את ההשראה לעריכת מצגת זו קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ , המביא כל שבוע לרשות הכלל צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו . כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול , החלטנו לצרפם.
Download ReportTranscript את ההשראה לעריכת מצגת זו קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ , המביא כל שבוע לרשות הכלל צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו . כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול , החלטנו לצרפם.
Slide 1
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 2
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 3
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 4
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 5
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 6
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 7
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 8
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 9
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 10
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 11
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 12
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 13
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 14
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 15
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 16
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 17
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 18
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 19
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 20
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 21
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 22
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 23
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 24
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 25
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 2
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 3
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 4
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 5
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 6
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 7
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 8
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 9
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 10
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 11
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 12
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 13
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 14
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 15
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 16
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 17
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 18
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 19
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 20
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 21
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 22
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 23
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 24
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il
Slide 25
את ההשראה לעריכת מצגת זו
קיבלנו ממכותבנו יהודה כץ,
המביא כל שבוע לרשות הכלל
צילומים של ט"ו ציפורי ארצנו.
כשקיבלנו ט"ו ציפורי הבולבול,
החלטנו לצרפם למצגת עם
הסברים על אחת מציפורי
החביבות על כולנו,
השיר
"זמיר" ארץ-ישראל,
הנקרא גם Bulbulבאנגלית.
רוב הצילומים צולמו על ידי
יהודה כץ ,למעט אלה לגביהן
צוין שמו של צלם אחר.
בולבול Pycnonotusהוא ציפור שיר
ממשפחת הבולבוליים .בולבול הוא השם
בערבית ובפרסית ,ופירושו "זמיר" -ואכן
הבולבול נודע בשירתו היפה .בסוג
כ 40-מינים .הבולבולים חיים
זה
בלהקות קטנות ונמצאים ביחד רוב היום.
הם ניזונים בעיקר מחרקים ,פירות ועלים.
הנקבה בונה את ִקנה בין סבך הצמחייה,
ובו היא מטילה כ 3-ביצים בצבע סגלגל.
גוזליה בוקעים עיוורים וללא נוצות.
שם הציפור בעבריתּ :בּולּבּול צהוב-שת
באנגליתSpectacled Bulbul :
בלטיניתPycnonotus xanthophygos :
בערבית :بلبل أصفر العجز ּבֻּ לְ ּבֻּ ל ַאצְפר אלְ עג'ז
משפחה :בולבוליים Pycnonotidae
מקור השם ופירושו:
השם המדעי של המין ( ,)xanthopygosהוא הרכב של שתי מילים יווניות ,xantos :שמשמעה צהוב ,ו ,pygos-שמשמעה שת
(אזור החיבור של הבטן והזנב) -וביחד "צהוב שת".
בולבול צהוב השת חי בגינות ,מטעים ,נאות מדבר וכל מקום אחר עם שיחים ועצים .נפוץ מאוד בערים .בישראל הוא ציפור יציבה
תפוצה :מדרום טורקיה עד לעדן ועומאן בדרום חצי האי ערב.
בולבול צהוב-שת הוא הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל
צילום :אבי מאיר
הבולבול נפוץ בכל רחבי הארץ; תפוצתו צפופה יותר בחבל הים תיכוני.
צילום :אבי מאיר
טיבוע בולבול צהוב חת בחבל מודיעין
מינים
בארץ ישראל נפוץ ביותר המין בולבול צהוב-שת (.)Pycnonotus xanthopygos
המין בולבול לבן-לחיים ( )Pycnonotus leucogenysמזדמן לארץ ישראל.
סימני זיהוי בולטים :ציפור שיר גדולה יחסית ,סקרנית ,שאינה ממהרת לברוח מפני אנשים .היא ניכרת בראש שחור ,טבעת
עין לבנה ,זנב ארוך ותת שת צהוב גפריתי.
אורך גופה 22-19.5ס"מ.
תיאור :לבולבול גוף עדין למדיי וצוואר קצר .המקור
בינוני באורכו ונטוי כלפי מטה .הרגליים קצרות
והאצבעות חלשות .בעורפו נוצות דמויות שערות,
כנראה נוצות חישה .הזנב ארוך .צבעם של המקור
והרגליים שחור-כחלחל.
חלקי הגוף העליונים חומים-אפרפרים .הגחון
אפרפר בהיר למעט תת-השת ,שהוא צהוב-גפריתי
עז .הזכר נבדל מהנקבה בצבע אישון העין ,שגונו
בזכר שחור יותר ובנקבה אדום יותר .הזכר גם מעט
גדול יותר.
