מצגת מס' 1 [חלק א] עם ביס"ש כפר עציון 31.7.11-3.8.11 מדריך : שי בייטנר דיפדוף בתמונות ע"י העכבר או ENTER גשר שייח' חוסיין גַדרה - אום קייס - עג'לון גרש עמאן עראק אל אמיר - בית טוביה.

Download Report

Transcript מצגת מס' 1 [חלק א] עם ביס"ש כפר עציון 31.7.11-3.8.11 מדריך : שי בייטנר דיפדוף בתמונות ע"י העכבר או ENTER גשר שייח' חוסיין גַדרה - אום קייס - עג'לון גרש עמאן עראק אל אמיר - בית טוביה.

Slide 1

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 2

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 3

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 4

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 5

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 6

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 7

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 8

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 9

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 10

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 11

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 12

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 13

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 14

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 15

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 16

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 17

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 18

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 19

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 20

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 21

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 22

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 23

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 24

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 25

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 26

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 27

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 28

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 29

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 30

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 31

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 32

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 33

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 34

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 35

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 36

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 37

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 38

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 39

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 40

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 41

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 42

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 43

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 44

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 45

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 46

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 47

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 48

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 49

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 50

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 51

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 52

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 53

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬


Slide 54

‫מצגת מס' ‪1‬‬

‫[חלק א]‬

‫עם ביס"ש כפר עציון‬

‫‪31.7.11-3.8.11‬‬
‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬

‫דיפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫גשר‬
‫שייח' חוסיין‬
‫גַדרה‬
‫‪ -‬אום קייס ‪-‬‬

