למילון למילות המפתח לתרשימים ספרות עזר מילון ארמי עברי - בסיסי א ב - ג ד–ה ה–ו ז–ט י - ל מ - נ נ–ס ע–צ ק–ר ש - ת מספר כללי אצבע מספר כללי אצבע השפה הארמית קרובה מאוד לשפה העברית – שתיהן שייכות למשפחת השפות.
Download ReportTranscript למילון למילות המפתח לתרשימים ספרות עזר מילון ארמי עברי - בסיסי א ב - ג ד–ה ה–ו ז–ט י - ל מ - נ נ–ס ע–צ ק–ר ש - ת מספר כללי אצבע מספר כללי אצבע השפה הארמית קרובה מאוד לשפה העברית – שתיהן שייכות למשפחת השפות.
למילון למילות המפתח לתרשימים ספרות עזר מילון ארמי עברי -בסיסי א ב-ג ד–ה ה–ו ז–ט י-ל מ-נ נ–ס ע–צ ק–ר ש-ת מספר כללי אצבע מספר כללי אצבע השפה הארמית קרובה מאוד לשפה העברית – שתיהן שייכות למשפחת השפות השמיות הצפוניות. ישנן מספר אותיות מתחלפות: בעברית נהפך ל – ד בארמית = זהב – דהב ז צ בעברית נהפך ל – ט בארמית = צ בעברית נהפך ל – ע בארמית = ש בעברית נהפך ל – ת בארמית = עצה – עיטא ביצה – ביעא שור – תור. א בסוף מילה היא ציון יידוע ,כמו ה' הידיעה בעברית :גברא = הגבר. ד בראש מילה באה במשמעות של ש ,של. ק בראש מילה עשויה להיות קיצור של קא – פועל עזר להווה. א אורייתא תורה אית יש אזל הלך איתתא אישה אי אם איתמר נאמר אילימא אם נאמר אליבא לפי ,לשיטת אידי זה אמאי מדוע אידך אחר איכא יש אנא ,אנן, אינהו אשכח אני ,אנחנו הם מצא אימא אמור אתא (אייתי) בא אִין כן אמרינן אומרים אנו אינש איש ,אדם (ל)אפוקי להוציא ב-ג בבא שער בגו בתוך בי בית ביש רע בעא .1שאל.2 .היה צריך ל- בשלמא נניח בר בן גבי אצל ברתא בת גברא איש בתר אחרי גמר(גמור) למד בתרא אחרון גרס למד בי בית ד-ה ד ש ,של הא זו ,הרי דביתהו של ביתו – אשתו האידנא עכשיו דהבא זהב הדדי זה לזה דוכתא מקום הדר חזר דומיא דומה הוה היה דידי ,דידיה שלי ,שלו היינו זה הוא דילי ,דילך שלי ,שלך היכי איך דכר זכר הכא כאן דלמא שמא הכי כך דמי דומה ,נחשב הלכתא הלכה ה-ו הני אלה השתא עכשיו התם שם הוה אמינא הייתי אומר הדא הוא זה הוא העבודה לשון שבועה :נשבע בעבודת הקרבנות. וכי והאם ..וכאשר ז-ט זבין מכר חד אחד זבן קנה חדתא חדש ,חדשה זוזא דינר (בכללי – כסף) חזא ראה זוטרא קטן (בקיצור – זוטא) חייש ,חיישינן חושש ,חוששים זימנין לפעמים חמרא יין זיל לך חמרא חמור טבחא שוחט ,קצב טעמא טעם (נמוק סיבה) טפי יותר ,נוסף י-ל יהב נתן כולי ,כוליה כל ,כולו יומא יום כותיה כמותו יליף למד כי כמו ,כאשר יתמא ,יתמי יתום ,יתומים כתיב כתוב יימר יאמר לא לא ינוקא תינוק לאו .1לא (גם :האם לא) יתיב ישב ליכא אין יתמי יתומים לישנא לשון לית אין לן לנו מ-נ מאי מה מסאנא נעל מאן מי מעלי ערב מי האם מר אדון מיא מים מתא עיר ,מקום מידי דבר משכח מוצא מיהא בכל אופן ,על כל פנים נהי אם כי מילא ,מילי דבר ,דברים נחת ירד מילתא דברי נטר שמר מכדי ברי נמי גם כן מנא לן מניין לנו נסב לקח (נשא אישה) נ-ס נסק עלה סבא זקן נפק ,נפקא יצא ,יוצאת סבר חשב נפשיה עצמו סגי די ,מספיק נקט אחז ,החזיק סהדא ,סהדי עד ,עדים ניהלה לה סהדותא עדות נחית יורד סיפא סוף ניחא נוח סלק עלה סלקא דעתך עולה על דעתך סני