫(גולד= זהב זילבר = כסף )‬
‫סבן ‪ -‬מייצר סבונים‬
‫הולצר ‪ -‬נגר (הולץ = עץ)‬
‫בוסקילה – נושא אסל ועליו דלי מים למכירה‪.‬‬
‫בוקובזה – אופה (חובז = לחם בערבית)‬
‫חכם – רב (ערבית)‬
‫סעצ'י‪ ,‬סעתי – שען (כורדית‪ ,‬ערבית)‬
‫אלבז – מאלף בזים‬
‫אלמושנינו – חזן (ספרדית)‬
‫אלפנדרי – נגיד (ספרדית)‬

‫מיכאל שומאכר‬
‫(תראו מה יצא‬
‫מסנדלר)‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (היום )‬
‫‪ ‬גם היום מסתבר אנשים נוטים להצמיד שם של מקצוע ליד שם‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫‪ ‬למי אין בטלפון שם כמו‪" :‬משה תריסים"‬
‫‪ ‬יש חברה ידועה שנקראת "אבי שטיחים"‬
‫‪ ‬מי יודע מה שם משפחה של דני מהוצל"א ביסנ"מ ? – אף‬
‫אחד ! יותר נוח לקרוא לו "דני הוצל"א" וכך כולם יודעים מי זה‪.‬‬
‫‪ ‬לפני מס' שנים היה נגר בתחזוקה שהודבק לא הכינוי "אלי‬
‫לייסט" ולמסגר הודבק הכינוי "שלמה פיק" (סוג של ריתוך)‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫בהעדר שם משפחה‪ ,‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם כל שהוא תכונה‬
‫חיצונית בולטת כמו גודל גוף צבע גוף וכו' או תכונת אופי כמו‬
‫חוכמה‪ ,‬חריצות וכו' ושם זה נשאר אח"כ לבני משפחתו‬
‫‪ ‬טוויל‪ ,‬ויסוקר ‪ ,‬ארוך – גבוה‪.‬‬
‫‪ ‬זעירי‪ ,‬קליין ‪ ,‬קורץ = קטן‬
‫‪ ‬גרוס = גדול‪,‬‬
‫‪ ‬שוקרון‪ ,‬רוט = אדמוני‪.‬‬
‫‪ ‬שוורץ‪ ,‬וייס = שחור ולבן‬
‫‪ ‬מיטלמן ‪ -‬איש בינוני‬
‫‪ ‬אלתרמן‪ ,‬אלתמן ‪ -‬איש זקן‬
‫‪ 13‬צ'רניאק – שחור‬

‫ראלף קליין‬
‫(לא היה קטן בכלל)‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫‪ ‬בוקעי – בעל צלקת‬
‫‪ ‬שיטרית – חכם‪ ,‬מוכשר‬
‫‪ ‬אבולעפיה – אבי הבריאות‬
‫‪ ‬רייך ‪ ,‬רייכמן – עשיר‬
‫‪ ‬ארבייטמן ‪ -‬איש עבודה‬
‫‪ ‬גרובר – איש חזק ומחוספס‬
‫‪ ‬בר‪ ,‬ברמן – דב ‪ -‬איש דובים‬
‫‪ ‬כנפו – בעל גלימה בברברית‬
‫מאיר שיטרית‬
‫(בנסיון לפתוח‬
‫קרירה בשירה)‬
‫‪14‬‬

‫שמות שמקורם במוצא גיאוגרפי‬
‫למה אשכנזי לא אשכנזי?‬
‫‪ ‬היהודי הנודד‪.‬‬
‫‪ ‬במשך מאות שנים נדדו היהודים ממקום למקום בעיקר עקב‬
‫רדיפות‪ ,‬חיפוש פרנסה וכו'‬
‫‪ ‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם שם משפחה ע"פ מוצאו הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪ ‬זו הסיבה שאשכנזי בד"כ אינו אשכנזי מכיוון שקיבל את שמו‬
‫ככל הנראה לאחר שהיגר מארצות אשכנז לארץ מארצות‬
‫ספרד ‪ .‬אם היה נשאר בארצו לא היה יחוד כלשהו בכך שהוא‬
‫אשכנזי ולא היה נקרא כך‬

‫‪15‬‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬
‫‪ ‬צנעני – מצנעה בתימן‬
‫‪ ‬דמארי – מדמאר בתימן‬
‫‪ ‬צברי – מצבאר בתימן‬
‫‪ ‬שרעבי – משרעב בתימן‬
‫‪ ‬ברלינר – מברלין‬
‫‪ ‬טולדנו – מטולדו בספרד‬
‫‪ ‬אבו קסיס – מקסיס בספרד‬
‫‪ ‬אלקסלסי – מקסלס בספרד‬
‫‪ ‬מויאל – ממויה בספרד‬
‫‪ ‬ורשבסקי – מוורשה‬
‫‪  16‬אלפסי – מפס במרוקו‬

‫מרגלית צנעני‬
‫אבק דרכים‪....‬‬
‫אבי טולדו‬

‫אריה דרעי‬
‫בועז שרעבי‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬

‫אריה דרעי‬

‫‪17‬‬

‫‪ ‬ברזני – מבראזן‪ ,‬כורדיסטן‬
‫‪ ‬דרעי‪ ,‬אדרעי – מעמק‬
‫הדרע במרוקו‬
‫‪ ‬הלפרין – מהילברון‪ ,‬גרמניה‬
‫‪ ‬בן שושן – משושן בפרס‬
‫‪ ‬אלמקייס – משבט מקייס‬
‫במרוקו‬
‫‪ ‬זגורי – מזגורה במרוקו‬
‫‪ ‬יזדי – מיזד פרס‬
‫‪ ‬שיראזי – משירז בפרס‬
‫‪ ‬פולק – פולני‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כ"ץ – כוהן צדק‪.‬‬
‫‪ ‬ש"ץ – שליח ציבור‬
‫‪ ‬שו"ר – שוחט ורב‪.‬‬
‫‪ ‬מזא"ה – מזרע אהרון הכהן‪.‬‬
‫‪ ‬שז"ר – שלמה זלמן רובשוב‪.‬‬
‫‪ ‬ז"ק – זרע‪/‬זכר קדושים‬
‫‪ ‬ב"ק – בני קדושים‬
‫‪ ‬יש"י – יחד שבטי ישראל‬
‫‪ ‬אזולאי – כהן "אישה זונה וחללה‬
‫לא יקחו" (ויקרא כ"א‪ ,‬ז')‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫מטרת השיכול והר"ת היתה‬
‫בעיקר להצניע את היהדות‬
‫מחשש להתנכלויות‪.‬‬
‫שימו לב למס' הוריאציות הרב‬
‫למשפחת כהן‬

‫זלמן שז"ר‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כג"ן – כהן גדול‬
‫‪ ‬ד"ץ – דיין צדק‬
‫‪ ‬זילכה – זכר לכהן הגדול‬
‫‪ ‬קפלן – כהן בפולנית‬
‫‪ ‬וויל – לוי (בשיכול אותיות)‬
‫‪ ‬סגל – סגן לויה (לוי)‬
‫אורנה ומשה ד"ץ‬
‫(בזמנים יפים)‬

‫‪19‬‬

‫רח' קפלן (אליעזר)‬
‫בתל אביב‬

‫שמות שמקורם מהטבע או עצמים‬
‫יהודים (בד"כ מארצות אשכנז) נהגו להוסיף לעצמם שמות‬
‫משפחה מהטבע ‪ ,‬אבנים טובות וכו' ‪:‬‬
‫‪ ‬רוזנטל – עמק הורדים‪.‬‬
‫‪ ‬בלומנקרנץ – זר פרחים‪.‬‬
‫‪ ‬רוזנברג – הר ורדים‬
‫‪ ‬גולדברג – הר פז‪ ,‬הר זהב‬
‫‪ ‬זילברשטיין – אבן כסף‬
‫‪ ‬אוקסנברג – הר שור‪.‬‬
‫‪ ‬שוורצנברג – הר שחור‪.‬‬
‫‪ ‬אייזנברג – הר ברזל‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪ ‬אפלבוים – עץ תפוחים‬
‫‪ ‬מנדלבאום – עץ שקדיה‪.‬‬
‫‪ ‬קליינשטיין – אבן קטנה‬

‫רמי קליינשטיין‬
‫(ממש כמו אבן קטנה)‬

‫ע"פ השלט בכניסה לבית‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי השלט שהיה קבוע על‬
‫ביתו של האב הקדמון של המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬למשפ' רוטשילד הידועה –ניתן על שם‬
‫השלט האדום שהיה קבוע על בית המשפחה‬
‫בפרנקפורט‬
‫‪ ‬שם המשפחה גנץ ‪ -‬ניתן על שם תמונת‬
‫האווז שהיה מצויר על שלט בפתח‬
‫בית המשפחה‪ ,‬וכן הלאה‬

‫האלוף בני גנץ‬

‫‪ ‬שלטי הבתים שימשו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כעזרה לציון בית מסוים‪,‬‬
‫במקום מספר הבית שאנו משתמשים בו כיום‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ע"פ יום או עונה‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי היום בשבוע‪ ,‬החודש או‬
‫העונה הקובעים או החשובים בחיי אבי המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬שם המשפחה מונטאג = יום שני‬
‫‪ ‬זונטאג = יום ראשון‪,‬‬
‫‪ ‬משפחת זומר = קיץ (בגרמנית)‬
‫‪ ‬וינטר = חורף‬
‫איצטדיון וינטר‬
‫(בקיץ)‬

‫‪22‬‬

‫שמות משפחה בקהילה האתיופית‬
‫‪ ‬באתיופיה לא נהוג לתת שמות משפחה‬
‫‪ ‬אדם מכונה בשמו הפרטי‪ ,‬שם אביו ושם סבו‪ ,‬בדומה לנהוג‬
‫בתקופת התנ"ך‬
‫‪ ‬כשעלו יהודי אתיופיה לישראל‪ ,‬הם נדרשו על ידי הרשויות‬
‫להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל‬
‫‪ ‬לרוב‪ ,‬בחרו לקחת את שם הסב‬
‫והפכו אתו לשם משפחה‬
‫‪ ‬במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם‬
‫‪ ‬המשפחה על פי אביו של הסב‬
‫‪ ‬במקרה בהם אב המשפחה לא חי ‪ -‬נקבע השם על פי שם‬
‫‪ 23‬האב המנוח‬

‫חידון עיברות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪24‬‬

‫דוד בן גוריון‪.‬‬
‫גולדה מאיר‪.‬‬
‫יצחק בן צבי‪.‬‬
‫לוי אשכול‪.‬‬
‫יגאל ידין‪.‬‬
‫משה שרת‪.‬‬
‫יצחק שמיר‪.‬‬
‫פנחס ספיר‪.‬‬
‫אהוד ברק‪.‬‬
‫אריק שרון‪.‬‬
‫יצחק רבין‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫דוד גרין (ירוק)‪.‬‬
‫גולדה מאירסון (בן מאיר )‬
‫יצחק שישלביץ (לאביו קראו צבי)‬
‫שקולניק‬
‫סוקניק‬
‫משה שרתוק‪.‬‬
‫יצחק יזרניצקי‬
‫פנחס קוזלובסקי‬
‫ברוג‬
‫אריק שיינרמן‬
‫רוביצוב‬

‫ערך אריה בלסיאנו‬

‫בלסיאנו = שיבוש של ולנסיאנו מהעיר ולנסיה‬
‫בספרד‬
‫‪25‬‬

‫‪Confidential‬‬


Slide 2

‫שמות משפחה‬
‫ביהדות‬
‫ערך אריה בלסיאנו‬
‫‪1‬‬

‫‪Confidential‬‬

‫שמות משפחה בעת העתיקה וימי הביניים‬
‫‪ ‬בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב ובני‬
‫האדם נקראו בעיקר על שם אביהם ‪:‬‬
‫‪ ‬יהושוע בן נון‬
‫‪ ‬דוד בן ישי‬
‫‪ ‬יוסף בן מתתיהו‬
‫‪ ‬רבי שמעון בר יוחאי‬
‫‪ ‬רבי משה בן מימון (הרמב"ם)‬
‫‪‬‬

‫או ע"פ מוצא או שיוך גיאוגרפי‬
‫‪ ‬אוריה החיתי‬
‫‪ ‬נבל הכרמלי‬
‫‪ ‬רבי יוסי הגלילי‬

‫‪2‬‬

‫דוד בן ישי‬

‫הרמב"ם‬

‫שמות משפחה ביהדות‬
‫‪ ‬השימוש בשמות משפחה אצל יהודים מופיע לראשונה במאה‬
‫העשירית בצרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה וצפון אפריקה‬
‫‪ ‬במרכז אירופה ובמזרחה‪ ,‬שמות משפחה נכנסו לשימוש‬
‫במאה ה ‪ , 16‬בעיקר אצל משפחות ממעמד גבוה‬
‫‪ ‬נשיאת שם משפחה הייתה סימן למעמד גבוה ומכובד‬
‫‪ ‬רק במאה ה ‪ 18‬בקירוב החלו רוב היהודים לאמץ להם שמות‬
‫משפחה‪ .‬ממספר סיבות ‪ ,‬לדוגמא צו השלטון לצורכי מיסוי‪,‬‬
‫גיוס לצבא וכו'‬
‫‪ ‬שמות המשפחה היהודיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬שמות שמשפחות יהודיות בחרו לעצמן‬
‫‪ ‬שמות שהוצמדו להן על ידי הסביבה או השלטון‬
‫‪3‬‬

‫מקורות שמות משפחה ביהדות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪4‬‬

‫בעיקר על המקורות היהודיים התנ"כיים (שמעון‪ ,‬דוד‪ ,‬יעקב‪ ,‬אברהם‪,‬‬
‫אהרון‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫גם שמות של מקומות תנ"כיים‪ ,‬ערים‪ ,‬אתרים ומבנים בארץ ישראל‬
‫(ירושלים‪ ,‬בית לחם‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫בד"כ לא השתמשו היהודים בשם כפשוטו‪ ,‬אלא שינו מעט את צורתו‬
‫(בצליל או בכתיב) או הוסיפו לו תחיליות או סופיות בלשון המקום שבו‬
‫חיו‪ .‬וזאת בכדי לשמור על מסורת אבותיהם‪ ,‬וגם לחיות בשלום ולהשתלב‬
‫בחברה הלא‪-‬יהודית שבקרבה חיו‪.‬‬
‫לדוגמא השם התנ"כי נתן‪ ,‬הפך לשם המשפחה נתנזון‪( ,‬בגרמנית וביידיש‬
‫ בן נתן‪ ).‬הסופית "זון" ‪ -‬צליל גרמני; יעקב הפך לשם המשפחה ועקנין‪,‬‬‫שהוא שם חיבה והקטנה ליעקב בלשון הברברית‪ .‬שינוי הצורה שיווה‬
‫לשם צליל ערבי‪-‬ברברי‬

‫סיומות‬
‫‪ ‬רוסיה – "איץ'" או "ויץ'" = בן‪ .‬ברקוביץ' = הבן של ברקו‪,‬‬
‫הורביץ = בן חור‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "זאדה" – בן‪ .‬יוספזאדה = בן יוסף‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "יאן" דוידיאן = בן דוד‬
‫‪ ‬בוכרים – "יוף" שמחיוף = בן שמחה‬
‫אלעד שמחיוף‬
‫‪ ‬גרוזיה – "שווילי" – בן‪ .‬ברוכשווילי = בן ברוך‬
‫‪ ‬אירופה – "זון"‪" ,‬סון" – בן‪ .‬הירשזון = בן צבי‪.‬‬
‫‪ ‬ארצות סלאביוות – סיומת "סקי" – ורשבסקי = מהעיר ורשה‪.‬‬
‫‪ ‬הודו – "קר" ‪ -‬נגאוקר‪ ,‬צ'ריקר (מקהילת צ'ארי בהודו)‬

‫‪5‬‬

‫סוגים עיקרים של מקורות שמות משפחה‬
‫‪ ‬שמות על שם אבי המשפחה או אם המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בשמות של מקומות ‪.‬‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם במשלח יד של אב המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בתכונות גוף או תכונות אופי בולטות‬
‫‪ ‬ראשי תיבות‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בעצמים‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בשילובים‬
‫‪ ‬שמות כינוי וחיבה‬
‫‪ ‬שיכול אותיות‬
‫‪6‬‬

‫שמות על שם אב המשפחה‬
‫‪ ‬חלק משמות המשפחה נגזרים משמו של אב המשפחה‬
‫הקדמון ‪:‬‬
‫‪ ‬אברמסון ‪ -‬על שם האב אברהם‬
‫‪ ‬מרקוס ‪ -‬על שם מרדכי‬
‫‪ ‬נחמיאס ‪ -‬על שם נחמיה‬
‫‪ ‬היימן ‪ -‬על שם חיים (בגרמנית)‬
‫‪ ‬ביבס – על שם חיים (בלדינו)‬
‫‪ ‬אהרוני‪ ,‬אגרון – ע"ש אהרון‬
‫‪ ‬זלמן ‪ ,‬סלמן – ע"ש שלמה‬
‫‪ ‬בינימיני – ע"ש בינימין‬
‫‪ ‬ועקנין – שם חיבה ליעקב בלשון‬
‫הברברית (מרוקו)‬
‫‪7‬‬

‫הזמרת סי‬
‫הימן‬

‫השף – ישראל‬
‫אהרוני‬

‫שמות על שם אם המשפחה‬
‫‪ ‬לא רק אב המשפחה היה מקור לשם המשפחה‪ ,‬לעיתים‬
‫השתמשו דווקא בשם האם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בייליס – בלה‬
‫חנקיס – חנה‬
‫חבקין – חווה‬
‫סורקיס – שרה‬
‫ריבקין – רבקה‬
‫בשעביס – בת שבע‬
‫דסה – הדסה‬

‫יצחק בשביס ‪-‬‬
‫זינגר‬

‫דנה דבורין‬
‫‪8‬‬

‫שמות משפחה ע"פ מקצוע‬
‫‪ ‬אנשים הוסיפו לעצמם (או ברוב המקרים הסביבה) שם‬
‫משפחה על סמך מקצועם או מקצוע בני משפחתם‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫אפשר בקלות לזהות את מוצאו של האדם על פי שם משפחתו‪.‬‬
‫‪ ‬כמעט כל המקצועות המסורתיים מופיעים בשמות המשפחה‬
‫במס' וריאציות ובמספר שפות ושם משפחה ע"פ מקצוע היה‬
‫שכיח מאוד‬

‫‪9‬‬

‫שמות שמקורם במשלח יד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ 10‬‬

‫נגר‬
‫חייט‬
‫גבאי‬
‫שוחט‬
‫חזן‬
‫בנאי‬
‫תורג'מן – מתורגמן‪.‬‬
‫שוסטר – סנדלר‪.‬‬
‫קאופמן – איש מסחר‪.‬‬
‫טוקר ‪ ,‬נקש – חרט‬
‫קנטור – חזן‬
‫שכטר – שוחט‪.‬‬
‫בוכבינדר ‪ -‬כורך ספרים‬
‫דבח – שוחט (ערבית)‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫טישלר – נגר‬
‫פרבר – צבע‬
‫גלזר – זגג‬
‫פישר –דייג‬
‫מקלר – מתווך‬
‫הררי – סוחר משי‬
‫מועלם – מורה (ערבית)‬
‫חדד‪ ,‬חדידה – מסגר‬
‫(חדיד = ברזל בערבית)‬
‫בייקר – אופה‬
‫דהן – עוסק בשמן‬
‫ברונפמן ‪ -‬מזקק‬
‫דיכטר – פייטן‬
‫ג'ימס בייקר‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (המשך)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬

‫‪‬‬

‫לידרמן‪ ,‬שניידר– חייט‬
‫שומאכר ‪ -‬סנדלר‬
‫מילר – טוחן בגרמנית‪ ,‬טחן (בערבית)‬
‫גולדמן ‪ ,‬זילברמן – צורף או סוחר זהב‬
‫(גולד= זהב זילבר = כסף )‬
‫סבן ‪ -‬מייצר סבונים‬
‫הולצר ‪ -‬נגר (הולץ = עץ)‬
‫בוסקילה – נושא אסל ועליו דלי מים למכירה‪.‬‬
‫בוקובזה – אופה (חובז = לחם בערבית)‬
‫חכם – רב (ערבית)‬
‫סעצ'י‪ ,‬סעתי – שען (כורדית‪ ,‬ערבית)‬
‫אלבז – מאלף בזים‬
‫אלמושנינו – חזן (ספרדית)‬
‫אלפנדרי – נגיד (ספרדית)‬

‫מיכאל שומאכר‬
‫(תראו מה יצא‬
‫מסנדלר)‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (היום )‬
‫‪ ‬גם היום מסתבר אנשים נוטים להצמיד שם של מקצוע ליד שם‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫‪ ‬למי אין בטלפון שם כמו‪" :‬משה תריסים"‬
‫‪ ‬יש חברה ידועה שנקראת "אבי שטיחים"‬
‫‪ ‬מי יודע מה שם משפחה של דני מהוצל"א ביסנ"מ ? – אף‬
‫אחד ! יותר נוח לקרוא לו "דני הוצל"א" וכך כולם יודעים מי זה‪.‬‬
‫‪ ‬לפני מס' שנים היה נגר בתחזוקה שהודבק לא הכינוי "אלי‬
‫לייסט" ולמסגר הודבק הכינוי "שלמה פיק" (סוג של ריתוך)‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫בהעדר שם משפחה‪ ,‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם כל שהוא תכונה‬
‫חיצונית בולטת כמו גודל גוף צבע גוף וכו' או תכונת אופי כמו‬
‫חוכמה‪ ,‬חריצות וכו' ושם זה נשאר אח"כ לבני משפחתו‬
‫‪ ‬טוויל‪ ,‬ויסוקר ‪ ,‬ארוך – גבוה‪.‬‬
‫‪ ‬זעירי‪ ,‬קליין ‪ ,‬קורץ = קטן‬
‫‪ ‬גרוס = גדול‪,‬‬
‫‪ ‬שוקרון‪ ,‬רוט = אדמוני‪.‬‬
‫‪ ‬שוורץ‪ ,‬וייס = שחור ולבן‬
‫‪ ‬מיטלמן ‪ -‬איש בינוני‬
‫‪ ‬אלתרמן‪ ,‬אלתמן ‪ -‬איש זקן‬
‫‪ 13‬צ'רניאק – שחור‬

‫ראלף קליין‬
‫(לא היה קטן בכלל)‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫‪ ‬בוקעי – בעל צלקת‬
‫‪ ‬שיטרית – חכם‪ ,‬מוכשר‬
‫‪ ‬אבולעפיה – אבי הבריאות‬
‫‪ ‬רייך ‪ ,‬רייכמן – עשיר‬
‫‪ ‬ארבייטמן ‪ -‬איש עבודה‬
‫‪ ‬גרובר – איש חזק ומחוספס‬
‫‪ ‬בר‪ ,‬ברמן – דב ‪ -‬איש דובים‬
‫‪ ‬כנפו – בעל גלימה בברברית‬
‫מאיר שיטרית‬
‫(בנסיון לפתוח‬
‫קרירה בשירה)‬
‫‪14‬‬

‫שמות שמקורם במוצא גיאוגרפי‬
‫למה אשכנזי לא אשכנזי?‬
‫‪ ‬היהודי הנודד‪.‬‬
‫‪ ‬במשך מאות שנים נדדו היהודים ממקום למקום בעיקר עקב‬
‫רדיפות‪ ,‬חיפוש פרנסה וכו'‬
‫‪ ‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם שם משפחה ע"פ מוצאו הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪ ‬זו הסיבה שאשכנזי בד"כ אינו אשכנזי מכיוון שקיבל את שמו‬
‫ככל הנראה לאחר שהיגר מארצות אשכנז לארץ מארצות‬
‫ספרד ‪ .‬אם היה נשאר בארצו לא היה יחוד כלשהו בכך שהוא‬
‫אשכנזי ולא היה נקרא כך‬

‫‪15‬‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬
‫‪ ‬צנעני – מצנעה בתימן‬
‫‪ ‬דמארי – מדמאר בתימן‬
‫‪ ‬צברי – מצבאר בתימן‬
‫‪ ‬שרעבי – משרעב בתימן‬
‫‪ ‬ברלינר – מברלין‬
‫‪ ‬טולדנו – מטולדו בספרד‬
‫‪ ‬אבו קסיס – מקסיס בספרד‬
‫‪ ‬אלקסלסי – מקסלס בספרד‬
‫‪ ‬מויאל – ממויה בספרד‬
‫‪ ‬ורשבסקי – מוורשה‬
‫‪  16‬אלפסי – מפס במרוקו‬

‫מרגלית צנעני‬
‫אבק דרכים‪....‬‬
‫אבי טולדו‬

‫אריה דרעי‬
‫בועז שרעבי‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬

‫אריה דרעי‬

‫‪17‬‬

‫‪ ‬ברזני – מבראזן‪ ,‬כורדיסטן‬
‫‪ ‬דרעי‪ ,‬אדרעי – מעמק‬
‫הדרע במרוקו‬
‫‪ ‬הלפרין – מהילברון‪ ,‬גרמניה‬
‫‪ ‬בן שושן – משושן בפרס‬
‫‪ ‬אלמקייס – משבט מקייס‬
‫במרוקו‬
‫‪ ‬זגורי – מזגורה במרוקו‬
‫‪ ‬יזדי – מיזד פרס‬
‫‪ ‬שיראזי – משירז בפרס‬
‫‪ ‬פולק – פולני‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כ"ץ – כוהן צדק‪.‬‬
‫‪ ‬ש"ץ – שליח ציבור‬
‫‪ ‬שו"ר – שוחט ורב‪.‬‬
‫‪ ‬מזא"ה – מזרע אהרון הכהן‪.‬‬
‫‪ ‬שז"ר – שלמה זלמן רובשוב‪.‬‬
‫‪ ‬ז"ק – זרע‪/‬זכר קדושים‬
‫‪ ‬ב"ק – בני קדושים‬
‫‪ ‬יש"י – יחד שבטי ישראל‬
‫‪ ‬אזולאי – כהן "אישה זונה וחללה‬
‫לא יקחו" (ויקרא כ"א‪ ,‬ז')‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫מטרת השיכול והר"ת היתה‬
‫בעיקר להצניע את היהדות‬
‫מחשש להתנכלויות‪.‬‬
‫שימו לב למס' הוריאציות הרב‬
‫למשפחת כהן‬

‫זלמן שז"ר‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כג"ן – כהן גדול‬
‫‪ ‬ד"ץ – דיין צדק‬
‫‪ ‬זילכה – זכר לכהן הגדול‬
‫‪ ‬קפלן – כהן בפולנית‬
‫‪ ‬וויל – לוי (בשיכול אותיות)‬
‫‪ ‬סגל – סגן לויה (לוי)‬
‫אורנה ומשה ד"ץ‬
‫(בזמנים יפים)‬

‫‪19‬‬

‫רח' קפלן (אליעזר)‬
‫בתל אביב‬

‫שמות שמקורם מהטבע או עצמים‬
‫יהודים (בד"כ מארצות אשכנז) נהגו להוסיף לעצמם שמות‬
‫משפחה מהטבע ‪ ,‬אבנים טובות וכו' ‪:‬‬
‫‪ ‬רוזנטל – עמק הורדים‪.‬‬
‫‪ ‬בלומנקרנץ – זר פרחים‪.‬‬
‫‪ ‬רוזנברג – הר ורדים‬
‫‪ ‬גולדברג – הר פז‪ ,‬הר זהב‬
‫‪ ‬זילברשטיין – אבן כסף‬
‫‪ ‬אוקסנברג – הר שור‪.‬‬
‫‪ ‬שוורצנברג – הר שחור‪.‬‬
‫‪ ‬אייזנברג – הר ברזל‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪ ‬אפלבוים – עץ תפוחים‬
‫‪ ‬מנדלבאום – עץ שקדיה‪.‬‬
‫‪ ‬קליינשטיין – אבן קטנה‬

‫רמי קליינשטיין‬
‫(ממש כמו אבן קטנה)‬

‫ע"פ השלט בכניסה לבית‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי השלט שהיה קבוע על‬
‫ביתו של האב הקדמון של המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬למשפ' רוטשילד הידועה –ניתן על שם‬
‫השלט האדום שהיה קבוע על בית המשפחה‬
‫בפרנקפורט‬
‫‪ ‬שם המשפחה גנץ ‪ -‬ניתן על שם תמונת‬
‫האווז שהיה מצויר על שלט בפתח‬
‫בית המשפחה‪ ,‬וכן הלאה‬

‫האלוף בני גנץ‬

‫‪ ‬שלטי הבתים שימשו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כעזרה לציון בית מסוים‪,‬‬
‫במקום מספר הבית שאנו משתמשים בו כיום‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ע"פ יום או עונה‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי היום בשבוע‪ ,‬החודש או‬
‫העונה הקובעים או החשובים בחיי אבי המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬שם המשפחה מונטאג = יום שני‬
‫‪ ‬זונטאג = יום ראשון‪,‬‬
‫‪ ‬משפחת זומר = קיץ (בגרמנית)‬
‫‪ ‬וינטר = חורף‬
‫איצטדיון וינטר‬
‫(בקיץ)‬

‫‪22‬‬

‫שמות משפחה בקהילה האתיופית‬
‫‪ ‬באתיופיה לא נהוג לתת שמות משפחה‬
‫‪ ‬אדם מכונה בשמו הפרטי‪ ,‬שם אביו ושם סבו‪ ,‬בדומה לנהוג‬
‫בתקופת התנ"ך‬
‫‪ ‬כשעלו יהודי אתיופיה לישראל‪ ,‬הם נדרשו על ידי הרשויות‬
‫להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל‬
‫‪ ‬לרוב‪ ,‬בחרו לקחת את שם הסב‬
‫והפכו אתו לשם משפחה‬
‫‪ ‬במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם‬
‫‪ ‬המשפחה על פי אביו של הסב‬
‫‪ ‬במקרה בהם אב המשפחה לא חי ‪ -‬נקבע השם על פי שם‬
‫‪ 23‬האב המנוח‬

‫חידון עיברות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪24‬‬

‫דוד בן גוריון‪.‬‬
‫גולדה מאיר‪.‬‬
‫יצחק בן צבי‪.‬‬
‫לוי אשכול‪.‬‬
‫יגאל ידין‪.‬‬
‫משה שרת‪.‬‬
‫יצחק שמיר‪.‬‬
‫פנחס ספיר‪.‬‬
‫אהוד ברק‪.‬‬
‫אריק שרון‪.‬‬
‫יצחק רבין‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫דוד גרין (ירוק)‪.‬‬
‫גולדה מאירסון (בן מאיר )‬
‫יצחק שישלביץ (לאביו קראו צבי)‬
‫שקולניק‬
‫סוקניק‬
‫משה שרתוק‪.‬‬
‫יצחק יזרניצקי‬
‫פנחס קוזלובסקי‬
‫ברוג‬
‫אריק שיינרמן‬
‫רוביצוב‬

‫ערך אריה בלסיאנו‬

‫בלסיאנו = שיבוש של ולנסיאנו מהעיר ולנסיה‬
‫בספרד‬
‫‪25‬‬

‫‪Confidential‬‬


Slide 3

‫שמות משפחה‬
‫ביהדות‬
‫ערך אריה בלסיאנו‬
‫‪1‬‬

‫‪Confidential‬‬

‫שמות משפחה בעת העתיקה וימי הביניים‬
‫‪ ‬בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב ובני‬
‫האדם נקראו בעיקר על שם אביהם ‪:‬‬
‫‪ ‬יהושוע בן נון‬
‫‪ ‬דוד בן ישי‬
‫‪ ‬יוסף בן מתתיהו‬
‫‪ ‬רבי שמעון בר יוחאי‬
‫‪ ‬רבי משה בן מימון (הרמב"ם)‬
‫‪‬‬

‫או ע"פ מוצא או שיוך גיאוגרפי‬
‫‪ ‬אוריה החיתי‬
‫‪ ‬נבל הכרמלי‬
‫‪ ‬רבי יוסי הגלילי‬

‫‪2‬‬

‫דוד בן ישי‬

‫הרמב"ם‬

‫שמות משפחה ביהדות‬
‫‪ ‬השימוש בשמות משפחה אצל יהודים מופיע לראשונה במאה‬
‫העשירית בצרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה וצפון אפריקה‬
‫‪ ‬במרכז אירופה ובמזרחה‪ ,‬שמות משפחה נכנסו לשימוש‬
‫במאה ה ‪ , 16‬בעיקר אצל משפחות ממעמד גבוה‬
‫‪ ‬נשיאת שם משפחה הייתה סימן למעמד גבוה ומכובד‬
‫‪ ‬רק במאה ה ‪ 18‬בקירוב החלו רוב היהודים לאמץ להם שמות‬
‫משפחה‪ .‬ממספר סיבות ‪ ,‬לדוגמא צו השלטון לצורכי מיסוי‪,‬‬
‫גיוס לצבא וכו'‬
‫‪ ‬שמות המשפחה היהודיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬שמות שמשפחות יהודיות בחרו לעצמן‬
‫‪ ‬שמות שהוצמדו להן על ידי הסביבה או השלטון‬
‫‪3‬‬

‫מקורות שמות משפחה ביהדות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪4‬‬

‫בעיקר על המקורות היהודיים התנ"כיים (שמעון‪ ,‬דוד‪ ,‬יעקב‪ ,‬אברהם‪,‬‬
‫אהרון‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫גם שמות של מקומות תנ"כיים‪ ,‬ערים‪ ,‬אתרים ומבנים בארץ ישראל‬
‫(ירושלים‪ ,‬בית לחם‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫בד"כ לא השתמשו היהודים בשם כפשוטו‪ ,‬אלא שינו מעט את צורתו‬
‫(בצליל או בכתיב) או הוסיפו לו תחיליות או סופיות בלשון המקום שבו‬
‫חיו‪ .‬וזאת בכדי לשמור על מסורת אבותיהם‪ ,‬וגם לחיות בשלום ולהשתלב‬
‫בחברה הלא‪-‬יהודית שבקרבה חיו‪.‬‬
‫לדוגמא השם התנ"כי נתן‪ ,‬הפך לשם המשפחה נתנזון‪( ,‬בגרמנית וביידיש‬
‫ בן נתן‪ ).‬הסופית "זון" ‪ -‬צליל גרמני; יעקב הפך לשם המשפחה ועקנין‪,‬‬‫שהוא שם חיבה והקטנה ליעקב בלשון הברברית‪ .‬שינוי הצורה שיווה‬
‫לשם צליל ערבי‪-‬ברברי‬

‫סיומות‬
‫‪ ‬רוסיה – "איץ'" או "ויץ'" = בן‪ .‬ברקוביץ' = הבן של ברקו‪,‬‬
‫הורביץ = בן חור‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "זאדה" – בן‪ .‬יוספזאדה = בן יוסף‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "יאן" דוידיאן = בן דוד‬
‫‪ ‬בוכרים – "יוף" שמחיוף = בן שמחה‬
‫אלעד שמחיוף‬
‫‪ ‬גרוזיה – "שווילי" – בן‪ .‬ברוכשווילי = בן ברוך‬
‫‪ ‬אירופה – "זון"‪" ,‬סון" – בן‪ .‬הירשזון = בן צבי‪.‬‬
‫‪ ‬ארצות סלאביוות – סיומת "סקי" – ורשבסקי = מהעיר ורשה‪.‬‬
‫‪ ‬הודו – "קר" ‪ -‬נגאוקר‪ ,‬צ'ריקר (מקהילת צ'ארי בהודו)‬

‫‪5‬‬

‫סוגים עיקרים של מקורות שמות משפחה‬
‫‪ ‬שמות על שם אבי המשפחה או אם המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בשמות של מקומות ‪.‬‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם במשלח יד של אב המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בתכונות גוף או תכונות אופי בולטות‬
‫‪ ‬ראשי תיבות‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בעצמים‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בשילובים‬
‫‪ ‬שמות כינוי וחיבה‬
‫‪ ‬שיכול אותיות‬
‫‪6‬‬

‫שמות על שם אב המשפחה‬
‫‪ ‬חלק משמות המשפחה נגזרים משמו של אב המשפחה‬
‫הקדמון ‪:‬‬
‫‪ ‬אברמסון ‪ -‬על שם האב אברהם‬
‫‪ ‬מרקוס ‪ -‬על שם מרדכי‬
‫‪ ‬נחמיאס ‪ -‬על שם נחמיה‬
‫‪ ‬היימן ‪ -‬על שם חיים (בגרמנית)‬
‫‪ ‬ביבס – על שם חיים (בלדינו)‬
‫‪ ‬אהרוני‪ ,‬אגרון – ע"ש אהרון‬
‫‪ ‬זלמן ‪ ,‬סלמן – ע"ש שלמה‬
‫‪ ‬בינימיני – ע"ש בינימין‬
‫‪ ‬ועקנין – שם חיבה ליעקב בלשון‬
‫הברברית (מרוקו)‬
‫‪7‬‬

‫הזמרת סי‬
‫הימן‬

‫השף – ישראל‬
‫אהרוני‬

‫שמות על שם אם המשפחה‬
‫‪ ‬לא רק אב המשפחה היה מקור לשם המשפחה‪ ,‬לעיתים‬
‫השתמשו דווקא בשם האם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בייליס – בלה‬
‫חנקיס – חנה‬
‫חבקין – חווה‬
‫סורקיס – שרה‬
‫ריבקין – רבקה‬
‫בשעביס – בת שבע‬
‫דסה – הדסה‬

‫יצחק בשביס ‪-‬‬
‫זינגר‬

‫דנה דבורין‬
‫‪8‬‬

‫שמות משפחה ע"פ מקצוע‬
‫‪ ‬אנשים הוסיפו לעצמם (או ברוב המקרים הסביבה) שם‬
‫משפחה על סמך מקצועם או מקצוע בני משפחתם‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫אפשר בקלות לזהות את מוצאו של האדם על פי שם משפחתו‪.‬‬
‫‪ ‬כמעט כל המקצועות המסורתיים מופיעים בשמות המשפחה‬
‫במס' וריאציות ובמספר שפות ושם משפחה ע"פ מקצוע היה‬
‫שכיח מאוד‬

‫‪9‬‬

‫שמות שמקורם במשלח יד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ 10‬‬

‫נגר‬
‫חייט‬
‫גבאי‬
‫שוחט‬
‫חזן‬
‫בנאי‬
‫תורג'מן – מתורגמן‪.‬‬
‫שוסטר – סנדלר‪.‬‬
‫קאופמן – איש מסחר‪.‬‬
‫טוקר ‪ ,‬נקש – חרט‬
‫קנטור – חזן‬
‫שכטר – שוחט‪.‬‬
‫בוכבינדר ‪ -‬כורך ספרים‬
‫דבח – שוחט (ערבית)‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫טישלר – נגר‬
‫פרבר – צבע‬
‫גלזר – זגג‬
‫פישר –דייג‬
‫מקלר – מתווך‬
‫הררי – סוחר משי‬
‫מועלם – מורה (ערבית)‬
‫חדד‪ ,‬חדידה – מסגר‬
‫(חדיד = ברזל בערבית)‬
‫בייקר – אופה‬
‫דהן – עוסק בשמן‬
‫ברונפמן ‪ -‬מזקק‬
‫דיכטר – פייטן‬
‫ג'ימס בייקר‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (המשך)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬

‫‪‬‬

‫לידרמן‪ ,‬שניידר– חייט‬
‫שומאכר ‪ -‬סנדלר‬
‫מילר – טוחן בגרמנית‪ ,‬טחן (בערבית)‬
‫גולדמן ‪ ,‬זילברמן – צורף או סוחר זהב‬
‫(גולד= זהב זילבר = כסף )‬
‫סבן ‪ -‬מייצר סבונים‬
‫הולצר ‪ -‬נגר (הולץ = עץ)‬
‫בוסקילה – נושא אסל ועליו דלי מים למכירה‪.‬‬
‫בוקובזה – אופה (חובז = לחם בערבית)‬
‫חכם – רב (ערבית)‬
‫סעצ'י‪ ,‬סעתי – שען (כורדית‪ ,‬ערבית)‬
‫אלבז – מאלף בזים‬
‫אלמושנינו – חזן (ספרדית)‬
‫אלפנדרי – נגיד (ספרדית)‬

‫מיכאל שומאכר‬
‫(תראו מה יצא‬
‫מסנדלר)‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (היום )‬
‫‪ ‬גם היום מסתבר אנשים נוטים להצמיד שם של מקצוע ליד שם‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫‪ ‬למי אין בטלפון שם כמו‪" :‬משה תריסים"‬
‫‪ ‬יש חברה ידועה שנקראת "אבי שטיחים"‬
‫‪ ‬מי יודע מה שם משפחה של דני מהוצל"א ביסנ"מ ? – אף‬
‫אחד ! יותר נוח לקרוא לו "דני הוצל"א" וכך כולם יודעים מי זה‪.‬‬
‫‪ ‬לפני מס' שנים היה נגר בתחזוקה שהודבק לא הכינוי "אלי‬
‫לייסט" ולמסגר הודבק הכינוי "שלמה פיק" (סוג של ריתוך)‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫בהעדר שם משפחה‪ ,‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם כל שהוא תכונה‬
‫חיצונית בולטת כמו גודל גוף צבע גוף וכו' או תכונת אופי כמו‬
‫חוכמה‪ ,‬חריצות וכו' ושם זה נשאר אח"כ לבני משפחתו‬
‫‪ ‬טוויל‪ ,‬ויסוקר ‪ ,‬ארוך – גבוה‪.‬‬
‫‪ ‬זעירי‪ ,‬קליין ‪ ,‬קורץ = קטן‬
‫‪ ‬גרוס = גדול‪,‬‬
‫‪ ‬שוקרון‪ ,‬רוט = אדמוני‪.‬‬
‫‪ ‬שוורץ‪ ,‬וייס = שחור ולבן‬
‫‪ ‬מיטלמן ‪ -‬איש בינוני‬
‫‪ ‬אלתרמן‪ ,‬אלתמן ‪ -‬איש זקן‬
‫‪ 13‬צ'רניאק – שחור‬

‫ראלף קליין‬
‫(לא היה קטן בכלל)‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫‪ ‬בוקעי – בעל צלקת‬
‫‪ ‬שיטרית – חכם‪ ,‬מוכשר‬
‫‪ ‬אבולעפיה – אבי הבריאות‬
‫‪ ‬רייך ‪ ,‬רייכמן – עשיר‬
‫‪ ‬ארבייטמן ‪ -‬איש עבודה‬
‫‪ ‬גרובר – איש חזק ומחוספס‬
‫‪ ‬בר‪ ,‬ברמן – דב ‪ -‬איש דובים‬
‫‪ ‬כנפו – בעל גלימה בברברית‬
‫מאיר שיטרית‬
‫(בנסיון לפתוח‬
‫קרירה בשירה)‬
‫‪14‬‬

‫שמות שמקורם במוצא גיאוגרפי‬
‫למה אשכנזי לא אשכנזי?‬
‫‪ ‬היהודי הנודד‪.‬‬
‫‪ ‬במשך מאות שנים נדדו היהודים ממקום למקום בעיקר עקב‬
‫רדיפות‪ ,‬חיפוש פרנסה וכו'‬
‫‪ ‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם שם משפחה ע"פ מוצאו הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪ ‬זו הסיבה שאשכנזי בד"כ אינו אשכנזי מכיוון שקיבל את שמו‬
‫ככל הנראה לאחר שהיגר מארצות אשכנז לארץ מארצות‬
‫ספרד ‪ .‬אם היה נשאר בארצו לא היה יחוד כלשהו בכך שהוא‬
‫אשכנזי ולא היה נקרא כך‬

‫‪15‬‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬
‫‪ ‬צנעני – מצנעה בתימן‬
‫‪ ‬דמארי – מדמאר בתימן‬
‫‪ ‬צברי – מצבאר בתימן‬
‫‪ ‬שרעבי – משרעב בתימן‬
‫‪ ‬ברלינר – מברלין‬
‫‪ ‬טולדנו – מטולדו בספרד‬
‫‪ ‬אבו קסיס – מקסיס בספרד‬
‫‪ ‬אלקסלסי – מקסלס בספרד‬
‫‪ ‬מויאל – ממויה בספרד‬
‫‪ ‬ורשבסקי – מוורשה‬
‫‪  16‬אלפסי – מפס במרוקו‬

‫מרגלית צנעני‬
‫אבק דרכים‪....‬‬
‫אבי טולדו‬

‫אריה דרעי‬
‫בועז שרעבי‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬

‫אריה דרעי‬

‫‪17‬‬

‫‪ ‬ברזני – מבראזן‪ ,‬כורדיסטן‬
‫‪ ‬דרעי‪ ,‬אדרעי – מעמק‬
‫הדרע במרוקו‬
‫‪ ‬הלפרין – מהילברון‪ ,‬גרמניה‬
‫‪ ‬בן שושן – משושן בפרס‬
‫‪ ‬אלמקייס – משבט מקייס‬
‫במרוקו‬
‫‪ ‬זגורי – מזגורה במרוקו‬
‫‪ ‬יזדי – מיזד פרס‬
‫‪ ‬שיראזי – משירז בפרס‬
‫‪ ‬פולק – פולני‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כ"ץ – כוהן צדק‪.‬‬
‫‪ ‬ש"ץ – שליח ציבור‬
‫‪ ‬שו"ר – שוחט ורב‪.‬‬
‫‪ ‬מזא"ה – מזרע אהרון הכהן‪.‬‬
‫‪ ‬שז"ר – שלמה זלמן רובשוב‪.‬‬
‫‪ ‬ז"ק – זרע‪/‬זכר קדושים‬
‫‪ ‬ב"ק – בני קדושים‬
‫‪ ‬יש"י – יחד שבטי ישראל‬
‫‪ ‬אזולאי – כהן "אישה זונה וחללה‬
‫לא יקחו" (ויקרא כ"א‪ ,‬ז')‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫מטרת השיכול והר"ת היתה‬
‫בעיקר להצניע את היהדות‬
‫מחשש להתנכלויות‪.‬‬
‫שימו לב למס' הוריאציות הרב‬
‫למשפחת כהן‬

‫זלמן שז"ר‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כג"ן – כהן גדול‬
‫‪ ‬ד"ץ – דיין צדק‬
‫‪ ‬זילכה – זכר לכהן הגדול‬
‫‪ ‬קפלן – כהן בפולנית‬
‫‪ ‬וויל – לוי (בשיכול אותיות)‬
‫‪ ‬סגל – סגן לויה (לוי)‬
‫אורנה ומשה ד"ץ‬
‫(בזמנים יפים)‬

‫‪19‬‬

‫רח' קפלן (אליעזר)‬
‫בתל אביב‬

‫שמות שמקורם מהטבע או עצמים‬
‫יהודים (בד"כ מארצות אשכנז) נהגו להוסיף לעצמם שמות‬
‫משפחה מהטבע ‪ ,‬אבנים טובות וכו' ‪:‬‬
‫‪ ‬רוזנטל – עמק הורדים‪.‬‬
‫‪ ‬בלומנקרנץ – זר פרחים‪.‬‬
‫‪ ‬רוזנברג – הר ורדים‬
‫‪ ‬גולדברג – הר פז‪ ,‬הר זהב‬
‫‪ ‬זילברשטיין – אבן כסף‬
‫‪ ‬אוקסנברג – הר שור‪.‬‬
‫‪ ‬שוורצנברג – הר שחור‪.‬‬
‫‪ ‬אייזנברג – הר ברזל‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪ ‬אפלבוים – עץ תפוחים‬
‫‪ ‬מנדלבאום – עץ שקדיה‪.‬‬
‫‪ ‬קליינשטיין – אבן קטנה‬

‫רמי קליינשטיין‬
‫(ממש כמו אבן קטנה)‬

‫ע"פ השלט בכניסה לבית‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי השלט שהיה קבוע על‬
‫ביתו של האב הקדמון של המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬למשפ' רוטשילד הידועה –ניתן על שם‬
‫השלט האדום שהיה קבוע על בית המשפחה‬
‫בפרנקפורט‬
‫‪ ‬שם המשפחה גנץ ‪ -‬ניתן על שם תמונת‬
‫האווז שהיה מצויר על שלט בפתח‬
‫בית המשפחה‪ ,‬וכן הלאה‬

‫האלוף בני גנץ‬

‫‪ ‬שלטי הבתים שימשו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כעזרה לציון בית מסוים‪,‬‬
‫במקום מספר הבית שאנו משתמשים בו כיום‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ע"פ יום או עונה‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי היום בשבוע‪ ,‬החודש או‬
‫העונה הקובעים או החשובים בחיי אבי המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬שם המשפחה מונטאג = יום שני‬
‫‪ ‬זונטאג = יום ראשון‪,‬‬
‫‪ ‬משפחת זומר = קיץ (בגרמנית)‬
‫‪ ‬וינטר = חורף‬
‫איצטדיון וינטר‬
‫(בקיץ)‬

‫‪22‬‬

‫שמות משפחה בקהילה האתיופית‬
‫‪ ‬באתיופיה לא נהוג לתת שמות משפחה‬
‫‪ ‬אדם מכונה בשמו הפרטי‪ ,‬שם אביו ושם סבו‪ ,‬בדומה לנהוג‬
‫בתקופת התנ"ך‬
‫‪ ‬כשעלו יהודי אתיופיה לישראל‪ ,‬הם נדרשו על ידי הרשויות‬
‫להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל‬
‫‪ ‬לרוב‪ ,‬בחרו לקחת את שם הסב‬
‫והפכו אתו לשם משפחה‬
‫‪ ‬במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם‬
‫‪ ‬המשפחה על פי אביו של הסב‬
‫‪ ‬במקרה בהם אב המשפחה לא חי ‪ -‬נקבע השם על פי שם‬
‫‪ 23‬האב המנוח‬

‫חידון עיברות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪24‬‬

‫דוד בן גוריון‪.‬‬
‫גולדה מאיר‪.‬‬
‫יצחק בן צבי‪.‬‬
‫לוי אשכול‪.‬‬
‫יגאל ידין‪.‬‬
‫משה שרת‪.‬‬
‫יצחק שמיר‪.‬‬
‫פנחס ספיר‪.‬‬
‫אהוד ברק‪.‬‬
‫אריק שרון‪.‬‬
‫יצחק רבין‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫דוד גרין (ירוק)‪.‬‬
‫גולדה מאירסון (בן מאיר )‬
‫יצחק שישלביץ (לאביו קראו צבי)‬
‫שקולניק‬
‫סוקניק‬
‫משה שרתוק‪.‬‬
‫יצחק יזרניצקי‬
‫פנחס קוזלובסקי‬
‫ברוג‬
‫אריק שיינרמן‬
‫רוביצוב‬

‫ערך אריה בלסיאנו‬

‫בלסיאנו = שיבוש של ולנסיאנו מהעיר ולנסיה‬
‫בספרד‬
‫‪25‬‬

‫‪Confidential‬‬


Slide 4

‫שמות משפחה‬
‫ביהדות‬
‫ערך אריה בלסיאנו‬
‫‪1‬‬

‫‪Confidential‬‬

‫שמות משפחה בעת העתיקה וימי הביניים‬
‫‪ ‬בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב ובני‬
‫האדם נקראו בעיקר על שם אביהם ‪:‬‬
‫‪ ‬יהושוע בן נון‬
‫‪ ‬דוד בן ישי‬
‫‪ ‬יוסף בן מתתיהו‬
‫‪ ‬רבי שמעון בר יוחאי‬
‫‪ ‬רבי משה בן מימון (הרמב"ם)‬
‫‪‬‬

‫או ע"פ מוצא או שיוך גיאוגרפי‬
‫‪ ‬אוריה החיתי‬
‫‪ ‬נבל הכרמלי‬
‫‪ ‬רבי יוסי הגלילי‬

‫‪2‬‬

‫דוד בן ישי‬

‫הרמב"ם‬

‫שמות משפחה ביהדות‬
‫‪ ‬השימוש בשמות משפחה אצל יהודים מופיע לראשונה במאה‬
‫העשירית בצרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה וצפון אפריקה‬
‫‪ ‬במרכז אירופה ובמזרחה‪ ,‬שמות משפחה נכנסו לשימוש‬
‫במאה ה ‪ , 16‬בעיקר אצל משפחות ממעמד גבוה‬
‫‪ ‬נשיאת שם משפחה הייתה סימן למעמד גבוה ומכובד‬
‫‪ ‬רק במאה ה ‪ 18‬בקירוב החלו רוב היהודים לאמץ להם שמות‬
‫משפחה‪ .‬ממספר סיבות ‪ ,‬לדוגמא צו השלטון לצורכי מיסוי‪,‬‬
‫גיוס לצבא וכו'‬
‫‪ ‬שמות המשפחה היהודיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬שמות שמשפחות יהודיות בחרו לעצמן‬
‫‪ ‬שמות שהוצמדו להן על ידי הסביבה או השלטון‬
‫‪3‬‬

‫מקורות שמות משפחה ביהדות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪4‬‬

‫בעיקר על המקורות היהודיים התנ"כיים (שמעון‪ ,‬דוד‪ ,‬יעקב‪ ,‬אברהם‪,‬‬
‫אהרון‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫גם שמות של מקומות תנ"כיים‪ ,‬ערים‪ ,‬אתרים ומבנים בארץ ישראל‬
‫(ירושלים‪ ,‬בית לחם‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫בד"כ לא השתמשו היהודים בשם כפשוטו‪ ,‬אלא שינו מעט את צורתו‬
‫(בצליל או בכתיב) או הוסיפו לו תחיליות או סופיות בלשון המקום שבו‬
‫חיו‪ .‬וזאת בכדי לשמור על מסורת אבותיהם‪ ,‬וגם לחיות בשלום ולהשתלב‬
‫בחברה הלא‪-‬יהודית שבקרבה חיו‪.‬‬
‫לדוגמא השם התנ"כי נתן‪ ,‬הפך לשם המשפחה נתנזון‪( ,‬בגרמנית וביידיש‬
‫ בן נתן‪ ).‬הסופית "זון" ‪ -‬צליל גרמני; יעקב הפך לשם המשפחה ועקנין‪,‬‬‫שהוא שם חיבה והקטנה ליעקב בלשון הברברית‪ .‬שינוי הצורה שיווה‬
‫לשם צליל ערבי‪-‬ברברי‬

‫סיומות‬
‫‪ ‬רוסיה – "איץ'" או "ויץ'" = בן‪ .‬ברקוביץ' = הבן של ברקו‪,‬‬
‫הורביץ = בן חור‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "זאדה" – בן‪ .‬יוספזאדה = בן יוסף‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "יאן" דוידיאן = בן דוד‬
‫‪ ‬בוכרים – "יוף" שמחיוף = בן שמחה‬
‫אלעד שמחיוף‬
‫‪ ‬גרוזיה – "שווילי" – בן‪ .‬ברוכשווילי = בן ברוך‬
‫‪ ‬אירופה – "זון"‪" ,‬סון" – בן‪ .‬הירשזון = בן צבי‪.‬‬
‫‪ ‬ארצות סלאביוות – סיומת "סקי" – ורשבסקי = מהעיר ורשה‪.‬‬
‫‪ ‬הודו – "קר" ‪ -‬נגאוקר‪ ,‬צ'ריקר (מקהילת צ'ארי בהודו)‬

‫‪5‬‬

‫סוגים עיקרים של מקורות שמות משפחה‬
‫‪ ‬שמות על שם אבי המשפחה או אם המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בשמות של מקומות ‪.‬‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם במשלח יד של אב המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בתכונות גוף או תכונות אופי בולטות‬
‫‪ ‬ראשי תיבות‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בעצמים‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בשילובים‬
‫‪ ‬שמות כינוי וחיבה‬
‫‪ ‬שיכול אותיות‬
‫‪6‬‬

‫שמות על שם אב המשפחה‬
‫‪ ‬חלק משמות המשפחה נגזרים משמו של אב המשפחה‬
‫הקדמון ‪:‬‬
‫‪ ‬אברמסון ‪ -‬על שם האב אברהם‬
‫‪ ‬מרקוס ‪ -‬על שם מרדכי‬
‫‪ ‬נחמיאס ‪ -‬על שם נחמיה‬
‫‪ ‬היימן ‪ -‬על שם חיים (בגרמנית)‬
‫‪ ‬ביבס – על שם חיים (בלדינו)‬
‫‪ ‬אהרוני‪ ,‬אגרון – ע"ש אהרון‬
‫‪ ‬זלמן ‪ ,‬סלמן – ע"ש שלמה‬
‫‪ ‬בינימיני – ע"ש בינימין‬
‫‪ ‬ועקנין – שם חיבה ליעקב בלשון‬
‫הברברית (מרוקו)‬
‫‪7‬‬

‫הזמרת סי‬
‫הימן‬

‫השף – ישראל‬
‫אהרוני‬

‫שמות על שם אם המשפחה‬
‫‪ ‬לא רק אב המשפחה היה מקור לשם המשפחה‪ ,‬לעיתים‬
‫השתמשו דווקא בשם האם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בייליס – בלה‬
‫חנקיס – חנה‬
‫חבקין – חווה‬
‫סורקיס – שרה‬
‫ריבקין – רבקה‬
‫בשעביס – בת שבע‬
‫דסה – הדסה‬

‫יצחק בשביס ‪-‬‬
‫זינגר‬

‫דנה דבורין‬
‫‪8‬‬

‫שמות משפחה ע"פ מקצוע‬
‫‪ ‬אנשים הוסיפו לעצמם (או ברוב המקרים הסביבה) שם‬
‫משפחה על סמך מקצועם או מקצוע בני משפחתם‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫אפשר בקלות לזהות את מוצאו של האדם על פי שם משפחתו‪.‬‬
‫‪ ‬כמעט כל המקצועות המסורתיים מופיעים בשמות המשפחה‬
‫במס' וריאציות ובמספר שפות ושם משפחה ע"פ מקצוע היה‬
‫שכיח מאוד‬

‫‪9‬‬

‫שמות שמקורם במשלח יד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ 10‬‬

‫נגר‬
‫חייט‬
‫גבאי‬
‫שוחט‬
‫חזן‬
‫בנאי‬
‫תורג'מן – מתורגמן‪.‬‬
‫שוסטר – סנדלר‪.‬‬
‫קאופמן – איש מסחר‪.‬‬
‫טוקר ‪ ,‬נקש – חרט‬
‫קנטור – חזן‬
‫שכטר – שוחט‪.‬‬
‫בוכבינדר ‪ -‬כורך ספרים‬
‫דבח – שוחט (ערבית)‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫טישלר – נגר‬
‫פרבר – צבע‬
‫גלזר – זגג‬
‫פישר –דייג‬
‫מקלר – מתווך‬
‫הררי – סוחר משי‬
‫מועלם – מורה (ערבית)‬
‫חדד‪ ,‬חדידה – מסגר‬
‫(חדיד = ברזל בערבית)‬
‫בייקר – אופה‬
‫דהן – עוסק בשמן‬
‫ברונפמן ‪ -‬מזקק‬
‫דיכטר – פייטן‬
‫ג'ימס בייקר‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (המשך)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬

‫‪‬‬

‫לידרמן‪ ,‬שניידר– חייט‬
‫שומאכר ‪ -‬סנדלר‬
‫מילר – טוחן בגרמנית‪ ,‬טחן (בערבית)‬
‫גולדמן ‪ ,‬זילברמן – צורף או סוחר זהב‬
‫(גולד= זהב זילבר = כסף )‬
‫סבן ‪ -‬מייצר סבונים‬
‫הולצר ‪ -‬נגר (הולץ = עץ)‬
‫בוסקילה – נושא אסל ועליו דלי מים למכירה‪.‬‬
‫בוקובזה – אופה (חובז = לחם בערבית)‬
‫חכם – רב (ערבית)‬
‫סעצ'י‪ ,‬סעתי – שען (כורדית‪ ,‬ערבית)‬
‫אלבז – מאלף בזים‬
‫אלמושנינו – חזן (ספרדית)‬
‫אלפנדרי – נגיד (ספרדית)‬

