החי - התאמה לתנאי מדבר מחברת : אופירה גל קשה לחיות במדבר . הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ , קרינה מרובה ומחסור.

Download Report

Transcript החי - התאמה לתנאי מדבר מחברת : אופירה גל קשה לחיות במדבר . הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ , קרינה מרובה ומחסור.

Slide 1

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 2

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 3

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 4

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 5

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 6

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 7

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 8

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 9

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 10

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 11

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 12

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 13

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 14

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 15

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 16

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 17

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 18

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 19

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 20

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 21

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 22

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 23

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 24

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 25

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 26

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 27

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 28

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 29

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 30

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 31

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 32

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 33

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 34

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 35

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 36

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 37

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 38

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 39

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 40

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 41

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 42

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 43

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 44

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 45

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 46

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 47

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 48

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 49

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 50

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 51

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 52

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 53

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 54

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 55

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 56

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 57

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 58

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 59

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 60

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 61

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 62

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 63

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 64

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 65

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 66

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 67

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 68

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 69

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 70

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 71

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 72

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 73

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 74

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 75

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 76

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 77

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php


Slide 78

‫החי ‪ -‬התאמה לתנאי מדבר‬
‫מחברת‪ :‬אופירה גל‬

‫קשה לחיות במדבר‪ .‬הבדלי טמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה ובין חורף לקיץ‪ ,‬קרינה‬
‫מרובה ומחסור במים זמינים הם חלק מהבעיות שעל בעלי החיים להתמודד עמן‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים מדבריים התפתחו תכונות מסוימות שמסייעות להם להתאים את עצמם‬
‫לחיים במדבר ולהתמודד עם בעיות אלו‪.‬‬
‫שמירה על מאזן החום ‪ -‬התמודדות עם עודף חום‬
‫כיצד נמנעים בעלי החיים במדבר מעודף חום? ישנן דרכים שונות‪ .‬רוב בעלי החיים פשוט‬
‫אינם פעילים בשעות החמות‪ .‬בשעות היום הם מסתתרים במחילות‪ ,‬מתחת לאבנים או‬
‫בצל עצים ושיחים‪ ,‬ובשעות קרירות יותר ‪ -‬אחר הצהריים‪ ,‬מוקדם בבוקר ובעיקר בלילה ‪-‬‬
‫הם יוצאים לפעילותם‪...‬‬

‫דרכים אחרות להתגבר על עודף חום קשורות במבנה הגוף ובתפקודו‪.‬‬
‫צבעם הבהיר של רוב בעלי החיים במדבר מחזיר את קרינת השמש ומונע קליטת חום‪.‬‬
‫ליונקים מסוימים‪ ,‬כגון צבי המדבר או שועל החולות‪ ,‬יש אוזניים גדולות ובולטות במיוחד‪,‬‬
‫עם כלי דם רבים‪ .‬בגלל שטח הפנים הגדול של האוזניים‪ ,‬כלי דם אלו חשופים לסביבה‬
‫החיצונית‪ ,‬וכאשר טמפרטורת הדם גבוהה מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬נפלט חום לסביבה‬
‫והגוף מתקרר‪ .‬האוזניים הגדולות משמשות אפוא לבעלי חיים אלה מעין "רדיאטור"‬
‫המקרר את הדם‪.‬‬
‫אצל בעלי חיים אחרים‪ ,‬כמו למשל הגמל‪ ,‬עשויה טמפרטורת הגוף להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה מזו של הסביבה‪ ,‬פולט בעל החיים חום לסביבה ומתקרר‪.‬‬
‫כאשר אמצעים אלה אינם מספיקים‪ ,‬עדיין ניתן לקרר את הגוף‪ ,‬אם כי בדרך שגובה מחיר‬
‫יקר במונחים המקובלים במדבר ‪ -‬אידוי מים‪ .‬אידוי מים יכול להיעשות בדרכים שונות‪:‬‬
‫הזעה‪ ,‬האופיינית ליונקים מסוימים‪ ,‬הלחתה או הרטבת הגוף ברוק‪ ,‬האופיינית למכרסמים‬
‫מסוימים‪ .‬בכל השיטות הללו בעלי החיים מאבדים מים‪ ,‬מצב שהם משתדלים להימנע ממנו‬
‫ככל האפשר ‪.‬‬

‫במצגת זו אנו מביאים חלק מחיות המדבר‪ ,‬אנו מתרכזים ביונקים ובזוחלים‪.‬‬
‫העופות והחרקים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מאוד מאוכלוסיית החי בנגב אינם כלולים במצגת זו‪.‬‬
‫אנו מודים לכל בעלי האתרים אשר ללא תרומתם לא הייתה מצגת זו יכולה להתבצע‪.‬‬

‫שמות הצלמים והאתרים רשומים בסוף המצגת‪.‬‬
‫קלריטה ואפרים‪.‬‬

‫צבי מדבר שם מדעי ‪Gazella dorcas:‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בנגב ובמדבר יהודה‪.‬‬
‫תפוצה בעולם‪:‬צפון אפריקה‪ ,‬ממרוקו‬
‫עד מצרים ודרום ישראל‪.‬‬
‫וסנגל‬

‫צבי קטן זה מותאם לחיים בתנאי האקלים‬
‫הקשים של המדבר‪ .‬הוא מסוגל להתאים עצמו‬
‫לספיגת כל הנוזלים הדרושים לו מצמחייה‪.‬‬
‫הצבאים נמצאים בדרך כלל במישורים פתוחים‬
‫ובוואדיות נרחבים ולעתים במצוקים באזורים‬
‫הרריים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם פעילים בשעות האור‪,‬‬
‫אם כי בקיץ הם נמנעים מפעילות בשעות‬
‫החמות‪ .‬הם ניזונים מעלי עצים כגון שיטים‬
‫ומשיחים‪ .‬מין זה כמעט ניצוד עד כליה בראשית‬
‫שנות החמישים על ידי חיילי צה"ל‪.‬‬
‫אכיפת "חוק הגנת חיית הבר"‬
‫אפשרה את התאוששותה ההדרגתית‬
‫של אוכלוסיית מין זה בישראל‪.‬‬

‫צבי השיטים ‪ -‬תת‪-‬מין נדיר על סף הכחדה‬
‫הגורם העיקרי‪ ,‬הפוגע בשרידות העופרים‪ ,‬ובגודל האוכלוסייה‬
‫הוא טריפות‪ ,‬בעיקר ע"י זאבים‪ ,‬שאוכלוסייתם גדלה מעבר‬
‫לכושר הנשיאה הטבעי‪ ,‬בגלל עודפי מזון מישובים ומחקלאות‬
‫ועולם החי שהתפתח סביבם‪.‬‬
‫ייחודו של צבי השיטים מתבטא בכך שזהו תת מין אנדמי‪,‬‬
‫משמע ‪ -‬תת מין המצוי רק בישראל‪.‬‬