שנוא ע-צ עבד עשה פוריא מיטה עובדא מעשה פלגא חצי על נכנס פלוגתא מחלוקת עלמא העולם פשיטא פשוט ,מובן פרהסיא רבים צלא התפלל צלותא תפילה צריכא צריך ,נחוץ ק-ר קא פועל עזר להווה קא משמע לן קמ"ל – משמיע לנו קאמר אומר קיימא לן קיימת לנו ,מקובל וידוע לנו (מסורת) קאי קם קולא הקלה ,קל קושטא אמת רבא גדול קטל הרג רבנן רבותינו ,חכמים קמא ראשון רחם אוהב קמי ,קמיה לפני ,לפניו רחמנא הרחמן (כינוי לאלהים) קרא מקרא רישא ראש קשיא קשה רמי משליך ,מטיל (מראה סתירה) ש-ת שאני שונה תא בו שבק, שבקוהו עזב עזבוהו תו עוד שדא זרק תלת שלש שית שש תמני שמונה שכב שכב (לשון נקייה למות) תנא שנה שמיא שמים תנו רבנן שנו חכמים שפיר יפה תקף החזיק שרא התיר תרי ,תרתי שניים ,שתיים שעתא שעה תרץ יישר ,פתר בעיה מילות מפתח וביטויים ב א ג ד ס-ע ק ל כ ח-י נ-ס ה ר ו-ז מ צ-ק פ ש ת א אדרבא [=גדולה מזו] ,להיפך ,מסתבר לומר בדיוק הפך הדברים. אוקימתא [=העמדה] הסבר למשנה או לברייתא .ה'מעמיד' אותה במקרה מיוחד או לפי שיטה מסויימת. אי איתמר הכי איתמר [=אם נאמר כך נאמר] הצעת נוסח אחר של דברי האמוראים או סידור אחר של הסוגיה לאחר דחיית נוסח קודם. אי הכי [=אם כך] פתיחה לשאלה על דברי פירוש או דברי תשובה שנאמרו קודם לכן. אי נמי [=או גם] פתיחה להצעה אחרת ,פירוש אחר או תירוץ אחר. איבעיא להו [=נשאלה להם] פתיחה לשאלה של הלומדים אל החכמים בבית המדרש א איבעית אימא (אי בעית אימא) [=אם תרצה ,אמור] פתיחה לתשובה נוספת ,או לביאור אחר לשאלה שנשאלה. איידי [=על ידי ,מתוך] בדרך זו מסבירים כי קטע מסוים בדברי התנאים שאין לשונו מדויקת ,או שהוא מיותר ,יש להבינו מתוך הקבלה לשונית וסגנונית לקטע אחר. כגון' :איידי דבעי למיתנא סיפא..תנא נמי רישא' [=על ידי שרוצה לשנות בסוף..שנה גם בראש].. איכא בינייהו [=יש ביניהם] פתיחה להסברת ההבדל המעשי בין שתי דעות ,שתי סברות או הגדרות. איכא דאמרי [=יש שאומרים] פתיחה להבאת נוסח אחר של האמירה או של הסוגיה. אילימא [=אם נאמר] פתיחה להצעת הלכה ,או פירוש ,שיידחו לאחר מכן. אימא [=אמור] פתיחה לדברים שיבואו לאחר מכן ,קושיה או הצעת תיקון. א אימא סיפא [=אמור הסוף] קרא את סוף המקור ,ואז תיווכח שפירושך לתחילתו אינו נכון או שיש בו קשיים. אין הכי נמי [=כן ,כך גם כן] באמת כך הוא כפי שאמרת .כאשר מקשים בתלמוד על דעה מסוימת לעיתים משנה המשיב את עמדתו ומסכים לקבל את העמדה או הקושיה שהובאה לפניו. איתיביה [=השיבו ,הקשה עליו] פתיחה לשאלה ממקור תנאי. איתמר איתמר נמי איתמר עלה [=נאמר] פתיחה להבאת מחלוקת אמוראים [=נאמר גם כן] פתיחה למסורת אמוראית נוספת [=נאמר עליה] פתיחה להערת אמורא על משנה או ברייתא אליבא דכולי עלמא [=על פי שיטת כל העולם] הסבר או פירוש שאינם לשיטת חכם אחד בלבד אלא מוסכמים על הכל או על כל החולקים בעניין מסוים. א אמורא [=מתורגמן] החכם שהיה משמיע בקול רם ומתרגם מעברית לארמית את דרשת הרב לציבור. כינויים של חכמי התלמוד. אמר מר [=אמר החכם] פתיחה לציטוט פסקה ממשנה או ברייתא שהובאה קודם לכן ,ועתה נפנית הגמרא לדיון. אמר קרא [=אמר