מניעה וטיפול במחלות לב וגורמי הסיכון גבעתיים 12.12.14 ד"ר דן קרת [email protected] • • • • • • • אורח חיים בריא מביא לירידה משמעותית בסיכון לאירועים מוחיים בנשים) (Neurology 31,696 נשים ממחקר Swedish Mammography

Download Report

Transcript מניעה וטיפול במחלות לב וגורמי הסיכון גבעתיים 12.12.14 ד"ר דן קרת [email protected] • • • • • • • אורח חיים בריא מביא לירידה משמעותית בסיכון לאירועים מוחיים בנשים) (Neurology 31,696 נשים ממחקר Swedish Mammography

‫מניעה וטיפול במחלות לב וגורמי הסיכון‬
‫גבעתיים ‪12.12.14‬‬
‫ד"ר דן קרת‬
‫‪[email protected]‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אורח חיים בריא מביא לירידה‬
‫משמעותית בסיכון לאירועים מוחיים‬
‫בנשים)‪(Neurology‬‬
‫‪ 31,696‬נשים ממחקר ‪Swedish Mammography‬‬
‫‪ 10.4 ,Cohort‬שנים‬
‫אורח חיים בסיכון נמוך‪:‬‬
‫תזונה בריאה‬
‫צריכת אלכוהול מתונה (‪ 5-15‬גרם ליום)‬
‫העדר עישון אי‪-‬פעם‬
‫פעילות גופנית (הליכה‪/‬רכיבה במשך ‪ 40‬דקות ביום‬
‫ופעילות גופנית בהיקף של שעה בשבוע)‬
‫‪ 25 < BMI‬ק"ג למטר בריבוע‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הסיכון לאירועים מוחיים‪ ,‬ירד באופן עקבי עם עליה‬
‫במספר אורחות החיים הבריאים‪( ,‬גורמים שלא‬
‫השפיעו‪ -‬סוכרת‪ ,‬פרפור פרוזדורים‪ ,‬גיל‪ ,‬נוכחות יתר‬
‫לחץ דם)‪.‬‬
‫בהשוואה לאלה שלא נהגו באורח חיים בריא‪:‬‬
‫‪ -1‬סיכון ירד ל‪72% -‬‬
‫‪67% -2‬‬
‫‪57% -3‬‬
‫‪54% -4‬‬
‫‪38% -5‬‬
‫‪• Susanna C. Larsson et al. Healthy diet and lifestyle and risk of stroke‬‬
‫‪in a prospective cohort of women. Neurology. Oct 8 2014‬‬
‫שינויים באורחות החיים עשויים‬
‫להפחית את הסיכון לתמותה‬
‫)‪Am J Epidemiol (MESA‬‬
‫אימוץ אורח חיים בריא‪ ,‬הכולל העדר עישון‪ ,‬תזונה‬
‫ים‪-‬תיכונית‪ ,‬פעילות גופנית יומית ומשקל תקין‪,‬‬
‫מלווה בהיארעות נמוכה יותר של סידן בעורקים‬
‫הכליליים‪ ,‬כמו גם התקדמות איטית יותר של סידן‬
‫בעורקים הכליליים = ‪ ,CAC‬כפי שנמדד לאורך‬
‫תקופה של שלוש שנים‪ ,‬חשוב מכך‪ ,‬החוקרים‬
‫מדווחים כי ציונים גבוהים יותר בהערכות אורח‬
‫החיים לוו בסיכון נמוך יותר לתמותה מכל‪-‬סיבה‪.‬‬
‫• באלו שאימצו את כל ארבעת ההרגלים נרשמה‬
‫ בהשוואה‬,‫ בסיכון לתמותה‬80%-‫ירידה של כ‬
.‫לאלו שלא הקפידו כלל על אורח חיים בריא‬
• Ahmed HM et al. Low-risk lifestyle,
coronary calcium, cardiovascular events,
and mortality: results from MESA. Am J
Epidemiol 2013.
‫שוודיה ‪2014‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ 20,000‬גברים ‪ 11 ,45-79 ,‬שנים‬
‫תזונה (פירות‪ ,‬ירקות‪ ,‬מוצרי חלב דלי שומן‪ ,‬דגנים‬
‫מלאים ודגים)‬
‫אלכוהול עד ‪ 10-30‬גרם ליום‬
‫עד כאן הפחתה של ‪35%‬‬
‫ללא עישון‪ -‬הפחתה ‪64%‬‬
‫פעילות גופנית‪ -‬הליכה‪/‬רכיבה ‪ 40‬דקות ‪76% ..‬‬
‫היקף מותניים קטן מ‪ 95-‬ס"מ הפחתה ‪86%‬‬
‫• התועלת של תזונה‪ ,‬אורח חיים ומשקל גוף בריא‬
‫עשויה למנוע עד כארבעה מכל חמישה מקרים של‬
‫אוטם שריר הלב באוכלוסיה בריאה זו‪ .‬הפחתת‬
‫הסיכון לאוטם שריר הלב עם עליה בהיענות לאורחות‬
‫חיים בריאים תוארה גם בגברים עם יתר לחץ דם‬
‫ורמות כולסטרול גבוהות‪.‬‬
‫‪Agneta Åkesson et al. Low-Risk Diet and Lifestyle Habits in the Primary‬‬
‫‪Prevention of Myocardial Infarction in MenA Population-Based Prospective‬‬
‫‪Cohort Study. J Am Coll Cardiol. 2014;64(13):1299-1306.‬‬
‫•‬
‫האם גנטיקה זה גורל?‬
‫• אחרי שנה‪ ,‬בהשוואה לקבוצת ביקורת‪ ,‬בקבוצת‬
‫שינויי אורח חיים (תזונה‪ ,‬פעילות גופנית‪ ,‬ניהול‬