‫עג'לון‬

‫גרש‬

‫עמאן‬

‫עראק אל אמיר‬
‫‪ -‬בית טוביה ‪-‬‬

‫חשבון‬
‫‪ -‬חיסבאן ‪-‬‬

‫מידבא‬

‫הר נבו‬

‫נחל ארנון‬

‫פטרה‬

‫כפר דנה‬

‫כרך‬

‫נחל ארנון‬

‫נחל זרד‬

‫דיבון‬
‫ דיבאן ‪-‬‬‫דרך המדבר‬

‫דרך הערבה‬
‫דרך המלך‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ירדן נחלקת לשלושה אזורים גאוגרפיים רצופים ממערב למזרח‪ .‬הבקעה‪ ,‬במת ההר והמדבר‪ ,‬המשתרע‬
‫המכריע‬
‫מבקעתהרוב‬
‫נמשכת אעפ"כ‪,‬‬
‫בגב ההר‪.‬‬
‫השוכנים‬
‫ועיירות‪,‬‬
‫כפרים‬
‫בעיקרו‬
‫בירדן הוא‬
‫היישובי‬
‫הנוף‬
‫בצפון‬
‫הירמוך‬
‫ברובםהיא‬
‫של ירדן‪.‬‬
‫השדרה‬
‫היא חוט‬
‫שלההר‬
‫במת‬
‫משטחה‪.‬‬
‫חמישיות‬
‫ארבע‬
‫על‬
‫ערבי‪2.2‬‬
‫המונה‬
‫הבירה‬
‫ממערב עמאן‬
‫יחסית למעט‬
‫מועט‬
‫בדרום‪,‬בערים‪.‬‬
‫אילתמתגורר‬
‫למפרץירדן‬
‫ועד תושבי‬
‫של‬
‫הסורי‪-‬‬
‫ובמדבר‬
‫קטנותבבקע‬
‫היאוהןתחומה‬
‫העריםק"מ‪.‬‬
‫מספר‪380 -‬‬
‫לאורך של כ‬
‫תושבים‪.‬‬
‫מיליון‬
‫רוחבה כ‪ 40-50 -‬ק"מ וגובהה – כ‪ 900 -‬מ'‪.‬‬
‫ממזרח‪.‬‬
‫האגדית‬
‫לשם‬
‫מהם זכו‬
‫אחדים‬
‫באתריה‬
‫פירושו ביקור‬
‫הביקור בירדן‬
‫העירובאדום‪.‬‬
‫עולמי‪.‬בעמון‬
‫במואב‪,‬‬
‫בגלעד‪,‬‬
‫ההר –‬
‫כאשרבמת‬
‫הארכיאולוגיים‪,‬באזור‬
‫החשובים התרחשו‬
‫ההיסטוריים‬
‫המאורעות‬
‫מרבית‬
‫ששרדה‬
‫הסיורא"י‬
‫ביותר של‬
‫מהישובים הקדומה‬
‫מידבא – המפה‬
‫הציוריים‪,‬‬
‫את קבריה‬
‫ומאות‬
‫נופיה‬
‫פטרה‬
‫בירדן‬
‫ומהאוכלוסיה‪.‬‬
‫מפת ‪80%‬‬
‫מרוכזים כ‪-‬‬
‫ומקדשיהובה‬
‫עיקרה של ירדן‬
‫מהווה‬
‫כיוםעלהיא‬
‫גם‬
‫המפורסמות ובראשן גרש‬
‫המלך"הרומיות‬
‫דרךהערים‬
‫המרהיבות‪,‬‬
‫האתרים הפסיפס‬
‫ובעיקר רצפות‬
‫הרבות‬
‫עד‬
‫ההיסטורית‪.‬‬
‫החשובים לאורך "‬
‫נמצאים‬
‫הכנסיות‪ ,‬שבו‬
‫ימינו‪,‬באזור זה‬
‫מתמקד‬
‫צלבניות‬
‫המדבר ומצודות‬
‫ביותר בעולם‪,‬‬
‫והמרשימה‬
‫הרומית‬
‫– העיר‬
‫החקלאית –‬
‫ארמונותהתוצרת‬
‫האחרונות את רוב‬
‫בשנים‬
‫השלמההמספקת‬
‫הפרובינקיאלית הירדן‪,‬‬
‫נודעת גם לבקעת‬
‫חשיבות רבה‬
‫ובהן‬
‫ערים‬
‫מפעל עם‬
‫בחלקם‬
‫המיוחדת‪ ,‬מזוהים‬
‫ולייצוא‪ ..‬התלים‪,‬‬
‫בראשי הרים‬
‫מקראיות מי‬
‫המנצל את‬
‫הע'ור"‬
‫במסגרת "‬
‫בצורתם מודרניות‪,‬‬
‫הבולטים בשיטות‬
‫הבקעה מעובדת‬
‫ומוסלמיותעצמית‬
‫לתצרוכת‬
‫הארכיאולוגיה‬
‫ביותר ועל‬
‫המיושבים נחפר‬
‫רק חלק מהם‬
‫סוכות ועוד‪.‬‬
‫ערוער‪,‬‬
‫רבת מואב‪,‬‬
‫הירמוך‪.‬דיבון‪,‬‬
‫חשבון‪,‬‬
‫לחקרהתלים‬
‫חשיבותםעל כך‬
‫אף מצביעים‬
‫בירדן‪.‬‬
‫האזורים‬
‫זה אחד‬
‫קדומות היה‬
‫בתקופות‬
‫חשיבות‬
‫במחקר את‬
‫מגמה‬
‫בעמק יש‬
‫השתמרות גרוע‪.‬‬
‫לתולדותמצב‬
‫מאכזב בשל‬
‫הביקור בהם‬
‫המקראית –‬
‫הנזכרות‬
‫חשובות‬
‫להצניע ערים‬
‫שבו שכנו‬
‫סוכות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר‬
‫הקשורים‬
‫ובהם כאלה‬
‫הרבים‪,‬‬
‫הברזל‪".‬ך‪.‬‬
‫והקשר לתנ‬
‫ישראל‬
‫נוכחות בני‬
‫המצביעים על‬
‫נוגע‬
‫שהדבר‬
‫במקרא‪ :,‬ככל‬
‫התלים‬
‫בתקופת‬
‫ישראלי‬
‫בהם יישוב‬
‫לשרידיםתָ ן‪ ,‬שהיה‬
‫מחניים וצ ְָר‬
‫סוכות‪,‬‬
‫פנואל‪,‬‬
‫בדברי‬
‫בלתי‬
‫הרים חלק‬
‫הירדן היא‬
‫מרהיבים‪ :,‬עבר‬
‫וגיאוגרפית‬
‫היסטורית‬
‫מבחינה‬
‫שזוריםממזרח‪,‬‬
‫ותולדותיה מדבר‬
‫ישראל‪,‬בדרום; נופי‬
‫מארץוצורות‬
‫נפרדצבעים‬
‫במגוון‬
‫נישאים‬
‫נופים של‬
‫בנופים‬
‫מצטיינת‬
‫ירדן‬
‫אבות האומה‬
‫לעיני‬
‫לראשונה‬
‫המערבית‬
‫נתגלתה א‬
‫ממרומי עבר‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫האומה‬
‫ימי‬
‫בפנואל‪.‬‬
‫הגולשים‪ .‬מערבה‬
‫וצמחיה‬
‫מים‬
‫ידיים ועתירי‬
‫נחלים"ירחבי‬
‫הירדןבעמקי‬
‫מחורצים‬
‫ומוריקים בצפון‪,‬‬
‫הרריים‬
‫ונופים‬
‫ושם‬
‫המובטחת‬
‫משה את‬
‫גבהים נבו‬
‫כט)‪ .‬מהר‬
‫בראשית כד‪,‬‬
‫ישראל (‬
‫ליעקב השם‬
‫סוכות ניתן‬
‫שבעמק‬
‫בנופים‬
‫הארץמצטיינת‬
‫באדום –‬
‫ראהבעיקר‬
‫ניכר –‬
‫בהפרש‬
‫לבקע‬
‫בתלילות מעל‬
‫המתרוממת‬
‫ההר‪,‬‬
‫במת‬
‫ראשון‬
‫ומכאן‬
‫בארץ‪,‬‬
‫ראשית‬
‫שסימלו את‬
‫תצפית שלושה‬
‫התיישבו‬
‫בעבר הירדן‬
‫מת‪.‬‬
‫ההר‪,‬‬
‫בא הר‬
‫פטרה‪,‬‬
‫רם‪,‬‬
‫ההתנחלות ואדי‬
‫באדום נזכיר את‬
‫שבהם‬
‫שבטיםהידועים‬
‫מרהיבות‪ .‬בין‬
‫ובנקודות‬
‫מרשימים‬
‫הגלעדי‪.‬‬
‫הגדולים –‬
‫אחדים מהם צופים על הנגב והערבה‪ .‬בין נקודות התצפית האחרות נזכיר‬
‫אליהו אשר‬
‫וטפילה‪,‬‬
‫הנביאיםנקב‪ ,‬דנה‬
‫ראס א‪-‬‬
‫אליה‬
‫הדוקים עם א‬
‫קשרים‬
‫עבר הירדן‬
‫לגבייהודי‬
‫ַדרה‪.‬גדול‪.‬‬
‫יהודי‬
‫היה‬
‫בית שני‬
‫ועלו הם‬
‫מיוחדת"‪,‬י שכן‬
‫משמעות‬
‫קיימו להם‬
‫הישראלי יש‬
‫המבקר‬
‫ישוב וג‬
‫הירדן‪ ,‬פלה‬
‫בעבר עג'לון‬
‫הר נבו‪,‬‬
‫מכוור‪,‬‬
‫בימיכרך‪,‬‬
‫את‬
‫הרילמקדש‬
‫ביכורים‬
‫הרגלים והביאו‬
‫לרגל‬
‫יהודה‪ .‬וירושלים במרכזם ועל הרי שומרון והגליל‪ .‬מרשימים‬
‫המערבית‪ ,‬על‬
‫בשלושת ישראל‬
‫צופים על ארץ‬
‫במיוחד המראות מהר נבו מערבה‪ ,‬ומגַדרה על הכנרת וחמת גדר‪.‬‬