הכתוב] פתיחה לציטוט מן המקרא (פסוק). אמרי אמרי אינשי אמרי במערבא [=אומרים] פתיחה להערה ללא הזכרת שם האומר. [=אומרים בני אדם] פתיחה לפתגם עממי. [= אומרים בארץ ישראל] ב בדיעבד [=שנעשה] לאחר שכבר נעשה המעשה. בניגוד ל'כתחילה'. בהדיא קתני לה [=בפירוש שונה אותה] התנא שונה עניין זה בבירור ולא ברמיזה בלבד. במאי עסקינן [=במה עוסקים אנו] במה דברים אמורים ,באיזה מקרה מדובר. במאי קמיפלגי [=במה חלוקים] מה הם טעמיהם של החולקים .שאלה זו נשאלת כאשר ברור ההבדל המעשי בין הדעות אך לא ברור הבסיס העקרוני למחלוקת. במה דברים אמורים (בד"א) בעי בעיא (בעיה) במקורות תנאיים ,פתיחה לסיוג קביעה קודמת שאינה חלה בכל מקרה. [=שאל] העלאת בעיה [=שאלה] מצורות היסוד של הדיון התלמודי. ב ברייתא [=(משנה)חיצונית] שם כולל למקור תנאי שלא הוכנס למשנה של רבי יהודה הנשיא. בשלמא [=בשלום ,נניח] פתיחה לתמיהה ,כאשר מציינים תחילה את העניין המובן. א .כאשר פרט אחד מובן והאחר קשה. ב .כאשר ההלכה נוחה לשיטת חכם אחד וקשה לשיטתו של האחר. ג גברא אגברא קא רמית [=אדם על אדם אתה מטיל?] תמיהה על קושיה שהקשו על אמורא מדברי אמורא אחר. גופא [=הגוף] לגופו של עניין .פתיחה לדיון בהלכה שהובאה בעת הדיון הקודם ועתה נפנית הגמרא לברר אותה לגופה. גמירי [=למדים] פתיחה להבאת דבר שנלמד במסורת. גמרא [=לימוד] ביטוי לציון דבר שאין לו ראיה מן הכתובים אבל ידוע היה ומקובל במסורת. גמרינן [=למדים אנו] מסורת בידינו. ד דאורייתא [=מן התורה] מצווה שמקורה בתורה שבכתב. דאמרי תרווייהו [=שאמרו שניהם] לעיתים בא להדגשת הסכמה במקרה זה בין אמוראים החלוקים כרגיל. דבי [=של בית] הכוונה לתלמידי בית מדרש מסויים דייקא מתניתין [=מדויקת משנתנו] ניסוח המשנה בדרך הדיוק מסייע ל... דייקא נמי ,דקתני [=מדויקת גם כן ,שהרי הוא שונה ]..פתיחה להבאת ראיה ,מתוך דיוק בלשון המשנה. דרבנן [=של רבותינו] מדברי חכמים .הלכה שמקורה אינו בדברי תורה אלא בתקנתם של חכמים. ה הא איתמר עלה [=הרי נאמר עליה] פתיחה להבאת פירוש אמוראי למשנה או לברייתא שעל ידו מתבטלת ההנחה או ההבנה שעל פיה הקשינו קודם לכן. הא גופא קשיא [=זו עצמה קשה] בהלכה זו גופה יש סתירה פנימית, בין תחילתה לסופה. הא לא קשיא [=זו לא קשה] קושיה זו אינה קשה ,ואם יש קושי הרי הוא מצד אחר. הא לן והא להו [=זו שלנו וזו שלהם] תירוץ לסתירה בין הלכות שונות הלכה זו שלנו והלכה זו שלהם. הא קא משמע לן [=זאת – זה משמיע לנו] הלכה (חידוש) זו בא החכם להשמיע לנו. והא תניא (והתניא) [=והרי שנויה] א .כרגיל קושיה מתוך דברי הברייתא. ב .לעיתים כסיוע מן הברייתא. כיוצא בו; והתנן = והרי שנינו ,במשנה. ה הדא הוא דכתיב (הה"ד) [=זה הוא שכתוב] פתיחה להבאת פסוק ,לסייע לדרשה קודמת. הדר ביה ר' [=חזר בו ר' ]..