מזון :הבולבול ניזון בעיקר מפירות ומחרקים ,אך
גם מעלים ומפרחים .פירות קטנים כגון תות,
אזדרכת ,אלת מסטיק ,ימלוח פגום ולנטנה ,הוא
בולע בשלמותם .אחר כך הוא מפריש את זרעיהם
בלשלשתו ,וכך גורם להפצתם ולעתים אף מזרז
את נביטתם .מפירות גדולים כגון אפרסק ,שסק,
תמר ועגבנייה ,הוא נוגס חתיכות ועקב כך גורם
לעתים נזקים כבדים לגידולי מטעים שונים.
הבולבול ניזון גם מפרחים כגון פרחי עץ האלמוגן
והאירוס .לוכד חרקים בחיפוש פעיל בסבך או
לאחר שאיתר אותם מנקודת תצפית .בחורף ,בעת
מחסור במזון ,הוא אוכל גם חלזונות יבשה,
נמלים ,וכן עלים של עצים ושיחים מלבלבים כגון
עלי אטד אירופי ,אשחר ארצישראלי ועוד.
חברותיות :הבולבול חי לרוב בצמדים ,אך הצמד אינו בהכרח זכר ונקבה ,וגם אם כן ,אין הם זוג למטרות רבייה דווקא .זוגות
הבולבולים חיים בטריטוריות לא גדולות כל ימות השנה .במקומות שופעי מזון עשויים בולבולים רבים להתקבץ בו ומשתתפים
הן זוגות והן פרטים בודדים משוטטים.
התנהגות :שני הבולבולים נמצאים זה ליד זה רוב שעות היום ,והם אף ישנים צמודים על עץ במקום לינה קבוע ,לפחות למשך
פרק זמן קצר .הם חריגים מרוב ציפורי הארץ בכך שאין הם מקפידים לשמור מרחק אינדיבידואלי ביניהם; הם מרבים לגעת זה
בזה ואף נוהגים לסרק זה לזה את הנוצות .הבולבול הוא מהעופות המקדימים להתעורר בבוקר ,לרוב עוד לפני עלות השחר .בכל
ימות השנה הוא מרבה להשמיע את קולו ,אך במיוחד במשך עונת הרבייה עת הוא מרבה לסלסל בשירתו הטריטוריאלית .הוא
מכריז על בעלותו בעיקר בבוקר ובערב ולרוב הוא שר ממקום בולט וגבוה .בשירתו זו משמיע הבולבול "משפטים" שבכל אחד
מהם 6-4הברות החוזרות על עצמן שוב ושוב .קולותיו של הבולבול הם מגוונים מאוד.
בשירתו אפשר להבחין גם באלמנטים של
חיקוי קולותיהם של ציפורים אחרות כגון
שחרור ,נקר או ירקון .הבולבולים שבים
ומרבים להשמיע את קולם גם לקראת ערב,
לפני השינה .קולם נשמע אז כטרטור או
כקרקור צרוד :טון אחד חוזר ונשנה .הם
מרבים להשמיע קול דומה ,אם כי בעצמה
שונה בעת שהם מתגודדים סביב חתול ,נחש,
עורבני או תנשמת כמו גם סביב אדם
המתקרב אל קינם.
מאז שהתפשט העורבני במישור החוף הוא
הפך להיות אויבם העיקרי של הבולבולים והם
מרבים להתגודד סביבו ולהשמיע קול זה.
קול אחר ,חזק למדי הוא קול הברכה שבו
מברך בולבול אחד את בן זוגו בעת פגישה
לאחר פרידה זמנית.
טריטוריאליות :רק בולבול שהתנחל בטריטוריה יצליח להתרבות .מרגע שרכש לעצמו נחלה ,הוא מחזיק בה כל ימות
השנה .הטריטוריה קטנה יחסית לציפור בגודל הבולבול ,ובשטחים שופעי מזון באזור הים תיכוני גודלה נע מחצי דונם ועד
שני דונמים ,ובממוצע 1.3דונמים בלבד .בעונת הקינון זוג הבולבולים מפגין התנהגות טריטוריאלית תוקפנית ומגרש
מנחלתו בולבולים חסרי טריטוריה המנסים לפלוש אליה או לישון בתחומה.