‫לחצים ותמיכה קבוצתית) נמצאו שינויים בביטוי‬
‫‪ 143‬גנים הקשורים לתפקוד כלי הדם ולטרשת‬
‫עורקים עם שיפור בגורמי הסיכון הלבביים(תרופות‬
‫לא הצליחו לעשות שינויי גנטי)‪.‬‬
‫‪Darrell LE et al. Intensive Cardiovascular Risk Reduction Induces‬‬
‫‪Sustainable Changes in Expression of Genes and Pathways Important to‬‬
‫‪Vascular Function. Circulation Cardiovasc Genet Feb 21, 2014,‬‬
‫•‬
‫‪Diet, lifestyle, & the risk of type 2 DM‬‬
‫‪in women. NEJM 2001 Sep‬‬
‫• ‪ 91%‬מהמקרים של סוכרת נגרמים‬
‫ע"י הרגלים והתנהגות שמעלים את‬
‫הסיכון‪.‬‬
‫‪Diet, lifestyle, & the risk of type 2 DM‬‬
‫)‪(cont‬‬
‫סיכון נמוך הוגדר כ‪:‬‬
‫‪(=BMI< 25‬משקל תקין)‬
‫תזונה‪ -‬סיבים מדגנים‪ ,‬חומצות שומן רב בלתי רוויות‪,‬‬
‫מעט חומצות שומן מסוג טרנס‪ ,‬עומס גליקמי נמוך‪.‬‬
‫פעילות גופנית‪ -‬עצימות בינונית עד גבוהה‪ 30 -‬דקות‬
‫ביום‪.‬‬
‫ללא עישון‬
‫חצי משקה אלכוהולי ליום‪.‬‬
‫מהו הרובד הטרשתי?‬
‫זו שיכבה עדינה של חומר שומני שמורבדת‬
‫בעורקים בעיקר כתוצאה מהמזונות שאנו‬
‫אוכלים ודרגת הדלקת בדם‪ .‬המסוכן‪ -‬הרובד‬
‫החדש יחסית‪ ,‬הרך‪ ,‬מצטבר כמו פצעי אקנה על‬
‫דופן העורק‪ .‬אלה יכולים להתפרץ אל תוך חלל‬
‫כלי הדם ‪ Plaque rupture‬נוצר קריש דם‪>-‬‬
‫אוטם או תסחיף‪.‬‬
‫ההיסטוריה של ‪CVD‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫כמה שנים המחלה מוכרת בהיסטוריה‬
‫האנושית?‬
‫מתי לראשונה נכתב מאמר רפואי על המחלה?‬
‫מתי הומצא השם –"טרשת עורקים"?‬
‫עדויות ראשונות לפוטנציאל הנסיגה של‬
‫המחלה‪...‬‬
‫מחקר פרמינגהם‪1949 -‬‬
‫מלחמת קוריאה‪ -‬תחילת שנות ה‪ ,50 -‬טרשת‬
‫מתקדמת בקרב ‪ %X‬מהחיילים האמריקאים‪...‬‬
‫עדויות נוספות לנסיגה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מחקרים על בעלי חיים‪...‬‬
‫שימוש בתרופות‪ -‬שנות ה‪80 -‬‬
‫טכנולוגיה מאפשרת בדיקה מדויקת של מצב‬
‫העורקים‬
‫האם שינויים באורח החיים יכולים לגרום‬
‫לנסיגה?‬
‫גורמי הסיכון‬
‫קונבנציונאלי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫כולסטרול ‪,LDL ,‬‬
‫טריגליצרידים‬
‫‪ HDL‬נמוך‬
‫סוכרת‬
‫לחץ דם גבוה‬
‫עישון‬
‫עודף משקל‬
‫חוסר פעילות גופנית‬
‫גיל‬
‫סיפור משפחתי < גיל ‪50‬‬
‫גברים > נשים‬
‫גורמי סיכון ממבט אינטגרטיבי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הומוציסטאין> ‪ 10‬מיקרומול ‪L /‬‬
‫סוכר > ‪ / 100‬תסמונת מטבולית‬
‫‪ 35 < HDL‬או ‪( 40‬נשים)‬
‫‪HS-CRP > 1.0 mg/L‬‬
‫‪Lp(a)> 30 mg/dl‬‬
‫‪Fibrinogen > 350‬‬
‫‪Insulin > 17 microunits /L‬‬
‫‪CAC score > 200‬‬
‫גודל וצפיפות חלקיקי ‪!!!!LDL‬‬
‫‪STRESS‬‬
‫מאפייני אישיות ומצב רגשי‬
‫ועוד לפי ‪MASLEY‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫התעמלות פחות מ‪ 5 -‬לשבוע‬
‫אוכל בשר או מוצרי חלב שמנים > פעמיים‬
‫בשבוע‬
‫אוכל מעל מנה או יותר של פחממות פשוטות‬
‫ליום‬
‫פחות מ‪ 5 -‬כוסות ירקות ופירות ליום‬
‫אוכל שומן טרנס מזון מתועש או במסעדות‬
‫הערכת סיכון לבבי כוללני‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫גורמי סיכון קונבנציונליים ואינטגרטיביים‬
‫מבחן מאמץ? אקו במאמץ? מיפוי לב במאמץ?‬
‫‪ ,IMT‬דופלקס עורקי צוואר‬
‫‪... Coronary Artery Calcium Score‬‬
‫צינטור וירטואלי?‬
‫היבטים חברתיים‪ ,‬ריגשיים‪...‬‬
‫תאור חיים נטולי סטרס‪ ,‬מצב אוטופי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫עובדים בערך ‪ 40‬שעות בשבוע רוב החיים‬
‫חלק מהימים עושה סייסטה‬
‫העבודה מעניקה סיפוק‪ ,‬התלהבות‪ ,‬משמעות‬
‫יש בטחון כלכלי‪ ,‬גם לילדים‬
‫זוגיות תומכת ואוהבת‪ ,‬שלבן הזוג איכפת מכם‬
