החי - התאמה לתנאי מדבר מחברת : אופירה גל קשה לחיות במדבר . הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ , קרינה מרובה ומחסור.
Download ReportTranscript החי - התאמה לתנאי מדבר מחברת : אופירה גל קשה לחיות במדבר . הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ , קרינה מרובה ומחסור.
Slide 1
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 2
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 3
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 4
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 5
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 6
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 7
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 8
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 9
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 10
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 11
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 12
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 13
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 14
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 15
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 16
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 17
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 18
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 19
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 20
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 21
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 22
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 23
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 24
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 25
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 26
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 27
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 28
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 29
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 30
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 31
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 32
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 33
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 34
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 35
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 36
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 37
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 38
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 39
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 40
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 41
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 42
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 43
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 44
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 45
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 46
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 47
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 48
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 49
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 50
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 51
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 52
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 53
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 54
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 55
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 56
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 57
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 58
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 59
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 60
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 61
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 62
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 63
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 64
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 65
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 66
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 67
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 68
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 69
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 70
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 71
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 72
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 73
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 74
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 75
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 76
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 77
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 78
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 2
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 3
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 4
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 5
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 6
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 7
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 8
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 9
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 10
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 11
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 12
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 13
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 14
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 15
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 16
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 17
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 18
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 19
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 20
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 21
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 22
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 23
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 24
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 25
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 26
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 27
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 28
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 29
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 30
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 31
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 32
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 33
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 34
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 35
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 36
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 37
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 38
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 39
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 40
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 41
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 42
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 43
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 44
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 45
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 46
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 47
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 48
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 49
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 50
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 51
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 52
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 53
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 54
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 55
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 56
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 57
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 58
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 59
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 60
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 61
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 62
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 63
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 64
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 65
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 66
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 67
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 68
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 69
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 70
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 71
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 72
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 73
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 74
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 75
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 76
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 77
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php
Slide 78
החי -התאמה לתנאי מדבר
מחברת :אופירה גל
קשה לחיות במדבר .הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ ,קרינה
מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן.
אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם
לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו.
שמירה על מאזן החום -התמודדות עם עודף חום
כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות .רוב בעלי החיים פשוט
אינם פעילים בשעות החמות .בשעות היום הם מסתתרים במחילות ,מתחת לאבנים או
בצל עצים ושיחים ,ובשעות קרירות יותר -אחר הצהריים ,מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה -
הם יוצאים לפעילותם...
דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו.
צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום.
ליונקים מסוימים ,כגון צבי המדבר או שועל החולות ,יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד,
עם כלי דם רבים .בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים ,כלי דם אלו חשופים לסביבה
החיצונית ,וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה ,נפלט חום לסביבה
והגוף מתקרר .האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"
המקרר את הדם.
אצל בעלי חיים אחרים ,כמו למשל הגמל ,עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב.
כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה ,פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר.
כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים ,עדיין ניתן לקרר את הגוף ,אם כי בדרך שגובה מחיר
יקר במונחים המקובלים במדבר -אידוי מים .אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות:
הזעה ,האופיינית ליונקים מסוימים ,הלחתה או הרטבת הגוף ברוק ,האופיינית למכרסמים
מסוימים .בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים ,מצב שהם משתדלים להימנע ממנו
ככל האפשר .
במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר ,אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים.
העופות והחרקים ,שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו.
אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע.
שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת.
קלריטה ואפרים.
צבי מדבר שם מדעי Gazella dorcas:
תפוצה בארץ :בנגב ובמדבר יהודה.
תפוצה בעולם:צפון אפריקה ,ממרוקו
עד מצרים ודרום ישראל.
וסנגל
צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים
הקשים של המדבר .הוא מסוגל להתאים עצמו
לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה.
הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים
ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים
הרריים .בדרך כלל ,הם פעילים בשעות האור,
אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות
החמות .הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים
ומשיחים .מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית
שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל.
אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"
אפשרה את התאוששותה ההדרגתית
של אוכלוסיית מין זה בישראל.