‫מיכאל שומאכר‬
‫(תראו מה יצא‬
‫מסנדלר)‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (היום )‬
‫‪ ‬גם היום מסתבר אנשים נוטים להצמיד שם של מקצוע ליד שם‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫‪ ‬למי אין בטלפון שם כמו‪" :‬משה תריסים"‬
‫‪ ‬יש חברה ידועה שנקראת "אבי שטיחים"‬
‫‪ ‬מי יודע מה שם משפחה של דני מהוצל"א ביסנ"מ ? – אף‬
‫אחד ! יותר נוח לקרוא לו "דני הוצל"א" וכך כולם יודעים מי זה‪.‬‬
‫‪ ‬לפני מס' שנים היה נגר בתחזוקה שהודבק לא הכינוי "אלי‬
‫לייסט" ולמסגר הודבק הכינוי "שלמה פיק" (סוג של ריתוך)‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫בהעדר שם משפחה‪ ,‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם כל שהוא תכונה‬
‫חיצונית בולטת כמו גודל גוף צבע גוף וכו' או תכונת אופי כמו‬
‫חוכמה‪ ,‬חריצות וכו' ושם זה נשאר אח"כ לבני משפחתו‬
‫‪ ‬טוויל‪ ,‬ויסוקר ‪ ,‬ארוך – גבוה‪.‬‬
‫‪ ‬זעירי‪ ,‬קליין ‪ ,‬קורץ = קטן‬
‫‪ ‬גרוס = גדול‪,‬‬
‫‪ ‬שוקרון‪ ,‬רוט = אדמוני‪.‬‬
‫‪ ‬שוורץ‪ ,‬וייס = שחור ולבן‬
‫‪ ‬מיטלמן ‪ -‬איש בינוני‬
‫‪ ‬אלתרמן‪ ,‬אלתמן ‪ -‬איש זקן‬
‫‪ 13‬צ'רניאק – שחור‬

‫ראלף קליין‬
‫(לא היה קטן בכלל)‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫‪ ‬בוקעי – בעל צלקת‬
‫‪ ‬שיטרית – חכם‪ ,‬מוכשר‬
‫‪ ‬אבולעפיה – אבי הבריאות‬
‫‪ ‬רייך ‪ ,‬רייכמן – עשיר‬
‫‪ ‬ארבייטמן ‪ -‬איש עבודה‬
‫‪ ‬גרובר – איש חזק ומחוספס‬
‫‪ ‬בר‪ ,‬ברמן – דב ‪ -‬איש דובים‬
‫‪ ‬כנפו – בעל גלימה בברברית‬
‫מאיר שיטרית‬
‫(בנסיון לפתוח‬
‫קרירה בשירה)‬
‫‪14‬‬

‫שמות שמקורם במוצא גיאוגרפי‬
‫למה אשכנזי לא אשכנזי?‬
‫‪ ‬היהודי הנודד‪.‬‬
‫‪ ‬במשך מאות שנים נדדו היהודים ממקום למקום בעיקר עקב‬
‫רדיפות‪ ,‬חיפוש פרנסה וכו'‬
‫‪ ‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם שם משפחה ע"פ מוצאו הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪ ‬זו הסיבה שאשכנזי בד"כ אינו אשכנזי מכיוון שקיבל את שמו‬
‫ככל הנראה לאחר שהיגר מארצות אשכנז לארץ מארצות‬
‫ספרד ‪ .‬אם היה נשאר בארצו לא היה יחוד כלשהו בכך שהוא‬
‫אשכנזי ולא היה נקרא כך‬

‫‪15‬‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬
‫‪ ‬צנעני – מצנעה בתימן‬
‫‪ ‬דמארי – מדמאר בתימן‬
‫‪ ‬צברי – מצבאר בתימן‬
‫‪ ‬שרעבי – משרעב בתימן‬
‫‪ ‬ברלינר – מברלין‬
‫‪ ‬טולדנו – מטולדו בספרד‬
‫‪ ‬אבו קסיס – מקסיס בספרד‬
‫‪ ‬אלקסלסי – מקסלס בספרד‬
‫‪ ‬מויאל – ממויה בספרד‬
‫‪ ‬ורשבסקי – מוורשה‬
‫‪  16‬אלפסי – מפס במרוקו‬

‫מרגלית צנעני‬
‫אבק דרכים‪....‬‬
‫אבי טולדו‬

‫אריה דרעי‬
‫בועז שרעבי‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬

‫אריה דרעי‬

‫‪17‬‬

‫‪ ‬ברזני – מבראזן‪ ,‬כורדיסטן‬
‫‪ ‬דרעי‪ ,‬אדרעי – מעמק‬
‫הדרע במרוקו‬
‫‪ ‬הלפרין – מהילברון‪ ,‬גרמניה‬
‫‪ ‬בן שושן – משושן בפרס‬
‫‪ ‬אלמקייס – משבט מקייס‬
‫במרוקו‬
‫‪ ‬זגורי – מזגורה במרוקו‬
‫‪ ‬יזדי – מיזד פרס‬
‫‪ ‬שיראזי – משירז בפרס‬
‫‪ ‬פולק – פולני‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כ"ץ – כוהן צדק‪.‬‬
‫‪ ‬ש"ץ – שליח ציבור‬
‫‪ ‬שו"ר – שוחט ורב‪.‬‬
‫‪ ‬מזא"ה – מזרע אהרון הכהן‪.‬‬
‫‪ ‬שז"ר – שלמה זלמן רובשוב‪.‬‬
‫‪ ‬ז"ק – זרע‪/‬זכר קדושים‬
‫‪ ‬ב"ק – בני קדושים‬
‫‪ ‬יש"י – יחד שבטי ישראל‬
‫‪ ‬אזולאי – כהן "אישה זונה וחללה‬
‫לא יקחו" (ויקרא כ"א‪ ,‬ז')‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫מטרת השיכול והר"ת היתה‬
‫בעיקר להצניע את היהדות‬
‫מחשש להתנכלויות‪.‬‬
‫שימו לב למס' הוריאציות הרב‬
‫למשפחת כהן‬

‫זלמן שז"ר‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כג"ן – כהן גדול‬
‫‪ ‬ד"ץ – דיין צדק‬
‫‪ ‬זילכה – זכר לכהן הגדול‬
‫‪ ‬קפלן – כהן בפולנית‬
‫‪ ‬וויל – לוי (בשיכול אותיות)‬
‫‪ ‬סגל – סגן לויה (לוי)‬
‫אורנה ומשה ד"ץ‬
‫(בזמנים יפים)‬

‫‪19‬‬

‫רח' קפלן (אליעזר)‬
‫בתל אביב‬

‫שמות שמקורם מהטבע או עצמים‬
‫יהודים (בד"כ מארצות אשכנז) נהגו להוסיף לעצמם שמות‬
‫משפחה מהטבע ‪ ,‬אבנים טובות וכו' ‪:‬‬
‫‪ ‬רוזנטל – עמק הורדים‪.‬‬
‫‪ ‬בלומנקרנץ – זר פרחים‪.‬‬
‫‪ ‬רוזנברג – הר ורדים‬
‫‪ ‬גולדברג – הר פז‪ ,‬הר זהב‬
‫‪ ‬זילברשטיין – אבן כסף‬
‫‪ ‬אוקסנברג – הר שור‪.‬‬
‫‪ ‬שוורצנברג – הר שחור‪.‬‬
‫‪ ‬אייזנברג – הר ברזל‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪ ‬אפלבוים – עץ תפוחים‬
‫‪ ‬מנדלבאום – עץ שקדיה‪.‬‬
‫‪ ‬קליינשטיין – אבן קטנה‬

‫רמי קליינשטיין‬
‫(ממש כמו אבן קטנה)‬

‫ע"פ השלט בכניסה לבית‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי השלט שהיה קבוע על‬
‫ביתו של האב הקדמון של המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬למשפ' רוטשילד הידועה –ניתן על שם‬
‫השלט האדום שהיה קבוע על בית המשפחה‬
‫בפרנקפורט‬
‫‪ ‬שם המשפחה גנץ ‪ -‬ניתן על שם תמונת‬
‫האווז שהיה מצויר על שלט בפתח‬
‫בית המשפחה‪ ,‬וכן הלאה‬

‫האלוף בני גנץ‬

‫‪ ‬שלטי הבתים שימשו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כעזרה לציון בית מסוים‪,‬‬
‫במקום מספר הבית שאנו משתמשים בו כיום‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ע"פ יום או עונה‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי היום בשבוע‪ ,‬החודש או‬
‫העונה הקובעים או החשובים בחיי אבי המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬שם המשפחה מונטאג = יום שני‬
‫‪ ‬זונטאג = יום ראשון‪,‬‬
‫‪ ‬משפחת זומר = קיץ (בגרמנית)‬
‫‪ ‬וינטר = חורף‬
‫איצטדיון וינטר‬
‫(בקיץ)‬

‫‪22‬‬

‫שמות משפחה בקהילה האתיופית‬
‫‪ ‬באתיופיה לא נהוג לתת שמות משפחה‬
‫‪ ‬אדם מכונה בשמו הפרטי‪ ,‬שם אביו ושם סבו‪ ,‬בדומה לנהוג‬
‫בתקופת התנ"ך‬
‫‪ ‬כשעלו יהודי אתיופיה לישראל‪ ,‬הם נדרשו על ידי הרשויות‬
‫להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל‬
‫‪ ‬לרוב‪ ,‬בחרו לקחת את שם הסב‬
‫והפכו אתו לשם משפחה‬
‫‪ ‬במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם‬
‫‪ ‬המשפחה על פי אביו של הסב‬
‫‪ ‬במקרה בהם אב המשפחה לא חי ‪ -‬נקבע השם על פי שם‬
‫‪ 23‬האב המנוח‬

‫חידון עיברות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪24‬‬

‫דוד בן גוריון‪.‬‬
‫גולדה מאיר‪.‬‬
‫יצחק בן צבי‪.‬‬
‫לוי אשכול‪.‬‬
‫יגאל ידין‪.‬‬
‫משה שרת‪.‬‬
‫יצחק שמיר‪.‬‬
‫פנחס ספיר‪.‬‬
‫אהוד ברק‪.‬‬
‫אריק שרון‪.‬‬
‫יצחק רבין‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫דוד גרין (ירוק)‪.‬‬
‫גולדה מאירסון (בן מאיר )‬
‫יצחק שישלביץ (לאביו קראו צבי)‬
‫שקולניק‬
‫סוקניק‬
‫משה שרתוק‪.‬‬
‫יצחק יזרניצקי‬
‫פנחס קוזלובסקי‬
‫ברוג‬
‫אריק שיינרמן‬
‫רוביצוב‬

‫ערך אריה בלסיאנו‬

‫בלסיאנו = שיבוש של ולנסיאנו מהעיר ולנסיה‬
‫בספרד‬
‫‪25‬‬

‫‪Confidential‬‬


Slide 5

‫שמות משפחה‬
‫ביהדות‬
‫ערך אריה בלסיאנו‬
‫‪1‬‬

‫‪Confidential‬‬

‫שמות משפחה בעת העתיקה וימי הביניים‬
‫‪ ‬בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב ובני‬
‫האדם נקראו בעיקר על שם אביהם ‪:‬‬
‫‪ ‬יהושוע בן נון‬
‫‪ ‬דוד בן ישי‬
‫‪ ‬יוסף בן מתתיהו‬
‫‪ ‬רבי שמעון בר יוחאי‬
‫‪ ‬רבי משה בן מימון (הרמב"ם)‬
‫‪‬‬

‫או ע"פ מוצא או שיוך גיאוגרפי‬
‫‪ ‬אוריה החיתי‬
‫‪ ‬נבל הכרמלי‬
‫‪ ‬רבי יוסי הגלילי‬

‫‪2‬‬

‫דוד בן ישי‬

‫הרמב"ם‬

‫שמות משפחה ביהדות‬
‫‪ ‬השימוש בשמות משפחה אצל יהודים מופיע לראשונה במאה‬
‫העשירית בצרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה וצפון אפריקה‬
‫‪ ‬במרכז אירופה ובמזרחה‪ ,‬שמות משפחה נכנסו לשימוש‬
‫במאה ה ‪ , 16‬בעיקר אצל משפחות ממעמד גבוה‬
‫‪ ‬נשיאת שם משפחה הייתה סימן למעמד גבוה ומכובד‬
‫‪ ‬רק במאה ה ‪ 18‬בקירוב החלו רוב היהודים לאמץ להם שמות‬
‫משפחה‪ .‬ממספר סיבות ‪ ,‬לדוגמא צו השלטון לצורכי מיסוי‪,‬‬
‫גיוס לצבא וכו'‬
‫‪ ‬שמות המשפחה היהודיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬שמות שמשפחות יהודיות בחרו לעצמן‬
‫‪ ‬שמות שהוצמדו להן על ידי הסביבה או השלטון‬
‫‪3‬‬

‫מקורות שמות משפחה ביהדות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪4‬‬

‫בעיקר על המקורות היהודיים התנ"כיים (שמעון‪ ,‬דוד‪ ,‬יעקב‪ ,‬אברהם‪,‬‬
‫אהרון‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫גם שמות של מקומות תנ"כיים‪ ,‬ערים‪ ,‬אתרים ומבנים בארץ ישראל‬
‫(ירושלים‪ ,‬בית לחם‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫בד"כ לא השתמשו היהודים בשם כפשוטו‪ ,‬אלא שינו מעט את צורתו‬
‫(בצליל או בכתיב) או הוסיפו לו תחיליות או סופיות בלשון המקום שבו‬
‫חיו‪ .‬וזאת בכדי לשמור על מסורת אבותיהם‪ ,‬וגם לחיות בשלום ולהשתלב‬
‫בחברה הלא‪-‬יהודית שבקרבה חיו‪.‬‬
‫לדוגמא השם התנ"כי נתן‪ ,‬הפך לשם המשפחה נתנזון‪( ,‬בגרמנית וביידיש‬
‫ בן נתן‪ ).‬הסופית "זון" ‪ -‬צליל גרמני; יעקב הפך לשם המשפחה ועקנין‪,‬‬‫שהוא שם חיבה והקטנה ליעקב בלשון הברברית‪ .‬שינוי הצורה שיווה‬
‫לשם צליל ערבי‪-‬ברברי‬

‫סיומות‬
‫‪ ‬רוסיה – "איץ'" או "ויץ'" = בן‪ .‬ברקוביץ' = הבן של ברקו‪,‬‬
‫הורביץ = בן חור‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "זאדה" – בן‪ .‬יוספזאדה = בן יוסף‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "יאן" דוידיאן = בן דוד‬
‫‪ ‬בוכרים – "יוף" שמחיוף = בן שמחה‬
‫אלעד שמחיוף‬
‫‪ ‬גרוזיה – "שווילי" – בן‪ .‬ברוכשווילי = בן ברוך‬
‫‪ ‬אירופה – "זון"‪" ,‬סון" – בן‪ .‬הירשזון = בן צבי‪.‬‬
‫‪ ‬ארצות סלאביוות – סיומת "סקי" – ורשבסקי = מהעיר ורשה‪.‬‬
‫‪ ‬הודו – "קר" ‪ -‬נגאוקר‪ ,‬צ'ריקר (מקהילת צ'ארי בהודו)‬

‫‪5‬‬

‫סוגים עיקרים של מקורות שמות משפחה‬
‫‪ ‬שמות על שם אבי המשפחה או אם המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בשמות של מקומות ‪.‬‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם במשלח יד של אב המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בתכונות גוף או תכונות אופי בולטות‬
‫‪ ‬ראשי תיבות‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בעצמים‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בשילובים‬
‫‪ ‬שמות כינוי וחיבה‬
‫‪ ‬שיכול אותיות‬
‫‪6‬‬

‫שמות על שם אב המשפחה‬
‫‪ ‬חלק משמות המשפחה נגזרים משמו של אב המשפחה‬
‫הקדמון ‪:‬‬
‫‪ ‬אברמסון ‪ -‬על שם האב אברהם‬
‫‪ ‬מרקוס ‪ -‬על שם מרדכי‬
‫‪ ‬נחמיאס ‪ -‬על שם נחמיה‬
‫‪ ‬היימן ‪ -‬על שם חיים (בגרמנית)‬
‫‪ ‬ביבס – על שם חיים (בלדינו)‬
‫‪ ‬אהרוני‪ ,‬אגרון – ע"ש אהרון‬
‫‪ ‬זלמן ‪ ,‬סלמן – ע"ש שלמה‬
‫‪ ‬בינימיני – ע"ש בינימין‬
‫‪ ‬ועקנין – שם חיבה ליעקב בלשון‬
‫הברברית (מרוקו)‬
‫‪7‬‬

‫הזמרת סי‬
‫הימן‬

‫השף – ישראל‬
‫אהרוני‬

‫שמות על שם אם המשפחה‬
‫‪ ‬לא רק אב המשפחה היה מקור לשם המשפחה‪ ,‬לעיתים‬
‫השתמשו דווקא בשם האם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בייליס – בלה‬
‫חנקיס – חנה‬
‫חבקין – חווה‬
‫סורקיס – שרה‬
‫ריבקין – רבקה‬
‫בשעביס – בת שבע‬
‫דסה – הדסה‬

‫יצחק בשביס ‪-‬‬
‫זינגר‬

‫דנה דבורין‬
‫‪8‬‬

‫שמות משפחה ע"פ מקצוע‬
‫‪ ‬אנשים הוסיפו לעצמם (או ברוב המקרים הסביבה) שם‬
‫משפחה על סמך מקצועם או מקצוע בני משפחתם‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫אפשר בקלות לזהות את מוצאו של האדם על פי שם משפחתו‪.‬‬
‫‪ ‬כמעט כל המקצועות המסורתיים מופיעים בשמות המשפחה‬
‫במס' וריאציות ובמספר שפות ושם משפחה ע"פ מקצוע היה‬
‫שכיח מאוד‬

‫‪9‬‬

‫שמות שמקורם במשלח יד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ 10‬‬

‫נגר‬
‫חייט‬
‫גבאי‬
‫שוחט‬
‫חזן‬
‫בנאי‬
‫תורג'מן – מתורגמן‪.‬‬
‫שוסטר – סנדלר‪.‬‬
‫קאופמן – איש מסחר‪.‬‬
‫טוקר ‪ ,‬נקש – חרט‬
‫קנטור – חזן‬
‫שכטר – שוחט‪.‬‬
‫בוכבינדר ‪ -‬כורך ספרים‬
‫דבח – שוחט (ערבית)‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫טישלר – נגר‬
‫פרבר – צבע‬
‫גלזר – זגג‬
‫פישר –דייג‬
‫מקלר – מתווך‬
‫הררי – סוחר משי‬
‫מועלם – מורה (ערבית)‬
‫חדד‪ ,‬חדידה – מסגר‬
‫(חדיד = ברזל בערבית)‬
‫בייקר – אופה‬
‫דהן – עוסק בשמן‬
‫ברונפמן ‪ -‬מזקק‬
‫דיכטר – פייטן‬
‫ג'ימס בייקר‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (המשך)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬

‫‪‬‬

‫לידרמן‪ ,‬שניידר– חייט‬
‫שומאכר ‪ -‬סנדלר‬
‫מילר – טוחן בגרמנית‪ ,‬טחן (בערבית)‬
‫גולדמן ‪ ,‬זילברמן – צורף או סוחר זהב‬
‫(גולד= זהב זילבר = כסף )‬
‫סבן ‪ -‬מייצר סבונים‬
‫הולצר ‪ -‬נגר (הולץ = עץ)‬
‫בוסקילה – נושא אסל ועליו דלי מים למכירה‪.‬‬
‫בוקובזה – אופה (חובז = לחם בערבית)‬
‫חכם – רב (ערבית)‬
‫סעצ'י‪ ,‬סעתי – שען (כורדית‪ ,‬ערבית)‬
‫אלבז – מאלף בזים‬
‫אלמושנינו – חזן (ספרדית)‬
‫אלפנדרי – נגיד (ספרדית)‬

‫מיכאל שומאכר‬
‫(תראו מה יצא‬
‫מסנדלר)‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (היום )‬
‫‪ ‬גם היום מסתבר אנשים נוטים להצמיד שם של מקצוע ליד שם‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫‪ ‬למי אין בטלפון שם כמו‪" :‬משה תריסים"‬
‫‪ ‬יש חברה ידועה שנקראת "אבי שטיחים"‬
‫‪ ‬מי יודע מה שם משפחה של דני מהוצל"א ביסנ"מ ? – אף‬
‫אחד ! יותר נוח לקרוא לו "דני הוצל"א" וכך כולם יודעים מי זה‪.‬‬
‫‪ ‬לפני מס' שנים היה נגר בתחזוקה שהודבק לא הכינוי "אלי‬
‫לייסט" ולמסגר הודבק הכינוי "שלמה פיק" (סוג של ריתוך)‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫בהעדר שם משפחה‪ ,‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם כל שהוא תכונה‬
‫חיצונית בולטת כמו גודל גוף צבע גוף וכו' או תכונת אופי כמו‬
‫חוכמה‪ ,‬חריצות וכו' ושם זה נשאר אח"כ לבני משפחתו‬
‫‪ ‬טוויל‪ ,‬ויסוקר ‪ ,‬ארוך – גבוה‪.‬‬
‫‪ ‬זעירי‪ ,‬קליין ‪ ,‬קורץ = קטן‬
‫‪ ‬גרוס = גדול‪,‬‬
‫‪ ‬שוקרון‪ ,‬רוט = אדמוני‪.‬‬
‫‪ ‬שוורץ‪ ,‬וייס = שחור ולבן‬
‫‪ ‬מיטלמן ‪ -‬איש בינוני‬
‫‪ ‬אלתרמן‪ ,‬אלתמן ‪ -‬איש זקן‬
‫‪ 13‬צ'רניאק – שחור‬

‫ראלף קליין‬
‫(לא היה קטן בכלל)‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫‪ ‬בוקעי – בעל צלקת‬
‫‪ ‬שיטרית – חכם‪ ,‬מוכשר‬
‫‪ ‬אבולעפיה – אבי הבריאות‬
‫‪ ‬רייך ‪ ,‬רייכמן – עשיר‬
‫‪ ‬ארבייטמן ‪ -‬איש עבודה‬
‫‪ ‬גרובר – איש חזק ומחוספס‬
‫‪ ‬בר‪ ,‬ברמן – דב ‪ -‬איש דובים‬
‫‪ ‬כנפו – בעל גלימה בברברית‬
‫מאיר שיטרית‬
‫(בנסיון לפתוח‬
‫קרירה בשירה)‬
‫‪14‬‬

‫שמות שמקורם במוצא גיאוגרפי‬
‫למה אשכנזי לא אשכנזי?‬
‫‪ ‬היהודי הנודד‪.‬‬
‫‪ ‬במשך מאות שנים נדדו היהודים ממקום למקום בעיקר עקב‬
‫רדיפות‪ ,‬חיפוש פרנסה וכו'‬
‫‪ ‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם שם משפחה ע"פ מוצאו הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪ ‬זו הסיבה שאשכנזי בד"כ אינו אשכנזי מכיוון שקיבל את שמו‬
‫ככל הנראה לאחר שהיגר מארצות אשכנז לארץ מארצות‬
‫ספרד ‪ .‬אם היה נשאר בארצו לא היה יחוד כלשהו בכך שהוא‬
‫אשכנזי ולא היה נקרא כך‬

‫‪15‬‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬
‫‪ ‬צנעני – מצנעה בתימן‬
‫‪ ‬דמארי – מדמאר בתימן‬
‫‪ ‬צברי – מצבאר בתימן‬
‫‪ ‬שרעבי – משרעב בתימן‬
‫‪ ‬ברלינר – מברלין‬
‫‪ ‬טולדנו – מטולדו בספרד‬
‫‪ ‬אבו קסיס – מקסיס בספרד‬
‫‪ ‬אלקסלסי – מקסלס בספרד‬
‫‪ ‬מויאל – ממויה בספרד‬
‫‪ ‬ורשבסקי – מוורשה‬
‫‪  16‬אלפסי – מפס במרוקו‬

‫מרגלית צנעני‬
‫אבק דרכים‪....‬‬
‫אבי טולדו‬

‫אריה דרעי‬
‫בועז שרעבי‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬

‫אריה דרעי‬

‫‪17‬‬

‫‪ ‬ברזני – מבראזן‪ ,‬כורדיסטן‬
‫‪ ‬דרעי‪ ,‬אדרעי – מעמק‬
‫הדרע במרוקו‬
‫‪ ‬הלפרין – מהילברון‪ ,‬גרמניה‬
‫‪ ‬בן שושן – משושן בפרס‬
‫‪ ‬אלמקייס – משבט מקייס‬
‫במרוקו‬
‫‪ ‬זגורי – מזגורה במרוקו‬
‫‪ ‬יזדי – מיזד פרס‬
‫‪ ‬שיראזי – משירז בפרס‬
‫‪ ‬פולק – פולני‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כ"ץ – כוהן צדק‪.‬‬
‫‪ ‬ש"ץ – שליח ציבור‬
‫‪ ‬שו"ר – שוחט ורב‪.‬‬
‫‪ ‬מזא"ה – מזרע אהרון הכהן‪.‬‬
‫‪ ‬שז"ר – שלמה זלמן רובשוב‪.‬‬
‫‪ ‬ז"ק – זרע‪/‬זכר קדושים‬
‫‪ ‬ב"ק – בני קדושים‬
‫‪ ‬יש"י – יחד שבטי ישראל‬
‫‪ ‬אזולאי – כהן "אישה זונה וחללה‬
‫לא יקחו" (ויקרא כ"א‪ ,‬ז')‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫מטרת השיכול והר"ת היתה‬
‫בעיקר להצניע את היהדות‬
‫מחשש להתנכלויות‪.‬‬
‫שימו לב למס' הוריאציות הרב‬
‫למשפחת כהן‬

‫זלמן שז"ר‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כג"ן – כהן גדול‬
‫‪ ‬ד"ץ – דיין צדק‬
‫‪ ‬זילכה – זכר לכהן הגדול‬
‫‪ ‬קפלן – כהן בפולנית‬
‫‪ ‬וויל – לוי (בשיכול אותיות)‬
‫‪ ‬סגל – סגן לויה (לוי)‬
‫אורנה ומשה ד"ץ‬
‫(בזמנים יפים)‬

‫‪19‬‬

‫רח' קפלן (אליעזר)‬
‫בתל אביב‬

‫שמות שמקורם מהטבע או עצמים‬
‫יהודים (בד"כ מארצות אשכנז) נהגו להוסיף לעצמם שמות‬
‫משפחה מהטבע ‪ ,‬אבנים טובות וכו' ‪:‬‬
‫‪ ‬רוזנטל – עמק הורדים‪.‬‬
‫‪ ‬בלומנקרנץ – זר פרחים‪.‬‬
‫‪ ‬רוזנברג – הר ורדים‬
‫‪ ‬גולדברג – הר פז‪ ,‬הר זהב‬
‫‪ ‬זילברשטיין – אבן כסף‬
‫‪ ‬אוקסנברג – הר שור‪.‬‬
‫‪ ‬שוורצנברג – הר שחור‪.‬‬
‫‪ ‬אייזנברג – הר ברזל‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪ ‬אפלבוים – עץ תפוחים‬
‫‪ ‬מנדלבאום – עץ שקדיה‪.‬‬
‫‪ ‬קליינשטיין – אבן קטנה‬

‫רמי קליינשטיין‬
‫(ממש כמו אבן קטנה)‬

‫ע"פ השלט בכניסה לבית‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי השלט שהיה קבוע על‬
‫ביתו של האב הקדמון של המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬למשפ' רוטשילד הידועה –ניתן על שם‬
‫השלט האדום שהיה קבוע על בית המשפחה‬
‫בפרנקפורט‬
‫‪ ‬שם המשפחה גנץ ‪ -‬ניתן על שם תמונת‬
‫האווז שהיה מצויר על שלט בפתח‬
‫בית המשפחה‪ ,‬וכן הלאה‬

‫האלוף בני גנץ‬

‫‪ ‬שלטי הבתים שימשו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כעזרה לציון בית מסוים‪,‬‬
‫במקום מספר הבית שאנו משתמשים בו כיום‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ע"פ יום או עונה‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי היום בשבוע‪ ,‬החודש או‬
‫העונה הקובעים או החשובים בחיי אבי המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬שם המשפחה מונטאג = יום שני‬
‫‪ ‬זונטאג = יום ראשון‪,‬‬
‫‪ ‬משפחת זומר = קיץ (בגרמנית)‬
‫‪ ‬וינטר = חורף‬
‫איצטדיון וינטר‬
‫(בקיץ)‬

‫‪22‬‬

‫שמות משפחה בקהילה האתיופית‬
‫‪ ‬באתיופיה לא נהוג לתת שמות משפחה‬
‫‪ ‬אדם מכונה בשמו הפרטי‪ ,‬שם אביו ושם סבו‪ ,‬בדומה לנהוג‬
‫בתקופת התנ"ך‬
‫‪ ‬כשעלו יהודי אתיופיה לישראל‪ ,‬הם נדרשו על ידי הרשויות‬
‫להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל‬
‫‪ ‬לרוב‪ ,‬בחרו לקחת את שם הסב‬
‫והפכו אתו לשם משפחה‬
‫‪ ‬במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם‬
‫‪ ‬המשפחה על פי אביו של הסב‬
‫‪ ‬במקרה בהם אב המשפחה לא חי ‪ -‬נקבע השם על פי שם‬
‫‪ 23‬האב המנוח‬

‫חידון עיברות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪24‬‬

‫דוד בן גוריון‪.‬‬
‫גולדה מאיר‪.‬‬
‫יצחק בן צבי‪.‬‬
‫לוי אשכול‪.‬‬
‫יגאל ידין‪.‬‬
‫משה שרת‪.‬‬
‫יצחק שמיר‪.‬‬
‫פנחס ספיר‪.‬‬
‫אהוד ברק‪.‬‬
‫אריק שרון‪.‬‬
‫יצחק רבין‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫דוד גרין (ירוק)‪.‬‬
‫גולדה מאירסון (בן מאיר )‬
‫יצחק שישלביץ (לאביו קראו צבי)‬
‫שקולניק‬
‫סוקניק‬
‫משה שרתוק‪.‬‬
‫יצחק יזרניצקי‬
‫פנחס קוזלובסקי‬
‫ברוג‬
‫אריק שיינרמן‬
‫רוביצוב‬

‫ערך אריה בלסיאנו‬

‫בלסיאנו = שיבוש של ולנסיאנו מהעיר ולנסיה‬
‫בספרד‬
‫‪25‬‬

‫‪Confidential‬‬


Slide 6

‫שמות משפחה‬
‫ביהדות‬
‫ערך אריה בלסיאנו‬
‫‪1‬‬

‫‪Confidential‬‬

‫שמות משפחה בעת העתיקה וימי הביניים‬
‫‪ ‬בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב ובני‬
‫האדם נקראו בעיקר על שם אביהם ‪:‬‬
‫‪ ‬יהושוע בן נון‬
‫‪ ‬דוד בן ישי‬
‫‪ ‬יוסף בן מתתיהו‬
‫‪ ‬רבי שמעון בר יוחאי‬
‫‪ ‬רבי משה בן מימון (הרמב"ם)‬
‫‪‬‬

‫או ע"פ מוצא או שיוך גיאוגרפי‬
‫‪ ‬אוריה החיתי‬
‫‪ ‬נבל הכרמלי‬
‫‪ ‬רבי יוסי הגלילי‬

‫‪2‬‬

‫דוד בן ישי‬

‫הרמב"ם‬

‫שמות משפחה ביהדות‬
‫‪ ‬השימוש בשמות משפחה אצל יהודים מופיע לראשונה במאה‬
‫העשירית בצרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה וצפון אפריקה‬
‫‪ ‬במרכז אירופה ובמזרחה‪ ,‬שמות משפחה נכנסו לשימוש‬
‫במאה ה ‪ , 16‬בעיקר אצל משפחות ממעמד גבוה‬
‫‪ ‬נשיאת שם משפחה הייתה סימן למעמד גבוה ומכובד‬
‫‪ ‬רק במאה ה ‪ 18‬בקירוב החלו רוב היהודים לאמץ להם שמות‬
‫משפחה‪ .‬ממספר סיבות ‪ ,‬לדוגמא צו השלטון לצורכי מיסוי‪,‬‬
‫גיוס לצבא וכו'‬
‫‪ ‬שמות המשפחה היהודיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬שמות שמשפחות יהודיות בחרו לעצמן‬
‫‪ ‬שמות שהוצמדו להן על ידי הסביבה או השלטון‬
‫‪3‬‬

‫מקורות שמות משפחה ביהדות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪4‬‬

‫בעיקר על המקורות היהודיים התנ"כיים (שמעון‪ ,‬דוד‪ ,‬יעקב‪ ,‬אברהם‪,‬‬
‫אהרון‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫גם שמות של מקומות תנ"כיים‪ ,‬ערים‪ ,‬אתרים ומבנים בארץ ישראל‬
‫(ירושלים‪ ,‬בית לחם‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫בד"כ לא השתמשו היהודים בשם כפשוטו‪ ,‬אלא שינו מעט את צורתו‬
‫(בצליל או בכתיב) או הוסיפו לו תחיליות או סופיות בלשון המקום שבו‬
‫חיו‪ .‬וזאת בכדי לשמור על מסורת אבותיהם‪ ,‬וגם לחיות בשלום ולהשתלב‬
‫בחברה הלא‪-‬יהודית שבקרבה חיו‪.‬‬
‫לדוגמא השם התנ"כי נתן‪ ,‬הפך לשם המשפחה נתנזון‪( ,‬בגרמנית וביידיש‬
‫ בן נתן‪ ).‬הסופית "זון" ‪ -‬צליל גרמני; יעקב הפך לשם המשפחה ועקנין‪,‬‬‫שהוא שם חיבה והקטנה ליעקב בלשון הברברית‪ .‬שינוי הצורה שיווה‬
‫לשם צליל ערבי‪-‬ברברי‬

‫סיומות‬
‫‪ ‬רוסיה – "איץ'" או "ויץ'" = בן‪ .‬ברקוביץ' = הבן של ברקו‪,‬‬
‫הורביץ = בן חור‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "זאדה" – בן‪ .‬יוספזאדה = בן יוסף‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "יאן" דוידיאן = בן דוד‬
‫‪ ‬בוכרים – "יוף" שמחיוף = בן שמחה‬
‫אלעד שמחיוף‬
‫‪ ‬גרוזיה – "שווילי" – בן‪ .‬ברוכשווילי = בן ברוך‬
‫‪ ‬אירופה – "זון"‪" ,‬סון" – בן‪ .‬הירשזון = בן צבי‪.‬‬
‫‪ ‬ארצות סלאביוות – סיומת "סקי" – ורשבסקי = מהעיר ורשה‪.‬‬
‫‪ ‬הודו – "קר" ‪ -‬נגאוקר‪ ,‬צ'ריקר (מקהילת צ'ארי בהודו)‬

‫‪5‬‬

‫סוגים עיקרים של מקורות שמות משפחה‬
‫‪ ‬שמות על שם אבי המשפחה או אם המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בשמות של מקומות ‪.‬‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם במשלח יד של אב המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בתכונות גוף או תכונות אופי בולטות‬
‫‪ ‬ראשי תיבות‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בעצמים‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בשילובים‬
‫‪ ‬שמות כינוי וחיבה‬
‫‪ ‬שיכול אותיות‬
‫‪6‬‬

‫שמות על שם אב המשפחה‬
‫‪ ‬חלק משמות המשפחה נגזרים משמו של אב המשפחה‬
‫הקדמון ‪:‬‬
‫‪ ‬אברמסון ‪ -‬על שם האב אברהם‬
‫‪ ‬מרקוס ‪ -‬על שם מרדכי‬
‫‪ ‬נחמיאס ‪ -‬על שם נחמיה‬
‫‪ ‬היימן ‪ -‬על שם חיים (בגרמנית)‬
‫‪ ‬ביבס – על שם חיים (בלדינו)‬
‫‪ ‬אהרוני‪ ,‬אגרון – ע"ש אהרון‬
‫‪ ‬זלמן ‪ ,‬סלמן – ע"ש שלמה‬
‫‪ ‬בינימיני – ע"ש בינימין‬
‫‪ ‬ועקנין – שם חיבה ליעקב בלשון‬
‫הברברית (מרוקו)‬
‫‪7‬‬

‫הזמרת סי‬
‫הימן‬

‫השף – ישראל‬
‫אהרוני‬

‫שמות על שם אם המשפחה‬
‫‪ ‬לא רק אב המשפחה היה מקור לשם המשפחה‪ ,‬לעיתים‬
‫השתמשו דווקא בשם האם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בייליס – בלה‬
‫חנקיס – חנה‬
‫חבקין – חווה‬
‫סורקיס – שרה‬
‫ריבקין – רבקה‬
‫בשעביס – בת שבע‬
‫דסה – הדסה‬

‫יצחק בשביס ‪-‬‬
‫זינגר‬

‫דנה דבורין‬
‫‪8‬‬

‫שמות משפחה ע"פ מקצוע‬
‫‪ ‬אנשים הוסיפו לעצמם (או ברוב המקרים הסביבה) שם‬
‫משפחה על סמך מקצועם או מקצוע בני משפחתם‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫אפשר בקלות לזהות את מוצאו של האדם על פי שם משפחתו‪.‬‬
‫‪ ‬כמעט כל המקצועות המסורתיים מופיעים בשמות המשפחה‬
‫במס' וריאציות ובמספר שפות ושם משפחה ע"פ מקצוע היה‬
‫שכיח מאוד‬

‫‪9‬‬

‫שמות שמקורם במשלח יד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ 10‬‬

‫נגר‬
‫חייט‬
‫גבאי‬
‫שוחט‬
‫חזן‬
‫בנאי‬
‫תורג'מן – מתורגמן‪.‬‬
‫שוסטר – סנדלר‪.‬‬
‫קאופמן – איש מסחר‪.‬‬
‫טוקר ‪ ,‬נקש – חרט‬
‫קנטור – חזן‬
‫שכטר – שוחט‪.‬‬
‫בוכבינדר ‪ -‬כורך ספרים‬
‫דבח – שוחט (ערבית)‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫טישלר – נגר‬
‫פרבר – צבע‬
‫גלזר – זגג‬
‫פישר –דייג‬
‫מקלר – מתווך‬
‫הררי – סוחר משי‬
‫מועלם – מורה (ערבית)‬
‫חדד‪ ,‬חדידה – מסגר‬
‫(חדיד = ברזל בערבית)‬
‫בייקר – אופה‬
‫דהן – עוסק בשמן‬
‫ברונפמן ‪ -‬מזקק‬
‫דיכטר – פייטן‬
‫ג'ימס בייקר‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (המשך)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬

‫‪‬‬

‫לידרמן‪ ,‬שניידר– חייט‬
‫שומאכר ‪ -‬סנדלר‬
‫מילר – טוחן בגרמנית‪ ,‬טחן (בערבית)‬
‫גולדמן ‪ ,‬זילברמן – צורף או סוחר זהב‬
‫(גולד= זהב זילבר = כסף )‬
‫סבן ‪ -‬מייצר סבונים‬
‫הולצר ‪ -‬נגר (הולץ = עץ)‬
‫בוסקילה – נושא אסל ועליו דלי מים למכירה‪.‬‬
‫בוקובזה – אופה (חובז = לחם בערבית)‬
‫חכם – רב (ערבית)‬
‫סעצ'י‪ ,‬סעתי – שען (כורדית‪ ,‬ערבית)‬
‫אלבז – מאלף בזים‬
‫אלמושנינו – חזן (ספרדית)‬
‫אלפנדרי – נגיד (ספרדית)‬

‫מיכאל שומאכר‬
‫(תראו מה יצא‬
‫מסנדלר)‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (היום )‬
‫‪ ‬גם היום מסתבר אנשים נוטים להצמיד שם של מקצוע ליד שם‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫‪ ‬למי אין בטלפון שם כמו‪" :‬משה תריסים"‬
‫‪ ‬יש חברה ידועה שנקראת "אבי שטיחים"‬
‫‪ ‬מי יודע מה שם משפחה של דני מהוצל"א ביסנ"מ ? – אף‬
‫אחד ! יותר נוח לקרוא לו "דני הוצל"א" וכך כולם יודעים מי זה‪.‬‬
‫‪ ‬לפני מס' שנים היה נגר בתחזוקה שהודבק לא הכינוי "אלי‬
‫לייסט" ולמסגר הודבק הכינוי "שלמה פיק" (סוג של ריתוך)‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫בהעדר שם משפחה‪ ,‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם כל שהוא תכונה‬
‫חיצונית בולטת כמו גודל גוף צבע גוף וכו' או תכונת אופי כמו‬
‫חוכמה‪ ,‬חריצות וכו' ושם זה נשאר אח"כ לבני משפחתו‬
‫‪ ‬טוויל‪ ,‬ויסוקר ‪ ,‬ארוך – גבוה‪.‬‬
‫‪ ‬זעירי‪ ,‬קליין ‪ ,‬קורץ = קטן‬
‫‪ ‬גרוס = גדול‪,‬‬
‫‪ ‬שוקרון‪ ,‬רוט = אדמוני‪.‬‬
‫‪ ‬שוורץ‪ ,‬וייס = שחור ולבן‬
‫‪ ‬מיטלמן ‪ -‬איש בינוני‬
‫‪ ‬אלתרמן‪ ,‬אלתמן ‪ -‬איש זקן‬
‫‪ 13‬צ'רניאק – שחור‬

‫ראלף קליין‬
‫(לא היה קטן בכלל)‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫‪ ‬בוקעי – בעל צלקת‬
‫‪ ‬שיטרית – חכם‪ ,‬מוכשר‬
‫‪ ‬אבולעפיה – אבי הבריאות‬
‫‪ ‬רייך ‪ ,‬רייכמן – עשיר‬
‫‪ ‬ארבייטמן ‪ -‬איש עבודה‬
‫‪ ‬גרובר – איש חזק ומחוספס‬
‫‪ ‬בר‪ ,‬ברמן – דב ‪ -‬איש דובים‬
‫‪ ‬כנפו – בעל גלימה בברברית‬
‫מאיר שיטרית‬
‫(בנסיון לפתוח‬
‫קרירה בשירה)‬
‫‪14‬‬

‫שמות שמקורם במוצא גיאוגרפי‬
‫למה אשכנזי לא אשכנזי?‬
‫‪ ‬היהודי הנודד‪.‬‬
‫‪ ‬במשך מאות שנים נדדו היהודים ממקום למקום בעיקר עקב‬
‫רדיפות‪ ,‬חיפוש פרנסה וכו'‬
‫‪ ‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם שם משפחה ע"פ מוצאו הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪ ‬זו הסיבה שאשכנזי בד"כ אינו אשכנזי מכיוון שקיבל את שמו‬
‫ככל הנראה לאחר שהיגר מארצות אשכנז לארץ מארצות‬
‫ספרד ‪ .‬אם היה נשאר בארצו לא היה יחוד כלשהו בכך שהוא‬
‫אשכנזי ולא היה נקרא כך‬

‫‪15‬‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬
‫‪ ‬צנעני – מצנעה בתימן‬
‫‪ ‬דמארי – מדמאר בתימן‬
‫‪ ‬צברי – מצבאר בתימן‬
‫‪ ‬שרעבי – משרעב בתימן‬
‫‪ ‬ברלינר – מברלין‬
‫‪ ‬טולדנו – מטולדו בספרד‬
‫‪ ‬אבו קסיס – מקסיס בספרד‬
‫‪ ‬אלקסלסי – מקסלס בספרד‬
‫‪ ‬מויאל – ממויה בספרד‬
‫‪ ‬ורשבסקי – מוורשה‬
‫‪  16‬אלפסי – מפס במרוקו‬

‫מרגלית צנעני‬
‫אבק דרכים‪....‬‬
‫אבי טולדו‬

‫אריה דרעי‬
‫בועז שרעבי‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬

‫אריה דרעי‬

‫‪17‬‬

‫‪ ‬ברזני – מבראזן‪ ,‬כורדיסטן‬
‫‪ ‬דרעי‪ ,‬אדרעי – מעמק‬
‫הדרע במרוקו‬
‫‪ ‬הלפרין – מהילברון‪ ,‬גרמניה‬
‫‪ ‬בן שושן – משושן בפרס‬
‫‪ ‬אלמקייס – משבט מקייס‬
‫במרוקו‬
‫‪ ‬זגורי – מזגורה במרוקו‬
‫‪ ‬יזדי – מיזד פרס‬
‫‪ ‬שיראזי – משירז בפרס‬
‫‪ ‬פולק – פולני‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כ"ץ – כוהן צדק‪.‬‬
‫‪ ‬ש"ץ – שליח ציבור‬
‫‪ ‬שו"ר – שוחט ורב‪.‬‬
‫‪ ‬מזא"ה – מזרע אהרון הכהן‪.‬‬
‫‪ ‬שז"ר – שלמה זלמן רובשוב‪.‬‬
‫‪ ‬ז"ק – זרע‪/‬זכר קדושים‬
‫‪ ‬ב"ק – בני קדושים‬
‫‪ ‬יש"י – יחד שבטי ישראל‬
‫‪ ‬אזולאי – כהן "אישה זונה וחללה‬
‫לא יקחו" (ויקרא כ"א‪ ,‬ז')‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫מטרת השיכול והר"ת היתה‬
‫בעיקר להצניע את היהדות‬
‫מחשש להתנכלויות‪.‬‬
‫שימו לב למס' הוריאציות הרב‬
‫למשפחת כהן‬

‫זלמן שז"ר‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כג"ן – כהן גדול‬
‫‪ ‬ד"ץ – דיין צדק‬
‫‪ ‬זילכה – זכר לכהן הגדול‬
‫‪ ‬קפלן – כהן בפולנית‬
‫‪ ‬וויל – לוי (בשיכול אותיות)‬
‫‪ ‬סגל – סגן לויה (לוי)‬
‫אורנה ומשה ד"ץ‬
‫(בזמנים יפים)‬

‫‪19‬‬

‫רח' קפלן (אליעזר)‬
‫בתל אביב‬

‫שמות שמקורם מהטבע או עצמים‬
‫יהודים (בד"כ מארצות אשכנז) נהגו להוסיף לעצמם שמות‬
‫משפחה מהטבע ‪ ,‬אבנים טובות וכו' ‪:‬‬
‫‪ ‬רוזנטל – עמק הורדים‪.‬‬
‫‪ ‬בלומנקרנץ – זר פרחים‪.‬‬
‫‪ ‬רוזנברג – הר ורדים‬
‫‪ ‬גולדברג – הר פז‪ ,‬הר זהב‬
‫‪ ‬זילברשטיין – אבן כסף‬
‫‪ ‬אוקסנברג – הר שור‪.‬‬
‫‪ ‬שוורצנברג – הר שחור‪.‬‬
‫‪ ‬אייזנברג – הר ברזל‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪ ‬אפלבוים – עץ תפוחים‬
‫‪ ‬מנדלבאום – עץ שקדיה‪.‬‬
‫‪ ‬קליינשטיין – אבן קטנה‬

‫רמי קליינשטיין‬
‫(ממש כמו אבן קטנה)‬

‫ע"פ השלט בכניסה לבית‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי השלט שהיה קבוע על‬
‫ביתו של האב הקדמון של המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬למשפ' רוטשילד הידועה –ניתן על שם‬
‫השלט האדום שהיה קבוע על בית המשפחה‬
‫בפרנקפורט‬
‫‪ ‬שם המשפחה גנץ ‪ -‬ניתן על שם תמונת‬
‫האווז שהיה מצויר על שלט בפתח‬
‫בית המשפחה‪ ,‬וכן הלאה‬

‫האלוף בני גנץ‬

‫‪ ‬שלטי הבתים שימשו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כעזרה לציון בית מסוים‪,‬‬
‫במקום מספר הבית שאנו משתמשים בו כיום‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ע"פ יום או עונה‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי היום בשבוע‪ ,‬החודש או‬
‫העונה הקובעים או החשובים בחיי אבי המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬שם המשפחה מונטאג = יום שני‬
‫‪ ‬זונטאג = יום ראשון‪,‬‬
‫‪ ‬משפחת זומר = קיץ (בגרמנית)‬
‫‪ ‬וינטר = חורף‬
‫איצטדיון וינטר‬
‫(בקיץ)‬

‫‪22‬‬

‫שמות משפחה בקהילה האתיופית‬
‫‪ ‬באתיופיה לא נהוג לתת שמות משפחה‬
‫‪ ‬אדם מכונה בשמו הפרטי‪ ,‬שם אביו ושם סבו‪ ,‬בדומה לנהוג‬
‫בתקופת התנ"ך‬
‫‪ ‬כשעלו יהודי אתיופיה לישראל‪ ,‬הם נדרשו על ידי הרשויות‬
‫להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל‬
‫‪ ‬לרוב‪ ,‬בחרו לקחת את שם הסב‬
‫והפכו אתו לשם משפחה‬
‫‪ ‬במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם‬
‫‪ ‬המשפחה על פי אביו של הסב‬
‫‪ ‬במקרה בהם אב המשפחה לא חי ‪ -‬נקבע השם על פי שם‬
‫‪ 23‬האב המנוח‬

‫חידון עיברות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪24‬‬

‫דוד בן גוריון‪.‬‬
‫גולדה מאיר‪.‬‬
‫יצחק בן צבי‪.‬‬
‫לוי אשכול‪.‬‬
‫יגאל ידין‪.‬‬
‫משה שרת‪.‬‬
‫יצחק שמיר‪.‬‬
‫פנחס ספיר‪.‬‬
‫אהוד ברק‪.‬‬
‫אריק שרון‪.‬‬
‫יצחק רבין‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫דוד גרין (ירוק)‪.‬‬
‫גולדה מאירסון (בן מאיר )‬
‫יצחק שישלביץ (לאביו קראו צבי)‬
‫שקולניק‬
‫סוקניק‬
‫משה שרתוק‪.‬‬
‫יצחק יזרניצקי‬
‫פנחס קוזלובסקי‬
‫ברוג‬
‫אריק שיינרמן‬
‫רוביצוב‬

‫ערך אריה בלסיאנו‬

‫בלסיאנו = שיבוש של ולנסיאנו מהעיר ולנסיה‬
‫בספרד‬
‫‪25‬‬

‫‪Confidential‬‬


Slide 7

‫שמות משפחה‬
‫ביהדות‬
‫ערך אריה בלסיאנו‬
‫‪1‬‬

‫‪Confidential‬‬

‫שמות משפחה בעת העתיקה וימי הביניים‬
‫‪ ‬בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב ובני‬
‫האדם נקראו בעיקר על שם אביהם ‪:‬‬
‫‪ ‬יהושוע בן נון‬
‫‪ ‬דוד בן ישי‬
‫‪ ‬יוסף בן מתתיהו‬
‫‪ ‬רבי שמעון בר יוחאי‬
‫‪ ‬רבי משה בן מימון (הרמב"ם)‬
‫‪‬‬

‫או ע"פ מוצא או שיוך גיאוגרפי‬
‫‪ ‬אוריה החיתי‬
‫‪ ‬נבל הכרמלי‬
‫‪ ‬רבי יוסי הגלילי‬

‫‪2‬‬

‫דוד בן ישי‬

‫הרמב"ם‬

‫שמות משפחה ביהדות‬
‫‪ ‬השימוש בשמות משפחה אצל יהודים מופיע לראשונה במאה‬
‫העשירית בצרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה וצפון אפריקה‬
‫‪ ‬במרכז אירופה ובמזרחה‪ ,‬שמות משפחה נכנסו לשימוש‬
‫במאה ה ‪ , 16‬בעיקר אצל משפחות ממעמד גבוה‬
‫‪ ‬נשיאת שם משפחה הייתה סימן למעמד גבוה ומכובד‬
‫‪ ‬רק במאה ה ‪ 18‬בקירוב החלו רוב היהודים לאמץ להם שמות‬
‫משפחה‪ .‬ממספר סיבות ‪ ,‬לדוגמא צו השלטון לצורכי מיסוי‪,‬‬
‫גיוס לצבא וכו'‬
‫‪ ‬שמות המשפחה היהודיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬שמות שמשפחות יהודיות בחרו לעצמן‬
‫‪ ‬שמות שהוצמדו להן על ידי הסביבה או השלטון‬
‫‪3‬‬

‫מקורות שמות משפחה ביהדות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪4‬‬

‫בעיקר על המקורות היהודיים התנ"כיים (שמעון‪ ,‬דוד‪ ,‬יעקב‪ ,‬אברהם‪,‬‬
‫אהרון‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫גם שמות של מקומות תנ"כיים‪ ,‬ערים‪ ,‬אתרים ומבנים בארץ ישראל‬
‫(ירושלים‪ ,‬בית לחם‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫בד"כ לא השתמשו היהודים בשם כפשוטו‪ ,‬אלא שינו מעט את צורתו‬
‫(בצליל או בכתיב) או הוסיפו לו תחיליות או סופיות בלשון המקום שבו‬
‫חיו‪ .‬וזאת בכדי לשמור על מסורת אבותיהם‪ ,‬וגם לחיות בשלום ולהשתלב‬
‫בחברה הלא‪-‬יהודית שבקרבה חיו‪.‬‬
‫לדוגמא השם התנ"כי נתן‪ ,‬הפך לשם המשפחה נתנזון‪( ,‬בגרמנית וביידיש‬
‫ בן נתן‪ ).‬הסופית "זון" ‪ -‬צליל גרמני; יעקב הפך לשם המשפחה ועקנין‪,‬‬‫שהוא שם חיבה והקטנה ליעקב בלשון הברברית‪ .‬שינוי הצורה שיווה‬
‫לשם צליל ערבי‪-‬ברברי‬

‫סיומות‬
‫‪ ‬רוסיה – "איץ'" או "ויץ'" = בן‪ .‬ברקוביץ' = הבן של ברקו‪,‬‬
‫הורביץ = בן חור‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "זאדה" – בן‪ .‬יוספזאדה = בן יוסף‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "יאן" דוידיאן = בן דוד‬
‫‪ ‬בוכרים – "יוף" שמחיוף = בן שמחה‬
‫אלעד שמחיוף‬
‫‪ ‬גרוזיה – "שווילי" – בן‪ .‬ברוכשווילי = בן ברוך‬
‫‪ ‬אירופה – "זון"‪" ,‬סון" – בן‪ .‬הירשזון = בן צבי‪.‬‬
‫‪ ‬ארצות סלאביוות – סיומת "סקי" – ורשבסקי = מהעיר ורשה‪.‬‬
‫‪ ‬הודו – "קר" ‪ -‬נגאוקר‪ ,‬צ'ריקר (מקהילת צ'ארי בהודו)‬

‫‪5‬‬

‫סוגים עיקרים של מקורות שמות משפחה‬
‫‪ ‬שמות על שם אבי המשפחה או אם המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בשמות של מקומות ‪.‬‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם במשלח יד של אב המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בתכונות גוף או תכונות אופי בולטות‬
‫‪ ‬ראשי תיבות‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בעצמים‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בשילובים‬
‫‪ ‬שמות כינוי וחיבה‬
‫‪ ‬שיכול אותיות‬
‫‪6‬‬

‫שמות על שם אב המשפחה‬
‫‪ ‬חלק משמות המשפחה נגזרים משמו של אב המשפחה‬
‫הקדמון ‪:‬‬
‫‪ ‬אברמסון ‪ -‬על שם האב אברהם‬
‫‪ ‬מרקוס ‪ -‬על שם מרדכי‬
‫‪ ‬נחמיאס ‪ -‬על שם נחמיה‬
‫‪ ‬היימן ‪ -‬על שם חיים (בגרמנית)‬
‫‪ ‬ביבס – על שם חיים (בלדינו)‬
‫‪ ‬אהרוני‪ ,‬אגרון – ע"ש אהרון‬
‫‪ ‬זלמן ‪ ,‬סלמן – ע"ש שלמה‬
‫‪ ‬בינימיני – ע"ש בינימין‬
‫‪ ‬ועקנין – שם חיבה ליעקב בלשון‬
‫הברברית (מרוקו)‬
‫‪7‬‬

‫הזמרת סי‬
‫הימן‬

‫השף – ישראל‬
‫אהרוני‬

‫שמות על שם אם המשפחה‬
‫‪ ‬לא רק אב המשפחה היה מקור לשם המשפחה‪ ,‬לעיתים‬
‫השתמשו דווקא בשם האם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בייליס – בלה‬
‫חנקיס – חנה‬
‫חבקין – חווה‬
‫סורקיס – שרה‬
‫ריבקין – רבקה‬
‫בשעביס – בת שבע‬
‫דסה – הדסה‬

‫יצחק בשביס ‪-‬‬
‫זינגר‬

‫דנה דבורין‬
‫‪8‬‬

‫שמות משפחה ע"פ מקצוע‬
‫‪ ‬אנשים הוסיפו לעצמם (או ברוב המקרים הסביבה) שם‬
‫משפחה על סמך מקצועם או מקצוע בני משפחתם‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫אפשר בקלות לזהות את מוצאו של האדם על פי שם משפחתו‪.‬‬
‫‪ ‬כמעט כל המקצועות המסורתיים מופיעים בשמות המשפחה‬
‫במס' וריאציות ובמספר שפות ושם משפחה ע"פ מקצוע היה‬
‫שכיח מאוד‬

‫‪9‬‬

‫שמות שמקורם במשלח יד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ 10‬‬

‫נגר‬
‫חייט‬
‫גבאי‬
‫שוחט‬
‫חזן‬
‫בנאי‬
‫תורג'מן – מתורגמן‪.‬‬
‫שוסטר – סנדלר‪.‬‬
‫קאופמן – איש מסחר‪.‬‬
‫טוקר ‪ ,‬נקש – חרט‬
‫קנטור – חזן‬
‫שכטר – שוחט‪.‬‬
‫בוכבינדר ‪ -‬כורך ספרים‬
‫דבח – שוחט (ערבית)‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫טישלר – נגר‬
‫פרבר – צבע‬
‫גלזר – זגג‬
‫פישר –דייג‬
‫מקלר – מתווך‬
‫הררי – סוחר משי‬
‫מועלם – מורה (ערבית)‬
‫חדד‪ ,‬חדידה – מסגר‬
‫(חדיד = ברזל בערבית)‬
‫בייקר – אופה‬
‫דהן – עוסק בשמן‬
‫ברונפמן ‪ -‬מזקק‬
‫דיכטר – פייטן‬
‫ג'ימס בייקר‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (המשך)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬

‫‪‬‬

‫לידרמן‪ ,‬שניידר– חייט‬
‫שומאכר ‪ -‬סנדלר‬
‫מילר – טוחן בגרמנית‪ ,‬טחן (בערבית)‬
‫גולדמן ‪ ,‬זילברמן – צורף או סוחר זהב‬
‫(גולד= זהב זילבר = כסף )‬
‫סבן ‪ -‬מייצר סבונים‬
‫הולצר ‪ -‬נגר (הולץ = עץ)‬
‫בוסקילה – נושא אסל ועליו דלי מים למכירה‪.‬‬
‫בוקובזה – אופה (חובז = לחם בערבית)‬
‫חכם – רב (ערבית)‬
‫סעצ'י‪ ,‬סעתי – שען (כורדית‪ ,‬ערבית)‬
‫אלבז – מאלף בזים‬
‫אלמושנינו – חזן (ספרדית)‬
‫אלפנדרי – נגיד (ספרדית)‬

‫מיכאל שומאכר‬
‫(תראו מה יצא‬
‫מסנדלר)‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (היום )‬
‫‪ ‬גם היום מסתבר אנשים נוטים להצמיד שם של מקצוע ליד שם‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫‪ ‬למי אין בטלפון שם כמו‪" :‬משה תריסים"‬
‫‪ ‬יש חברה ידועה שנקראת "אבי שטיחים"‬
‫‪ ‬מי יודע מה שם משפחה של דני מהוצל"א ביסנ"מ ? – אף‬
‫אחד ! יותר נוח לקרוא לו "דני הוצל"א" וכך כולם יודעים מי זה‪.‬‬
‫‪ ‬לפני מס' שנים היה נגר בתחזוקה שהודבק לא הכינוי "אלי‬
‫לייסט" ולמסגר הודבק הכינוי "שלמה פיק" (סוג של ריתוך)‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫בהעדר שם משפחה‪ ,‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם כל שהוא תכונה‬
‫חיצונית בולטת כמו גודל גוף צבע גוף וכו' או תכונת אופי כמו‬
‫חוכמה‪ ,‬חריצות וכו' ושם זה נשאר אח"כ לבני משפחתו‬
‫‪ ‬טוויל‪ ,‬ויסוקר ‪ ,‬ארוך – גבוה‪.‬‬
‫‪ ‬זעירי‪ ,‬קליין ‪ ,‬קורץ = קטן‬
‫‪ ‬גרוס = גדול‪,‬‬
‫‪ ‬שוקרון‪ ,‬רוט = אדמוני‪.‬‬
‫‪ ‬שוורץ‪ ,‬וייס = שחור ולבן‬
‫‪ ‬מיטלמן ‪ -‬איש בינוני‬
‫‪ ‬אלתרמן‪ ,‬אלתמן ‪ -‬איש זקן‬
‫‪ 13‬צ'רניאק – שחור‬

‫ראלף קליין‬
‫(לא היה קטן בכלל)‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫‪ ‬בוקעי – בעל צלקת‬
‫‪ ‬שיטרית – חכם‪ ,‬מוכשר‬
‫‪ ‬אבולעפיה – אבי הבריאות‬
‫‪ ‬רייך ‪ ,‬רייכמן – עשיר‬
‫‪ ‬ארבייטמן ‪ -‬איש עבודה‬
‫‪ ‬גרובר – איש חזק ומחוספס‬
‫‪ ‬בר‪ ,‬ברמן – דב ‪ -‬איש דובים‬
‫‪ ‬כנפו – בעל גלימה בברברית‬
‫מאיר שיטרית‬
‫(בנסיון לפתוח‬
‫קרירה בשירה)‬
‫‪14‬‬