‫יש בזוגיות חום וקירבה‬
‫ילדים‪ -‬קשרים טובים‪ ,‬הם מתפתחים ומתנהלים לפי‬
‫תוכנית סבירה של בניית קריירה ומשפחה‬
‫המשך אוטופיה‪...‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חברים קרובים שיהיו עבורנו בעת צרה‪ ,‬אפשר לשתף‬
‫אותם בצדדים היפים והפחות יפים‬
‫יש קהילה ששייכים אליה‬
‫מתנהלים בנעימות עם אנשים בעבודה ומחוצה לה‪,‬‬
‫ללא עימותים משמעותיים‬
‫מוצאים מיפלט למעט המתחים של היום יום (נהיגה‬
‫למשל) בפעילות גופנית ותחביבים‬
‫מוצאים זמן לתרום לקהילה בהתנדבות‬
‫מחשבה מלוות חיים‪ -‬הכל יהיה בסדר‪ ,‬אין מקום‬
‫לדאגה‬
‫הערכת מתח‪ ,‬לחץ‪ ,‬סטרס כרוני‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫האם מרגיש‪/‬ה ניתמכים‪/‬נאהבים‬
‫זוגיות‪ ,‬משפחה‪ ,‬ילדים‪...‬‬
‫תחושת שייכות לקהילה‬
‫יש חברים קרובים‬
‫עוינות וכעס? בדידות ומבודדות? לא נירגנים‬
‫יחסים טובים בסביבת העבודה‬
‫תחושת שליטה במקומך בעבודה (מול איום פיטורין‬
‫מתמיד)‬
‫קצב חיים מהיר? איטי?‬
‫אורח חיים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תזונה‬
‫כמה מזון מהחי? מהצומח?‬
‫מזונות עתירי שומן‪ -‬בריא?‬
‫מזונות עתירי פחממות‪ -‬עם אינדקס גליקמי?‬
‫מזון מתועש? עשוי מחומרי גלם ראשוניים?‬
‫בייתי?‬
‫נאכל בתשומת לב? מול ‪? TV‬‬
‫תנועה ומנוחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אירובית? אנ‪-‬אירובית?‬
‫כמה פעמים בשבוע?‬
‫כמה דקות כל פעם?‬
‫כמה צעדים ליום?‬
‫סייסטה?‬
‫שעות שינה בלילה ואיכותן?‬
‫סוכרת והתסמונת המטבולית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מחלה ברת מניעה וטיפול‬
‫גם לנוטלי תרופות ואינסולין‬
‫תזונה עניה יחסית בפחממות‬
‫מעט הפחממות עם אינדקס גליקמי נמוך‬
‫תנועה‬
‫הפחתת סטרס‪ ,‬שינה‬
‫פחממות‬
‫• אינדקס ועומס גליקמי נמוכים‪ -‬פחות אינסולין‪,‬‬
‫פחות ‪ ,IGF-1‬יותר רגישות לאינסולין‪ ,‬פחות‬
‫עמידות לאינסולין‬
‫• התוצאה‪ -‬פחות השמנה‪ ,‬סוכרת‪ ,‬תסמונת‬
‫מטבולית וסרטן‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ה‪ GI -‬של המזון הוא דירוג הפחמימות‬
‫במזונות בהתאם להשפעתם המיידית‬
‫על רמת הגלוקוז בדם‬
‫המידה בה רמת הגלוקוז עולה לאחר ארוחה‬
‫והרמה בה היא נותרת חשובות מאד לבריאות‪.‬‬
‫רמות אלה תלויות בשני גורמים‪:‬‬
‫‪ .1‬אופי הפחממות (האינדקס הגליקמי)‬
‫‪ .2‬כמות הפחממות (העומס הגליקמי)‬
‫פותח בסוף שנות ה‪80-‬‬
‫הגורמים המשפיעים על האינדקס‬
‫הגליקמי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫גודל החלקיק‬
‫חומציות‬
‫שומנים‬
‫צמיגות הסיבים התזונתיים‬
‫קרישת עמילנים‬
‫כליאה פיזית‬
‫עמילוז גבוה מעמילופקטין‬
‫גודל החלקיק (כאן הגודל כן‬
‫קובע)‬
‫• ככל שהחלקיק קטן יותר‪ ,‬כך קל יותר למים‬
‫ולאנזימים לחדור לתוכו ולפרק אותו‪.‬‬
‫• דוגמה‪ -‬לקמח טחון דק יש ‪ GI‬גבוה‪ .‬לקמח טחון‬
‫גס יש חלקיקים גדולים יותר ו‪ GI -‬נמוך יותר‪.‬‬
‫• לבורגול גס ולתבשיל גרעיני חיטה האינדקס‬
‫הנמוך ביותר מכל מוצרי החיטה‪.‬‬
‫• מתוך "מהפכת הגלוקוז"‬
‫באדיבות הוצאת פוקוס‬
‫שומנים‬
‫• השומן מאט את קצב התרוקנות הקיבה ולכן‬
‫הוא מאט את קצב עיכול העמילן‬
‫• הוספת מעט שמן בריא לארוחה‪ ,‬מפחיתה את‬
‫ה‪.GI -‬‬
‫• אגוזים ושקדים בסוף היום‪...‬‬
‫צמיגות הסיבים התזונתיים‬
‫• סיבים מסיסים במים וצמיגים הופכים למעין ג'לי‬
‫במעי ומאיטים את יצירת הקשר בין העמילן‬
‫והאנזימים‪ .‬לסובין חיטה ושיפון קצב עיכול‬
‫וספיגה מהירים משום שהסיב אינו צמיג‪/‬מסיס‬
‫מים‪.‬‬
‫• סיבים מסיסים במים תמצאו בשעורה‪ ,‬שיבולת‬
‫שועל‪ ,‬קטניות ותפוחי עץ‪.‬‬
‫כליאה פיזית‬
‫• המעטפת הסיבית של שעועית יבשה‪ ,‬זרעונים‬