‫יעל נובי (‪)Capra nubiana‬‬
‫הוא מין בסוג יעל‪.‬‬
‫היעל ממליט בדרך כלל ולד אחד או שתיים‪.‬‬
‫תוחלת חיים של יעל נובי היא בין ‪ 12‬ל‪ 17-‬שנים‪.‬‬
‫עיקר מזונו של היעל‪ -‬צמחים‪ .‬היעל חי בעדרים‬
‫נפרדים של זכרים ונקבות‪ ,‬כאשר כל עדר מגיע‬
‫עד לכ‪ 20-‬פרטים‪ .‬במקרה של סכנה‪ ,‬היעל ישרוק‬
‫שריקת אזהרה לעדר‪ .‬ליעל רגליים קצרות‬
‫ושריריות המותאמות לטיפוס בהרים ובמצוקים‪.‬‬
‫כף הרגל של היעל בנויה מפרסה קשה ובמרכזו‬
‫כרית רכה שנועדה לעזור ליעל לטפס במישורים‬
‫תלולים במיוחד‪ .‬לזכר קרניים ארוכות ומתעגלות‬
‫לאחור שנועדו לבסס את מעמד היעל בעדרו‪,‬‬
‫ואילו קרני הנקבות קצרות וישרות והן נועדו‬
‫לתקוף טורפים‪ .‬בעונת הייחום‪ ,‬בסתיו‪ ,‬נפגשים‬
‫עדרי שני המינים למטרת הזדווגות‪.‬‬

‫יעל נובי על רקע מכתש רמון‬

Yael Eilat -Head and horns of a male Nubian Ibex

‫‪Tal Glick‬‬

‫הראם הלבן ‪:‬אוכל עשב בעל פרווה לבנה‬
‫וקרניים ישרות וחדות ומותאם במיוחד‬
‫לתנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫המבנה החברתי של הראמים כולל עדר‬

‫מעורב של זכרים ונקבות‪ ,‬הנע למרחקים‬
‫ארוכים בחיפוש אחר מזון ומים‬

‫מכתש רמון‬
‫בזכות גודלו של מכתש רמון‪ ,‬בידודו ושמירת הטבע הקפדנית המתנהלת בו‪ ,‬בחרה הרשות‬
‫לשמירת הטבע והגנים הלאומיים להשיב אל נופיו בעלי חיים שנכחדו מנופי הנגב בעבר‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפרא‪ ,‬חמור בר שאיננו ניתן לביות‪.‬‬
‫בעל חיים אחר‪ ,‬שמתקיים במצוקי מכתש רמון הוא היעל הנובי שעמד על סף הכחדה בישראל‪.‬‬
‫בעלי חיים גדולים אחרים שנמצאים בהר הנגב‪ :‬נמר‪ ,‬צבוע‪ ,‬צבי מדבר‪ ,‬זאב‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬שועל‬
‫צוקים‪ ,‬קרקל‪ ,‬שועל חולות ושפן הסלעים‪ .‬את המכרסמים הקטנים‪ ,‬פסמון‪ ,‬נמנמן הסלעים וקוצן‬
‫זהוב‪ ,‬קשה יותר לראות בטבע‪ ,‬כמו גם את הזוחלים הרבים המתקיימים‬
‫חיות אילו נוכל לפגוש בחי ‪ -‬רמון‬
‫במכתש‪.‬‬

‫היעל הנובי‬

‫שמורת חי בר יטבתה‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גרעיני‬
‫רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי‬
‫הארץ‪ ,‬ושמירה על בעלי חיים מדבריים אחרים‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה‪.‬‬
‫השמורה ממוקמת בין עצי שיטת הסוכך ושיטה‬
‫סלילנית‪ .‬השמורה כוללת מגוון בתי גידול מדבריים‪,‬‬
‫חורש של עצי שיטים‪ ,‬מלחה וחולות‪.‬‬
‫מרכז הטורפים בשמורה הוא אטרקציה בפני עצמה‪.‬‬
‫תוכלו לחזות מבעד למכלאות ללא חשש בטורפים‬
‫גדולים‪ ,‬זוחלים ובעלי חיים מדבריים קטנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנו חדר חושך המאפשר למבקרים בשמורה לצפות‬
‫בבעלי החיים הליליים המוצגים בחדר כשהם‬
‫בפעילות‪ ,‬אפילו בשעות היום‪.‬‬
‫בעלי החיים העיקריים בשמורת חי בר יטבתה הם‬
‫הפרא; חמור בר אסייתי שאינו ניתן לאילוף המצטיין‬
‫בכושר גופני גבוה ובכוח סבל אדיר (מגרעין רבייה‬
‫שהתפתח בחי בר יטבתה שוחררו פראים בנגב‬
‫ונראה כי מתאקלמים היטב); הערוד ‪ -‬אבי חמור‬
‫הבית; הראם הלבן ‪ -‬שהוא גם סימלו של חי בר‬
‫יטבתה ויש האומרים כי הוא "חד הקרן" (בשמורת‬
‫החי בר עוסקים בהשבתו לטבע); ראם סהרה ‪ -‬אשר‬
‫מגדלים בחי בר יטבתה כחלק ממאמץ בינלאומי‬

‫להצלת המין מכליה; דישונים‪ ,‬יענים ועוד‪.‬‬

‫השמורה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים‪ :‬השטח הפתוח אשר שטחו ‪ 12‬קמ"ר ובו חיים‬
‫עדרים של אוכלי עשב מדבריים בתנאים הדומים לתנאים בטבע‪ ,‬מרכז הטורפים וחדר החושך‬
‫בו יש תנאים של לילה‪ ,‬דבר המאפשר למבקרים בשמורה לצפות בבעלי חיים ליליים המוצגים‬
‫כשהם בפעילות כעטלפי הפירות ואף דורסי לילה קטנים כתנשמת‪ ,‬כוס ושעיר‪.‬‬
‫הסיור בשטח הפתוח נערך בכלי רכב פרטיים בליווי מדריך מצוות השמורה‪.‬‬
‫הסיור בחדר החושך ובמרכז הטורפים מתבצע באופן עצמאי‪.‬‬

‫הערוד ‪ :‬חמור בר שצבעו אפור ועל רגליו פסים שחורים‪,‬נזכר‬
‫בתנ"ך ביחד עם הפרא כבעל חיים שניתן לביות ואכן הוא אחד‬
‫מאבות חמור הבית‪ .‬הערוד נדיר מאוד הן בטבע והן בשבי‪.‬‬
‫בישראל היה הערוד נפוץ כנראה באזורי מדבר‬

‫התמודדות עם טמפרטורות נמוכות‬
‫המדבר מצטייר בעינינו כמקום חם‪,‬‬
‫אך למעשה‪ ,‬בלילה‪ ,‬בעיקר בחורף‪ ,‬עשויה‬
‫הטמפרטורה בנגב לרדת אפילו מתחת ל‪0 -‬‬
‫מעלות‪ .‬הטמפרטורות הנמוכות מהוות בעיה‬
‫לבעלי חיים רבים‪.‬‬
‫הדרך העיקרית של בעלי החיים להתמודד עם‬
‫בעיה זו היא להימנע מפעילות יתר בקור‪.‬‬
‫לכן בחורף בעלי חיים מסוימים פעילים בשעות‬
‫היום החמות‪ ,‬אך בשעות הלילה הם מסתתרים‬
‫במחילות או מתחת לאבנים‪ ,‬שם הטמפרטורות‬
‫נוחות יותר‪ .‬זוחלים ומכרסמים הפועלים רק‬
‫בלילה נמצאים בחורף בתרדמה‪.‬‬
‫אצל עופות ויונקים הנוצות או הפרווה מהווים‬
‫בידוד טוב גם מפני חום וגם מפני קור‪.‬‬
‫בגופם של חרקים מסוימים יש חומרים‬
‫המורידים את טמפרטורת הקיפאון של נוזלי‬
‫הגוף‪ ,‬וכך מסייעים להם לשרוד בתנאי קור‪.‬‬