‫שמות שמקורם במוצא גיאוגרפי‬
‫למה אשכנזי לא אשכנזי?‬
‫‪ ‬היהודי הנודד‪.‬‬
‫‪ ‬במשך מאות שנים נדדו היהודים ממקום למקום בעיקר עקב‬
‫רדיפות‪ ,‬חיפוש פרנסה וכו'‬
‫‪ ‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם שם משפחה ע"פ מוצאו הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪ ‬זו הסיבה שאשכנזי בד"כ אינו אשכנזי מכיוון שקיבל את שמו‬
‫ככל הנראה לאחר שהיגר מארצות אשכנז לארץ מארצות‬
‫ספרד ‪ .‬אם היה נשאר בארצו לא היה יחוד כלשהו בכך שהוא‬
‫אשכנזי ולא היה נקרא כך‬

‫‪15‬‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬
‫‪ ‬צנעני – מצנעה בתימן‬
‫‪ ‬דמארי – מדמאר בתימן‬
‫‪ ‬צברי – מצבאר בתימן‬
‫‪ ‬שרעבי – משרעב בתימן‬
‫‪ ‬ברלינר – מברלין‬
‫‪ ‬טולדנו – מטולדו בספרד‬
‫‪ ‬אבו קסיס – מקסיס בספרד‬
‫‪ ‬אלקסלסי – מקסלס בספרד‬
‫‪ ‬מויאל – ממויה בספרד‬
‫‪ ‬ורשבסקי – מוורשה‬
‫‪  16‬אלפסי – מפס במרוקו‬

‫מרגלית צנעני‬
‫אבק דרכים‪....‬‬
‫אבי טולדו‬

‫אריה דרעי‬
‫בועז שרעבי‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬

‫אריה דרעי‬

‫‪17‬‬

‫‪ ‬ברזני – מבראזן‪ ,‬כורדיסטן‬
‫‪ ‬דרעי‪ ,‬אדרעי – מעמק‬
‫הדרע במרוקו‬
‫‪ ‬הלפרין – מהילברון‪ ,‬גרמניה‬
‫‪ ‬בן שושן – משושן בפרס‬
‫‪ ‬אלמקייס – משבט מקייס‬
‫במרוקו‬
‫‪ ‬זגורי – מזגורה במרוקו‬
‫‪ ‬יזדי – מיזד פרס‬
‫‪ ‬שיראזי – משירז בפרס‬
‫‪ ‬פולק – פולני‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כ"ץ – כוהן צדק‪.‬‬
‫‪ ‬ש"ץ – שליח ציבור‬
‫‪ ‬שו"ר – שוחט ורב‪.‬‬
‫‪ ‬מזא"ה – מזרע אהרון הכהן‪.‬‬
‫‪ ‬שז"ר – שלמה זלמן רובשוב‪.‬‬
‫‪ ‬ז"ק – זרע‪/‬זכר קדושים‬
‫‪ ‬ב"ק – בני קדושים‬
‫‪ ‬יש"י – יחד שבטי ישראל‬
‫‪ ‬אזולאי – כהן "אישה זונה וחללה‬
‫לא יקחו" (ויקרא כ"א‪ ,‬ז')‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫מטרת השיכול והר"ת היתה‬
‫בעיקר להצניע את היהדות‬
‫מחשש להתנכלויות‪.‬‬
‫שימו לב למס' הוריאציות הרב‬
‫למשפחת כהן‬

‫זלמן שז"ר‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כג"ן – כהן גדול‬
‫‪ ‬ד"ץ – דיין צדק‬
‫‪ ‬זילכה – זכר לכהן הגדול‬
‫‪ ‬קפלן – כהן בפולנית‬
‫‪ ‬וויל – לוי (בשיכול אותיות)‬
‫‪ ‬סגל – סגן לויה (לוי)‬
‫אורנה ומשה ד"ץ‬
‫(בזמנים יפים)‬

‫‪19‬‬

‫רח' קפלן (אליעזר)‬
‫בתל אביב‬

‫שמות שמקורם מהטבע או עצמים‬
‫יהודים (בד"כ מארצות אשכנז) נהגו להוסיף לעצמם שמות‬
‫משפחה מהטבע ‪ ,‬אבנים טובות וכו' ‪:‬‬
‫‪ ‬רוזנטל – עמק הורדים‪.‬‬
‫‪ ‬בלומנקרנץ – זר פרחים‪.‬‬
‫‪ ‬רוזנברג – הר ורדים‬
‫‪ ‬גולדברג – הר פז‪ ,‬הר זהב‬
‫‪ ‬זילברשטיין – אבן כסף‬
‫‪ ‬אוקסנברג – הר שור‪.‬‬
‫‪ ‬שוורצנברג – הר שחור‪.‬‬
‫‪ ‬אייזנברג – הר ברזל‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪ ‬אפלבוים – עץ תפוחים‬
‫‪ ‬מנדלבאום – עץ שקדיה‪.‬‬
‫‪ ‬קליינשטיין – אבן קטנה‬

‫רמי קליינשטיין‬
‫(ממש כמו אבן קטנה)‬

‫ע"פ השלט בכניסה לבית‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי השלט שהיה קבוע על‬
‫ביתו של האב הקדמון של המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬למשפ' רוטשילד הידועה –ניתן על שם‬
‫השלט האדום שהיה קבוע על בית המשפחה‬
‫בפרנקפורט‬
‫‪ ‬שם המשפחה גנץ ‪ -‬ניתן על שם תמונת‬
‫האווז שהיה מצויר על שלט בפתח‬
‫בית המשפחה‪ ,‬וכן הלאה‬

‫האלוף בני גנץ‬

‫‪ ‬שלטי הבתים שימשו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כעזרה לציון בית מסוים‪,‬‬
‫במקום מספר הבית שאנו משתמשים בו כיום‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ע"פ יום או עונה‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי היום בשבוע‪ ,‬החודש או‬
‫העונה הקובעים או החשובים בחיי אבי המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬שם המשפחה מונטאג = יום שני‬
‫‪ ‬זונטאג = יום ראשון‪,‬‬
‫‪ ‬משפחת זומר = קיץ (בגרמנית)‬
‫‪ ‬וינטר = חורף‬
‫איצטדיון וינטר‬
‫(בקיץ)‬

‫‪22‬‬

‫שמות משפחה בקהילה האתיופית‬
‫‪ ‬באתיופיה לא נהוג לתת שמות משפחה‬
‫‪ ‬אדם מכונה בשמו הפרטי‪ ,‬שם אביו ושם סבו‪ ,‬בדומה לנהוג‬
‫בתקופת התנ"ך‬
‫‪ ‬כשעלו יהודי אתיופיה לישראל‪ ,‬הם נדרשו על ידי הרשויות‬
‫להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל‬
‫‪ ‬לרוב‪ ,‬בחרו לקחת את שם הסב‬
‫והפכו אתו לשם משפחה‬
‫‪ ‬במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם‬
‫‪ ‬המשפחה על פי אביו של הסב‬
‫‪ ‬במקרה בהם אב המשפחה לא חי ‪ -‬נקבע השם על פי שם‬
‫‪ 23‬האב המנוח‬

‫חידון עיברות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪24‬‬

‫דוד בן גוריון‪.‬‬
‫גולדה מאיר‪.‬‬
‫יצחק בן צבי‪.‬‬
‫לוי אשכול‪.‬‬
‫יגאל ידין‪.‬‬
‫משה שרת‪.‬‬
‫יצחק שמיר‪.‬‬
‫פנחס ספיר‪.‬‬
‫אהוד ברק‪.‬‬
‫אריק שרון‪.‬‬
‫יצחק רבין‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫דוד גרין (ירוק)‪.‬‬
‫גולדה מאירסון (בן מאיר )‬
‫יצחק שישלביץ (לאביו קראו צבי)‬
‫שקולניק‬
‫סוקניק‬
‫משה שרתוק‪.‬‬
‫יצחק יזרניצקי‬
‫פנחס קוזלובסקי‬
‫ברוג‬
‫אריק שיינרמן‬
‫רוביצוב‬

‫ערך אריה בלסיאנו‬

‫בלסיאנו = שיבוש של ולנסיאנו מהעיר ולנסיה‬
‫בספרד‬
‫‪25‬‬

‫‪Confidential‬‬


Slide 8

‫שמות משפחה‬
‫ביהדות‬
‫ערך אריה בלסיאנו‬
‫‪1‬‬

‫‪Confidential‬‬

‫שמות משפחה בעת העתיקה וימי הביניים‬
‫‪ ‬בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב ובני‬
‫האדם נקראו בעיקר על שם אביהם ‪:‬‬
‫‪ ‬יהושוע בן נון‬
‫‪ ‬דוד בן ישי‬
‫‪ ‬יוסף בן מתתיהו‬
‫‪ ‬רבי שמעון בר יוחאי‬
‫‪ ‬רבי משה בן מימון (הרמב"ם)‬
‫‪‬‬

‫או ע"פ מוצא או שיוך גיאוגרפי‬
‫‪ ‬אוריה החיתי‬
‫‪ ‬נבל הכרמלי‬
‫‪ ‬רבי יוסי הגלילי‬

‫‪2‬‬

‫דוד בן ישי‬

‫הרמב"ם‬

‫שמות משפחה ביהדות‬
‫‪ ‬השימוש בשמות משפחה אצל יהודים מופיע לראשונה במאה‬
‫העשירית בצרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה וצפון אפריקה‬
‫‪ ‬במרכז אירופה ובמזרחה‪ ,‬שמות משפחה נכנסו לשימוש‬
‫במאה ה ‪ , 16‬בעיקר אצל משפחות ממעמד גבוה‬
‫‪ ‬נשיאת שם משפחה הייתה סימן למעמד גבוה ומכובד‬
‫‪ ‬רק במאה ה ‪ 18‬בקירוב החלו רוב היהודים לאמץ להם שמות‬
‫משפחה‪ .‬ממספר סיבות ‪ ,‬לדוגמא צו השלטון לצורכי מיסוי‪,‬‬
‫גיוס לצבא וכו'‬
‫‪ ‬שמות המשפחה היהודיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬שמות שמשפחות יהודיות בחרו לעצמן‬
‫‪ ‬שמות שהוצמדו להן על ידי הסביבה או השלטון‬
‫‪3‬‬

‫מקורות שמות משפחה ביהדות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪4‬‬

‫בעיקר על המקורות היהודיים התנ"כיים (שמעון‪ ,‬דוד‪ ,‬יעקב‪ ,‬אברהם‪,‬‬
‫אהרון‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫גם שמות של מקומות תנ"כיים‪ ,‬ערים‪ ,‬אתרים ומבנים בארץ ישראל‬
‫(ירושלים‪ ,‬בית לחם‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫בד"כ לא השתמשו היהודים בשם כפשוטו‪ ,‬אלא שינו מעט את צורתו‬
‫(בצליל או בכתיב) או הוסיפו לו תחיליות או סופיות בלשון המקום שבו‬
‫חיו‪ .‬וזאת בכדי לשמור על מסורת אבותיהם‪ ,‬וגם לחיות בשלום ולהשתלב‬
‫בחברה הלא‪-‬יהודית שבקרבה חיו‪.‬‬
‫לדוגמא השם התנ"כי נתן‪ ,‬הפך לשם המשפחה נתנזון‪( ,‬בגרמנית וביידיש‬
‫ בן נתן‪ ).‬הסופית "זון" ‪ -‬צליל גרמני; יעקב הפך לשם המשפחה ועקנין‪,‬‬‫שהוא שם חיבה והקטנה ליעקב בלשון הברברית‪ .‬שינוי הצורה שיווה‬
‫לשם צליל ערבי‪-‬ברברי‬

‫סיומות‬
‫‪ ‬רוסיה – "איץ'" או "ויץ'" = בן‪ .‬ברקוביץ' = הבן של ברקו‪,‬‬
‫הורביץ = בן חור‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "זאדה" – בן‪ .‬יוספזאדה = בן יוסף‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "יאן" דוידיאן = בן דוד‬
‫‪ ‬בוכרים – "יוף" שמחיוף = בן שמחה‬
‫אלעד שמחיוף‬
‫‪ ‬גרוזיה – "שווילי" – בן‪ .‬ברוכשווילי = בן ברוך‬
‫‪ ‬אירופה – "זון"‪" ,‬סון" – בן‪ .‬הירשזון = בן צבי‪.‬‬
‫‪ ‬ארצות סלאביוות – סיומת "סקי" – ורשבסקי = מהעיר ורשה‪.‬‬
‫‪ ‬הודו – "קר" ‪ -‬נגאוקר‪ ,‬צ'ריקר (מקהילת צ'ארי בהודו)‬

‫‪5‬‬

‫סוגים עיקרים של מקורות שמות משפחה‬
‫‪ ‬שמות על שם אבי המשפחה או אם המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בשמות של מקומות ‪.‬‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם במשלח יד של אב המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בתכונות גוף או תכונות אופי בולטות‬
‫‪ ‬ראשי תיבות‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בעצמים‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בשילובים‬
‫‪ ‬שמות כינוי וחיבה‬
‫‪ ‬שיכול אותיות‬
‫‪6‬‬

‫שמות על שם אב המשפחה‬
‫‪ ‬חלק משמות המשפחה נגזרים משמו של אב המשפחה‬
‫הקדמון ‪:‬‬
‫‪ ‬אברמסון ‪ -‬על שם האב אברהם‬
‫‪ ‬מרקוס ‪ -‬על שם מרדכי‬
‫‪ ‬נחמיאס ‪ -‬על שם נחמיה‬
‫‪ ‬היימן ‪ -‬על שם חיים (בגרמנית)‬
‫‪ ‬ביבס – על שם חיים (בלדינו)‬
‫‪ ‬אהרוני‪ ,‬אגרון – ע"ש אהרון‬
‫‪ ‬זלמן ‪ ,‬סלמן – ע"ש שלמה‬
‫‪ ‬בינימיני – ע"ש בינימין‬
‫‪ ‬ועקנין – שם חיבה ליעקב בלשון‬
‫הברברית (מרוקו)‬
‫‪7‬‬

‫הזמרת סי‬
‫הימן‬

‫השף – ישראל‬
‫אהרוני‬

‫שמות על שם אם המשפחה‬
‫‪ ‬לא רק אב המשפחה היה מקור לשם המשפחה‪ ,‬לעיתים‬
‫השתמשו דווקא בשם האם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בייליס – בלה‬
‫חנקיס – חנה‬
‫חבקין – חווה‬
‫סורקיס – שרה‬
‫ריבקין – רבקה‬
‫בשעביס – בת שבע‬
‫דסה – הדסה‬

‫יצחק בשביס ‪-‬‬
‫זינגר‬

‫דנה דבורין‬
‫‪8‬‬

‫שמות משפחה ע"פ מקצוע‬
‫‪ ‬אנשים הוסיפו לעצמם (או ברוב המקרים הסביבה) שם‬
‫משפחה על סמך מקצועם או מקצוע בני משפחתם‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫אפשר בקלות לזהות את מוצאו של האדם על פי שם משפחתו‪.‬‬
‫‪ ‬כמעט כל המקצועות המסורתיים מופיעים בשמות המשפחה‬
‫במס' וריאציות ובמספר שפות ושם משפחה ע"פ מקצוע היה‬
‫שכיח מאוד‬

‫‪9‬‬

‫שמות שמקורם במשלח יד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ 10‬‬

‫נגר‬
‫חייט‬
‫גבאי‬
‫שוחט‬
‫חזן‬
‫בנאי‬
‫תורג'מן – מתורגמן‪.‬‬
‫שוסטר – סנדלר‪.‬‬
‫קאופמן – איש מסחר‪.‬‬
‫טוקר ‪ ,‬נקש – חרט‬
‫קנטור – חזן‬
‫שכטר – שוחט‪.‬‬
‫בוכבינדר ‪ -‬כורך ספרים‬
‫דבח – שוחט (ערבית)‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫טישלר – נגר‬
‫פרבר – צבע‬
‫גלזר – זגג‬
‫פישר –דייג‬
‫מקלר – מתווך‬
‫הררי – סוחר משי‬
‫מועלם – מורה (ערבית)‬
‫חדד‪ ,‬חדידה – מסגר‬
‫(חדיד = ברזל בערבית)‬
‫בייקר – אופה‬
‫דהן – עוסק בשמן‬
‫ברונפמן ‪ -‬מזקק‬
‫דיכטר – פייטן‬
‫ג'ימס בייקר‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (המשך)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬

‫‪‬‬

‫לידרמן‪ ,‬שניידר– חייט‬
‫שומאכר ‪ -‬סנדלר‬
‫מילר – טוחן בגרמנית‪ ,‬טחן (בערבית)‬
‫גולדמן ‪ ,‬זילברמן – צורף או סוחר זהב‬
‫(גולד= זהב זילבר = כסף )‬
‫סבן ‪ -‬מייצר סבונים‬
‫הולצר ‪ -‬נגר (הולץ = עץ)‬
‫בוסקילה – נושא אסל ועליו דלי מים למכירה‪.‬‬
‫בוקובזה – אופה (חובז = לחם בערבית)‬
‫חכם – רב (ערבית)‬
‫סעצ'י‪ ,‬סעתי – שען (כורדית‪ ,‬ערבית)‬
‫אלבז – מאלף בזים‬
‫אלמושנינו – חזן (ספרדית)‬
‫אלפנדרי – נגיד (ספרדית)‬

‫מיכאל שומאכר‬
‫(תראו מה יצא‬
‫מסנדלר)‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (היום )‬
‫‪ ‬גם היום מסתבר אנשים נוטים להצמיד שם של מקצוע ליד שם‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫‪ ‬למי אין בטלפון שם כמו‪" :‬משה תריסים"‬
‫‪ ‬יש חברה ידועה שנקראת "אבי שטיחים"‬
‫‪ ‬מי יודע מה שם משפחה של דני מהוצל"א ביסנ"מ ? – אף‬
‫אחד ! יותר נוח לקרוא לו "דני הוצל"א" וכך כולם יודעים מי זה‪.‬‬
‫‪ ‬לפני מס' שנים היה נגר בתחזוקה שהודבק לא הכינוי "אלי‬
‫לייסט" ולמסגר הודבק הכינוי "שלמה פיק" (סוג של ריתוך)‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫בהעדר שם משפחה‪ ,‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם כל שהוא תכונה‬
‫חיצונית בולטת כמו גודל גוף צבע גוף וכו' או תכונת אופי כמו‬
‫חוכמה‪ ,‬חריצות וכו' ושם זה נשאר אח"כ לבני משפחתו‬
‫‪ ‬טוויל‪ ,‬ויסוקר ‪ ,‬ארוך – גבוה‪.‬‬
‫‪ ‬זעירי‪ ,‬קליין ‪ ,‬קורץ = קטן‬
‫‪ ‬גרוס = גדול‪,‬‬
‫‪ ‬שוקרון‪ ,‬רוט = אדמוני‪.‬‬
‫‪ ‬שוורץ‪ ,‬וייס = שחור ולבן‬
‫‪ ‬מיטלמן ‪ -‬איש בינוני‬
‫‪ ‬אלתרמן‪ ,‬אלתמן ‪ -‬איש זקן‬
‫‪ 13‬צ'רניאק – שחור‬

‫ראלף קליין‬
‫(לא היה קטן בכלל)‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫‪ ‬בוקעי – בעל צלקת‬
‫‪ ‬שיטרית – חכם‪ ,‬מוכשר‬
‫‪ ‬אבולעפיה – אבי הבריאות‬
‫‪ ‬רייך ‪ ,‬רייכמן – עשיר‬
‫‪ ‬ארבייטמן ‪ -‬איש עבודה‬
‫‪ ‬גרובר – איש חזק ומחוספס‬
‫‪ ‬בר‪ ,‬ברמן – דב ‪ -‬איש דובים‬
‫‪ ‬כנפו – בעל גלימה בברברית‬
‫מאיר שיטרית‬
‫(בנסיון לפתוח‬
‫קרירה בשירה)‬
‫‪14‬‬

‫שמות שמקורם במוצא גיאוגרפי‬
‫למה אשכנזי לא אשכנזי?‬
‫‪ ‬היהודי הנודד‪.‬‬
‫‪ ‬במשך מאות שנים נדדו היהודים ממקום למקום בעיקר עקב‬
‫רדיפות‪ ,‬חיפוש פרנסה וכו'‬
‫‪ ‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם שם משפחה ע"פ מוצאו הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪ ‬זו הסיבה שאשכנזי בד"כ אינו אשכנזי מכיוון שקיבל את שמו‬
‫ככל הנראה לאחר שהיגר מארצות אשכנז לארץ מארצות‬
‫ספרד ‪ .‬אם היה נשאר בארצו לא היה יחוד כלשהו בכך שהוא‬
‫אשכנזי ולא היה נקרא כך‬

‫‪15‬‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬
‫‪ ‬צנעני – מצנעה בתימן‬
‫‪ ‬דמארי – מדמאר בתימן‬
‫‪ ‬צברי – מצבאר בתימן‬
‫‪ ‬שרעבי – משרעב בתימן‬
‫‪ ‬ברלינר – מברלין‬
‫‪ ‬טולדנו – מטולדו בספרד‬
‫‪ ‬אבו קסיס – מקסיס בספרד‬
‫‪ ‬אלקסלסי – מקסלס בספרד‬
‫‪ ‬מויאל – ממויה בספרד‬
‫‪ ‬ורשבסקי – מוורשה‬
‫‪  16‬אלפסי – מפס במרוקו‬

‫מרגלית צנעני‬
‫אבק דרכים‪....‬‬
‫אבי טולדו‬

‫אריה דרעי‬
‫בועז שרעבי‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬

‫אריה דרעי‬

‫‪17‬‬

‫‪ ‬ברזני – מבראזן‪ ,‬כורדיסטן‬
‫‪ ‬דרעי‪ ,‬אדרעי – מעמק‬
‫הדרע במרוקו‬
‫‪ ‬הלפרין – מהילברון‪ ,‬גרמניה‬
‫‪ ‬בן שושן – משושן בפרס‬
‫‪ ‬אלמקייס – משבט מקייס‬
‫במרוקו‬
‫‪ ‬זגורי – מזגורה במרוקו‬
‫‪ ‬יזדי – מיזד פרס‬
‫‪ ‬שיראזי – משירז בפרס‬
‫‪ ‬פולק – פולני‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כ"ץ – כוהן צדק‪.‬‬
‫‪ ‬ש"ץ – שליח ציבור‬
‫‪ ‬שו"ר – שוחט ורב‪.‬‬
‫‪ ‬מזא"ה – מזרע אהרון הכהן‪.‬‬
‫‪ ‬שז"ר – שלמה זלמן רובשוב‪.‬‬
‫‪ ‬ז"ק – זרע‪/‬זכר קדושים‬
‫‪ ‬ב"ק – בני קדושים‬
‫‪ ‬יש"י – יחד שבטי ישראל‬
‫‪ ‬אזולאי – כהן "אישה זונה וחללה‬
‫לא יקחו" (ויקרא כ"א‪ ,‬ז')‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫מטרת השיכול והר"ת היתה‬
‫בעיקר להצניע את היהדות‬
‫מחשש להתנכלויות‪.‬‬
‫שימו לב למס' הוריאציות הרב‬
‫למשפחת כהן‬

‫זלמן שז"ר‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כג"ן – כהן גדול‬
‫‪ ‬ד"ץ – דיין צדק‬
‫‪ ‬זילכה – זכר לכהן הגדול‬
‫‪ ‬קפלן – כהן בפולנית‬
‫‪ ‬וויל – לוי (בשיכול אותיות)‬
‫‪ ‬סגל – סגן לויה (לוי)‬
‫אורנה ומשה ד"ץ‬
‫(בזמנים יפים)‬

‫‪19‬‬

‫רח' קפלן (אליעזר)‬
‫בתל אביב‬

‫שמות שמקורם מהטבע או עצמים‬
‫יהודים (בד"כ מארצות אשכנז) נהגו להוסיף לעצמם שמות‬
‫משפחה מהטבע ‪ ,‬אבנים טובות וכו' ‪:‬‬
‫‪ ‬רוזנטל – עמק הורדים‪.‬‬
‫‪ ‬בלומנקרנץ – זר פרחים‪.‬‬
‫‪ ‬רוזנברג – הר ורדים‬
‫‪ ‬גולדברג – הר פז‪ ,‬הר זהב‬
‫‪ ‬זילברשטיין – אבן כסף‬
‫‪ ‬אוקסנברג – הר שור‪.‬‬
‫‪ ‬שוורצנברג – הר שחור‪.‬‬
‫‪ ‬אייזנברג – הר ברזל‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪ ‬אפלבוים – עץ תפוחים‬
‫‪ ‬מנדלבאום – עץ שקדיה‪.‬‬
‫‪ ‬קליינשטיין – אבן קטנה‬

‫רמי קליינשטיין‬
‫(ממש כמו אבן קטנה)‬

‫ע"פ השלט בכניסה לבית‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי השלט שהיה קבוע על‬
‫ביתו של האב הקדמון של המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬למשפ' רוטשילד הידועה –ניתן על שם‬
‫השלט האדום שהיה קבוע על בית המשפחה‬
‫בפרנקפורט‬
‫‪ ‬שם המשפחה גנץ ‪ -‬ניתן על שם תמונת‬
‫האווז שהיה מצויר על שלט בפתח‬
‫בית המשפחה‪ ,‬וכן הלאה‬

‫האלוף בני גנץ‬

‫‪ ‬שלטי הבתים שימשו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כעזרה לציון בית מסוים‪,‬‬
‫במקום מספר הבית שאנו משתמשים בו כיום‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ע"פ יום או עונה‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי היום בשבוע‪ ,‬החודש או‬
‫העונה הקובעים או החשובים בחיי אבי המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬שם המשפחה מונטאג = יום שני‬
‫‪ ‬זונטאג = יום ראשון‪,‬‬
‫‪ ‬משפחת זומר = קיץ (בגרמנית)‬
‫‪ ‬וינטר = חורף‬
‫איצטדיון וינטר‬
‫(בקיץ)‬

‫‪22‬‬

‫שמות משפחה בקהילה האתיופית‬
‫‪ ‬באתיופיה לא נהוג לתת שמות משפחה‬
‫‪ ‬אדם מכונה בשמו הפרטי‪ ,‬שם אביו ושם סבו‪ ,‬בדומה לנהוג‬
‫בתקופת התנ"ך‬
‫‪ ‬כשעלו יהודי אתיופיה לישראל‪ ,‬הם נדרשו על ידי הרשויות‬
‫להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל‬
‫‪ ‬לרוב‪ ,‬בחרו לקחת את שם הסב‬
‫והפכו אתו לשם משפחה‬
‫‪ ‬במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם‬
‫‪ ‬המשפחה על פי אביו של הסב‬
‫‪ ‬במקרה בהם אב המשפחה לא חי ‪ -‬נקבע השם על פי שם‬
‫‪ 23‬האב המנוח‬

‫חידון עיברות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪24‬‬

‫דוד בן גוריון‪.‬‬
‫גולדה מאיר‪.‬‬
‫יצחק בן צבי‪.‬‬
‫לוי אשכול‪.‬‬
‫יגאל ידין‪.‬‬
‫משה שרת‪.‬‬
‫יצחק שמיר‪.‬‬
‫פנחס ספיר‪.‬‬
‫אהוד ברק‪.‬‬
‫אריק שרון‪.‬‬
‫יצחק רבין‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫דוד גרין (ירוק)‪.‬‬
‫גולדה מאירסון (בן מאיר )‬
‫יצחק שישלביץ (לאביו קראו צבי)‬
‫שקולניק‬
‫סוקניק‬
‫משה שרתוק‪.‬‬
‫יצחק יזרניצקי‬
‫פנחס קוזלובסקי‬
‫ברוג‬
‫אריק שיינרמן‬
‫רוביצוב‬

‫ערך אריה בלסיאנו‬

‫בלסיאנו = שיבוש של ולנסיאנו מהעיר ולנסיה‬
‫בספרד‬
‫‪25‬‬

‫‪Confidential‬‬


Slide 9

‫שמות משפחה‬
‫ביהדות‬
‫ערך אריה בלסיאנו‬
‫‪1‬‬

‫‪Confidential‬‬

‫שמות משפחה בעת העתיקה וימי הביניים‬
‫‪ ‬בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב ובני‬
‫האדם נקראו בעיקר על שם אביהם ‪:‬‬
‫‪ ‬יהושוע בן נון‬
‫‪ ‬דוד בן ישי‬
‫‪ ‬יוסף בן מתתיהו‬
‫‪ ‬רבי שמעון בר יוחאי‬
‫‪ ‬רבי משה בן מימון (הרמב"ם)‬
‫‪‬‬

‫או ע"פ מוצא או שיוך גיאוגרפי‬
‫‪ ‬אוריה החיתי‬
‫‪ ‬נבל הכרמלי‬
‫‪ ‬רבי יוסי הגלילי‬

‫‪2‬‬

‫דוד בן ישי‬

‫הרמב"ם‬

‫שמות משפחה ביהדות‬
‫‪ ‬השימוש בשמות משפחה אצל יהודים מופיע לראשונה במאה‬
‫העשירית בצרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה וצפון אפריקה‬
‫‪ ‬במרכז אירופה ובמזרחה‪ ,‬שמות משפחה נכנסו לשימוש‬
‫במאה ה ‪ , 16‬בעיקר אצל משפחות ממעמד גבוה‬
‫‪ ‬נשיאת שם משפחה הייתה סימן למעמד גבוה ומכובד‬
‫‪ ‬רק במאה ה ‪ 18‬בקירוב החלו רוב היהודים לאמץ להם שמות‬
‫משפחה‪ .‬ממספר סיבות ‪ ,‬לדוגמא צו השלטון לצורכי מיסוי‪,‬‬
‫גיוס לצבא וכו'‬
‫‪ ‬שמות המשפחה היהודיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬שמות שמשפחות יהודיות בחרו לעצמן‬
‫‪ ‬שמות שהוצמדו להן על ידי הסביבה או השלטון‬
‫‪3‬‬

‫מקורות שמות משפחה ביהדות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪4‬‬

‫בעיקר על המקורות היהודיים התנ"כיים (שמעון‪ ,‬דוד‪ ,‬יעקב‪ ,‬אברהם‪,‬‬
‫אהרון‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫גם שמות של מקומות תנ"כיים‪ ,‬ערים‪ ,‬אתרים ומבנים בארץ ישראל‬
‫(ירושלים‪ ,‬בית לחם‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫בד"כ לא השתמשו היהודים בשם כפשוטו‪ ,‬אלא שינו מעט את צורתו‬
‫(בצליל או בכתיב) או הוסיפו לו תחיליות או סופיות בלשון המקום שבו‬
‫חיו‪ .‬וזאת בכדי לשמור על מסורת אבותיהם‪ ,‬וגם לחיות בשלום ולהשתלב‬
‫בחברה הלא‪-‬יהודית שבקרבה חיו‪.‬‬
‫לדוגמא השם התנ"כי נתן‪ ,‬הפך לשם המשפחה נתנזון‪( ,‬בגרמנית וביידיש‬
‫ בן נתן‪ ).‬הסופית "זון" ‪ -‬צליל גרמני; יעקב הפך לשם המשפחה ועקנין‪,‬‬‫שהוא שם חיבה והקטנה ליעקב בלשון הברברית‪ .‬שינוי הצורה שיווה‬
‫לשם צליל ערבי‪-‬ברברי‬

‫סיומות‬
‫‪ ‬רוסיה – "איץ'" או "ויץ'" = בן‪ .‬ברקוביץ' = הבן של ברקו‪,‬‬
‫הורביץ = בן חור‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "זאדה" – בן‪ .‬יוספזאדה = בן יוסף‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "יאן" דוידיאן = בן דוד‬
‫‪ ‬בוכרים – "יוף" שמחיוף = בן שמחה‬
‫אלעד שמחיוף‬
‫‪ ‬גרוזיה – "שווילי" – בן‪ .‬ברוכשווילי = בן ברוך‬
‫‪ ‬אירופה – "זון"‪" ,‬סון" – בן‪ .‬הירשזון = בן צבי‪.‬‬
‫‪ ‬ארצות סלאביוות – סיומת "סקי" – ורשבסקי = מהעיר ורשה‪.‬‬
‫‪ ‬הודו – "קר" ‪ -‬נגאוקר‪ ,‬צ'ריקר (מקהילת צ'ארי בהודו)‬

‫‪5‬‬

‫סוגים עיקרים של מקורות שמות משפחה‬
‫‪ ‬שמות על שם אבי המשפחה או אם המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בשמות של מקומות ‪.‬‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם במשלח יד של אב המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בתכונות גוף או תכונות אופי בולטות‬
‫‪ ‬ראשי תיבות‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בעצמים‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בשילובים‬
‫‪ ‬שמות כינוי וחיבה‬
‫‪ ‬שיכול אותיות‬
‫‪6‬‬

‫שמות על שם אב המשפחה‬
‫‪ ‬חלק משמות המשפחה נגזרים משמו של אב המשפחה‬
‫הקדמון ‪:‬‬
‫‪ ‬אברמסון ‪ -‬על שם האב אברהם‬
‫‪ ‬מרקוס ‪ -‬על שם מרדכי‬
‫‪ ‬נחמיאס ‪ -‬על שם נחמיה‬
‫‪ ‬היימן ‪ -‬על שם חיים (בגרמנית)‬
‫‪ ‬ביבס – על שם חיים (בלדינו)‬
‫‪ ‬אהרוני‪ ,‬אגרון – ע"ש אהרון‬
‫‪ ‬זלמן ‪ ,‬סלמן – ע"ש שלמה‬
‫‪ ‬בינימיני – ע"ש בינימין‬
‫‪ ‬ועקנין – שם חיבה ליעקב בלשון‬
‫הברברית (מרוקו)‬
‫‪7‬‬

‫הזמרת סי‬
‫הימן‬

‫השף – ישראל‬
‫אהרוני‬

‫שמות על שם אם המשפחה‬
‫‪ ‬לא רק אב המשפחה היה מקור לשם המשפחה‪ ,‬לעיתים‬
‫השתמשו דווקא בשם האם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בייליס – בלה‬
‫חנקיס – חנה‬
‫חבקין – חווה‬
‫סורקיס – שרה‬
‫ריבקין – רבקה‬
‫בשעביס – בת שבע‬
‫דסה – הדסה‬

‫יצחק בשביס ‪-‬‬
‫זינגר‬

‫דנה דבורין‬
‫‪8‬‬

‫שמות משפחה ע"פ מקצוע‬
‫‪ ‬אנשים הוסיפו לעצמם (או ברוב המקרים הסביבה) שם‬
‫משפחה על סמך מקצועם או מקצוע בני משפחתם‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫אפשר בקלות לזהות את מוצאו של האדם על פי שם משפחתו‪.‬‬
‫‪ ‬כמעט כל המקצועות המסורתיים מופיעים בשמות המשפחה‬
‫במס' וריאציות ובמספר שפות ושם משפחה ע"פ מקצוע היה‬
‫שכיח מאוד‬

‫‪9‬‬

‫שמות שמקורם במשלח יד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ 10‬‬

‫נגר‬
‫חייט‬
‫גבאי‬
‫שוחט‬
‫חזן‬
‫בנאי‬
‫תורג'מן – מתורגמן‪.‬‬
‫שוסטר – סנדלר‪.‬‬
‫קאופמן – איש מסחר‪.‬‬
‫טוקר ‪ ,‬נקש – חרט‬
‫קנטור – חזן‬
‫שכטר – שוחט‪.‬‬
‫בוכבינדר ‪ -‬כורך ספרים‬
‫דבח – שוחט (ערבית)‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫טישלר – נגר‬
‫פרבר – צבע‬
‫גלזר – זגג‬
‫פישר –דייג‬
‫מקלר – מתווך‬
‫הררי – סוחר משי‬
‫מועלם – מורה (ערבית)‬
‫חדד‪ ,‬חדידה – מסגר‬
‫(חדיד = ברזל בערבית)‬
‫בייקר – אופה‬
‫דהן – עוסק בשמן‬
‫ברונפמן ‪ -‬מזקק‬
‫דיכטר – פייטן‬
‫ג'ימס בייקר‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (המשך)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬

‫‪‬‬

‫לידרמן‪ ,‬שניידר– חייט‬
‫שומאכר ‪ -‬סנדלר‬
‫מילר – טוחן בגרמנית‪ ,‬טחן (בערבית)‬
‫גולדמן ‪ ,‬זילברמן – צורף או סוחר זהב‬
‫(גולד= זהב זילבר = כסף )‬
‫סבן ‪ -‬מייצר סבונים‬
‫הולצר ‪ -‬נגר (הולץ = עץ)‬
‫בוסקילה – נושא אסל ועליו דלי מים למכירה‪.‬‬
‫בוקובזה – אופה (חובז = לחם בערבית)‬
‫חכם – רב (ערבית)‬
‫סעצ'י‪ ,‬סעתי – שען (כורדית‪ ,‬ערבית)‬
‫אלבז – מאלף בזים‬
‫אלמושנינו – חזן (ספרדית)‬
‫אלפנדרי – נגיד (ספרדית)‬

‫מיכאל שומאכר‬
‫(תראו מה יצא‬
‫מסנדלר)‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (היום )‬
‫‪ ‬גם היום מסתבר אנשים נוטים להצמיד שם של מקצוע ליד שם‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫‪ ‬למי אין בטלפון שם כמו‪" :‬משה תריסים"‬
‫‪ ‬יש חברה ידועה שנקראת "אבי שטיחים"‬
‫‪ ‬מי יודע מה שם משפחה של דני מהוצל"א ביסנ"מ ? – אף‬
‫אחד ! יותר נוח לקרוא לו "דני הוצל"א" וכך כולם יודעים מי זה‪.‬‬
‫‪ ‬לפני מס' שנים היה נגר בתחזוקה שהודבק לא הכינוי "אלי‬
‫לייסט" ולמסגר הודבק הכינוי "שלמה פיק" (סוג של ריתוך)‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫בהעדר שם משפחה‪ ,‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם כל שהוא תכונה‬
‫חיצונית בולטת כמו גודל גוף צבע גוף וכו' או תכונת אופי כמו‬
‫חוכמה‪ ,‬חריצות וכו' ושם זה נשאר אח"כ לבני משפחתו‬
‫‪ ‬טוויל‪ ,‬ויסוקר ‪ ,‬ארוך – גבוה‪.‬‬
‫‪ ‬זעירי‪ ,‬קליין ‪ ,‬קורץ = קטן‬
‫‪ ‬גרוס = גדול‪,‬‬
‫‪ ‬שוקרון‪ ,‬רוט = אדמוני‪.‬‬
‫‪ ‬שוורץ‪ ,‬וייס = שחור ולבן‬
‫‪ ‬מיטלמן ‪ -‬איש בינוני‬
‫‪ ‬אלתרמן‪ ,‬אלתמן ‪ -‬איש זקן‬
‫‪ 13‬צ'רניאק – שחור‬

‫ראלף קליין‬
‫(לא היה קטן בכלל)‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫‪ ‬בוקעי – בעל צלקת‬
‫‪ ‬שיטרית – חכם‪ ,‬מוכשר‬
‫‪ ‬אבולעפיה – אבי הבריאות‬
‫‪ ‬רייך ‪ ,‬רייכמן – עשיר‬
‫‪ ‬ארבייטמן ‪ -‬איש עבודה‬
‫‪ ‬גרובר – איש חזק ומחוספס‬
‫‪ ‬בר‪ ,‬ברמן – דב ‪ -‬איש דובים‬
‫‪ ‬כנפו – בעל גלימה בברברית‬
‫מאיר שיטרית‬
‫(בנסיון לפתוח‬
‫קרירה בשירה)‬
‫‪14‬‬

‫שמות שמקורם במוצא גיאוגרפי‬
‫למה אשכנזי לא אשכנזי?‬
‫‪ ‬היהודי הנודד‪.‬‬
‫‪ ‬במשך מאות שנים נדדו היהודים ממקום למקום בעיקר עקב‬
‫רדיפות‪ ,‬חיפוש פרנסה וכו'‬
‫‪ ‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם שם משפחה ע"פ מוצאו הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪ ‬זו הסיבה שאשכנזי בד"כ אינו אשכנזי מכיוון שקיבל את שמו‬
‫ככל הנראה לאחר שהיגר מארצות אשכנז לארץ מארצות‬
‫ספרד ‪ .‬אם היה נשאר בארצו לא היה יחוד כלשהו בכך שהוא‬
‫אשכנזי ולא היה נקרא כך‬

‫‪15‬‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬
‫‪ ‬צנעני – מצנעה בתימן‬
‫‪ ‬דמארי – מדמאר בתימן‬
‫‪ ‬צברי – מצבאר בתימן‬
‫‪ ‬שרעבי – משרעב בתימן‬
‫‪ ‬ברלינר – מברלין‬
‫‪ ‬טולדנו – מטולדו בספרד‬
‫‪ ‬אבו קסיס – מקסיס בספרד‬
‫‪ ‬אלקסלסי – מקסלס בספרד‬
‫‪ ‬מויאל – ממויה בספרד‬
‫‪ ‬ורשבסקי – מוורשה‬
‫‪  16‬אלפסי – מפס במרוקו‬

‫מרגלית צנעני‬
‫אבק דרכים‪....‬‬
‫אבי טולדו‬

‫אריה דרעי‬
‫בועז שרעבי‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬

‫אריה דרעי‬

‫‪17‬‬

‫‪ ‬ברזני – מבראזן‪ ,‬כורדיסטן‬
‫‪ ‬דרעי‪ ,‬אדרעי – מעמק‬
‫הדרע במרוקו‬
‫‪ ‬הלפרין – מהילברון‪ ,‬גרמניה‬
‫‪ ‬בן שושן – משושן בפרס‬
‫‪ ‬אלמקייס – משבט מקייס‬
‫במרוקו‬
‫‪ ‬זגורי – מזגורה במרוקו‬
‫‪ ‬יזדי – מיזד פרס‬
‫‪ ‬שיראזי – משירז בפרס‬
‫‪ ‬פולק – פולני‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כ"ץ – כוהן צדק‪.‬‬
‫‪ ‬ש"ץ – שליח ציבור‬
‫‪ ‬שו"ר – שוחט ורב‪.‬‬
‫‪ ‬מזא"ה – מזרע אהרון הכהן‪.‬‬
‫‪ ‬שז"ר – שלמה זלמן רובשוב‪.‬‬
‫‪ ‬ז"ק – זרע‪/‬זכר קדושים‬
‫‪ ‬ב"ק – בני קדושים‬
‫‪ ‬יש"י – יחד שבטי ישראל‬
‫‪ ‬אזולאי – כהן "אישה זונה וחללה‬
‫לא יקחו" (ויקרא כ"א‪ ,‬ז')‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫מטרת השיכול והר"ת היתה‬
‫בעיקר להצניע את היהדות‬
‫מחשש להתנכלויות‪.‬‬
‫שימו לב למס' הוריאציות הרב‬
‫למשפחת כהן‬

‫זלמן שז"ר‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כג"ן – כהן גדול‬
‫‪ ‬ד"ץ – דיין צדק‬
‫‪ ‬זילכה – זכר לכהן הגדול‬
‫‪ ‬קפלן – כהן בפולנית‬
‫‪ ‬וויל – לוי (בשיכול אותיות)‬
‫‪ ‬סגל – סגן לויה (לוי)‬
‫אורנה ומשה ד"ץ‬
‫(בזמנים יפים)‬

‫‪19‬‬

‫רח' קפלן (אליעזר)‬
‫בתל אביב‬

‫שמות שמקורם מהטבע או עצמים‬
‫יהודים (בד"כ מארצות אשכנז) נהגו להוסיף לעצמם שמות‬
‫משפחה מהטבע ‪ ,‬אבנים טובות וכו' ‪:‬‬
‫‪ ‬רוזנטל – עמק הורדים‪.‬‬
‫‪ ‬בלומנקרנץ – זר פרחים‪.‬‬
‫‪ ‬רוזנברג – הר ורדים‬
‫‪ ‬גולדברג – הר פז‪ ,‬הר זהב‬
‫‪ ‬זילברשטיין – אבן כסף‬
‫‪ ‬אוקסנברג – הר שור‪.‬‬
‫‪ ‬שוורצנברג – הר שחור‪.‬‬
‫‪ ‬אייזנברג – הר ברזל‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪ ‬אפלבוים – עץ תפוחים‬
‫‪ ‬מנדלבאום – עץ שקדיה‪.‬‬
‫‪ ‬קליינשטיין – אבן קטנה‬

‫רמי קליינשטיין‬
‫(ממש כמו אבן קטנה)‬

‫ע"פ השלט בכניסה לבית‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי השלט שהיה קבוע על‬
‫ביתו של האב הקדמון של המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬למשפ' רוטשילד הידועה –ניתן על שם‬
‫השלט האדום שהיה קבוע על בית המשפחה‬
‫בפרנקפורט‬
‫‪ ‬שם המשפחה גנץ ‪ -‬ניתן על שם תמונת‬
‫האווז שהיה מצויר על שלט בפתח‬
‫בית המשפחה‪ ,‬וכן הלאה‬

‫האלוף בני גנץ‬

‫‪ ‬שלטי הבתים שימשו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כעזרה לציון בית מסוים‪,‬‬
‫במקום מספר הבית שאנו משתמשים בו כיום‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ע"פ יום או עונה‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי היום בשבוע‪ ,‬החודש או‬
‫העונה הקובעים או החשובים בחיי אבי המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬שם המשפחה מונטאג = יום שני‬
‫‪ ‬זונטאג = יום ראשון‪,‬‬
‫‪ ‬משפחת זומר = קיץ (בגרמנית)‬
‫‪ ‬וינטר = חורף‬
‫איצטדיון וינטר‬
‫(בקיץ)‬

‫‪22‬‬

‫שמות משפחה בקהילה האתיופית‬
‫‪ ‬באתיופיה לא נהוג לתת שמות משפחה‬
‫‪ ‬אדם מכונה בשמו הפרטי‪ ,‬שם אביו ושם סבו‪ ,‬בדומה לנהוג‬
‫בתקופת התנ"ך‬
‫‪ ‬כשעלו יהודי אתיופיה לישראל‪ ,‬הם נדרשו על ידי הרשויות‬
‫להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל‬
‫‪ ‬לרוב‪ ,‬בחרו לקחת את שם הסב‬
‫והפכו אתו לשם משפחה‬
‫‪ ‬במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם‬
‫‪ ‬המשפחה על פי אביו של הסב‬
‫‪ ‬במקרה בהם אב המשפחה לא חי ‪ -‬נקבע השם על פי שם‬
‫‪ 23‬האב המנוח‬

‫חידון עיברות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪24‬‬

‫דוד בן גוריון‪.‬‬
‫גולדה מאיר‪.‬‬
‫יצחק בן צבי‪.‬‬
‫לוי אשכול‪.‬‬
‫יגאל ידין‪.‬‬
‫משה שרת‪.‬‬
‫יצחק שמיר‪.‬‬
‫פנחס ספיר‪.‬‬
‫אהוד ברק‪.‬‬
‫אריק שרון‪.‬‬
‫יצחק רבין‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫דוד גרין (ירוק)‪.‬‬
‫גולדה מאירסון (בן מאיר )‬
‫יצחק שישלביץ (לאביו קראו צבי)‬
‫שקולניק‬
‫סוקניק‬
‫משה שרתוק‪.‬‬
‫יצחק יזרניצקי‬
‫פנחס קוזלובסקי‬
‫ברוג‬
‫אריק שיינרמן‬
‫רוביצוב‬

‫ערך אריה בלסיאנו‬

‫בלסיאנו = שיבוש של ולנסיאנו מהעיר ולנסיה‬
‫בספרד‬
‫‪25‬‬

‫‪Confidential‬‬


Slide 10

‫שמות משפחה‬
‫ביהדות‬
‫ערך אריה בלסיאנו‬
‫‪1‬‬

‫‪Confidential‬‬

‫שמות משפחה בעת העתיקה וימי הביניים‬
‫‪ ‬בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב ובני‬
‫האדם נקראו בעיקר על שם אביהם ‪:‬‬
‫‪ ‬יהושוע בן נון‬
‫‪ ‬דוד בן ישי‬
‫‪ ‬יוסף בן מתתיהו‬
‫‪ ‬רבי שמעון בר יוחאי‬
‫‪ ‬רבי משה בן מימון (הרמב"ם)‬
‫‪‬‬

‫או ע"פ מוצא או שיוך גיאוגרפי‬
‫‪ ‬אוריה החיתי‬
‫‪ ‬נבל הכרמלי‬
‫‪ ‬רבי יוסי הגלילי‬

‫‪2‬‬

‫דוד בן ישי‬

‫הרמב"ם‬

‫שמות משפחה ביהדות‬
‫‪ ‬השימוש בשמות משפחה אצל יהודים מופיע לראשונה במאה‬
‫העשירית בצרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה וצפון אפריקה‬
‫‪ ‬במרכז אירופה ובמזרחה‪ ,‬שמות משפחה נכנסו לשימוש‬
‫במאה ה ‪ , 16‬בעיקר אצל משפחות ממעמד גבוה‬
‫‪ ‬נשיאת שם משפחה הייתה סימן למעמד גבוה ומכובד‬
‫‪ ‬רק במאה ה ‪ 18‬בקירוב החלו רוב היהודים לאמץ להם שמות‬
‫משפחה‪ .‬ממספר סיבות ‪ ,‬לדוגמא צו השלטון לצורכי מיסוי‪,‬‬
‫גיוס לצבא וכו'‬
‫‪ ‬שמות המשפחה היהודיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬שמות שמשפחות יהודיות בחרו לעצמן‬
‫‪ ‬שמות שהוצמדו להן על ידי הסביבה או השלטון‬
‫‪3‬‬

‫מקורות שמות משפחה ביהדות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪4‬‬

‫בעיקר על המקורות היהודיים התנ"כיים (שמעון‪ ,‬דוד‪ ,‬יעקב‪ ,‬אברהם‪,‬‬
‫אהרון‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫גם שמות של מקומות תנ"כיים‪ ,‬ערים‪ ,‬אתרים ומבנים בארץ ישראל‬
‫(ירושלים‪ ,‬בית לחם‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫בד"כ לא השתמשו היהודים בשם כפשוטו‪ ,‬אלא שינו מעט את צורתו‬
‫(בצליל או בכתיב) או הוסיפו לו תחיליות או סופיות בלשון המקום שבו‬
‫חיו‪ .‬וזאת בכדי לשמור על מסורת אבותיהם‪ ,‬וגם לחיות בשלום ולהשתלב‬
‫בחברה הלא‪-‬יהודית שבקרבה חיו‪.‬‬
‫לדוגמא השם התנ"כי נתן‪ ,‬הפך לשם המשפחה נתנזון‪( ,‬בגרמנית וביידיש‬
‫ בן נתן‪ ).‬הסופית "זון" ‪ -‬צליל גרמני; יעקב הפך לשם המשפחה ועקנין‪,‬‬‫שהוא שם חיבה והקטנה ליעקב בלשון הברברית‪ .‬שינוי הצורה שיווה‬
‫לשם צליל ערבי‪-‬ברברי‬

‫סיומות‬
‫‪ ‬רוסיה – "איץ'" או "ויץ'" = בן‪ .‬ברקוביץ' = הבן של ברקו‪,‬‬
‫הורביץ = בן חור‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "זאדה" – בן‪ .‬יוספזאדה = בן יוסף‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "יאן" דוידיאן = בן דוד‬
‫‪ ‬בוכרים – "יוף" שמחיוף = בן שמחה‬
‫אלעד שמחיוף‬
‫‪ ‬גרוזיה – "שווילי" – בן‪ .‬ברוכשווילי = בן ברוך‬
‫‪ ‬אירופה – "זון"‪" ,‬סון" – בן‪ .‬הירשזון = בן צבי‪.‬‬
‫‪ ‬ארצות סלאביוות – סיומת "סקי" – ורשבסקי = מהעיר ורשה‪.‬‬
‫‪ ‬הודו – "קר" ‪ -‬נגאוקר‪ ,‬צ'ריקר (מקהילת צ'ארי בהודו)‬

‫‪5‬‬

‫סוגים עיקרים של מקורות שמות משפחה‬
‫‪ ‬שמות על שם אבי המשפחה או אם המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בשמות של מקומות ‪.‬‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם במשלח יד של אב המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בתכונות גוף או תכונות אופי בולטות‬
‫‪ ‬ראשי תיבות‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בעצמים‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בשילובים‬
‫‪ ‬שמות כינוי וחיבה‬
‫‪ ‬שיכול אותיות‬
‫‪6‬‬

‫שמות על שם אב המשפחה‬
‫‪ ‬חלק משמות המשפחה נגזרים משמו של אב המשפחה‬
‫הקדמון ‪:‬‬
‫‪ ‬אברמסון ‪ -‬על שם האב אברהם‬
‫‪ ‬מרקוס ‪ -‬על שם מרדכי‬
‫‪ ‬נחמיאס ‪ -‬על שם נחמיה‬
‫‪ ‬היימן ‪ -‬על שם חיים (בגרמנית)‬
‫‪ ‬ביבס – על שם חיים (בלדינו)‬
‫‪ ‬אהרוני‪ ,‬אגרון – ע"ש אהרון‬
‫‪ ‬זלמן ‪ ,‬סלמן – ע"ש שלמה‬
‫‪ ‬בינימיני – ע"ש בינימין‬
‫‪ ‬ועקנין – שם חיבה ליעקב בלשון‬
‫הברברית (מרוקו)‬
‫‪7‬‬

‫הזמרת סי‬
‫הימן‬

‫השף – ישראל‬
‫אהרוני‬

‫שמות על שם אם המשפחה‬
‫‪ ‬לא רק אב המשפחה היה מקור לשם המשפחה‪ ,‬לעיתים‬
‫השתמשו דווקא בשם האם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בייליס – בלה‬
‫חנקיס – חנה‬
‫חבקין – חווה‬
‫סורקיס – שרה‬
‫ריבקין – רבקה‬
‫בשעביס – בת שבע‬
‫דסה – הדסה‬

‫יצחק בשביס ‪-‬‬
‫זינגר‬

‫דנה דבורין‬
‫‪8‬‬

‫שמות משפחה ע"פ מקצוע‬
‫‪ ‬אנשים הוסיפו לעצמם (או ברוב המקרים הסביבה) שם‬
‫משפחה על סמך מקצועם או מקצוע בני משפחתם‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫אפשר בקלות לזהות את מוצאו של האדם על פי שם משפחתו‪.‬‬
‫‪ ‬כמעט כל המקצועות המסורתיים מופיעים בשמות המשפחה‬
‫במס' וריאציות ובמספר שפות ושם משפחה ע"פ מקצוע היה‬
‫שכיח מאוד‬

‫‪9‬‬

‫שמות שמקורם במשלח יד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ 10‬‬

‫נגר‬
‫חייט‬
‫גבאי‬
‫שוחט‬
‫חזן‬
‫בנאי‬
‫תורג'מן – מתורגמן‪.‬‬
‫שוסטר – סנדלר‪.‬‬
‫קאופמן – איש מסחר‪.‬‬
‫טוקר ‪ ,‬נקש – חרט‬
‫קנטור – חזן‬
‫שכטר – שוחט‪.‬‬
‫בוכבינדר ‪ -‬כורך ספרים‬
‫דבח – שוחט (ערבית)‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫טישלר – נגר‬
‫פרבר – צבע‬
‫גלזר – זגג‬
‫פישר –דייג‬
‫מקלר – מתווך‬
‫הררי – סוחר משי‬
‫מועלם – מורה (ערבית)‬
‫חדד‪ ,‬חדידה – מסגר‬
‫(חדיד = ברזל בערבית)‬
‫בייקר – אופה‬
‫דהן – עוסק בשמן‬
‫ברונפמן ‪ -‬מזקק‬
‫דיכטר – פייטן‬
‫ג'ימס בייקר‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (המשך)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬

‫‪‬‬

‫לידרמן‪ ,‬שניידר– חייט‬
‫שומאכר ‪ -‬סנדלר‬
‫מילר – טוחן בגרמנית‪ ,‬טחן (בערבית)‬
‫גולדמן ‪ ,‬זילברמן – צורף או סוחר זהב‬
‫(גולד= זהב זילבר = כסף )‬
‫סבן ‪ -‬מייצר סבונים‬
‫הולצר ‪ -‬נגר (הולץ = עץ)‬
‫בוסקילה – נושא אסל ועליו דלי מים למכירה‪.‬‬
‫בוקובזה – אופה (חובז = לחם בערבית)‬
‫חכם – רב (ערבית)‬
‫סעצ'י‪ ,‬סעתי – שען (כורדית‪ ,‬ערבית)‬
‫אלבז – מאלף בזים‬
‫אלמושנינו – חזן (ספרדית)‬
‫אלפנדרי – נגיד (ספרדית)‬

‫מיכאל שומאכר‬
‫(תראו מה יצא‬
‫מסנדלר)‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (היום )‬
‫‪ ‬גם היום מסתבר אנשים נוטים להצמיד שם של מקצוע ליד שם‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫‪ ‬למי אין בטלפון שם כמו‪" :‬משה תריסים"‬
‫‪ ‬יש חברה ידועה שנקראת "אבי שטיחים"‬
‫‪ ‬מי יודע מה שם משפחה של דני מהוצל"א ביסנ"מ ? – אף‬
‫אחד ! יותר נוח לקרוא לו "דני הוצל"א" וכך כולם יודעים מי זה‪.‬‬
‫‪ ‬לפני מס' שנים היה נגר בתחזוקה שהודבק לא הכינוי "אלי‬
‫לייסט" ולמסגר הודבק הכינוי "שלמה פיק" (סוג של ריתוך)‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫בהעדר שם משפחה‪ ,‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם כל שהוא תכונה‬
‫חיצונית בולטת כמו גודל גוף צבע גוף וכו' או תכונת אופי כמו‬
‫חוכמה‪ ,‬חריצות וכו' ושם זה נשאר אח"כ לבני משפחתו‬
‫‪ ‬טוויל‪ ,‬ויסוקר ‪ ,‬ארוך – גבוה‪.‬‬
‫‪ ‬זעירי‪ ,‬קליין ‪ ,‬קורץ = קטן‬
‫‪ ‬גרוס = גדול‪,‬‬
‫‪ ‬שוקרון‪ ,‬רוט = אדמוני‪.‬‬
‫‪ ‬שוורץ‪ ,‬וייס = שחור ולבן‬
‫‪ ‬מיטלמן ‪ -‬איש בינוני‬
‫‪ ‬אלתרמן‪ ,‬אלתמן ‪ -‬איש זקן‬
‫‪ 13‬צ'רניאק – שחור‬

‫ראלף קליין‬
‫(לא היה קטן בכלל)‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫‪ ‬בוקעי – בעל צלקת‬
‫‪ ‬שיטרית – חכם‪ ,‬מוכשר‬
‫‪ ‬אבולעפיה – אבי הבריאות‬
‫‪ ‬רייך ‪ ,‬רייכמן – עשיר‬
‫‪ ‬ארבייטמן ‪ -‬איש עבודה‬
‫‪ ‬גרובר – איש חזק ומחוספס‬
‫‪ ‬בר‪ ,‬ברמן – דב ‪ -‬איש דובים‬
‫‪ ‬כנפו – בעל גלימה בברברית‬
‫מאיר שיטרית‬
‫(בנסיון לפתוח‬
‫קרירה בשירה)‬
‫‪14‬‬

‫שמות שמקורם במוצא גיאוגרפי‬
‫למה אשכנזי לא אשכנזי?‬
‫‪ ‬היהודי הנודד‪.‬‬
‫‪ ‬במשך מאות שנים נדדו היהודים ממקום למקום בעיקר עקב‬
‫רדיפות‪ ,‬חיפוש פרנסה וכו'‬
‫‪ ‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם שם משפחה ע"פ מוצאו הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪ ‬זו הסיבה שאשכנזי בד"כ אינו אשכנזי מכיוון שקיבל את שמו‬
‫ככל הנראה לאחר שהיגר מארצות אשכנז לארץ מארצות‬
‫ספרד ‪ .‬אם היה נשאר בארצו לא היה יחוד כלשהו בכך שהוא‬
‫אשכנזי ולא היה נקרא כך‬

‫‪15‬‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬
‫‪ ‬צנעני – מצנעה בתימן‬
‫‪ ‬דמארי – מדמאר בתימן‬
‫‪ ‬צברי – מצבאר בתימן‬
‫‪ ‬שרעבי – משרעב בתימן‬
‫‪ ‬ברלינר – מברלין‬
‫‪ ‬טולדנו – מטולדו בספרד‬
‫‪ ‬אבו קסיס – מקסיס בספרד‬
‫‪ ‬אלקסלסי – מקסלס בספרד‬
‫‪ ‬מויאל – ממויה בספרד‬
‫‪ ‬ורשבסקי – מוורשה‬
‫‪  16‬אלפסי – מפס במרוקו‬