‫ודופנות התאים הצמחיים פועלת כמחסום פיזי‬
‫ומאיטה את כניסת האנזימים אל תוך העמילן‪.‬‬
‫• לחם פומפרניקל‪/‬גרגרי שיפון‪ ,‬עדשים‪ ,‬שעורה‪.‬‬
‫סיכום מרכיב הפחממות בתזונה‬
‫• דגנים עם אינדקס גליקמי נמוך‬
‫• גם מזונות מהחי מעלים אינסולין‬
‫• כמה שפחות קמח ומוצריו!!!!‬
‫מקור לנזק לרקמות‪ -‬גליקציה= סיכרור=‬
‫‪Glycation= Glycosylation‬‬
‫• מייצג שינוי בלתי הפיך בחלבונים בדם וברקמות כמו‬
‫מפרקי ברכיים‪ ,‬אגן‪ ,‬כפות ידים‪.‬‬
‫• במקרה של מפרקים‪-‬הסחוס במיוחד רגיש לסיכרור‬
‫• כשחלבונים בסחוס עוברים גליקציה‪ ,‬הם הופכים‬
‫נוקשים ולכן שבריריים ופחות עמידים ללחצים עד‬
‫שנשחקים ונקרעים‪ ...‬דלקת‪ ,‬כאב והרס המיפרק‪.‬‬
‫הזדקנות= ‪AGE‬‬
‫‪Advanced Glycation End-products‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הוא השם שניתן לחומרים שנוצרים מחיבור סוכר לחלבוני‪-‬גוף‬
‫בקשר בלתי הפיך‪ .‬יווצרו יותר בסכרת‪ ,‬ולכן אצלם יותר‪...‬‬
‫‪ AGE‬מקשים את העורקים (טרשת עורקים)‪ ,‬מעכירים את‬
‫עדשות ‪-‬העינים (ירוד= קטרקט)‪ ,‬ופוגעים בקשרים בין העצבים‬
‫במוח (דמנציה=שטיון)(‪)1‬‬
‫ככל שמזדקנים מוצאים יותר ‪ AGE‬בכליות‪ ,‬כבד‪ ,‬עיניים‪ ,‬עור‬
‫ואיברים אחרים‪.‬‬
‫מהווים מדד להזדקנות‬
‫בגלל שקמח מעלה סוכר מהר‪ ,‬תורם להזדקנות‪...‬‬
‫כיצד לבדוק גליקציה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המוגלובין מסוכרר= ‪Glycated Hgb =Hgb A1C‬‬
‫מבטא קצב הזדקנות וקצב סיכרור של חלבונים‬
‫אחרים‪ .‬שאיפה‪5.0 -‬‬
‫לא צריך להגיע ל‪ 6.5 -‬כדי להגביר סיכון למחלות‬
‫גם בטווח הגבוה של הנורמה (עד ‪ )6.0‬מעלה סיכון‬
‫למחלות לב‪ ,‬סרטן‬
‫על כל עליה של ‪ ,1%‬עליה של ‪ 28%‬בתמותה‬
‫‪AGE‬אנדוגני ואקסוגני‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אנדוגני‪ -‬מסוכר‪ ,‬גלוקוז‪ ,‬פרוקטוז‬
‫אקסוגני‪ -‬גבינות‪ ,‬בשר‪ .‬בעיקר בחימום לטמפרטורה‬
‫גבוהה‪ -‬טיגון‪ ,‬על האש‬
‫ככל שזמן הבישול ארוך יותר‪ ,‬ריכוז ה‪ AGE -‬עולה‬
‫שכיח יותר בבשר עשיר בשומן רווי‬
‫בשרים מעובדים עשירים ב‪ -AGE -‬נקניקים‪ ,‬נקניקיות‬
‫אם בשר אז ‪ Rare‬או ‪ Medium‬לא ‪( Well done‬האם‬
‫סשימי הבשר המושלם? )‬
‫עדיף בישול במים על פני בישול בשמן‬
‫הכיוון התזונתי‪ ,‬בשלבים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הפחתת‪ /‬הורדת קמח וסוכר (היש חיים ללא לחם? )‬
‫הפחתת‪ /‬הימנעות מחלב ומוצריו (גורמים להפרשת‬
‫אינסולין)‬
‫הפחתת דגנים –וכשכן צורכים אותם‪ -‬בצורתם הגסה‬
‫ועם אינדקס גליקמי נמוך‪ -‬שעורה‪ /‬גריסים‪ ,‬קינואה‪,‬‬
‫כוסמת‪ ,‬גרעיני שיבולת שועל‪ ,‬גרעיני חיטה‬
‫פחות או ללא אורז‪ ,‬תירס‬
‫מה כן‪ -‬בסדר יורד‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ירקות (הרוב מעל האדמה‪ ,‬פחות שורשים)‬
‫קטניות‪ -‬מנה ליום‬
‫עתירי שומן בריא מהצומח‪ -‬אגוזים‪ ,‬שקדים‪,‬‬
‫גרעינים‪ ,‬אבוקדו‪ ,‬שמן זית‪.‬‬
‫פירות‪ ,‬כן‪ ,‬פירות (פירות יער‪ ,‬נשירים‪ ,‬הדרים‪,‬‬
‫תות שדה)‬
‫עולם חי בריא –בסדר יורד‪-‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חזה‬
‫עוף‪ ,‬בקר רזה ‪ ,‬מוצרי עיזים רועות‪.‬‬
‫סיפורי מיקרים‪ -‬הורידו אינסולין‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫סט תוך שנה מ‪ 80 -‬ל‪0 -‬‬
‫אג תוך חודש מ‪ 28 -‬ל‪0 -‬‬
‫י ב‪ -‬תוך חודשיים מ‪ 18 -‬ל‪0 -‬‬
‫יוסף א‪ -‬תוך חודש מ‪ 80 -‬ל‪0 -‬‬
‫יתר לחץ דם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫האם הפיך?‬
‫דיאטת אורז‪...‬‬
‫מלח‬
‫תנועה‬
‫ניהול מתחים ולחצים‬
• ORIGINAL ARTICLE
• Comprehensive Approach to Lower Blood
Pressure (CALM-BP): a randomized controlled