פעמים שמסבירים כך סתירה בדבריו של חכם שחזר בו מדעתו. הוא אמינא [=הייתי אומר] פתיחה להבאת אפשרות שמוכח לאחר מכן שאינה נכונה. היכי דמי [=איך הוא דומה ,נראה] שאלה הבאה לברר ולתאר את המקרה או המצב המיוחד בו נאמרו הדברים. היכי קאמר [=איך הוא אומר?] מהי כוונת דבריו? על איזה מקרה בדיוק הוא מדבר? הכא במאי עסקינן [=כאן במה אנו עוסקים] פתיחה לאוקימתא ,הסבר הבא כרגיל כתירוץ לקושיה :המשנה או הברייתא עוסקת רק במקרה מסוים או בתנאים מיוחדים. ה הכי קאמר (ה"ק) [=כך הוא אומר] ,כך יש להבין את דברי האומר. פתיחה להגהה או לפירוש חדש של ההלכה ,המתרץ את הקושיה. הלכה למשה מסיני הלכה קבועה ומקובלת מדורות. והלכתא [=והלכה] סיכום של התלמוד לבעיה הלכתית שלא נפתרה קודם לכן במהלכו של הדיון. הניחא ל ..אלא ל ..מאי איכא למימר? [=(הלכה) זו נוחה לר' ..אלא לר' ..מה יש לומר?] קושיה לאמורא מתוך ברייתא. הני מילי (ה"מ ,הנ"מ) [=דברים אלו] פתיחה להגבלת דברי הלכה שהוזכרו קודם לכן; דברים אלה שנאמרו הם רק במקרים מסוימים ואילו במקרים אחרים הדין שונה. התם [=שם] ,ארץ ישראל בפי הבבלים. ו-ז ואידך [=והאחר] כלומר ,מה אומר על זה האחר ,בעל הדעה המנוגדת? ולא היא פתיחה לדחיית של דברים שנאמרו קודם לכן. זה הוא שאמר הכתוב (זהש"ה) זו אף זו קתני ביטוי במדרש אגדה ,פתיחה להבאת פסוק המסייע לדעה שנאמרה קודם. זו ואין צריך לומר זו קתני [=זו אף זו שנה] תירוץ לשאלה מדוע יש במשנה או בבריתא פסקה המובנת מעצמה שלא הוצרכה לפרשה. [=זו ואין צריך לומר זו ,שנה] ,מן הכבד אל הקל, תחילה מובא המקרה המסובך ואחריו הקל. ח-י חסורי מחסרא והכי קתני [=חסור חסרה (המשנה) וכך הוא שונה] פתיחה לתירוץ קושי על ידי הוספת מילים. טעמא מאי [=הטעם מהו] פתיחה לקושיה על ידי דיוק בלשון המקור. יכול ..תלמוד לומר .. במדרש הלכה; הבאת אפשרות להבנה מטעה של הפסוק (יכול ש )..ופתיחה לציטוט הפסוק המבסס את הפירוש הנכון (תלמוד לומר).. יתיב ר' ..קמיה דר'.. [=ישב ר'..לפני ר' ]..הראשון הוא תלמיד היושב לפני רבו. כ כדתניא [=כפי ששנוייה (ברייתא)] פתיחה להבאת ברייתא לסיוע .וכן' ,כדתנן' [=כפי ששנינו ב(משנה)] כהאי גוונא [=כגון זה] באופן מיוחד זה ,בתנאים המיוחדים הללו. (=כעין זה) כולהו סבירא להו [=כולם סבורים כי ]..ר' פלוני ופלוני ופלוני מסכימים לעקרון או להלכה המובאת בהמשך. כולי עלמא [=כל העולם] כל החכמים שנחלקו בעניין זה לפני כן. הכל ,דעת הכל ,הציבור הרחב. כי אתא ר' [=כאשר בא ר' ]..לרוב מתייחס להגעתו של חכם מארץ ישראל לבבל. כי פליגי [=כאשר נחלקו] המחלוקת היא רק במקרים הבאים.. כ וכי תימא [=ואם תאמר] פתיחה לשאלה רטורית. כל כמיניה [=הכל ממנו?] וכי בכוחו לעשות או לומר כך? וכי נאמן הוא בטענתו זו? כל שכן ש.. [=בודאי ש ]..סיום של לימוד קל וחומר; אם בעניין א' הדין כך ,בודאי (כל שכן) שיהיה כך בעניין ב'. כמאן סבירא ליה [=כמי סבור הוא] לפי שיטת איזה תנא אמר את דבריו? כמה דאת אמר (כמד"א) [=כפי שאתה אומר] במדרש אגדה; פתיחה להבאת פסוק המסייע לדברים שנאמרו. כתנאי [=כתנאים] תליית מחלוקת אמוראים במחלוקת תנאים. ל לא ,צריכא [=לא ,צריכה (היא ההלכה)] ,תשובה לשאלת 'פשיטא' ההלכה אינה מובנת מאליה וצריכים אותה. לא כל שכן [=בוודאי ,ובוודאי] סיום של לימוד 'קל וחומר'. לא שנו ,אלא.. פתיחה של סיוג הלכה והעמדתה במקרה מסוים .לא שנו הלכה זו – אלא ..במקרה מסוים אבל במקרים אחרים.. הדין הוא שונה( .