צבי השיטים -תת-מין נדיר על סף הכחדה
הגורם העיקרי ,הפוגע בשרידות העופרים ,ובגודל האוכלוסייה
הוא טריפות ,בעיקר ע"י זאבים ,שאוכלוסייתם גדלה מעבר
לכושר הנשיאה הטבעי ,בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות
ועולם החי שהתפתח סביבם.
ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי,
משמע -תת מין המצוי רק בישראל.
יעל נובי ()Capra nubiana
הוא מין בסוג יעל.
היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים.
תוחלת חיים של יעל נובי היא בין 12ל 17-שנים.
עיקר מזונו של היעל -צמחים .היעל חי בעדרים
נפרדים של זכרים ונקבות ,כאשר כל עדר מגיע
עד לכ 20-פרטים .במקרה של סכנה ,היעל ישרוק
שריקת אזהרה לעדר .ליעל רגליים קצרות
ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים.
כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו
כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים
תלולים במיוחד .לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות
לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו,
ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו
לתקוף טורפים .בעונת הייחום ,בסתיו ,נפגשים
עדרי שני המינים למטרת הזדווגות.
יעל נובי על רקע מכתש רמון
Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex
Tal Glick
הראם הלבן :אוכל עשב בעל פרווה לבנה
וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד
לתנאי המדבר הקשים.
המבנה החברתי של הראמים כולל עדר
מעורב של זכרים ונקבות ,הנע למרחקים
ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים
מכתש רמון
בזכות גודלו של מכתש רמון ,בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו ,בחרה הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר.
אחד מהם הוא הפרא ,חמור בר שאיננו ניתן לביות.
בעל חיים אחר ,שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל.
בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב :נמר ,צבוע ,צבי מדבר ,זאב ,שועל מצוי ,שועל
צוקים ,קרקל ,שועל חולות ושפן הסלעים .את המכרסמים הקטנים ,פסמון ,נמנמן הסלעים וקוצן
זהוב ,קשה יותר לראות בטבע ,כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים
חיות אילו נוכל לפגוש בחי -רמון
במכתש.
היעל הנובי
שמורת חי בר יטבתה ,הוקמה במטרה ליצור גרעיני
רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי
הארץ ,ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים
שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה
סלילנית .השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים,
חורש של עצי שיטים ,מלחה וחולות.
מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה.
תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים
גדולים ,זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים .בנוסף,
ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות
בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם
בפעילות ,אפילו בשעות היום.
בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם
הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין
בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה
שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב
ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד -אבי חמור
הבית; הראם הלבן -שהוא גם סימלו של חי בר
יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת
החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה -אשר
מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי
להצלת המין מכליה; דישונים ,יענים ועוד.
השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :השטח הפתוח אשר שטחו 12קמ"ר ובו חיים
עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע ,מרכז הטורפים וחדר החושך
בו יש תנאים של לילה ,דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים
כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת ,כוס ושעיר.
הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה.
הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי.
הערוד :חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים,נזכר
בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד
מאבות חמור הבית .הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי.
בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר
התמודדות עם טמפרטורות נמוכות
המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם,
אך למעשה ,בלילה ,בעיקר בחורף ,עשויה
הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל0 -
מעלות .הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה
לבעלי חיים רבים.
הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם
בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור.
לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות
היום החמות ,אך בשעות הלילה הם מסתתרים
במחילות או מתחת לאבנים ,שם הטמפרטורות
נוחות יותר .זוחלים ומכרסמים הפועלים רק
בלילה נמצאים בחורף בתרדמה.
אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים
בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור.
בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים
המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי
הגוף ,וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור.
פרא Equus hemionus -יונק מפריט פרסה
בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת 1983הוא הושב ושוחרר במכתש רמון
האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים.
נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר .
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה .על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה
וחומרים בעת הצורך .הגמל מותאם לחיים במדבריות .אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו
רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע .רגליו הארוכות מרחיקות
את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות .לשונו קרנית ואינה
נפגעת מצמחי מדבר קוצניים .מסוגל לא לשתות עד 17יום .עפעפי העיניים של הגמל
מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות .גם הנחיריים של הגמל
מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
עולים חדשים מדרום אמריקה
האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו
בהרי האנדים שבדרום אמריקה .האלפקות
התפתחו בצורה שונה מאד
מ"בן דודם" הגמל המדברי ,שהטבע הכשירו
לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים
הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן,
מלא בצמר ,וללא יכולת לאגור מים ומזון.
צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על
חום הגוף
Alpaca
שמירה על מאזן המים
מים הם מצרך נדיר במדבר .המשקעים מעטים
ואינם סדירים .מקורות מים קבועים ,כמו
מעיינות -מעטים ,וגם הטורפים מכירים אותם.
בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל
לשתייה ,אלא מסתפקים במים שבמזון.
אלה הזקוקים לשתייה ,כמו למשל הקטות או
היעלים ,שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד
המים ,מחשש להופעת טורפים .
בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על-ידי
הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום ,על-ידי
הפרשת שתן מרוכז ועוד .עם זאת ,איבוד מים
עשוי להיות חיוני לעתים ,לצורך קירור הגוף.
בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם
את המים שאיבדו ,על-ידי שתיית כמות גדולה
של מים בבת אחת .גמל למשל מסוגל במצב
התייבשות לשתות כ 100 -ליטר מים,
שהם בערך 26%ממשקלו.
גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא
הנמר .בשנות ה 80-עדיין חיו באזור
עין גדי נמרים אחדים .כיום לא נותר מהם
כנראה זכר .החשש כי נמרי מדבר יהודה,
ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו ,או מצויים
קרוב להכחדה ,הוא חשש כבד ואמיתי.
דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו
ללא הפי אנד .הנמר ,שהצליח להבקיע את
דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו
במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף
השלישי ,כשל ונכחד דווקא כיום,
חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע
אמורה להעניק לו.
צילם :בוקי בועז.
קרקל
Caracal caracal
חתול גדול מאד אורכו עד 95ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד 12.5קילו.צבעו
חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים ).גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית
שחורה .הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של
צבי .ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד 2מטר ,דבר המאפשר לו לצוד ציפורים.
בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן,יתכן והתפשטותו
קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות
שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים .מזונו עופות ,יונקים וזוחלים .אזורי מחייתו:
The Caracal Lynx
Tal Glick
צבוע מפוספס צבוע מפוספס Hyaena hyaena -
מהטורפים הגדולים בארץ .צבעו אפור עם פסים שחורים,משקלו עד
40ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות ,אורך הגוף עד 110ס"מ
,הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות,הראש גדול
ומסיבי .חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד 5פרטים ביחד וככל
הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים.
זאב Canis lupus
ניזון מיונקים,פגרים,טורף גם במשק האדם.
נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ,לאורך השבר הסורי אפריקאי ,
בנגב ומדבר יהודה.
בישראל ,השועל המצוי הוא הנפוץ
מבין מיני השועלים .הוא נפוץ בעיקר
בחבל הים-תיכוני ,אך אוכלוסייתו
מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות
יישובים ובסיסי צה"ל .בנוסף להיותו
טורף הניזון מטרף קטן ,ניזון השועל
גם מפירות ומשאריות מזון אדם.
אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד
מהרעלת התנים הגדולה של שנת
,1964ולאחר חיסול אוכלוסיית
התנים הגדולה הפך השועל למעביר
העיקרי של מחלת הכלבת בארץ.
השועל חי בשטחים פתוחים ,באזורי
חולות ,ביער ,בחורש ,במדבר,
וליד
בנאות מדבר
מקווי מים.
שועל מצוי
צב יבשה מדברי ,Testudo kleinmanniהינו מין אנדמי,
כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית ,לחולות צפון מערב הנגב
וצפון סיני .כיום ,צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב,
מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין.
מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב 1500 -עד 2000
והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"
קיפוד מדבר
קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד
מצוי .אוזניו גדולות ,פרוותו לבנה ועל פניו ישנה
"מסכה" שחורה ,ישנה קרחת מאורכת בקוצים
שעל המצח ,רגליו גבוהות.