‫לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הפך האזור לחלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ ,1921‬בעקבות‬
‫"ועידת קהיר"‪ ,‬החליטה הממלכה המאוחדת לנתק את האזור שממזרח לנהר הירדן משטח המנדט‪ ,‬ולכונן בו אמירות‬
‫ערבית בראשות עבדאללה הראשון‪ ,‬שהוא ומשפחתו (השושלת ההאשמית) עזרו רבות לבריטים במלחמתם בשלטון‬
‫הטורקי‪" .‬האמירות ההאשמית של עבר הירדן" שהוקמה הייתה ישות אדמיניסטרטיבית נפרדת מארץ ישראל‪ ,‬אולם‬
‫הייתה כפופה לנציב העליון הבריטי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬קיבלה האמירות עצמאות והפכה להיות "הממלכה ההאשמית של‬
‫עבר הירדן"‪ .‬האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה‪.‬‬
‫הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו‪ ,‬שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר‬
‫ערבים בדואים‪ ,‬אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית‪ .‬מלחמת העצמאות של ישראל ב‪ ,1948-‬בה השתתף צבא ירדן‪,‬‬
‫הביאה עמה גל של מאות אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות‪ ,‬והפכו עד מהרה לרוב תושבי‬
‫הממלכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שלטה הממלכה על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫עבדאללה נרצח ביולי ‪ 1951‬על ידי פלסטיני בעת ביקור בהר הבית‪ .‬את כיסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל‪,‬‬
‫אך הודח לאחר שנה בשל מחלת נפש‪ .‬בנו הצעיר של טלאל‪ ,‬חוסיין‪ ,‬עלה לשלטון במקומו והוכתר למלך בשנת ‪1953‬‬
‫בהיותו בן ‪ .18‬שלטונו של המלך הצעיר היה בתחילה לא יציב‪ .‬היו אלו שנים בהן פרחה התנועה הלאומית הערבית‬
‫מייסודו של גמאל עבד אל נאצר‪.‬‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה השתתפו הירדנים בלחץ מדינות ערב‪ ,‬הפסידה הממלכה את שטחי הגדה‬
‫המערבית ומזרח ירושלים לטובת ישראל‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬ארגוני הטרור הפלסטיניים הקימו בסיסים בירדן‪ ,‬וניהלו‬
‫את ענייני קהילת הפלסטינים‪ ,‬שמנתה באותה העת כ‪ 80-‬אחוזים מאזרחי ירדן‪ .‬התגברות תקיפות הפלסטינים נגד‬
‫ישראל משטח ירדן‪ ,‬וכן האיום על יציבות משטרו שכלל נסיון להתנקש בחייו בעידוד סוריה‪ ,‬הניעו את חוסיין להורות‬
‫בשנת ‪ 1970‬על מתקפות על בסיסי אש"ף‪ ,‬אירועים שזכו לכינוי "ספטמבר השחור"‪ ,‬בהם נהרגו אלפי פלסטינים‪,‬‬
‫ואנשי אש"ף נסו לדרום לבנון‪.‬‬
‫במלחמת יום הכיפורים לא חזר חוסיין על הטעות שבהצטרפות למלחמת ששת הימים‪ ,‬ונמנע מלהצטרף לסוריה‬
‫ולמצרים‪ .‬זאת לאחר שהחל מסוף שנות השישים ניהל חוסיין מערכת יחסים סודית עם ישראל‪ ,‬שהפכה להיות גלויה‬
‫יותר ויותר עד לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת ‪ .1994‬בשנות התשעים החל מצב בריאותו של חוסיין‬
‫מידרדר‪ .‬מזה שנים היה ידוע כי יורשו הוא הנסיך חסן‪ ,‬אחיו הצעיר‪ .‬סמוך למותו הדיח חוסיין את אחיו מתפקיד יורש‬
‫העצר‪ ,‬ומינה לתפקיד זה את בנו עבדאללה‪ ,‬אשר עלה לשלטון עם מותו של חוסיין‪ ,‬בשנת ‪.1999‬‬
‫עבדאללה השני הוביל את ירדן לאימוץ כלכלה חופשית ולקו פרו‪-‬מערבי ברור‪ ,‬תוך נסיון לשמר את מורשת אביו‪ ,‬לאזן‬
‫בין הגורמים השונים בממלכתו‪ ,‬ולשמור על כיסאה של השושלת ההאשמית‪.‬‬

‫ממלכת ירדן במאה ה‪20 -‬‬

‫השושלת ההאשמית היא שושלת מלוכה‬
‫שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב‪ ,‬ובניה‬
‫מולכים בממלכת ירדן למן הקמת הממלכה‬
‫ועד היום‪ .‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‬
‫ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית‬
‫האימפריה‬
‫שטחי‬
‫במרבית‬
‫למלוך‬
‫העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי‬
‫לבריטים‬
‫לסיועם‬
‫בתמורה‬
‫בריטניה‬
‫במלחמה‪ ,‬ובני השושלת אכן מלכו לתקופות‬
‫מוגבלות גם בחיג'אז‪ ,‬בסוריה ובעיראק‪ .‬מאז‬
‫‪ 1958‬נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה‬
‫הירדני‪ ,‬ונציגה הנוכחי במלוכה הוא‬
‫עבדאללה השני‪ ,‬בנו של חוסיין מלך ירדן‪.‬‬

‫עבדאללה השני‬

‫חוסיין‬

‫עבדאללה הראשון‬

‫חוסיין בן עלי‬

‫שטחה של ירדן מגיע ל‪ 92,300-‬קמ"ר (פי‬
‫ארבעה וחצי משטחה של ישראל בגבולות ה"קו‬
‫הירוק")‪ ,‬ורוב השטח הוא מדברי‪.‬‬
‫ב‪ 1947-‬מנתה אוכלוסיית ירדן כ‪ 450,000-‬נפש‬
‫בלבד‪ .‬מאז גדלה במהירות בשל הגירה של כחצי‬
‫מיליון פליטים פלסטינים שנהרו לירדן בזמן‬
‫מלחמת העצמאות של ישראל בשנת ‪,1948‬‬
‫(בנוסף למעטים במלחמת ששת הימים בשנת‬
‫‪ ,)1967‬ואשר שינו את המאזן הדמוגרפי בירדן‪.‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2009‬ע"פ נתוני סוכנות אונר"א‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 1.9-‬מיליון פלסטינים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם כחצי מיליון פליטים ומהגרים שהגיעו‬
‫מעיראק לירדן בעקבות מלחמת המפרץ ומלחמת‬
‫עיראק‪.‬‬
‫נכון ליולי ‪ 2011‬מונה אוכלוסיית ירדן כ‪-‬‬
‫‪ 6,500,000‬נפש‪ .‬רוב תושביה משתייכים לדת‬
‫המוסלמית‪ ,‬בעיקר לזרם הסוני‪ ,‬ומיעוט הם‬
‫נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫מקורות המים של ירדן אינן עונות על הצריכה‪ .‬על‬
‫אף ניצול מי הירמוך וסכירת הנחלים‪ ,‬כמו גם‬
‫שאיבת מי תהום ושימוש במים מושבים – ירדן‬
‫מצויה במצב של מחסור במים‪ .‬במסגרת הסכם‬
‫השלום עם ישראל מועברים ‪ 50‬מיליון קוב מים‬
‫לשנה מהכנרת‪.‬‬