בעלי הנחלה עשויים אז גם לנקר את דמותם המשתקפת בחלון או במראה .בעת התרגשותם הם מסמרים את נוצות ראשם ,כך
שנוצרת מעין ציצת נוצות .לעתים מתפתחים ביניהם גם ריבים בעצמה רבה :הם מנקרים זה את זה ולעתים אף מתגלגלים על פני
הקרקע כשהם אוחזים זה את זה .חתול יכול אז לצוד אותם ללא כל קושי .מחוץ לעונת הקינון אין הם מפגינים התנהגות
טריטוריאלית מובהקת ,ואז הם סובלניים למדיי כלפי פולשים החודרים לנחלתם .גם לבעלי נחלה אין לעתים די מזון בתחומם.
הם נאלצים על כן לנטוש את נחלתם מדי פעם ולתור אחר אתרים שופעי מזון .במקומות כאלה עשויים להתקבץ בולבולים רבים
ל"אספסוף" קולני ,הטרוד באכילה .קולותיו נישאים למרחקים ומהווים כעין תמרור לבולבולים אחרים .האספסוף מתקבץ עם
בוקר ומתפזר רק לקראת ערב .הרכבו וגודלו משתנים ללא הרף :פרטים באים ,אחרים פורשים ,ובמשך היום עשויים לקחת בו
חלק מאות פרטים שרובם צעירים וחסרי טריטוריה עדיין.
בעלי הטריטוריות שבים עם ערב לנחלותיהם וחסרי נחלות לנים במקובץ .במעופם אל מקום ההתכנסות וממנו הם עפים גבוה,
כדי להימנע מהתנגשויות עם בעלי הנחלות שבדרך.
הבולבול הוא ציפור יציבה נפוצה מאוד.
הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם שסייר בארץ בשנת 1863/4כתב בספרו "מסע בארץ ישראל" על
הבולבול" :אחת הציפורים האופייניות ביותר לאזורים חמים .לא נמצא בגבעות וברמות .נפוץ בערבות
הירדן ובכל השפלה ".ואמנם עד לשנות ה 20 -של המאה ה 20 -הבולבול היה שכיח רק בשטחים מעטים
ברחבי הארץ ,בעיקר לאורך מישור החוף ,בקע הירדן וואדיות ונאות מדבר בנגב .מאז ,בעקבות נטיעת עצי
נוי שונים ביישובים היהודיים והרחבת מטעים נושאי פרי ,התרבה והתפשט אל כל רחבי הארץ.
הנרי בייקר טריסטרם
קינון ודגירה :עונת הקינון נמשכת מאמצע
חודש מרס ועד סוף אוגוסט .במשך זמן זה
עשויים הבולבולים להשלים 3מחזורי רבייה.
הנקבה בונה לבדה את הקן .הזכר מלווה
אותה בעת איסוף חומרי הקינון .הקן נבנה
לרוב במקום מוסתר היטב ,בין ענפים דקים,
בגובה מטר אחד עד שני מטרים וחצי מעל
פני הקרקע .הנקבה מניחה בבסיס הקן עלים
רחבים ,יריעת פלסטיק או צמר גפן .על בסיס
זה היא צוברת זרדים עדינים ,הנשזרים
בעזרת קורי עכביש וסיבי צמר גפן .לקן צורת
סלסילה .תוכו של הקן שזור יפה מעשבים
ומשורשים עדינים ,אך אין בו ריפוד ממש.
אם יש בקן חומרי ריפוד כגון חבלים ,נוצות
או צמר -הם עוטרים אותו מבחוץ .בגלל
צורת הקן ה"הפוכה" של הבולבול -החומרים
הרכים והמרפדים הם בחוץ ותוכו אינו מרופד
נאמר עליו שהוא "מבולבל" ולכןשמו .כמובן שיש הסבר ביולוגי הגיוני לצורת
הבניה הזו :הריפוד החיצוני מבודד את קן
הבולבול מהחום ששורר בחוץ .יש לזכור שזו
ציפור שמוצאה מהאזורים הטרופים החמים.
צילם אייל ברטוב
8-5ימים חולפים מתחילת הבנייה ועד להטלה .צבע קליפת הביצה לבן-לילכי והיא מנוקדת בכתמים ובנקודות שגונן חום-
סגול .גוונים אלה של הביצה הם ייחודיים רק לבולבול .הנקבה נוטשת מדי כמה דקות את משמרתה ומחפשת מזון.