‫פרא ‪ Equus hemionus -‬יונק מפריט פרסה‬
‫בעבר הפרא נכחד מנופי ארצנו ובשנת ‪ 1983‬הוא הושב ושוחרר במכתש רמון‬
‫האוכלוסיה ששוחררה היא אוכלוסיה מעורבת של שני תתי מין שונים‪.‬‬

‫נקבת גמל (נאקה) ולידה בכר ‪.‬‬

‫הגמל הוא סוג של מעלי‪-‬גירה‪ .‬על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה‬
‫וחומרים בעת הצורך‪ .‬הגמל מותאם לחיים במדבריות‪ .‬אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו‬
‫רחב‪,‬התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע‪ .‬רגליו הארוכות מרחיקות‬
‫את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות‪ .‬לשונו קרנית ואינה‬
‫נפגעת מצמחי מדבר קוצניים‪ .‬מסוגל לא לשתות עד ‪ 17‬יום‪ .‬עפעפי העיניים של הגמל‬
‫מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות‪ .‬גם הנחיריים של הגמל‬
‫מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול‪.‬‬

‫עולים חדשים מדרום אמריקה‬

‫האלפקות והלאמות הם גמלים קטנים שהתפתחו‬
‫בהרי האנדים שבדרום אמריקה‪ .‬האלפקות‬
‫התפתחו בצורה שונה מאד‬
‫מ"בן דודם" הגמל המדברי‪ ,‬שהטבע הכשירו‬
‫לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים‬
‫הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן‪,‬‬
‫מלא בצמר‪ ,‬וללא יכולת לאגור מים ומזון‪.‬‬
‫צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על‬
‫חום הגוף‬

‫‪Alpaca‬‬

‫שמירה על מאזן המים‬
‫מים הם מצרך נדיר במדבר‪ .‬המשקעים מעטים‬
‫ואינם סדירים‪ .‬מקורות מים קבועים‪ ,‬כמו‬
‫מעיינות ‪ -‬מעטים‪ ,‬וגם הטורפים מכירים אותם‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים רבים אינם זקוקים כלל‬
‫לשתייה‪ ,‬אלא מסתפקים במים שבמזון‪.‬‬
‫אלה הזקוקים לשתייה‪ ,‬כמו למשל הקטות או‬
‫היעלים‪ ,‬שוהים בדרך כלל רק זמן קצר ליד‬
‫המים‪ ,‬מחשש להופעת טורפים ‪.‬‬
‫בעלי החיים מצמצמים את איבוד המים על‪-‬ידי‬
‫הימנעות מפעילות בחוץ בשעות החום‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫הפרשת שתן מרוכז ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬איבוד מים‬
‫עשוי להיות חיוני לעתים‪ ,‬לצורך קירור הגוף‪.‬‬
‫בעלי חיים מדבריים מסוגלים להחזיר לעצמם‬
‫את המים שאיבדו‪ ,‬על‪-‬ידי שתיית כמות גדולה‬
‫של מים בבת אחת‪ .‬גמל למשל מסוגל במצב‬
‫התייבשות לשתות כ‪ 100 -‬ליטר מים‪,‬‬
‫שהם בערך ‪ 26%‬ממשקלו‪.‬‬

‫גולת הכותרת של החי של עין גדי הוא‬
‫הנמר‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬עדיין חיו באזור‬
‫עין גדי נמרים אחדים‪ .‬כיום לא נותר מהם‬
‫כנראה זכר‪ .‬החשש כי נמרי מדבר יהודה‪,‬‬

‫ועמם גם נמרי עין גדי הוכחדו‪ ,‬או מצויים‬
‫קרוב להכחדה‪ ,‬הוא חשש כבד ואמיתי‪.‬‬
‫דומה כי כל סיפור הנמרים מתקרב לקצו‬
‫ללא הפי אנד‪ .‬הנמר‪ ,‬שהצליח להבקיע את‬

‫דרכו מבעד לכל המכשולים שניצבו בפניו‬
‫במשך הדורות ולהגיע עד לסף האלף‬
‫השלישי‪ ,‬כשל ונכחד דווקא כיום‪,‬‬
‫חרף ההגנה לכאורה ששמירת הטבע‬
‫אמורה להעניק לו‪.‬‬
‫צילם‪ :‬בוקי בועז‪.‬‬

‫קרקל‬

‫‪Caracal caracal‬‬

‫חתול גדול מאד אורכו עד ‪ 95‬ס"מ ומשקלו יכול להגיע בזכרים בוגרים עד ‪ 12.5‬קילו‪.‬צבעו‬
‫חום אדמדם או צהבהב(ישנה שונות בין קרקלים )‪.‬גב האוזן שחור ומהאוזן מזדקרת ציצית‬
‫שחורה‪ .‬הקרקל הוא טורף מיומן הצד עופות עד גודל חסידה ויונקים עד גודל של עופר של‬
‫צבי‪ .‬ניתורו גבוה ביותר והוא יכול להגיע עד ‪ 2‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר לו לצוד ציפורים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפשט הקרקל ונעשה נפוץ יותר בדרום רמת הגולן‪,‬יתכן והתפשטותו‬
‫קשורה בריבוי גדול מאד של שפני סלע (המהווים חלק גדול מתפריטו) שחיים במסלעות‬
‫שנוצרו תוך כדי הכשרת שטחים חקלאיים‪ .‬מזונו עופות‪ ,‬יונקים וזוחלים‪ .‬אזורי מחייתו‪:‬‬

The Caracal Lynx
Tal Glick

‫צבוע מפוספס צבוע מפוספס ‪Hyaena hyaena -‬‬
‫מהטורפים הגדולים בארץ‪ .‬צבעו אפור עם פסים שחורים‪,‬משקלו עד‬
‫‪ 40‬ק"ג אך רוב הצבועים שוקלים פחות‪ ,‬אורך הגוף עד ‪ 110‬ס"מ‬
‫‪,‬הרגליים הקדמיות גבוהות וארוכות יותר מהאחוריות‪,‬הראש גדול‬
‫ומסיבי‪ .‬חי ביחידות אם כי היו תצפיות של עד ‪ 5‬פרטים ביחד וככל‬
‫הנראה מדובר בזכר ונקבה וגורים משנתונים שונים‪.‬‬

‫זאב ‪Canis lupus‬‬
‫ניזון מיונקים‪,‬פגרים‪,‬טורף גם במשק האדם‪.‬‬
‫נפוץ בשטחים פתוחים בצפון הארץ ‪,‬לאורך השבר הסורי אפריקאי ‪,‬‬
‫בנגב ומדבר יהודה‪.‬‬

‫בישראל‪ ,‬השועל המצוי הוא הנפוץ‬
‫מבין מיני השועלים‪ .‬הוא נפוץ בעיקר‬
‫בחבל הים‪-‬תיכוני‪ ,‬אך אוכלוסייתו‬
‫מתרחבת דרומה בעיקר בעקבות‬
‫יישובים ובסיסי צה"ל‪ .‬בנוסף להיותו‬
‫טורף הניזון מטרף קטן‪ ,‬ניזון השועל‬
‫גם מפירות ומשאריות מזון אדם‪.‬‬
‫אוכלוסיות השועל המצוי נפגעו מאוד‬
‫מהרעלת התנים הגדולה של שנת‬
‫‪ ,1964‬ולאחר חיסול אוכלוסיית‬
‫התנים הגדולה הפך השועל למעביר‬
‫העיקרי של מחלת הכלבת בארץ‪.‬‬
‫השועל חי בשטחים פתוחים‪ ,‬באזורי‬
‫חולות‪ ,‬ביער‪ ,‬בחורש‪ ,‬במדבר‪,‬‬
‫וליד‬
‫בנאות מדבר‬
‫מקווי מים‪.‬‬