‫מרגלית צנעני‬
‫אבק דרכים‪....‬‬
‫אבי טולדו‬

‫אריה דרעי‬
‫בועז שרעבי‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬

‫אריה דרעי‬

‫‪17‬‬

‫‪ ‬ברזני – מבראזן‪ ,‬כורדיסטן‬
‫‪ ‬דרעי‪ ,‬אדרעי – מעמק‬
‫הדרע במרוקו‬
‫‪ ‬הלפרין – מהילברון‪ ,‬גרמניה‬
‫‪ ‬בן שושן – משושן בפרס‬
‫‪ ‬אלמקייס – משבט מקייס‬
‫במרוקו‬
‫‪ ‬זגורי – מזגורה במרוקו‬
‫‪ ‬יזדי – מיזד פרס‬
‫‪ ‬שיראזי – משירז בפרס‬
‫‪ ‬פולק – פולני‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כ"ץ – כוהן צדק‪.‬‬
‫‪ ‬ש"ץ – שליח ציבור‬
‫‪ ‬שו"ר – שוחט ורב‪.‬‬
‫‪ ‬מזא"ה – מזרע אהרון הכהן‪.‬‬
‫‪ ‬שז"ר – שלמה זלמן רובשוב‪.‬‬
‫‪ ‬ז"ק – זרע‪/‬זכר קדושים‬
‫‪ ‬ב"ק – בני קדושים‬
‫‪ ‬יש"י – יחד שבטי ישראל‬
‫‪ ‬אזולאי – כהן "אישה זונה וחללה‬
‫לא יקחו" (ויקרא כ"א‪ ,‬ז')‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫מטרת השיכול והר"ת היתה‬
‫בעיקר להצניע את היהדות‬
‫מחשש להתנכלויות‪.‬‬
‫שימו לב למס' הוריאציות הרב‬
‫למשפחת כהן‬

‫זלמן שז"ר‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כג"ן – כהן גדול‬
‫‪ ‬ד"ץ – דיין צדק‬
‫‪ ‬זילכה – זכר לכהן הגדול‬
‫‪ ‬קפלן – כהן בפולנית‬
‫‪ ‬וויל – לוי (בשיכול אותיות)‬
‫‪ ‬סגל – סגן לויה (לוי)‬
‫אורנה ומשה ד"ץ‬
‫(בזמנים יפים)‬

‫‪19‬‬

‫רח' קפלן (אליעזר)‬
‫בתל אביב‬

‫שמות שמקורם מהטבע או עצמים‬
‫יהודים (בד"כ מארצות אשכנז) נהגו להוסיף לעצמם שמות‬
‫משפחה מהטבע ‪ ,‬אבנים טובות וכו' ‪:‬‬
‫‪ ‬רוזנטל – עמק הורדים‪.‬‬
‫‪ ‬בלומנקרנץ – זר פרחים‪.‬‬
‫‪ ‬רוזנברג – הר ורדים‬
‫‪ ‬גולדברג – הר פז‪ ,‬הר זהב‬
‫‪ ‬זילברשטיין – אבן כסף‬
‫‪ ‬אוקסנברג – הר שור‪.‬‬
‫‪ ‬שוורצנברג – הר שחור‪.‬‬
‫‪ ‬אייזנברג – הר ברזל‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪ ‬אפלבוים – עץ תפוחים‬
‫‪ ‬מנדלבאום – עץ שקדיה‪.‬‬
‫‪ ‬קליינשטיין – אבן קטנה‬

‫רמי קליינשטיין‬
‫(ממש כמו אבן קטנה)‬

‫ע"פ השלט בכניסה לבית‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי השלט שהיה קבוע על‬
‫ביתו של האב הקדמון של המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬למשפ' רוטשילד הידועה –ניתן על שם‬
‫השלט האדום שהיה קבוע על בית המשפחה‬
‫בפרנקפורט‬
‫‪ ‬שם המשפחה גנץ ‪ -‬ניתן על שם תמונת‬
‫האווז שהיה מצויר על שלט בפתח‬
‫בית המשפחה‪ ,‬וכן הלאה‬

‫האלוף בני גנץ‬

‫‪ ‬שלטי הבתים שימשו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כעזרה לציון בית מסוים‪,‬‬
‫במקום מספר הבית שאנו משתמשים בו כיום‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ע"פ יום או עונה‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי היום בשבוע‪ ,‬החודש או‬
‫העונה הקובעים או החשובים בחיי אבי המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬שם המשפחה מונטאג = יום שני‬
‫‪ ‬זונטאג = יום ראשון‪,‬‬
‫‪ ‬משפחת זומר = קיץ (בגרמנית)‬
‫‪ ‬וינטר = חורף‬
‫איצטדיון וינטר‬
‫(בקיץ)‬

‫‪22‬‬

‫שמות משפחה בקהילה האתיופית‬
‫‪ ‬באתיופיה לא נהוג לתת שמות משפחה‬
‫‪ ‬אדם מכונה בשמו הפרטי‪ ,‬שם אביו ושם סבו‪ ,‬בדומה לנהוג‬
‫בתקופת התנ"ך‬
‫‪ ‬כשעלו יהודי אתיופיה לישראל‪ ,‬הם נדרשו על ידי הרשויות‬
‫להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל‬
‫‪ ‬לרוב‪ ,‬בחרו לקחת את שם הסב‬
‫והפכו אתו לשם משפחה‬
‫‪ ‬במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם‬
‫‪ ‬המשפחה על פי אביו של הסב‬
‫‪ ‬במקרה בהם אב המשפחה לא חי ‪ -‬נקבע השם על פי שם‬
‫‪ 23‬האב המנוח‬

‫חידון עיברות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪24‬‬

‫דוד בן גוריון‪.‬‬
‫גולדה מאיר‪.‬‬
‫יצחק בן צבי‪.‬‬
‫לוי אשכול‪.‬‬
‫יגאל ידין‪.‬‬
‫משה שרת‪.‬‬
‫יצחק שמיר‪.‬‬
‫פנחס ספיר‪.‬‬
‫אהוד ברק‪.‬‬
‫אריק שרון‪.‬‬
‫יצחק רבין‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫דוד גרין (ירוק)‪.‬‬
‫גולדה מאירסון (בן מאיר )‬
‫יצחק שישלביץ (לאביו קראו צבי)‬
‫שקולניק‬
‫סוקניק‬
‫משה שרתוק‪.‬‬
‫יצחק יזרניצקי‬
‫פנחס קוזלובסקי‬
‫ברוג‬
‫אריק שיינרמן‬
‫רוביצוב‬

‫ערך אריה בלסיאנו‬

‫בלסיאנו = שיבוש של ולנסיאנו מהעיר ולנסיה‬
‫בספרד‬
‫‪25‬‬

‫‪Confidential‬‬


Slide 11

‫שמות משפחה‬
‫ביהדות‬
‫ערך אריה בלסיאנו‬
‫‪1‬‬

‫‪Confidential‬‬

‫שמות משפחה בעת העתיקה וימי הביניים‬
‫‪ ‬בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב ובני‬
‫האדם נקראו בעיקר על שם אביהם ‪:‬‬
‫‪ ‬יהושוע בן נון‬
‫‪ ‬דוד בן ישי‬
‫‪ ‬יוסף בן מתתיהו‬
‫‪ ‬רבי שמעון בר יוחאי‬
‫‪ ‬רבי משה בן מימון (הרמב"ם)‬
‫‪‬‬

‫או ע"פ מוצא או שיוך גיאוגרפי‬
‫‪ ‬אוריה החיתי‬
‫‪ ‬נבל הכרמלי‬
‫‪ ‬רבי יוסי הגלילי‬

‫‪2‬‬

‫דוד בן ישי‬

‫הרמב"ם‬

‫שמות משפחה ביהדות‬
‫‪ ‬השימוש בשמות משפחה אצל יהודים מופיע לראשונה במאה‬
‫העשירית בצרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה וצפון אפריקה‬
‫‪ ‬במרכז אירופה ובמזרחה‪ ,‬שמות משפחה נכנסו לשימוש‬
‫במאה ה ‪ , 16‬בעיקר אצל משפחות ממעמד גבוה‬
‫‪ ‬נשיאת שם משפחה הייתה סימן למעמד גבוה ומכובד‬
‫‪ ‬רק במאה ה ‪ 18‬בקירוב החלו רוב היהודים לאמץ להם שמות‬
‫משפחה‪ .‬ממספר סיבות ‪ ,‬לדוגמא צו השלטון לצורכי מיסוי‪,‬‬
‫גיוס לצבא וכו'‬
‫‪ ‬שמות המשפחה היהודיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬שמות שמשפחות יהודיות בחרו לעצמן‬
‫‪ ‬שמות שהוצמדו להן על ידי הסביבה או השלטון‬
‫‪3‬‬

‫מקורות שמות משפחה ביהדות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪4‬‬

‫בעיקר על המקורות היהודיים התנ"כיים (שמעון‪ ,‬דוד‪ ,‬יעקב‪ ,‬אברהם‪,‬‬
‫אהרון‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫גם שמות של מקומות תנ"כיים‪ ,‬ערים‪ ,‬אתרים ומבנים בארץ ישראל‬
‫(ירושלים‪ ,‬בית לחם‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫בד"כ לא השתמשו היהודים בשם כפשוטו‪ ,‬אלא שינו מעט את צורתו‬
‫(בצליל או בכתיב) או הוסיפו לו תחיליות או סופיות בלשון המקום שבו‬
‫חיו‪ .‬וזאת בכדי לשמור על מסורת אבותיהם‪ ,‬וגם לחיות בשלום ולהשתלב‬
‫בחברה הלא‪-‬יהודית שבקרבה חיו‪.‬‬
‫לדוגמא השם התנ"כי נתן‪ ,‬הפך לשם המשפחה נתנזון‪( ,‬בגרמנית וביידיש‬
‫ בן נתן‪ ).‬הסופית "זון" ‪ -‬צליל גרמני; יעקב הפך לשם המשפחה ועקנין‪,‬‬‫שהוא שם חיבה והקטנה ליעקב בלשון הברברית‪ .‬שינוי הצורה שיווה‬
‫לשם צליל ערבי‪-‬ברברי‬

‫סיומות‬
‫‪ ‬רוסיה – "איץ'" או "ויץ'" = בן‪ .‬ברקוביץ' = הבן של ברקו‪,‬‬
‫הורביץ = בן חור‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "זאדה" – בן‪ .‬יוספזאדה = בן יוסף‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "יאן" דוידיאן = בן דוד‬
‫‪ ‬בוכרים – "יוף" שמחיוף = בן שמחה‬
‫אלעד שמחיוף‬
‫‪ ‬גרוזיה – "שווילי" – בן‪ .‬ברוכשווילי = בן ברוך‬
‫‪ ‬אירופה – "זון"‪" ,‬סון" – בן‪ .‬הירשזון = בן צבי‪.‬‬
‫‪ ‬ארצות סלאביוות – סיומת "סקי" – ורשבסקי = מהעיר ורשה‪.‬‬
‫‪ ‬הודו – "קר" ‪ -‬נגאוקר‪ ,‬צ'ריקר (מקהילת צ'ארי בהודו)‬

‫‪5‬‬

‫סוגים עיקרים של מקורות שמות משפחה‬
‫‪ ‬שמות על שם אבי המשפחה או אם המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בשמות של מקומות ‪.‬‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם במשלח יד של אב המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בתכונות גוף או תכונות אופי בולטות‬
‫‪ ‬ראשי תיבות‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בעצמים‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בשילובים‬
‫‪ ‬שמות כינוי וחיבה‬
‫‪ ‬שיכול אותיות‬
‫‪6‬‬

‫שמות על שם אב המשפחה‬
‫‪ ‬חלק משמות המשפחה נגזרים משמו של אב המשפחה‬
‫הקדמון ‪:‬‬
‫‪ ‬אברמסון ‪ -‬על שם האב אברהם‬
‫‪ ‬מרקוס ‪ -‬על שם מרדכי‬
‫‪ ‬נחמיאס ‪ -‬על שם נחמיה‬
‫‪ ‬היימן ‪ -‬על שם חיים (בגרמנית)‬
‫‪ ‬ביבס – על שם חיים (בלדינו)‬
‫‪ ‬אהרוני‪ ,‬אגרון – ע"ש אהרון‬
‫‪ ‬זלמן ‪ ,‬סלמן – ע"ש שלמה‬
‫‪ ‬בינימיני – ע"ש בינימין‬
‫‪ ‬ועקנין – שם חיבה ליעקב בלשון‬
‫הברברית (מרוקו)‬
‫‪7‬‬

‫הזמרת סי‬
‫הימן‬

‫השף – ישראל‬
‫אהרוני‬

‫שמות על שם אם המשפחה‬
‫‪ ‬לא רק אב המשפחה היה מקור לשם המשפחה‪ ,‬לעיתים‬
‫השתמשו דווקא בשם האם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בייליס – בלה‬
‫חנקיס – חנה‬
‫חבקין – חווה‬
‫סורקיס – שרה‬
‫ריבקין – רבקה‬
‫בשעביס – בת שבע‬
‫דסה – הדסה‬

‫יצחק בשביס ‪-‬‬
‫זינגר‬

‫דנה דבורין‬
‫‪8‬‬

‫שמות משפחה ע"פ מקצוע‬
‫‪ ‬אנשים הוסיפו לעצמם (או ברוב המקרים הסביבה) שם‬
‫משפחה על סמך מקצועם או מקצוע בני משפחתם‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫אפשר בקלות לזהות את מוצאו של האדם על פי שם משפחתו‪.‬‬
‫‪ ‬כמעט כל המקצועות המסורתיים מופיעים בשמות המשפחה‬
‫במס' וריאציות ובמספר שפות ושם משפחה ע"פ מקצוע היה‬
‫שכיח מאוד‬

‫‪9‬‬

‫שמות שמקורם במשלח יד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ 10‬‬

‫נגר‬
‫חייט‬
‫גבאי‬
‫שוחט‬
‫חזן‬
‫בנאי‬
‫תורג'מן – מתורגמן‪.‬‬
‫שוסטר – סנדלר‪.‬‬
‫קאופמן – איש מסחר‪.‬‬
‫טוקר ‪ ,‬נקש – חרט‬
‫קנטור – חזן‬
‫שכטר – שוחט‪.‬‬
‫בוכבינדר ‪ -‬כורך ספרים‬
‫דבח – שוחט (ערבית)‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫טישלר – נגר‬
‫פרבר – צבע‬
‫גלזר – זגג‬
‫פישר –דייג‬
‫מקלר – מתווך‬
‫הררי – סוחר משי‬
‫מועלם – מורה (ערבית)‬
‫חדד‪ ,‬חדידה – מסגר‬
‫(חדיד = ברזל בערבית)‬
‫בייקר – אופה‬
‫דהן – עוסק בשמן‬
‫ברונפמן ‪ -‬מזקק‬
‫דיכטר – פייטן‬
‫ג'ימס בייקר‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (המשך)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬

‫‪‬‬

‫לידרמן‪ ,‬שניידר– חייט‬
‫שומאכר ‪ -‬סנדלר‬
‫מילר – טוחן בגרמנית‪ ,‬טחן (בערבית)‬
‫גולדמן ‪ ,‬זילברמן – צורף או סוחר זהב‬
‫(גולד= זהב זילבר = כסף )‬
‫סבן ‪ -‬מייצר סבונים‬
‫הולצר ‪ -‬נגר (הולץ = עץ)‬
‫בוסקילה – נושא אסל ועליו דלי מים למכירה‪.‬‬
‫בוקובזה – אופה (חובז = לחם בערבית)‬
‫חכם – רב (ערבית)‬
‫סעצ'י‪ ,‬סעתי – שען (כורדית‪ ,‬ערבית)‬
‫אלבז – מאלף בזים‬
‫אלמושנינו – חזן (ספרדית)‬
‫אלפנדרי – נגיד (ספרדית)‬

‫מיכאל שומאכר‬
‫(תראו מה יצא‬
‫מסנדלר)‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (היום )‬
‫‪ ‬גם היום מסתבר אנשים נוטים להצמיד שם של מקצוע ליד שם‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫‪ ‬למי אין בטלפון שם כמו‪" :‬משה תריסים"‬
‫‪ ‬יש חברה ידועה שנקראת "אבי שטיחים"‬
‫‪ ‬מי יודע מה שם משפחה של דני מהוצל"א ביסנ"מ ? – אף‬
‫אחד ! יותר נוח לקרוא לו "דני הוצל"א" וכך כולם יודעים מי זה‪.‬‬
‫‪ ‬לפני מס' שנים היה נגר בתחזוקה שהודבק לא הכינוי "אלי‬
‫לייסט" ולמסגר הודבק הכינוי "שלמה פיק" (סוג של ריתוך)‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫בהעדר שם משפחה‪ ,‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם כל שהוא תכונה‬
‫חיצונית בולטת כמו גודל גוף צבע גוף וכו' או תכונת אופי כמו‬
‫חוכמה‪ ,‬חריצות וכו' ושם זה נשאר אח"כ לבני משפחתו‬
‫‪ ‬טוויל‪ ,‬ויסוקר ‪ ,‬ארוך – גבוה‪.‬‬
‫‪ ‬זעירי‪ ,‬קליין ‪ ,‬קורץ = קטן‬
‫‪ ‬גרוס = גדול‪,‬‬
‫‪ ‬שוקרון‪ ,‬רוט = אדמוני‪.‬‬
‫‪ ‬שוורץ‪ ,‬וייס = שחור ולבן‬
‫‪ ‬מיטלמן ‪ -‬איש בינוני‬
‫‪ ‬אלתרמן‪ ,‬אלתמן ‪ -‬איש זקן‬
‫‪ 13‬צ'רניאק – שחור‬

‫ראלף קליין‬
‫(לא היה קטן בכלל)‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫‪ ‬בוקעי – בעל צלקת‬
‫‪ ‬שיטרית – חכם‪ ,‬מוכשר‬
‫‪ ‬אבולעפיה – אבי הבריאות‬
‫‪ ‬רייך ‪ ,‬רייכמן – עשיר‬
‫‪ ‬ארבייטמן ‪ -‬איש עבודה‬
‫‪ ‬גרובר – איש חזק ומחוספס‬
‫‪ ‬בר‪ ,‬ברמן – דב ‪ -‬איש דובים‬
‫‪ ‬כנפו – בעל גלימה בברברית‬
‫מאיר שיטרית‬
‫(בנסיון לפתוח‬
‫קרירה בשירה)‬
‫‪14‬‬

‫שמות שמקורם במוצא גיאוגרפי‬
‫למה אשכנזי לא אשכנזי?‬
‫‪ ‬היהודי הנודד‪.‬‬
‫‪ ‬במשך מאות שנים נדדו היהודים ממקום למקום בעיקר עקב‬
‫רדיפות‪ ,‬חיפוש פרנסה וכו'‬
‫‪ ‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם שם משפחה ע"פ מוצאו הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪ ‬זו הסיבה שאשכנזי בד"כ אינו אשכנזי מכיוון שקיבל את שמו‬
‫ככל הנראה לאחר שהיגר מארצות אשכנז לארץ מארצות‬
‫ספרד ‪ .‬אם היה נשאר בארצו לא היה יחוד כלשהו בכך שהוא‬
‫אשכנזי ולא היה נקרא כך‬

‫‪15‬‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬
‫‪ ‬צנעני – מצנעה בתימן‬
‫‪ ‬דמארי – מדמאר בתימן‬
‫‪ ‬צברי – מצבאר בתימן‬
‫‪ ‬שרעבי – משרעב בתימן‬
‫‪ ‬ברלינר – מברלין‬
‫‪ ‬טולדנו – מטולדו בספרד‬
‫‪ ‬אבו קסיס – מקסיס בספרד‬
‫‪ ‬אלקסלסי – מקסלס בספרד‬
‫‪ ‬מויאל – ממויה בספרד‬
‫‪ ‬ורשבסקי – מוורשה‬
‫‪  16‬אלפסי – מפס במרוקו‬

‫מרגלית צנעני‬
‫אבק דרכים‪....‬‬
‫אבי טולדו‬

‫אריה דרעי‬
‫בועז שרעבי‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬

‫אריה דרעי‬

‫‪17‬‬

‫‪ ‬ברזני – מבראזן‪ ,‬כורדיסטן‬
‫‪ ‬דרעי‪ ,‬אדרעי – מעמק‬
‫הדרע במרוקו‬
‫‪ ‬הלפרין – מהילברון‪ ,‬גרמניה‬
‫‪ ‬בן שושן – משושן בפרס‬
‫‪ ‬אלמקייס – משבט מקייס‬
‫במרוקו‬
‫‪ ‬זגורי – מזגורה במרוקו‬
‫‪ ‬יזדי – מיזד פרס‬
‫‪ ‬שיראזי – משירז בפרס‬
‫‪ ‬פולק – פולני‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כ"ץ – כוהן צדק‪.‬‬
‫‪ ‬ש"ץ – שליח ציבור‬
‫‪ ‬שו"ר – שוחט ורב‪.‬‬
‫‪ ‬מזא"ה – מזרע אהרון הכהן‪.‬‬
‫‪ ‬שז"ר – שלמה זלמן רובשוב‪.‬‬
‫‪ ‬ז"ק – זרע‪/‬זכר קדושים‬
‫‪ ‬ב"ק – בני קדושים‬
‫‪ ‬יש"י – יחד שבטי ישראל‬
‫‪ ‬אזולאי – כהן "אישה זונה וחללה‬
‫לא יקחו" (ויקרא כ"א‪ ,‬ז')‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫מטרת השיכול והר"ת היתה‬
‫בעיקר להצניע את היהדות‬
‫מחשש להתנכלויות‪.‬‬
‫שימו לב למס' הוריאציות הרב‬
‫למשפחת כהן‬

‫זלמן שז"ר‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כג"ן – כהן גדול‬
‫‪ ‬ד"ץ – דיין צדק‬
‫‪ ‬זילכה – זכר לכהן הגדול‬
‫‪ ‬קפלן – כהן בפולנית‬
‫‪ ‬וויל – לוי (בשיכול אותיות)‬
‫‪ ‬סגל – סגן לויה (לוי)‬
‫אורנה ומשה ד"ץ‬
‫(בזמנים יפים)‬

‫‪19‬‬

‫רח' קפלן (אליעזר)‬
‫בתל אביב‬

‫שמות שמקורם מהטבע או עצמים‬
‫יהודים (בד"כ מארצות אשכנז) נהגו להוסיף לעצמם שמות‬
‫משפחה מהטבע ‪ ,‬אבנים טובות וכו' ‪:‬‬
‫‪ ‬רוזנטל – עמק הורדים‪.‬‬
‫‪ ‬בלומנקרנץ – זר פרחים‪.‬‬
‫‪ ‬רוזנברג – הר ורדים‬
‫‪ ‬גולדברג – הר פז‪ ,‬הר זהב‬
‫‪ ‬זילברשטיין – אבן כסף‬
‫‪ ‬אוקסנברג – הר שור‪.‬‬
‫‪ ‬שוורצנברג – הר שחור‪.‬‬
‫‪ ‬אייזנברג – הר ברזל‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪ ‬אפלבוים – עץ תפוחים‬
‫‪ ‬מנדלבאום – עץ שקדיה‪.‬‬
‫‪ ‬קליינשטיין – אבן קטנה‬

‫רמי קליינשטיין‬
‫(ממש כמו אבן קטנה)‬

‫ע"פ השלט בכניסה לבית‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי השלט שהיה קבוע על‬
‫ביתו של האב הקדמון של המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬למשפ' רוטשילד הידועה –ניתן על שם‬
‫השלט האדום שהיה קבוע על בית המשפחה‬
‫בפרנקפורט‬
‫‪ ‬שם המשפחה גנץ ‪ -‬ניתן על שם תמונת‬
‫האווז שהיה מצויר על שלט בפתח‬
‫בית המשפחה‪ ,‬וכן הלאה‬

‫האלוף בני גנץ‬

‫‪ ‬שלטי הבתים שימשו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כעזרה לציון בית מסוים‪,‬‬
‫במקום מספר הבית שאנו משתמשים בו כיום‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ע"פ יום או עונה‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי היום בשבוע‪ ,‬החודש או‬
‫העונה הקובעים או החשובים בחיי אבי המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬שם המשפחה מונטאג = יום שני‬
‫‪ ‬זונטאג = יום ראשון‪,‬‬
‫‪ ‬משפחת זומר = קיץ (בגרמנית)‬
‫‪ ‬וינטר = חורף‬
‫איצטדיון וינטר‬
‫(בקיץ)‬

‫‪22‬‬

‫שמות משפחה בקהילה האתיופית‬
‫‪ ‬באתיופיה לא נהוג לתת שמות משפחה‬
‫‪ ‬אדם מכונה בשמו הפרטי‪ ,‬שם אביו ושם סבו‪ ,‬בדומה לנהוג‬
‫בתקופת התנ"ך‬
‫‪ ‬כשעלו יהודי אתיופיה לישראל‪ ,‬הם נדרשו על ידי הרשויות‬
‫להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל‬
‫‪ ‬לרוב‪ ,‬בחרו לקחת את שם הסב‬
‫והפכו אתו לשם משפחה‬
‫‪ ‬במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם‬
‫‪ ‬המשפחה על פי אביו של הסב‬
‫‪ ‬במקרה בהם אב המשפחה לא חי ‪ -‬נקבע השם על פי שם‬
‫‪ 23‬האב המנוח‬

‫חידון עיברות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪24‬‬

‫דוד בן גוריון‪.‬‬
‫גולדה מאיר‪.‬‬
‫יצחק בן צבי‪.‬‬
‫לוי אשכול‪.‬‬
‫יגאל ידין‪.‬‬
‫משה שרת‪.‬‬
‫יצחק שמיר‪.‬‬
‫פנחס ספיר‪.‬‬
‫אהוד ברק‪.‬‬
‫אריק שרון‪.‬‬
‫יצחק רבין‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫דוד גרין (ירוק)‪.‬‬
‫גולדה מאירסון (בן מאיר )‬
‫יצחק שישלביץ (לאביו קראו צבי)‬
‫שקולניק‬
‫סוקניק‬
‫משה שרתוק‪.‬‬
‫יצחק יזרניצקי‬
‫פנחס קוזלובסקי‬
‫ברוג‬
‫אריק שיינרמן‬
‫רוביצוב‬

‫ערך אריה בלסיאנו‬

‫בלסיאנו = שיבוש של ולנסיאנו מהעיר ולנסיה‬
‫בספרד‬
‫‪25‬‬

‫‪Confidential‬‬


Slide 12

‫שמות משפחה‬
‫ביהדות‬
‫ערך אריה בלסיאנו‬
‫‪1‬‬

‫‪Confidential‬‬

‫שמות משפחה בעת העתיקה וימי הביניים‬
‫‪ ‬בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב ובני‬
‫האדם נקראו בעיקר על שם אביהם ‪:‬‬
‫‪ ‬יהושוע בן נון‬
‫‪ ‬דוד בן ישי‬
‫‪ ‬יוסף בן מתתיהו‬
‫‪ ‬רבי שמעון בר יוחאי‬
‫‪ ‬רבי משה בן מימון (הרמב"ם)‬
‫‪‬‬

‫או ע"פ מוצא או שיוך גיאוגרפי‬
‫‪ ‬אוריה החיתי‬
‫‪ ‬נבל הכרמלי‬
‫‪ ‬רבי יוסי הגלילי‬

‫‪2‬‬

‫דוד בן ישי‬

‫הרמב"ם‬

‫שמות משפחה ביהדות‬
‫‪ ‬השימוש בשמות משפחה אצל יהודים מופיע לראשונה במאה‬
‫העשירית בצרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה וצפון אפריקה‬
‫‪ ‬במרכז אירופה ובמזרחה‪ ,‬שמות משפחה נכנסו לשימוש‬
‫במאה ה ‪ , 16‬בעיקר אצל משפחות ממעמד גבוה‬
‫‪ ‬נשיאת שם משפחה הייתה סימן למעמד גבוה ומכובד‬
‫‪ ‬רק במאה ה ‪ 18‬בקירוב החלו רוב היהודים לאמץ להם שמות‬
‫משפחה‪ .‬ממספר סיבות ‪ ,‬לדוגמא צו השלטון לצורכי מיסוי‪,‬‬
‫גיוס לצבא וכו'‬
‫‪ ‬שמות המשפחה היהודיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬שמות שמשפחות יהודיות בחרו לעצמן‬
‫‪ ‬שמות שהוצמדו להן על ידי הסביבה או השלטון‬
‫‪3‬‬

‫מקורות שמות משפחה ביהדות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪4‬‬

‫בעיקר על המקורות היהודיים התנ"כיים (שמעון‪ ,‬דוד‪ ,‬יעקב‪ ,‬אברהם‪,‬‬
‫אהרון‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫גם שמות של מקומות תנ"כיים‪ ,‬ערים‪ ,‬אתרים ומבנים בארץ ישראל‬
‫(ירושלים‪ ,‬בית לחם‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫בד"כ לא השתמשו היהודים בשם כפשוטו‪ ,‬אלא שינו מעט את צורתו‬
‫(בצליל או בכתיב) או הוסיפו לו תחיליות או סופיות בלשון המקום שבו‬
‫חיו‪ .‬וזאת בכדי לשמור על מסורת אבותיהם‪ ,‬וגם לחיות בשלום ולהשתלב‬
‫בחברה הלא‪-‬יהודית שבקרבה חיו‪.‬‬
‫לדוגמא השם התנ"כי נתן‪ ,‬הפך לשם המשפחה נתנזון‪( ,‬בגרמנית וביידיש‬
‫ בן נתן‪ ).‬הסופית "זון" ‪ -‬צליל גרמני; יעקב הפך לשם המשפחה ועקנין‪,‬‬‫שהוא שם חיבה והקטנה ליעקב בלשון הברברית‪ .‬שינוי הצורה שיווה‬
‫לשם צליל ערבי‪-‬ברברי‬

‫סיומות‬
‫‪ ‬רוסיה – "איץ'" או "ויץ'" = בן‪ .‬ברקוביץ' = הבן של ברקו‪,‬‬
‫הורביץ = בן חור‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "זאדה" – בן‪ .‬יוספזאדה = בן יוסף‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "יאן" דוידיאן = בן דוד‬
‫‪ ‬בוכרים – "יוף" שמחיוף = בן שמחה‬
‫אלעד שמחיוף‬
‫‪ ‬גרוזיה – "שווילי" – בן‪ .‬ברוכשווילי = בן ברוך‬
‫‪ ‬אירופה – "זון"‪" ,‬סון" – בן‪ .‬הירשזון = בן צבי‪.‬‬
‫‪ ‬ארצות סלאביוות – סיומת "סקי" – ורשבסקי = מהעיר ורשה‪.‬‬
‫‪ ‬הודו – "קר" ‪ -‬נגאוקר‪ ,‬צ'ריקר (מקהילת צ'ארי בהודו)‬

‫‪5‬‬

‫סוגים עיקרים של מקורות שמות משפחה‬
‫‪ ‬שמות על שם אבי המשפחה או אם המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בשמות של מקומות ‪.‬‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם במשלח יד של אב המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בתכונות גוף או תכונות אופי בולטות‬
‫‪ ‬ראשי תיבות‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בעצמים‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בשילובים‬
‫‪ ‬שמות כינוי וחיבה‬
‫‪ ‬שיכול אותיות‬
‫‪6‬‬

‫שמות על שם אב המשפחה‬
‫‪ ‬חלק משמות המשפחה נגזרים משמו של אב המשפחה‬
‫הקדמון ‪:‬‬
‫‪ ‬אברמסון ‪ -‬על שם האב אברהם‬
‫‪ ‬מרקוס ‪ -‬על שם מרדכי‬
‫‪ ‬נחמיאס ‪ -‬על שם נחמיה‬
‫‪ ‬היימן ‪ -‬על שם חיים (בגרמנית)‬
‫‪ ‬ביבס – על שם חיים (בלדינו)‬
‫‪ ‬אהרוני‪ ,‬אגרון – ע"ש אהרון‬
‫‪ ‬זלמן ‪ ,‬סלמן – ע"ש שלמה‬
‫‪ ‬בינימיני – ע"ש בינימין‬
‫‪ ‬ועקנין – שם חיבה ליעקב בלשון‬
‫הברברית (מרוקו)‬
‫‪7‬‬

‫הזמרת סי‬
‫הימן‬

‫השף – ישראל‬
‫אהרוני‬

‫שמות על שם אם המשפחה‬
‫‪ ‬לא רק אב המשפחה היה מקור לשם המשפחה‪ ,‬לעיתים‬
‫השתמשו דווקא בשם האם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בייליס – בלה‬
‫חנקיס – חנה‬
‫חבקין – חווה‬
‫סורקיס – שרה‬
‫ריבקין – רבקה‬
‫בשעביס – בת שבע‬
‫דסה – הדסה‬

‫יצחק בשביס ‪-‬‬
‫זינגר‬

‫דנה דבורין‬
‫‪8‬‬

‫שמות משפחה ע"פ מקצוע‬
‫‪ ‬אנשים הוסיפו לעצמם (או ברוב המקרים הסביבה) שם‬
‫משפחה על סמך מקצועם או מקצוע בני משפחתם‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫אפשר בקלות לזהות את מוצאו של האדם על פי שם משפחתו‪.‬‬
‫‪ ‬כמעט כל המקצועות המסורתיים מופיעים בשמות המשפחה‬
‫במס' וריאציות ובמספר שפות ושם משפחה ע"פ מקצוע היה‬
‫שכיח מאוד‬

‫‪9‬‬

‫שמות שמקורם במשלח יד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ 10‬‬

‫נגר‬
‫חייט‬
‫גבאי‬
‫שוחט‬
‫חזן‬
‫בנאי‬
‫תורג'מן – מתורגמן‪.‬‬
‫שוסטר – סנדלר‪.‬‬
‫קאופמן – איש מסחר‪.‬‬
‫טוקר ‪ ,‬נקש – חרט‬
‫קנטור – חזן‬
‫שכטר – שוחט‪.‬‬
‫בוכבינדר ‪ -‬כורך ספרים‬
‫דבח – שוחט (ערבית)‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫טישלר – נגר‬
‫פרבר – צבע‬
‫גלזר – זגג‬
‫פישר –דייג‬
‫מקלר – מתווך‬
‫הררי – סוחר משי‬
‫מועלם – מורה (ערבית)‬
‫חדד‪ ,‬חדידה – מסגר‬
‫(חדיד = ברזל בערבית)‬
‫בייקר – אופה‬
‫דהן – עוסק בשמן‬
‫ברונפמן ‪ -‬מזקק‬
‫דיכטר – פייטן‬
‫ג'ימס בייקר‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (המשך)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬

‫‪‬‬

‫לידרמן‪ ,‬שניידר– חייט‬
‫שומאכר ‪ -‬סנדלר‬
‫מילר – טוחן בגרמנית‪ ,‬טחן (בערבית)‬
‫גולדמן ‪ ,‬זילברמן – צורף או סוחר זהב‬
‫(גולד= זהב זילבר = כסף )‬
‫סבן ‪ -‬מייצר סבונים‬
‫הולצר ‪ -‬נגר (הולץ = עץ)‬
‫בוסקילה – נושא אסל ועליו דלי מים למכירה‪.‬‬
‫בוקובזה – אופה (חובז = לחם בערבית)‬
‫חכם – רב (ערבית)‬
‫סעצ'י‪ ,‬סעתי – שען (כורדית‪ ,‬ערבית)‬
‫אלבז – מאלף בזים‬
‫אלמושנינו – חזן (ספרדית)‬
‫אלפנדרי – נגיד (ספרדית)‬

‫מיכאל שומאכר‬
‫(תראו מה יצא‬
‫מסנדלר)‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (היום )‬
‫‪ ‬גם היום מסתבר אנשים נוטים להצמיד שם של מקצוע ליד שם‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫‪ ‬למי אין בטלפון שם כמו‪" :‬משה תריסים"‬
‫‪ ‬יש חברה ידועה שנקראת "אבי שטיחים"‬
‫‪ ‬מי יודע מה שם משפחה של דני מהוצל"א ביסנ"מ ? – אף‬
‫אחד ! יותר נוח לקרוא לו "דני הוצל"א" וכך כולם יודעים מי זה‪.‬‬
‫‪ ‬לפני מס' שנים היה נגר בתחזוקה שהודבק לא הכינוי "אלי‬
‫לייסט" ולמסגר הודבק הכינוי "שלמה פיק" (סוג של ריתוך)‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫בהעדר שם משפחה‪ ,‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם כל שהוא תכונה‬
‫חיצונית בולטת כמו גודל גוף צבע גוף וכו' או תכונת אופי כמו‬
‫חוכמה‪ ,‬חריצות וכו' ושם זה נשאר אח"כ לבני משפחתו‬
‫‪ ‬טוויל‪ ,‬ויסוקר ‪ ,‬ארוך – גבוה‪.‬‬
‫‪ ‬זעירי‪ ,‬קליין ‪ ,‬קורץ = קטן‬
‫‪ ‬גרוס = גדול‪,‬‬
‫‪ ‬שוקרון‪ ,‬רוט = אדמוני‪.‬‬
‫‪ ‬שוורץ‪ ,‬וייס = שחור ולבן‬
‫‪ ‬מיטלמן ‪ -‬איש בינוני‬
‫‪ ‬אלתרמן‪ ,‬אלתמן ‪ -‬איש זקן‬
‫‪ 13‬צ'רניאק – שחור‬

‫ראלף קליין‬
‫(לא היה קטן בכלל)‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫‪ ‬בוקעי – בעל צלקת‬
‫‪ ‬שיטרית – חכם‪ ,‬מוכשר‬
‫‪ ‬אבולעפיה – אבי הבריאות‬
‫‪ ‬רייך ‪ ,‬רייכמן – עשיר‬
‫‪ ‬ארבייטמן ‪ -‬איש עבודה‬
‫‪ ‬גרובר – איש חזק ומחוספס‬
‫‪ ‬בר‪ ,‬ברמן – דב ‪ -‬איש דובים‬
‫‪ ‬כנפו – בעל גלימה בברברית‬
‫מאיר שיטרית‬
‫(בנסיון לפתוח‬
‫קרירה בשירה)‬
‫‪14‬‬

‫שמות שמקורם במוצא גיאוגרפי‬
‫למה אשכנזי לא אשכנזי?‬
‫‪ ‬היהודי הנודד‪.‬‬
‫‪ ‬במשך מאות שנים נדדו היהודים ממקום למקום בעיקר עקב‬
‫רדיפות‪ ,‬חיפוש פרנסה וכו'‬
‫‪ ‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם שם משפחה ע"פ מוצאו הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪ ‬זו הסיבה שאשכנזי בד"כ אינו אשכנזי מכיוון שקיבל את שמו‬
‫ככל הנראה לאחר שהיגר מארצות אשכנז לארץ מארצות‬
‫ספרד ‪ .‬אם היה נשאר בארצו לא היה יחוד כלשהו בכך שהוא‬
‫אשכנזי ולא היה נקרא כך‬

‫‪15‬‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬
‫‪ ‬צנעני – מצנעה בתימן‬
‫‪ ‬דמארי – מדמאר בתימן‬
‫‪ ‬צברי – מצבאר בתימן‬
‫‪ ‬שרעבי – משרעב בתימן‬
‫‪ ‬ברלינר – מברלין‬
‫‪ ‬טולדנו – מטולדו בספרד‬
‫‪ ‬אבו קסיס – מקסיס בספרד‬
‫‪ ‬אלקסלסי – מקסלס בספרד‬
‫‪ ‬מויאל – ממויה בספרד‬
‫‪ ‬ורשבסקי – מוורשה‬
‫‪  16‬אלפסי – מפס במרוקו‬

‫מרגלית צנעני‬
‫אבק דרכים‪....‬‬
‫אבי טולדו‬

‫אריה דרעי‬
‫בועז שרעבי‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬

‫אריה דרעי‬

‫‪17‬‬

‫‪ ‬ברזני – מבראזן‪ ,‬כורדיסטן‬
‫‪ ‬דרעי‪ ,‬אדרעי – מעמק‬
‫הדרע במרוקו‬
‫‪ ‬הלפרין – מהילברון‪ ,‬גרמניה‬
‫‪ ‬בן שושן – משושן בפרס‬
‫‪ ‬אלמקייס – משבט מקייס‬
‫במרוקו‬
‫‪ ‬זגורי – מזגורה במרוקו‬
‫‪ ‬יזדי – מיזד פרס‬
‫‪ ‬שיראזי – משירז בפרס‬
‫‪ ‬פולק – פולני‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כ"ץ – כוהן צדק‪.‬‬
‫‪ ‬ש"ץ – שליח ציבור‬
‫‪ ‬שו"ר – שוחט ורב‪.‬‬
‫‪ ‬מזא"ה – מזרע אהרון הכהן‪.‬‬
‫‪ ‬שז"ר – שלמה זלמן רובשוב‪.‬‬
‫‪ ‬ז"ק – זרע‪/‬זכר קדושים‬
‫‪ ‬ב"ק – בני קדושים‬
‫‪ ‬יש"י – יחד שבטי ישראל‬
‫‪ ‬אזולאי – כהן "אישה זונה וחללה‬
‫לא יקחו" (ויקרא כ"א‪ ,‬ז')‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫מטרת השיכול והר"ת היתה‬
‫בעיקר להצניע את היהדות‬
‫מחשש להתנכלויות‪.‬‬
‫שימו לב למס' הוריאציות הרב‬
‫למשפחת כהן‬

‫זלמן שז"ר‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כג"ן – כהן גדול‬
‫‪ ‬ד"ץ – דיין צדק‬
‫‪ ‬זילכה – זכר לכהן הגדול‬
‫‪ ‬קפלן – כהן בפולנית‬
‫‪ ‬וויל – לוי (בשיכול אותיות)‬
‫‪ ‬סגל – סגן לויה (לוי)‬
‫אורנה ומשה ד"ץ‬
‫(בזמנים יפים)‬

‫‪19‬‬

‫רח' קפלן (אליעזר)‬
‫בתל אביב‬

‫שמות שמקורם מהטבע או עצמים‬
‫יהודים (בד"כ מארצות אשכנז) נהגו להוסיף לעצמם שמות‬
‫משפחה מהטבע ‪ ,‬אבנים טובות וכו' ‪:‬‬
‫‪ ‬רוזנטל – עמק הורדים‪.‬‬
‫‪ ‬בלומנקרנץ – זר פרחים‪.‬‬
‫‪ ‬רוזנברג – הר ורדים‬
‫‪ ‬גולדברג – הר פז‪ ,‬הר זהב‬
‫‪ ‬זילברשטיין – אבן כסף‬
‫‪ ‬אוקסנברג – הר שור‪.‬‬
‫‪ ‬שוורצנברג – הר שחור‪.‬‬
‫‪ ‬אייזנברג – הר ברזל‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪ ‬אפלבוים – עץ תפוחים‬
‫‪ ‬מנדלבאום – עץ שקדיה‪.‬‬
‫‪ ‬קליינשטיין – אבן קטנה‬

‫רמי קליינשטיין‬
‫(ממש כמו אבן קטנה)‬

‫ע"פ השלט בכניסה לבית‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי השלט שהיה קבוע על‬
‫ביתו של האב הקדמון של המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬למשפ' רוטשילד הידועה –ניתן על שם‬
‫השלט האדום שהיה קבוע על בית המשפחה‬
‫בפרנקפורט‬
‫‪ ‬שם המשפחה גנץ ‪ -‬ניתן על שם תמונת‬
‫האווז שהיה מצויר על שלט בפתח‬
‫בית המשפחה‪ ,‬וכן הלאה‬

‫האלוף בני גנץ‬

‫‪ ‬שלטי הבתים שימשו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כעזרה לציון בית מסוים‪,‬‬
‫במקום מספר הבית שאנו משתמשים בו כיום‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ע"פ יום או עונה‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי היום בשבוע‪ ,‬החודש או‬
‫העונה הקובעים או החשובים בחיי אבי המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬שם המשפחה מונטאג = יום שני‬
‫‪ ‬זונטאג = יום ראשון‪,‬‬
‫‪ ‬משפחת זומר = קיץ (בגרמנית)‬
‫‪ ‬וינטר = חורף‬
‫איצטדיון וינטר‬
‫(בקיץ)‬

‫‪22‬‬

‫שמות משפחה בקהילה האתיופית‬
‫‪ ‬באתיופיה לא נהוג לתת שמות משפחה‬
‫‪ ‬אדם מכונה בשמו הפרטי‪ ,‬שם אביו ושם סבו‪ ,‬בדומה לנהוג‬
‫בתקופת התנ"ך‬
‫‪ ‬כשעלו יהודי אתיופיה לישראל‪ ,‬הם נדרשו על ידי הרשויות‬
‫להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל‬
‫‪ ‬לרוב‪ ,‬בחרו לקחת את שם הסב‬
‫והפכו אתו לשם משפחה‬
‫‪ ‬במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם‬
‫‪ ‬המשפחה על פי אביו של הסב‬
‫‪ ‬במקרה בהם אב המשפחה לא חי ‪ -‬נקבע השם על פי שם‬
‫‪ 23‬האב המנוח‬

‫חידון עיברות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪24‬‬

‫דוד בן גוריון‪.‬‬
‫גולדה מאיר‪.‬‬
‫יצחק בן צבי‪.‬‬
‫לוי אשכול‪.‬‬
‫יגאל ידין‪.‬‬
‫משה שרת‪.‬‬
‫יצחק שמיר‪.‬‬
‫פנחס ספיר‪.‬‬
‫אהוד ברק‪.‬‬
‫אריק שרון‪.‬‬
‫יצחק רבין‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫דוד גרין (ירוק)‪.‬‬
‫גולדה מאירסון (בן מאיר )‬
‫יצחק שישלביץ (לאביו קראו צבי)‬
‫שקולניק‬
‫סוקניק‬
‫משה שרתוק‪.‬‬
‫יצחק יזרניצקי‬
‫פנחס קוזלובסקי‬
‫ברוג‬
‫אריק שיינרמן‬
‫רוביצוב‬

‫ערך אריה בלסיאנו‬

‫בלסיאנו = שיבוש של ולנסיאנו מהעיר ולנסיה‬
‫בספרד‬
‫‪25‬‬

‫‪Confidential‬‬


Slide 13

‫שמות משפחה‬
‫ביהדות‬
‫ערך אריה בלסיאנו‬
‫‪1‬‬

‫‪Confidential‬‬

‫שמות משפחה בעת העתיקה וימי הביניים‬
‫‪ ‬בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב ובני‬
‫האדם נקראו בעיקר על שם אביהם ‪:‬‬
‫‪ ‬יהושוע בן נון‬
‫‪ ‬דוד בן ישי‬
‫‪ ‬יוסף בן מתתיהו‬
‫‪ ‬רבי שמעון בר יוחאי‬
‫‪ ‬רבי משה בן מימון (הרמב"ם)‬
‫‪‬‬

‫או ע"פ מוצא או שיוך גיאוגרפי‬
‫‪ ‬אוריה החיתי‬
‫‪ ‬נבל הכרמלי‬
‫‪ ‬רבי יוסי הגלילי‬

‫‪2‬‬

‫דוד בן ישי‬

‫הרמב"ם‬

‫שמות משפחה ביהדות‬
‫‪ ‬השימוש בשמות משפחה אצל יהודים מופיע לראשונה במאה‬
‫העשירית בצרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה וצפון אפריקה‬
‫‪ ‬במרכז אירופה ובמזרחה‪ ,‬שמות משפחה נכנסו לשימוש‬
‫במאה ה ‪ , 16‬בעיקר אצל משפחות ממעמד גבוה‬
‫‪ ‬נשיאת שם משפחה הייתה סימן למעמד גבוה ומכובד‬
‫‪ ‬רק במאה ה ‪ 18‬בקירוב החלו רוב היהודים לאמץ להם שמות‬
‫משפחה‪ .‬ממספר סיבות ‪ ,‬לדוגמא צו השלטון לצורכי מיסוי‪,‬‬
‫גיוס לצבא וכו'‬
‫‪ ‬שמות המשפחה היהודיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬שמות שמשפחות יהודיות בחרו לעצמן‬
‫‪ ‬שמות שהוצמדו להן על ידי הסביבה או השלטון‬
‫‪3‬‬

‫מקורות שמות משפחה ביהדות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪4‬‬

‫בעיקר על המקורות היהודיים התנ"כיים (שמעון‪ ,‬דוד‪ ,‬יעקב‪ ,‬אברהם‪,‬‬
‫אהרון‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫גם שמות של מקומות תנ"כיים‪ ,‬ערים‪ ,‬אתרים ומבנים בארץ ישראל‬
‫(ירושלים‪ ,‬בית לחם‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫בד"כ לא השתמשו היהודים בשם כפשוטו‪ ,‬אלא שינו מעט את צורתו‬
‫(בצליל או בכתיב) או הוסיפו לו תחיליות או סופיות בלשון המקום שבו‬
‫חיו‪ .‬וזאת בכדי לשמור על מסורת אבותיהם‪ ,‬וגם לחיות בשלום ולהשתלב‬
‫בחברה הלא‪-‬יהודית שבקרבה חיו‪.‬‬
‫לדוגמא השם התנ"כי נתן‪ ,‬הפך לשם המשפחה נתנזון‪( ,‬בגרמנית וביידיש‬
‫ בן נתן‪ ).‬הסופית "זון" ‪ -‬צליל גרמני; יעקב הפך לשם המשפחה ועקנין‪,‬‬‫שהוא שם חיבה והקטנה ליעקב בלשון הברברית‪ .‬שינוי הצורה שיווה‬
‫לשם צליל ערבי‪-‬ברברי‬

‫סיומות‬
‫‪ ‬רוסיה – "איץ'" או "ויץ'" = בן‪ .‬ברקוביץ' = הבן של ברקו‪,‬‬
‫הורביץ = בן חור‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "זאדה" – בן‪ .‬יוספזאדה = בן יוסף‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "יאן" דוידיאן = בן דוד‬
‫‪ ‬בוכרים – "יוף" שמחיוף = בן שמחה‬
‫אלעד שמחיוף‬
‫‪ ‬גרוזיה – "שווילי" – בן‪ .‬ברוכשווילי = בן ברוך‬
‫‪ ‬אירופה – "זון"‪" ,‬סון" – בן‪ .‬הירשזון = בן צבי‪.‬‬
‫‪ ‬ארצות סלאביוות – סיומת "סקי" – ורשבסקי = מהעיר ורשה‪.‬‬
‫‪ ‬הודו – "קר" ‪ -‬נגאוקר‪ ,‬צ'ריקר (מקהילת צ'ארי בהודו)‬

‫‪5‬‬

‫סוגים עיקרים של מקורות שמות משפחה‬
‫‪ ‬שמות על שם אבי המשפחה או אם המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בשמות של מקומות ‪.‬‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם במשלח יד של אב המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בתכונות גוף או תכונות אופי בולטות‬
‫‪ ‬ראשי תיבות‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בעצמים‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בשילובים‬
‫‪ ‬שמות כינוי וחיבה‬
‫‪ ‬שיכול אותיות‬
‫‪6‬‬

‫שמות על שם אב המשפחה‬
‫‪ ‬חלק משמות המשפחה נגזרים משמו של אב המשפחה‬
‫הקדמון ‪:‬‬
‫‪ ‬אברמסון ‪ -‬על שם האב אברהם‬
‫‪ ‬מרקוס ‪ -‬על שם מרדכי‬
‫‪ ‬נחמיאס ‪ -‬על שם נחמיה‬
‫‪ ‬היימן ‪ -‬על שם חיים (בגרמנית)‬
‫‪ ‬ביבס – על שם חיים (בלדינו)‬
‫‪ ‬אהרוני‪ ,‬אגרון – ע"ש אהרון‬
‫‪ ‬זלמן ‪ ,‬סלמן – ע"ש שלמה‬
‫‪ ‬בינימיני – ע"ש בינימין‬
‫‪ ‬ועקנין – שם חיבה ליעקב בלשון‬
‫הברברית (מרוקו)‬
‫‪7‬‬

‫הזמרת סי‬
‫הימן‬

‫השף – ישראל‬
‫אהרוני‬

‫שמות על שם אם המשפחה‬
‫‪ ‬לא רק אב המשפחה היה מקור לשם המשפחה‪ ,‬לעיתים‬
‫השתמשו דווקא בשם האם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בייליס – בלה‬
‫חנקיס – חנה‬
‫חבקין – חווה‬
‫סורקיס – שרה‬
‫ריבקין – רבקה‬
‫בשעביס – בת שבע‬
‫דסה – הדסה‬

‫יצחק בשביס ‪-‬‬
‫זינגר‬

‫דנה דבורין‬
‫‪8‬‬

‫שמות משפחה ע"פ מקצוע‬
‫‪ ‬אנשים הוסיפו לעצמם (או ברוב המקרים הסביבה) שם‬
‫משפחה על סמך מקצועם או מקצוע בני משפחתם‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫אפשר בקלות לזהות את מוצאו של האדם על פי שם משפחתו‪.‬‬
‫‪ ‬כמעט כל המקצועות המסורתיים מופיעים בשמות המשפחה‬
‫במס' וריאציות ובמספר שפות ושם משפחה ע"פ מקצוע היה‬
‫שכיח מאוד‬

‫‪9‬‬

‫שמות שמקורם במשלח יד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ 10‬‬

‫נגר‬
‫חייט‬
‫גבאי‬
‫שוחט‬
‫חזן‬
‫בנאי‬
‫תורג'מן – מתורגמן‪.‬‬
‫שוסטר – סנדלר‪.‬‬
‫קאופמן – איש מסחר‪.‬‬
‫טוקר ‪ ,‬נקש – חרט‬
‫קנטור – חזן‬
‫שכטר – שוחט‪.‬‬
‫בוכבינדר ‪ -‬כורך ספרים‬
‫דבח – שוחט (ערבית)‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫טישלר – נגר‬
‫פרבר – צבע‬
‫גלזר – זגג‬
‫פישר –דייג‬
‫מקלר – מתווך‬
‫הררי – סוחר משי‬
‫מועלם – מורה (ערבית)‬
‫חדד‪ ,‬חדידה – מסגר‬
‫(חדיד = ברזל בערבית)‬
‫בייקר – אופה‬
‫דהן – עוסק בשמן‬
‫ברונפמן ‪ -‬מזקק‬
‫דיכטר – פייטן‬
‫ג'ימס בייקר‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (המשך)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬

‫‪‬‬

‫לידרמן‪ ,‬שניידר– חייט‬
‫שומאכר ‪ -‬סנדלר‬
‫מילר – טוחן בגרמנית‪ ,‬טחן (בערבית)‬
‫גולדמן ‪ ,‬זילברמן – צורף או סוחר זהב‬
‫(גולד= זהב זילבר = כסף )‬
‫סבן ‪ -‬מייצר סבונים‬
‫הולצר ‪ -‬נגר (הולץ = עץ)‬
‫בוסקילה – נושא אסל ועליו דלי מים למכירה‪.‬‬
‫בוקובזה – אופה (חובז = לחם בערבית)‬
‫חכם – רב (ערבית)‬
‫סעצ'י‪ ,‬סעתי – שען (כורדית‪ ,‬ערבית)‬
‫אלבז – מאלף בזים‬
‫אלמושנינו – חזן (ספרדית)‬
‫אלפנדרי – נגיד (ספרדית)‬

‫מיכאל שומאכר‬
‫(תראו מה יצא‬
‫מסנדלר)‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (היום )‬
‫‪ ‬גם היום מסתבר אנשים נוטים להצמיד שם של מקצוע ליד שם‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫‪ ‬למי אין בטלפון שם כמו‪" :‬משה תריסים"‬
‫‪ ‬יש חברה ידועה שנקראת "אבי שטיחים"‬
‫‪ ‬מי יודע מה שם משפחה של דני מהוצל"א ביסנ"מ ? – אף‬
‫אחד ! יותר נוח לקרוא לו "דני הוצל"א" וכך כולם יודעים מי זה‪.‬‬
‫‪ ‬לפני מס' שנים היה נגר בתחזוקה שהודבק לא הכינוי "אלי‬
‫לייסט" ולמסגר הודבק הכינוי "שלמה פיק" (סוג של ריתוך)‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫בהעדר שם משפחה‪ ,‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם כל שהוא תכונה‬
‫חיצונית בולטת כמו גודל גוף צבע גוף וכו' או תכונת אופי כמו‬
‫חוכמה‪ ,‬חריצות וכו' ושם זה נשאר אח"כ לבני משפחתו‬
‫‪ ‬טוויל‪ ,‬ויסוקר ‪ ,‬ארוך – גבוה‪.‬‬
‫‪ ‬זעירי‪ ,‬קליין ‪ ,‬קורץ = קטן‬
‫‪ ‬גרוס = גדול‪,‬‬
‫‪ ‬שוקרון‪ ,‬רוט = אדמוני‪.‬‬
‫‪ ‬שוורץ‪ ,‬וייס = שחור ולבן‬
‫‪ ‬מיטלמן ‪ -‬איש בינוני‬
‫‪ ‬אלתרמן‪ ,‬אלתמן ‪ -‬איש זקן‬
‫‪ 13‬צ'רניאק – שחור‬

‫ראלף קליין‬
‫(לא היה קטן בכלל)‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫‪ ‬בוקעי – בעל צלקת‬
‫‪ ‬שיטרית – חכם‪ ,‬מוכשר‬
‫‪ ‬אבולעפיה – אבי הבריאות‬
‫‪ ‬רייך ‪ ,‬רייכמן – עשיר‬
‫‪ ‬ארבייטמן ‪ -‬איש עבודה‬
‫‪ ‬גרובר – איש חזק ומחוספס‬
‫‪ ‬בר‪ ,‬ברמן – דב ‪ -‬איש דובים‬
‫‪ ‬כנפו – בעל גלימה בברברית‬
‫מאיר שיטרית‬
‫(בנסיון לפתוח‬
‫קרירה בשירה)‬
‫‪14‬‬

‫שמות שמקורם במוצא גיאוגרפי‬
‫למה אשכנזי לא אשכנזי?‬
‫‪ ‬היהודי הנודד‪.‬‬
‫‪ ‬במשך מאות שנים נדדו היהודים ממקום למקום בעיקר עקב‬
‫רדיפות‪ ,‬חיפוש פרנסה וכו'‬
‫‪ ‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם שם משפחה ע"פ מוצאו הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪ ‬זו הסיבה שאשכנזי בד"כ אינו אשכנזי מכיוון שקיבל את שמו‬
‫ככל הנראה לאחר שהיגר מארצות אשכנז לארץ מארצות‬
‫ספרד ‪ .‬אם היה נשאר בארצו לא היה יחוד כלשהו בכך שהוא‬
‫אשכנזי ולא היה נקרא כך‬

‫‪15‬‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬
‫‪ ‬צנעני – מצנעה בתימן‬
‫‪ ‬דמארי – מדמאר בתימן‬
‫‪ ‬צברי – מצבאר בתימן‬
‫‪ ‬שרעבי – משרעב בתימן‬
‫‪ ‬ברלינר – מברלין‬
‫‪ ‬טולדנו – מטולדו בספרד‬
‫‪ ‬אבו קסיס – מקסיס בספרד‬
‫‪ ‬אלקסלסי – מקסלס בספרד‬
‫‪ ‬מויאל – ממויה בספרד‬
‫‪ ‬ורשבסקי – מוורשה‬
‫‪  16‬אלפסי – מפס במרוקו‬

‫מרגלית צנעני‬
‫אבק דרכים‪....‬‬
‫אבי טולדו‬

‫אריה דרעי‬
‫בועז שרעבי‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬

‫אריה דרעי‬

‫‪17‬‬

‫‪ ‬ברזני – מבראזן‪ ,‬כורדיסטן‬
‫‪ ‬דרעי‪ ,‬אדרעי – מעמק‬
‫הדרע במרוקו‬
‫‪ ‬הלפרין – מהילברון‪ ,‬גרמניה‬
‫‪ ‬בן שושן – משושן בפרס‬
‫‪ ‬אלמקייס – משבט מקייס‬
‫במרוקו‬
‫‪ ‬זגורי – מזגורה במרוקו‬
‫‪ ‬יזדי – מיזד פרס‬
‫‪ ‬שיראזי – משירז בפרס‬
‫‪ ‬פולק – פולני‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כ"ץ – כוהן צדק‪.‬‬
‫‪ ‬ש"ץ – שליח ציבור‬
‫‪ ‬שו"ר – שוחט ורב‪.‬‬
‫‪ ‬מזא"ה – מזרע אהרון הכהן‪.‬‬
‫‪ ‬שז"ר – שלמה זלמן רובשוב‪.‬‬
‫‪ ‬ז"ק – זרע‪/‬זכר קדושים‬
‫‪ ‬ב"ק – בני קדושים‬
‫‪ ‬יש"י – יחד שבטי ישראל‬
‫‪ ‬אזולאי – כהן "אישה זונה וחללה‬
‫לא יקחו" (ויקרא כ"א‪ ,‬ז')‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫מטרת השיכול והר"ת היתה‬
‫בעיקר להצניע את היהדות‬
‫מחשש להתנכלויות‪.‬‬
‫שימו לב למס' הוריאציות הרב‬
‫למשפחת כהן‬