trial of a multifactorial lifestyle
• intervention
• A Ziv, O Vogel, D Keret, S Pintov, E Bodenstein,
K Wolkomir, K Doenyas, Y Mirovski1 and S
Efrati
• Journal of Human Hypertension 18 April 2013;
Main results
70.7%
32.7%
Time until blood pressure
medication reduction
‫כולסטרול‪ ,‬סטטינים‪ ,‬ומה באמת‬
‫חשוב כדי לשמור על הלב‬
‫הפרדוקס הצרפתי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בהשוואה לבריטים‬
‫יותר עישון‬
‫פחות התעמלות‬
‫רמות כולסטרול‪ HDL /LDL/‬דומות‬
‫רמות לחץ דם דומות‬
‫שיעורי השמנה שווים‬
‫¼ שיעורי מחלות לב‬
‫שיעורי ‪ CHD‬הנמוכים באירופה (לא יין‪ ,‬לא ירקות‪ ,‬לא‬
‫שום)‬
Lancet 1995, Stroke &
Cholesterol
‫ משתתפים‬450,000 , ‫ קבוצות‬45
‫ מיליון שנות‬7.3 ,‫ שנה‬16 ‫ ממוצע‬,‫ שנה‬5-30 ‫מעקב‬
‫אדם‬
‫ לקו בשבץ‬13,397
‫לא נמצא קשר בין כולסטרול ומאורעות מוחיים פרט‬
45< ‫אולי לצעירים‬
•
•
•
•
•
The Lancet, Vol 346, Pages 1647 - 1653, 30 December 1995 Cholesterol,
diastolic blood pressure, and stroke: 13 000 strokes in 450 000 people in 45
prospective cohorts. Prospective Studies Collaboration
Eurostroke 2002
‫• צרוף כל המידע מראה שאין קשר משמעותי בין‬
.‫כולסטרול כללי והסיכון למאורע מוחי‬
• Bots ML, et al. Total and HDL cholesterol and risk of stroke.
EUROSTROKE: a collaborative study among research centres in
Europe. J Epidemiol Community Health. 2002 Feb;56 Suppl 1:i19-24.
‫מחקר יפני ‪ 2004‬ב‪Stroke -‬‬
‫• ‪ 15‬שנה‬
‫• הסיכון לאירוע מוחי פחת ב‪ 64% -‬בקבוצה עם צריכת‬
‫הכולסטרול הגבוהה בהשוואה לנמוכה‬
‫• ביפן‪ ,‬מדינה בה צורכים מעט מזון מהחי‪ ,‬צריכה של‬
‫כולסטרול מהחי קשורה לירידה תמותה מארועים‬
‫מוחיים‪.‬‬
‫‪Sauvaget C. et al. , Animal Protein, Animal Fat, and Cholesterol Intakes‬‬
‫‪and Risk of Cerebral Infarction Mortality in the Adult Health Study‬‬
‫‪Stroke.35:1531;2004 .‬‬
‫•‬
‫רמות כולסטרול ביפן‬
150 -1958 •
190 -1999 •
‫• "זוהי חידה מדוע שיעורי התמותה ממחלות לב פחתו‬
" .‫למרות העליה ברמת הכולסטרול הכללית‬
• Ueshima H. Explanation for the Japanese
paradox: prevention of increase in coronary
heart disease and reduction in stroke. J
Atheroscler Thromb 2007 .Dec;14(6):278-86.
‫כנס על כולסטרול נמוך והקשר‬
‫לתמותה‬
‫• ‪ 19‬מחקרים‪ -‬ארה"ב ‪ ,‬אירופה‪ ,‬ישראל ויפן‬
‫• צורת ה‪ U -‬לסך התמותה בגברים והצורה‬
‫השטוחה (של הגרף) בנשים נובע בעיקר‬
‫מהקשר החיובי של כולסטרול למחלות לב‬
‫והיחס ההפוך בין כולסטרול לתמותה מסרטנים‬
‫מסוימים‪ ,‬מחלות נשימה‪ ,‬מחלות מערכת‬
‫העיכול‪ ,‬טראומה (והתאבדות) ועוד‪.‬‬
‫‪• D Jacobs . Report of the Conference on Low Blood Cholesterol:‬‬
‫‪Mortality Associations Circulation, Vol 86, 1046-1060, 1990‬‬
‫נשים וכולסטרול מחקר נורווגי‬
‫‪• Is the use of cholesterol in mortality risk‬‬
‫‪algorithms in clinical guidelines valid? Ten years‬‬
‫‪prospective data from the Norwegian HUNT 2‬‬
‫‪study 2011 .Sep 25.‬‬
‫• ‪ 52000‬נורווגים‪ 10 ,‬שנים‬
‫• מחקרינו מראה שיתכנו שגיאות בהערכת סיכון לבבי‬
‫בהרבה הנחיות קליניות‪ .‬אם ניתן להכליל מהממצאים‬
‫שלנו‪ ,‬המלצות קליניות לציבור הרחב בקשר ל"סכנה"‬
‫של הכולסטרול צריכות לעבור הערכה מחדש‪ .‬זה נכון‬
‫בעיקר עבור נשים‪ ,‬עבורן רמות גבוהות ברמה בינונית‬
‫בהשוואה להמלצות הקיימות (‪ , )194-271‬לא רק‬
‫שאינו מזיקות‪ ,‬יתכן שאף מקנות יתרון בריאותי‪.‬‬