‫סוריה‬
‫הים התיכון‬

‫עירק‬

‫ערב הסעודית‬

‫רצועת‬
‫עזה‬
‫ישראל‬

‫מצרים‬

‫צילום לווין‬

‫שבטי ראובן וגד פנו אל משה בבקשה לקבל את‬
‫נחלתם בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬אחרי כיבושו‬
‫מסיחון מלך האמורי ומעוג מלך הבשן‪ .‬לאחר‬
‫והתנייתה‬
‫לבקשתם‪,‬‬
‫משה‬
‫הסכמת‬
‫בהשתתפותם בכיבוש עבר הירדן המערבי יחד‬
‫עם שאר שבטי ישראל‪ ,‬הצטרף גם חלק משבט‬
‫מנשה לבקשה ולתנאי‪ .‬בתחילת פעילותו של‬
‫יהושע כמנהיג ישראל‪ ,‬הוא מזכיר לשבטים אלו‬
‫את התחייבותם (יהושע א' י"ב‪ -‬י"ח)‪ ,‬והם שבים‬
‫ומתחייבים לקיים את התנאי‪ .‬בתחילת סיכום‬
‫התנחלותם של שבטי ישראל נזכרת גם נחלתם‬
‫של שבטים אלו כפי שחילק אותה משה (יהושע‬
‫י"ג ט"ו‪ -‬ל"ב)‪ ,‬ולאחר התנחלות כל שבטי ישראל‬
‫שולח יהושע את שניים וחצי השבטים חזרה‬
‫לנחלותיהם בעבר הירדן המזרחי (יהושע כ"ב)‪.‬‬
‫שבט ראובן וגד התיישבו בין נחל יבוק הצפוני‬
‫לבין נחל ארנון הדרומי‪ ,‬שנשפך למרכז ים‬
‫המלח‪ ,‬וחצצו למעשה בין העמים‪-‬האחים עמון‬
‫הצפוני ומואב הדרומי‪.‬‬

‫ארץ האמורי‬

‫נחל יבוק‬
‫עמון‬
‫נחל חשבון‬

‫נחל ארנון‬

‫מואב‬
‫נחל זרד‬
‫אדום‬

‫בעקבות הסכם השלום הקימו הירדנים‬
‫מחדש על הירדן את גשר הירדן [ג'סר שייח'‬
‫חוסיין]‪ .‬לפני קום המדינה חצה כאן את‬
‫הנהר הכביש שבא מחיפה‪ ,‬דרך עפולה ובית‬
‫שאן‪ .‬מעבר לגשר נמשך הכביש צפונה אל‬
‫העיירה א‪-‬שונה שמול קיבוץ גשר‪ ,‬ועלה‬
‫ממנה מזרחה לארביד שבמרומי הגלעד‪.‬‬
‫מקור השם "שייח' חוסיין" בקבר שייח'‬
‫סמוך‪ .‬בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬הוקם כאן‬
‫לראשונה גשר קשתות ע"י המושל התורכי‬
‫של בית שאן‪ ,‬ונהרס בידי התורכים הנסוגים‬
‫בספטמבר ‪ .1918‬עם ייסוד קיבוץ מעוז חיים‬
‫בשנת ‪ 1937‬הוא נקרא גם "גשר מעוז"‪.‬‬
‫ב"ליל הגשרים" (‪ 16‬ביוני ‪ )1946‬פוצצו‬
‫לוחמי הפלמ"ח את הגשר ובמקומו הקימו‬
‫הבריטים גשר פרקים ("ביילי")‪ .‬בראשית‬
‫מלחמת העצמאות פוצץ הגשר בשנית‪ ,‬כדי‬
‫למנוע פלישה מעבר הירדן דרכו‪ .‬מאז‬
‫מלחמת העצמאות נותר הגשר הרוס למחצה‬
‫וללא שימוש‪ .‬במלחמת ששת הימים‬
‫הירדנים הרסוהו לחלוטין‪ ,‬מחשש לפלישת‬
‫כוחות צה"ל‪ .‬הגשר נבנה מחדש רק עם כינון‬
‫השלום באוקטובר ‪ 1994‬ונקרא "גשר‬
‫הירדן"‪.‬‬

‫גשר שייח' חוסיין בכביש בית שאן‪-‬אירביד (צילום לפני ‪)1946‬‬

‫צילום אינטרנט‬

‫מעבר הגבול בין ישראל לירדן – "גשר הירדן"‪.‬‬

‫[ אום קייס ]‬

‫המיניבוס שלנו ברחבת הכניסה לאתר‪.‬‬

‫גַדרה נוסדה רק בראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬אולי בידי אחד המלכים התלמיים‪ ,‬שעמדו‬
‫על חשיבותו האסטרטגית של המקום‪ ,‬השולט על מבואות הגלעד וקידמת סוריה‪ .‬העיר‬
‫נכבשה בידי אנטיוכוס השלישי בשנת ‪ 218‬לפסה"נ וצורפה לממלכת הסלווקים‪ .‬בשנת ‪101‬‬
‫לפסה"נ נכבש האזור בידי אלכסנדר ינאי במסעו לגולן‪ .‬פומפיוס כבש את עבר הירדן בשנת‬
‫‪ 63‬לפסה"נ וסיפחה לאימפריה הרומית וקומם את גַדרה מהריסותיה‪ .‬גַדרה נותקה משלטון‬
‫החשמונאים וצורפה לתחום ערי הדקפוליס‪ .‬אוגוסטוס מסר את העיר לידי הורדוס‪ .‬עם פרוץ‬
‫המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לסה"נ הותקפה גַדרה בידי יהודים‪ ,‬יחד עם ערים נוכריות נוספות‬
‫בצפון עבר הירדן‪ .‬לאחר דיכוי המרד שוקמה גַדרה והעיר הגיעה לשיא פריחתה בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬במאה ה‪ 2 -‬וה‪ 3 -‬לסה"נ‪.‬‬
‫בגַדרה התקיימה קהילה יהודית‪ .‬גדר (גדרה) היה אחד מהמקומות בעבר הירדן שבו העלו‬
‫משואות בימי בית שני‪ .‬פרסומם הרב של מעיינות חמת גדר משכו אליהם יהודים רמי יחס‬
‫וביניהם נודע רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שהיה בעל קרקעות באזור‪ .‬גרם מדרגות בנוי ירד‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מהעיר גַדרה אל המעיינות החמים בעמק נהר הירמוך‪ .‬רבי יהודה הנשיא פסק‪ ,‬כי תושבי‬
‫גדר רשאים לרדת בשבת לרחוץ במעיינות‪ ,‬אך לבני חמת גדר אסור לעלות בשבת לעיר‬
‫מחשש לחילול שבת ‪.‬‬