בלשון התנאים :במה דברים אמורים) לאו מילתא היא [=אין זה דבר] ביטוי של דחייה לדעה שנאמרה ,משום שיש נימוקים מכריעים נגדה ,ולכן מה שנאמר אינו דבר של ממש. לאתויי מאי? [=לרבות מה?] מה בא קטע ,מלה ,משפט זה להוסיף על מה שידענו קודם לכן. לאפוקי [=להוציא] למעט ,להוציא ממה שנאמר קודם. ל לימא [=נאמר (האם נאמר)] פתיחה להצעה הנדחית בסוף הדיון (ברוב המקרים). לימא בהא קמיפלגי [=נאמר שבזו הם חלוקים] פתיחה להסברת מחלוקת תנאים. לימא מתניתין דלא כר' .. [=נאמר שמשנתנו אינה כר' ]..פתיחה להבאת דברי תנא המנוגדים למשנתנו ,כדי לקבוע שמשנתנו אינה לשיטתו. לישנא ,לישנא אחרינא [=לשון ,ניסוח]=[ ,לשון אחר] פתיחה להבאת נוסח אחר של אותו עניין. למאן למאן דאמר [=למי] לשיטת מי ,לפי איזו שיטה יתפרשו הדברים. [=לשיטת מי שאמר]כרגיל ,שיטה זו מפורשת במקום אחר בתלמוד. לעולם פתיחה להעלאה מחדש של תירוץ או פירוש שהובא קודם לכן ונדחה – אגב תירוץ הקשיים שהתעוררו עליו. מ מאי איכא למימר [=מה יש לומר] סיומה של שאלה; לפי חכם אחד האמירה מובנת אבל לפי חכם אחר מה יש לומר? מאי בינייהו [=מה ביניהם] מה ההבדל המעשי בין שני הטעמים שניתנו .והתשובה תהיה :איכא בינייהו . ... מאי חזית [=מה ראית] מדוע העדפת סברא או קביעה מסוימת? מאי טעמא [=מה הטעם] מהי סיבת ההלכה או מהו מקורה במקרא (ל)מאי נפקא מינה [=מה יוצא ממנה] איזו תוצאה מעשית יש לקביעה זו. מאי קסבר [=מה סבר?] שאלה לבירור טעם הדברים או הבסיס העקרוני שעל פיו נאמרו. מאי קאמר [=מה הוא אומר] מה משמעות הדברים .הערת הגמרא כאשר דברי המקור אינם מובנים. מ מאי שנא [=מה שונה?] תמיהה על הלכה שונה (בשני דברים הנראים דומים) :מהו ההבדל? מה המיוחד בעניין זה? מאן דהוא [=מישהו] לפעמים מביאים דבר מאת 'מאן דהוא' – אדם שמטעם כלשהו לא רצו להזכיר או לא ידעו את שמו. מאן דכר שמיה [=מי זכר שמו] תמיהה על פרט שלא הוזכר בראשית הקטע ,ומופיע בסופו .לעיתים התשובה פותחת' :חסורי מחסרא והכי קתני'. מאן חכמים :ר' .. [=מי (הם) 'חכמים' :ר' ]..זיהוי של ההלכה שנאמרה בצורה סתמית ,בשם 'חכמים' ,כשיטתו של חכם מסוים. מהו דתימא ..קא משמע לן [=מהו שתאמר..משמיע לנו ש ]..שיטת הסבר לדברים שנראים מיותרים :היינו חושבים ...לכן משמיע לנו.. מימרא [=אמרה] אמירה של דברי האמוראים בניגוד למשנה או ברייתא. מ מיתיבי [=משיבים] חכמי התלמוד (סתמא דגמרא) מקשים על דברי אמורא. מנא הני מילי (מנהני מילי) [=מהיכן דברים אלה] מה המקור בתורה לדברים שנאמרו. מעיקרא מאי סבר ולבסוף מאי סבר? [=מתחילה מה חשב ולבסוף מה חשב?] כאשר חכם מסוים משנה את דעתו ,שואלים לנימוקים שהיו בתחילה ובסוף. מערבא [=המערב] ,כינוי לארץ ישראל בתלמוד הבבלי ,מכיוון שהיא מצוייה מערבה לבבל. מציעתא [=האמצע] החלק האמצעי של המשנה או של משפט. 'בבא מציעא'= שער אמצעי. מר [=אדון] פניית כבוד של תלמיד לרב או שני חכמים זה לזה .כינוי למספר חכמים שלא נקראו רב (מר שמואל, מר עוקבא )..שם פרטי או כינוי שנתפס. מ מתני [=משנה ,שונה] א .שונה דברים ממקורות תנאיים. ב .