‫שועל מצוי‬

‫צב יבשה מדברי ‪ ,Testudo kleinmanni‬הינו מין אנדמי‪,‬‬
‫כלומר ייחודי ומוגבל גיאוגרפית‪ ,‬לחולות צפון מערב הנגב‬
‫וצפון סיני‪ .‬כיום‪ ,‬צב יבשה מדברי קיים כנראה רק בנגב‪,‬‬
‫מאחר שאוכלוסיותיו בסיני נכחדו כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫מספר הפרטים המתרבים בארץ מוערך ב‪ 1500 -‬עד ‪2000‬‬
‫והמין מוגדר כנמצא "בסכנת הכחדה חמורה"‬

‫קיפוד מדבר‬
‫קיפוד המדבר גדול מקיפוד החולות וקטן מקיפוד‬
‫מצוי‪ .‬אוזניו גדולות‪ ,‬פרוותו לבנה ועל פניו ישנה‬
‫"מסכה" שחורה‪ ,‬ישנה קרחת מאורכת בקוצים‬
‫שעל המצח‪ ,‬רגליו גבוהות‪.‬‬
‫תפוצה ‪ -‬הנגב הוא גבול התפוצה הצפוני של מין זה‬
‫בעולם‪ ,‬נפוץ בכל צפון אפריקה וחודר גם לחצי האי‬
‫ערב‪ .‬בארץ הוא מצוי בכל הנגב ובערבה‪.‬‬
‫פעילות ‪ -‬קיפוד המדבר עובר כ‪ 5-‬עד ‪ 15‬קילומטר‬
‫בלילה בחיפוש מזון‪ ,‬ובמשך היום מסתתר מתחת‬
‫לאבן או במחילה‪.‬‬

‫‪Eyal Bartov‬‬

‫קיפוד חולות מצוי ‪:‬הוא הקטן בקיפודי ישראל‪ .‬אוזניו ורגליו ארוכות מאוד וקוציו גבשושיים‪.‬‬
‫משקלו של קיפוד החולות ‪ 220-190‬גרם‪ .‬בישראל הוא מאכלס חולות ואדמה קלות באזור‬
‫החוף מקיסריה בצפון ועד החולות של מערב הנגב בדרום‪ .‬דרומה ומזרחה לבאר שבע הוא‬
‫נפגש עם המין קיפוד המדבר‪ .‬נפוץ גם בבקעת ערד‪.‬‬

‫ארנבת‬
‫‪Lepus Capensis‬‬
‫ארנבת‪ ,‬סוג יונק במשפחת הארנביים‪.‬‬
‫לארנבת אוזניים ורגליים אחוריות ארוכות‬
‫וזנב קצר‪ .‬הנקבות גדולות מעט מן הזכרים‪.‬‬
‫צבע הפרווה שונה בהתאם למיקום‬
‫הגיאוגרפי ובהתאם לצבע הקרקע‪.‬‬
‫באזורים צפוניים ובשטחים בעלי קרקע כהה‪,‬‬
‫הפרווה כהה יותר מאשר באזורים דרומיים‬
‫או בעלי קרקע בהירה (חול למשל)‪.‬‬

‫גרביליים‪(“desert rats,” :‬שם מדעי‪ )Gerbillinae :‬היא תת‪-‬משפחה הכוללת בעלי‬
‫חיים קטנים מסדרת המכרסמים שבמחלקת היונקים‪.‬‬
‫הגרבילים הם חיות מדבר‪ ,‬ומכונים לעתים גם "עכברושי המדבר"‪ .‬ישנם כ‪ 110-‬מינים‬
‫של גרבילים‪ ,‬ואזורי המחייה שלהם מתפרשים על פני אסיה‪ ,‬אפריקה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫נקבת הגרביל יכולה להמליט עד ‪ 10‬גורים בהמלטה אחת‪ .‬הגרבילים הם חיות ליליות‪,‬‬
‫תכונה אופיינית לחיות המאכלסות אזורים מדבריים‪.‬‬

‫חולדה מצויה ‪Rattus rattus /‬‬

‫מצויה בצפון הארץ ומרכזה‪,‬‬
‫במדבר מצויה בישובים ובנאות מדבר‪.‬‬

‫קוצן זהוב ‪Acomys russatus‬‬
‫מין מכרסם מדברי השייך לסוג קוצן‪ .‬אורך גופו כ‪ 12.5-‬ס"מ‪ ,‬וזנבו ‪ -‬כ‪ 6-‬ס"מ‪.‬‬
‫חלקו האחורי של הראש וגבו של הקוצן הזהוב מכוסים בזיפים קוצניים שצבעם חום‪-‬אדמדם‪-‬זהוב‪,‬‬
‫והוא מצוי בעיקר באזורי מדבר סלעיים ובמדבר יהודה והר הנגב‪ .‬הוא ניזון מזרעים‪ ,‬מירקות‪ ,‬מחלזונות‪ ,‬מחרקים‬
‫וכדומה‪ .‬פעיל בשעות היום וחי בנקיקי סלעים ובמחילות‪.‬‬

‫ירבועיים היא משפחת מכרסמים מדברית שמיניה מאופיינים במבנה קטן וקופצני‪.‬‬
‫מיני המשפחה דומים במראם החיצוני לעכבר‪ .‬בעלי זנב ארוך המשמש להם לאיזון ורגליים‬
‫אחוריות ארוכות‪ .‬בעלי פרווה ארוכה ורכה‪ .‬גודל המינים ‪ 4-26‬ס“מ‪.‬‬
‫מניחים כי יכולתם לקפץ למרחקים של כחצי מטר ויותר‪ ,‬התפתחה מן הצורך להימלט‬
‫מטורפים‪ ,‬ואולי אף לסייע להם במסעות הארוכים יחסית שצריך בעל חיים מדברי לקיים כדי‬
‫למצוא מזון‪ .‬מעניין לדעת כי למרות שאין קשר בין הירבוע לעכברים מקפצים באוסטרליה‬
‫או לעכברושי קנגורו בצפון אמריקה‪ ,‬כל שלוש הקבוצות פיתחו מכלול זהה של הסתגלויות‬
‫לחיים במדבר העמוק‪.‬‬

‫שפן הסלעים‬

‫‪Syrian Rock Hyrax‬‬

‫אוכלוסיותיו גדלו מאד באיזור צפון מזרח הכנרת עקב הכשרת שטחים חקלאיים ויצירת‬
‫מסלעות המתאימות למסתור עבור שפן הסלעים ‪.‬עליה זו בכמות השפנים השפיע ישירות על‬
‫אוכלוסיית הקרקל אשר גדלה והפכה לפעילת יום באופן חלקי באיזור דרום הגולן וצפון מזרח‬
‫הכנרת ‪ .‬נמצא גם באזור עין גדי‪.‬‬