כשמתקרבים לקן היא נוטה לעתים להציג את "ראוות הפצוע" ,כלומר להטיל את עצמה לארץ כציפור פצועה
במטרה לפתות את הטורף ללכת אחריה ולהסיח את דעתו מהקן .רגע לפני שהטורף אוחז בה היא בורחת .אבל אז הוא
כבר נמצא הרחק מהקן .עצמת ה"משחק" משתנה מפרט לפרט .הגוזלים בוקעים לאחר 14-13ימי דגירה ,כשהם סומים
ועירומים לחלוטין .לעורם צבע סגול-אדום כהה ולועם אדום .בצעירותם מאכילה אותם רק האם והיא ממשיכה לדגור עליהם
עוד כ 7-6 -לילות .עם התבגרותם גובר חלקו של הזכר בהאכלה עד שהוא משתווה לזה של הנקבה .בתחילה מאכילים את
הגוזלים רק בחרקים .בהדרגה הם מקבלים יותר ויותר פרות .הגוזלים פורחים מהקן בגיל 14-13ימים לערך .במשך כ10 -
ימים לאחר מכן הם עפים אחרי ההורים ומבקשים מזון .כשהם כבני 4שבועות הם אוכלים כבר בעצמם ומגיעים לעצמאות
בהיותם כבני חודש וחצי.
שיעור הטריפה בקני הבולבול הוא רב ביותר ורק כ 15% -מכלל הביצים המוטלות מגיעות להפרחת גוזלים .האויב העיקרי
שלהם הוא העורבני
הבולבול והאדם :הבולבול גורם נזקים למטעים שונים ובמיוחד לכרמים ולמטעי השסק .הוא מזיק גם
למשתלות הפרחים .בעבר הכריז עליו חוק להגנת חיית הבר כעל מזיק ומותר היה לצוד אותו.
לשמחתנו משנת 2005הבולבול מוגן יחד עם כל עופות הבר באחרים בישראל.
בולבול למה ככה
מילים :ע .הלל
לחן :סשה ארגוב
הערבים מחבבים את הבולבול כציפור
כלוב ,ובחג'אז ובעדן מוכרים אותם לעולי
רגל מוסלמים.
המשורר ע .הלל תיאר ,בשירו "בולבול
למה ככה" ,בולבול המלווה בשירתו את
מהלך השמש מזריחה ועד שקיעה .השיר
פורסם לראשונה בשנת 1966בקובץ
בשם זה בהוצאת מסדה ובקבצים
נוספים מאוחר יותר ,וזכה למספר לחנים
וביצועים מוקלטים.
בולבול,
תגיד לי למה
השכם השכם עם שחר
אתה אך מתעורר,
מיד,
עוד טרם שמש לה זורחת,
אתה מיד בשיר פוצח
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בצהריים
כשהשמש מזמן-מזמן זורחת,
אתה פתאום,
פתאום קופץ על הגדר,
מוחא כנפיים
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי שמח לי כל-ככה,
שהשמש
מסביב זורחת!
בולבול,
תגיד לי למה
בערביים,
שמש עוד מעט שוקעת,
אתה על הענף יושב ומחבר
שוב מנגינה
(ממש ללב נוגעת'
ומזמר!
בולבול,
תגיד לי למה?
ככה,כי חבל ,חבל כל-ככה,
שהשמש
עוד מעט בורחת!
ואתה!?אמור לי ,אחא:
למה כל היום שואל?
אני?פשוט:
כי גם אצלי זה ככה!
מקהלה עליזה
מילים :לאה נאור
לחן :נורית הירש
המשוררת לאה נאור כללה בשירּה " מקהלה
עליזה מקהלה עליזה" את הבית "אנחנו לא
רוצים מילים"
עמיר בלבן ,מנהל המרכז לחקר ציפורי
ירושלים של החברה להגנת הטבע ,הציע את
הבולבול כמועמד לתואר "הציפור הלאומית של
ישראל",אולם בסופו של דבר נבחרה הדוכיפת
לתואר זה.
על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף ,זקפה מקור
וגם פצחה ברון.
"אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו ,גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"
ציף ציף ,שריק שרק...
הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.
אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.
ציף ציף ,שריק שרק...
ציף ציף ,שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה...
וכל מי ששמע אמר,
אח איזו מקהלה.
"אוי די כבר ,די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון ,כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"
פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.
האופרטה היפה
לא באה עד סופה -
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.
ציף ציף ,שריק שרק...
מקורות:
http://www.yardbirds.org.il/show_bird/11
תודתנו נתונה ליהודה כץ על צילומיו המרהיבים.
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
chefetze@netvision/net.il