‫ממחקר הפרמינגהם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תחת גיל ‪ ,50‬יש לכולסטרול נמוך יתרון‪ -‬על כל עליה של ‪10‬‬
‫מ"ג ‪ %‬יש עליה בתמותה של ‪ 5%‬ותמותה לבבית ‪.9%‬‬
‫> ‪ 50‬אין עליה בסך התמותה עם כולסטרול נמוך או גבוה‪.‬‬
‫מסקנות‪:‬‬
‫<‪ 50‬רמות כולסטרול נמוכות מקנות אריכות ימים‪.‬‬
‫>‪ 50‬הקשר מורכב בגלל שירידת כולסטרול עלולה לקצר חיים‪,‬‬
‫יתכן כעדות למחלה שבעתיד מעלה סיכון למוות‪.‬‬
‫‪• Anderson KM, Castelli WP. Cholesterol and Mortality‬‬
‫‪• 30Years of Follow-up From the Framingham Study.‬‬
‫‪JAMA 257:2176-2180;1987 .‬‬
‫כולסטרול בזקנים‪ -‬הונולולו‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ 3572‬גברים יפנים‪ /‬אמריקאים ‪ 71-93 ,‬שנים‪ ,‬הונולולו‬
‫בדיקות כולסטרול לאורך ‪ 20‬שנה והשוואה לתמותה‬
‫כולסטרול ירד עם הגיל‬
‫לרבע עם הכולסטרול הנמוך היה קשר משמעותי לתמותה‬
‫‪1.64=RR‬‬
‫"לא הצלחנו להסביר את הממצאים‪ .‬מידע זה מטיל ספק‬
‫בצידוק המדעי להפחתת כולסטרול (תחת ‪ )180‬בזקנים‪".‬‬
‫‪Schatz IJ, Et al. Cholesterol and all-cause mortality in elderly people from‬‬
‫‪the Honolulu Heart Program: a cohort study. The Lancet ,Vol 358, Issue‬‬
‫‪9279, 351 - 355, 4 August 2001‬‬
‫•‬
‫האם כולסטרול משמעותי ב‪? 70 > -‬‬
‫• לא נמצא קשר בין כולסטרול ומחלות לב‬
‫ותמותה מכל הסיבות באנשים > ‪.70‬‬
‫• ממצאינו אינם תומכים בהנחה שכולסטרול‬
‫גבוה ו‪ HDL -‬נמוך הם גורמי סיכון‬
‫משמעותיים למחלות לב ולתמותה בקבוצת‬
‫גיל זו‬
‫)‪• Harlan M. et al. (JAMA. 1994;272:1335-1340‬‬
‫ובזקנים מאד >‪85‬‬
‫‪• Lancet 1998 - the oldest old‬‬
‫• על כל עליה של ‪ 40‬מ"ג ‪ %‬בכולסטרול‪ ,‬ירידה‬
‫של ‪ 15%‬בתמותה‬
‫• ‪ 92 ,Lancet 1989‬נשים בבית אבות בצרפת‪.‬‬
‫התמותה הנמוכה ביותר בבעלות כולסטרול‬
‫ממוצע של ‪ .270‬התמותה הגבוהה ב‪.160 -‬‬
‫• ככל שעולים בגיל‪ ,‬מסוכן יותר להיות עם‬
‫כולסטרול נמוך‪.‬‬
‫למרות שאין ‪EBM‬‬
‫• כשרוצים לתת תרופות‪...‬‬
‫‪• No recommendation is not a‬‬
‫‪recommendation against.‬‬
‫• פרופ' רוזנמן נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל‬
‫מחקר ענק באוסטריה‬
• Why Eve Is Not Adam: Prospective
Follow-Up in 149,650 Women and Men of
Cholesterol and Other Risk Factors
Related to Cardiovascular and All-Cause
Mortality.
• Ulmer H. et al. Journal of Women's Health .January
2004: 41-53.
‫• ‪ 67,413‬גברים‪ 82,237 ,‬נשים‪454,448 ,20-95 ,‬‬
‫בדיקות לאורך ‪ 15‬שנים ‪1985-1999‬‬
‫• בגברים בכל גיל ובנשים >‪ ,50‬כולסטרול נמוך‬
‫קשור לתמותה מכל‪-‬סיבה ( ‪All-cause‬‬
‫‪ ,)mortality‬ומראה קשר משמעותי לתמותה‬
‫מסרטן‪ ,‬מחלות כבד ומחלות נפש‪.‬‬
‫‪EUROASPIRE‬‬
‫• מחקר ענק באירופה‪ 10 .‬מדינות‬
‫• ‪...‬עישון‪ ,‬מחלת לב בעבר וסכרת הוכחו כגורמי‬
‫סיכון לתמותה בכלל ולתמותה לבבית‪ .‬השמנה‪,‬‬
‫לחץ דם גבוה‪ ,‬רמות כולסטרול גבוהות ורמות‬
‫‪ HDL‬נמוכות לא נמצאו כקשורים משמעותית‬
‫לשיעורי תמותה מוגברים‪.‬‬
‫‪• Predictive value of classical risk factors and their control in‬‬
‫‪coronary patients: a follow-up of the EUROASPIRE I cohort.‬‬
‫‪• De Bacquer D. et al. Eur J Cardiovasc Prev Rehabil. 2003‬‬
‫‪Aug;10(4):289-95.‬‬
‫‪WHO MONICA Project‬‬
‫• המחקר הקרדיולוגי הגדול אי פעם נכשל בלהראות את‬
‫הקשר בין התקפי לב וגורמי הסיכון הקלאסיים כמו רמות‬
‫כולסטרול‪ .‬מחקר ‪ ,MONICA‬שבדק ‪ 38‬קבוצות אוכלוסיה‬
‫ב‪ 21-‬מדינות‪ 4 ,‬יבשות‪ ,‬על פני ‪ 10‬שנים‪ 140,000 ,‬גברים‬
‫ונשים‪( ,‬הסתיים ב‪ )1996 -‬מצא ששיעורי מחלות הלב נמצא‬