‫‪"...‬אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה‪ ,‬ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר‬
‫גדולה‪ .‬כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עֵ רּובו בעיר קטנה‪ ,‬בעיר קטנה ונתן את‬
‫ערובו בעיר גדולה – מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה"‪( .‬עירובין פרק ה')‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי איבדה העיר מחשיבותה ולאחר כמה דורות ננטשה‪.‬‬

‫גודלה של גַדרה שבתחום החומות הוא ‪ 1600‬מ' ממזרח למערב ו‪ 450 -‬מ' מצפון לדרום‪ .‬העיר נחצית‬
‫ע"י הקארדו ששימש ציר תנועה ממזרח למערב‪ ,‬ולארכו ניצבו המבנים החשובים של העיר‪ .‬הרחוב‪,‬‬
‫שארכו כ‪ 1450 -‬מ'‪ ,‬העפיל בשולי המדרון הצפוני של גבעת האקרופוליס‪ .‬ברחוב מעבר מרכזי ומדרכות‬
‫לצידיו ולארכו ניצבו שני טורי עמודים‪.‬‬

‫מושבי התאטרון עשויים בזלת‪ .‬בגוש המושבים התחתון ‪ 15‬שורות בעוד שזה שמעליו‬
‫ַ‬
‫המושבים בתאטרון‬
‫מגושי‬
‫והיציאה‬
‫הוֹומטוריום ‪ -‬פתחי‬
‫להשתמר‪.‬‬
‫שהיטיב‬
‫הכניסה היקפי‬
‫נתמך בקמרון‬

‫הדקומנוס – הרחוב הניצב לקארדו‪ .‬כוונו ממזרח למערב‪ .‬בגדרה‪ ,‬כוון הרחוב מדרום לצפון‬
‫מתוך אילוצי השטח הטופוגרפי‪ .‬מימין נראים עמודי הכנסייה המתומנת‪.‬‬

‫בקצה הדרומי של הרחבה הציבורית נמצא מבנה רבוע ובתוכו מבנה מתומן‪ .‬התחום הפנימי של‬
‫הכנסייה‬
‫המבנה היה מוקף עמודים עם גומחות חצי עגולות בפינותיו‪ .‬הריצוף נעשה באריחים צבעוניים‪ .‬המבנה‬
‫המתומנת‬
‫הוא מהתקופה הביזאנטית ושימש ככנסיה מתומנת וכעדות – שרידי האפסיס בצידו המזרחי‪.‬‬

‫חנויות בדקומנוס‬

‫כותרת קורינתית עשוייה בזלת‬

‫כותרת קורינתית‬

‫חמת גדר‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הגולן ואפיק נהר הירמוך‪ .‬בעמק נצפה הכפר מוחייבה וחמת גדר‪.‬‬

‫מבט מגַדרה אל עבר הכנרת‪.‬‬

‫הקארדו‬

‫מאוזוליאום מפואר בקצה המערבי של הקארדו‪ .‬הקבר העשוי בזלת‪ ,‬בנוי מתחת לפני‬
‫השטח ובו שתי קומות של כוכי קבורה‪.‬‬

‫המוזאון בגדרה נמצא בבית‬
‫מגורים פרטי לשעבר‪ ,‬לא‬
‫הרחק מהתאטרון הצפוני‪.‬‬
‫במוזיאון מוצגים נבחרים‬
‫שהועלו בחפירות‪ ,‬הכוללים‬
‫פסלים‪ ,‬ארונות קבורה‪,‬‬
‫זכוכית‪,‬‬
‫כלי‬
‫פסיפסים‪,‬‬
‫מטבעות וכלים ועוד‪ .‬בולט‬
‫בתצוגה‪ ,‬פסלה של טיכה‬
‫מגינת העיר (הפסל הוא‬
‫קטום ראש)‪ .‬במוזאון‪ ,‬שתי‬
‫קומות וגן שהוקם במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬והיה שייך למשפחת‬
‫רוסן האמידה‪.‬‬

‫דלת בזלת כבדה‬

‫בהרי גלעד שמצפון לגרש מתנשא‬
‫מבצר גדול‪ ,‬שנבנה בידי השליטים‬
‫הערבים בשנת ‪ ,1184‬כדי לבלום‬
‫את התפשטות הצלבנים‪ .‬בראשית‬
‫המאה ה‪ 13 -‬הורחב המבצר וב‪-‬‬
‫‪ 1260‬הוא נפל לידי המונגולים‪ ,‬אך‬
‫שוקם אח"כ בידי השליטים‬
‫הממלוכים‪ .‬על אבני המבצר‬
‫חרותים צלבים‪ ,‬ויתכן כי בעבר היה‬
‫כאן מנזר‪ .‬לפי המסופר‪ ,‬התגורר בו‬
‫נזיר בשם עג'לון‪ ,‬שנתן את שמו‬
‫למקום‪ .‬העיירה עג'לון נוסדה בזמן‬
‫הקמת המבצר והיא נזכרת‬
‫בספרות עולי הרגל המוסלמים‪,‬‬
‫המציינים את שווקיה השופעים‬
‫והמים הזכים של הנחל החוצה‬
‫אותה‪ .‬בעג'לון היתה קהילה יהודית‬
‫במאה ה‪ ,14 -‬הנזכרת ע"י אשתורי‬
‫הפרחי ושוב במאה ה‪ ,16 -‬כאשר‬
‫בספרות השו"ת נידון מעמדה‬
‫בזיקה לארץ ישראל‪.‬‬

‫המבצרה‬
‫למבצרְטָ‬
‫פּול‬
‫במבצר)‬
‫מגל‬
‫מאולמותקַ טַ‬
‫הכניסה(‬
‫במבצר"י‬
‫מיםע‬
‫מוגנים‬
‫שהושלכו‬
‫בור‬
‫באחד‬
‫לפני‬
‫קיר‬
‫מעברים‬
‫עיטור‬
‫ברחבה‬
‫קלע‬
‫חרכי ירי‬
‫אבני‬

‫שמורת טבע ברכס עג'לון‪ .‬בשמורה עצי אלון‪ ,‬חרוב וזנים אחרים‪ .‬מטפחים כאן זני‬
‫אירוסים נדירים‪ .‬ניצפו בשמורה סנאים וירגזי כחול (צפור שיר קטנה)‪.‬‬