‫נחושית חולות ‪Sphenops sepsoides /‬‬

‫חומט בעל זנב קצר (מחצית מאורך‬
‫הגוף)‪ .‬בכל צד של הראש מתוח פס‬
‫שחור המכיל את העין‪ .‬הרגלים קטנות‬
‫יחסית לגודל הגוף ולא תמיד מסייעות‬
‫בתנועה‪ .‬הלסת העליונה חופה על‬
‫התחתונה ומהווה חרטום המקל על‬
‫החדירה אל תוך החול ועל התנועה בו‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל לילה‪.‬‬
‫מזון‪ :‬פרוקי רגלים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬חולות הערבה‪ ,‬חולות צפון‬
‫מערב הנגב וחולות מישור החוף‪.‬‬

‫חרדון צב מצוי ‪Urmastyx aegyptius‬‬
‫לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫עיקר תפוצתו היא באזור באזור הנגב והרי‬
‫אילת‪ .‬ניתן לראות כי הוא מצוי בשטחים‬
‫מדבריים וחמים כרוב בני משפחתו‪ .‬שלא כמו‬
‫חרדון הצב ההדור‪ ,‬הוא שוכן בעיקר במישורים‬
‫סלעיים ובוואדיות ונפוץ יותר‪.‬‬
‫נחשב לזוחל המדברי הגדול בישראל ומגיע עד‬
‫ל‪ 75-‬סנטימטרים‪ .‬בשעות הבוקר הקרירות‬
‫צבע הגוף כהה יחסית (שחור‪-‬אפור) על מנת‬
‫לקלוט את חום השמש ביעילות‪ ,‬ובמשך היום‬
‫הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות‪ .‬הוא‬
‫מתאפיין בחפירת מחילות עמוקות מתחת‬
‫לקרקע (כמספר מטרים) ושם שוהה במשך‬
‫מרבית התקופה הקרה‪ .‬בעת סכנה הוא פותח‬
‫בריצה לעבר המחילה שלו ובמקרה של סכנה‬
‫קרובה אף יכול להכות בעזרת הזנב החזק‬
‫והקוצני שלו‪.‬‬
‫הוא יצור צמחוני ולכן ניזון בעיקר מצמחים‪,‬‬
‫שיחים ופירות‪.‬‬

‫חרדון מדבר ‪Trapelus pallidus‬‬
‫מין זה נפוץ במדינות השוכנות לחופי ים‬
‫סוף ושלוחותיו‪ .‬בישראל הוא נפוץ‬
‫באזורים סלעיים בנגב‪ ,‬בערבה ובבקעת‬
‫ים המלח‪ .‬שמו המדעי ניתן לו מאחר‬
‫וזוהה לראשונה בחצי האי סיני‪ .‬בעת‬
‫הייחום צבעו של הזכר הופך כחול עז והוא‬
‫נעמד על סלע בולט כדי למשוך נקבות‪.‬‬

‫חרדון חולות ‪Trapelus savignii‬‬
‫זהו חרדון קטן‪ ,‬מהיפים והצבעוניים בחרדוני ישראל‪ .‬מצוי‬
‫בחולות הנגב הצפוני‪,‬‬
‫שם ניתן לצפייה משחר על‪-‬גבי החול אחר פרוקי רגליים‪.‬‬

‫חרדון צב הדור (‪)Uromastyx ornata‬‬

‫הרי אילת‬

‫מכונה גם "חרדון צב מגוון"‪ ,‬הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים‪.‬‬
‫שמו ניתן לו מעצם היותו "הדור"‪ ,‬מלא צבע בגוונים כגון‪ :‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪,‬‬
‫שחור ולעתים לזכרים ישנם צבעים אדמדמים‪ .‬גבו צבוע בנוסף בעיגולים‬
‫בצבע חום ובפסים בצבע צהוב‪ .‬לרוב לנקבות גוון דהוי או עמום יותר משל‬
‫הזכרים והצבע הבולט בגבן הוא צבע חום‪-‬שחור‪ .‬הוא משנה את צבעו‬
‫בהתאם לטמפרטורה ולעונת הרבייה‪.‬‬

‫ישמונית רביבים‬

‫‪Stenodactylus petrii‬‬

‫שממית שגודלה בינוני ואורכה הכללי עד ‪ 12‬ס"מ ‪ .‬הזנב קצר מאורך הראש והגוף ‪ .‬הזכר קטן מעט מן הנקבה ‪.‬‬
‫שורש זנבה רחב במידה ניכרת מקטע הזנב שלאחריו ‪ ,‬ואילו קצה הזנב דק מאוד ‪ ,‬כחוט ‪ .‬הקשקשים גרגריים‬
‫ואינם רעופים ‪ .‬אלה שבצד הגחון קטנים מאלה של הגב ‪ .‬בארץ היא מצויה בחולות חלוצה‬

‫מדברית עינונית (‪)Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה קטנה ‪ ,‬המאכלסת אזורים יובשניים ומדבריים בדרום ארצנו ‪ .‬מבנה גופה עדין ודק ‪ .‬אורכה עד‬
‫‪ 18‬ס " מ ומזה קרוב לשני שלישים אורך הזנב ‪ .‬משקלה עד ‪ 4‬גרם‪ .‬צבעה הכללי אפור או חום בהיר ‪-‬‬
‫מנומר בנקודות לבנות דמויות טיפות או "עיניות " קטנות ‪ .‬כל עינית בהירה במרכזה ומוקפת בשוליים‬
‫כהים ‪ .‬בישראל היא שכיחה מאוד בנגב ‪ ,‬בערבה ‪ ,‬בכיכר ים המלח ובמדבר יהודה‪ .‬היא פעילה ביום ‪.‬‬

‫שנונית באר‬

‫שבע (‪)Acanthodactylus beershebensis‬‬

‫היא מין של לטאה אנדמית לישראל שחיה במדבריות‪ ,‬ונמצאת בין השאר‬
‫גם בפארק השרון ליד חדרה‪ .‬לשנונית התאמות מיוחדות לאקלים חם ויבש‪.‬‬
‫בין התאמות אלו ניתן למצוא הפרשת שתן משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים‪,‬‬
‫וכן את יכולתה של השנונית להרים את גחונה אל מעל פני הקרקע כך שלא‬
‫תתחמם מן הקרקע‪ .‬השנונית פעילה ביום‪ ,‬מה שמקל על התצפיות עליה‪.‬‬

‫כח אפור ‪Varanus griseus -‬‬

‫צבע הגוף אפור מלווה בפסי רוחב המתכהים בזנב‪ .‬על הגב כתמים צהובים המתמעטים ומצטמצמים‬
‫עם ההתבגרות‪ .‬בצידי הראש והצוואר מספר קווי אורך שחורים‪ .‬הצוואר מפותח וארוך‪ .‬הרגלים‬
‫והאצבעות גדולות ומפותחות ובקצותיהן טופרים חזקים המסייעים בחפירה‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעיל יום‪.‬‬
‫מזון‪ :‬למעשה ניזון מכל בע"ח אותו הוא מצליח ללכוד‪ :‬פרוקי רגלים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬מכרסמים וציפורים‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬בנגב‪ ,‬בערבה‪ ,‬בקעת ים המלח ובקעת הירדן‪ ,‬לאורך חולות החוף עד פלמחים‪.‬‬