תפוצה -הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה
בעולם ,נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי
ערב .בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה.
פעילות -קיפוד המדבר עובר כ 5-עד 15קילומטר
בלילה בחיפוש מזון ,ובמשך היום מסתתר מתחת
לאבן או במחילה.
Eyal Bartov
קיפוד חולות מצוי :הוא הקטן בקיפודי ישראל .אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים.
משקלו של קיפוד החולות 220-190גרם .בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור
החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום .דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא
נפגש עם המין קיפוד המדבר .נפוץ גם בבקעת ערד.
ארנבת
Lepus Capensis
ארנבת ,סוג יונק במשפחת הארנביים.
לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות
וזנב קצר .הנקבות גדולות מעט מן הזכרים.
צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום
הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע.
באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה,
הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים
או בעלי קרקע בהירה (חול למשל).
גרביליים(“desert rats,” :שם מדעי )Gerbillinae :היא תת-משפחה הכוללת בעלי
חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים.
הגרבילים הם חיות מדבר ,ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר" .ישנם כ 110-מינים
של גרבילים ,ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה ,אפריקה והמזרח התיכון.
נקבת הגרביל יכולה להמליט עד 10גורים בהמלטה אחת .הגרבילים הם חיות ליליות,
תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים.
חולדה מצויה Rattus rattus /
מצויה בצפון הארץ ומרכזה,
במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר.
קוצן זהוב Acomys russatus
מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן .אורך גופו כ 12.5-ס"מ ,וזנבו -כ 6-ס"מ.
חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום-אדמדם-זהוב,
והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב .הוא ניזון מזרעים ,מירקות ,מחלזונות ,מחרקים
וכדומה .פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות.
ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני.
מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר .בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים
אחוריות ארוכות .בעלי פרווה ארוכה ורכה .גודל המינים 4-26ס“מ.
מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר ,התפתחה מן הצורך להימלט
מטורפים ,ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי
למצוא מזון .מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה
או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה ,כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות
לחיים במדבר העמוק.
שפן הסלעים
Syrian Rock Hyrax
אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת
מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים .עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על
אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח
הכנרת .נמצא גם באזור עין גדי.
נחושית חולות Sphenops sepsoides /
חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך
הגוף) .בכל צד של הראש מתוח פס
שחור המכיל את העין .הרגלים קטנות
יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות
בתנועה .הלסת העליונה חופה על
התחתונה ומהווה חרטום המקל על
החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו.
שעות פעילות :פעיל לילה.
מזון :פרוקי רגלים.
תפוצה :חולות הערבה ,חולות צפון
מערב הנגב וחולות מישור החוף.
חרדון צב מצוי Urmastyx aegyptius
לטאה ממשפחת החרדוניים.
עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי
אילת .ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים
מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו .שלא כמו
חרדון הצב ההדור ,הוא שוכן בעיקר במישורים
סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר.
נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד
ל 75-סנטימטרים .בשעות הבוקר הקרירות
צבע הגוף כהה יחסית (שחור-אפור) על מנת
לקלוט את חום השמש ביעילות ,ובמשך היום
הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות .הוא
מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת
לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך
מרבית התקופה הקרה .בעת סכנה הוא פותח
בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה
קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק
והקוצני שלו.
הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים,
שיחים ופירות.
חרדון מדבר Trapelus pallidus
מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים
סוף ושלוחותיו .בישראל הוא נפוץ
באזורים סלעיים בנגב ,בערבה ובבקעת
ים המלח .שמו המדעי ניתן לו מאחר
וזוהה לראשונה בחצי האי סיני .בעת
הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא
נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות.
חרדון חולות Trapelus savignii
זהו חרדון קטן ,מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל .מצוי
בחולות הנגב הצפוני,
שם ניתן לצפייה משחר על-גבי החול אחר פרוקי רגליים.
חרדון צב הדור ()Uromastyx ornata
הרי אילת
מכונה גם "חרדון צב מגוון" ,הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים.
שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור" ,מלא צבע בגוונים כגון :כחול ,ירוק ,סגול,
שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים .גבו צבוע בנוסף בעיגולים
בצבע חום ובפסים בצבע צהוב .לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל
הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום-שחור .הוא משנה את צבעו
בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה.
ישמונית רביבים
Stenodactylus petrii
שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד 12ס"מ .הזנב קצר מאורך הראש והגוף .הזכר קטן מעט מן הנקבה .
שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ,ואילו קצה הזנב דק מאוד ,כחוט .הקשקשים גרגריים
ואינם רעופים .אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב .בארץ היא מצויה בחולות חלוצה
מדברית עינונית ()Mesalina guttulata
לטאה קטנה ,המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו .מבנה גופה עדין ודק .אורכה עד
18ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב .משקלה עד 4גרם .צבעה הכללי אפור או חום בהיר -
מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות .כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים
כהים .בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ,בערבה ,בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה .היא פעילה ביום .
שנונית באר
שבע ()Acanthodactylus beershebensis
היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות ,ונמצאת בין השאר
גם בפארק השרון ליד חדרה .לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש.
בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים,
וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא
תתחמם מן הקרקע .השנונית פעילה ביום ,מה שמקל על התצפיות עליה.
כח אפור Varanus griseus -
צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב .על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים
עם ההתבגרות .בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים .הצוואר מפותח וארוך .הרגלים
והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה.
שעות פעילות :פעיל יום.
מזון :למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד :פרוקי רגלים ,זוחלים ,מכרסמים וציפורים.
תפוצה :בנגב ,בערבה ,בקעת ים המלח ובקעת הירדן ,לאורך חולות החוף עד פלמחים.
ישימונית תמנע ()Stenodactylus doriae
הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר
עדיין נותרו ברחבי הערבה .מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי
(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו .ישימונית זו חופרת מחילות
בכתמי חול המאופיינים בציפוי crustוחוסמת את פתח מחילתה
באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית.
מניפנית אילתית
שממית החייה על קירות וסלעים .הגוף אפור עד ורדרד ,מעוטר בכתמים
חומים .הראש מאורך ושטוח .על הגב קשקשים בולטים רבים.
האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות.
שעות פעילות :פעילת לילה.
תפוצה :אזור אילת ודרום הערבה
מדברית עינונית Mesalina guttulata
לטאה מדברית קטנה ,נפוצה ביותר בכל הנגב .חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)
אך נעדרת משטחים חוליים.
זיקית סיני ()Chamaeleo chamaeleon musae
הינה הגירסה החולית-מדברית של הזיקית הים-תיכונית .מין זה מצוי
בחולות צפון-הנגב ,חי על-גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים.
מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק.
שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי
מתוך 41מיני נחשים בישראל ישנם 9מיני נחשים ארסיים.
מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים
לאדם והם הצפע הארצישראלי ,האפעה המגוון ושרף עין גדי
(או בשמו השני צפעון שחור).
באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים .בין השאר נפוצים
האפעה ,הפתן והשרף ,וכמו כן שלושת העכנים (קטן ,גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב .העכן
הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו .נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ,העכן
הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות .עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים
המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי .הכשתו חמורה ביותר אך
עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל .השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב ,למרות גודלו
וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין
הנחשים הארסיים בארץ.
עכן חרטומים
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
נחש מדברי בצבע שחור אחיד .הראש רחב
במקצת מן הצוואר.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה ,בקעת ים
המלח ,הנגב והערבה.
סכנה לאדם :נחש ארסי! הכשתו מסוכנת
לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות.
האפעה המגוון משתמש בנקיקים ,באבנים ,בסלעים ,ובמחילות מוכנות .הנקבה
מטילה 6עד 10ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים
הצעירים בוקעים אחרי 50יום .גודל הביצים 36על 21מילימטר והמשקל הממוצע 9
גרם .הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה .הצעירים מגיעים
לבגרות לאחר 4שנים .אורך החיים של האפעה כעשר שנים
האפעה המגוון Echis :
שפיפון הנגב :Pseudocerastes persicus fieldiהוא
נחש ארסי עבה .תפוצתו בנגב ,סיני ,מצרים ,ירדן ,דרום-
מערב עיראק ,סוריה וערב הסעודית ,בעיקר בחולות.