‫הטור שלי‪...‬‬
‫על אף שהצטנענו ודיבורינו שקט‪-‬שקט‪ ,‬היו הירדנים מצביעים עלינו‬
‫ומכריזים‪ . Israel...Israel... :‬הַ יו אדיבים ומחייכים ובכל מקום ואתר‪.‬‬
‫לעולם לא נדע‪ ,‬האם בשל מכירת מרכולתם או אולי בכל זאת – קירבה‬
‫של שכנים‪ .‬וכבר ידענו ערכו של הדינר ושוטטנו בשוק הפתוח בין‬
‫הצעיפים והגלביות‪ ,‬הכובעים למיניהם‪ ,‬הכפכפים והגלויות המצויירות‪,‬‬
‫כמו גם הנרגילות המפתות לשאוב את טעמם וריחם‪ .‬בתוך סערת "אביב‬
‫העמים הערבי"‪ ,‬צעדנו על בהונות בבחינת "אל תעירו ואל תעוררו"‪ .‬האם‬
‫ירדן תשקוט? האם תתקיים השכנות הרגועה? ימים יגידו‪.‬‬
‫גרש ‪ -‬אורי איתיאל‬

‫הכניסה לאתר גרש ‪ -‬קשת אדריאנוס וההיפודרום‪.‬‬

‫בעמק מרוחק בין הרי הגלעד נמצאות חורבותיה של גרש‪ ,‬אחת מערי‬
‫הדקפוליס‪ ,‬שאתריה ורחובותיה שרדו כפי שהיו בימי שגשוגה בתקופה‬
‫הרומית‪ .‬גרש היתה עיר גדולה ומתוכננת היטב‪ ,‬שהחלק הציבורי שבה היה‬
‫גדול במיוחד בהשוואה לרובעי המגורים שבמזרח העיר‪ .‬מפעלי הבנייה‬
‫המרשימים מעידים על עושרה הרב אשר מקורה היה מחקלאות וממיקומה‬
‫בצומת דרכי מסחר בינלאומי‪ .‬למן המאה ה‪ 2 -‬לפסה"נ מצוייה בידינו‬
‫ההתייחסות ההיסטורית הראשונה לגרש‪ ,‬כאשר היא נזכרת ע"י יוסף בן‬
‫מתתיהו‪ .‬ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגרש בשנת ‪ 129‬בישר תקופת‬
‫בנייה חדשה והוקמה לכבודו קשת הנצחה‪ .‬תקופה זו נחשבת ל"תור הזהב"‬
‫של גרש‪ ,‬והוקמו בה רוב הבניינים הגדולים ששרדו עד היום‪ .‬בגרש נמצאו‬
‫קרוב לעשרים כנסיות‪ ,‬המעידות על המקום החשוב שהדת הנוצרית מילאה‬
‫בגרש‪ .‬בגרש היתה גם קהילה יהודית ונמצאו שרידים מבית כנסת המעוטר‬
‫בפסיפסים המתארים את נוח והמבול‪ .‬ראשוני היהודים התיישבו בגרש‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬בימי החשמונאים‪ .‬במשך מאות שנים נותרה העיר נטושה עד‬
‫ליישובה בידי הצ'רקסים ב‪.1878 -‬‬
‫חפירתה וחקירתה של גרש נעשו בידי מוסדות‪-‬על ומשלחות לאומיות ואף‬
‫רב‪-‬לאומיות‪ ,‬בשל ממדיה העצומים של העיר‪ .‬עבודות אלו סייעו להפוך את‬
‫גרש לאחת משכיות החמדה ואתרי הביקור המרתקים והמרשימים ביותר‬
‫בירדן ומחוצה לה‪.‬‬

‫קשת אדריאנוס המצטיינת בפארה הרב ובמצב השתמרותה המעולה‪ ,‬הינה המבנה‬
‫הבולט הראשון שנראה למבקר בגרש‪.‬‬

‫מפת גרש‬
‫התכנית העירונית של גרש‬
‫נקבעה במחצית השנייה של‬
‫המאה הראשונה לסה"נ‬
‫ומשמשת דוגמא לעיר רומית‬
‫אפיינית בעלת רשת רחובות‬
‫ישרים מצטלבים‪ ,‬היוצרים‬
‫גושי מבנים רבועים וסדורים‪.‬‬
‫שטח העיר היה ‪ 847‬דונם‬
‫והיקף חומתה ‪ 3450‬מ'‪,‬‬
‫כאשר מאה מגדלים ניצבו‬
‫בחומה‪ .‬הרחובות הראשיים‬
‫רוצפו בלוחות אבן ועוטרו‬
‫בשדרות עמודים‪ .‬מקומות‬
‫ההצטלבות של שני רחובות‬
‫הערב עם הקארדו‪ ,‬צויינו ע"י‬
‫שני מבני טטרפילון‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוקמו בעיר מספר כיכרות‪,‬‬
‫כאשר הכיכר הסגלגלה היא‬
‫ייחודית‪ ,‬וצורת ביניינה נבעה‬
‫מהצורך לחבר את תוואי‬
‫הקארדו‪ ,‬עם תוואי הדרך‬
‫לכוון השער הדרומי‪.‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫הקארדו‬
‫השוק הבנוי‬
‫המוזיאון‬
‫הטטרפילון הדרומי‬
‫המכלול האומיי‬

‫‪ .9‬הנימפיאון‬
‫‪ .12‬הטטרפילון הצפוני‬
‫‪ .13‬הפרופילאום‬
‫‪14‬א‪ .‬דרך התהלוכות‬
‫‪ .17‬כנסיית יוחנן המטביל‬

‫ההיפודרום‬
‫אורכו הכולל של ההיפודרום הוא ‪ 261‬מ' ורוחבו – ‪ 76‬מ'‪ .‬בהיפודרום היו ‪ 16‬שורות‬
‫מושבים‪ ,‬שנבנו על גבי קמרונות‪ ,‬מהן שרדו שורות בודדות‪ ,‬והיה בו מקום ל‪ 15 -‬אלף‬
‫צופים‪ .‬הכניסה לזירה היתה מצפון‪ ,‬במרכזו של החלק המעוגל‪ .‬ההיפודרום שימש בעיקר‬
‫כזירה למרוצי סוסים‪ ,‬ולימים הוסב חלקו העגול לאמפיתאטרון ובו התקיימו קרבות‬
‫גלדיאטורים‪ ,‬איגרוף‪ ,‬צייד‪ ,‬פולחנים ואסיפות‪ .‬בזירה הופיעו גם לוליינים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורת‬
‫כלי נשיפה ונערכו מצעדים מפוארים‪.‬‬