‫ישימונית תמנע (‪)Stenodactylus doriae‬‬
‫הינה שממית פסמופילית (חובבת חולות) מצויה באזורים החוליים אשר‬
‫עדיין נותרו ברחבי הערבה‪ .‬מין זה גדול יחסית ומהווה הזוחל הדומיננטי‬
‫(מבחינה מספרית) בבתי הגידול הללו‪ .‬ישימונית זו חופרת מחילות‬
‫בכתמי חול המאופיינים בציפוי ‪ crust‬וחוסמת את פתח מחילתה‬
‫באמצעות זנבה הארוך והדק יחסית‪.‬‬

‫מניפנית אילתית‬

‫שממית החייה על קירות וסלעים ‪ .‬הגוף אפור עד ורדרד‪ ,‬מעוטר בכתמים‬
‫חומים‪ .‬הראש מאורך ושטוח‪ .‬על הגב קשקשים בולטים רבים‪.‬‬
‫האצבעות בעלות שני זוגות של כריות הצמדה הנראות כמניפות‪.‬‬
‫שעות פעילות‪ :‬פעילת לילה‪.‬‬
‫תפוצה‪ :‬אזור אילת ודרום הערבה‬

‫מדברית עינונית ‪Mesalina guttulata‬‬
‫לטאה מדברית קטנה‪ ,‬נפוצה ביותר בכל הנגב‪ .‬חובבת נוף אבני (ואדיות ומישורי)‬
‫אך נעדרת משטחים חוליים‪.‬‬

‫זיקית סיני (‪)Chamaeleo chamaeleon musae‬‬
‫הינה הגירסה החולית‪-‬מדברית של הזיקית הים‪-‬תיכונית‪ .‬מין זה מצוי‬
‫בחולות צפון‪-‬הנגב‪ ,‬חי על‪-‬גבי שיחים ועשבוניים וניזון מפרוקי רגליים‪.‬‬
‫מין זה מחליף צבעים אך אין הוא מסוגל להוריק‪.‬‬

‫שרף עין גדי (צפעון שחר) ארסי‬
‫מתוך ‪ 41‬מיני נחשים בישראל ישנם ‪ 9‬מיני נחשים ארסיים‪.‬‬
‫מתוך תשעת המינים הארסיים שלושה הוכיחו עצמם כקטלניים‬
‫לאדם והם הצפע הארצישראלי‪ ,‬האפעה המגוון ושרף עין גדי‬
‫(או בשמו השני צפעון שחור)‪.‬‬

‫באיזורים המדבריים של ישראל נפוצים הרוב המוחלט של הנחשים הארסיים‪ .‬בין השאר נפוצים‬
‫האפעה‪ ,‬הפתן והשרף‪ ,‬וכמו כן שלושת העכנים (קטן‪ ,‬גדול וחרטומים) ושפיפון הנגב‪ .‬העכן‬
‫הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים של ארצנו‪ .‬נפוץ אך ורק בחולות הנגב המערבי ‪ ,‬העכן‬
‫הגדול נפוץ באיזור הערבה בעיקר בחולות‪ .‬עכן החרטומים התגלה בארץ רק בשנות השמונים‬
‫המאוחרות והינו נפוץ בחולות נגב המערבי בצמוד לגבול המצרי‪ .‬הכשתו חמורה ביותר אך‬
‫עדיין לא גרמה למקרי מוות בישראל‪ .‬השפיפון נפוץ בעיקר באיזור הר הנגב‪ ,‬למרות גודלו‬
‫וכמות הארס הנכבדת שבבלוטות הארס שלו הוא ככל הנראה הנחש הכי פחות מסוכן מבין‬
‫הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬

‫עכן חרטומים‬

‫פתן שחור‬
‫‪Walterinnesia aegyptia‬‬
‫נחש מדברי בצבע שחור אחיד‪ .‬הראש רחב‬
‫במקצת מן הצוואר‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה‪ ,‬בקעת ים‬
‫המלח‪ ,‬הנגב והערבה‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! הכשתו מסוכנת‬
‫לאדם אך ככל הנראה ללא סכנת מוות‪.‬‬

‫האפעה המגוון משתמש בנקיקים‪ ,‬באבנים‪ ,‬בסלעים‪ ,‬ובמחילות מוכנות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה ‪ 6‬עד ‪ 10‬ביצים בעלי קליפה גמישה במספר נקיקים או מחילות והנחשים‬
‫הצעירים בוקעים אחרי ‪ 50‬יום‪ .‬גודל הביצים ‪ 36‬על ‪ 21‬מילימטר והמשקל הממוצע ‪9‬‬
‫גרם‪ .‬הנקבה מדביקה אותם לאבנים בנקיקים בהם היא מטילה‪ .‬הצעירים מגיעים‬
‫לבגרות לאחר ‪ 4‬שנים‪ .‬אורך החיים של האפעה כעשר שנים‬

‫האפעה המגוון ‪Echis :‬‬

‫שפיפון הנגב ‪ :Pseudocerastes persicus fieldi‬הוא‬
‫נחש ארסי עבה ‪.‬תפוצתו בנגב‪ ,‬סיני‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬דרום‪-‬‬
‫מערב עיראק‪ ,‬סוריה וערב הסעודית‪ ,‬בעיקר בחולות‪.‬‬
‫הוא בעל ראש משולש‪ ,‬וצבעו הכללי צהוב‪ ,‬ועל גבו כתמים‬
‫חומים בעלי הילות בהירות‪ .‬קצה זנבו שחור‪ .‬אורכו מטר‪,‬‬
‫ומשקלו כ‪ 500-‬גרם‪ .‬מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים "‪,‬‬
‫לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים‪.‬‬
‫הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים‪ ,‬הצעירים‬
‫ניזונים בעיקר מלטאות‪.‬‬
‫השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות‪ .‬הנקבה‬
‫מטילה כ‪ 20-‬ביצים‪ ,‬הבוקעות כעבור חודש לערך‪.‬‬

‫עכן גדול ‪Cerastes gasperettii‬‬
‫הוא מין אופייני לאזור הערבה ולבתי גידול הכוללים חולות או ערוצים חוליים וגם חמדות‪.‬‬
‫חובב גרבילים מובהק אבל לא יבחל בישימונית עם תזדמן‪.‬‬
‫העכנים נוקטים בשתי טקטיקות של ציד‪ .‬חיפוש אקטיבי ע"י מעבר ממחילה למחילה‬
‫בנסיונות לתפוס את הגרביל בפינה או המתנה בהסתר‪.‬‬
‫פעיל לילה מובהק אבל עשוי להראות בשעות בין הערביים או בוקר מוקדם‬
‫מחופר מתחת לשיח או עץ שיטה‪.‬‬
‫זהו נחש בהיר‪ ,‬רחב גוף המתקדם בזחילה לוליינית (זחילה הצידה)‪.‬‬
‫ראשו משולש ורחב מן הגוף‪ ,‬צבע הרקע העיקרי חום חולי ועל גבו כתמי רוחב בצבע חום‪.‬‬
‫הקשקשים בעלי מראה מחוספס‪. .‬‬

‫לעכנים יש דרך מאוד יעילה להתחבא‪ .‬הם מניעים בצורה גלית את הצלעות וכך‬
‫שוקעים לאט לאט בחול בצורה אלגנטית וחלקה‪ .‬העכן הקטן הוא אלוף בתחום וכאשר‬
‫הוא מחופר‪ ,‬ניתן לראות בקושי רק את קצה החרטום‪.‬‬