מלמד משנה ,בעיקר לצעירים. מתניתא [=משנה] בדרך כלל הכוונה למשנה חיצונית ,ברייתא. מתניתין [=משנתנו] א .בדרך כלל הכוונה למשנתו של רבי (ר' יהודה הנשיא) .ב .לעיתים מכוונת המלה למשנה שעליה מושתתת הסוגיה הנדונה. מתקיף לה [=מתקיף אותה] מקשה על דבר מכוח הסברה וההגיון בלי להסתמך על ראיה מן המקורות. נ-ס נימא [=נאמר] פתיחה להצעה הנדחית בהמשך = .לימא. נפקא מינה [=יוצאת ממנה] מסקנה מעשית הנובעת מקביעה מסוימת .יבוא כתשובה לשאלה :מאי נפקא מינה? נקטינן [=אוחזים אנו ,מקובל בידינו] פתיחה להבאת כלל או מעשה הידוע מן המסורת. סברא [=סברה] א .הבנת ההלכה וטעמה (בניגוד לקבלת מסורת בלבד' ,גמרא') ב .דבר שההגיון מחייבו ,אף שאין לו סימוכין במקורות. סוגיא [=מהלך הלכה] נושא מסוים שנערך בו דיון לעצמו (מהווה קטע בתלמוד). ס-ע סיפא [=הסוף] החלק האחרון או החלק המאוחר יותר של המשפט או של המשנה. סלקא דעתך [=עולה על דעתך] יכול היית לסבור .היית יכול לטעות ולומר ..ולכן צריך הי לפרש כי . .. ולעיתים מופיע כתמיהה :עולה על דעתך? לומר כזה דבר?! סתם משנה משנה או חלק ממנה שלא נזכר בה שם התנא שאמרה. לרוב משנה כזו מבטאת את דעתו של העורך – רבי. סתמא דגמרא [=התלמוד סתם] דברים שנאמרו בתלמוד בלי הזכרת שם האומר. עבד עובדא [=עשה מעשה] נהג הלכה למעשה. על אחת כמה וכמה [=בוודאי ובוודאי ,ברור עוד יותר] סיום של לימוד 'קל וחומר' :אם בעניין ..הדין כך הרי בעניין ..בוודאי ובוודאי שהדין כך. פ פירוקא [=פירוק ,תירוץ] יישובה של קושיה או סתירה. פלוגתא [=מחלוקת] נושא זה שנוי במחלוקת' .בפלוגתא'. פשוט מיהא חדא [=פתור על כל פנים אחת] כאשר יש שורת בעיות קרובות שאין להן פתרון מציעים זאת לעיתים. פשיטא [=פשוטה ,מובנת] ביטוי של תמיהה וקושיה; הרי פשוטה היא! תמיהה על הבאת הלכה המובנת מאליה. לעיתים; בא בראש משפט כפתיחה להבאת חלק מהבעיה שפתרונו ידוע לנו :זה פשוט אבל זה. .. פתר לה [=הסביר אותה] לשון מדרש אגדה; חכם פלוני הסביר את המקרא בנושא .. צ-ק צורבא מרבנן [=צורב מן החכמים] כינוי לחכם צעיר. צריכא (צריכי) צריכותא [=צריכה( ,צריכים) .המשנה ,המימרא צריכה היא ואינה מיותרת מפני שיש בה חידוש או שאם לא היתה נכתבת בפירוש היה מקום לטעות. צריכא למימר? [=צריכה לומר?] כיוון שכבר נאמר עניין דומה ,היש צורך לומר גם הלכה זו? הרי היא מובנת מאליה! קא משמע לן (קמ"ל) [=משמיע לנו] סיום של 'צריכותא‘; כיוון שהיה מקום לטעות ,משמיע לנו עניין זה. קיימא לן (קי"ל) [=קיימת לנו] מקובל בידינו ,ידוע לנו. ק קרי [=קרא] הצעה לקריאה שונה של הכתוב שעל ידה מתיישבת הקושיה. קשיא [=קשה] בסיום דיון ,הקושיה קיימת ולא נפתרה. קשיא רישא אסיפא [=קשה ההתחלה על הסוף] יש סתירה בין ראשית המשנה/המשפט וסופה. קתני [=שונה] התנא שונה הלכה במשנה או בברייתא. ר רב א .תואר של כל אמורא בבלי. ב .כינויו של ר' אבא בר אייבו ,גדול חכמי בבל בדור הראשון. רבי א .תואר לחכמי ארץ ישראל (תנאים ואמוראים) ב .כינויו של רבי יהודה הנשיא. רבן [=רבנו] התואר של נשיאי הסנהדרין בארץ ישראל. רבנן [=רבותינו] א .