‫הכניסה הראשית לזירה‬
‫קשת אדריאנוס‬

‫חתך הכניסה המרכזית‬

‫מבט אל עבר העיר ג'רש‪ .‬העיר מונה כ‪ 65000 -‬תושבים ומהווה את בירת מחוז ג'רש‪.‬‬

‫השער הדרומי של‬
‫גרש דומה בתכניותיו‬
‫ובעיטוריו לקשת‬
‫אדריאנוס שמדרום‬
‫לעיר‪ .‬חזיתות השער‪,‬‬
‫הצפונית והדרומית‪,‬‬
‫מעוטרות בארבעה‬
‫עמודים אחוזים בקיר‪,‬‬
‫נושאים כותרות‬
‫קורינתיות‪ ,‬ומושתתים‬
‫על אדנים גבוהים‬

‫הכיכר מהווה פשרה תכנונית‪ ,‬מאחר והיה צורך לקשר בין השער הדרומי של העיר לתחילת הקארדו‪,‬‬
‫שביניהם משתרע מתחם זאוס‪ .‬הכיכר שימשה מקום התכנסות לבאים בשערי מתחם זאוס‪ .‬הכיכר‬
‫העמוד‬
‫הסגלגלה היא אחד האתרים הבולטים בגרש ותחומה בטור עמודים בעלי כותרות יווניות‪.‬‬
‫הכיכר‬
‫במרכז הכיכר נקבע לאחרונה‪ ,‬כדי לשאת את הלפיד המודלק לרגל פסטיבל גרש‪ ,‬הנערך כאן בכל‬
‫הסגלגלה‬
‫שנה בקיץ‪.‬‬

‫מתחם זאוס משתרע על גבעה‬
‫ממערב לכיכר הסגלגלה‪ .‬המקום‬
‫שימש אתרה הפולחני הקדום של‬
‫העיר מראשיתה‪ .‬המקדש‪ ,‬שהיטיב‬
‫להשתמר‪ ,‬הוקם בשנים ‪161-166‬‬
‫לסה"נ‪ .‬המתחם נמצא על שתי‬
‫טרסות‪ ,‬שכל אחת מהן נתמכה‬
‫מצפון‪-‬מזרח בקירות בנויים ובמערכת‬
‫קמרונות חביתיים‪ .‬גרמי מדרגות‬
‫הובילו מטרסה אחת לשנייה‪ .‬בזו‬
‫העליונה השתרעה חצר רחבה‪,‬‬
‫מוקפת סטווים במקורה ["סְ טַ יֹו" הינו‬
‫מונח אדריכלי‪ ,‬שפירושו‪ :‬כעין מסדרון‬
‫מקורה‪ ,‬הנוצר על ידי שורת עמודים‬
‫העומדת במקביל לקיר‪ ,‬ועליה גג‬
‫הסוכך על השטח שבין שורת‬
‫העמודים לבין הקיר]‪ ,‬שבמרכזה ניצב‬
‫המקדש‪.‬‬

‫מתחם זאוס ‪ -‬שחזור‬

‫הכיכר הסגלגלה‬

‫מקדש זאוס‬

‫מהכיכר הסגלגלה מתחיל רחוב רחב ומרוצף‪ ,‬שהיה הציר המרכזי של העיר‪ .‬אורך הקארדו עד לשער‬
‫הצפוני כ‪ 800 -‬מ'‪ .‬במקומות אחדים ניתן לראות במרצפות את החריצים שחרצו גלגלי המרכבות‪ .‬משני‬
‫הקארדו‬
‫מצפון‬
‫צידי הקארדו היו מדרכות רחבות ולצידן חנויות‪ .‬הקארדו נחצה ע"י שני דקומנוס – רחובות ערב‬
‫ומדרום‪ ,‬ובמקומות ההצטלבות הוקמו מבנים עיטוריים מפוארים (טטרפילונים)‪.‬‬

‫תכנית השוק הבנוי‬

‫חזית השוק הבנוי סמוכה ומקבילה‬
‫לקארדו ממערבו‪ .‬זהו מכלול נאה ביותר‬
‫הבנוי בסגנון רומי מובהק‪ .‬השוק השתרע‬
‫על כ‪ 3 -‬דונם‪ ,‬בנוי בצורת חצר מתומנת‬
‫שבמרכזה בריכה וסביבה חנויות‪ ,‬שלהן‬
‫צורה מלבנית וחצי עגולה לסרוגין‪.‬‬

‫‪.1‬הקארדו‬
‫‪.2‬סטיו עמודים‬
‫‪.3‬שער בעל שלושה מעברים‬
‫‪.4‬חנויות‬
‫‪.5‬פסיפס‬
‫השוק הבנוי‬

‫ארבעה‬
‫כלל‬
‫המבנה‬
‫מסדים רבועים מרוחקים‬
‫כ‪ 6 -‬מ' זה מזה‪ .‬כל צלע‬
‫עוטרה באֹומנֹות פינתיות‪,‬‬
‫כך שהחלק המרכזי שקוע‬
‫מעט ובו נמצאת גומחה‬
‫עגולה למחצה המעוטרת‬
‫באומנות‬
‫צידיה‬
‫משני‬
‫קטנות‪ .‬בראש כל גומחה –‬
‫קונכיה‪ .‬על גבי ארבע‬
‫הפינות של כל מסד ניצבו‬
‫ארבע תושבות קטנות‪,‬‬
‫שנשאו ארבעה עמודים‬
‫שנסתיימו במבנה על‪.‬‬

‫טט ְַרפִילֹון הדרומי נמצא במקום הצטלבות הקארדו‬
‫ה ֶ‬
‫והדקומנוס הדרומי ותַ חום בכיכר עגולה שקוטרה כ‪ 44 -‬מ'‪.‬‬

‫הטטרפילון‬
‫הדרומי‬

‫עמודי גרניט לצד הקארדו‪ .‬מאחר ואין‬
‫גרניט בסביבה נשאלות שאלות‪:‬‬
‫כיצד הובילו את העמודים הכבדים‪,‬‬
‫איך הובילו‪ ,‬כיצד גררו אל חוף הים‪,‬‬
‫איך העמיסו על ספינה וכיצד הובלו‬
‫העמודים מהנמל לכאן ?‬
‫התשובה נעוצה במונח "פקס רומנה"‬
‫– השלום הרומאי‪ .‬גרש היתה בשיא‬
‫פריחתה במאה ה‪ 2 -‬לסה"נ‪ ,‬כתוצאה‬
‫מה"פקס רומנה"‪ .‬לא ניבנו מבצרים‬
‫ונוצר שפע כלכלי‪ ,‬וגרש שחלשה על‬
‫הסעיף הצפוני של "דרך הבשמים"‬
‫ידעה שיגשוג‪ .‬אפשר‪ ,‬שבשל כך ניתן‬
‫היה לממן ולהציב כאן את עמודי‬
‫הגרניט‪.‬‬