הוא בעל ראש משולש ,וצבעו הכללי צהוב ,ועל גבו כתמים
חומים בעלי הילות בהירות .קצה זנבו שחור .אורכו מטר,
ומשקלו כ 500-גרם .מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים ",
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים.
הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים ,הצעירים
ניזונים בעיקר מלטאות.
השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות .הנקבה
מטילה כ 20-ביצים ,הבוקעות כעבור חודש לערך.
עכן גדול Cerastes gasperettii
הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות.
חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן.
העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד .חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה
בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר.
פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם
מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה.
זהו נחש בהיר ,רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה).
ראשו משולש ורחב מן הגוף ,צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום.
הקשקשים בעלי מראה מחוספס. .
לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא .הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך
שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה .העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר
הוא מחופר ,ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום.
עכנים הם אלופי התנועה בחול.
התנועה הלולינית חסכונית מאוד
באנרגיה ומשאירה חותם ברור על
החול .בצורת קו המזכיר מקל סבא.
בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה
של הזנב .זו מסמנת גם את כיוון
התנועה
עכן קטן Cerastes vipera
הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ.
הלשון השלופה משמשת להרחה .מולקולות
הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר
ההרחה" ,איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה.
עכן קטן
עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור .בניגוד לעכן הגדול הוא
שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו .בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון
בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה.
עכן קטן -הנגב המערבי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן .עכן קטן
הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו
המירבי 40ס"מ .תפוצתו המרכזית במדבר
סהרה ,ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני
ומערב הנגב .עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי
של כ 90-ס"מ .תפוצתו דומה לזו של העכן
הקטן .מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה
קשקש ארוך ,דמוי נוצה ,שתפקידה איננו ידוע.
עכן גדול מגיע לאורך מרבי של 75ס"מ.
תפוצתו המרכזית חצי האי ערב ,ומשתרעת
מערבה עד לחולות של עמק הערבה.
)Cerastes cerastes( עכן חרטומים
שרף עין גדי Atractaspis engaddensis
נחש שחור ,דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות
תפוצה בישראל :בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה,
מדבר יהודה ,מרכז הנגב והערבה.
אורך מקסימלי :עד כ 80-ס"מ.
סכנה לאדם :נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש
לצדדים ודקירה בשן אחת .הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם.
זעמן יפהפה
Coluber elegantissimus
זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב .התמונה אינה ממחישה את
צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים.
כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר.
נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים
קונטרסטים.
זעמן האוכפים
Coluber rogersi
הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר
באזורים סלעיים ,אפיקי נחלים וחמדות.
בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה .עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס
כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר .בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על
רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש.
כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק
לברוח לפני שבכלל מבחינים בו.
זעמן דק
Coluber rhodorhachis
אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם
טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק .הזעמן לא נכרך סביב
טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו .הם מתגוננים
על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו
לשמם הנרדף ביוונית ( – Zamenisכועס מאוד).
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול .יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה
בשל תצורת הכתמים על הגב .אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים
ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים.
נחש זריז מאוד וחזק למדי .אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ
(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן).
מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי
2007
mekshat.com
זעמן סיני Coluber sinai
נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב
בהיר מאוד ושחור.
לאורך כל הגב פס אדום\כתום.
תפוצה בישראל :באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה ,בנגב ובאילת.
נחש נדיר מאוד.
נחש חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
נחש קטן ועדין .צבע הרקע חום בהיר
ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים
בצבע אדמדם .לאורך הגב כתמים כהים
בעלי צורה אחידה .הראש רחב רק במעט
מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט
הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו.
אורך מקסימלי :עד כ 50-ס"מ.
נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ.
גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות
חדרה.
תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus( -
אורכו עד מטר אחד,צבעו חום בהיר ,על הגב דגם של כתמים חומים
וכהים על הרקע הבהיר.בצדי העורף בולטים 2כתמים כהים.כאשר תלום
קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל
הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה.תלום קשקשים הוא
נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא).
תלום קשקשים מדברי
כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם
התנהגות המוכר מהקוברות :הוא
מרים את פלג גופו הקדמי ,וזוקפו
באוויר .בזמן זה הוא מותח את
הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם
העור באזור זה וה"ראש" המדומה
נראה גדול הרבה יותר מהראש
האמיתי .הכתמים השחורים שבצידי
הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים
כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"
את האויב ואולי אף להתחזות
לקוברה) .זה הוא נחש תת-ארסי (שיני
הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך
כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל
שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני
הארס .במקרה שארס כן מוזרק לגופו
של האדם ,הוא עלול להיות מסוכן
ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות
בנפש מנחש זה.
ארבע קו מובהק Psammophis schokari
נחש דקיק וזריז במיוחד .בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד
שחור וחום בהיר .באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן
הפרטים במרכז .בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר.
פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין.
נפוץ בכל הארץ ,מן החרמון ועד אילת.
ארבע קו מצרי
נחש ארוך ,דק ומהיר .צבעו חום אחיד .פס חום עובר בצידי הראש
ומכיל בתוכו גם את העין .נדיר בישראל.
תפוצה בישראל :הרי אילת בלבד..
נחש כיפה Macroprotodon ( -
. )cucullatusהינו נחש בעל ראש
ועורף שחורים וגבו בצבע אפור
לאורך גבו ישנם כתמים שחורים,
אורכו מגיע עד 50ס"מ .ניזון
מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב
ובחולות מישור החוף עד יבנה
עין-חתול אדמדם
Telescopus dhara
הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים
גבוהים .הוא נחש תת-ארסי ואינו מסוכן בכל צורה .חובב ציפורים
וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית.
בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי
להגיע לענף אחר.
עין חתול אפור
Telescopus hoogstralii
דרום מדבר יהודה
חנק משריץ Eryx jaculus
נחש מגושם איטי ורגוע .הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת
מכתמים אמורפים .הראש צר מהגוף והעיניים קטנות( ,התאמה
להתחפרות בקרקע).
תפוצה בישראל :מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון.
חנק משריץ
שחור ראש שלוני Rhynchocalamus melanocephalus-
צפון מדבר יהודה
נחש קטן ועדין ,צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור.
תפוצה בישראל :מרכז הארץ וצפונה ,מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב.
אורך מקסימלי :עד כ 55-ס"מ.
שלוון אזורים
תיאור :נחש מדברי קטן ומגושם .צבע הרקע נע בין
חום חול לאפור צהבהב ,הגב מעוטר בפסי רוחב
הכהים במעט מצבע הרקע.
תפוצה בישראל :מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב.
מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים ,חזזיות ,פטריות ,עוות וציפורים,
דורסי הלילה וקולותיהם,
פינגווינים ,ענברים ,צבים ימיים ויבשתיים ,חשופיות ים ,קיפודי ים,
כוכבי ים ,צמחים טורפים ,מושית השבע ועוד:)...
http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6
קלריטה ואפרים
הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
www.clarita-efraim.com
נשמח לתגובות
:מקורות
: דרך נחשים,הספרייה ווירטואלית של מטח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
: לוקד נחשים,האתר של גאי חיימוביץ
http://snake-id.com/snake_id.php
אילן נרינסקי,חינוך-חברה-טבע
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
: חיים במדבר,אורייאנית
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:תצפית לעולם הטבע
http://www.tatzpit.com
: לוקד נחשים,האתר של אביעד
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
: קהילות תפוז,פורום שמירת טבע
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:זוחלים בישראל
רשימת מיני זוחלים בישראל
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:ויקיפדיה
נחשיםhttp://he.wikipedia.org/wiki
:אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו
http://wildland.org.il/index.php