‫עכנים הם אלופי התנועה בחול‪.‬‬
‫התנועה הלולינית חסכונית מאוד‬
‫באנרגיה ומשאירה חותם ברור על‬
‫החול‪ .‬בצורת קו המזכיר מקל סבא‪.‬‬
‫בקצה המקל ניתן לראות את ההצלפה‬
‫של הזנב‪ .‬זו מסמנת גם את כיוון‬
‫התנועה‬

‫עכן קטן ‪Cerastes vipera‬‬
‫הנחש הקטן ביותר בין הנחשים הארסיים בארץ‪.‬‬
‫הלשון השלופה משמשת להרחה‪ .‬מולקולות‬
‫הריח שנקלטות בלשון מפוענחות באיבר‬
‫ההרחה‪" ,‬איבר יעקובסון" המצוי בתוך הפה‪.‬‬

‫עכן קטן‬

‫עכן קטן אופייני לאזור החולות של הנגב המערבי כמו חלוצה והאזור‪ .‬בניגוד לעכן הגדול הוא‬
‫שוכן חולות אופייני וניתן לראות זאת בהתנהגות הצייד שלו‪ .‬בשל מימדיו הקטנים הוא ניזון‬
‫בעיקר משממיות קטנות כמו ישימונית מצויה‪.‬‬

‫עכן קטן ‪-‬הנגב המערבי‬

‫עכן חרטומים‬
‫‪Cerastes cerastes‬‬

‫בישראל ניתן למצוא שלושה מיני עכן‪ .‬עכן קטן‬
‫הוא הנחש הארסי הקטן ביותר בארץ ואורכו‬
‫המירבי ‪ 40‬ס"מ‪ .‬תפוצתו המרכזית במדבר‬
‫סהרה‪ ,‬ומשתרעת מזרחה עד לחולות סיני‬
‫ומערב הנגב‪ .‬עכן חרטומים מגיע לאורך מירבי‬
‫של כ‪ 90-‬ס"מ‪ .‬תפוצתו דומה לזו של העכן‬
‫הקטן‪ .‬מעל כל עין יש לו מעין "קרן" העשויה‬
‫קשקש ארוך‪ ,‬דמוי נוצה‪ ,‬שתפקידה איננו ידוע‪.‬‬
‫עכן גדול מגיע לאורך מרבי של ‪ 75‬ס"מ‪.‬‬
‫תפוצתו המרכזית חצי האי ערב‪ ,‬ומשתרעת‬
‫מערבה עד לחולות של עמק הערבה‪.‬‬

)Cerastes cerastes( ‫עכן חרטומים‬

‫שרף עין גדי ‪Atractaspis engaddensis‬‬
‫נחש שחור‪ ,‬דק ומבריק בעל עיניים שחורות וקטנות‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬בתי גידול מדבריים מהגלבוע בצפון לאורך הבקעה‪,‬‬
‫מדבר יהודה‪ ,‬מרכז הנגב והערבה‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 80-‬ס"מ‪.‬‬
‫סכנה לאדם‪ :‬נחש ארסי! יכול להכיש אף כשפיו סגור ע"י "הנפת" הראש‬
‫לצדדים ודקירה בשן אחת‪ .‬הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם‪.‬‬

‫זעמן יפהפה‬
‫‪Coluber elegantissimus‬‬

‫זעמן יפהפה הוא אחד היפים והנדירים בנחשי הנגב‪ .‬התמונה אינה ממחישה את‬
‫צבעוניותו אבל היא מראה אותו בבית גידול אופיני של אזורים סלעיים ומצוקים‪.‬‬

‫כאן הוא צולם על מצוק צור (משש) באחד הערוצים היורדים לערבה מול צופר‪.‬‬
‫נחש פעיל יום המשתמש בדפוס הכתמים להסוואה יעילה על סלע הצור הרווי כתמים‬
‫קונטרסטים‪.‬‬

‫זעמן האוכפים‬

‫‪Coluber rogersi‬‬

‫הוא אחד הבולטים בנחשים פעילי היום בנגב וניתן לראותו במגוון בתי גידול אבל בעיקר‬
‫באזורים סלעיים‪ ,‬אפיקי נחלים וחמדות‪.‬‬
‫בתמונה רואים תנוחה אופיינית לנחש יום עם ראש מוגבה‪ .‬עיניים גדולות יחסית לראש ודפוס‬
‫כתמים המתאים לבע"ח הנע מהר‪ .‬בתנועה מהירה הכתמים נוטים ליצור דפוס מטושטש על‬
‫רקע דומה וכך קשה לראותו והיכן מצוי הראש‪.‬‬
‫כמובן נחש לא ארסי אם כי כבן למשפחת הזעמנים הוא נושף ורוטן אבל בדרך כלל הוא מספיק‬
‫לברוח לפני שבכלל מבחינים בו‪.‬‬

‫זעמן דק‬

‫‪Coluber rhodorhachis‬‬

‫אחדים מבני הסוג נחשבים נחשים מועילים לאדם מפני שהם‬
‫טורפים עכברים וחולדות המזיקים למשק‪ .‬הזעמן לא נכרך סביב‬
‫טרפו אלא נושך ולוחץ אותו אל הקרקע עד למותו‪ .‬הם מתגוננים‬
‫על ידי נשיפת אוויר ונשיכות ומכאן שמם העברי הדומה בצלילו‬
‫לשמם הנרדף ביוונית (‪ – Zamenis‬כועס מאוד)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר‬

‫‪Spalerosophis diadema‬‬

‫המטבעון המדברי הוא אחד הנפוצים בנגב במגוון בתי גידול‪ .‬יש הנוטים להתבלבל בינו לבין האפעה‬
‫בשל תצורת הכתמים על הגב‪ .‬אבל אם שמים לב רואים שלמטבעון כתמים כהים עם שוליים בהירים‬
‫ולאפעה כתמים בהירים עם שוליים כהים‪.‬‬
‫נחש זריז מאוד וחזק למדי‪ .‬אינו ארסי כמובן ונוטה לעשות הרבה רוח כאשר הוא מרגיש לחוץ‬
‫(נשיפות ותנועות חדות כלפי התוקפן)‪.‬‬

‫מטבעון מדבר טורף קוצן מצוי‬
‫‪2007‬‬

‫‪mekshat.com‬‬

‫זעמן סיני ‪Coluber sinai‬‬
‫נחש קטן ודק בעל דוגמא של פסי רוחב המתחלפים בין חום\צהבהב‬
‫בהיר מאוד ושחור‪.‬‬
‫לאורך כל הגב פס אדום\כתום‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬באזורים מצוקיים בדרום מדבר יהודה‪ ,‬בנגב ובאילת‪.‬‬
‫נחש נדיר מאוד‪.‬‬

‫נחש חולות חרטומן‬
‫‪Lytorhynchus diadema‬‬
‫נחש קטן ועדין‪ .‬צבע הרקע חום בהיר‬
‫ברוב המקרים לעיתים ניצפים פרטים‬
‫בצבע אדמדם‪ .‬לאורך הגב כתמים כהים‬
‫בעלי צורה אחידה‪ .‬הראש רחב רק במעט‬
‫מן הצוואר בקצה הראש קשקש בולט‬
‫הנראה כחרטום ומכאן נגזר שמו‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 50-‬ס"מ‪.‬‬
‫נפוץ בכל בתי הגידול החוליים בארץ‪.‬‬
‫גבול תפוצתו הצפוני מגיע עד לחולות‬
‫חדרה‪.‬‬