כינוי לדעה שבמשנה שלא נזכר שם אומרה (ובלשון המשנה 'חכמים'. ב .דעת הרבים (או דעה מקובלת) בניגוד לדעתו המפורשת של אדם יחיד. ג .כינוי כוללני לחכמי הישיבה. רחמנא [=האוהב הרחמן] הקדוש ברוך הוא .אך לעיתים הכוונה לדבריו בתורה ,ומשמעו; דברי תורה. כגון :רחמנא אמר ,אמרה תורה ,כתוב בתורה. ר רמי [=מטיל מעמת] פתיחה להבאת סתירה בין שני מקורות שווי תוקף( .משנה על משנה ,ברייתא על ברייתא).. רמי דר' ..אדר'.. [=הטל (דבריו) של ר' ..על (דבריו) של ר' ]..פתיחה להבאת שני מקורות סותרים שנאמרו בשם אותו חכם. רמי קראי אהדדי [=הטיל פסוקים זה על זה] הביא שני פסוקים הנראים כסותרים זה את זה. ורמינהו [=הטל אותן ,עמת ביניהן] פתיחה להבאת מקור הסותר את המקור הקודם. רומיא [=הטלה ,עימות] הבאת סתירה בין שני מקורות שווי תוקף ; שתי משניות ,שתי ברייתות ,שני פסוקים. ש שאני [=שונה] יש שוני בין המקרים .פתיחה לתירוץ המחלק בין המקרים ובכך מסביר את השוני בין ההלכות. שמע מינה (ש"מ) [=למד ממנה ,הסק ממנה] א .בתחילת משפט :פתיחה למסקנה מתוך ההלכה .ב .בסוף משפט :סיכום כי ההנחה או ההסבר אכן נכונים ומתקבלים. שמע מינה תרתי (תלת) [=למד ממנה שתיים (שלש)] אפשר להסיק מן העניין הקודם שתיים (שלש) הלכות. שמעתא [=שמועה] דברי ההלכה של האמוראים .להבדיל מברייתא (תנאים) ומדברי אגדה. שנה [=לימד הלכה] בעיקר כאשר למד ושנה מדברי תנאים. שפיל לסיפא דקרא [=רד לסופו של הכתוב] עיין בחלקו השני של הפסוק שהבאת ושם תוכל למצוא תשובה לדבריך. ת תא שמע (ת"ש) [=בוא ולמד] פתיחה להבאת מקור לשם הוכחה ,כסיוע, כקושיה או כפתרון. ותו ליכא? [=ועוד אין?] האם הרשימה היא מלאה ואין להוסיף עליה? תיובתא [=תשובה] סתירת דברי האמורא והשבתם (דחייתם). כרגיל יתבצע על ידי הבאת מקור תנאי הסותר את דברי האמורא. תיובתא דר' ..תיובתא [=התשובה על (דברי) ר' ..תשובה (ניצחת) היא] הדברים נדחו מן ההלכה. תינח ...מאי איכא למימר [=תנוח ..מה יש לומר] נניח במקרה מסויים ..אבל במקרה אחר מה יש לומר. תיקו [=תעמוד] מילת סיכום לבעיה שלא נפתרה. תיקו = תישבי (אליהו) יתרץ קושיות ובעיות. ת תלמוד לומר (ת"ל) מילת מפתח במדרש מקראות :הכתוב בא ללמדנו ש.. תנא (שם) [=השונה] א .כינוי לחכם בתקופת המשנה (תנאים). ב .בתקופת התלמוד :תוארו של אדם הבקי במשניות וברייתות שזכר אותן בעל פה ותפקידו היה להרצות את המסורות לפני הלומדים. תנא (פועל) [=שנה] שנה דבר הלכה ,בעיקר מדברי המשנה או הברייתא. תנא קמא (ת"ק) [=השונה הראשון] הדעה שהובאה בראש המשנה ללא שם אומרה. [=השונה האחרון] הדעה האחרונה מדעות התנאים שבמחלוקת. תנא דבי ר' .. [=שנה (החכם) של בית ר' ]..פתיחה להלכה שנמסרה על ידי חכם מבית מדרש של ר'. .. תנא בתרא ת תנא דידן [=תנא שלנו] התנא ששנה את משנתנו ,להבדיל מהתנא של המשנה (ברייתא) אחרת. תנא ושייר [=שנה ושייר] התנא לא מנה את הפרטים כולם ,ומה שהביא לא הביא אלא דוגמאות. תנאי היא [=(מחלוקת) תנאים היא] תנאים כבר נחלקו על כך. תנו רבנן (ת"ר) [=שנו רבותינו] פתיחה להבאת ברייתא. תני [=שונה] א .לומד הלכה .ב .