‫זלמן שז"ר‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כג"ן – כהן גדול‬
‫‪ ‬ד"ץ – דיין צדק‬
‫‪ ‬זילכה – זכר לכהן הגדול‬
‫‪ ‬קפלן – כהן בפולנית‬
‫‪ ‬וויל – לוי (בשיכול אותיות)‬
‫‪ ‬סגל – סגן לויה (לוי)‬
‫אורנה ומשה ד"ץ‬
‫(בזמנים יפים)‬

‫‪19‬‬

‫רח' קפלן (אליעזר)‬
‫בתל אביב‬

‫שמות שמקורם מהטבע או עצמים‬
‫יהודים (בד"כ מארצות אשכנז) נהגו להוסיף לעצמם שמות‬
‫משפחה מהטבע ‪ ,‬אבנים טובות וכו' ‪:‬‬
‫‪ ‬רוזנטל – עמק הורדים‪.‬‬
‫‪ ‬בלומנקרנץ – זר פרחים‪.‬‬
‫‪ ‬רוזנברג – הר ורדים‬
‫‪ ‬גולדברג – הר פז‪ ,‬הר זהב‬
‫‪ ‬זילברשטיין – אבן כסף‬
‫‪ ‬אוקסנברג – הר שור‪.‬‬
‫‪ ‬שוורצנברג – הר שחור‪.‬‬
‫‪ ‬אייזנברג – הר ברזל‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪ ‬אפלבוים – עץ תפוחים‬
‫‪ ‬מנדלבאום – עץ שקדיה‪.‬‬
‫‪ ‬קליינשטיין – אבן קטנה‬

‫רמי קליינשטיין‬
‫(ממש כמו אבן קטנה)‬

‫ע"פ השלט בכניסה לבית‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי השלט שהיה קבוע על‬
‫ביתו של האב הקדמון של המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬למשפ' רוטשילד הידועה –ניתן על שם‬
‫השלט האדום שהיה קבוע על בית המשפחה‬
‫בפרנקפורט‬
‫‪ ‬שם המשפחה גנץ ‪ -‬ניתן על שם תמונת‬
‫האווז שהיה מצויר על שלט בפתח‬
‫בית המשפחה‪ ,‬וכן הלאה‬

‫האלוף בני גנץ‬

‫‪ ‬שלטי הבתים שימשו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כעזרה לציון בית מסוים‪,‬‬
‫במקום מספר הבית שאנו משתמשים בו כיום‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ע"פ יום או עונה‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי היום בשבוע‪ ,‬החודש או‬
‫העונה הקובעים או החשובים בחיי אבי המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬שם המשפחה מונטאג = יום שני‬
‫‪ ‬זונטאג = יום ראשון‪,‬‬
‫‪ ‬משפחת זומר = קיץ (בגרמנית)‬
‫‪ ‬וינטר = חורף‬
‫איצטדיון וינטר‬
‫(בקיץ)‬

‫‪22‬‬

‫שמות משפחה בקהילה האתיופית‬
‫‪ ‬באתיופיה לא נהוג לתת שמות משפחה‬
‫‪ ‬אדם מכונה בשמו הפרטי‪ ,‬שם אביו ושם סבו‪ ,‬בדומה לנהוג‬
‫בתקופת התנ"ך‬
‫‪ ‬כשעלו יהודי אתיופיה לישראל‪ ,‬הם נדרשו על ידי הרשויות‬
‫להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל‬
‫‪ ‬לרוב‪ ,‬בחרו לקחת את שם הסב‬
‫והפכו אתו לשם משפחה‬
‫‪ ‬במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם‬
‫‪ ‬המשפחה על פי אביו של הסב‬
‫‪ ‬במקרה בהם אב המשפחה לא חי ‪ -‬נקבע השם על פי שם‬
‫‪ 23‬האב המנוח‬

‫חידון עיברות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪24‬‬

‫דוד בן גוריון‪.‬‬
‫גולדה מאיר‪.‬‬
‫יצחק בן צבי‪.‬‬
‫לוי אשכול‪.‬‬
‫יגאל ידין‪.‬‬
‫משה שרת‪.‬‬
‫יצחק שמיר‪.‬‬
‫פנחס ספיר‪.‬‬
‫אהוד ברק‪.‬‬
‫אריק שרון‪.‬‬
‫יצחק רבין‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫דוד גרין (ירוק)‪.‬‬
‫גולדה מאירסון (בן מאיר )‬
‫יצחק שישלביץ (לאביו קראו צבי)‬
‫שקולניק‬
‫סוקניק‬
‫משה שרתוק‪.‬‬
‫יצחק יזרניצקי‬
‫פנחס קוזלובסקי‬
‫ברוג‬
‫אריק שיינרמן‬
‫רוביצוב‬

‫ערך אריה בלסיאנו‬

‫בלסיאנו = שיבוש של ולנסיאנו מהעיר ולנסיה‬
‫בספרד‬
‫‪25‬‬

‫‪Confidential‬‬


Slide 14

‫שמות משפחה‬
‫ביהדות‬
‫ערך אריה בלסיאנו‬
‫‪1‬‬

‫‪Confidential‬‬

‫שמות משפחה בעת העתיקה וימי הביניים‬
‫‪ ‬בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב ובני‬
‫האדם נקראו בעיקר על שם אביהם ‪:‬‬
‫‪ ‬יהושוע בן נון‬
‫‪ ‬דוד בן ישי‬
‫‪ ‬יוסף בן מתתיהו‬
‫‪ ‬רבי שמעון בר יוחאי‬
‫‪ ‬רבי משה בן מימון (הרמב"ם)‬
‫‪‬‬

‫או ע"פ מוצא או שיוך גיאוגרפי‬
‫‪ ‬אוריה החיתי‬
‫‪ ‬נבל הכרמלי‬
‫‪ ‬רבי יוסי הגלילי‬

‫‪2‬‬

‫דוד בן ישי‬

‫הרמב"ם‬

‫שמות משפחה ביהדות‬
‫‪ ‬השימוש בשמות משפחה אצל יהודים מופיע לראשונה במאה‬
‫העשירית בצרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה וצפון אפריקה‬
‫‪ ‬במרכז אירופה ובמזרחה‪ ,‬שמות משפחה נכנסו לשימוש‬
‫במאה ה ‪ , 16‬בעיקר אצל משפחות ממעמד גבוה‬
‫‪ ‬נשיאת שם משפחה הייתה סימן למעמד גבוה ומכובד‬
‫‪ ‬רק במאה ה ‪ 18‬בקירוב החלו רוב היהודים לאמץ להם שמות‬
‫משפחה‪ .‬ממספר סיבות ‪ ,‬לדוגמא צו השלטון לצורכי מיסוי‪,‬‬
‫גיוס לצבא וכו'‬
‫‪ ‬שמות המשפחה היהודיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬שמות שמשפחות יהודיות בחרו לעצמן‬
‫‪ ‬שמות שהוצמדו להן על ידי הסביבה או השלטון‬
‫‪3‬‬

‫מקורות שמות משפחה ביהדות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪4‬‬

‫בעיקר על המקורות היהודיים התנ"כיים (שמעון‪ ,‬דוד‪ ,‬יעקב‪ ,‬אברהם‪,‬‬
‫אהרון‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫גם שמות של מקומות תנ"כיים‪ ,‬ערים‪ ,‬אתרים ומבנים בארץ ישראל‬
‫(ירושלים‪ ,‬בית לחם‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫בד"כ לא השתמשו היהודים בשם כפשוטו‪ ,‬אלא שינו מעט את צורתו‬
‫(בצליל או בכתיב) או הוסיפו לו תחיליות או סופיות בלשון המקום שבו‬
‫חיו‪ .‬וזאת בכדי לשמור על מסורת אבותיהם‪ ,‬וגם לחיות בשלום ולהשתלב‬
‫בחברה הלא‪-‬יהודית שבקרבה חיו‪.‬‬
‫לדוגמא השם התנ"כי נתן‪ ,‬הפך לשם המשפחה נתנזון‪( ,‬בגרמנית וביידיש‬
‫ בן נתן‪ ).‬הסופית "זון" ‪ -‬צליל גרמני; יעקב הפך לשם המשפחה ועקנין‪,‬‬‫שהוא שם חיבה והקטנה ליעקב בלשון הברברית‪ .‬שינוי הצורה שיווה‬
‫לשם צליל ערבי‪-‬ברברי‬

‫סיומות‬
‫‪ ‬רוסיה – "איץ'" או "ויץ'" = בן‪ .‬ברקוביץ' = הבן של ברקו‪,‬‬
‫הורביץ = בן חור‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "זאדה" – בן‪ .‬יוספזאדה = בן יוסף‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "יאן" דוידיאן = בן דוד‬
‫‪ ‬בוכרים – "יוף" שמחיוף = בן שמחה‬
‫אלעד שמחיוף‬
‫‪ ‬גרוזיה – "שווילי" – בן‪ .‬ברוכשווילי = בן ברוך‬
‫‪ ‬אירופה – "זון"‪" ,‬סון" – בן‪ .‬הירשזון = בן צבי‪.‬‬
‫‪ ‬ארצות סלאביוות – סיומת "סקי" – ורשבסקי = מהעיר ורשה‪.‬‬
‫‪ ‬הודו – "קר" ‪ -‬נגאוקר‪ ,‬צ'ריקר (מקהילת צ'ארי בהודו)‬

‫‪5‬‬

‫סוגים עיקרים של מקורות שמות משפחה‬
‫‪ ‬שמות על שם אבי המשפחה או אם המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בשמות של מקומות ‪.‬‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם במשלח יד של אב המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בתכונות גוף או תכונות אופי בולטות‬
‫‪ ‬ראשי תיבות‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בעצמים‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בשילובים‬
‫‪ ‬שמות כינוי וחיבה‬
‫‪ ‬שיכול אותיות‬
‫‪6‬‬

‫שמות על שם אב המשפחה‬
‫‪ ‬חלק משמות המשפחה נגזרים משמו של אב המשפחה‬
‫הקדמון ‪:‬‬
‫‪ ‬אברמסון ‪ -‬על שם האב אברהם‬
‫‪ ‬מרקוס ‪ -‬על שם מרדכי‬
‫‪ ‬נחמיאס ‪ -‬על שם נחמיה‬
‫‪ ‬היימן ‪ -‬על שם חיים (בגרמנית)‬
‫‪ ‬ביבס – על שם חיים (בלדינו)‬
‫‪ ‬אהרוני‪ ,‬אגרון – ע"ש אהרון‬
‫‪ ‬זלמן ‪ ,‬סלמן – ע"ש שלמה‬
‫‪ ‬בינימיני – ע"ש בינימין‬
‫‪ ‬ועקנין – שם חיבה ליעקב בלשון‬
‫הברברית (מרוקו)‬
‫‪7‬‬

‫הזמרת סי‬
‫הימן‬

‫השף – ישראל‬
‫אהרוני‬

‫שמות על שם אם המשפחה‬
‫‪ ‬לא רק אב המשפחה היה מקור לשם המשפחה‪ ,‬לעיתים‬
‫השתמשו דווקא בשם האם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בייליס – בלה‬
‫חנקיס – חנה‬
‫חבקין – חווה‬
‫סורקיס – שרה‬
‫ריבקין – רבקה‬
‫בשעביס – בת שבע‬
‫דסה – הדסה‬

‫יצחק בשביס ‪-‬‬
‫זינגר‬

‫דנה דבורין‬
‫‪8‬‬

‫שמות משפחה ע"פ מקצוע‬
‫‪ ‬אנשים הוסיפו לעצמם (או ברוב המקרים הסביבה) שם‬
‫משפחה על סמך מקצועם או מקצוע בני משפחתם‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫אפשר בקלות לזהות את מוצאו של האדם על פי שם משפחתו‪.‬‬
‫‪ ‬כמעט כל המקצועות המסורתיים מופיעים בשמות המשפחה‬
‫במס' וריאציות ובמספר שפות ושם משפחה ע"פ מקצוע היה‬
‫שכיח מאוד‬

‫‪9‬‬

‫שמות שמקורם במשלח יד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ 10‬‬

‫נגר‬
‫חייט‬
‫גבאי‬
‫שוחט‬
‫חזן‬
‫בנאי‬
‫תורג'מן – מתורגמן‪.‬‬
‫שוסטר – סנדלר‪.‬‬
‫קאופמן – איש מסחר‪.‬‬
‫טוקר ‪ ,‬נקש – חרט‬
‫קנטור – חזן‬
‫שכטר – שוחט‪.‬‬
‫בוכבינדר ‪ -‬כורך ספרים‬
‫דבח – שוחט (ערבית)‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫טישלר – נגר‬
‫פרבר – צבע‬
‫גלזר – זגג‬
‫פישר –דייג‬
‫מקלר – מתווך‬
‫הררי – סוחר משי‬
‫מועלם – מורה (ערבית)‬
‫חדד‪ ,‬חדידה – מסגר‬
‫(חדיד = ברזל בערבית)‬
‫בייקר – אופה‬
‫דהן – עוסק בשמן‬
‫ברונפמן ‪ -‬מזקק‬
‫דיכטר – פייטן‬
‫ג'ימס בייקר‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (המשך)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬

‫‪‬‬

‫לידרמן‪ ,‬שניידר– חייט‬
‫שומאכר ‪ -‬סנדלר‬
‫מילר – טוחן בגרמנית‪ ,‬טחן (בערבית)‬
‫גולדמן ‪ ,‬זילברמן – צורף או סוחר זהב‬
‫(גולד= זהב זילבר = כסף )‬
‫סבן ‪ -‬מייצר סבונים‬
‫הולצר ‪ -‬נגר (הולץ = עץ)‬
‫בוסקילה – נושא אסל ועליו דלי מים למכירה‪.‬‬
‫בוקובזה – אופה (חובז = לחם בערבית)‬
‫חכם – רב (ערבית)‬
‫סעצ'י‪ ,‬סעתי – שען (כורדית‪ ,‬ערבית)‬
‫אלבז – מאלף בזים‬
‫אלמושנינו – חזן (ספרדית)‬
‫אלפנדרי – נגיד (ספרדית)‬

‫מיכאל שומאכר‬
‫(תראו מה יצא‬
‫מסנדלר)‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (היום )‬
‫‪ ‬גם היום מסתבר אנשים נוטים להצמיד שם של מקצוע ליד שם‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫‪ ‬למי אין בטלפון שם כמו‪" :‬משה תריסים"‬
‫‪ ‬יש חברה ידועה שנקראת "אבי שטיחים"‬
‫‪ ‬מי יודע מה שם משפחה של דני מהוצל"א ביסנ"מ ? – אף‬
‫אחד ! יותר נוח לקרוא לו "דני הוצל"א" וכך כולם יודעים מי זה‪.‬‬
‫‪ ‬לפני מס' שנים היה נגר בתחזוקה שהודבק לא הכינוי "אלי‬
‫לייסט" ולמסגר הודבק הכינוי "שלמה פיק" (סוג של ריתוך)‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫בהעדר שם משפחה‪ ,‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם כל שהוא תכונה‬
‫חיצונית בולטת כמו גודל גוף צבע גוף וכו' או תכונת אופי כמו‬
‫חוכמה‪ ,‬חריצות וכו' ושם זה נשאר אח"כ לבני משפחתו‬
‫‪ ‬טוויל‪ ,‬ויסוקר ‪ ,‬ארוך – גבוה‪.‬‬
‫‪ ‬זעירי‪ ,‬קליין ‪ ,‬קורץ = קטן‬
‫‪ ‬גרוס = גדול‪,‬‬
‫‪ ‬שוקרון‪ ,‬רוט = אדמוני‪.‬‬
‫‪ ‬שוורץ‪ ,‬וייס = שחור ולבן‬
‫‪ ‬מיטלמן ‪ -‬איש בינוני‬
‫‪ ‬אלתרמן‪ ,‬אלתמן ‪ -‬איש זקן‬
‫‪ 13‬צ'רניאק – שחור‬

‫ראלף קליין‬
‫(לא היה קטן בכלל)‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫‪ ‬בוקעי – בעל צלקת‬
‫‪ ‬שיטרית – חכם‪ ,‬מוכשר‬
‫‪ ‬אבולעפיה – אבי הבריאות‬
‫‪ ‬רייך ‪ ,‬רייכמן – עשיר‬
‫‪ ‬ארבייטמן ‪ -‬איש עבודה‬
‫‪ ‬גרובר – איש חזק ומחוספס‬
‫‪ ‬בר‪ ,‬ברמן – דב ‪ -‬איש דובים‬
‫‪ ‬כנפו – בעל גלימה בברברית‬
‫מאיר שיטרית‬
‫(בנסיון לפתוח‬
‫קרירה בשירה)‬
‫‪14‬‬

‫שמות שמקורם במוצא גיאוגרפי‬
‫למה אשכנזי לא אשכנזי?‬
‫‪ ‬היהודי הנודד‪.‬‬
‫‪ ‬במשך מאות שנים נדדו היהודים ממקום למקום בעיקר עקב‬
‫רדיפות‪ ,‬חיפוש פרנסה וכו'‬
‫‪ ‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם שם משפחה ע"פ מוצאו הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪ ‬זו הסיבה שאשכנזי בד"כ אינו אשכנזי מכיוון שקיבל את שמו‬
‫ככל הנראה לאחר שהיגר מארצות אשכנז לארץ מארצות‬
‫ספרד ‪ .‬אם היה נשאר בארצו לא היה יחוד כלשהו בכך שהוא‬
‫אשכנזי ולא היה נקרא כך‬

‫‪15‬‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬
‫‪ ‬צנעני – מצנעה בתימן‬
‫‪ ‬דמארי – מדמאר בתימן‬
‫‪ ‬צברי – מצבאר בתימן‬
‫‪ ‬שרעבי – משרעב בתימן‬
‫‪ ‬ברלינר – מברלין‬
‫‪ ‬טולדנו – מטולדו בספרד‬
‫‪ ‬אבו קסיס – מקסיס בספרד‬
‫‪ ‬אלקסלסי – מקסלס בספרד‬
‫‪ ‬מויאל – ממויה בספרד‬
‫‪ ‬ורשבסקי – מוורשה‬
‫‪  16‬אלפסי – מפס במרוקו‬

‫מרגלית צנעני‬
‫אבק דרכים‪....‬‬
‫אבי טולדו‬

‫אריה דרעי‬
‫בועז שרעבי‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬

‫אריה דרעי‬

‫‪17‬‬

‫‪ ‬ברזני – מבראזן‪ ,‬כורדיסטן‬
‫‪ ‬דרעי‪ ,‬אדרעי – מעמק‬
‫הדרע במרוקו‬
‫‪ ‬הלפרין – מהילברון‪ ,‬גרמניה‬
‫‪ ‬בן שושן – משושן בפרס‬
‫‪ ‬אלמקייס – משבט מקייס‬
‫במרוקו‬
‫‪ ‬זגורי – מזגורה במרוקו‬
‫‪ ‬יזדי – מיזד פרס‬
‫‪ ‬שיראזי – משירז בפרס‬
‫‪ ‬פולק – פולני‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כ"ץ – כוהן צדק‪.‬‬
‫‪ ‬ש"ץ – שליח ציבור‬
‫‪ ‬שו"ר – שוחט ורב‪.‬‬
‫‪ ‬מזא"ה – מזרע אהרון הכהן‪.‬‬
‫‪ ‬שז"ר – שלמה זלמן רובשוב‪.‬‬
‫‪ ‬ז"ק – זרע‪/‬זכר קדושים‬
‫‪ ‬ב"ק – בני קדושים‬
‫‪ ‬יש"י – יחד שבטי ישראל‬
‫‪ ‬אזולאי – כהן "אישה זונה וחללה‬
‫לא יקחו" (ויקרא כ"א‪ ,‬ז')‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫מטרת השיכול והר"ת היתה‬
‫בעיקר להצניע את היהדות‬
‫מחשש להתנכלויות‪.‬‬
‫שימו לב למס' הוריאציות הרב‬
‫למשפחת כהן‬

‫זלמן שז"ר‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כג"ן – כהן גדול‬
‫‪ ‬ד"ץ – דיין צדק‬
‫‪ ‬זילכה – זכר לכהן הגדול‬
‫‪ ‬קפלן – כהן בפולנית‬
‫‪ ‬וויל – לוי (בשיכול אותיות)‬
‫‪ ‬סגל – סגן לויה (לוי)‬
‫אורנה ומשה ד"ץ‬
‫(בזמנים יפים)‬

‫‪19‬‬

‫רח' קפלן (אליעזר)‬
‫בתל אביב‬

‫שמות שמקורם מהטבע או עצמים‬
‫יהודים (בד"כ מארצות אשכנז) נהגו להוסיף לעצמם שמות‬
‫משפחה מהטבע ‪ ,‬אבנים טובות וכו' ‪:‬‬
‫‪ ‬רוזנטל – עמק הורדים‪.‬‬
‫‪ ‬בלומנקרנץ – זר פרחים‪.‬‬
‫‪ ‬רוזנברג – הר ורדים‬
‫‪ ‬גולדברג – הר פז‪ ,‬הר זהב‬
‫‪ ‬זילברשטיין – אבן כסף‬
‫‪ ‬אוקסנברג – הר שור‪.‬‬
‫‪ ‬שוורצנברג – הר שחור‪.‬‬
‫‪ ‬אייזנברג – הר ברזל‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪ ‬אפלבוים – עץ תפוחים‬
‫‪ ‬מנדלבאום – עץ שקדיה‪.‬‬
‫‪ ‬קליינשטיין – אבן קטנה‬

‫רמי קליינשטיין‬
‫(ממש כמו אבן קטנה)‬

‫ע"פ השלט בכניסה לבית‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי השלט שהיה קבוע על‬
‫ביתו של האב הקדמון של המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬למשפ' רוטשילד הידועה –ניתן על שם‬
‫השלט האדום שהיה קבוע על בית המשפחה‬
‫בפרנקפורט‬
‫‪ ‬שם המשפחה גנץ ‪ -‬ניתן על שם תמונת‬
‫האווז שהיה מצויר על שלט בפתח‬
‫בית המשפחה‪ ,‬וכן הלאה‬

‫האלוף בני גנץ‬

‫‪ ‬שלטי הבתים שימשו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כעזרה לציון בית מסוים‪,‬‬
‫במקום מספר הבית שאנו משתמשים בו כיום‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ע"פ יום או עונה‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי היום בשבוע‪ ,‬החודש או‬
‫העונה הקובעים או החשובים בחיי אבי המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬שם המשפחה מונטאג = יום שני‬
‫‪ ‬זונטאג = יום ראשון‪,‬‬
‫‪ ‬משפחת זומר = קיץ (בגרמנית)‬
‫‪ ‬וינטר = חורף‬
‫איצטדיון וינטר‬
‫(בקיץ)‬

‫‪22‬‬

‫שמות משפחה בקהילה האתיופית‬
‫‪ ‬באתיופיה לא נהוג לתת שמות משפחה‬
‫‪ ‬אדם מכונה בשמו הפרטי‪ ,‬שם אביו ושם סבו‪ ,‬בדומה לנהוג‬
‫בתקופת התנ"ך‬
‫‪ ‬כשעלו יהודי אתיופיה לישראל‪ ,‬הם נדרשו על ידי הרשויות‬
‫להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל‬
‫‪ ‬לרוב‪ ,‬בחרו לקחת את שם הסב‬
‫והפכו אתו לשם משפחה‬
‫‪ ‬במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם‬
‫‪ ‬המשפחה על פי אביו של הסב‬
‫‪ ‬במקרה בהם אב המשפחה לא חי ‪ -‬נקבע השם על פי שם‬
‫‪ 23‬האב המנוח‬

‫חידון עיברות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪24‬‬

‫דוד בן גוריון‪.‬‬
‫גולדה מאיר‪.‬‬
‫יצחק בן צבי‪.‬‬
‫לוי אשכול‪.‬‬
‫יגאל ידין‪.‬‬
‫משה שרת‪.‬‬
‫יצחק שמיר‪.‬‬
‫פנחס ספיר‪.‬‬
‫אהוד ברק‪.‬‬
‫אריק שרון‪.‬‬
‫יצחק רבין‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫דוד גרין (ירוק)‪.‬‬
‫גולדה מאירסון (בן מאיר )‬
‫יצחק שישלביץ (לאביו קראו צבי)‬
‫שקולניק‬
‫סוקניק‬
‫משה שרתוק‪.‬‬
‫יצחק יזרניצקי‬
‫פנחס קוזלובסקי‬
‫ברוג‬
‫אריק שיינרמן‬
‫רוביצוב‬

‫ערך אריה בלסיאנו‬

‫בלסיאנו = שיבוש של ולנסיאנו מהעיר ולנסיה‬
‫בספרד‬
‫‪25‬‬

‫‪Confidential‬‬


Slide 15

‫שמות משפחה‬
‫ביהדות‬
‫ערך אריה בלסיאנו‬
‫‪1‬‬

‫‪Confidential‬‬

‫שמות משפחה בעת העתיקה וימי הביניים‬
‫‪ ‬בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב ובני‬
‫האדם נקראו בעיקר על שם אביהם ‪:‬‬
‫‪ ‬יהושוע בן נון‬
‫‪ ‬דוד בן ישי‬
‫‪ ‬יוסף בן מתתיהו‬
‫‪ ‬רבי שמעון בר יוחאי‬
‫‪ ‬רבי משה בן מימון (הרמב"ם)‬
‫‪‬‬

‫או ע"פ מוצא או שיוך גיאוגרפי‬
‫‪ ‬אוריה החיתי‬
‫‪ ‬נבל הכרמלי‬
‫‪ ‬רבי יוסי הגלילי‬

‫‪2‬‬

‫דוד בן ישי‬

‫הרמב"ם‬

‫שמות משפחה ביהדות‬
‫‪ ‬השימוש בשמות משפחה אצל יהודים מופיע לראשונה במאה‬
‫העשירית בצרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה וצפון אפריקה‬
‫‪ ‬במרכז אירופה ובמזרחה‪ ,‬שמות משפחה נכנסו לשימוש‬
‫במאה ה ‪ , 16‬בעיקר אצל משפחות ממעמד גבוה‬
‫‪ ‬נשיאת שם משפחה הייתה סימן למעמד גבוה ומכובד‬
‫‪ ‬רק במאה ה ‪ 18‬בקירוב החלו רוב היהודים לאמץ להם שמות‬
‫משפחה‪ .‬ממספר סיבות ‪ ,‬לדוגמא צו השלטון לצורכי מיסוי‪,‬‬
‫גיוס לצבא וכו'‬
‫‪ ‬שמות המשפחה היהודיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬שמות שמשפחות יהודיות בחרו לעצמן‬
‫‪ ‬שמות שהוצמדו להן על ידי הסביבה או השלטון‬
‫‪3‬‬

‫מקורות שמות משפחה ביהדות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪4‬‬

‫בעיקר על המקורות היהודיים התנ"כיים (שמעון‪ ,‬דוד‪ ,‬יעקב‪ ,‬אברהם‪,‬‬
‫אהרון‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫גם שמות של מקומות תנ"כיים‪ ,‬ערים‪ ,‬אתרים ומבנים בארץ ישראל‬
‫(ירושלים‪ ,‬בית לחם‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫בד"כ לא השתמשו היהודים בשם כפשוטו‪ ,‬אלא שינו מעט את צורתו‬
‫(בצליל או בכתיב) או הוסיפו לו תחיליות או סופיות בלשון המקום שבו‬
‫חיו‪ .‬וזאת בכדי לשמור על מסורת אבותיהם‪ ,‬וגם לחיות בשלום ולהשתלב‬
‫בחברה הלא‪-‬יהודית שבקרבה חיו‪.‬‬
‫לדוגמא השם התנ"כי נתן‪ ,‬הפך לשם המשפחה נתנזון‪( ,‬בגרמנית וביידיש‬
‫ בן נתן‪ ).‬הסופית "זון" ‪ -‬צליל גרמני; יעקב הפך לשם המשפחה ועקנין‪,‬‬‫שהוא שם חיבה והקטנה ליעקב בלשון הברברית‪ .‬שינוי הצורה שיווה‬
‫לשם צליל ערבי‪-‬ברברי‬

‫סיומות‬
‫‪ ‬רוסיה – "איץ'" או "ויץ'" = בן‪ .‬ברקוביץ' = הבן של ברקו‪,‬‬
‫הורביץ = בן חור‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "זאדה" – בן‪ .‬יוספזאדה = בן יוסף‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "יאן" דוידיאן = בן דוד‬
‫‪ ‬בוכרים – "יוף" שמחיוף = בן שמחה‬
‫אלעד שמחיוף‬
‫‪ ‬גרוזיה – "שווילי" – בן‪ .‬ברוכשווילי = בן ברוך‬
‫‪ ‬אירופה – "זון"‪" ,‬סון" – בן‪ .‬הירשזון = בן צבי‪.‬‬
‫‪ ‬ארצות סלאביוות – סיומת "סקי" – ורשבסקי = מהעיר ורשה‪.‬‬
‫‪ ‬הודו – "קר" ‪ -‬נגאוקר‪ ,‬צ'ריקר (מקהילת צ'ארי בהודו)‬

‫‪5‬‬

‫סוגים עיקרים של מקורות שמות משפחה‬
‫‪ ‬שמות על שם אבי המשפחה או אם המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בשמות של מקומות ‪.‬‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם במשלח יד של אב המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בתכונות גוף או תכונות אופי בולטות‬
‫‪ ‬ראשי תיבות‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בעצמים‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בשילובים‬
‫‪ ‬שמות כינוי וחיבה‬
‫‪ ‬שיכול אותיות‬
‫‪6‬‬

‫שמות על שם אב המשפחה‬
‫‪ ‬חלק משמות המשפחה נגזרים משמו של אב המשפחה‬
‫הקדמון ‪:‬‬
‫‪ ‬אברמסון ‪ -‬על שם האב אברהם‬
‫‪ ‬מרקוס ‪ -‬על שם מרדכי‬
‫‪ ‬נחמיאס ‪ -‬על שם נחמיה‬
‫‪ ‬היימן ‪ -‬על שם חיים (בגרמנית)‬
‫‪ ‬ביבס – על שם חיים (בלדינו)‬
‫‪ ‬אהרוני‪ ,‬אגרון – ע"ש אהרון‬
‫‪ ‬זלמן ‪ ,‬סלמן – ע"ש שלמה‬
‫‪ ‬בינימיני – ע"ש בינימין‬
‫‪ ‬ועקנין – שם חיבה ליעקב בלשון‬
‫הברברית (מרוקו)‬
‫‪7‬‬

‫הזמרת סי‬
‫הימן‬

‫השף – ישראל‬
‫אהרוני‬

‫שמות על שם אם המשפחה‬
‫‪ ‬לא רק אב המשפחה היה מקור לשם המשפחה‪ ,‬לעיתים‬
‫השתמשו דווקא בשם האם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בייליס – בלה‬
‫חנקיס – חנה‬
‫חבקין – חווה‬
‫סורקיס – שרה‬
‫ריבקין – רבקה‬
‫בשעביס – בת שבע‬
‫דסה – הדסה‬

‫יצחק בשביס ‪-‬‬
‫זינגר‬

‫דנה דבורין‬
‫‪8‬‬

‫שמות משפחה ע"פ מקצוע‬
‫‪ ‬אנשים הוסיפו לעצמם (או ברוב המקרים הסביבה) שם‬
‫משפחה על סמך מקצועם או מקצוע בני משפחתם‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫אפשר בקלות לזהות את מוצאו של האדם על פי שם משפחתו‪.‬‬
‫‪ ‬כמעט כל המקצועות המסורתיים מופיעים בשמות המשפחה‬
‫במס' וריאציות ובמספר שפות ושם משפחה ע"פ מקצוע היה‬
‫שכיח מאוד‬

‫‪9‬‬

‫שמות שמקורם במשלח יד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ 10‬‬

‫נגר‬
‫חייט‬
‫גבאי‬
‫שוחט‬
‫חזן‬
‫בנאי‬
‫תורג'מן – מתורגמן‪.‬‬
‫שוסטר – סנדלר‪.‬‬
‫קאופמן – איש מסחר‪.‬‬
‫טוקר ‪ ,‬נקש – חרט‬
‫קנטור – חזן‬
‫שכטר – שוחט‪.‬‬
‫בוכבינדר ‪ -‬כורך ספרים‬
‫דבח – שוחט (ערבית)‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫טישלר – נגר‬
‫פרבר – צבע‬
‫גלזר – זגג‬
‫פישר –דייג‬
‫מקלר – מתווך‬
‫הררי – סוחר משי‬
‫מועלם – מורה (ערבית)‬
‫חדד‪ ,‬חדידה – מסגר‬
‫(חדיד = ברזל בערבית)‬
‫בייקר – אופה‬
‫דהן – עוסק בשמן‬
‫ברונפמן ‪ -‬מזקק‬
‫דיכטר – פייטן‬
‫ג'ימס בייקר‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (המשך)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬

‫‪‬‬

‫לידרמן‪ ,‬שניידר– חייט‬
‫שומאכר ‪ -‬סנדלר‬
‫מילר – טוחן בגרמנית‪ ,‬טחן (בערבית)‬
‫גולדמן ‪ ,‬זילברמן – צורף או סוחר זהב‬
‫(גולד= זהב זילבר = כסף )‬
‫סבן ‪ -‬מייצר סבונים‬
‫הולצר ‪ -‬נגר (הולץ = עץ)‬
‫בוסקילה – נושא אסל ועליו דלי מים למכירה‪.‬‬
‫בוקובזה – אופה (חובז = לחם בערבית)‬
‫חכם – רב (ערבית)‬
‫סעצ'י‪ ,‬סעתי – שען (כורדית‪ ,‬ערבית)‬
‫אלבז – מאלף בזים‬
‫אלמושנינו – חזן (ספרדית)‬
‫אלפנדרי – נגיד (ספרדית)‬

‫מיכאל שומאכר‬
‫(תראו מה יצא‬
‫מסנדלר)‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (היום )‬
‫‪ ‬גם היום מסתבר אנשים נוטים להצמיד שם של מקצוע ליד שם‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫‪ ‬למי אין בטלפון שם כמו‪" :‬משה תריסים"‬
‫‪ ‬יש חברה ידועה שנקראת "אבי שטיחים"‬
‫‪ ‬מי יודע מה שם משפחה של דני מהוצל"א ביסנ"מ ? – אף‬
‫אחד ! יותר נוח לקרוא לו "דני הוצל"א" וכך כולם יודעים מי זה‪.‬‬
‫‪ ‬לפני מס' שנים היה נגר בתחזוקה שהודבק לא הכינוי "אלי‬
‫לייסט" ולמסגר הודבק הכינוי "שלמה פיק" (סוג של ריתוך)‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫בהעדר שם משפחה‪ ,‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם כל שהוא תכונה‬
‫חיצונית בולטת כמו גודל גוף צבע גוף וכו' או תכונת אופי כמו‬
‫חוכמה‪ ,‬חריצות וכו' ושם זה נשאר אח"כ לבני משפחתו‬
‫‪ ‬טוויל‪ ,‬ויסוקר ‪ ,‬ארוך – גבוה‪.‬‬
‫‪ ‬זעירי‪ ,‬קליין ‪ ,‬קורץ = קטן‬
‫‪ ‬גרוס = גדול‪,‬‬
‫‪ ‬שוקרון‪ ,‬רוט = אדמוני‪.‬‬
‫‪ ‬שוורץ‪ ,‬וייס = שחור ולבן‬
‫‪ ‬מיטלמן ‪ -‬איש בינוני‬
‫‪ ‬אלתרמן‪ ,‬אלתמן ‪ -‬איש זקן‬
‫‪ 13‬צ'רניאק – שחור‬

‫ראלף קליין‬
‫(לא היה קטן בכלל)‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫‪ ‬בוקעי – בעל צלקת‬
‫‪ ‬שיטרית – חכם‪ ,‬מוכשר‬
‫‪ ‬אבולעפיה – אבי הבריאות‬
‫‪ ‬רייך ‪ ,‬רייכמן – עשיר‬
‫‪ ‬ארבייטמן ‪ -‬איש עבודה‬
‫‪ ‬גרובר – איש חזק ומחוספס‬
‫‪ ‬בר‪ ,‬ברמן – דב ‪ -‬איש דובים‬
‫‪ ‬כנפו – בעל גלימה בברברית‬
‫מאיר שיטרית‬
‫(בנסיון לפתוח‬
‫קרירה בשירה)‬
‫‪14‬‬

‫שמות שמקורם במוצא גיאוגרפי‬
‫למה אשכנזי לא אשכנזי?‬
‫‪ ‬היהודי הנודד‪.‬‬
‫‪ ‬במשך מאות שנים נדדו היהודים ממקום למקום בעיקר עקב‬
‫רדיפות‪ ,‬חיפוש פרנסה וכו'‬
‫‪ ‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם שם משפחה ע"פ מוצאו הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪ ‬זו הסיבה שאשכנזי בד"כ אינו אשכנזי מכיוון שקיבל את שמו‬
‫ככל הנראה לאחר שהיגר מארצות אשכנז לארץ מארצות‬
‫ספרד ‪ .‬אם היה נשאר בארצו לא היה יחוד כלשהו בכך שהוא‬
‫אשכנזי ולא היה נקרא כך‬

‫‪15‬‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬
‫‪ ‬צנעני – מצנעה בתימן‬
‫‪ ‬דמארי – מדמאר בתימן‬
‫‪ ‬צברי – מצבאר בתימן‬
‫‪ ‬שרעבי – משרעב בתימן‬
‫‪ ‬ברלינר – מברלין‬
‫‪ ‬טולדנו – מטולדו בספרד‬
‫‪ ‬אבו קסיס – מקסיס בספרד‬
‫‪ ‬אלקסלסי – מקסלס בספרד‬
‫‪ ‬מויאל – ממויה בספרד‬
‫‪ ‬ורשבסקי – מוורשה‬
‫‪  16‬אלפסי – מפס במרוקו‬

‫מרגלית צנעני‬
‫אבק דרכים‪....‬‬
‫אבי טולדו‬

‫אריה דרעי‬
‫בועז שרעבי‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬

‫אריה דרעי‬

‫‪17‬‬

‫‪ ‬ברזני – מבראזן‪ ,‬כורדיסטן‬
‫‪ ‬דרעי‪ ,‬אדרעי – מעמק‬
‫הדרע במרוקו‬
‫‪ ‬הלפרין – מהילברון‪ ,‬גרמניה‬
‫‪ ‬בן שושן – משושן בפרס‬
‫‪ ‬אלמקייס – משבט מקייס‬
‫במרוקו‬
‫‪ ‬זגורי – מזגורה במרוקו‬
‫‪ ‬יזדי – מיזד פרס‬
‫‪ ‬שיראזי – משירז בפרס‬
‫‪ ‬פולק – פולני‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כ"ץ – כוהן צדק‪.‬‬
‫‪ ‬ש"ץ – שליח ציבור‬
‫‪ ‬שו"ר – שוחט ורב‪.‬‬
‫‪ ‬מזא"ה – מזרע אהרון הכהן‪.‬‬
‫‪ ‬שז"ר – שלמה זלמן רובשוב‪.‬‬
‫‪ ‬ז"ק – זרע‪/‬זכר קדושים‬
‫‪ ‬ב"ק – בני קדושים‬
‫‪ ‬יש"י – יחד שבטי ישראל‬
‫‪ ‬אזולאי – כהן "אישה זונה וחללה‬
‫לא יקחו" (ויקרא כ"א‪ ,‬ז')‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫מטרת השיכול והר"ת היתה‬
‫בעיקר להצניע את היהדות‬
‫מחשש להתנכלויות‪.‬‬
‫שימו לב למס' הוריאציות הרב‬
‫למשפחת כהן‬

‫זלמן שז"ר‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כג"ן – כהן גדול‬
‫‪ ‬ד"ץ – דיין צדק‬
‫‪ ‬זילכה – זכר לכהן הגדול‬
‫‪ ‬קפלן – כהן בפולנית‬
‫‪ ‬וויל – לוי (בשיכול אותיות)‬
‫‪ ‬סגל – סגן לויה (לוי)‬
‫אורנה ומשה ד"ץ‬
‫(בזמנים יפים)‬

‫‪19‬‬

‫רח' קפלן (אליעזר)‬
‫בתל אביב‬

‫שמות שמקורם מהטבע או עצמים‬
‫יהודים (בד"כ מארצות אשכנז) נהגו להוסיף לעצמם שמות‬
‫משפחה מהטבע ‪ ,‬אבנים טובות וכו' ‪:‬‬
‫‪ ‬רוזנטל – עמק הורדים‪.‬‬
‫‪ ‬בלומנקרנץ – זר פרחים‪.‬‬
‫‪ ‬רוזנברג – הר ורדים‬
‫‪ ‬גולדברג – הר פז‪ ,‬הר זהב‬
‫‪ ‬זילברשטיין – אבן כסף‬
‫‪ ‬אוקסנברג – הר שור‪.‬‬
‫‪ ‬שוורצנברג – הר שחור‪.‬‬
‫‪ ‬אייזנברג – הר ברזל‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪ ‬אפלבוים – עץ תפוחים‬
‫‪ ‬מנדלבאום – עץ שקדיה‪.‬‬
‫‪ ‬קליינשטיין – אבן קטנה‬

‫רמי קליינשטיין‬
‫(ממש כמו אבן קטנה)‬

‫ע"פ השלט בכניסה לבית‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי השלט שהיה קבוע על‬
‫ביתו של האב הקדמון של המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬למשפ' רוטשילד הידועה –ניתן על שם‬
‫השלט האדום שהיה קבוע על בית המשפחה‬
‫בפרנקפורט‬
‫‪ ‬שם המשפחה גנץ ‪ -‬ניתן על שם תמונת‬
‫האווז שהיה מצויר על שלט בפתח‬
‫בית המשפחה‪ ,‬וכן הלאה‬

‫האלוף בני גנץ‬

‫‪ ‬שלטי הבתים שימשו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כעזרה לציון בית מסוים‪,‬‬
‫במקום מספר הבית שאנו משתמשים בו כיום‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ע"פ יום או עונה‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי היום בשבוע‪ ,‬החודש או‬
‫העונה הקובעים או החשובים בחיי אבי המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬שם המשפחה מונטאג = יום שני‬
‫‪ ‬זונטאג = יום ראשון‪,‬‬
‫‪ ‬משפחת זומר = קיץ (בגרמנית)‬
‫‪ ‬וינטר = חורף‬
‫איצטדיון וינטר‬
‫(בקיץ)‬

‫‪22‬‬

‫שמות משפחה בקהילה האתיופית‬
‫‪ ‬באתיופיה לא נהוג לתת שמות משפחה‬
‫‪ ‬אדם מכונה בשמו הפרטי‪ ,‬שם אביו ושם סבו‪ ,‬בדומה לנהוג‬
‫בתקופת התנ"ך‬
‫‪ ‬כשעלו יהודי אתיופיה לישראל‪ ,‬הם נדרשו על ידי הרשויות‬
‫להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל‬
‫‪ ‬לרוב‪ ,‬בחרו לקחת את שם הסב‬
‫והפכו אתו לשם משפחה‬
‫‪ ‬במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם‬
‫‪ ‬המשפחה על פי אביו של הסב‬
‫‪ ‬במקרה בהם אב המשפחה לא חי ‪ -‬נקבע השם על פי שם‬
‫‪ 23‬האב המנוח‬

‫חידון עיברות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪24‬‬

‫דוד בן גוריון‪.‬‬
‫גולדה מאיר‪.‬‬
‫יצחק בן צבי‪.‬‬
‫לוי אשכול‪.‬‬
‫יגאל ידין‪.‬‬
‫משה שרת‪.‬‬
‫יצחק שמיר‪.‬‬
‫פנחס ספיר‪.‬‬
‫אהוד ברק‪.‬‬
‫אריק שרון‪.‬‬
‫יצחק רבין‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫דוד גרין (ירוק)‪.‬‬
‫גולדה מאירסון (בן מאיר )‬
‫יצחק שישלביץ (לאביו קראו צבי)‬
‫שקולניק‬
‫סוקניק‬
‫משה שרתוק‪.‬‬
‫יצחק יזרניצקי‬
‫פנחס קוזלובסקי‬
‫ברוג‬
‫אריק שיינרמן‬
‫רוביצוב‬

‫ערך אריה בלסיאנו‬

‫בלסיאנו = שיבוש של ולנסיאנו מהעיר ולנסיה‬
‫בספרד‬
‫‪25‬‬

‫‪Confidential‬‬


Slide 16

‫שמות משפחה‬
‫ביהדות‬
‫ערך אריה בלסיאנו‬
‫‪1‬‬

‫‪Confidential‬‬

‫שמות משפחה בעת העתיקה וימי הביניים‬
‫‪ ‬בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב ובני‬
‫האדם נקראו בעיקר על שם אביהם ‪:‬‬
‫‪ ‬יהושוע בן נון‬
‫‪ ‬דוד בן ישי‬
‫‪ ‬יוסף בן מתתיהו‬
‫‪ ‬רבי שמעון בר יוחאי‬
‫‪ ‬רבי משה בן מימון (הרמב"ם)‬
‫‪‬‬

‫או ע"פ מוצא או שיוך גיאוגרפי‬
‫‪ ‬אוריה החיתי‬
‫‪ ‬נבל הכרמלי‬
‫‪ ‬רבי יוסי הגלילי‬

‫‪2‬‬

‫דוד בן ישי‬

‫הרמב"ם‬

‫שמות משפחה ביהדות‬
‫‪ ‬השימוש בשמות משפחה אצל יהודים מופיע לראשונה במאה‬
‫העשירית בצרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה וצפון אפריקה‬
‫‪ ‬במרכז אירופה ובמזרחה‪ ,‬שמות משפחה נכנסו לשימוש‬
‫במאה ה ‪ , 16‬בעיקר אצל משפחות ממעמד גבוה‬
‫‪ ‬נשיאת שם משפחה הייתה סימן למעמד גבוה ומכובד‬
‫‪ ‬רק במאה ה ‪ 18‬בקירוב החלו רוב היהודים לאמץ להם שמות‬
‫משפחה‪ .‬ממספר סיבות ‪ ,‬לדוגמא צו השלטון לצורכי מיסוי‪,‬‬
‫גיוס לצבא וכו'‬
‫‪ ‬שמות המשפחה היהודיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬שמות שמשפחות יהודיות בחרו לעצמן‬
‫‪ ‬שמות שהוצמדו להן על ידי הסביבה או השלטון‬
‫‪3‬‬

‫מקורות שמות משפחה ביהדות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪4‬‬

‫בעיקר על המקורות היהודיים התנ"כיים (שמעון‪ ,‬דוד‪ ,‬יעקב‪ ,‬אברהם‪,‬‬
‫אהרון‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫גם שמות של מקומות תנ"כיים‪ ,‬ערים‪ ,‬אתרים ומבנים בארץ ישראל‬
‫(ירושלים‪ ,‬בית לחם‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫בד"כ לא השתמשו היהודים בשם כפשוטו‪ ,‬אלא שינו מעט את צורתו‬
‫(בצליל או בכתיב) או הוסיפו לו תחיליות או סופיות בלשון המקום שבו‬
‫חיו‪ .‬וזאת בכדי לשמור על מסורת אבותיהם‪ ,‬וגם לחיות בשלום ולהשתלב‬
‫בחברה הלא‪-‬יהודית שבקרבה חיו‪.‬‬
‫לדוגמא השם התנ"כי נתן‪ ,‬הפך לשם המשפחה נתנזון‪( ,‬בגרמנית וביידיש‬
‫ בן נתן‪ ).‬הסופית "זון" ‪ -‬צליל גרמני; יעקב הפך לשם המשפחה ועקנין‪,‬‬‫שהוא שם חיבה והקטנה ליעקב בלשון הברברית‪ .‬שינוי הצורה שיווה‬
‫לשם צליל ערבי‪-‬ברברי‬

‫סיומות‬
‫‪ ‬רוסיה – "איץ'" או "ויץ'" = בן‪ .‬ברקוביץ' = הבן של ברקו‪,‬‬
‫הורביץ = בן חור‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "זאדה" – בן‪ .‬יוספזאדה = בן יוסף‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "יאן" דוידיאן = בן דוד‬
‫‪ ‬בוכרים – "יוף" שמחיוף = בן שמחה‬
‫אלעד שמחיוף‬
‫‪ ‬גרוזיה – "שווילי" – בן‪ .‬ברוכשווילי = בן ברוך‬
‫‪ ‬אירופה – "זון"‪" ,‬סון" – בן‪ .‬הירשזון = בן צבי‪.‬‬
‫‪ ‬ארצות סלאביוות – סיומת "סקי" – ורשבסקי = מהעיר ורשה‪.‬‬
‫‪ ‬הודו – "קר" ‪ -‬נגאוקר‪ ,‬צ'ריקר (מקהילת צ'ארי בהודו)‬

‫‪5‬‬

‫סוגים עיקרים של מקורות שמות משפחה‬
‫‪ ‬שמות על שם אבי המשפחה או אם המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בשמות של מקומות ‪.‬‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם במשלח יד של אב המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בתכונות גוף או תכונות אופי בולטות‬
‫‪ ‬ראשי תיבות‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בעצמים‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בשילובים‬
‫‪ ‬שמות כינוי וחיבה‬
‫‪ ‬שיכול אותיות‬
‫‪6‬‬

‫שמות על שם אב המשפחה‬
‫‪ ‬חלק משמות המשפחה נגזרים משמו של אב המשפחה‬
‫הקדמון ‪:‬‬
‫‪ ‬אברמסון ‪ -‬על שם האב אברהם‬
‫‪ ‬מרקוס ‪ -‬על שם מרדכי‬
‫‪ ‬נחמיאס ‪ -‬על שם נחמיה‬
‫‪ ‬היימן ‪ -‬על שם חיים (בגרמנית)‬
‫‪ ‬ביבס – על שם חיים (בלדינו)‬
‫‪ ‬אהרוני‪ ,‬אגרון – ע"ש אהרון‬
‫‪ ‬זלמן ‪ ,‬סלמן – ע"ש שלמה‬
‫‪ ‬בינימיני – ע"ש בינימין‬
‫‪ ‬ועקנין – שם חיבה ליעקב בלשון‬
‫הברברית (מרוקו)‬
‫‪7‬‬

‫הזמרת סי‬
‫הימן‬

‫השף – ישראל‬
‫אהרוני‬

‫שמות על שם אם המשפחה‬
‫‪ ‬לא רק אב המשפחה היה מקור לשם המשפחה‪ ,‬לעיתים‬
‫השתמשו דווקא בשם האם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בייליס – בלה‬
‫חנקיס – חנה‬
‫חבקין – חווה‬
‫סורקיס – שרה‬
‫ריבקין – רבקה‬
‫בשעביס – בת שבע‬
‫דסה – הדסה‬

‫יצחק בשביס ‪-‬‬
‫זינגר‬

‫דנה דבורין‬
‫‪8‬‬

‫שמות משפחה ע"פ מקצוע‬
‫‪ ‬אנשים הוסיפו לעצמם (או ברוב המקרים הסביבה) שם‬
‫משפחה על סמך מקצועם או מקצוע בני משפחתם‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫אפשר בקלות לזהות את מוצאו של האדם על פי שם משפחתו‪.‬‬
‫‪ ‬כמעט כל המקצועות המסורתיים מופיעים בשמות המשפחה‬
‫במס' וריאציות ובמספר שפות ושם משפחה ע"פ מקצוע היה‬
‫שכיח מאוד‬

‫‪9‬‬

‫שמות שמקורם במשלח יד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ 10‬‬

‫נגר‬
‫חייט‬
‫גבאי‬
‫שוחט‬
‫חזן‬
‫בנאי‬
‫תורג'מן – מתורגמן‪.‬‬
‫שוסטר – סנדלר‪.‬‬
‫קאופמן – איש מסחר‪.‬‬
‫טוקר ‪ ,‬נקש – חרט‬
‫קנטור – חזן‬
‫שכטר – שוחט‪.‬‬
‫בוכבינדר ‪ -‬כורך ספרים‬
‫דבח – שוחט (ערבית)‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫טישלר – נגר‬
‫פרבר – צבע‬
‫גלזר – זגג‬
‫פישר –דייג‬
‫מקלר – מתווך‬
‫הררי – סוחר משי‬
‫מועלם – מורה (ערבית)‬
‫חדד‪ ,‬חדידה – מסגר‬
‫(חדיד = ברזל בערבית)‬
‫בייקר – אופה‬
‫דהן – עוסק בשמן‬
‫ברונפמן ‪ -‬מזקק‬
‫דיכטר – פייטן‬
‫ג'ימס בייקר‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (המשך)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬

‫‪‬‬

‫לידרמן‪ ,‬שניידר– חייט‬
‫שומאכר ‪ -‬סנדלר‬
‫מילר – טוחן בגרמנית‪ ,‬טחן (בערבית)‬
‫גולדמן ‪ ,‬זילברמן – צורף או סוחר זהב‬
‫(גולד= זהב זילבר = כסף )‬
‫סבן ‪ -‬מייצר סבונים‬
‫הולצר ‪ -‬נגר (הולץ = עץ)‬
‫בוסקילה – נושא אסל ועליו דלי מים למכירה‪.‬‬
‫בוקובזה – אופה (חובז = לחם בערבית)‬
‫חכם – רב (ערבית)‬
‫סעצ'י‪ ,‬סעתי – שען (כורדית‪ ,‬ערבית)‬
‫אלבז – מאלף בזים‬
‫אלמושנינו – חזן (ספרדית)‬
‫אלפנדרי – נגיד (ספרדית)‬

‫מיכאל שומאכר‬
‫(תראו מה יצא‬
‫מסנדלר)‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (היום )‬
‫‪ ‬גם היום מסתבר אנשים נוטים להצמיד שם של מקצוע ליד שם‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫‪ ‬למי אין בטלפון שם כמו‪" :‬משה תריסים"‬
‫‪ ‬יש חברה ידועה שנקראת "אבי שטיחים"‬
‫‪ ‬מי יודע מה שם משפחה של דני מהוצל"א ביסנ"מ ? – אף‬
‫אחד ! יותר נוח לקרוא לו "דני הוצל"א" וכך כולם יודעים מי זה‪.‬‬
‫‪ ‬לפני מס' שנים היה נגר בתחזוקה שהודבק לא הכינוי "אלי‬
‫לייסט" ולמסגר הודבק הכינוי "שלמה פיק" (סוג של ריתוך)‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫בהעדר שם משפחה‪ ,‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם כל שהוא תכונה‬
‫חיצונית בולטת כמו גודל גוף צבע גוף וכו' או תכונת אופי כמו‬
‫חוכמה‪ ,‬חריצות וכו' ושם זה נשאר אח"כ לבני משפחתו‬
‫‪ ‬טוויל‪ ,‬ויסוקר ‪ ,‬ארוך – גבוה‪.‬‬
‫‪ ‬זעירי‪ ,‬קליין ‪ ,‬קורץ = קטן‬
‫‪ ‬גרוס = גדול‪,‬‬
‫‪ ‬שוקרון‪ ,‬רוט = אדמוני‪.‬‬
‫‪ ‬שוורץ‪ ,‬וייס = שחור ולבן‬
‫‪ ‬מיטלמן ‪ -‬איש בינוני‬
‫‪ ‬אלתרמן‪ ,‬אלתמן ‪ -‬איש זקן‬
‫‪ 13‬צ'רניאק – שחור‬

‫ראלף קליין‬
‫(לא היה קטן בכלל)‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫‪ ‬בוקעי – בעל צלקת‬
‫‪ ‬שיטרית – חכם‪ ,‬מוכשר‬
‫‪ ‬אבולעפיה – אבי הבריאות‬
‫‪ ‬רייך ‪ ,‬רייכמן – עשיר‬
‫‪ ‬ארבייטמן ‪ -‬איש עבודה‬
‫‪ ‬גרובר – איש חזק ומחוספס‬
‫‪ ‬בר‪ ,‬ברמן – דב ‪ -‬איש דובים‬
‫‪ ‬כנפו – בעל גלימה בברברית‬
‫מאיר שיטרית‬
‫(בנסיון לפתוח‬
‫קרירה בשירה)‬
‫‪14‬‬

‫שמות שמקורם במוצא גיאוגרפי‬
‫למה אשכנזי לא אשכנזי?‬
‫‪ ‬היהודי הנודד‪.‬‬
‫‪ ‬במשך מאות שנים נדדו היהודים ממקום למקום בעיקר עקב‬
‫רדיפות‪ ,‬חיפוש פרנסה וכו'‬
‫‪ ‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם שם משפחה ע"פ מוצאו הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪ ‬זו הסיבה שאשכנזי בד"כ אינו אשכנזי מכיוון שקיבל את שמו‬
‫ככל הנראה לאחר שהיגר מארצות אשכנז לארץ מארצות‬
‫ספרד ‪ .‬אם היה נשאר בארצו לא היה יחוד כלשהו בכך שהוא‬
‫אשכנזי ולא היה נקרא כך‬

‫‪15‬‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬
‫‪ ‬צנעני – מצנעה בתימן‬
‫‪ ‬דמארי – מדמאר בתימן‬
‫‪ ‬צברי – מצבאר בתימן‬
‫‪ ‬שרעבי – משרעב בתימן‬
‫‪ ‬ברלינר – מברלין‬
‫‪ ‬טולדנו – מטולדו בספרד‬
‫‪ ‬אבו קסיס – מקסיס בספרד‬
‫‪ ‬אלקסלסי – מקסלס בספרד‬
‫‪ ‬מויאל – ממויה בספרד‬
‫‪ ‬ורשבסקי – מוורשה‬
‫‪  16‬אלפסי – מפס במרוקו‬

‫מרגלית צנעני‬
‫אבק דרכים‪....‬‬
‫אבי טולדו‬

‫אריה דרעי‬
‫בועז שרעבי‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬

‫אריה דרעי‬

‫‪17‬‬

‫‪ ‬ברזני – מבראזן‪ ,‬כורדיסטן‬
‫‪ ‬דרעי‪ ,‬אדרעי – מעמק‬
‫הדרע במרוקו‬
‫‪ ‬הלפרין – מהילברון‪ ,‬גרמניה‬
‫‪ ‬בן שושן – משושן בפרס‬
‫‪ ‬אלמקייס – משבט מקייס‬
‫במרוקו‬
‫‪ ‬זגורי – מזגורה במרוקו‬
‫‪ ‬יזדי – מיזד פרס‬
‫‪ ‬שיראזי – משירז בפרס‬
‫‪ ‬פולק – פולני‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כ"ץ – כוהן צדק‪.‬‬
‫‪ ‬ש"ץ – שליח ציבור‬
‫‪ ‬שו"ר – שוחט ורב‪.‬‬
‫‪ ‬מזא"ה – מזרע אהרון הכהן‪.‬‬
‫‪ ‬שז"ר – שלמה זלמן רובשוב‪.‬‬
‫‪ ‬ז"ק – זרע‪/‬זכר קדושים‬
‫‪ ‬ב"ק – בני קדושים‬
‫‪ ‬יש"י – יחד שבטי ישראל‬
‫‪ ‬אזולאי – כהן "אישה זונה וחללה‬
‫לא יקחו" (ויקרא כ"א‪ ,‬ז')‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫מטרת השיכול והר"ת היתה‬
‫בעיקר להצניע את היהדות‬
‫מחשש להתנכלויות‪.‬‬
‫שימו לב למס' הוריאציות הרב‬
‫למשפחת כהן‬

‫זלמן שז"ר‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כג"ן – כהן גדול‬
‫‪ ‬ד"ץ – דיין צדק‬
‫‪ ‬זילכה – זכר לכהן הגדול‬
‫‪ ‬קפלן – כהן בפולנית‬
‫‪ ‬וויל – לוי (בשיכול אותיות)‬
‫‪ ‬סגל – סגן לויה (לוי)‬
‫אורנה ומשה ד"ץ‬
‫(בזמנים יפים)‬

‫‪19‬‬

‫רח' קפלן (אליעזר)‬
‫בתל אביב‬

‫שמות שמקורם מהטבע או עצמים‬
‫יהודים (בד"כ מארצות אשכנז) נהגו להוסיף לעצמם שמות‬
‫משפחה מהטבע ‪ ,‬אבנים טובות וכו' ‪:‬‬
‫‪ ‬רוזנטל – עמק הורדים‪.‬‬
‫‪ ‬בלומנקרנץ – זר פרחים‪.‬‬
‫‪ ‬רוזנברג – הר ורדים‬
‫‪ ‬גולדברג – הר פז‪ ,‬הר זהב‬
‫‪ ‬זילברשטיין – אבן כסף‬
‫‪ ‬אוקסנברג – הר שור‪.‬‬
‫‪ ‬שוורצנברג – הר שחור‪.‬‬
‫‪ ‬אייזנברג – הר ברזל‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪ ‬אפלבוים – עץ תפוחים‬
‫‪ ‬מנדלבאום – עץ שקדיה‪.‬‬
‫‪ ‬קליינשטיין – אבן קטנה‬