‫בירידה באירופה‪ ,‬אוסטרליה וצפון אמריקה‪ .‬אך המדענים לא‬
‫מצאו קשר סטטיסטי בין ירידה זו לבין שינויים בהשמנה‪,‬‬
‫עישון‪ ,‬לחץ דם או רמות כולסטרול‪.‬‬
‫‪Evans A. et al. Trends in coronary risk factors in the WHOMONICA Project‬‬
‫‪International J Epidemiology 2001;30:s35-s40.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫במדינות כמו יפן וסין יש תמותת לב נמוכה ורמות‬
‫כולסטרול נמוכות ובמדינה כמו פינלנד יש רמות‬
‫גבוהות של כולסטרול ותמותה לבבית‪.‬‬
‫אולם במדינות כמו צרפת‪ ,‬גרמניה‪ ,‬שוויץ‬
‫ולוקסמבורג יש תמותה לבבית נמוכה ורמות‬
‫כולסטרול גבוהות‪.‬‬
‫בקורפו פי ‪ 5‬תמותה לבבית בהשוואה לכרתים‬
‫למרות תזונה ורמות כולסטרול דומות‪.‬‬
‫תמותה לבבית ב‪ North Karelia -‬שבפינלנד‬
‫‪ 493/100,000‬מול ‪ Fribourg 102/100,000‬שבשוויץ‬
‫למרות רמות כולסטרול זהות בשני האזורים – ‪245‬‬
‫מ"ג‪.%‬‬
‫חשיבותו של הכולסטרול‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫דפנות‪/‬ממברנות כל התאים‪ ,‬גם תאי עצב‬
‫הכבד מייצר ויש מערכת הסעה לכל הגוף‬
‫סינפסות במוח‪ ,‬הקשר בין תאי עצב‬
‫ויטמין ‪D‬‬
‫הורמוני מין‬
‫מרה‬
‫בגלל שצריך הרבה‪ ,‬לא מספיק מה שאוכלים‪ ,‬הכבד‬
‫מייצר פי ‪ 4-5‬יותר מכל מה שנאכל‬
‫אם אוכלים יותר‪ ,‬הכבד מייצר פחות (מנגנון היזון‬
‫שלילי)‬
‫מסקנות חלק ראשון‬
‫• כולסטרול גבוה בצעירים‪ ,‬יכול להיות משמעותי‬
‫• >‪ 50‬הכולסטרול פחות משמעותי‪ ,‬לא ישפיע‬
‫משמעותית על תמותה‪ ,‬ואם יורד שלא בגלל‬
‫התערבות שלכם‪ ,‬כדאי לשים לב‬
‫• בזקנים לא משמעותי‪ ,‬עדיף גבוה‬
‫‪LIPITOR‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מפחיתה ב‪ 36% -‬את הסיכון להתקף לב‪... ...‬בחולים‬
‫בעלי גורמי סיכון רבים למחלת לב"‬
‫"הכוונה היא שבמחקר קליני נרחב שנימשך ‪ 3.5‬שנים‪,‬‬
‫‪ 3%‬מהחולים שנטלו פלסבו לקו בהתקף לב‪ ,‬לעומת‬
‫‪ 2%‬מהחולים שנטלו ‪.LIPITOR‬‬
‫על כל ‪ 100‬איש שנטלו את התרופה נמנע התקף לב‬
‫מאדם אחד‪ 99 .‬האחרים לא הרוויחו מהתרופה‪.‬‬
‫‪NNT=100‬‬
‫טקטיקות החברות‬
‫• מטשטשות את ה‪ NNT = 36% - NNT -‬של ‪100‬‬
‫• אך נוהגות הפוך לגבי תופעות הלוואי – רק אחד יותר‬
‫מכל ‪ – 100‬אם ‪ 2‬בקבוצה המטופלת‪ -‬זה אומר ב‪-‬‬
‫‪ 50%‬יותר‬
‫• "כמעט שלא ניתן למצוא מישהו שמאמין בסטטינים‬
‫ולא מקבל הרבה כסף מהתעשיה" ד"ר רודני א‪.‬‬
‫הייווארד פרופסור לרפואה פנימית בבי"ס לרפואה של‬
‫אוניברסיטת מישיגן‪.‬‬
‫עידכון הקו המנחה של ‪2004 NCEP‬‬
‫(‪)147‬‬
‫‪• National Cholesterol Education Program‬‬
‫• הוריד עוד יותר את הסף של ‪( LDL‬יותר‬
‫מטופלים נכנסים למעגל המשתמשים)‬
‫• ‪ 8‬מתוך ‪ 9‬חברי הפאנל שפירסם את הקו‬
‫המנחה היו בקשרים פיננסיים עם תעשיית‬
‫התרופות‪( .‬תקציבי מחקר‪ ,‬דמי ייעוץ מ‪5- 3-‬‬
‫חברות מייצרות סטטינים)‬
‫‪• Washington Post‬‬
2011 ‫אנליזה מניעה ראשונית‬-‫מטה‬
•
•
•
•
•
•
•
Absolute
Risk Reduction %
NNT for Death
239
0.42
NNT for MI
216
0.46
NNT for stroke
291
0.34
NNT for Non fatal stroke 335
0.3
NNT for Unstable Angina 431
0.23
•
Tonelli M et al Efficacy of statins for primary prevention in people at low
cardiovascular risk: a meta-analysis. CMAJ 2011
W-3 Vs Statins
• Studer M. et al. Effect of different antilipidemic agents
and diets on mortality: a systematic review.Arch Intern
Med. 2005 Apr 11;165(7):725-30.
‫ מחקרים‬97 •
‫ בקבוצת ההתערבות‬137,140 •
‫ בקובצת הביקורת‬138,976 •
• Compared with control groups, risk ratios
for overall mortality were 0.87 for statins,
0.77 for n-3 fatty acids.