‫הקארדו – בדרך אל הנימפיאון‬

‫הנימפיאון נמצא סמוך לקארדו ממערבו‪ .‬המבנה‪ ,‬שהתנשא במקורו לגובה שלוש קומות‪,‬‬
‫מצטיין בעיטוריו העשירים וברמה אומנותית מדהימה‪ .‬בין חזית הנימפיאון לרחוב היתה‬
‫בריכת אבן גדולה‪ ,‬שאליה התנקזו המים מהצינורות שבנימפיאון‪ .‬בגומחות שבקומת‬
‫הקרקע היו‪ ,‬כנראה‪ ,‬פסלים שאחזו בידיהם כדים שמהם זלפו מים לבריכה הגדולה‪,‬‬
‫שהיתה מתחתם‪ .‬עודפי המים מהבריכה זרמו דרך פסלים של ראשי אריות‪ ,‬אל תעלות‬
‫ניקוז לאורך המדרכות‪ ,‬שאחת מהן עוטרה בדולפינים‪ .‬עיטורי הנימפיאון הם הנאים‬
‫ביותר בגרש‪.‬‬

‫הנימפיאון – שחזור לפי בראונינג‬
‫הנימפיאון‬

‫שממזרח‬
‫הפרופילאום‬
‫לקארדו עמד בקצה "דרך‬
‫התהלוכות"‪ ,‬שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 500‬מ' ממזרח העיר אל‬
‫מקדש ארטמיס‪ .‬הדרך עברה‬
‫את הנחל על גשר והסתיימה‬
‫שממזרח‬
‫בפרופילאום‬
‫לקארדו‪ .‬ממערב לקארדו‬
‫מתרוממים פני הקרקע ולכן‬
‫נבנה קיר תמך בגובה ‪ 14‬מ'‪,‬‬
‫כאשר באמצעו נבנה גרם‬
‫מדרגות שהוליך אל החצר‬
‫הקדמית של המתחם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬

‫מקדש ארטמיס‬
‫הטמנוס (המתחם המקודש)‬
‫מזבח‬
‫סטווים מסביב לטמנוס‬
‫מזבח‬
‫כנסייה ביזנטית‬
‫גרם מדרגות מונומנטלי‬
‫פרופילאום‬
‫קארדו‬
‫כיכר הפרופילאום‬
‫"דרך התהלוכות"‬
‫קשת ובה שלוש כניסות‬
‫הגשר הצפוני‬

‫תוואי העולים אל המקדש‬

‫מתחם מקדש‬
‫הפרופילאום‬
‫ארטמיס‬

‫ארטמיס היתה האלה המגינה של‬
‫העיר והמקדש שהוקם לכבודה והוא‬
‫בגרש‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמרשים‬
‫הגדול‬
‫המקדש הוא חלק ממכלול גדול‪,‬‬
‫שכלל חצרות‪ ,‬שערים מונומנטליים‬
‫ומבואה מרשימה שהוליכה אליו‬
‫ממזרח‪ ,‬הידועה כ"דרך התהלוכות"‪.‬‬
‫מתחם ארטמיס נמנה עם סוג מתחמי‬
‫הפולחן המפוארים שהיו במזרח‬
‫האימפריה הרומית‪ .‬הוא מילא לא רק‬
‫תפקיד פולחני דתי‪ ,‬אלא סימל את‬
‫עוצמתה של גרש ושגשוגה‪.‬‬

‫מקדש ארתמיס‬
‫ב"דרך התהלוכות" אל מקדש ארטמיס‬

‫הטטרפילון‬
‫הצפוני‬

‫מבט מהטטרפילון הצפוני אל השער הצפוני בקארדו‬

‫כנסיית יוחנן המטביל נמצאת מדרום‪-‬מערב למקדש ארטמיס‬
‫במכלול של שלוש כנסיות עם אטריום משותף‪ .‬האטריום הוא‬
‫חלל אשר סביבו מעבר מקורה המאפשר גישה לחלקים שונים‬
‫של המכלול ומרכזו פתוח לשמים‪ .‬כנסיית יוחנן המטביל‬
‫רבועה במתארה החיצוני ועגולה בתכניתה הפנימית‪ .‬בארבעת‬
‫הפינות בנויות אכסדראות בצורת פרסה‪ .‬לכנסייה אפסיס גדול‬
‫במזרח‪ ,‬הבולט מהמבנה‪.‬‬

‫כנסיית יוחנן המטביל‬

‫מבט אל עבר הככר הסגלגלה על רקע העיר גרש‪ .‬בקצה הכיכר נראה השער הדרומי‪.‬‬

‫מקדש זאוס‬

‫שער אדריאנוס‬

‫הכיכר‬
‫הסגלגלה‬

‫השער הדרומי‬

‫כתובת יוונית על הפודיום‬
‫המושבים‬
‫שורת‬
‫שלרגלי‬
‫הראשונה‪ ,‬מספרת על פסל‬
‫ניקה שנתרם ע"י קצין של צבא‬
‫טיטוס‪ ,‬לזכר נצחון הרומאים‬
‫על היהודים במרד הגדול‪.‬‬

‫התאטרון‪ ,‬המצטיין במצב השתמרותו‪ ,‬הוא הגדול מבין שלושת התאטראות‬
‫בגרש ונבנה במאה ה‪ 1 -‬לסה"נ‪ .‬התאטרון נשען על צלע הגבעה שעליה‬
‫מתנשא מקדש זאוס‪ .‬בתאטרון היו ‪ 32‬שורות מושבים ובו ‪ 5000‬מקומות‪.‬‬

‫התאטרון‬
‫הדרומי‬

‫נפרדנו מגרש לצלילי תוף וחמת חלילים‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫מדריך‪ :‬שי בייטנר‬
‫מקורות‪" :‬מדריך לירדן"‬
‫אלי שילר והלל גבע‬
‫הוצאת ספרים אריאל‪ ,‬ירושלים‬
‫אינטרנט‪ :‬אתר ויקיפדיה‬

‫מוסיקת רקע‪" :‬היא"‬
‫לחן‪ :‬איתן מסורי‬
‫פסנתר‪ :‬איתן מסורי‬