‫רמי קליינשטיין‬
‫(ממש כמו אבן קטנה)‬

‫ע"פ השלט בכניסה לבית‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי השלט שהיה קבוע על‬
‫ביתו של האב הקדמון של המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬למשפ' רוטשילד הידועה –ניתן על שם‬
‫השלט האדום שהיה קבוע על בית המשפחה‬
‫בפרנקפורט‬
‫‪ ‬שם המשפחה גנץ ‪ -‬ניתן על שם תמונת‬
‫האווז שהיה מצויר על שלט בפתח‬
‫בית המשפחה‪ ,‬וכן הלאה‬

‫האלוף בני גנץ‬

‫‪ ‬שלטי הבתים שימשו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כעזרה לציון בית מסוים‪,‬‬
‫במקום מספר הבית שאנו משתמשים בו כיום‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ע"פ יום או עונה‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי היום בשבוע‪ ,‬החודש או‬
‫העונה הקובעים או החשובים בחיי אבי המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬שם המשפחה מונטאג = יום שני‬
‫‪ ‬זונטאג = יום ראשון‪,‬‬
‫‪ ‬משפחת זומר = קיץ (בגרמנית)‬
‫‪ ‬וינטר = חורף‬
‫איצטדיון וינטר‬
‫(בקיץ)‬

‫‪22‬‬

‫שמות משפחה בקהילה האתיופית‬
‫‪ ‬באתיופיה לא נהוג לתת שמות משפחה‬
‫‪ ‬אדם מכונה בשמו הפרטי‪ ,‬שם אביו ושם סבו‪ ,‬בדומה לנהוג‬
‫בתקופת התנ"ך‬
‫‪ ‬כשעלו יהודי אתיופיה לישראל‪ ,‬הם נדרשו על ידי הרשויות‬
‫להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל‬
‫‪ ‬לרוב‪ ,‬בחרו לקחת את שם הסב‬
‫והפכו אתו לשם משפחה‬
‫‪ ‬במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם‬
‫‪ ‬המשפחה על פי אביו של הסב‬
‫‪ ‬במקרה בהם אב המשפחה לא חי ‪ -‬נקבע השם על פי שם‬
‫‪ 23‬האב המנוח‬

‫חידון עיברות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪24‬‬

‫דוד בן גוריון‪.‬‬
‫גולדה מאיר‪.‬‬
‫יצחק בן צבי‪.‬‬
‫לוי אשכול‪.‬‬
‫יגאל ידין‪.‬‬
‫משה שרת‪.‬‬
‫יצחק שמיר‪.‬‬
‫פנחס ספיר‪.‬‬
‫אהוד ברק‪.‬‬
‫אריק שרון‪.‬‬
‫יצחק רבין‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫דוד גרין (ירוק)‪.‬‬
‫גולדה מאירסון (בן מאיר )‬
‫יצחק שישלביץ (לאביו קראו צבי)‬
‫שקולניק‬
‫סוקניק‬
‫משה שרתוק‪.‬‬
‫יצחק יזרניצקי‬
‫פנחס קוזלובסקי‬
‫ברוג‬
‫אריק שיינרמן‬
‫רוביצוב‬

‫ערך אריה בלסיאנו‬

‫בלסיאנו = שיבוש של ולנסיאנו מהעיר ולנסיה‬
‫בספרד‬
‫‪25‬‬

‫‪Confidential‬‬


Slide 17

‫שמות משפחה‬
‫ביהדות‬
‫ערך אריה בלסיאנו‬
‫‪1‬‬

‫‪Confidential‬‬

‫שמות משפחה בעת העתיקה וימי הביניים‬
‫‪ ‬בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב ובני‬
‫האדם נקראו בעיקר על שם אביהם ‪:‬‬
‫‪ ‬יהושוע בן נון‬
‫‪ ‬דוד בן ישי‬
‫‪ ‬יוסף בן מתתיהו‬
‫‪ ‬רבי שמעון בר יוחאי‬
‫‪ ‬רבי משה בן מימון (הרמב"ם)‬
‫‪‬‬

‫או ע"פ מוצא או שיוך גיאוגרפי‬
‫‪ ‬אוריה החיתי‬
‫‪ ‬נבל הכרמלי‬
‫‪ ‬רבי יוסי הגלילי‬

‫‪2‬‬

‫דוד בן ישי‬

‫הרמב"ם‬

‫שמות משפחה ביהדות‬
‫‪ ‬השימוש בשמות משפחה אצל יהודים מופיע לראשונה במאה‬
‫העשירית בצרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה וצפון אפריקה‬
‫‪ ‬במרכז אירופה ובמזרחה‪ ,‬שמות משפחה נכנסו לשימוש‬
‫במאה ה ‪ , 16‬בעיקר אצל משפחות ממעמד גבוה‬
‫‪ ‬נשיאת שם משפחה הייתה סימן למעמד גבוה ומכובד‬
‫‪ ‬רק במאה ה ‪ 18‬בקירוב החלו רוב היהודים לאמץ להם שמות‬
‫משפחה‪ .‬ממספר סיבות ‪ ,‬לדוגמא צו השלטון לצורכי מיסוי‪,‬‬
‫גיוס לצבא וכו'‬
‫‪ ‬שמות המשפחה היהודיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬שמות שמשפחות יהודיות בחרו לעצמן‬
‫‪ ‬שמות שהוצמדו להן על ידי הסביבה או השלטון‬
‫‪3‬‬

‫מקורות שמות משפחה ביהדות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪4‬‬

‫בעיקר על המקורות היהודיים התנ"כיים (שמעון‪ ,‬דוד‪ ,‬יעקב‪ ,‬אברהם‪,‬‬
‫אהרון‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫גם שמות של מקומות תנ"כיים‪ ,‬ערים‪ ,‬אתרים ומבנים בארץ ישראל‬
‫(ירושלים‪ ,‬בית לחם‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫בד"כ לא השתמשו היהודים בשם כפשוטו‪ ,‬אלא שינו מעט את צורתו‬
‫(בצליל או בכתיב) או הוסיפו לו תחיליות או סופיות בלשון המקום שבו‬
‫חיו‪ .‬וזאת בכדי לשמור על מסורת אבותיהם‪ ,‬וגם לחיות בשלום ולהשתלב‬
‫בחברה הלא‪-‬יהודית שבקרבה חיו‪.‬‬
‫לדוגמא השם התנ"כי נתן‪ ,‬הפך לשם המשפחה נתנזון‪( ,‬בגרמנית וביידיש‬
‫ בן נתן‪ ).‬הסופית "זון" ‪ -‬צליל גרמני; יעקב הפך לשם המשפחה ועקנין‪,‬‬‫שהוא שם חיבה והקטנה ליעקב בלשון הברברית‪ .‬שינוי הצורה שיווה‬
‫לשם צליל ערבי‪-‬ברברי‬

‫סיומות‬
‫‪ ‬רוסיה – "איץ'" או "ויץ'" = בן‪ .‬ברקוביץ' = הבן של ברקו‪,‬‬
‫הורביץ = בן חור‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "זאדה" – בן‪ .‬יוספזאדה = בן יוסף‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "יאן" דוידיאן = בן דוד‬
‫‪ ‬בוכרים – "יוף" שמחיוף = בן שמחה‬
‫אלעד שמחיוף‬
‫‪ ‬גרוזיה – "שווילי" – בן‪ .‬ברוכשווילי = בן ברוך‬
‫‪ ‬אירופה – "זון"‪" ,‬סון" – בן‪ .‬הירשזון = בן צבי‪.‬‬
‫‪ ‬ארצות סלאביוות – סיומת "סקי" – ורשבסקי = מהעיר ורשה‪.‬‬
‫‪ ‬הודו – "קר" ‪ -‬נגאוקר‪ ,‬צ'ריקר (מקהילת צ'ארי בהודו)‬

‫‪5‬‬

‫סוגים עיקרים של מקורות שמות משפחה‬
‫‪ ‬שמות על שם אבי המשפחה או אם המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בשמות של מקומות ‪.‬‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם במשלח יד של אב המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בתכונות גוף או תכונות אופי בולטות‬
‫‪ ‬ראשי תיבות‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בעצמים‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בשילובים‬
‫‪ ‬שמות כינוי וחיבה‬
‫‪ ‬שיכול אותיות‬
‫‪6‬‬

‫שמות על שם אב המשפחה‬
‫‪ ‬חלק משמות המשפחה נגזרים משמו של אב המשפחה‬
‫הקדמון ‪:‬‬
‫‪ ‬אברמסון ‪ -‬על שם האב אברהם‬
‫‪ ‬מרקוס ‪ -‬על שם מרדכי‬
‫‪ ‬נחמיאס ‪ -‬על שם נחמיה‬
‫‪ ‬היימן ‪ -‬על שם חיים (בגרמנית)‬
‫‪ ‬ביבס – על שם חיים (בלדינו)‬
‫‪ ‬אהרוני‪ ,‬אגרון – ע"ש אהרון‬
‫‪ ‬זלמן ‪ ,‬סלמן – ע"ש שלמה‬
‫‪ ‬בינימיני – ע"ש בינימין‬
‫‪ ‬ועקנין – שם חיבה ליעקב בלשון‬
‫הברברית (מרוקו)‬
‫‪7‬‬

‫הזמרת סי‬
‫הימן‬

‫השף – ישראל‬
‫אהרוני‬

‫שמות על שם אם המשפחה‬
‫‪ ‬לא רק אב המשפחה היה מקור לשם המשפחה‪ ,‬לעיתים‬
‫השתמשו דווקא בשם האם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בייליס – בלה‬
‫חנקיס – חנה‬
‫חבקין – חווה‬
‫סורקיס – שרה‬
‫ריבקין – רבקה‬
‫בשעביס – בת שבע‬
‫דסה – הדסה‬

‫יצחק בשביס ‪-‬‬
‫זינגר‬

‫דנה דבורין‬
‫‪8‬‬

‫שמות משפחה ע"פ מקצוע‬
‫‪ ‬אנשים הוסיפו לעצמם (או ברוב המקרים הסביבה) שם‬
‫משפחה על סמך מקצועם או מקצוע בני משפחתם‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫אפשר בקלות לזהות את מוצאו של האדם על פי שם משפחתו‪.‬‬
‫‪ ‬כמעט כל המקצועות המסורתיים מופיעים בשמות המשפחה‬
‫במס' וריאציות ובמספר שפות ושם משפחה ע"פ מקצוע היה‬
‫שכיח מאוד‬

‫‪9‬‬

‫שמות שמקורם במשלח יד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ 10‬‬

‫נגר‬
‫חייט‬
‫גבאי‬
‫שוחט‬
‫חזן‬
‫בנאי‬
‫תורג'מן – מתורגמן‪.‬‬
‫שוסטר – סנדלר‪.‬‬
‫קאופמן – איש מסחר‪.‬‬
‫טוקר ‪ ,‬נקש – חרט‬
‫קנטור – חזן‬
‫שכטר – שוחט‪.‬‬
‫בוכבינדר ‪ -‬כורך ספרים‬
‫דבח – שוחט (ערבית)‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫טישלר – נגר‬
‫פרבר – צבע‬
‫גלזר – זגג‬
‫פישר –דייג‬
‫מקלר – מתווך‬
‫הררי – סוחר משי‬
‫מועלם – מורה (ערבית)‬
‫חדד‪ ,‬חדידה – מסגר‬
‫(חדיד = ברזל בערבית)‬
‫בייקר – אופה‬
‫דהן – עוסק בשמן‬
‫ברונפמן ‪ -‬מזקק‬
‫דיכטר – פייטן‬
‫ג'ימס בייקר‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (המשך)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬

‫‪‬‬

‫לידרמן‪ ,‬שניידר– חייט‬
‫שומאכר ‪ -‬סנדלר‬
‫מילר – טוחן בגרמנית‪ ,‬טחן (בערבית)‬
‫גולדמן ‪ ,‬זילברמן – צורף או סוחר זהב‬
‫(גולד= זהב זילבר = כסף )‬
‫סבן ‪ -‬מייצר סבונים‬
‫הולצר ‪ -‬נגר (הולץ = עץ)‬
‫בוסקילה – נושא אסל ועליו דלי מים למכירה‪.‬‬
‫בוקובזה – אופה (חובז = לחם בערבית)‬
‫חכם – רב (ערבית)‬
‫סעצ'י‪ ,‬סעתי – שען (כורדית‪ ,‬ערבית)‬
‫אלבז – מאלף בזים‬
‫אלמושנינו – חזן (ספרדית)‬
‫אלפנדרי – נגיד (ספרדית)‬

‫מיכאל שומאכר‬
‫(תראו מה יצא‬
‫מסנדלר)‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (היום )‬
‫‪ ‬גם היום מסתבר אנשים נוטים להצמיד שם של מקצוע ליד שם‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫‪ ‬למי אין בטלפון שם כמו‪" :‬משה תריסים"‬
‫‪ ‬יש חברה ידועה שנקראת "אבי שטיחים"‬
‫‪ ‬מי יודע מה שם משפחה של דני מהוצל"א ביסנ"מ ? – אף‬
‫אחד ! יותר נוח לקרוא לו "דני הוצל"א" וכך כולם יודעים מי זה‪.‬‬
‫‪ ‬לפני מס' שנים היה נגר בתחזוקה שהודבק לא הכינוי "אלי‬
‫לייסט" ולמסגר הודבק הכינוי "שלמה פיק" (סוג של ריתוך)‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫בהעדר שם משפחה‪ ,‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם כל שהוא תכונה‬
‫חיצונית בולטת כמו גודל גוף צבע גוף וכו' או תכונת אופי כמו‬
‫חוכמה‪ ,‬חריצות וכו' ושם זה נשאר אח"כ לבני משפחתו‬
‫‪ ‬טוויל‪ ,‬ויסוקר ‪ ,‬ארוך – גבוה‪.‬‬
‫‪ ‬זעירי‪ ,‬קליין ‪ ,‬קורץ = קטן‬
‫‪ ‬גרוס = גדול‪,‬‬
‫‪ ‬שוקרון‪ ,‬רוט = אדמוני‪.‬‬
‫‪ ‬שוורץ‪ ,‬וייס = שחור ולבן‬
‫‪ ‬מיטלמן ‪ -‬איש בינוני‬
‫‪ ‬אלתרמן‪ ,‬אלתמן ‪ -‬איש זקן‬
‫‪ 13‬צ'רניאק – שחור‬

‫ראלף קליין‬
‫(לא היה קטן בכלל)‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫‪ ‬בוקעי – בעל צלקת‬
‫‪ ‬שיטרית – חכם‪ ,‬מוכשר‬
‫‪ ‬אבולעפיה – אבי הבריאות‬
‫‪ ‬רייך ‪ ,‬רייכמן – עשיר‬
‫‪ ‬ארבייטמן ‪ -‬איש עבודה‬
‫‪ ‬גרובר – איש חזק ומחוספס‬
‫‪ ‬בר‪ ,‬ברמן – דב ‪ -‬איש דובים‬
‫‪ ‬כנפו – בעל גלימה בברברית‬
‫מאיר שיטרית‬
‫(בנסיון לפתוח‬
‫קרירה בשירה)‬
‫‪14‬‬

‫שמות שמקורם במוצא גיאוגרפי‬
‫למה אשכנזי לא אשכנזי?‬
‫‪ ‬היהודי הנודד‪.‬‬
‫‪ ‬במשך מאות שנים נדדו היהודים ממקום למקום בעיקר עקב‬
‫רדיפות‪ ,‬חיפוש פרנסה וכו'‬
‫‪ ‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם שם משפחה ע"פ מוצאו הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪ ‬זו הסיבה שאשכנזי בד"כ אינו אשכנזי מכיוון שקיבל את שמו‬
‫ככל הנראה לאחר שהיגר מארצות אשכנז לארץ מארצות‬
‫ספרד ‪ .‬אם היה נשאר בארצו לא היה יחוד כלשהו בכך שהוא‬
‫אשכנזי ולא היה נקרא כך‬

‫‪15‬‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬
‫‪ ‬צנעני – מצנעה בתימן‬
‫‪ ‬דמארי – מדמאר בתימן‬
‫‪ ‬צברי – מצבאר בתימן‬
‫‪ ‬שרעבי – משרעב בתימן‬
‫‪ ‬ברלינר – מברלין‬
‫‪ ‬טולדנו – מטולדו בספרד‬
‫‪ ‬אבו קסיס – מקסיס בספרד‬
‫‪ ‬אלקסלסי – מקסלס בספרד‬
‫‪ ‬מויאל – ממויה בספרד‬
‫‪ ‬ורשבסקי – מוורשה‬
‫‪  16‬אלפסי – מפס במרוקו‬

‫מרגלית צנעני‬
‫אבק דרכים‪....‬‬
‫אבי טולדו‬

‫אריה דרעי‬
‫בועז שרעבי‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬

‫אריה דרעי‬

‫‪17‬‬

‫‪ ‬ברזני – מבראזן‪ ,‬כורדיסטן‬
‫‪ ‬דרעי‪ ,‬אדרעי – מעמק‬
‫הדרע במרוקו‬
‫‪ ‬הלפרין – מהילברון‪ ,‬גרמניה‬
‫‪ ‬בן שושן – משושן בפרס‬
‫‪ ‬אלמקייס – משבט מקייס‬
‫במרוקו‬
‫‪ ‬זגורי – מזגורה במרוקו‬
‫‪ ‬יזדי – מיזד פרס‬
‫‪ ‬שיראזי – משירז בפרס‬
‫‪ ‬פולק – פולני‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כ"ץ – כוהן צדק‪.‬‬
‫‪ ‬ש"ץ – שליח ציבור‬
‫‪ ‬שו"ר – שוחט ורב‪.‬‬
‫‪ ‬מזא"ה – מזרע אהרון הכהן‪.‬‬
‫‪ ‬שז"ר – שלמה זלמן רובשוב‪.‬‬
‫‪ ‬ז"ק – זרע‪/‬זכר קדושים‬
‫‪ ‬ב"ק – בני קדושים‬
‫‪ ‬יש"י – יחד שבטי ישראל‬
‫‪ ‬אזולאי – כהן "אישה זונה וחללה‬
‫לא יקחו" (ויקרא כ"א‪ ,‬ז')‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫מטרת השיכול והר"ת היתה‬
‫בעיקר להצניע את היהדות‬
‫מחשש להתנכלויות‪.‬‬
‫שימו לב למס' הוריאציות הרב‬
‫למשפחת כהן‬

‫זלמן שז"ר‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כג"ן – כהן גדול‬
‫‪ ‬ד"ץ – דיין צדק‬
‫‪ ‬זילכה – זכר לכהן הגדול‬
‫‪ ‬קפלן – כהן בפולנית‬
‫‪ ‬וויל – לוי (בשיכול אותיות)‬
‫‪ ‬סגל – סגן לויה (לוי)‬
‫אורנה ומשה ד"ץ‬
‫(בזמנים יפים)‬

‫‪19‬‬

‫רח' קפלן (אליעזר)‬
‫בתל אביב‬

‫שמות שמקורם מהטבע או עצמים‬
‫יהודים (בד"כ מארצות אשכנז) נהגו להוסיף לעצמם שמות‬
‫משפחה מהטבע ‪ ,‬אבנים טובות וכו' ‪:‬‬
‫‪ ‬רוזנטל – עמק הורדים‪.‬‬
‫‪ ‬בלומנקרנץ – זר פרחים‪.‬‬
‫‪ ‬רוזנברג – הר ורדים‬
‫‪ ‬גולדברג – הר פז‪ ,‬הר זהב‬
‫‪ ‬זילברשטיין – אבן כסף‬
‫‪ ‬אוקסנברג – הר שור‪.‬‬
‫‪ ‬שוורצנברג – הר שחור‪.‬‬
‫‪ ‬אייזנברג – הר ברזל‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪ ‬אפלבוים – עץ תפוחים‬
‫‪ ‬מנדלבאום – עץ שקדיה‪.‬‬
‫‪ ‬קליינשטיין – אבן קטנה‬

‫רמי קליינשטיין‬
‫(ממש כמו אבן קטנה)‬

‫ע"פ השלט בכניסה לבית‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי השלט שהיה קבוע על‬
‫ביתו של האב הקדמון של המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬למשפ' רוטשילד הידועה –ניתן על שם‬
‫השלט האדום שהיה קבוע על בית המשפחה‬
‫בפרנקפורט‬
‫‪ ‬שם המשפחה גנץ ‪ -‬ניתן על שם תמונת‬
‫האווז שהיה מצויר על שלט בפתח‬
‫בית המשפחה‪ ,‬וכן הלאה‬

‫האלוף בני גנץ‬

‫‪ ‬שלטי הבתים שימשו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כעזרה לציון בית מסוים‪,‬‬
‫במקום מספר הבית שאנו משתמשים בו כיום‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ע"פ יום או עונה‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי היום בשבוע‪ ,‬החודש או‬
‫העונה הקובעים או החשובים בחיי אבי המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬שם המשפחה מונטאג = יום שני‬
‫‪ ‬זונטאג = יום ראשון‪,‬‬
‫‪ ‬משפחת זומר = קיץ (בגרמנית)‬
‫‪ ‬וינטר = חורף‬
‫איצטדיון וינטר‬
‫(בקיץ)‬

‫‪22‬‬

‫שמות משפחה בקהילה האתיופית‬
‫‪ ‬באתיופיה לא נהוג לתת שמות משפחה‬
‫‪ ‬אדם מכונה בשמו הפרטי‪ ,‬שם אביו ושם סבו‪ ,‬בדומה לנהוג‬
‫בתקופת התנ"ך‬
‫‪ ‬כשעלו יהודי אתיופיה לישראל‪ ,‬הם נדרשו על ידי הרשויות‬
‫להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל‬
‫‪ ‬לרוב‪ ,‬בחרו לקחת את שם הסב‬
‫והפכו אתו לשם משפחה‬
‫‪ ‬במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם‬
‫‪ ‬המשפחה על פי אביו של הסב‬
‫‪ ‬במקרה בהם אב המשפחה לא חי ‪ -‬נקבע השם על פי שם‬
‫‪ 23‬האב המנוח‬

‫חידון עיברות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪24‬‬

‫דוד בן גוריון‪.‬‬
‫גולדה מאיר‪.‬‬
‫יצחק בן צבי‪.‬‬
‫לוי אשכול‪.‬‬
‫יגאל ידין‪.‬‬
‫משה שרת‪.‬‬
‫יצחק שמיר‪.‬‬
‫פנחס ספיר‪.‬‬
‫אהוד ברק‪.‬‬
‫אריק שרון‪.‬‬
‫יצחק רבין‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫דוד גרין (ירוק)‪.‬‬
‫גולדה מאירסון (בן מאיר )‬
‫יצחק שישלביץ (לאביו קראו צבי)‬
‫שקולניק‬
‫סוקניק‬
‫משה שרתוק‪.‬‬
‫יצחק יזרניצקי‬
‫פנחס קוזלובסקי‬
‫ברוג‬
‫אריק שיינרמן‬
‫רוביצוב‬

‫ערך אריה בלסיאנו‬

‫בלסיאנו = שיבוש של ולנסיאנו מהעיר ולנסיה‬
‫בספרד‬
‫‪25‬‬

‫‪Confidential‬‬


Slide 18

‫שמות משפחה‬
‫ביהדות‬
‫ערך אריה בלסיאנו‬
‫‪1‬‬

‫‪Confidential‬‬

‫שמות משפחה בעת העתיקה וימי הביניים‬
‫‪ ‬בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב ובני‬
‫האדם נקראו בעיקר על שם אביהם ‪:‬‬
‫‪ ‬יהושוע בן נון‬
‫‪ ‬דוד בן ישי‬
‫‪ ‬יוסף בן מתתיהו‬
‫‪ ‬רבי שמעון בר יוחאי‬
‫‪ ‬רבי משה בן מימון (הרמב"ם)‬
‫‪‬‬

‫או ע"פ מוצא או שיוך גיאוגרפי‬
‫‪ ‬אוריה החיתי‬
‫‪ ‬נבל הכרמלי‬
‫‪ ‬רבי יוסי הגלילי‬

‫‪2‬‬

‫דוד בן ישי‬

‫הרמב"ם‬

‫שמות משפחה ביהדות‬
‫‪ ‬השימוש בשמות משפחה אצל יהודים מופיע לראשונה במאה‬
‫העשירית בצרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה וצפון אפריקה‬
‫‪ ‬במרכז אירופה ובמזרחה‪ ,‬שמות משפחה נכנסו לשימוש‬
‫במאה ה ‪ , 16‬בעיקר אצל משפחות ממעמד גבוה‬
‫‪ ‬נשיאת שם משפחה הייתה סימן למעמד גבוה ומכובד‬
‫‪ ‬רק במאה ה ‪ 18‬בקירוב החלו רוב היהודים לאמץ להם שמות‬
‫משפחה‪ .‬ממספר סיבות ‪ ,‬לדוגמא צו השלטון לצורכי מיסוי‪,‬‬
‫גיוס לצבא וכו'‬
‫‪ ‬שמות המשפחה היהודיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬שמות שמשפחות יהודיות בחרו לעצמן‬
‫‪ ‬שמות שהוצמדו להן על ידי הסביבה או השלטון‬
‫‪3‬‬

‫מקורות שמות משפחה ביהדות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪4‬‬

‫בעיקר על המקורות היהודיים התנ"כיים (שמעון‪ ,‬דוד‪ ,‬יעקב‪ ,‬אברהם‪,‬‬
‫אהרון‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫גם שמות של מקומות תנ"כיים‪ ,‬ערים‪ ,‬אתרים ומבנים בארץ ישראל‬
‫(ירושלים‪ ,‬בית לחם‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫בד"כ לא השתמשו היהודים בשם כפשוטו‪ ,‬אלא שינו מעט את צורתו‬
‫(בצליל או בכתיב) או הוסיפו לו תחיליות או סופיות בלשון המקום שבו‬
‫חיו‪ .‬וזאת בכדי לשמור על מסורת אבותיהם‪ ,‬וגם לחיות בשלום ולהשתלב‬
‫בחברה הלא‪-‬יהודית שבקרבה חיו‪.‬‬
‫לדוגמא השם התנ"כי נתן‪ ,‬הפך לשם המשפחה נתנזון‪( ,‬בגרמנית וביידיש‬
‫ בן נתן‪ ).‬הסופית "זון" ‪ -‬צליל גרמני; יעקב הפך לשם המשפחה ועקנין‪,‬‬‫שהוא שם חיבה והקטנה ליעקב בלשון הברברית‪ .‬שינוי הצורה שיווה‬
‫לשם צליל ערבי‪-‬ברברי‬

‫סיומות‬
‫‪ ‬רוסיה – "איץ'" או "ויץ'" = בן‪ .‬ברקוביץ' = הבן של ברקו‪,‬‬
‫הורביץ = בן חור‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "זאדה" – בן‪ .‬יוספזאדה = בן יוסף‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "יאן" דוידיאן = בן דוד‬
‫‪ ‬בוכרים – "יוף" שמחיוף = בן שמחה‬
‫אלעד שמחיוף‬
‫‪ ‬גרוזיה – "שווילי" – בן‪ .‬ברוכשווילי = בן ברוך‬
‫‪ ‬אירופה – "זון"‪" ,‬סון" – בן‪ .‬הירשזון = בן צבי‪.‬‬
‫‪ ‬ארצות סלאביוות – סיומת "סקי" – ורשבסקי = מהעיר ורשה‪.‬‬
‫‪ ‬הודו – "קר" ‪ -‬נגאוקר‪ ,‬צ'ריקר (מקהילת צ'ארי בהודו)‬

‫‪5‬‬

‫סוגים עיקרים של מקורות שמות משפחה‬
‫‪ ‬שמות על שם אבי המשפחה או אם המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בשמות של מקומות ‪.‬‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם במשלח יד של אב המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בתכונות גוף או תכונות אופי בולטות‬
‫‪ ‬ראשי תיבות‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בעצמים‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בשילובים‬
‫‪ ‬שמות כינוי וחיבה‬
‫‪ ‬שיכול אותיות‬
‫‪6‬‬

‫שמות על שם אב המשפחה‬
‫‪ ‬חלק משמות המשפחה נגזרים משמו של אב המשפחה‬
‫הקדמון ‪:‬‬
‫‪ ‬אברמסון ‪ -‬על שם האב אברהם‬
‫‪ ‬מרקוס ‪ -‬על שם מרדכי‬
‫‪ ‬נחמיאס ‪ -‬על שם נחמיה‬
‫‪ ‬היימן ‪ -‬על שם חיים (בגרמנית)‬
‫‪ ‬ביבס – על שם חיים (בלדינו)‬
‫‪ ‬אהרוני‪ ,‬אגרון – ע"ש אהרון‬
‫‪ ‬זלמן ‪ ,‬סלמן – ע"ש שלמה‬
‫‪ ‬בינימיני – ע"ש בינימין‬
‫‪ ‬ועקנין – שם חיבה ליעקב בלשון‬
‫הברברית (מרוקו)‬
‫‪7‬‬

‫הזמרת סי‬
‫הימן‬

‫השף – ישראל‬
‫אהרוני‬

‫שמות על שם אם המשפחה‬
‫‪ ‬לא רק אב המשפחה היה מקור לשם המשפחה‪ ,‬לעיתים‬
‫השתמשו דווקא בשם האם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בייליס – בלה‬
‫חנקיס – חנה‬
‫חבקין – חווה‬
‫סורקיס – שרה‬
‫ריבקין – רבקה‬
‫בשעביס – בת שבע‬
‫דסה – הדסה‬

‫יצחק בשביס ‪-‬‬
‫זינגר‬

‫דנה דבורין‬
‫‪8‬‬

‫שמות משפחה ע"פ מקצוע‬
‫‪ ‬אנשים הוסיפו לעצמם (או ברוב המקרים הסביבה) שם‬
‫משפחה על סמך מקצועם או מקצוע בני משפחתם‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫אפשר בקלות לזהות את מוצאו של האדם על פי שם משפחתו‪.‬‬
‫‪ ‬כמעט כל המקצועות המסורתיים מופיעים בשמות המשפחה‬
‫במס' וריאציות ובמספר שפות ושם משפחה ע"פ מקצוע היה‬
‫שכיח מאוד‬

‫‪9‬‬

‫שמות שמקורם במשלח יד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ 10‬‬

‫נגר‬
‫חייט‬
‫גבאי‬
‫שוחט‬
‫חזן‬
‫בנאי‬
‫תורג'מן – מתורגמן‪.‬‬
‫שוסטר – סנדלר‪.‬‬
‫קאופמן – איש מסחר‪.‬‬
‫טוקר ‪ ,‬נקש – חרט‬
‫קנטור – חזן‬
‫שכטר – שוחט‪.‬‬
‫בוכבינדר ‪ -‬כורך ספרים‬
‫דבח – שוחט (ערבית)‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫טישלר – נגר‬
‫פרבר – צבע‬
‫גלזר – זגג‬
‫פישר –דייג‬
‫מקלר – מתווך‬
‫הררי – סוחר משי‬
‫מועלם – מורה (ערבית)‬
‫חדד‪ ,‬חדידה – מסגר‬
‫(חדיד = ברזל בערבית)‬
‫בייקר – אופה‬
‫דהן – עוסק בשמן‬
‫ברונפמן ‪ -‬מזקק‬
‫דיכטר – פייטן‬
‫ג'ימס בייקר‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (המשך)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬

‫‪‬‬

‫לידרמן‪ ,‬שניידר– חייט‬
‫שומאכר ‪ -‬סנדלר‬
‫מילר – טוחן בגרמנית‪ ,‬טחן (בערבית)‬
‫גולדמן ‪ ,‬זילברמן – צורף או סוחר זהב‬
‫(גולד= זהב זילבר = כסף )‬
‫סבן ‪ -‬מייצר סבונים‬
‫הולצר ‪ -‬נגר (הולץ = עץ)‬
‫בוסקילה – נושא אסל ועליו דלי מים למכירה‪.‬‬
‫בוקובזה – אופה (חובז = לחם בערבית)‬
‫חכם – רב (ערבית)‬
‫סעצ'י‪ ,‬סעתי – שען (כורדית‪ ,‬ערבית)‬
‫אלבז – מאלף בזים‬
‫אלמושנינו – חזן (ספרדית)‬
‫אלפנדרי – נגיד (ספרדית)‬

‫מיכאל שומאכר‬
‫(תראו מה יצא‬
‫מסנדלר)‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (היום )‬
‫‪ ‬גם היום מסתבר אנשים נוטים להצמיד שם של מקצוע ליד שם‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫‪ ‬למי אין בטלפון שם כמו‪" :‬משה תריסים"‬
‫‪ ‬יש חברה ידועה שנקראת "אבי שטיחים"‬
‫‪ ‬מי יודע מה שם משפחה של דני מהוצל"א ביסנ"מ ? – אף‬
‫אחד ! יותר נוח לקרוא לו "דני הוצל"א" וכך כולם יודעים מי זה‪.‬‬
‫‪ ‬לפני מס' שנים היה נגר בתחזוקה שהודבק לא הכינוי "אלי‬
‫לייסט" ולמסגר הודבק הכינוי "שלמה פיק" (סוג של ריתוך)‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫בהעדר שם משפחה‪ ,‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם כל שהוא תכונה‬
‫חיצונית בולטת כמו גודל גוף צבע גוף וכו' או תכונת אופי כמו‬
‫חוכמה‪ ,‬חריצות וכו' ושם זה נשאר אח"כ לבני משפחתו‬
‫‪ ‬טוויל‪ ,‬ויסוקר ‪ ,‬ארוך – גבוה‪.‬‬
‫‪ ‬זעירי‪ ,‬קליין ‪ ,‬קורץ = קטן‬
‫‪ ‬גרוס = גדול‪,‬‬
‫‪ ‬שוקרון‪ ,‬רוט = אדמוני‪.‬‬
‫‪ ‬שוורץ‪ ,‬וייס = שחור ולבן‬
‫‪ ‬מיטלמן ‪ -‬איש בינוני‬
‫‪ ‬אלתרמן‪ ,‬אלתמן ‪ -‬איש זקן‬
‫‪ 13‬צ'רניאק – שחור‬

‫ראלף קליין‬
‫(לא היה קטן בכלל)‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫‪ ‬בוקעי – בעל צלקת‬
‫‪ ‬שיטרית – חכם‪ ,‬מוכשר‬
‫‪ ‬אבולעפיה – אבי הבריאות‬
‫‪ ‬רייך ‪ ,‬רייכמן – עשיר‬
‫‪ ‬ארבייטמן ‪ -‬איש עבודה‬
‫‪ ‬גרובר – איש חזק ומחוספס‬
‫‪ ‬בר‪ ,‬ברמן – דב ‪ -‬איש דובים‬
‫‪ ‬כנפו – בעל גלימה בברברית‬
‫מאיר שיטרית‬
‫(בנסיון לפתוח‬
‫קרירה בשירה)‬
‫‪14‬‬

‫שמות שמקורם במוצא גיאוגרפי‬
‫למה אשכנזי לא אשכנזי?‬
‫‪ ‬היהודי הנודד‪.‬‬
‫‪ ‬במשך מאות שנים נדדו היהודים ממקום למקום בעיקר עקב‬
‫רדיפות‪ ,‬חיפוש פרנסה וכו'‬
‫‪ ‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם שם משפחה ע"פ מוצאו הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪ ‬זו הסיבה שאשכנזי בד"כ אינו אשכנזי מכיוון שקיבל את שמו‬
‫ככל הנראה לאחר שהיגר מארצות אשכנז לארץ מארצות‬
‫ספרד ‪ .‬אם היה נשאר בארצו לא היה יחוד כלשהו בכך שהוא‬
‫אשכנזי ולא היה נקרא כך‬

‫‪15‬‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬
‫‪ ‬צנעני – מצנעה בתימן‬
‫‪ ‬דמארי – מדמאר בתימן‬
‫‪ ‬צברי – מצבאר בתימן‬
‫‪ ‬שרעבי – משרעב בתימן‬
‫‪ ‬ברלינר – מברלין‬
‫‪ ‬טולדנו – מטולדו בספרד‬
‫‪ ‬אבו קסיס – מקסיס בספרד‬
‫‪ ‬אלקסלסי – מקסלס בספרד‬
‫‪ ‬מויאל – ממויה בספרד‬
‫‪ ‬ורשבסקי – מוורשה‬
‫‪  16‬אלפסי – מפס במרוקו‬

‫מרגלית צנעני‬
‫אבק דרכים‪....‬‬
‫אבי טולדו‬

‫אריה דרעי‬
‫בועז שרעבי‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬

‫אריה דרעי‬

‫‪17‬‬

‫‪ ‬ברזני – מבראזן‪ ,‬כורדיסטן‬
‫‪ ‬דרעי‪ ,‬אדרעי – מעמק‬
‫הדרע במרוקו‬
‫‪ ‬הלפרין – מהילברון‪ ,‬גרמניה‬
‫‪ ‬בן שושן – משושן בפרס‬
‫‪ ‬אלמקייס – משבט מקייס‬
‫במרוקו‬
‫‪ ‬זגורי – מזגורה במרוקו‬
‫‪ ‬יזדי – מיזד פרס‬
‫‪ ‬שיראזי – משירז בפרס‬
‫‪ ‬פולק – פולני‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כ"ץ – כוהן צדק‪.‬‬
‫‪ ‬ש"ץ – שליח ציבור‬
‫‪ ‬שו"ר – שוחט ורב‪.‬‬
‫‪ ‬מזא"ה – מזרע אהרון הכהן‪.‬‬
‫‪ ‬שז"ר – שלמה זלמן רובשוב‪.‬‬
‫‪ ‬ז"ק – זרע‪/‬זכר קדושים‬
‫‪ ‬ב"ק – בני קדושים‬
‫‪ ‬יש"י – יחד שבטי ישראל‬
‫‪ ‬אזולאי – כהן "אישה זונה וחללה‬
‫לא יקחו" (ויקרא כ"א‪ ,‬ז')‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫מטרת השיכול והר"ת היתה‬
‫בעיקר להצניע את היהדות‬
‫מחשש להתנכלויות‪.‬‬
‫שימו לב למס' הוריאציות הרב‬
‫למשפחת כהן‬

‫זלמן שז"ר‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כג"ן – כהן גדול‬
‫‪ ‬ד"ץ – דיין צדק‬
‫‪ ‬זילכה – זכר לכהן הגדול‬
‫‪ ‬קפלן – כהן בפולנית‬
‫‪ ‬וויל – לוי (בשיכול אותיות)‬
‫‪ ‬סגל – סגן לויה (לוי)‬
‫אורנה ומשה ד"ץ‬
‫(בזמנים יפים)‬

‫‪19‬‬

‫רח' קפלן (אליעזר)‬
‫בתל אביב‬

‫שמות שמקורם מהטבע או עצמים‬
‫יהודים (בד"כ מארצות אשכנז) נהגו להוסיף לעצמם שמות‬
‫משפחה מהטבע ‪ ,‬אבנים טובות וכו' ‪:‬‬
‫‪ ‬רוזנטל – עמק הורדים‪.‬‬
‫‪ ‬בלומנקרנץ – זר פרחים‪.‬‬
‫‪ ‬רוזנברג – הר ורדים‬
‫‪ ‬גולדברג – הר פז‪ ,‬הר זהב‬
‫‪ ‬זילברשטיין – אבן כסף‬
‫‪ ‬אוקסנברג – הר שור‪.‬‬
‫‪ ‬שוורצנברג – הר שחור‪.‬‬
‫‪ ‬אייזנברג – הר ברזל‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪ ‬אפלבוים – עץ תפוחים‬
‫‪ ‬מנדלבאום – עץ שקדיה‪.‬‬
‫‪ ‬קליינשטיין – אבן קטנה‬

‫רמי קליינשטיין‬
‫(ממש כמו אבן קטנה)‬

‫ע"פ השלט בכניסה לבית‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי השלט שהיה קבוע על‬
‫ביתו של האב הקדמון של המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬למשפ' רוטשילד הידועה –ניתן על שם‬
‫השלט האדום שהיה קבוע על בית המשפחה‬
‫בפרנקפורט‬
‫‪ ‬שם המשפחה גנץ ‪ -‬ניתן על שם תמונת‬
‫האווז שהיה מצויר על שלט בפתח‬
‫בית המשפחה‪ ,‬וכן הלאה‬

‫האלוף בני גנץ‬

‫‪ ‬שלטי הבתים שימשו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כעזרה לציון בית מסוים‪,‬‬
‫במקום מספר הבית שאנו משתמשים בו כיום‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ע"פ יום או עונה‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי היום בשבוע‪ ,‬החודש או‬
‫העונה הקובעים או החשובים בחיי אבי המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬שם המשפחה מונטאג = יום שני‬
‫‪ ‬זונטאג = יום ראשון‪,‬‬
‫‪ ‬משפחת זומר = קיץ (בגרמנית)‬
‫‪ ‬וינטר = חורף‬
‫איצטדיון וינטר‬
‫(בקיץ)‬

‫‪22‬‬

‫שמות משפחה בקהילה האתיופית‬
‫‪ ‬באתיופיה לא נהוג לתת שמות משפחה‬
‫‪ ‬אדם מכונה בשמו הפרטי‪ ,‬שם אביו ושם סבו‪ ,‬בדומה לנהוג‬
‫בתקופת התנ"ך‬
‫‪ ‬כשעלו יהודי אתיופיה לישראל‪ ,‬הם נדרשו על ידי הרשויות‬
‫להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל‬
‫‪ ‬לרוב‪ ,‬בחרו לקחת את שם הסב‬
‫והפכו אתו לשם משפחה‬
‫‪ ‬במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם‬
‫‪ ‬המשפחה על פי אביו של הסב‬
‫‪ ‬במקרה בהם אב המשפחה לא חי ‪ -‬נקבע השם על פי שם‬
‫‪ 23‬האב המנוח‬

‫חידון עיברות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪24‬‬

‫דוד בן גוריון‪.‬‬
‫גולדה מאיר‪.‬‬
‫יצחק בן צבי‪.‬‬
‫לוי אשכול‪.‬‬
‫יגאל ידין‪.‬‬
‫משה שרת‪.‬‬
‫יצחק שמיר‪.‬‬
‫פנחס ספיר‪.‬‬
‫אהוד ברק‪.‬‬
‫אריק שרון‪.‬‬
‫יצחק רבין‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫דוד גרין (ירוק)‪.‬‬
‫גולדה מאירסון (בן מאיר )‬
‫יצחק שישלביץ (לאביו קראו צבי)‬
‫שקולניק‬
‫סוקניק‬
‫משה שרתוק‪.‬‬
‫יצחק יזרניצקי‬
‫פנחס קוזלובסקי‬
‫ברוג‬
‫אריק שיינרמן‬
‫רוביצוב‬

‫ערך אריה בלסיאנו‬

‫בלסיאנו = שיבוש של ולנסיאנו מהעיר ולנסיה‬
‫בספרד‬
‫‪25‬‬

‫‪Confidential‬‬


Slide 19

‫שמות משפחה‬
‫ביהדות‬
‫ערך אריה בלסיאנו‬
‫‪1‬‬

‫‪Confidential‬‬

‫שמות משפחה בעת העתיקה וימי הביניים‬
‫‪ ‬בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב ובני‬
‫האדם נקראו בעיקר על שם אביהם ‪:‬‬
‫‪ ‬יהושוע בן נון‬
‫‪ ‬דוד בן ישי‬
‫‪ ‬יוסף בן מתתיהו‬
‫‪ ‬רבי שמעון בר יוחאי‬
‫‪ ‬רבי משה בן מימון (הרמב"ם)‬
‫‪‬‬

‫או ע"פ מוצא או שיוך גיאוגרפי‬
‫‪ ‬אוריה החיתי‬
‫‪ ‬נבל הכרמלי‬
‫‪ ‬רבי יוסי הגלילי‬

‫‪2‬‬

‫דוד בן ישי‬

‫הרמב"ם‬

‫שמות משפחה ביהדות‬
‫‪ ‬השימוש בשמות משפחה אצל יהודים מופיע לראשונה במאה‬
‫העשירית בצרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה וצפון אפריקה‬
‫‪ ‬במרכז אירופה ובמזרחה‪ ,‬שמות משפחה נכנסו לשימוש‬
‫במאה ה ‪ , 16‬בעיקר אצל משפחות ממעמד גבוה‬
‫‪ ‬נשיאת שם משפחה הייתה סימן למעמד גבוה ומכובד‬
‫‪ ‬רק במאה ה ‪ 18‬בקירוב החלו רוב היהודים לאמץ להם שמות‬
‫משפחה‪ .‬ממספר סיבות ‪ ,‬לדוגמא צו השלטון לצורכי מיסוי‪,‬‬
‫גיוס לצבא וכו'‬
‫‪ ‬שמות המשפחה היהודיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬שמות שמשפחות יהודיות בחרו לעצמן‬
‫‪ ‬שמות שהוצמדו להן על ידי הסביבה או השלטון‬
‫‪3‬‬

‫מקורות שמות משפחה ביהדות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪4‬‬

‫בעיקר על המקורות היהודיים התנ"כיים (שמעון‪ ,‬דוד‪ ,‬יעקב‪ ,‬אברהם‪,‬‬
‫אהרון‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫גם שמות של מקומות תנ"כיים‪ ,‬ערים‪ ,‬אתרים ומבנים בארץ ישראל‬
‫(ירושלים‪ ,‬בית לחם‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫בד"כ לא השתמשו היהודים בשם כפשוטו‪ ,‬אלא שינו מעט את צורתו‬
‫(בצליל או בכתיב) או הוסיפו לו תחיליות או סופיות בלשון המקום שבו‬
‫חיו‪ .‬וזאת בכדי לשמור על מסורת אבותיהם‪ ,‬וגם לחיות בשלום ולהשתלב‬
‫בחברה הלא‪-‬יהודית שבקרבה חיו‪.‬‬
‫לדוגמא השם התנ"כי נתן‪ ,‬הפך לשם המשפחה נתנזון‪( ,‬בגרמנית וביידיש‬
‫ בן נתן‪ ).‬הסופית "זון" ‪ -‬צליל גרמני; יעקב הפך לשם המשפחה ועקנין‪,‬‬‫שהוא שם חיבה והקטנה ליעקב בלשון הברברית‪ .‬שינוי הצורה שיווה‬
‫לשם צליל ערבי‪-‬ברברי‬

‫סיומות‬
‫‪ ‬רוסיה – "איץ'" או "ויץ'" = בן‪ .‬ברקוביץ' = הבן של ברקו‪,‬‬
‫הורביץ = בן חור‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "זאדה" – בן‪ .‬יוספזאדה = בן יוסף‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "יאן" דוידיאן = בן דוד‬
‫‪ ‬בוכרים – "יוף" שמחיוף = בן שמחה‬
‫אלעד שמחיוף‬
‫‪ ‬גרוזיה – "שווילי" – בן‪ .‬ברוכשווילי = בן ברוך‬
‫‪ ‬אירופה – "זון"‪" ,‬סון" – בן‪ .‬הירשזון = בן צבי‪.‬‬
‫‪ ‬ארצות סלאביוות – סיומת "סקי" – ורשבסקי = מהעיר ורשה‪.‬‬
‫‪ ‬הודו – "קר" ‪ -‬נגאוקר‪ ,‬צ'ריקר (מקהילת צ'ארי בהודו)‬

‫‪5‬‬

‫סוגים עיקרים של מקורות שמות משפחה‬
‫‪ ‬שמות על שם אבי המשפחה או אם המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בשמות של מקומות ‪.‬‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם במשלח יד של אב המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בתכונות גוף או תכונות אופי בולטות‬
‫‪ ‬ראשי תיבות‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בעצמים‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בשילובים‬
‫‪ ‬שמות כינוי וחיבה‬
‫‪ ‬שיכול אותיות‬
‫‪6‬‬

‫שמות על שם אב המשפחה‬
‫‪ ‬חלק משמות המשפחה נגזרים משמו של אב המשפחה‬
‫הקדמון ‪:‬‬
‫‪ ‬אברמסון ‪ -‬על שם האב אברהם‬
‫‪ ‬מרקוס ‪ -‬על שם מרדכי‬
‫‪ ‬נחמיאס ‪ -‬על שם נחמיה‬
‫‪ ‬היימן ‪ -‬על שם חיים (בגרמנית)‬
‫‪ ‬ביבס – על שם חיים (בלדינו)‬
‫‪ ‬אהרוני‪ ,‬אגרון – ע"ש אהרון‬
‫‪ ‬זלמן ‪ ,‬סלמן – ע"ש שלמה‬
‫‪ ‬בינימיני – ע"ש בינימין‬
‫‪ ‬ועקנין – שם חיבה ליעקב בלשון‬
‫הברברית (מרוקו)‬
‫‪7‬‬

‫הזמרת סי‬
‫הימן‬

‫השף – ישראל‬
‫אהרוני‬

‫שמות על שם אם המשפחה‬
‫‪ ‬לא רק אב המשפחה היה מקור לשם המשפחה‪ ,‬לעיתים‬
‫השתמשו דווקא בשם האם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בייליס – בלה‬
‫חנקיס – חנה‬
‫חבקין – חווה‬
‫סורקיס – שרה‬
‫ריבקין – רבקה‬
‫בשעביס – בת שבע‬
‫דסה – הדסה‬

‫יצחק בשביס ‪-‬‬
‫זינגר‬

‫דנה דבורין‬
‫‪8‬‬

‫שמות משפחה ע"פ מקצוע‬
‫‪ ‬אנשים הוסיפו לעצמם (או ברוב המקרים הסביבה) שם‬
‫משפחה על סמך מקצועם או מקצוע בני משפחתם‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫אפשר בקלות לזהות את מוצאו של האדם על פי שם משפחתו‪.‬‬
‫‪ ‬כמעט כל המקצועות המסורתיים מופיעים בשמות המשפחה‬
‫במס' וריאציות ובמספר שפות ושם משפחה ע"פ מקצוע היה‬
‫שכיח מאוד‬

‫‪9‬‬

‫שמות שמקורם במשלח יד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ 10‬‬

‫נגר‬
‫חייט‬
‫גבאי‬
‫שוחט‬
‫חזן‬
‫בנאי‬
‫תורג'מן – מתורגמן‪.‬‬
‫שוסטר – סנדלר‪.‬‬
‫קאופמן – איש מסחר‪.‬‬
‫טוקר ‪ ,‬נקש – חרט‬
‫קנטור – חזן‬
‫שכטר – שוחט‪.‬‬
‫בוכבינדר ‪ -‬כורך ספרים‬
‫דבח – שוחט (ערבית)‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫טישלר – נגר‬
‫פרבר – צבע‬
‫גלזר – זגג‬
‫פישר –דייג‬
‫מקלר – מתווך‬
‫הררי – סוחר משי‬
‫מועלם – מורה (ערבית)‬
‫חדד‪ ,‬חדידה – מסגר‬
‫(חדיד = ברזל בערבית)‬
‫בייקר – אופה‬
‫דהן – עוסק בשמן‬
‫ברונפמן ‪ -‬מזקק‬
‫דיכטר – פייטן‬
‫ג'ימס בייקר‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (המשך)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬

‫‪‬‬

‫לידרמן‪ ,‬שניידר– חייט‬
‫שומאכר ‪ -‬סנדלר‬
‫מילר – טוחן בגרמנית‪ ,‬טחן (בערבית)‬
‫גולדמן ‪ ,‬זילברמן – צורף או סוחר זהב‬
‫(גולד= זהב זילבר = כסף )‬
‫סבן ‪ -‬מייצר סבונים‬
‫הולצר ‪ -‬נגר (הולץ = עץ)‬
‫בוסקילה – נושא אסל ועליו דלי מים למכירה‪.‬‬
‫בוקובזה – אופה (חובז = לחם בערבית)‬
‫חכם – רב (ערבית)‬
‫סעצ'י‪ ,‬סעתי – שען (כורדית‪ ,‬ערבית)‬
‫אלבז – מאלף בזים‬
‫אלמושנינו – חזן (ספרדית)‬
‫אלפנדרי – נגיד (ספרדית)‬

‫מיכאל שומאכר‬
‫(תראו מה יצא‬
‫מסנדלר)‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (היום )‬
‫‪ ‬גם היום מסתבר אנשים נוטים להצמיד שם של מקצוע ליד שם‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫‪ ‬למי אין בטלפון שם כמו‪" :‬משה תריסים"‬
‫‪ ‬יש חברה ידועה שנקראת "אבי שטיחים"‬
‫‪ ‬מי יודע מה שם משפחה של דני מהוצל"א ביסנ"מ ? – אף‬
‫אחד ! יותר נוח לקרוא לו "דני הוצל"א" וכך כולם יודעים מי זה‪.‬‬
‫‪ ‬לפני מס' שנים היה נגר בתחזוקה שהודבק לא הכינוי "אלי‬
‫לייסט" ולמסגר הודבק הכינוי "שלמה פיק" (סוג של ריתוך)‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫בהעדר שם משפחה‪ ,‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם כל שהוא תכונה‬
‫חיצונית בולטת כמו גודל גוף צבע גוף וכו' או תכונת אופי כמו‬
‫חוכמה‪ ,‬חריצות וכו' ושם זה נשאר אח"כ לבני משפחתו‬
‫‪ ‬טוויל‪ ,‬ויסוקר ‪ ,‬ארוך – גבוה‪.‬‬
‫‪ ‬זעירי‪ ,‬קליין ‪ ,‬קורץ = קטן‬
‫‪ ‬גרוס = גדול‪,‬‬
‫‪ ‬שוקרון‪ ,‬רוט = אדמוני‪.‬‬
‫‪ ‬שוורץ‪ ,‬וייס = שחור ולבן‬
‫‪ ‬מיטלמן ‪ -‬איש בינוני‬
‫‪ ‬אלתרמן‪ ,‬אלתמן ‪ -‬איש זקן‬
‫‪ 13‬צ'רניאק – שחור‬

‫ראלף קליין‬
‫(לא היה קטן בכלל)‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫‪ ‬בוקעי – בעל צלקת‬
‫‪ ‬שיטרית – חכם‪ ,‬מוכשר‬
‫‪ ‬אבולעפיה – אבי הבריאות‬
‫‪ ‬רייך ‪ ,‬רייכמן – עשיר‬
‫‪ ‬ארבייטמן ‪ -‬איש עבודה‬
‫‪ ‬גרובר – איש חזק ומחוספס‬
‫‪ ‬בר‪ ,‬ברמן – דב ‪ -‬איש דובים‬
‫‪ ‬כנפו – בעל גלימה בברברית‬
‫מאיר שיטרית‬
‫(בנסיון לפתוח‬
‫קרירה בשירה)‬
‫‪14‬‬

‫שמות שמקורם במוצא גיאוגרפי‬
‫למה אשכנזי לא אשכנזי?‬
‫‪ ‬היהודי הנודד‪.‬‬
‫‪ ‬במשך מאות שנים נדדו היהודים ממקום למקום בעיקר עקב‬
‫רדיפות‪ ,‬חיפוש פרנסה וכו'‬
‫‪ ‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם שם משפחה ע"פ מוצאו הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪ ‬זו הסיבה שאשכנזי בד"כ אינו אשכנזי מכיוון שקיבל את שמו‬
‫ככל הנראה לאחר שהיגר מארצות אשכנז לארץ מארצות‬
‫ספרד ‪ .‬אם היה נשאר בארצו לא היה יחוד כלשהו בכך שהוא‬
‫אשכנזי ולא היה נקרא כך‬

‫‪15‬‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬
‫‪ ‬צנעני – מצנעה בתימן‬
‫‪ ‬דמארי – מדמאר בתימן‬
‫‪ ‬צברי – מצבאר בתימן‬
‫‪ ‬שרעבי – משרעב בתימן‬
‫‪ ‬ברלינר – מברלין‬
‫‪ ‬טולדנו – מטולדו בספרד‬
‫‪ ‬אבו קסיס – מקסיס בספרד‬
‫‪ ‬אלקסלסי – מקסלס בספרד‬
‫‪ ‬מויאל – ממויה בספרד‬
‫‪ ‬ורשבסקי – מוורשה‬
‫‪  16‬אלפסי – מפס במרוקו‬

‫מרגלית צנעני‬
‫אבק דרכים‪....‬‬
‫אבי טולדו‬

‫אריה דרעי‬
‫בועז שרעבי‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬

‫אריה דרעי‬

‫‪17‬‬

‫‪ ‬ברזני – מבראזן‪ ,‬כורדיסטן‬
‫‪ ‬דרעי‪ ,‬אדרעי – מעמק‬
‫הדרע במרוקו‬
‫‪ ‬הלפרין – מהילברון‪ ,‬גרמניה‬
‫‪ ‬בן שושן – משושן בפרס‬
‫‪ ‬אלמקייס – משבט מקייס‬
‫במרוקו‬
‫‪ ‬זגורי – מזגורה במרוקו‬
‫‪ ‬יזדי – מיזד פרס‬
‫‪ ‬שיראזי – משירז בפרס‬
‫‪ ‬פולק – פולני‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כ"ץ – כוהן צדק‪.‬‬
‫‪ ‬ש"ץ – שליח ציבור‬
‫‪ ‬שו"ר – שוחט ורב‪.‬‬
‫‪ ‬מזא"ה – מזרע אהרון הכהן‪.‬‬
‫‪ ‬שז"ר – שלמה זלמן רובשוב‪.‬‬
‫‪ ‬ז"ק – זרע‪/‬זכר קדושים‬
‫‪ ‬ב"ק – בני קדושים‬
‫‪ ‬יש"י – יחד שבטי ישראל‬
‫‪ ‬אזולאי – כהן "אישה זונה וחללה‬
‫לא יקחו" (ויקרא כ"א‪ ,‬ז')‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫מטרת השיכול והר"ת היתה‬
‫בעיקר להצניע את היהדות‬
‫מחשש להתנכלויות‪.‬‬
‫שימו לב למס' הוריאציות הרב‬
‫למשפחת כהן‬

‫זלמן שז"ר‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כג"ן – כהן גדול‬
‫‪ ‬ד"ץ – דיין צדק‬
‫‪ ‬זילכה – זכר לכהן הגדול‬
‫‪ ‬קפלן – כהן בפולנית‬
‫‪ ‬וויל – לוי (בשיכול אותיות)‬
‫‪ ‬סגל – סגן לויה (לוי)‬
‫אורנה ומשה ד"ץ‬
‫(בזמנים יפים)‬

‫‪19‬‬

‫רח' קפלן (אליעזר)‬
‫בתל אביב‬

‫שמות שמקורם מהטבע או עצמים‬
‫יהודים (בד"כ מארצות אשכנז) נהגו להוסיף לעצמם שמות‬
‫משפחה מהטבע ‪ ,‬אבנים טובות וכו' ‪:‬‬
‫‪ ‬רוזנטל – עמק הורדים‪.‬‬
‫‪ ‬בלומנקרנץ – זר פרחים‪.‬‬
‫‪ ‬רוזנברג – הר ורדים‬
‫‪ ‬גולדברג – הר פז‪ ,‬הר זהב‬
‫‪ ‬זילברשטיין – אבן כסף‬
‫‪ ‬אוקסנברג – הר שור‪.‬‬
‫‪ ‬שוורצנברג – הר שחור‪.‬‬
‫‪ ‬אייזנברג – הר ברזל‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪ ‬אפלבוים – עץ תפוחים‬
‫‪ ‬מנדלבאום – עץ שקדיה‪.‬‬
‫‪ ‬קליינשטיין – אבן קטנה‬

‫רמי קליינשטיין‬
‫(ממש כמו אבן קטנה)‬

‫ע"פ השלט בכניסה לבית‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי השלט שהיה קבוע על‬
‫ביתו של האב הקדמון של המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬למשפ' רוטשילד הידועה –ניתן על שם‬
‫השלט האדום שהיה קבוע על בית המשפחה‬
‫בפרנקפורט‬
‫‪ ‬שם המשפחה גנץ ‪ -‬ניתן על שם תמונת‬
‫האווז שהיה מצויר על שלט בפתח‬
‫בית המשפחה‪ ,‬וכן הלאה‬

‫האלוף בני גנץ‬

‫‪ ‬שלטי הבתים שימשו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כעזרה לציון בית מסוים‪,‬‬
‫במקום מספר הבית שאנו משתמשים בו כיום‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ע"פ יום או עונה‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי היום בשבוע‪ ,‬החודש או‬
‫העונה הקובעים או החשובים בחיי אבי המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬שם המשפחה מונטאג = יום שני‬
‫‪ ‬זונטאג = יום ראשון‪,‬‬
‫‪ ‬משפחת זומר = קיץ (בגרמנית)‬
‫‪ ‬וינטר = חורף‬
‫איצטדיון וינטר‬
‫(בקיץ)‬