‫תלום קשקשים מצוי ‪(Malpolon monspessulanus( -‬‬
‫אורכו עד מטר אחד‪,‬צבעו חום בהיר‪ ,‬על הגב דגם של כתמים חומים‬
‫וכהים על הרקע הבהיר‪.‬בצדי העורף בולטים ‪ 2‬כתמים כהים‪.‬כאשר תלום‬
‫קשקשים מדברי מרגיש מאויים הוא מרים את פלג גופו העליון מעל‬
‫הקרקע ומשטח את צווארו לצדדים במצג הרתעה‪.‬תלום קשקשים הוא‬
‫נחש תת ארסי ויתכן וארסו מסוכן לאדם(לא מצוי מספיק חומר בנושא)‪.‬‬

‫תלום קשקשים מדברי‬

‫כאשר מפחידים אותו הוא מציג דגם‬
‫התנהגות המוכר מהקוברות‪ :‬הוא‬
‫מרים את פלג גופו הקדמי‪ ,‬וזוקפו‬
‫באוויר‪ .‬בזמן זה הוא מותח את‬
‫הצלעות באזור הצוואר וכך נמתח גם‬
‫העור באזור זה וה"ראש" המדומה‬
‫נראה גדול הרבה יותר מהראש‬
‫האמיתי‪ .‬הכתמים השחורים שבצידי‬
‫הראש מתבלטים בזמן הזה ונראים‬
‫כמו עיניים גדולות (שוב כדי ל"בלבל"‬
‫את האויב ואולי אף להתחזות‬
‫לקוברה)‪ .‬זה הוא נחש תת‪-‬ארסי (שיני‬
‫הארס נמצאות באחורי הפה) שבדרך‬
‫כלל נשיכתו אינה מסוכנת לאדם בגלל‬
‫שאין הוא מצליח לנשוך עם שיני‬
‫הארס‪ .‬במקרה שארס כן מוזרק לגופו‬
‫של האדם‪ ,‬הוא עלול להיות מסוכן‬
‫ובספרות מופיעים דיווחים על פגיעות‬
‫בנפש מנחש זה‪.‬‬

‫ארבע קו מובהק ‪Psammophis schokari‬‬
‫נחש דקיק וזריז במיוחד‪ .‬בצפון ובמרכז הדוגמא מאופיינת בפסי אורך מובהקים בצבעי חום ככה עד‬
‫שחור וחום בהיר‪ .‬באזור מדבר יהודה עדיין ישנה דוגמא של פסי אורך אך הצבעים בהירים יותר מן‬
‫הפרטים במרכז‪ .‬בנגב ובערבה הדרומיים דוגמת הפסים בהירה מאוד או חסרה בצבע חום בהיר‪.‬‬
‫פס חום עובר בצידי הראש ומכיל בתוכו גם את העין‪.‬‬
‫נפוץ בכל הארץ‪ ,‬מן החרמון ועד אילת‪.‬‬

‫ארבע קו מצרי‬
‫נחש ארוך‪ ,‬דק ומהיר‪ .‬צבעו חום אחיד‪ .‬פס חום עובר בצידי הראש‬
‫ומכיל בתוכו גם את העין‪ .‬נדיר בישראל‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬הרי אילת בלבד‪..‬‬

‫נחש כיפה ‪Macroprotodon ( -‬‬
‫‪. )cucullatus‬הינו נחש בעל ראש‬
‫ועורף שחורים וגבו בצבע אפור‬
‫לאורך גבו ישנם כתמים שחורים‪,‬‬
‫אורכו מגיע עד ‪ 50‬ס"מ‪ .‬ניזון‬
‫מלטאות ונפוץ בחולות מערב הנגב‬
‫ובחולות מישור החוף עד יבנה‬

‫עין‪-‬חתול אדמדם‬

‫‪Telescopus dhara‬‬

‫הוא נחש אופייני לערבה שבית גידולו הקלאסי הוא עצים ושיחים‬
‫גבוהים‪ .‬הוא נחש תת‪-‬ארסי ואינו מסוכן בכל צורה‪ .‬חובב ציפורים‬
‫וגוזלים ומטיב לטפס על עצים בצורה מופלאה כמו רקדנית‪.‬‬
‫בתמונה ניתן לראות מקצת מהיכולת בהרימו את הראש גבוה גבוה כדי‬
‫להגיע לענף אחר‪.‬‬

‫עין חתול אפור‬
‫‪Telescopus hoogstralii‬‬
‫דרום מדבר יהודה‬

‫חנק משריץ ‪Eryx jaculus‬‬
‫נחש מגושם איטי ורגוע‪ .‬הדוגמא המופיעה על גוף הנחש מורכבת‬
‫מכתמים אמורפים ‪ .‬הראש צר מהגוף והעיניים קטנות‪( ,‬התאמה‬
‫להתחפרות בקרקע)‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מאיזור ירוחם וצפונה עד החרמון‪.‬‬

‫חנק משריץ‬

‫שחור ראש שלוני ‪Rhynchocalamus melanocephalus-‬‬
‫צפון מדבר יהודה‬

‫נחש קטן ועדין‪ ,‬צבע הגוף חום בהיר או חום כתמתם אחיד מלבד ראשו השחור‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬מאכלס מספר בתי גידול במרכז ובהר הנגב‪.‬‬
‫אורך מקסימלי‪ :‬עד כ‪ 55-‬ס"מ‪.‬‬

‫שלוון אזורים‬
‫תיאור‪ :‬נחש מדברי קטן ומגושם‪ .‬צבע הרקע נע בין‬
‫חום חול לאפור צהבהב‪ ,‬הגב מעוטר בפסי רוחב‬
‫הכהים במעט מצבע הרקע‪.‬‬
‫תפוצה בישראל‪ :‬מדבר יהודה וצפון מזרח הנגב‪.‬‬

‫מצגות נוספות בנושא טבע ( עכבישים‪ ,‬חזזיות‪ ,‬פטריות‪ ,‬עוות וציפורים‪,‬‬
‫דורסי הלילה וקולותיהם‪,‬‬
‫פינגווינים‪ ,‬ענברים‪ ,‬צבים ימיים ויבשתיים‪ ,‬חשופיות ים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫כוכבי ים‪ ,‬צמחים טורפים‪ ,‬מושית השבע ועוד‪:)...‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=6‬‬

‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.clarita-efraim.com‬‬
‫נשמח לתגובות‬

:‫מקורות‬
:‫ דרך נחשים‬,‫הספרייה ווירטואלית של מטח‬
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1138&rel=1
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של גאי חיימוביץ‬

http://snake-id.com/snake_id.php
‫ אילן נרינסקי‬,‫חינוך‬-‫חברה‬-‫טבע‬
http://www.narinsky.net/gallery/about_pics.html
:‫ חיים במדבר‬,‫אורייאנית‬
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/desert/
:‫תצפית לעולם הטבע‬
http://www.tatzpit.com
:‫ לוקד נחשים‬,‫האתר של אביעד‬
http://www.snakesofisrael.com/aviad/venomous_snakes.html
:‫ קהילות תפוז‬,‫פורום שמירת טבע‬
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=840
:‫זוחלים בישראל‬
‫רשימת מיני זוחלים בישראל‬
:icb-reptiles
http://icb-reptiles.com/site/
:‫ויקיפדיה‬
‫נחשים‬http://he.wikipedia.org/wiki
:‫אתר טבע ישראלי וזוחלי ארצנו‬
http://wildland.org.il/index.php