פתיחה להבאת ברייתא. תניא [=שנויה] פתיחה לברייתא תני תנא קמיה דר' .. [=תנא חוזר על המשניות לפני ר' ].. ת תניא אידך [=שנויה אחרת] פתיחה להבאת ברייתא שנייה באותו נושא. תניא דמסייעא לך [=שנוייה שמסייעת לך] פתיחה לברייתא שמביא אמורא לסייע לחברו. תניא כוותיה דר' .. [=שנויה כמותו (כמו) של ר' ]..פתיחה להבאת ברייתא המסייעת לדברי אמורא. תנינא להא דתנו רבנן [=שנינו את זו ששנו רבותינו] פתיחה להבאת ברייתא השונה את הדבר שאמר האמורא. תרתי למה לי [=שתיים למה לי] לשם מה שתי הלכות זהות. ארון הספרים היהודי תורה ספרות בית שני מדרשי הלכה מדרשי אגדה תוספתא משנה תלמוד בבלי ספרות הפוסקים תלמוד ירושלמי ספרות השו"ת ש"י עגנון ברייתות תורה נביאים כתובים בראשית יהושע שמות שופטים ויקרא שמואל א ישעיהו יואל הושע ירמיהו עמוס עובדיה צפניה חגי תהילים כתובים דניאל יונה מלכים א יחזקאל מיכה נחמיה נחום מלכים ב חבקוק תרי עשר איכה איוב קהלת נביאים ראשונים נביאים אחרונים זכריה מלאכי משלי שיר השירים רות עזרא במדבר שמואל ב דברים תורה אסתר ספרי אמת חמש מגילות דברי הימים א דברי הימים א כתבי פילון כתבים פילוסופים כתבים אפולוגטים כתבים היסטורים פרשנות לתורה שאלות ותשובות יוסף בן מתתיהו קדמוניות היהודים מלחמת היהודים נגד אפיון חיי יוסף תרגומים לתורה תרגום השבעים תרגום הוולגוטה תרגום עקילס טוביה יהודית בן סירא חכמת שלמה חשמונאים א -ד שושנה חזיונות הסבילות הספרים החיצונים היובלים בל והתנין חנוך א-ב אגרת ברוך אגרת ירמיה אגרת אריסטיאס צוואות השבטים תפילת מנשה עזרא ג-ד ספרות קומראן מגילת המקדש ברית דמשק מגילת ההודיות מגילת הסרכים מגילות הפשרים מלחמת בני אור בבני חושך הברית החדשה מתי מרקוס לוקס יוחנן מעשה השליחים אגרות זרעים מועד נשים נזיקין קדשים טהרות זבחים כלים מנחות אהלות חולין נגעים פרה טהרות ברכות שבת יבמות פאה ערובין כתובות דמאי פסחים נדרים בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא כלאים שקלים נזיר סנהדרין בכורות שביעית יומא סוטה מכות ערכין תרומות מעשרות סוכה ביצה ראש השנה תענית מעשר שני מגילה חלה מועד קטן ערלה חגיגה בכורים גיטין שבועות תמורה מקואות קדושין עדויות כריתות נדה עבודה זרה מעילה זבים אבות תמיד טבול יום מדות ידים קינים עקצין הוריות מכשירין רצף היסטורי 1800לפני הספירה – 63לפני הספירה פומפיאוס כובש את ירושלים -63 הצהרת כורש כיבושי אלכסנדר -167 מרד החשמונאים -332 -520 בניית בית מקדש שני -538 יציאת מצרים גלות אשור -586 גלות בבל חורבן הבית -720 -1800 -1200 -1000 דוד המלך האבות רצף היסטורי 200 – 0 התנאים 37לפני הספירה – 500לספירה 200-500 האמוראים חתימת הירושלמי הולדת ישו מרד בר-כוכבא 500-600 הסבוראים 500 390 220 132 68 0 -37 600-1040 הגאונים מאות 11-15 הראשונים המאה 16ואילך האחרונים חתימת הבבלי עריכת המשנה המרד הגדול הורדוס ספרות עזר • עדין שטיינזלץ )1984( ,מדריך לתלמוד מושגי יסוד והגדרות ,הוצאת כתר ירושלים. • עזרא ציון מלמד ( )1992מילון ארמי עברי לתלמוד הבבלי ,ירושלים. • האנציקלופדיה הישראלית הכללית (,)1989ידיעון, הוצאת כתר ,ירושלים.