‫‪22‬‬

‫שמות משפחה בקהילה האתיופית‬
‫‪ ‬באתיופיה לא נהוג לתת שמות משפחה‬
‫‪ ‬אדם מכונה בשמו הפרטי‪ ,‬שם אביו ושם סבו‪ ,‬בדומה לנהוג‬
‫בתקופת התנ"ך‬
‫‪ ‬כשעלו יהודי אתיופיה לישראל‪ ,‬הם נדרשו על ידי הרשויות‬
‫להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל‬
‫‪ ‬לרוב‪ ,‬בחרו לקחת את שם הסב‬
‫והפכו אתו לשם משפחה‬
‫‪ ‬במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם‬
‫‪ ‬המשפחה על פי אביו של הסב‬
‫‪ ‬במקרה בהם אב המשפחה לא חי ‪ -‬נקבע השם על פי שם‬
‫‪ 23‬האב המנוח‬

‫חידון עיברות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪24‬‬

‫דוד בן גוריון‪.‬‬
‫גולדה מאיר‪.‬‬
‫יצחק בן צבי‪.‬‬
‫לוי אשכול‪.‬‬
‫יגאל ידין‪.‬‬
‫משה שרת‪.‬‬
‫יצחק שמיר‪.‬‬
‫פנחס ספיר‪.‬‬
‫אהוד ברק‪.‬‬
‫אריק שרון‪.‬‬
‫יצחק רבין‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫דוד גרין (ירוק)‪.‬‬
‫גולדה מאירסון (בן מאיר )‬
‫יצחק שישלביץ (לאביו קראו צבי)‬
‫שקולניק‬
‫סוקניק‬
‫משה שרתוק‪.‬‬
‫יצחק יזרניצקי‬
‫פנחס קוזלובסקי‬
‫ברוג‬
‫אריק שיינרמן‬
‫רוביצוב‬

‫ערך אריה בלסיאנו‬

‫בלסיאנו = שיבוש של ולנסיאנו מהעיר ולנסיה‬
‫בספרד‬
‫‪25‬‬

‫‪Confidential‬‬


Slide 20

‫שמות משפחה‬
‫ביהדות‬
‫ערך אריה בלסיאנו‬
‫‪1‬‬

‫‪Confidential‬‬

‫שמות משפחה בעת העתיקה וימי הביניים‬
‫‪ ‬בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב ובני‬
‫האדם נקראו בעיקר על שם אביהם ‪:‬‬
‫‪ ‬יהושוע בן נון‬
‫‪ ‬דוד בן ישי‬
‫‪ ‬יוסף בן מתתיהו‬
‫‪ ‬רבי שמעון בר יוחאי‬
‫‪ ‬רבי משה בן מימון (הרמב"ם)‬
‫‪‬‬

‫או ע"פ מוצא או שיוך גיאוגרפי‬
‫‪ ‬אוריה החיתי‬
‫‪ ‬נבל הכרמלי‬
‫‪ ‬רבי יוסי הגלילי‬

‫‪2‬‬

‫דוד בן ישי‬

‫הרמב"ם‬

‫שמות משפחה ביהדות‬
‫‪ ‬השימוש בשמות משפחה אצל יהודים מופיע לראשונה במאה‬
‫העשירית בצרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה וצפון אפריקה‬
‫‪ ‬במרכז אירופה ובמזרחה‪ ,‬שמות משפחה נכנסו לשימוש‬
‫במאה ה ‪ , 16‬בעיקר אצל משפחות ממעמד גבוה‬
‫‪ ‬נשיאת שם משפחה הייתה סימן למעמד גבוה ומכובד‬
‫‪ ‬רק במאה ה ‪ 18‬בקירוב החלו רוב היהודים לאמץ להם שמות‬
‫משפחה‪ .‬ממספר סיבות ‪ ,‬לדוגמא צו השלטון לצורכי מיסוי‪,‬‬
‫גיוס לצבא וכו'‬
‫‪ ‬שמות המשפחה היהודיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬שמות שמשפחות יהודיות בחרו לעצמן‬
‫‪ ‬שמות שהוצמדו להן על ידי הסביבה או השלטון‬
‫‪3‬‬

‫מקורות שמות משפחה ביהדות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪4‬‬

‫בעיקר על המקורות היהודיים התנ"כיים (שמעון‪ ,‬דוד‪ ,‬יעקב‪ ,‬אברהם‪,‬‬
‫אהרון‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫גם שמות של מקומות תנ"כיים‪ ,‬ערים‪ ,‬אתרים ומבנים בארץ ישראל‬
‫(ירושלים‪ ,‬בית לחם‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫בד"כ לא השתמשו היהודים בשם כפשוטו‪ ,‬אלא שינו מעט את צורתו‬
‫(בצליל או בכתיב) או הוסיפו לו תחיליות או סופיות בלשון המקום שבו‬
‫חיו‪ .‬וזאת בכדי לשמור על מסורת אבותיהם‪ ,‬וגם לחיות בשלום ולהשתלב‬
‫בחברה הלא‪-‬יהודית שבקרבה חיו‪.‬‬
‫לדוגמא השם התנ"כי נתן‪ ,‬הפך לשם המשפחה נתנזון‪( ,‬בגרמנית וביידיש‬
‫ בן נתן‪ ).‬הסופית "זון" ‪ -‬צליל גרמני; יעקב הפך לשם המשפחה ועקנין‪,‬‬‫שהוא שם חיבה והקטנה ליעקב בלשון הברברית‪ .‬שינוי הצורה שיווה‬
‫לשם צליל ערבי‪-‬ברברי‬

‫סיומות‬
‫‪ ‬רוסיה – "איץ'" או "ויץ'" = בן‪ .‬ברקוביץ' = הבן של ברקו‪,‬‬
‫הורביץ = בן חור‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "זאדה" – בן‪ .‬יוספזאדה = בן יוסף‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "יאן" דוידיאן = בן דוד‬
‫‪ ‬בוכרים – "יוף" שמחיוף = בן שמחה‬
‫אלעד שמחיוף‬
‫‪ ‬גרוזיה – "שווילי" – בן‪ .‬ברוכשווילי = בן ברוך‬
‫‪ ‬אירופה – "זון"‪" ,‬סון" – בן‪ .‬הירשזון = בן צבי‪.‬‬
‫‪ ‬ארצות סלאביוות – סיומת "סקי" – ורשבסקי = מהעיר ורשה‪.‬‬
‫‪ ‬הודו – "קר" ‪ -‬נגאוקר‪ ,‬צ'ריקר (מקהילת צ'ארי בהודו)‬

‫‪5‬‬

‫סוגים עיקרים של מקורות שמות משפחה‬
‫‪ ‬שמות על שם אבי המשפחה או אם המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בשמות של מקומות ‪.‬‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם במשלח יד של אב המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בתכונות גוף או תכונות אופי בולטות‬
‫‪ ‬ראשי תיבות‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בעצמים‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בשילובים‬
‫‪ ‬שמות כינוי וחיבה‬
‫‪ ‬שיכול אותיות‬
‫‪6‬‬

‫שמות על שם אב המשפחה‬
‫‪ ‬חלק משמות המשפחה נגזרים משמו של אב המשפחה‬
‫הקדמון ‪:‬‬
‫‪ ‬אברמסון ‪ -‬על שם האב אברהם‬
‫‪ ‬מרקוס ‪ -‬על שם מרדכי‬
‫‪ ‬נחמיאס ‪ -‬על שם נחמיה‬
‫‪ ‬היימן ‪ -‬על שם חיים (בגרמנית)‬
‫‪ ‬ביבס – על שם חיים (בלדינו)‬
‫‪ ‬אהרוני‪ ,‬אגרון – ע"ש אהרון‬
‫‪ ‬זלמן ‪ ,‬סלמן – ע"ש שלמה‬
‫‪ ‬בינימיני – ע"ש בינימין‬
‫‪ ‬ועקנין – שם חיבה ליעקב בלשון‬
‫הברברית (מרוקו)‬
‫‪7‬‬

‫הזמרת סי‬
‫הימן‬

‫השף – ישראל‬
‫אהרוני‬

‫שמות על שם אם המשפחה‬
‫‪ ‬לא רק אב המשפחה היה מקור לשם המשפחה‪ ,‬לעיתים‬
‫השתמשו דווקא בשם האם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בייליס – בלה‬
‫חנקיס – חנה‬
‫חבקין – חווה‬
‫סורקיס – שרה‬
‫ריבקין – רבקה‬
‫בשעביס – בת שבע‬
‫דסה – הדסה‬

‫יצחק בשביס ‪-‬‬
‫זינגר‬

‫דנה דבורין‬
‫‪8‬‬

‫שמות משפחה ע"פ מקצוע‬
‫‪ ‬אנשים הוסיפו לעצמם (או ברוב המקרים הסביבה) שם‬
‫משפחה על סמך מקצועם או מקצוע בני משפחתם‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫אפשר בקלות לזהות את מוצאו של האדם על פי שם משפחתו‪.‬‬
‫‪ ‬כמעט כל המקצועות המסורתיים מופיעים בשמות המשפחה‬
‫במס' וריאציות ובמספר שפות ושם משפחה ע"פ מקצוע היה‬
‫שכיח מאוד‬

‫‪9‬‬

‫שמות שמקורם במשלח יד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ 10‬‬

‫נגר‬
‫חייט‬
‫גבאי‬
‫שוחט‬
‫חזן‬
‫בנאי‬
‫תורג'מן – מתורגמן‪.‬‬
‫שוסטר – סנדלר‪.‬‬
‫קאופמן – איש מסחר‪.‬‬
‫טוקר ‪ ,‬נקש – חרט‬
‫קנטור – חזן‬
‫שכטר – שוחט‪.‬‬
‫בוכבינדר ‪ -‬כורך ספרים‬
‫דבח – שוחט (ערבית)‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫טישלר – נגר‬
‫פרבר – צבע‬
‫גלזר – זגג‬
‫פישר –דייג‬
‫מקלר – מתווך‬
‫הררי – סוחר משי‬
‫מועלם – מורה (ערבית)‬
‫חדד‪ ,‬חדידה – מסגר‬
‫(חדיד = ברזל בערבית)‬
‫בייקר – אופה‬
‫דהן – עוסק בשמן‬
‫ברונפמן ‪ -‬מזקק‬
‫דיכטר – פייטן‬
‫ג'ימס בייקר‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (המשך)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬

‫‪‬‬

‫לידרמן‪ ,‬שניידר– חייט‬
‫שומאכר ‪ -‬סנדלר‬
‫מילר – טוחן בגרמנית‪ ,‬טחן (בערבית)‬
‫גולדמן ‪ ,‬זילברמן – צורף או סוחר זהב‬
‫(גולד= זהב זילבר = כסף )‬
‫סבן ‪ -‬מייצר סבונים‬
‫הולצר ‪ -‬נגר (הולץ = עץ)‬
‫בוסקילה – נושא אסל ועליו דלי מים למכירה‪.‬‬
‫בוקובזה – אופה (חובז = לחם בערבית)‬
‫חכם – רב (ערבית)‬
‫סעצ'י‪ ,‬סעתי – שען (כורדית‪ ,‬ערבית)‬
‫אלבז – מאלף בזים‬
‫אלמושנינו – חזן (ספרדית)‬
‫אלפנדרי – נגיד (ספרדית)‬

‫מיכאל שומאכר‬
‫(תראו מה יצא‬
‫מסנדלר)‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (היום )‬
‫‪ ‬גם היום מסתבר אנשים נוטים להצמיד שם של מקצוע ליד שם‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫‪ ‬למי אין בטלפון שם כמו‪" :‬משה תריסים"‬
‫‪ ‬יש חברה ידועה שנקראת "אבי שטיחים"‬
‫‪ ‬מי יודע מה שם משפחה של דני מהוצל"א ביסנ"מ ? – אף‬
‫אחד ! יותר נוח לקרוא לו "דני הוצל"א" וכך כולם יודעים מי זה‪.‬‬
‫‪ ‬לפני מס' שנים היה נגר בתחזוקה שהודבק לא הכינוי "אלי‬
‫לייסט" ולמסגר הודבק הכינוי "שלמה פיק" (סוג של ריתוך)‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫בהעדר שם משפחה‪ ,‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם כל שהוא תכונה‬
‫חיצונית בולטת כמו גודל גוף צבע גוף וכו' או תכונת אופי כמו‬
‫חוכמה‪ ,‬חריצות וכו' ושם זה נשאר אח"כ לבני משפחתו‬
‫‪ ‬טוויל‪ ,‬ויסוקר ‪ ,‬ארוך – גבוה‪.‬‬
‫‪ ‬זעירי‪ ,‬קליין ‪ ,‬קורץ = קטן‬
‫‪ ‬גרוס = גדול‪,‬‬
‫‪ ‬שוקרון‪ ,‬רוט = אדמוני‪.‬‬
‫‪ ‬שוורץ‪ ,‬וייס = שחור ולבן‬
‫‪ ‬מיטלמן ‪ -‬איש בינוני‬
‫‪ ‬אלתרמן‪ ,‬אלתמן ‪ -‬איש זקן‬
‫‪ 13‬צ'רניאק – שחור‬

‫ראלף קליין‬
‫(לא היה קטן בכלל)‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫‪ ‬בוקעי – בעל צלקת‬
‫‪ ‬שיטרית – חכם‪ ,‬מוכשר‬
‫‪ ‬אבולעפיה – אבי הבריאות‬
‫‪ ‬רייך ‪ ,‬רייכמן – עשיר‬
‫‪ ‬ארבייטמן ‪ -‬איש עבודה‬
‫‪ ‬גרובר – איש חזק ומחוספס‬
‫‪ ‬בר‪ ,‬ברמן – דב ‪ -‬איש דובים‬
‫‪ ‬כנפו – בעל גלימה בברברית‬
‫מאיר שיטרית‬
‫(בנסיון לפתוח‬
‫קרירה בשירה)‬
‫‪14‬‬

‫שמות שמקורם במוצא גיאוגרפי‬
‫למה אשכנזי לא אשכנזי?‬
‫‪ ‬היהודי הנודד‪.‬‬
‫‪ ‬במשך מאות שנים נדדו היהודים ממקום למקום בעיקר עקב‬
‫רדיפות‪ ,‬חיפוש פרנסה וכו'‬
‫‪ ‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם שם משפחה ע"פ מוצאו הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪ ‬זו הסיבה שאשכנזי בד"כ אינו אשכנזי מכיוון שקיבל את שמו‬
‫ככל הנראה לאחר שהיגר מארצות אשכנז לארץ מארצות‬
‫ספרד ‪ .‬אם היה נשאר בארצו לא היה יחוד כלשהו בכך שהוא‬
‫אשכנזי ולא היה נקרא כך‬

‫‪15‬‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬
‫‪ ‬צנעני – מצנעה בתימן‬
‫‪ ‬דמארי – מדמאר בתימן‬
‫‪ ‬צברי – מצבאר בתימן‬
‫‪ ‬שרעבי – משרעב בתימן‬
‫‪ ‬ברלינר – מברלין‬
‫‪ ‬טולדנו – מטולדו בספרד‬
‫‪ ‬אבו קסיס – מקסיס בספרד‬
‫‪ ‬אלקסלסי – מקסלס בספרד‬
‫‪ ‬מויאל – ממויה בספרד‬
‫‪ ‬ורשבסקי – מוורשה‬
‫‪  16‬אלפסי – מפס במרוקו‬

‫מרגלית צנעני‬
‫אבק דרכים‪....‬‬
‫אבי טולדו‬

‫אריה דרעי‬
‫בועז שרעבי‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬

‫אריה דרעי‬

‫‪17‬‬

‫‪ ‬ברזני – מבראזן‪ ,‬כורדיסטן‬
‫‪ ‬דרעי‪ ,‬אדרעי – מעמק‬
‫הדרע במרוקו‬
‫‪ ‬הלפרין – מהילברון‪ ,‬גרמניה‬
‫‪ ‬בן שושן – משושן בפרס‬
‫‪ ‬אלמקייס – משבט מקייס‬
‫במרוקו‬
‫‪ ‬זגורי – מזגורה במרוקו‬
‫‪ ‬יזדי – מיזד פרס‬
‫‪ ‬שיראזי – משירז בפרס‬
‫‪ ‬פולק – פולני‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כ"ץ – כוהן צדק‪.‬‬
‫‪ ‬ש"ץ – שליח ציבור‬
‫‪ ‬שו"ר – שוחט ורב‪.‬‬
‫‪ ‬מזא"ה – מזרע אהרון הכהן‪.‬‬
‫‪ ‬שז"ר – שלמה זלמן רובשוב‪.‬‬
‫‪ ‬ז"ק – זרע‪/‬זכר קדושים‬
‫‪ ‬ב"ק – בני קדושים‬
‫‪ ‬יש"י – יחד שבטי ישראל‬
‫‪ ‬אזולאי – כהן "אישה זונה וחללה‬
‫לא יקחו" (ויקרא כ"א‪ ,‬ז')‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫מטרת השיכול והר"ת היתה‬
‫בעיקר להצניע את היהדות‬
‫מחשש להתנכלויות‪.‬‬
‫שימו לב למס' הוריאציות הרב‬
‫למשפחת כהן‬

‫זלמן שז"ר‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כג"ן – כהן גדול‬
‫‪ ‬ד"ץ – דיין צדק‬
‫‪ ‬זילכה – זכר לכהן הגדול‬
‫‪ ‬קפלן – כהן בפולנית‬
‫‪ ‬וויל – לוי (בשיכול אותיות)‬
‫‪ ‬סגל – סגן לויה (לוי)‬
‫אורנה ומשה ד"ץ‬
‫(בזמנים יפים)‬

‫‪19‬‬

‫רח' קפלן (אליעזר)‬
‫בתל אביב‬

‫שמות שמקורם מהטבע או עצמים‬
‫יהודים (בד"כ מארצות אשכנז) נהגו להוסיף לעצמם שמות‬
‫משפחה מהטבע ‪ ,‬אבנים טובות וכו' ‪:‬‬
‫‪ ‬רוזנטל – עמק הורדים‪.‬‬
‫‪ ‬בלומנקרנץ – זר פרחים‪.‬‬
‫‪ ‬רוזנברג – הר ורדים‬
‫‪ ‬גולדברג – הר פז‪ ,‬הר זהב‬
‫‪ ‬זילברשטיין – אבן כסף‬
‫‪ ‬אוקסנברג – הר שור‪.‬‬
‫‪ ‬שוורצנברג – הר שחור‪.‬‬
‫‪ ‬אייזנברג – הר ברזל‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪ ‬אפלבוים – עץ תפוחים‬
‫‪ ‬מנדלבאום – עץ שקדיה‪.‬‬
‫‪ ‬קליינשטיין – אבן קטנה‬

‫רמי קליינשטיין‬
‫(ממש כמו אבן קטנה)‬

‫ע"פ השלט בכניסה לבית‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי השלט שהיה קבוע על‬
‫ביתו של האב הקדמון של המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬למשפ' רוטשילד הידועה –ניתן על שם‬
‫השלט האדום שהיה קבוע על בית המשפחה‬
‫בפרנקפורט‬
‫‪ ‬שם המשפחה גנץ ‪ -‬ניתן על שם תמונת‬
‫האווז שהיה מצויר על שלט בפתח‬
‫בית המשפחה‪ ,‬וכן הלאה‬

‫האלוף בני גנץ‬

‫‪ ‬שלטי הבתים שימשו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כעזרה לציון בית מסוים‪,‬‬
‫במקום מספר הבית שאנו משתמשים בו כיום‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ע"פ יום או עונה‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי היום בשבוע‪ ,‬החודש או‬
‫העונה הקובעים או החשובים בחיי אבי המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬שם המשפחה מונטאג = יום שני‬
‫‪ ‬זונטאג = יום ראשון‪,‬‬
‫‪ ‬משפחת זומר = קיץ (בגרמנית)‬
‫‪ ‬וינטר = חורף‬
‫איצטדיון וינטר‬
‫(בקיץ)‬

‫‪22‬‬

‫שמות משפחה בקהילה האתיופית‬
‫‪ ‬באתיופיה לא נהוג לתת שמות משפחה‬
‫‪ ‬אדם מכונה בשמו הפרטי‪ ,‬שם אביו ושם סבו‪ ,‬בדומה לנהוג‬
‫בתקופת התנ"ך‬
‫‪ ‬כשעלו יהודי אתיופיה לישראל‪ ,‬הם נדרשו על ידי הרשויות‬
‫להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל‬
‫‪ ‬לרוב‪ ,‬בחרו לקחת את שם הסב‬
‫והפכו אתו לשם משפחה‬
‫‪ ‬במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם‬
‫‪ ‬המשפחה על פי אביו של הסב‬
‫‪ ‬במקרה בהם אב המשפחה לא חי ‪ -‬נקבע השם על פי שם‬
‫‪ 23‬האב המנוח‬

‫חידון עיברות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪24‬‬

‫דוד בן גוריון‪.‬‬
‫גולדה מאיר‪.‬‬
‫יצחק בן צבי‪.‬‬
‫לוי אשכול‪.‬‬
‫יגאל ידין‪.‬‬
‫משה שרת‪.‬‬
‫יצחק שמיר‪.‬‬
‫פנחס ספיר‪.‬‬
‫אהוד ברק‪.‬‬
‫אריק שרון‪.‬‬
‫יצחק רבין‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫דוד גרין (ירוק)‪.‬‬
‫גולדה מאירסון (בן מאיר )‬
‫יצחק שישלביץ (לאביו קראו צבי)‬
‫שקולניק‬
‫סוקניק‬
‫משה שרתוק‪.‬‬
‫יצחק יזרניצקי‬
‫פנחס קוזלובסקי‬
‫ברוג‬
‫אריק שיינרמן‬
‫רוביצוב‬

‫ערך אריה בלסיאנו‬

‫בלסיאנו = שיבוש של ולנסיאנו מהעיר ולנסיה‬
‫בספרד‬
‫‪25‬‬

‫‪Confidential‬‬


Slide 21

‫שמות משפחה‬
‫ביהדות‬
‫ערך אריה בלסיאנו‬
‫‪1‬‬

‫‪Confidential‬‬

‫שמות משפחה בעת העתיקה וימי הביניים‬
‫‪ ‬בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב ובני‬
‫האדם נקראו בעיקר על שם אביהם ‪:‬‬
‫‪ ‬יהושוע בן נון‬
‫‪ ‬דוד בן ישי‬
‫‪ ‬יוסף בן מתתיהו‬
‫‪ ‬רבי שמעון בר יוחאי‬
‫‪ ‬רבי משה בן מימון (הרמב"ם)‬
‫‪‬‬

‫או ע"פ מוצא או שיוך גיאוגרפי‬
‫‪ ‬אוריה החיתי‬
‫‪ ‬נבל הכרמלי‬
‫‪ ‬רבי יוסי הגלילי‬

‫‪2‬‬

‫דוד בן ישי‬

‫הרמב"ם‬

‫שמות משפחה ביהדות‬
‫‪ ‬השימוש בשמות משפחה אצל יהודים מופיע לראשונה במאה‬
‫העשירית בצרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה וצפון אפריקה‬
‫‪ ‬במרכז אירופה ובמזרחה‪ ,‬שמות משפחה נכנסו לשימוש‬
‫במאה ה ‪ , 16‬בעיקר אצל משפחות ממעמד גבוה‬
‫‪ ‬נשיאת שם משפחה הייתה סימן למעמד גבוה ומכובד‬
‫‪ ‬רק במאה ה ‪ 18‬בקירוב החלו רוב היהודים לאמץ להם שמות‬
‫משפחה‪ .‬ממספר סיבות ‪ ,‬לדוגמא צו השלטון לצורכי מיסוי‪,‬‬
‫גיוס לצבא וכו'‬
‫‪ ‬שמות המשפחה היהודיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬שמות שמשפחות יהודיות בחרו לעצמן‬
‫‪ ‬שמות שהוצמדו להן על ידי הסביבה או השלטון‬
‫‪3‬‬

‫מקורות שמות משפחה ביהדות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪4‬‬

‫בעיקר על המקורות היהודיים התנ"כיים (שמעון‪ ,‬דוד‪ ,‬יעקב‪ ,‬אברהם‪,‬‬
‫אהרון‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫גם שמות של מקומות תנ"כיים‪ ,‬ערים‪ ,‬אתרים ומבנים בארץ ישראל‬
‫(ירושלים‪ ,‬בית לחם‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫בד"כ לא השתמשו היהודים בשם כפשוטו‪ ,‬אלא שינו מעט את צורתו‬
‫(בצליל או בכתיב) או הוסיפו לו תחיליות או סופיות בלשון המקום שבו‬
‫חיו‪ .‬וזאת בכדי לשמור על מסורת אבותיהם‪ ,‬וגם לחיות בשלום ולהשתלב‬
‫בחברה הלא‪-‬יהודית שבקרבה חיו‪.‬‬
‫לדוגמא השם התנ"כי נתן‪ ,‬הפך לשם המשפחה נתנזון‪( ,‬בגרמנית וביידיש‬
‫ בן נתן‪ ).‬הסופית "זון" ‪ -‬צליל גרמני; יעקב הפך לשם המשפחה ועקנין‪,‬‬‫שהוא שם חיבה והקטנה ליעקב בלשון הברברית‪ .‬שינוי הצורה שיווה‬
‫לשם צליל ערבי‪-‬ברברי‬

‫סיומות‬
‫‪ ‬רוסיה – "איץ'" או "ויץ'" = בן‪ .‬ברקוביץ' = הבן של ברקו‪,‬‬
‫הורביץ = בן חור‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "זאדה" – בן‪ .‬יוספזאדה = בן יוסף‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "יאן" דוידיאן = בן דוד‬
‫‪ ‬בוכרים – "יוף" שמחיוף = בן שמחה‬
‫אלעד שמחיוף‬
‫‪ ‬גרוזיה – "שווילי" – בן‪ .‬ברוכשווילי = בן ברוך‬
‫‪ ‬אירופה – "זון"‪" ,‬סון" – בן‪ .‬הירשזון = בן צבי‪.‬‬
‫‪ ‬ארצות סלאביוות – סיומת "סקי" – ורשבסקי = מהעיר ורשה‪.‬‬
‫‪ ‬הודו – "קר" ‪ -‬נגאוקר‪ ,‬צ'ריקר (מקהילת צ'ארי בהודו)‬

‫‪5‬‬

‫סוגים עיקרים של מקורות שמות משפחה‬
‫‪ ‬שמות על שם אבי המשפחה או אם המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בשמות של מקומות ‪.‬‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם במשלח יד של אב המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בתכונות גוף או תכונות אופי בולטות‬
‫‪ ‬ראשי תיבות‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בעצמים‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בשילובים‬
‫‪ ‬שמות כינוי וחיבה‬
‫‪ ‬שיכול אותיות‬
‫‪6‬‬

‫שמות על שם אב המשפחה‬
‫‪ ‬חלק משמות המשפחה נגזרים משמו של אב המשפחה‬
‫הקדמון ‪:‬‬
‫‪ ‬אברמסון ‪ -‬על שם האב אברהם‬
‫‪ ‬מרקוס ‪ -‬על שם מרדכי‬
‫‪ ‬נחמיאס ‪ -‬על שם נחמיה‬
‫‪ ‬היימן ‪ -‬על שם חיים (בגרמנית)‬
‫‪ ‬ביבס – על שם חיים (בלדינו)‬
‫‪ ‬אהרוני‪ ,‬אגרון – ע"ש אהרון‬
‫‪ ‬זלמן ‪ ,‬סלמן – ע"ש שלמה‬
‫‪ ‬בינימיני – ע"ש בינימין‬
‫‪ ‬ועקנין – שם חיבה ליעקב בלשון‬
‫הברברית (מרוקו)‬
‫‪7‬‬

‫הזמרת סי‬
‫הימן‬

‫השף – ישראל‬
‫אהרוני‬

‫שמות על שם אם המשפחה‬
‫‪ ‬לא רק אב המשפחה היה מקור לשם המשפחה‪ ,‬לעיתים‬
‫השתמשו דווקא בשם האם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בייליס – בלה‬
‫חנקיס – חנה‬
‫חבקין – חווה‬
‫סורקיס – שרה‬
‫ריבקין – רבקה‬
‫בשעביס – בת שבע‬
‫דסה – הדסה‬

‫יצחק בשביס ‪-‬‬
‫זינגר‬

‫דנה דבורין‬
‫‪8‬‬

‫שמות משפחה ע"פ מקצוע‬
‫‪ ‬אנשים הוסיפו לעצמם (או ברוב המקרים הסביבה) שם‬
‫משפחה על סמך מקצועם או מקצוע בני משפחתם‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫אפשר בקלות לזהות את מוצאו של האדם על פי שם משפחתו‪.‬‬
‫‪ ‬כמעט כל המקצועות המסורתיים מופיעים בשמות המשפחה‬
‫במס' וריאציות ובמספר שפות ושם משפחה ע"פ מקצוע היה‬
‫שכיח מאוד‬

‫‪9‬‬

‫שמות שמקורם במשלח יד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ 10‬‬

‫נגר‬
‫חייט‬
‫גבאי‬
‫שוחט‬
‫חזן‬
‫בנאי‬
‫תורג'מן – מתורגמן‪.‬‬
‫שוסטר – סנדלר‪.‬‬
‫קאופמן – איש מסחר‪.‬‬
‫טוקר ‪ ,‬נקש – חרט‬
‫קנטור – חזן‬
‫שכטר – שוחט‪.‬‬
‫בוכבינדר ‪ -‬כורך ספרים‬
‫דבח – שוחט (ערבית)‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫טישלר – נגר‬
‫פרבר – צבע‬
‫גלזר – זגג‬
‫פישר –דייג‬
‫מקלר – מתווך‬
‫הררי – סוחר משי‬
‫מועלם – מורה (ערבית)‬
‫חדד‪ ,‬חדידה – מסגר‬
‫(חדיד = ברזל בערבית)‬
‫בייקר – אופה‬
‫דהן – עוסק בשמן‬
‫ברונפמן ‪ -‬מזקק‬
‫דיכטר – פייטן‬
‫ג'ימס בייקר‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (המשך)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬

‫‪‬‬

‫לידרמן‪ ,‬שניידר– חייט‬
‫שומאכר ‪ -‬סנדלר‬
‫מילר – טוחן בגרמנית‪ ,‬טחן (בערבית)‬
‫גולדמן ‪ ,‬זילברמן – צורף או סוחר זהב‬
‫(גולד= זהב זילבר = כסף )‬
‫סבן ‪ -‬מייצר סבונים‬
‫הולצר ‪ -‬נגר (הולץ = עץ)‬
‫בוסקילה – נושא אסל ועליו דלי מים למכירה‪.‬‬
‫בוקובזה – אופה (חובז = לחם בערבית)‬
‫חכם – רב (ערבית)‬
‫סעצ'י‪ ,‬סעתי – שען (כורדית‪ ,‬ערבית)‬
‫אלבז – מאלף בזים‬
‫אלמושנינו – חזן (ספרדית)‬
‫אלפנדרי – נגיד (ספרדית)‬

‫מיכאל שומאכר‬
‫(תראו מה יצא‬
‫מסנדלר)‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (היום )‬
‫‪ ‬גם היום מסתבר אנשים נוטים להצמיד שם של מקצוע ליד שם‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫‪ ‬למי אין בטלפון שם כמו‪" :‬משה תריסים"‬
‫‪ ‬יש חברה ידועה שנקראת "אבי שטיחים"‬
‫‪ ‬מי יודע מה שם משפחה של דני מהוצל"א ביסנ"מ ? – אף‬
‫אחד ! יותר נוח לקרוא לו "דני הוצל"א" וכך כולם יודעים מי זה‪.‬‬
‫‪ ‬לפני מס' שנים היה נגר בתחזוקה שהודבק לא הכינוי "אלי‬
‫לייסט" ולמסגר הודבק הכינוי "שלמה פיק" (סוג של ריתוך)‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫בהעדר שם משפחה‪ ,‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם כל שהוא תכונה‬
‫חיצונית בולטת כמו גודל גוף צבע גוף וכו' או תכונת אופי כמו‬
‫חוכמה‪ ,‬חריצות וכו' ושם זה נשאר אח"כ לבני משפחתו‬
‫‪ ‬טוויל‪ ,‬ויסוקר ‪ ,‬ארוך – גבוה‪.‬‬
‫‪ ‬זעירי‪ ,‬קליין ‪ ,‬קורץ = קטן‬
‫‪ ‬גרוס = גדול‪,‬‬
‫‪ ‬שוקרון‪ ,‬רוט = אדמוני‪.‬‬
‫‪ ‬שוורץ‪ ,‬וייס = שחור ולבן‬
‫‪ ‬מיטלמן ‪ -‬איש בינוני‬
‫‪ ‬אלתרמן‪ ,‬אלתמן ‪ -‬איש זקן‬
‫‪ 13‬צ'רניאק – שחור‬

‫ראלף קליין‬
‫(לא היה קטן בכלל)‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫‪ ‬בוקעי – בעל צלקת‬
‫‪ ‬שיטרית – חכם‪ ,‬מוכשר‬
‫‪ ‬אבולעפיה – אבי הבריאות‬
‫‪ ‬רייך ‪ ,‬רייכמן – עשיר‬
‫‪ ‬ארבייטמן ‪ -‬איש עבודה‬
‫‪ ‬גרובר – איש חזק ומחוספס‬
‫‪ ‬בר‪ ,‬ברמן – דב ‪ -‬איש דובים‬
‫‪ ‬כנפו – בעל גלימה בברברית‬
‫מאיר שיטרית‬
‫(בנסיון לפתוח‬
‫קרירה בשירה)‬
‫‪14‬‬

‫שמות שמקורם במוצא גיאוגרפי‬
‫למה אשכנזי לא אשכנזי?‬
‫‪ ‬היהודי הנודד‪.‬‬
‫‪ ‬במשך מאות שנים נדדו היהודים ממקום למקום בעיקר עקב‬
‫רדיפות‪ ,‬חיפוש פרנסה וכו'‬
‫‪ ‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם שם משפחה ע"פ מוצאו הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪ ‬זו הסיבה שאשכנזי בד"כ אינו אשכנזי מכיוון שקיבל את שמו‬
‫ככל הנראה לאחר שהיגר מארצות אשכנז לארץ מארצות‬
‫ספרד ‪ .‬אם היה נשאר בארצו לא היה יחוד כלשהו בכך שהוא‬
‫אשכנזי ולא היה נקרא כך‬

‫‪15‬‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬
‫‪ ‬צנעני – מצנעה בתימן‬
‫‪ ‬דמארי – מדמאר בתימן‬
‫‪ ‬צברי – מצבאר בתימן‬
‫‪ ‬שרעבי – משרעב בתימן‬
‫‪ ‬ברלינר – מברלין‬
‫‪ ‬טולדנו – מטולדו בספרד‬
‫‪ ‬אבו קסיס – מקסיס בספרד‬
‫‪ ‬אלקסלסי – מקסלס בספרד‬
‫‪ ‬מויאל – ממויה בספרד‬
‫‪ ‬ורשבסקי – מוורשה‬
‫‪  16‬אלפסי – מפס במרוקו‬

‫מרגלית צנעני‬
‫אבק דרכים‪....‬‬
‫אבי טולדו‬

‫אריה דרעי‬
‫בועז שרעבי‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬

‫אריה דרעי‬

‫‪17‬‬

‫‪ ‬ברזני – מבראזן‪ ,‬כורדיסטן‬
‫‪ ‬דרעי‪ ,‬אדרעי – מעמק‬
‫הדרע במרוקו‬
‫‪ ‬הלפרין – מהילברון‪ ,‬גרמניה‬
‫‪ ‬בן שושן – משושן בפרס‬
‫‪ ‬אלמקייס – משבט מקייס‬
‫במרוקו‬
‫‪ ‬זגורי – מזגורה במרוקו‬
‫‪ ‬יזדי – מיזד פרס‬
‫‪ ‬שיראזי – משירז בפרס‬
‫‪ ‬פולק – פולני‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כ"ץ – כוהן צדק‪.‬‬
‫‪ ‬ש"ץ – שליח ציבור‬
‫‪ ‬שו"ר – שוחט ורב‪.‬‬
‫‪ ‬מזא"ה – מזרע אהרון הכהן‪.‬‬
‫‪ ‬שז"ר – שלמה זלמן רובשוב‪.‬‬
‫‪ ‬ז"ק – זרע‪/‬זכר קדושים‬
‫‪ ‬ב"ק – בני קדושים‬
‫‪ ‬יש"י – יחד שבטי ישראל‬
‫‪ ‬אזולאי – כהן "אישה זונה וחללה‬
‫לא יקחו" (ויקרא כ"א‪ ,‬ז')‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫מטרת השיכול והר"ת היתה‬
‫בעיקר להצניע את היהדות‬
‫מחשש להתנכלויות‪.‬‬
‫שימו לב למס' הוריאציות הרב‬
‫למשפחת כהן‬

‫זלמן שז"ר‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כג"ן – כהן גדול‬
‫‪ ‬ד"ץ – דיין צדק‬
‫‪ ‬זילכה – זכר לכהן הגדול‬
‫‪ ‬קפלן – כהן בפולנית‬
‫‪ ‬וויל – לוי (בשיכול אותיות)‬
‫‪ ‬סגל – סגן לויה (לוי)‬
‫אורנה ומשה ד"ץ‬
‫(בזמנים יפים)‬

‫‪19‬‬

‫רח' קפלן (אליעזר)‬
‫בתל אביב‬

‫שמות שמקורם מהטבע או עצמים‬
‫יהודים (בד"כ מארצות אשכנז) נהגו להוסיף לעצמם שמות‬
‫משפחה מהטבע ‪ ,‬אבנים טובות וכו' ‪:‬‬
‫‪ ‬רוזנטל – עמק הורדים‪.‬‬
‫‪ ‬בלומנקרנץ – זר פרחים‪.‬‬
‫‪ ‬רוזנברג – הר ורדים‬
‫‪ ‬גולדברג – הר פז‪ ,‬הר זהב‬
‫‪ ‬זילברשטיין – אבן כסף‬
‫‪ ‬אוקסנברג – הר שור‪.‬‬
‫‪ ‬שוורצנברג – הר שחור‪.‬‬
‫‪ ‬אייזנברג – הר ברזל‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪ ‬אפלבוים – עץ תפוחים‬
‫‪ ‬מנדלבאום – עץ שקדיה‪.‬‬
‫‪ ‬קליינשטיין – אבן קטנה‬

‫רמי קליינשטיין‬
‫(ממש כמו אבן קטנה)‬

‫ע"פ השלט בכניסה לבית‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי השלט שהיה קבוע על‬
‫ביתו של האב הקדמון של המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬למשפ' רוטשילד הידועה –ניתן על שם‬
‫השלט האדום שהיה קבוע על בית המשפחה‬
‫בפרנקפורט‬
‫‪ ‬שם המשפחה גנץ ‪ -‬ניתן על שם תמונת‬
‫האווז שהיה מצויר על שלט בפתח‬
‫בית המשפחה‪ ,‬וכן הלאה‬

‫האלוף בני גנץ‬

‫‪ ‬שלטי הבתים שימשו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כעזרה לציון בית מסוים‪,‬‬
‫במקום מספר הבית שאנו משתמשים בו כיום‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ע"פ יום או עונה‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי היום בשבוע‪ ,‬החודש או‬
‫העונה הקובעים או החשובים בחיי אבי המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬שם המשפחה מונטאג = יום שני‬
‫‪ ‬זונטאג = יום ראשון‪,‬‬
‫‪ ‬משפחת זומר = קיץ (בגרמנית)‬
‫‪ ‬וינטר = חורף‬
‫איצטדיון וינטר‬
‫(בקיץ)‬

‫‪22‬‬

‫שמות משפחה בקהילה האתיופית‬
‫‪ ‬באתיופיה לא נהוג לתת שמות משפחה‬
‫‪ ‬אדם מכונה בשמו הפרטי‪ ,‬שם אביו ושם סבו‪ ,‬בדומה לנהוג‬
‫בתקופת התנ"ך‬
‫‪ ‬כשעלו יהודי אתיופיה לישראל‪ ,‬הם נדרשו על ידי הרשויות‬
‫להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל‬
‫‪ ‬לרוב‪ ,‬בחרו לקחת את שם הסב‬
‫והפכו אתו לשם משפחה‬
‫‪ ‬במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם‬
‫‪ ‬המשפחה על פי אביו של הסב‬
‫‪ ‬במקרה בהם אב המשפחה לא חי ‪ -‬נקבע השם על פי שם‬
‫‪ 23‬האב המנוח‬

‫חידון עיברות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪24‬‬

‫דוד בן גוריון‪.‬‬
‫גולדה מאיר‪.‬‬
‫יצחק בן צבי‪.‬‬
‫לוי אשכול‪.‬‬
‫יגאל ידין‪.‬‬
‫משה שרת‪.‬‬
‫יצחק שמיר‪.‬‬
‫פנחס ספיר‪.‬‬
‫אהוד ברק‪.‬‬
‫אריק שרון‪.‬‬
‫יצחק רבין‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫דוד גרין (ירוק)‪.‬‬
‫גולדה מאירסון (בן מאיר )‬
‫יצחק שישלביץ (לאביו קראו צבי)‬
‫שקולניק‬
‫סוקניק‬
‫משה שרתוק‪.‬‬
‫יצחק יזרניצקי‬
‫פנחס קוזלובסקי‬
‫ברוג‬
‫אריק שיינרמן‬
‫רוביצוב‬

‫ערך אריה בלסיאנו‬

‫בלסיאנו = שיבוש של ולנסיאנו מהעיר ולנסיה‬
‫בספרד‬
‫‪25‬‬

‫‪Confidential‬‬


Slide 22

‫שמות משפחה‬
‫ביהדות‬
‫ערך אריה בלסיאנו‬
‫‪1‬‬

‫‪Confidential‬‬

‫שמות משפחה בעת העתיקה וימי הביניים‬
‫‪ ‬בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב ובני‬
‫האדם נקראו בעיקר על שם אביהם ‪:‬‬
‫‪ ‬יהושוע בן נון‬
‫‪ ‬דוד בן ישי‬
‫‪ ‬יוסף בן מתתיהו‬
‫‪ ‬רבי שמעון בר יוחאי‬
‫‪ ‬רבי משה בן מימון (הרמב"ם)‬
‫‪‬‬

‫או ע"פ מוצא או שיוך גיאוגרפי‬
‫‪ ‬אוריה החיתי‬
‫‪ ‬נבל הכרמלי‬
‫‪ ‬רבי יוסי הגלילי‬

‫‪2‬‬

‫דוד בן ישי‬

‫הרמב"ם‬

‫שמות משפחה ביהדות‬
‫‪ ‬השימוש בשמות משפחה אצל יהודים מופיע לראשונה במאה‬
‫העשירית בצרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה וצפון אפריקה‬
‫‪ ‬במרכז אירופה ובמזרחה‪ ,‬שמות משפחה נכנסו לשימוש‬
‫במאה ה ‪ , 16‬בעיקר אצל משפחות ממעמד גבוה‬
‫‪ ‬נשיאת שם משפחה הייתה סימן למעמד גבוה ומכובד‬
‫‪ ‬רק במאה ה ‪ 18‬בקירוב החלו רוב היהודים לאמץ להם שמות‬
‫משפחה‪ .‬ממספר סיבות ‪ ,‬לדוגמא צו השלטון לצורכי מיסוי‪,‬‬
‫גיוס לצבא וכו'‬
‫‪ ‬שמות המשפחה היהודיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬שמות שמשפחות יהודיות בחרו לעצמן‬
‫‪ ‬שמות שהוצמדו להן על ידי הסביבה או השלטון‬
‫‪3‬‬

‫מקורות שמות משפחה ביהדות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪4‬‬

‫בעיקר על המקורות היהודיים התנ"כיים (שמעון‪ ,‬דוד‪ ,‬יעקב‪ ,‬אברהם‪,‬‬
‫אהרון‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫גם שמות של מקומות תנ"כיים‪ ,‬ערים‪ ,‬אתרים ומבנים בארץ ישראל‬
‫(ירושלים‪ ,‬בית לחם‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫בד"כ לא השתמשו היהודים בשם כפשוטו‪ ,‬אלא שינו מעט את צורתו‬
‫(בצליל או בכתיב) או הוסיפו לו תחיליות או סופיות בלשון המקום שבו‬
‫חיו‪ .‬וזאת בכדי לשמור על מסורת אבותיהם‪ ,‬וגם לחיות בשלום ולהשתלב‬
‫בחברה הלא‪-‬יהודית שבקרבה חיו‪.‬‬
‫לדוגמא השם התנ"כי נתן‪ ,‬הפך לשם המשפחה נתנזון‪( ,‬בגרמנית וביידיש‬
‫ בן נתן‪ ).‬הסופית "זון" ‪ -‬צליל גרמני; יעקב הפך לשם המשפחה ועקנין‪,‬‬‫שהוא שם חיבה והקטנה ליעקב בלשון הברברית‪ .‬שינוי הצורה שיווה‬
‫לשם צליל ערבי‪-‬ברברי‬

‫סיומות‬
‫‪ ‬רוסיה – "איץ'" או "ויץ'" = בן‪ .‬ברקוביץ' = הבן של ברקו‪,‬‬
‫הורביץ = בן חור‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "זאדה" – בן‪ .‬יוספזאדה = בן יוסף‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "יאן" דוידיאן = בן דוד‬
‫‪ ‬בוכרים – "יוף" שמחיוף = בן שמחה‬
‫אלעד שמחיוף‬
‫‪ ‬גרוזיה – "שווילי" – בן‪ .‬ברוכשווילי = בן ברוך‬
‫‪ ‬אירופה – "זון"‪" ,‬סון" – בן‪ .‬הירשזון = בן צבי‪.‬‬
‫‪ ‬ארצות סלאביוות – סיומת "סקי" – ורשבסקי = מהעיר ורשה‪.‬‬
‫‪ ‬הודו – "קר" ‪ -‬נגאוקר‪ ,‬צ'ריקר (מקהילת צ'ארי בהודו)‬

‫‪5‬‬

‫סוגים עיקרים של מקורות שמות משפחה‬
‫‪ ‬שמות על שם אבי המשפחה או אם המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בשמות של מקומות ‪.‬‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם במשלח יד של אב המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בתכונות גוף או תכונות אופי בולטות‬
‫‪ ‬ראשי תיבות‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בעצמים‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בשילובים‬
‫‪ ‬שמות כינוי וחיבה‬
‫‪ ‬שיכול אותיות‬
‫‪6‬‬

‫שמות על שם אב המשפחה‬
‫‪ ‬חלק משמות המשפחה נגזרים משמו של אב המשפחה‬
‫הקדמון ‪:‬‬
‫‪ ‬אברמסון ‪ -‬על שם האב אברהם‬
‫‪ ‬מרקוס ‪ -‬על שם מרדכי‬
‫‪ ‬נחמיאס ‪ -‬על שם נחמיה‬
‫‪ ‬היימן ‪ -‬על שם חיים (בגרמנית)‬
‫‪ ‬ביבס – על שם חיים (בלדינו)‬
‫‪ ‬אהרוני‪ ,‬אגרון – ע"ש אהרון‬
‫‪ ‬זלמן ‪ ,‬סלמן – ע"ש שלמה‬
‫‪ ‬בינימיני – ע"ש בינימין‬
‫‪ ‬ועקנין – שם חיבה ליעקב בלשון‬
‫הברברית (מרוקו)‬
‫‪7‬‬

‫הזמרת סי‬
‫הימן‬

‫השף – ישראל‬
‫אהרוני‬

‫שמות על שם אם המשפחה‬
‫‪ ‬לא רק אב המשפחה היה מקור לשם המשפחה‪ ,‬לעיתים‬
‫השתמשו דווקא בשם האם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בייליס – בלה‬
‫חנקיס – חנה‬
‫חבקין – חווה‬
‫סורקיס – שרה‬
‫ריבקין – רבקה‬
‫בשעביס – בת שבע‬
‫דסה – הדסה‬

‫יצחק בשביס ‪-‬‬
‫זינגר‬

‫דנה דבורין‬
‫‪8‬‬

‫שמות משפחה ע"פ מקצוע‬
‫‪ ‬אנשים הוסיפו לעצמם (או ברוב המקרים הסביבה) שם‬
‫משפחה על סמך מקצועם או מקצוע בני משפחתם‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫אפשר בקלות לזהות את מוצאו של האדם על פי שם משפחתו‪.‬‬
‫‪ ‬כמעט כל המקצועות המסורתיים מופיעים בשמות המשפחה‬
‫במס' וריאציות ובמספר שפות ושם משפחה ע"פ מקצוע היה‬
‫שכיח מאוד‬

‫‪9‬‬

‫שמות שמקורם במשלח יד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ 10‬‬

‫נגר‬
‫חייט‬
‫גבאי‬
‫שוחט‬
‫חזן‬
‫בנאי‬
‫תורג'מן – מתורגמן‪.‬‬
‫שוסטר – סנדלר‪.‬‬
‫קאופמן – איש מסחר‪.‬‬
‫טוקר ‪ ,‬נקש – חרט‬
‫קנטור – חזן‬
‫שכטר – שוחט‪.‬‬
‫בוכבינדר ‪ -‬כורך ספרים‬
‫דבח – שוחט (ערבית)‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫טישלר – נגר‬
‫פרבר – צבע‬
‫גלזר – זגג‬
‫פישר –דייג‬
‫מקלר – מתווך‬
‫הררי – סוחר משי‬
‫מועלם – מורה (ערבית)‬
‫חדד‪ ,‬חדידה – מסגר‬
‫(חדיד = ברזל בערבית)‬
‫בייקר – אופה‬
‫דהן – עוסק בשמן‬
‫ברונפמן ‪ -‬מזקק‬
‫דיכטר – פייטן‬
‫ג'ימס בייקר‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (המשך)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬

‫‪‬‬

‫לידרמן‪ ,‬שניידר– חייט‬
‫שומאכר ‪ -‬סנדלר‬
‫מילר – טוחן בגרמנית‪ ,‬טחן (בערבית)‬
‫גולדמן ‪ ,‬זילברמן – צורף או סוחר זהב‬
‫(גולד= זהב זילבר = כסף )‬
‫סבן ‪ -‬מייצר סבונים‬
‫הולצר ‪ -‬נגר (הולץ = עץ)‬
‫בוסקילה – נושא אסל ועליו דלי מים למכירה‪.‬‬
‫בוקובזה – אופה (חובז = לחם בערבית)‬
‫חכם – רב (ערבית)‬
‫סעצ'י‪ ,‬סעתי – שען (כורדית‪ ,‬ערבית)‬
‫אלבז – מאלף בזים‬
‫אלמושנינו – חזן (ספרדית)‬
‫אלפנדרי – נגיד (ספרדית)‬

‫מיכאל שומאכר‬
‫(תראו מה יצא‬
‫מסנדלר)‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (היום )‬
‫‪ ‬גם היום מסתבר אנשים נוטים להצמיד שם של מקצוע ליד שם‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫‪ ‬למי אין בטלפון שם כמו‪" :‬משה תריסים"‬
‫‪ ‬יש חברה ידועה שנקראת "אבי שטיחים"‬
‫‪ ‬מי יודע מה שם משפחה של דני מהוצל"א ביסנ"מ ? – אף‬
‫אחד ! יותר נוח לקרוא לו "דני הוצל"א" וכך כולם יודעים מי זה‪.‬‬
‫‪ ‬לפני מס' שנים היה נגר בתחזוקה שהודבק לא הכינוי "אלי‬
‫לייסט" ולמסגר הודבק הכינוי "שלמה פיק" (סוג של ריתוך)‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫בהעדר שם משפחה‪ ,‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם כל שהוא תכונה‬
‫חיצונית בולטת כמו גודל גוף צבע גוף וכו' או תכונת אופי כמו‬
‫חוכמה‪ ,‬חריצות וכו' ושם זה נשאר אח"כ לבני משפחתו‬
‫‪ ‬טוויל‪ ,‬ויסוקר ‪ ,‬ארוך – גבוה‪.‬‬
‫‪ ‬זעירי‪ ,‬קליין ‪ ,‬קורץ = קטן‬
‫‪ ‬גרוס = גדול‪,‬‬
‫‪ ‬שוקרון‪ ,‬רוט = אדמוני‪.‬‬
‫‪ ‬שוורץ‪ ,‬וייס = שחור ולבן‬
‫‪ ‬מיטלמן ‪ -‬איש בינוני‬
‫‪ ‬אלתרמן‪ ,‬אלתמן ‪ -‬איש זקן‬
‫‪ 13‬צ'רניאק – שחור‬

‫ראלף קליין‬
‫(לא היה קטן בכלל)‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫‪ ‬בוקעי – בעל צלקת‬
‫‪ ‬שיטרית – חכם‪ ,‬מוכשר‬
‫‪ ‬אבולעפיה – אבי הבריאות‬
‫‪ ‬רייך ‪ ,‬רייכמן – עשיר‬
‫‪ ‬ארבייטמן ‪ -‬איש עבודה‬
‫‪ ‬גרובר – איש חזק ומחוספס‬
‫‪ ‬בר‪ ,‬ברמן – דב ‪ -‬איש דובים‬
‫‪ ‬כנפו – בעל גלימה בברברית‬
‫מאיר שיטרית‬
‫(בנסיון לפתוח‬
‫קרירה בשירה)‬
‫‪14‬‬

‫שמות שמקורם במוצא גיאוגרפי‬
‫למה אשכנזי לא אשכנזי?‬
‫‪ ‬היהודי הנודד‪.‬‬
‫‪ ‬במשך מאות שנים נדדו היהודים ממקום למקום בעיקר עקב‬
‫רדיפות‪ ,‬חיפוש פרנסה וכו'‬
‫‪ ‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם שם משפחה ע"פ מוצאו הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪ ‬זו הסיבה שאשכנזי בד"כ אינו אשכנזי מכיוון שקיבל את שמו‬
‫ככל הנראה לאחר שהיגר מארצות אשכנז לארץ מארצות‬
‫ספרד ‪ .‬אם היה נשאר בארצו לא היה יחוד כלשהו בכך שהוא‬
‫אשכנזי ולא היה נקרא כך‬

‫‪15‬‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬
‫‪ ‬צנעני – מצנעה בתימן‬
‫‪ ‬דמארי – מדמאר בתימן‬
‫‪ ‬צברי – מצבאר בתימן‬
‫‪ ‬שרעבי – משרעב בתימן‬
‫‪ ‬ברלינר – מברלין‬
‫‪ ‬טולדנו – מטולדו בספרד‬
‫‪ ‬אבו קסיס – מקסיס בספרד‬
‫‪ ‬אלקסלסי – מקסלס בספרד‬
‫‪ ‬מויאל – ממויה בספרד‬
‫‪ ‬ורשבסקי – מוורשה‬
‫‪  16‬אלפסי – מפס במרוקו‬

‫מרגלית צנעני‬
‫אבק דרכים‪....‬‬
‫אבי טולדו‬

‫אריה דרעי‬
‫בועז שרעבי‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬

‫אריה דרעי‬

‫‪17‬‬

‫‪ ‬ברזני – מבראזן‪ ,‬כורדיסטן‬
‫‪ ‬דרעי‪ ,‬אדרעי – מעמק‬
‫הדרע במרוקו‬
‫‪ ‬הלפרין – מהילברון‪ ,‬גרמניה‬
‫‪ ‬בן שושן – משושן בפרס‬
‫‪ ‬אלמקייס – משבט מקייס‬
‫במרוקו‬
‫‪ ‬זגורי – מזגורה במרוקו‬
‫‪ ‬יזדי – מיזד פרס‬
‫‪ ‬שיראזי – משירז בפרס‬
‫‪ ‬פולק – פולני‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כ"ץ – כוהן צדק‪.‬‬
‫‪ ‬ש"ץ – שליח ציבור‬
‫‪ ‬שו"ר – שוחט ורב‪.‬‬
‫‪ ‬מזא"ה – מזרע אהרון הכהן‪.‬‬
‫‪ ‬שז"ר – שלמה זלמן רובשוב‪.‬‬
‫‪ ‬ז"ק – זרע‪/‬זכר קדושים‬
‫‪ ‬ב"ק – בני קדושים‬
‫‪ ‬יש"י – יחד שבטי ישראל‬
‫‪ ‬אזולאי – כהן "אישה זונה וחללה‬
‫לא יקחו" (ויקרא כ"א‪ ,‬ז')‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫מטרת השיכול והר"ת היתה‬
‫בעיקר להצניע את היהדות‬
‫מחשש להתנכלויות‪.‬‬
‫שימו לב למס' הוריאציות הרב‬
‫למשפחת כהן‬

‫זלמן שז"ר‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כג"ן – כהן גדול‬
‫‪ ‬ד"ץ – דיין צדק‬
‫‪ ‬זילכה – זכר לכהן הגדול‬
‫‪ ‬קפלן – כהן בפולנית‬
‫‪ ‬וויל – לוי (בשיכול אותיות)‬
‫‪ ‬סגל – סגן לויה (לוי)‬
‫אורנה ומשה ד"ץ‬
‫(בזמנים יפים)‬

‫‪19‬‬

‫רח' קפלן (אליעזר)‬
‫בתל אביב‬

‫שמות שמקורם מהטבע או עצמים‬
‫יהודים (בד"כ מארצות אשכנז) נהגו להוסיף לעצמם שמות‬
‫משפחה מהטבע ‪ ,‬אבנים טובות וכו' ‪:‬‬
‫‪ ‬רוזנטל – עמק הורדים‪.‬‬
‫‪ ‬בלומנקרנץ – זר פרחים‪.‬‬
‫‪ ‬רוזנברג – הר ורדים‬
‫‪ ‬גולדברג – הר פז‪ ,‬הר זהב‬
‫‪ ‬זילברשטיין – אבן כסף‬
‫‪ ‬אוקסנברג – הר שור‪.‬‬
‫‪ ‬שוורצנברג – הר שחור‪.‬‬
‫‪ ‬אייזנברג – הר ברזל‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪ ‬אפלבוים – עץ תפוחים‬
‫‪ ‬מנדלבאום – עץ שקדיה‪.‬‬
‫‪ ‬קליינשטיין – אבן קטנה‬

‫רמי קליינשטיין‬
‫(ממש כמו אבן קטנה)‬

‫ע"פ השלט בכניסה לבית‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי השלט שהיה קבוע על‬
‫ביתו של האב הקדמון של המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬למשפ' רוטשילד הידועה –ניתן על שם‬
‫השלט האדום שהיה קבוע על בית המשפחה‬
‫בפרנקפורט‬
‫‪ ‬שם המשפחה גנץ ‪ -‬ניתן על שם תמונת‬
‫האווז שהיה מצויר על שלט בפתח‬
‫בית המשפחה‪ ,‬וכן הלאה‬

‫האלוף בני גנץ‬

‫‪ ‬שלטי הבתים שימשו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כעזרה לציון בית מסוים‪,‬‬
‫במקום מספר הבית שאנו משתמשים בו כיום‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ע"פ יום או עונה‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי היום בשבוע‪ ,‬החודש או‬
‫העונה הקובעים או החשובים בחיי אבי המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬שם המשפחה מונטאג = יום שני‬
‫‪ ‬זונטאג = יום ראשון‪,‬‬
‫‪ ‬משפחת זומר = קיץ (בגרמנית)‬
‫‪ ‬וינטר = חורף‬
‫איצטדיון וינטר‬
‫(בקיץ)‬

‫‪22‬‬

‫שמות משפחה בקהילה האתיופית‬
‫‪ ‬באתיופיה לא נהוג לתת שמות משפחה‬
‫‪ ‬אדם מכונה בשמו הפרטי‪ ,‬שם אביו ושם סבו‪ ,‬בדומה לנהוג‬
‫בתקופת התנ"ך‬
‫‪ ‬כשעלו יהודי אתיופיה לישראל‪ ,‬הם נדרשו על ידי הרשויות‬
‫להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל‬
‫‪ ‬לרוב‪ ,‬בחרו לקחת את שם הסב‬
‫והפכו אתו לשם משפחה‬
‫‪ ‬במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם‬
‫‪ ‬המשפחה על פי אביו של הסב‬
‫‪ ‬במקרה בהם אב המשפחה לא חי ‪ -‬נקבע השם על פי שם‬
‫‪ 23‬האב המנוח‬

‫חידון עיברות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪24‬‬

‫דוד בן גוריון‪.‬‬
‫גולדה מאיר‪.‬‬
‫יצחק בן צבי‪.‬‬
‫לוי אשכול‪.‬‬
‫יגאל ידין‪.‬‬
‫משה שרת‪.‬‬
‫יצחק שמיר‪.‬‬
‫פנחס ספיר‪.‬‬
‫אהוד ברק‪.‬‬
‫אריק שרון‪.‬‬
‫יצחק רבין‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫דוד גרין (ירוק)‪.‬‬
‫גולדה מאירסון (בן מאיר )‬
‫יצחק שישלביץ (לאביו קראו צבי)‬
‫שקולניק‬
‫סוקניק‬
‫משה שרתוק‪.‬‬
‫יצחק יזרניצקי‬
‫פנחס קוזלובסקי‬
‫ברוג‬
‫אריק שיינרמן‬
‫רוביצוב‬

‫ערך אריה בלסיאנו‬

‫בלסיאנו = שיבוש של ולנסיאנו מהעיר ולנסיה‬
‫בספרד‬
‫‪25‬‬

‫‪Confidential‬‬


Slide 23

‫שמות משפחה‬
‫ביהדות‬
‫ערך אריה בלסיאנו‬
‫‪1‬‬

‫‪Confidential‬‬

‫שמות משפחה בעת העתיקה וימי הביניים‬
‫‪ ‬בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב ובני‬
‫האדם נקראו בעיקר על שם אביהם ‪:‬‬
‫‪ ‬יהושוע בן נון‬
‫‪ ‬דוד בן ישי‬
‫‪ ‬יוסף בן מתתיהו‬
‫‪ ‬רבי שמעון בר יוחאי‬
‫‪ ‬רבי משה בן מימון (הרמב"ם)‬
‫‪‬‬

‫או ע"פ מוצא או שיוך גיאוגרפי‬
‫‪ ‬אוריה החיתי‬
‫‪ ‬נבל הכרמלי‬
‫‪ ‬רבי יוסי הגלילי‬

‫‪2‬‬

‫דוד בן ישי‬

‫הרמב"ם‬

‫שמות משפחה ביהדות‬
‫‪ ‬השימוש בשמות משפחה אצל יהודים מופיע לראשונה במאה‬
‫העשירית בצרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה וצפון אפריקה‬
‫‪ ‬במרכז אירופה ובמזרחה‪ ,‬שמות משפחה נכנסו לשימוש‬
‫במאה ה ‪ , 16‬בעיקר אצל משפחות ממעמד גבוה‬
‫‪ ‬נשיאת שם משפחה הייתה סימן למעמד גבוה ומכובד‬
‫‪ ‬רק במאה ה ‪ 18‬בקירוב החלו רוב היהודים לאמץ להם שמות‬
‫משפחה‪ .‬ממספר סיבות ‪ ,‬לדוגמא צו השלטון לצורכי מיסוי‪,‬‬
‫גיוס לצבא וכו'‬
‫‪ ‬שמות המשפחה היהודיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬שמות שמשפחות יהודיות בחרו לעצמן‬
‫‪ ‬שמות שהוצמדו להן על ידי הסביבה או השלטון‬
‫‪3‬‬

‫מקורות שמות משפחה ביהדות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪4‬‬

‫בעיקר על המקורות היהודיים התנ"כיים (שמעון‪ ,‬דוד‪ ,‬יעקב‪ ,‬אברהם‪,‬‬
‫אהרון‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫גם שמות של מקומות תנ"כיים‪ ,‬ערים‪ ,‬אתרים ומבנים בארץ ישראל‬
‫(ירושלים‪ ,‬בית לחם‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫בד"כ לא השתמשו היהודים בשם כפשוטו‪ ,‬אלא שינו מעט את צורתו‬
‫(בצליל או בכתיב) או הוסיפו לו תחיליות או סופיות בלשון המקום שבו‬
‫חיו‪ .‬וזאת בכדי לשמור על מסורת אבותיהם‪ ,‬וגם לחיות בשלום ולהשתלב‬
‫בחברה הלא‪-‬יהודית שבקרבה חיו‪.‬‬
‫לדוגמא השם התנ"כי נתן‪ ,‬הפך לשם המשפחה נתנזון‪( ,‬בגרמנית וביידיש‬
‫ בן נתן‪ ).‬הסופית "זון" ‪ -‬צליל גרמני; יעקב הפך לשם המשפחה ועקנין‪,‬‬‫שהוא שם חיבה והקטנה ליעקב בלשון הברברית‪ .‬שינוי הצורה שיווה‬
‫לשם צליל ערבי‪-‬ברברי‬

‫סיומות‬
‫‪ ‬רוסיה – "איץ'" או "ויץ'" = בן‪ .‬ברקוביץ' = הבן של ברקו‪,‬‬
‫הורביץ = בן חור‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "זאדה" – בן‪ .‬יוספזאדה = בן יוסף‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "יאן" דוידיאן = בן דוד‬
‫‪ ‬בוכרים – "יוף" שמחיוף = בן שמחה‬
‫אלעד שמחיוף‬
‫‪ ‬גרוזיה – "שווילי" – בן‪ .‬ברוכשווילי = בן ברוך‬
‫‪ ‬אירופה – "זון"‪" ,‬סון" – בן‪ .‬הירשזון = בן צבי‪.‬‬
‫‪ ‬ארצות סלאביוות – סיומת "סקי" – ורשבסקי = מהעיר ורשה‪.‬‬
‫‪ ‬הודו – "קר" ‪ -‬נגאוקר‪ ,‬צ'ריקר (מקהילת צ'ארי בהודו)‬

‫‪5‬‬

‫סוגים עיקרים של מקורות שמות משפחה‬
‫‪ ‬שמות על שם אבי המשפחה או אם המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בשמות של מקומות ‪.‬‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם במשלח יד של אב המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בתכונות גוף או תכונות אופי בולטות‬
‫‪ ‬ראשי תיבות‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בעצמים‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בשילובים‬
‫‪ ‬שמות כינוי וחיבה‬
‫‪ ‬שיכול אותיות‬
‫‪6‬‬

‫שמות על שם אב המשפחה‬
‫‪ ‬חלק משמות המשפחה נגזרים משמו של אב המשפחה‬
‫הקדמון ‪:‬‬
‫‪ ‬אברמסון ‪ -‬על שם האב אברהם‬
‫‪ ‬מרקוס ‪ -‬על שם מרדכי‬
‫‪ ‬נחמיאס ‪ -‬על שם נחמיה‬
‫‪ ‬היימן ‪ -‬על שם חיים (בגרמנית)‬
‫‪ ‬ביבס – על שם חיים (בלדינו)‬
‫‪ ‬אהרוני‪ ,‬אגרון – ע"ש אהרון‬
‫‪ ‬זלמן ‪ ,‬סלמן – ע"ש שלמה‬
‫‪ ‬בינימיני – ע"ש בינימין‬
‫‪ ‬ועקנין – שם חיבה ליעקב בלשון‬
‫הברברית (מרוקו)‬
‫‪7‬‬

‫הזמרת סי‬
‫הימן‬

‫השף – ישראל‬
‫אהרוני‬

‫שמות על שם אם המשפחה‬
‫‪ ‬לא רק אב המשפחה היה מקור לשם המשפחה‪ ,‬לעיתים‬
‫השתמשו דווקא בשם האם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בייליס – בלה‬
‫חנקיס – חנה‬
‫חבקין – חווה‬
‫סורקיס – שרה‬
‫ריבקין – רבקה‬
‫בשעביס – בת שבע‬
‫דסה – הדסה‬

‫יצחק בשביס ‪-‬‬
‫זינגר‬

‫דנה דבורין‬
‫‪8‬‬

‫שמות משפחה ע"פ מקצוע‬
‫‪ ‬אנשים הוסיפו לעצמם (או ברוב המקרים הסביבה) שם‬
‫משפחה על סמך מקצועם או מקצוע בני משפחתם‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫אפשר בקלות לזהות את מוצאו של האדם על פי שם משפחתו‪.‬‬
‫‪ ‬כמעט כל המקצועות המסורתיים מופיעים בשמות המשפחה‬
‫במס' וריאציות ובמספר שפות ושם משפחה ע"פ מקצוע היה‬
‫שכיח מאוד‬

‫‪9‬‬

‫שמות שמקורם במשלח יד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ 10‬‬

‫נגר‬
‫חייט‬
‫גבאי‬
‫שוחט‬
‫חזן‬
‫בנאי‬
‫תורג'מן – מתורגמן‪.‬‬
‫שוסטר – סנדלר‪.‬‬
‫קאופמן – איש מסחר‪.‬‬
‫טוקר ‪ ,‬נקש – חרט‬
‫קנטור – חזן‬
‫שכטר – שוחט‪.‬‬
‫בוכבינדר ‪ -‬כורך ספרים‬
‫דבח – שוחט (ערבית)‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫טישלר – נגר‬
‫פרבר – צבע‬
‫גלזר – זגג‬
‫פישר –דייג‬
‫מקלר – מתווך‬
‫הררי – סוחר משי‬
‫מועלם – מורה (ערבית)‬
‫חדד‪ ,‬חדידה – מסגר‬
‫(חדיד = ברזל בערבית)‬
‫בייקר – אופה‬
‫דהן – עוסק בשמן‬
‫ברונפמן ‪ -‬מזקק‬
‫דיכטר – פייטן‬
‫ג'ימס בייקר‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (המשך)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬

‫‪‬‬

‫לידרמן‪ ,‬שניידר– חייט‬
‫שומאכר ‪ -‬סנדלר‬
‫מילר – טוחן בגרמנית‪ ,‬טחן (בערבית)‬
‫גולדמן ‪ ,‬זילברמן – צורף או סוחר זהב‬
‫(גולד= זהב זילבר = כסף )‬
‫סבן ‪ -‬מייצר סבונים‬
‫הולצר ‪ -‬נגר (הולץ = עץ)‬
‫בוסקילה – נושא אסל ועליו דלי מים למכירה‪.‬‬
‫בוקובזה – אופה (חובז = לחם בערבית)‬
‫חכם – רב (ערבית)‬
‫סעצ'י‪ ,‬סעתי – שען (כורדית‪ ,‬ערבית)‬
‫אלבז – מאלף בזים‬
‫אלמושנינו – חזן (ספרדית)‬
‫אלפנדרי – נגיד (ספרדית)‬

‫מיכאל שומאכר‬
‫(תראו מה יצא‬
‫מסנדלר)‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (היום )‬
‫‪ ‬גם היום מסתבר אנשים נוטים להצמיד שם של מקצוע ליד שם‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫‪ ‬למי אין בטלפון שם כמו‪" :‬משה תריסים"‬
‫‪ ‬יש חברה ידועה שנקראת "אבי שטיחים"‬
‫‪ ‬מי יודע מה שם משפחה של דני מהוצל"א ביסנ"מ ? – אף‬
‫אחד ! יותר נוח לקרוא לו "דני הוצל"א" וכך כולם יודעים מי זה‪.‬‬
‫‪ ‬לפני מס' שנים היה נגר בתחזוקה שהודבק לא הכינוי "אלי‬
‫לייסט" ולמסגר הודבק הכינוי "שלמה פיק" (סוג של ריתוך)‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫בהעדר שם משפחה‪ ,‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם כל שהוא תכונה‬
‫חיצונית בולטת כמו גודל גוף צבע גוף וכו' או תכונת אופי כמו‬
‫חוכמה‪ ,‬חריצות וכו' ושם זה נשאר אח"כ לבני משפחתו‬
‫‪ ‬טוויל‪ ,‬ויסוקר ‪ ,‬ארוך – גבוה‪.‬‬
‫‪ ‬זעירי‪ ,‬קליין ‪ ,‬קורץ = קטן‬
‫‪ ‬גרוס = גדול‪,‬‬
‫‪ ‬שוקרון‪ ,‬רוט = אדמוני‪.‬‬
‫‪ ‬שוורץ‪ ,‬וייס = שחור ולבן‬
‫‪ ‬מיטלמן ‪ -‬איש בינוני‬
‫‪ ‬אלתרמן‪ ,‬אלתמן ‪ -‬איש זקן‬
‫‪ 13‬צ'רניאק – שחור‬

‫ראלף קליין‬
‫(לא היה קטן בכלל)‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫‪ ‬בוקעי – בעל צלקת‬
‫‪ ‬שיטרית – חכם‪ ,‬מוכשר‬
‫‪ ‬אבולעפיה – אבי הבריאות‬
‫‪ ‬רייך ‪ ,‬רייכמן – עשיר‬
‫‪ ‬ארבייטמן ‪ -‬איש עבודה‬
‫‪ ‬גרובר – איש חזק ומחוספס‬
‫‪ ‬בר‪ ,‬ברמן – דב ‪ -‬איש דובים‬
‫‪ ‬כנפו – בעל גלימה בברברית‬
‫מאיר שיטרית‬
‫(בנסיון לפתוח‬
‫קרירה בשירה)‬
‫‪14‬‬

‫שמות שמקורם במוצא גיאוגרפי‬
‫למה אשכנזי לא אשכנזי?‬
‫‪ ‬היהודי הנודד‪.‬‬
‫‪ ‬במשך מאות שנים נדדו היהודים ממקום למקום בעיקר עקב‬
‫רדיפות‪ ,‬חיפוש פרנסה וכו'‬
‫‪ ‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם שם משפחה ע"פ מוצאו הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪ ‬זו הסיבה שאשכנזי בד"כ אינו אשכנזי מכיוון שקיבל את שמו‬
‫ככל הנראה לאחר שהיגר מארצות אשכנז לארץ מארצות‬
‫ספרד ‪ .‬אם היה נשאר בארצו לא היה יחוד כלשהו בכך שהוא‬
‫אשכנזי ולא היה נקרא כך‬

‫‪15‬‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬
‫‪ ‬צנעני – מצנעה בתימן‬
‫‪ ‬דמארי – מדמאר בתימן‬
‫‪ ‬צברי – מצבאר בתימן‬
‫‪ ‬שרעבי – משרעב בתימן‬
‫‪ ‬ברלינר – מברלין‬
‫‪ ‬טולדנו – מטולדו בספרד‬
‫‪ ‬אבו קסיס – מקסיס בספרד‬
‫‪ ‬אלקסלסי – מקסלס בספרד‬
‫‪ ‬מויאל – ממויה בספרד‬
‫‪ ‬ורשבסקי – מוורשה‬
‫‪  16‬אלפסי – מפס במרוקו‬

‫מרגלית צנעני‬
‫אבק דרכים‪....‬‬
‫אבי טולדו‬

‫אריה דרעי‬
‫בועז שרעבי‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬

‫אריה דרעי‬

‫‪17‬‬

‫‪ ‬ברזני – מבראזן‪ ,‬כורדיסטן‬
‫‪ ‬דרעי‪ ,‬אדרעי – מעמק‬
‫הדרע במרוקו‬
‫‪ ‬הלפרין – מהילברון‪ ,‬גרמניה‬
‫‪ ‬בן שושן – משושן בפרס‬
‫‪ ‬אלמקייס – משבט מקייס‬
‫במרוקו‬
‫‪ ‬זגורי – מזגורה במרוקו‬
‫‪ ‬יזדי – מיזד פרס‬
‫‪ ‬שיראזי – משירז בפרס‬
‫‪ ‬פולק – פולני‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כ"ץ – כוהן צדק‪.‬‬
‫‪ ‬ש"ץ – שליח ציבור‬
‫‪ ‬שו"ר – שוחט ורב‪.‬‬
‫‪ ‬מזא"ה – מזרע אהרון הכהן‪.‬‬
‫‪ ‬שז"ר – שלמה זלמן רובשוב‪.‬‬
‫‪ ‬ז"ק – זרע‪/‬זכר קדושים‬
‫‪ ‬ב"ק – בני קדושים‬
‫‪ ‬יש"י – יחד שבטי ישראל‬
‫‪ ‬אזולאי – כהן "אישה זונה וחללה‬
‫לא יקחו" (ויקרא כ"א‪ ,‬ז')‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫מטרת השיכול והר"ת היתה‬
‫בעיקר להצניע את היהדות‬
‫מחשש להתנכלויות‪.‬‬
‫שימו לב למס' הוריאציות הרב‬
‫למשפחת כהן‬

‫זלמן שז"ר‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כג"ן – כהן גדול‬
‫‪ ‬ד"ץ – דיין צדק‬
‫‪ ‬זילכה – זכר לכהן הגדול‬
‫‪ ‬קפלן – כהן בפולנית‬
‫‪ ‬וויל – לוי (בשיכול אותיות)‬
‫‪ ‬סגל – סגן לויה (לוי)‬
‫אורנה ומשה ד"ץ‬
‫(בזמנים יפים)‬

‫‪19‬‬

‫רח' קפלן (אליעזר)‬
‫בתל אביב‬

‫שמות שמקורם מהטבע או עצמים‬
‫יהודים (בד"כ מארצות אשכנז) נהגו להוסיף לעצמם שמות‬
‫משפחה מהטבע ‪ ,‬אבנים טובות וכו' ‪:‬‬
‫‪ ‬רוזנטל – עמק הורדים‪.‬‬
‫‪ ‬בלומנקרנץ – זר פרחים‪.‬‬
‫‪ ‬רוזנברג – הר ורדים‬
‫‪ ‬גולדברג – הר פז‪ ,‬הר זהב‬
‫‪ ‬זילברשטיין – אבן כסף‬
‫‪ ‬אוקסנברג – הר שור‪.‬‬
‫‪ ‬שוורצנברג – הר שחור‪.‬‬
‫‪ ‬אייזנברג – הר ברזל‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪ ‬אפלבוים – עץ תפוחים‬
‫‪ ‬מנדלבאום – עץ שקדיה‪.‬‬
‫‪ ‬קליינשטיין – אבן קטנה‬

‫רמי קליינשטיין‬
‫(ממש כמו אבן קטנה)‬

‫ע"פ השלט בכניסה לבית‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי השלט שהיה קבוע על‬
‫ביתו של האב הקדמון של המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬למשפ' רוטשילד הידועה –ניתן על שם‬
‫השלט האדום שהיה קבוע על בית המשפחה‬
‫בפרנקפורט‬
‫‪ ‬שם המשפחה גנץ ‪ -‬ניתן על שם תמונת‬
‫האווז שהיה מצויר על שלט בפתח‬
‫בית המשפחה‪ ,‬וכן הלאה‬

‫האלוף בני גנץ‬

‫‪ ‬שלטי הבתים שימשו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כעזרה לציון בית מסוים‪,‬‬
‫במקום מספר הבית שאנו משתמשים בו כיום‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ע"פ יום או עונה‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי היום בשבוע‪ ,‬החודש או‬
‫העונה הקובעים או החשובים בחיי אבי המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬שם המשפחה מונטאג = יום שני‬
‫‪ ‬זונטאג = יום ראשון‪,‬‬
‫‪ ‬משפחת זומר = קיץ (בגרמנית)‬
‫‪ ‬וינטר = חורף‬
‫איצטדיון וינטר‬
‫(בקיץ)‬

‫‪22‬‬

‫שמות משפחה בקהילה האתיופית‬
‫‪ ‬באתיופיה לא נהוג לתת שמות משפחה‬
‫‪ ‬אדם מכונה בשמו הפרטי‪ ,‬שם אביו ושם סבו‪ ,‬בדומה לנהוג‬
‫בתקופת התנ"ך‬
‫‪ ‬כשעלו יהודי אתיופיה לישראל‪ ,‬הם נדרשו על ידי הרשויות‬
‫להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל‬
‫‪ ‬לרוב‪ ,‬בחרו לקחת את שם הסב‬
‫והפכו אתו לשם משפחה‬
‫‪ ‬במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם‬
‫‪ ‬המשפחה על פי אביו של הסב‬
‫‪ ‬במקרה בהם אב המשפחה לא חי ‪ -‬נקבע השם על פי שם‬
‫‪ 23‬האב המנוח‬

‫חידון עיברות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪24‬‬

‫דוד בן גוריון‪.‬‬
‫גולדה מאיר‪.‬‬
‫יצחק בן צבי‪.‬‬
‫לוי אשכול‪.‬‬
‫יגאל ידין‪.‬‬
‫משה שרת‪.‬‬
‫יצחק שמיר‪.‬‬
‫פנחס ספיר‪.‬‬
‫אהוד ברק‪.‬‬
‫אריק שרון‪.‬‬
‫יצחק רבין‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫דוד גרין (ירוק)‪.‬‬
‫גולדה מאירסון (בן מאיר )‬
‫יצחק שישלביץ (לאביו קראו צבי)‬
‫שקולניק‬
‫סוקניק‬
‫משה שרתוק‪.‬‬
‫יצחק יזרניצקי‬
‫פנחס קוזלובסקי‬
‫ברוג‬
‫אריק שיינרמן‬
‫רוביצוב‬

‫ערך אריה בלסיאנו‬

‫בלסיאנו = שיבוש של ולנסיאנו מהעיר ולנסיה‬
‫בספרד‬
‫‪25‬‬

‫‪Confidential‬‬


Slide 24

‫שמות משפחה‬
‫ביהדות‬
‫ערך אריה בלסיאנו‬
‫‪1‬‬

‫‪Confidential‬‬

‫שמות משפחה בעת העתיקה וימי הביניים‬
‫‪ ‬בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב ובני‬
‫האדם נקראו בעיקר על שם אביהם ‪:‬‬
‫‪ ‬יהושוע בן נון‬
‫‪ ‬דוד בן ישי‬
‫‪ ‬יוסף בן מתתיהו‬
‫‪ ‬רבי שמעון בר יוחאי‬
‫‪ ‬רבי משה בן מימון (הרמב"ם)‬
‫‪‬‬

‫או ע"פ מוצא או שיוך גיאוגרפי‬
‫‪ ‬אוריה החיתי‬
‫‪ ‬נבל הכרמלי‬
‫‪ ‬רבי יוסי הגלילי‬

‫‪2‬‬

‫דוד בן ישי‬

‫הרמב"ם‬

‫שמות משפחה ביהדות‬
‫‪ ‬השימוש בשמות משפחה אצל יהודים מופיע לראשונה במאה‬
‫העשירית בצרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה וצפון אפריקה‬
‫‪ ‬במרכז אירופה ובמזרחה‪ ,‬שמות משפחה נכנסו לשימוש‬
‫במאה ה ‪ , 16‬בעיקר אצל משפחות ממעמד גבוה‬
‫‪ ‬נשיאת שם משפחה הייתה סימן למעמד גבוה ומכובד‬
‫‪ ‬רק במאה ה ‪ 18‬בקירוב החלו רוב היהודים לאמץ להם שמות‬
‫משפחה‪ .‬ממספר סיבות ‪ ,‬לדוגמא צו השלטון לצורכי מיסוי‪,‬‬
‫גיוס לצבא וכו'‬
‫‪ ‬שמות המשפחה היהודיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬שמות שמשפחות יהודיות בחרו לעצמן‬
‫‪ ‬שמות שהוצמדו להן על ידי הסביבה או השלטון‬
‫‪3‬‬

‫מקורות שמות משפחה ביהדות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪4‬‬

‫בעיקר על המקורות היהודיים התנ"כיים (שמעון‪ ,‬דוד‪ ,‬יעקב‪ ,‬אברהם‪,‬‬
‫אהרון‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫גם שמות של מקומות תנ"כיים‪ ,‬ערים‪ ,‬אתרים ומבנים בארץ ישראל‬
‫(ירושלים‪ ,‬בית לחם‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫בד"כ לא השתמשו היהודים בשם כפשוטו‪ ,‬אלא שינו מעט את צורתו‬
‫(בצליל או בכתיב) או הוסיפו לו תחיליות או סופיות בלשון המקום שבו‬
‫חיו‪ .‬וזאת בכדי לשמור על מסורת אבותיהם‪ ,‬וגם לחיות בשלום ולהשתלב‬
‫בחברה הלא‪-‬יהודית שבקרבה חיו‪.‬‬
‫לדוגמא השם התנ"כי נתן‪ ,‬הפך לשם המשפחה נתנזון‪( ,‬בגרמנית וביידיש‬
‫ בן נתן‪ ).‬הסופית "זון" ‪ -‬צליל גרמני; יעקב הפך לשם המשפחה ועקנין‪,‬‬‫שהוא שם חיבה והקטנה ליעקב בלשון הברברית‪ .‬שינוי הצורה שיווה‬
‫לשם צליל ערבי‪-‬ברברי‬

‫סיומות‬
‫‪ ‬רוסיה – "איץ'" או "ויץ'" = בן‪ .‬ברקוביץ' = הבן של ברקו‪,‬‬
‫הורביץ = בן חור‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "זאדה" – בן‪ .‬יוספזאדה = בן יוסף‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "יאן" דוידיאן = בן דוד‬
‫‪ ‬בוכרים – "יוף" שמחיוף = בן שמחה‬
‫אלעד שמחיוף‬
‫‪ ‬גרוזיה – "שווילי" – בן‪ .‬ברוכשווילי = בן ברוך‬
‫‪ ‬אירופה – "זון"‪" ,‬סון" – בן‪ .‬הירשזון = בן צבי‪.‬‬
‫‪ ‬ארצות סלאביוות – סיומת "סקי" – ורשבסקי = מהעיר ורשה‪.‬‬
‫‪ ‬הודו – "קר" ‪ -‬נגאוקר‪ ,‬צ'ריקר (מקהילת צ'ארי בהודו)‬

‫‪5‬‬

‫סוגים עיקרים של מקורות שמות משפחה‬
‫‪ ‬שמות על שם אבי המשפחה או אם המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בשמות של מקומות ‪.‬‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם במשלח יד של אב המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בתכונות גוף או תכונות אופי בולטות‬
‫‪ ‬ראשי תיבות‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בעצמים‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בשילובים‬
‫‪ ‬שמות כינוי וחיבה‬
‫‪ ‬שיכול אותיות‬
‫‪6‬‬

‫שמות על שם אב המשפחה‬
‫‪ ‬חלק משמות המשפחה נגזרים משמו של אב המשפחה‬
‫הקדמון ‪:‬‬
‫‪ ‬אברמסון ‪ -‬על שם האב אברהם‬
‫‪ ‬מרקוס ‪ -‬על שם מרדכי‬
‫‪ ‬נחמיאס ‪ -‬על שם נחמיה‬
‫‪ ‬היימן ‪ -‬על שם חיים (בגרמנית)‬
‫‪ ‬ביבס – על שם חיים (בלדינו)‬
‫‪ ‬אהרוני‪ ,‬אגרון – ע"ש אהרון‬
‫‪ ‬זלמן ‪ ,‬סלמן – ע"ש שלמה‬
‫‪ ‬בינימיני – ע"ש בינימין‬
‫‪ ‬ועקנין – שם חיבה ליעקב בלשון‬
‫הברברית (מרוקו)‬
‫‪7‬‬

‫הזמרת סי‬
‫הימן‬

‫השף – ישראל‬
‫אהרוני‬

‫שמות על שם אם המשפחה‬
‫‪ ‬לא רק אב המשפחה היה מקור לשם המשפחה‪ ,‬לעיתים‬
‫השתמשו דווקא בשם האם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בייליס – בלה‬
‫חנקיס – חנה‬
‫חבקין – חווה‬
‫סורקיס – שרה‬
‫ריבקין – רבקה‬
‫בשעביס – בת שבע‬
‫דסה – הדסה‬

‫יצחק בשביס ‪-‬‬
‫זינגר‬

‫דנה דבורין‬
‫‪8‬‬

‫שמות משפחה ע"פ מקצוע‬
‫‪ ‬אנשים הוסיפו לעצמם (או ברוב המקרים הסביבה) שם‬
‫משפחה על סמך מקצועם או מקצוע בני משפחתם‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫אפשר בקלות לזהות את מוצאו של האדם על פי שם משפחתו‪.‬‬
‫‪ ‬כמעט כל המקצועות המסורתיים מופיעים בשמות המשפחה‬
‫במס' וריאציות ובמספר שפות ושם משפחה ע"פ מקצוע היה‬
‫שכיח מאוד‬

‫‪9‬‬

‫שמות שמקורם במשלח יד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ 10‬‬

‫נגר‬
‫חייט‬
‫גבאי‬
‫שוחט‬
‫חזן‬
‫בנאי‬
‫תורג'מן – מתורגמן‪.‬‬
‫שוסטר – סנדלר‪.‬‬
‫קאופמן – איש מסחר‪.‬‬
‫טוקר ‪ ,‬נקש – חרט‬
‫קנטור – חזן‬
‫שכטר – שוחט‪.‬‬
‫בוכבינדר ‪ -‬כורך ספרים‬
‫דבח – שוחט (ערבית)‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫טישלר – נגר‬
‫פרבר – צבע‬
‫גלזר – זגג‬
‫פישר –דייג‬
‫מקלר – מתווך‬
‫הררי – סוחר משי‬
‫מועלם – מורה (ערבית)‬
‫חדד‪ ,‬חדידה – מסגר‬
‫(חדיד = ברזל בערבית)‬
‫בייקר – אופה‬
‫דהן – עוסק בשמן‬
‫ברונפמן ‪ -‬מזקק‬
‫דיכטר – פייטן‬
‫ג'ימס בייקר‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (המשך)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬

‫‪‬‬

‫לידרמן‪ ,‬שניידר– חייט‬
‫שומאכר ‪ -‬סנדלר‬
‫מילר – טוחן בגרמנית‪ ,‬טחן (בערבית)‬
‫גולדמן ‪ ,‬זילברמן – צורף או סוחר זהב‬
‫(גולד= זהב זילבר = כסף )‬
‫סבן ‪ -‬מייצר סבונים‬
‫הולצר ‪ -‬נגר (הולץ = עץ)‬
‫בוסקילה – נושא אסל ועליו דלי מים למכירה‪.‬‬
‫בוקובזה – אופה (חובז = לחם בערבית)‬
‫חכם – רב (ערבית)‬
‫סעצ'י‪ ,‬סעתי – שען (כורדית‪ ,‬ערבית)‬
‫אלבז – מאלף בזים‬
‫אלמושנינו – חזן (ספרדית)‬
‫אלפנדרי – נגיד (ספרדית)‬

‫מיכאל שומאכר‬
‫(תראו מה יצא‬
‫מסנדלר)‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (היום )‬
‫‪ ‬גם היום מסתבר אנשים נוטים להצמיד שם של מקצוע ליד שם‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫‪ ‬למי אין בטלפון שם כמו‪" :‬משה תריסים"‬
‫‪ ‬יש חברה ידועה שנקראת "אבי שטיחים"‬
‫‪ ‬מי יודע מה שם משפחה של דני מהוצל"א ביסנ"מ ? – אף‬
‫אחד ! יותר נוח לקרוא לו "דני הוצל"א" וכך כולם יודעים מי זה‪.‬‬
‫‪ ‬לפני מס' שנים היה נגר בתחזוקה שהודבק לא הכינוי "אלי‬
‫לייסט" ולמסגר הודבק הכינוי "שלמה פיק" (סוג של ריתוך)‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫בהעדר שם משפחה‪ ,‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם כל שהוא תכונה‬
‫חיצונית בולטת כמו גודל גוף צבע גוף וכו' או תכונת אופי כמו‬
‫חוכמה‪ ,‬חריצות וכו' ושם זה נשאר אח"כ לבני משפחתו‬
‫‪ ‬טוויל‪ ,‬ויסוקר ‪ ,‬ארוך – גבוה‪.‬‬
‫‪ ‬זעירי‪ ,‬קליין ‪ ,‬קורץ = קטן‬
‫‪ ‬גרוס = גדול‪,‬‬
‫‪ ‬שוקרון‪ ,‬רוט = אדמוני‪.‬‬
‫‪ ‬שוורץ‪ ,‬וייס = שחור ולבן‬
‫‪ ‬מיטלמן ‪ -‬איש בינוני‬
‫‪ ‬אלתרמן‪ ,‬אלתמן ‪ -‬איש זקן‬
‫‪ 13‬צ'רניאק – שחור‬

‫ראלף קליין‬
‫(לא היה קטן בכלל)‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫‪ ‬בוקעי – בעל צלקת‬
‫‪ ‬שיטרית – חכם‪ ,‬מוכשר‬
‫‪ ‬אבולעפיה – אבי הבריאות‬
‫‪ ‬רייך ‪ ,‬רייכמן – עשיר‬
‫‪ ‬ארבייטמן ‪ -‬איש עבודה‬
‫‪ ‬גרובר – איש חזק ומחוספס‬
‫‪ ‬בר‪ ,‬ברמן – דב ‪ -‬איש דובים‬
‫‪ ‬כנפו – בעל גלימה בברברית‬
‫מאיר שיטרית‬
‫(בנסיון לפתוח‬
‫קרירה בשירה)‬
‫‪14‬‬

‫שמות שמקורם במוצא גיאוגרפי‬
‫למה אשכנזי לא אשכנזי?‬
‫‪ ‬היהודי הנודד‪.‬‬
‫‪ ‬במשך מאות שנים נדדו היהודים ממקום למקום בעיקר עקב‬
‫רדיפות‪ ,‬חיפוש פרנסה וכו'‬
‫‪ ‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם שם משפחה ע"פ מוצאו הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪ ‬זו הסיבה שאשכנזי בד"כ אינו אשכנזי מכיוון שקיבל את שמו‬
‫ככל הנראה לאחר שהיגר מארצות אשכנז לארץ מארצות‬
‫ספרד ‪ .‬אם היה נשאר בארצו לא היה יחוד כלשהו בכך שהוא‬
‫אשכנזי ולא היה נקרא כך‬

‫‪15‬‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬
‫‪ ‬צנעני – מצנעה בתימן‬
‫‪ ‬דמארי – מדמאר בתימן‬
‫‪ ‬צברי – מצבאר בתימן‬
‫‪ ‬שרעבי – משרעב בתימן‬
‫‪ ‬ברלינר – מברלין‬
‫‪ ‬טולדנו – מטולדו בספרד‬
‫‪ ‬אבו קסיס – מקסיס בספרד‬
‫‪ ‬אלקסלסי – מקסלס בספרד‬
‫‪ ‬מויאל – ממויה בספרד‬
‫‪ ‬ורשבסקי – מוורשה‬
‫‪  16‬אלפסי – מפס במרוקו‬

‫מרגלית צנעני‬
‫אבק דרכים‪....‬‬
‫אבי טולדו‬

‫אריה דרעי‬
‫בועז שרעבי‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬

‫אריה דרעי‬

‫‪17‬‬

‫‪ ‬ברזני – מבראזן‪ ,‬כורדיסטן‬
‫‪ ‬דרעי‪ ,‬אדרעי – מעמק‬
‫הדרע במרוקו‬
‫‪ ‬הלפרין – מהילברון‪ ,‬גרמניה‬
‫‪ ‬בן שושן – משושן בפרס‬
‫‪ ‬אלמקייס – משבט מקייס‬
‫במרוקו‬
‫‪ ‬זגורי – מזגורה במרוקו‬
‫‪ ‬יזדי – מיזד פרס‬
‫‪ ‬שיראזי – משירז בפרס‬
‫‪ ‬פולק – פולני‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כ"ץ – כוהן צדק‪.‬‬
‫‪ ‬ש"ץ – שליח ציבור‬
‫‪ ‬שו"ר – שוחט ורב‪.‬‬
‫‪ ‬מזא"ה – מזרע אהרון הכהן‪.‬‬
‫‪ ‬שז"ר – שלמה זלמן רובשוב‪.‬‬
‫‪ ‬ז"ק – זרע‪/‬זכר קדושים‬
‫‪ ‬ב"ק – בני קדושים‬
‫‪ ‬יש"י – יחד שבטי ישראל‬
‫‪ ‬אזולאי – כהן "אישה זונה וחללה‬
‫לא יקחו" (ויקרא כ"א‪ ,‬ז')‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫מטרת השיכול והר"ת היתה‬
‫בעיקר להצניע את היהדות‬
‫מחשש להתנכלויות‪.‬‬
‫שימו לב למס' הוריאציות הרב‬
‫למשפחת כהן‬

‫זלמן שז"ר‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כג"ן – כהן גדול‬
‫‪ ‬ד"ץ – דיין צדק‬
‫‪ ‬זילכה – זכר לכהן הגדול‬
‫‪ ‬קפלן – כהן בפולנית‬
‫‪ ‬וויל – לוי (בשיכול אותיות)‬
‫‪ ‬סגל – סגן לויה (לוי)‬
‫אורנה ומשה ד"ץ‬
‫(בזמנים יפים)‬

‫‪19‬‬

‫רח' קפלן (אליעזר)‬
‫בתל אביב‬

‫שמות שמקורם מהטבע או עצמים‬
‫יהודים (בד"כ מארצות אשכנז) נהגו להוסיף לעצמם שמות‬
‫משפחה מהטבע ‪ ,‬אבנים טובות וכו' ‪:‬‬
‫‪ ‬רוזנטל – עמק הורדים‪.‬‬
‫‪ ‬בלומנקרנץ – זר פרחים‪.‬‬
‫‪ ‬רוזנברג – הר ורדים‬
‫‪ ‬גולדברג – הר פז‪ ,‬הר זהב‬
‫‪ ‬זילברשטיין – אבן כסף‬
‫‪ ‬אוקסנברג – הר שור‪.‬‬
‫‪ ‬שוורצנברג – הר שחור‪.‬‬
‫‪ ‬אייזנברג – הר ברזל‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪ ‬אפלבוים – עץ תפוחים‬
‫‪ ‬מנדלבאום – עץ שקדיה‪.‬‬
‫‪ ‬קליינשטיין – אבן קטנה‬

‫רמי קליינשטיין‬
‫(ממש כמו אבן קטנה)‬

‫ע"פ השלט בכניסה לבית‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי השלט שהיה קבוע על‬
‫ביתו של האב הקדמון של המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬למשפ' רוטשילד הידועה –ניתן על שם‬
‫השלט האדום שהיה קבוע על בית המשפחה‬
‫בפרנקפורט‬
‫‪ ‬שם המשפחה גנץ ‪ -‬ניתן על שם תמונת‬
‫האווז שהיה מצויר על שלט בפתח‬
‫בית המשפחה‪ ,‬וכן הלאה‬

‫האלוף בני גנץ‬

‫‪ ‬שלטי הבתים שימשו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כעזרה לציון בית מסוים‪,‬‬
‫במקום מספר הבית שאנו משתמשים בו כיום‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ע"פ יום או עונה‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי היום בשבוע‪ ,‬החודש או‬
‫העונה הקובעים או החשובים בחיי אבי המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬שם המשפחה מונטאג = יום שני‬
‫‪ ‬זונטאג = יום ראשון‪,‬‬
‫‪ ‬משפחת זומר = קיץ (בגרמנית)‬
‫‪ ‬וינטר = חורף‬
‫איצטדיון וינטר‬
‫(בקיץ)‬

‫‪22‬‬

‫שמות משפחה בקהילה האתיופית‬
‫‪ ‬באתיופיה לא נהוג לתת שמות משפחה‬
‫‪ ‬אדם מכונה בשמו הפרטי‪ ,‬שם אביו ושם סבו‪ ,‬בדומה לנהוג‬
‫בתקופת התנ"ך‬
‫‪ ‬כשעלו יהודי אתיופיה לישראל‪ ,‬הם נדרשו על ידי הרשויות‬
‫להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל‬
‫‪ ‬לרוב‪ ,‬בחרו לקחת את שם הסב‬
‫והפכו אתו לשם משפחה‬
‫‪ ‬במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם‬
‫‪ ‬המשפחה על פי אביו של הסב‬
‫‪ ‬במקרה בהם אב המשפחה לא חי ‪ -‬נקבע השם על פי שם‬
‫‪ 23‬האב המנוח‬

‫חידון עיברות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪24‬‬

‫דוד בן גוריון‪.‬‬
‫גולדה מאיר‪.‬‬
‫יצחק בן צבי‪.‬‬
‫לוי אשכול‪.‬‬
‫יגאל ידין‪.‬‬
‫משה שרת‪.‬‬
‫יצחק שמיר‪.‬‬
‫פנחס ספיר‪.‬‬
‫אהוד ברק‪.‬‬
‫אריק שרון‪.‬‬
‫יצחק רבין‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫דוד גרין (ירוק)‪.‬‬
‫גולדה מאירסון (בן מאיר )‬
‫יצחק שישלביץ (לאביו קראו צבי)‬
‫שקולניק‬
‫סוקניק‬
‫משה שרתוק‪.‬‬
‫יצחק יזרניצקי‬
‫פנחס קוזלובסקי‬
‫ברוג‬
‫אריק שיינרמן‬
‫רוביצוב‬

‫ערך אריה בלסיאנו‬

‫בלסיאנו = שיבוש של ולנסיאנו מהעיר ולנסיה‬
‫בספרד‬
‫‪25‬‬

‫‪Confidential‬‬


Slide 25

‫שמות משפחה‬
‫ביהדות‬
‫ערך אריה בלסיאנו‬
‫‪1‬‬

‫‪Confidential‬‬

‫שמות משפחה בעת העתיקה וימי הביניים‬
‫‪ ‬בעת העתיקה לא היו שמות המשפחה בשימוש נרחב ובני‬
‫האדם נקראו בעיקר על שם אביהם ‪:‬‬
‫‪ ‬יהושוע בן נון‬
‫‪ ‬דוד בן ישי‬
‫‪ ‬יוסף בן מתתיהו‬
‫‪ ‬רבי שמעון בר יוחאי‬
‫‪ ‬רבי משה בן מימון (הרמב"ם)‬
‫‪‬‬

‫או ע"פ מוצא או שיוך גיאוגרפי‬
‫‪ ‬אוריה החיתי‬
‫‪ ‬נבל הכרמלי‬
‫‪ ‬רבי יוסי הגלילי‬

‫‪2‬‬

‫דוד בן ישי‬

‫הרמב"ם‬

‫שמות משפחה ביהדות‬
‫‪ ‬השימוש בשמות משפחה אצל יהודים מופיע לראשונה במאה‬
‫העשירית בצרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה וצפון אפריקה‬
‫‪ ‬במרכז אירופה ובמזרחה‪ ,‬שמות משפחה נכנסו לשימוש‬
‫במאה ה ‪ , 16‬בעיקר אצל משפחות ממעמד גבוה‬
‫‪ ‬נשיאת שם משפחה הייתה סימן למעמד גבוה ומכובד‬
‫‪ ‬רק במאה ה ‪ 18‬בקירוב החלו רוב היהודים לאמץ להם שמות‬
‫משפחה‪ .‬ממספר סיבות ‪ ,‬לדוגמא צו השלטון לצורכי מיסוי‪,‬‬
‫גיוס לצבא וכו'‬
‫‪ ‬שמות המשפחה היהודיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬שמות שמשפחות יהודיות בחרו לעצמן‬
‫‪ ‬שמות שהוצמדו להן על ידי הסביבה או השלטון‬
‫‪3‬‬

‫מקורות שמות משפחה ביהדות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪4‬‬

‫בעיקר על המקורות היהודיים התנ"כיים (שמעון‪ ,‬דוד‪ ,‬יעקב‪ ,‬אברהם‪,‬‬
‫אהרון‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫גם שמות של מקומות תנ"כיים‪ ,‬ערים‪ ,‬אתרים ומבנים בארץ ישראל‬
‫(ירושלים‪ ,‬בית לחם‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫בד"כ לא השתמשו היהודים בשם כפשוטו‪ ,‬אלא שינו מעט את צורתו‬
‫(בצליל או בכתיב) או הוסיפו לו תחיליות או סופיות בלשון המקום שבו‬
‫חיו‪ .‬וזאת בכדי לשמור על מסורת אבותיהם‪ ,‬וגם לחיות בשלום ולהשתלב‬
‫בחברה הלא‪-‬יהודית שבקרבה חיו‪.‬‬
‫לדוגמא השם התנ"כי נתן‪ ,‬הפך לשם המשפחה נתנזון‪( ,‬בגרמנית וביידיש‬
‫ בן נתן‪ ).‬הסופית "זון" ‪ -‬צליל גרמני; יעקב הפך לשם המשפחה ועקנין‪,‬‬‫שהוא שם חיבה והקטנה ליעקב בלשון הברברית‪ .‬שינוי הצורה שיווה‬
‫לשם צליל ערבי‪-‬ברברי‬

‫סיומות‬
‫‪ ‬רוסיה – "איץ'" או "ויץ'" = בן‪ .‬ברקוביץ' = הבן של ברקו‪,‬‬
‫הורביץ = בן חור‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "זאדה" – בן‪ .‬יוספזאדה = בן יוסף‪.‬‬
‫‪ ‬פרס – "יאן" דוידיאן = בן דוד‬
‫‪ ‬בוכרים – "יוף" שמחיוף = בן שמחה‬
‫אלעד שמחיוף‬
‫‪ ‬גרוזיה – "שווילי" – בן‪ .‬ברוכשווילי = בן ברוך‬
‫‪ ‬אירופה – "זון"‪" ,‬סון" – בן‪ .‬הירשזון = בן צבי‪.‬‬
‫‪ ‬ארצות סלאביוות – סיומת "סקי" – ורשבסקי = מהעיר ורשה‪.‬‬
‫‪ ‬הודו – "קר" ‪ -‬נגאוקר‪ ,‬צ'ריקר (מקהילת צ'ארי בהודו)‬

‫‪5‬‬

‫סוגים עיקרים של מקורות שמות משפחה‬
‫‪ ‬שמות על שם אבי המשפחה או אם המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בשמות של מקומות ‪.‬‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם במשלח יד של אב המשפחה‬
‫‪ ‬שמות משפחה שמקורם בתכונות גוף או תכונות אופי בולטות‬
‫‪ ‬ראשי תיבות‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בעצמים‬
‫‪ ‬שמות שמקורם בשילובים‬
‫‪ ‬שמות כינוי וחיבה‬
‫‪ ‬שיכול אותיות‬
‫‪6‬‬

‫שמות על שם אב המשפחה‬
‫‪ ‬חלק משמות המשפחה נגזרים משמו של אב המשפחה‬
‫הקדמון ‪:‬‬
‫‪ ‬אברמסון ‪ -‬על שם האב אברהם‬
‫‪ ‬מרקוס ‪ -‬על שם מרדכי‬
‫‪ ‬נחמיאס ‪ -‬על שם נחמיה‬
‫‪ ‬היימן ‪ -‬על שם חיים (בגרמנית)‬
‫‪ ‬ביבס – על שם חיים (בלדינו)‬
‫‪ ‬אהרוני‪ ,‬אגרון – ע"ש אהרון‬
‫‪ ‬זלמן ‪ ,‬סלמן – ע"ש שלמה‬
‫‪ ‬בינימיני – ע"ש בינימין‬
‫‪ ‬ועקנין – שם חיבה ליעקב בלשון‬
‫הברברית (מרוקו)‬
‫‪7‬‬

‫הזמרת סי‬
‫הימן‬

‫השף – ישראל‬
‫אהרוני‬

‫שמות על שם אם המשפחה‬
‫‪ ‬לא רק אב המשפחה היה מקור לשם המשפחה‪ ,‬לעיתים‬
‫השתמשו דווקא בשם האם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בייליס – בלה‬
‫חנקיס – חנה‬
‫חבקין – חווה‬
‫סורקיס – שרה‬
‫ריבקין – רבקה‬
‫בשעביס – בת שבע‬
‫דסה – הדסה‬

‫יצחק בשביס ‪-‬‬
‫זינגר‬

‫דנה דבורין‬
‫‪8‬‬

‫שמות משפחה ע"פ מקצוע‬
‫‪ ‬אנשים הוסיפו לעצמם (או ברוב המקרים הסביבה) שם‬
‫משפחה על סמך מקצועם או מקצוע בני משפחתם‪ .‬בשל כך‪,‬‬
‫אפשר בקלות לזהות את מוצאו של האדם על פי שם משפחתו‪.‬‬
‫‪ ‬כמעט כל המקצועות המסורתיים מופיעים בשמות המשפחה‬
‫במס' וריאציות ובמספר שפות ושם משפחה ע"פ מקצוע היה‬
‫שכיח מאוד‬

‫‪9‬‬

‫שמות שמקורם במשלח יד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ 10‬‬

‫נגר‬
‫חייט‬
‫גבאי‬
‫שוחט‬
‫חזן‬
‫בנאי‬
‫תורג'מן – מתורגמן‪.‬‬
‫שוסטר – סנדלר‪.‬‬
‫קאופמן – איש מסחר‪.‬‬
‫טוקר ‪ ,‬נקש – חרט‬
‫קנטור – חזן‬
‫שכטר – שוחט‪.‬‬
‫בוכבינדר ‪ -‬כורך ספרים‬
‫דבח – שוחט (ערבית)‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫טישלר – נגר‬
‫פרבר – צבע‬
‫גלזר – זגג‬
‫פישר –דייג‬
‫מקלר – מתווך‬
‫הררי – סוחר משי‬
‫מועלם – מורה (ערבית)‬
‫חדד‪ ,‬חדידה – מסגר‬
‫(חדיד = ברזל בערבית)‬
‫בייקר – אופה‬
‫דהן – עוסק בשמן‬
‫ברונפמן ‪ -‬מזקק‬
‫דיכטר – פייטן‬
‫ג'ימס בייקר‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (המשך)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬

‫‪‬‬

‫לידרמן‪ ,‬שניידר– חייט‬
‫שומאכר ‪ -‬סנדלר‬
‫מילר – טוחן בגרמנית‪ ,‬טחן (בערבית)‬
‫גולדמן ‪ ,‬זילברמן – צורף או סוחר זהב‬
‫(גולד= זהב זילבר = כסף )‬
‫סבן ‪ -‬מייצר סבונים‬
‫הולצר ‪ -‬נגר (הולץ = עץ)‬
‫בוסקילה – נושא אסל ועליו דלי מים למכירה‪.‬‬
‫בוקובזה – אופה (חובז = לחם בערבית)‬
‫חכם – רב (ערבית)‬
‫סעצ'י‪ ,‬סעתי – שען (כורדית‪ ,‬ערבית)‬
‫אלבז – מאלף בזים‬
‫אלמושנינו – חזן (ספרדית)‬
‫אלפנדרי – נגיד (ספרדית)‬

‫מיכאל שומאכר‬
‫(תראו מה יצא‬
‫מסנדלר)‬

‫שמות שמקורם במשלח יד (היום )‬
‫‪ ‬גם היום מסתבר אנשים נוטים להצמיד שם של מקצוע ליד שם‬
‫הפרטי‪.‬‬
‫‪ ‬למי אין בטלפון שם כמו‪" :‬משה תריסים"‬
‫‪ ‬יש חברה ידועה שנקראת "אבי שטיחים"‬
‫‪ ‬מי יודע מה שם משפחה של דני מהוצל"א ביסנ"מ ? – אף‬
‫אחד ! יותר נוח לקרוא לו "דני הוצל"א" וכך כולם יודעים מי זה‪.‬‬
‫‪ ‬לפני מס' שנים היה נגר בתחזוקה שהודבק לא הכינוי "אלי‬
‫לייסט" ולמסגר הודבק הכינוי "שלמה פיק" (סוג של ריתוך)‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫בהעדר שם משפחה‪ ,‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם כל שהוא תכונה‬
‫חיצונית בולטת כמו גודל גוף צבע גוף וכו' או תכונת אופי כמו‬
‫חוכמה‪ ,‬חריצות וכו' ושם זה נשאר אח"כ לבני משפחתו‬
‫‪ ‬טוויל‪ ,‬ויסוקר ‪ ,‬ארוך – גבוה‪.‬‬
‫‪ ‬זעירי‪ ,‬קליין ‪ ,‬קורץ = קטן‬
‫‪ ‬גרוס = גדול‪,‬‬
‫‪ ‬שוקרון‪ ,‬רוט = אדמוני‪.‬‬
‫‪ ‬שוורץ‪ ,‬וייס = שחור ולבן‬
‫‪ ‬מיטלמן ‪ -‬איש בינוני‬
‫‪ ‬אלתרמן‪ ,‬אלתמן ‪ -‬איש זקן‬
‫‪ 13‬צ'רניאק – שחור‬

‫ראלף קליין‬
‫(לא היה קטן בכלל)‬

‫שמות שמקורם בתכונות גוף ותכונות אופי‬
‫‪ ‬בוקעי – בעל צלקת‬
‫‪ ‬שיטרית – חכם‪ ,‬מוכשר‬
‫‪ ‬אבולעפיה – אבי הבריאות‬
‫‪ ‬רייך ‪ ,‬רייכמן – עשיר‬
‫‪ ‬ארבייטמן ‪ -‬איש עבודה‬
‫‪ ‬גרובר – איש חזק ומחוספס‬
‫‪ ‬בר‪ ,‬ברמן – דב ‪ -‬איש דובים‬
‫‪ ‬כנפו – בעל גלימה בברברית‬
‫מאיר שיטרית‬
‫(בנסיון לפתוח‬
‫קרירה בשירה)‬
‫‪14‬‬

‫שמות שמקורם במוצא גיאוגרפי‬
‫למה אשכנזי לא אשכנזי?‬
‫‪ ‬היהודי הנודד‪.‬‬
‫‪ ‬במשך מאות שנים נדדו היהודים ממקום למקום בעיקר עקב‬
‫רדיפות‪ ,‬חיפוש פרנסה וכו'‬
‫‪ ‬הסביבה בד"כ יחסה לאדם שם משפחה ע"פ מוצאו הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪ ‬זו הסיבה שאשכנזי בד"כ אינו אשכנזי מכיוון שקיבל את שמו‬
‫ככל הנראה לאחר שהיגר מארצות אשכנז לארץ מארצות‬
‫ספרד ‪ .‬אם היה נשאר בארצו לא היה יחוד כלשהו בכך שהוא‬
‫אשכנזי ולא היה נקרא כך‬

‫‪15‬‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬
‫‪ ‬צנעני – מצנעה בתימן‬
‫‪ ‬דמארי – מדמאר בתימן‬
‫‪ ‬צברי – מצבאר בתימן‬
‫‪ ‬שרעבי – משרעב בתימן‬
‫‪ ‬ברלינר – מברלין‬
‫‪ ‬טולדנו – מטולדו בספרד‬
‫‪ ‬אבו קסיס – מקסיס בספרד‬
‫‪ ‬אלקסלסי – מקסלס בספרד‬
‫‪ ‬מויאל – ממויה בספרד‬
‫‪ ‬ורשבסקי – מוורשה‬
‫‪  16‬אלפסי – מפס במרוקו‬

‫מרגלית צנעני‬
‫אבק דרכים‪....‬‬
‫אבי טולדו‬

‫אריה דרעי‬
‫בועז שרעבי‬

‫שמות שמקורם בשמות גיאוגרפיים‬

‫אריה דרעי‬

‫‪17‬‬

‫‪ ‬ברזני – מבראזן‪ ,‬כורדיסטן‬
‫‪ ‬דרעי‪ ,‬אדרעי – מעמק‬
‫הדרע במרוקו‬
‫‪ ‬הלפרין – מהילברון‪ ,‬גרמניה‬
‫‪ ‬בן שושן – משושן בפרס‬
‫‪ ‬אלמקייס – משבט מקייס‬
‫במרוקו‬
‫‪ ‬זגורי – מזגורה במרוקו‬
‫‪ ‬יזדי – מיזד פרס‬
‫‪ ‬שיראזי – משירז בפרס‬
‫‪ ‬פולק – פולני‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כ"ץ – כוהן צדק‪.‬‬
‫‪ ‬ש"ץ – שליח ציבור‬
‫‪ ‬שו"ר – שוחט ורב‪.‬‬
‫‪ ‬מזא"ה – מזרע אהרון הכהן‪.‬‬
‫‪ ‬שז"ר – שלמה זלמן רובשוב‪.‬‬
‫‪ ‬ז"ק – זרע‪/‬זכר קדושים‬
‫‪ ‬ב"ק – בני קדושים‬
‫‪ ‬יש"י – יחד שבטי ישראל‬
‫‪ ‬אזולאי – כהן "אישה זונה וחללה‬
‫לא יקחו" (ויקרא כ"א‪ ,‬ז')‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫מטרת השיכול והר"ת היתה‬
‫בעיקר להצניע את היהדות‬
‫מחשש להתנכלויות‪.‬‬
‫שימו לב למס' הוריאציות הרב‬
‫למשפחת כהן‬

‫זלמן שז"ר‬

‫שמות שמקורם בראשי תיבות ושיכול אותיות‬
‫‪ ‬כג"ן – כהן גדול‬
‫‪ ‬ד"ץ – דיין צדק‬
‫‪ ‬זילכה – זכר לכהן הגדול‬
‫‪ ‬קפלן – כהן בפולנית‬
‫‪ ‬וויל – לוי (בשיכול אותיות)‬
‫‪ ‬סגל – סגן לויה (לוי)‬
‫אורנה ומשה ד"ץ‬
‫(בזמנים יפים)‬

‫‪19‬‬

‫רח' קפלן (אליעזר)‬
‫בתל אביב‬

‫שמות שמקורם מהטבע או עצמים‬
‫יהודים (בד"כ מארצות אשכנז) נהגו להוסיף לעצמם שמות‬
‫משפחה מהטבע ‪ ,‬אבנים טובות וכו' ‪:‬‬
‫‪ ‬רוזנטל – עמק הורדים‪.‬‬
‫‪ ‬בלומנקרנץ – זר פרחים‪.‬‬
‫‪ ‬רוזנברג – הר ורדים‬
‫‪ ‬גולדברג – הר פז‪ ,‬הר זהב‬
‫‪ ‬זילברשטיין – אבן כסף‬
‫‪ ‬אוקסנברג – הר שור‪.‬‬
‫‪ ‬שוורצנברג – הר שחור‪.‬‬
‫‪ ‬אייזנברג – הר ברזל‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫‪ ‬אפלבוים – עץ תפוחים‬
‫‪ ‬מנדלבאום – עץ שקדיה‪.‬‬
‫‪ ‬קליינשטיין – אבן קטנה‬

‫רמי קליינשטיין‬
‫(ממש כמו אבן קטנה)‬

‫ע"פ השלט בכניסה לבית‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי השלט שהיה קבוע על‬
‫ביתו של האב הקדמון של המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬למשפ' רוטשילד הידועה –ניתן על שם‬
‫השלט האדום שהיה קבוע על בית המשפחה‬
‫בפרנקפורט‬
‫‪ ‬שם המשפחה גנץ ‪ -‬ניתן על שם תמונת‬
‫האווז שהיה מצויר על שלט בפתח‬
‫בית המשפחה‪ ,‬וכן הלאה‬

‫האלוף בני גנץ‬

‫‪ ‬שלטי הבתים שימשו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כעזרה לציון בית מסוים‪,‬‬
‫במקום מספר הבית שאנו משתמשים בו כיום‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ע"פ יום או עונה‬
‫‪ ‬לעיתים קבעו את שם המשפחה לפי היום בשבוע‪ ,‬החודש או‬
‫העונה הקובעים או החשובים בחיי אבי המשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬שם המשפחה מונטאג = יום שני‬
‫‪ ‬זונטאג = יום ראשון‪,‬‬
‫‪ ‬משפחת זומר = קיץ (בגרמנית)‬
‫‪ ‬וינטר = חורף‬
‫איצטדיון וינטר‬
‫(בקיץ)‬

‫‪22‬‬

‫שמות משפחה בקהילה האתיופית‬
‫‪ ‬באתיופיה לא נהוג לתת שמות משפחה‬
‫‪ ‬אדם מכונה בשמו הפרטי‪ ,‬שם אביו ושם סבו‪ ,‬בדומה לנהוג‬
‫בתקופת התנ"ך‬
‫‪ ‬כשעלו יהודי אתיופיה לישראל‪ ,‬הם נדרשו על ידי הרשויות‬
‫להשתמש בשמות משפחה כפי שנהוג בישראל‬
‫‪ ‬לרוב‪ ,‬בחרו לקחת את שם הסב‬
‫והפכו אתו לשם משפחה‬
‫‪ ‬במקרה שהסב עדיין חי נקבע שם‬
‫‪ ‬המשפחה על פי אביו של הסב‬
‫‪ ‬במקרה בהם אב המשפחה לא חי ‪ -‬נקבע השם על פי שם‬
‫‪ 23‬האב המנוח‬

‫חידון עיברות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪24‬‬

‫דוד בן גוריון‪.‬‬
‫גולדה מאיר‪.‬‬
‫יצחק בן צבי‪.‬‬
‫לוי אשכול‪.‬‬
‫יגאל ידין‪.‬‬
‫משה שרת‪.‬‬
‫יצחק שמיר‪.‬‬
‫פנחס ספיר‪.‬‬
‫אהוד ברק‪.‬‬
‫אריק שרון‪.‬‬
‫יצחק רבין‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫דוד גרין (ירוק)‪.‬‬
‫גולדה מאירסון (בן מאיר )‬
‫יצחק שישלביץ (לאביו קראו צבי)‬
‫שקולניק‬
‫סוקניק‬
‫משה שרתוק‪.‬‬
‫יצחק יזרניצקי‬
‫פנחס קוזלובסקי‬
‫ברוג‬
‫אריק שיינרמן‬
‫רוביצוב‬

‫ערך אריה בלסיאנו‬

‫בלסיאנו = שיבוש של ולנסיאנו מהעיר ולנסיה‬
‫בספרד‬
‫‪25‬‬

‫‪Confidential‬‬