• Compared with control groups, risk ratios
for cardiac mortality indicated benefit
from statins (0.78), n-3 fatty acids (0.68)
THINCS-The International
Network of Cholesterol
Skeptics
‫‪Cochrane 2011‬‬
‫• סקירה חדשה מעוררת מחלוקת בנוגע‬
‫לטיפול בסטטינים למניעה ראשונית‬
‫(‪)Cochrane Database Syst Rev‬‬
‫• ‪24/01/2011‬‬
‫• סקירה חדשה עוררה מחלוקת לאחר שקבעה כי‬
‫אין די עדויות כדי להמליץ על טיפול נרחב‬
‫בסטטינים למניעה ראשונית של מחלות לב‪.‬‬
‫‪Cochrane‬‬
‫• החוקרים מטילים ספק ביתרונות של סטטינים‬
‫למניעה ראשונית‪ ,‬ורומזים כי ייתכן והנתונים‬
‫הקודמים שהדגימו תועלת סבלו מהטיה שכן‬
‫המחקרים מומנו ע"י חברות תרופות‪ .‬הדבר‬
‫הוביל לכותרות בעיתונים רבים בבריטניה‪,‬‬
‫לפיהן ישנו שימוש יתר בתרופות וכי מיליוני‬
‫מטופלים בעולם חושפים עצמם ללא‪-‬צורך‬
‫לתופעות הלוואי האפשריות‪.‬‬
‫נזקים ואינדיקציות לסטטינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נזקי סטטינים‪ -‬עליית סוכר ‪ ,‬זכרון‪ ,‬שרירים‪,‬‬
‫ירידת טסטוסטרון‪ ,‬נוירופתיה פריפרית‬
‫מחלת לב ידועה‪ IMT ,‬לא תקין‪ /‬גבוה‪LDL ,‬‬
‫גבוה‪ ,‬רובד טרשתי ממשיך לגדול למרות כל מה‬
‫שעושה‪ CAC ,‬גבוה או משתנה במהירות‬
‫אנשים עם הרבה גורמי סיכון‬
‫גברים יותר מנשים‬
‫תמונה קלינית של אי ספיקת לב‬
‫• קואנזים ‪Q10‬‬
‫טריגליצרידים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫הפחתת פחמימות פשוטות‬
‫אינדקס גליקמי‬
‫הורדת משקל‬
‫אומגה ‪3‬‬
‫‪ ,CRP‬פיברינוגן‪ ,‬הומוציסטאין‬
‫• אומגה ‪3‬‬
‫• ויטמינים מקבוצה ‪ ,B12 – B‬חומצה פולית‪B6 ,‬‬
‫כאן מתחיל הטיפול‬
‫עקרונות התזונה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הרוב מעולם הצומח‪:‬‬
‫ירקות‪ -‬בעיקר הרבה עלים ירוקים‬
‫פירות‪ -‬אינדקס גליקמי נמוך‪ -‬נשירים‪ ,‬הדרים‬
‫קטניות‬
‫דגנים מלאים‪ ,‬עם אינדקס גליקמי נמוך‬
‫עתירי שומן במתינות‪ -‬אגוזים‪ ,‬שקדים‪ ,‬אבוקדו‪,‬‬
‫שמן זית‬
‫עולם החי הבריא‪ -‬עדיף מעט ויקר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫דגים‪ -‬הליבוט‪ ,‬מקרל‪ ,‬בקלה‪ ,‬סול‪ ,‬טונה‪,‬‬
‫סרדינים‪ ,‬הרינג‪ ,‬אנשובי‪ ,‬ברבוניה‪ ,‬לוקוס‪ ,‬מוסר‬
‫ים (שחור)‪ ,‬דגי ים שניצודו בים (לא מכלובים)‬‫ביצי אומגה‬
‫מוצרי עיזים רועות‬
‫חלקי עוף רזים‬
‫בקר אוכל עשב‬
‫משותף לחברות מאריכות חיים‬
‫אוקינאווה וכרתים בשנות ה‪60-‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הרבה מזון מעולם הצומח כמו ירקות‪ ,‬דגנים מלאים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬פירות‪ ,‬אגוזים‬
‫צריכת דגים באופן סדיר‬
‫מעט בשר אדום רזה‬
‫מקור עיקרי לשומן‪ -‬שמנים חד ורב בלתי רוויום‬
‫‪+‬מדגים‬
‫אלכוהול נצרך קבוע אך במתינות‬
‫פעילות גופנית שזורה בחיי היום יום‬
‫קשרים חברתיים חזקים וענפים‬
‫גישה יותר רגועה ואופטימית לחיים‪.‬‬
‫תוספי תזונה ללב‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אומגה ‪3‬‬
‫‪Co Q10‬‬
‫מגנזיום‬
‫ויטמינים מקבוצה ‪B‬‬
‫אם יש אי ספיקת לב– ‪ ,10Q‬ל‪ -‬קרניטין‪ ,‬די‪-‬‬
‫ריבוז‬
‫פעילויות של אומגה ‪3‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מפחית טריגליצרידים‬
‫מפחית כולסטרול‬
‫מעלה ‪HDL‬‬
‫מעלה זמן דימום‬
‫מפחית אגרגציה של טסיות‬
‫מפחית ‪TxA2‬‬
‫מפחית יל"ד‬
‫נוגד דלקת‬
‫מפרק פיברינוגן‬
‫מפחית תגובה של ‪ Vasoconstriction‬כתגובה להורמוני ‪Stress‬‬
‫מגביר הרפיה של עורקים קורונריים‬
‫אנטי טרשתי‬
‫אנטי ‪Arrhythmic‬‬
Co Q10
•
•
•
•
•
•
•
•
•
Congestive Heart Failure
Angina Pectoris
During CABG
Statin Treatment
Less VPB’s
Hypertension
Dosage 30-100 mg/day
Degenerative Neurological Disease
Periodontitis
‫תוספים לפי ‪MASLEY‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אי ספיקת לב קואנזים ‪ 50-200‬פעמיים ביום‬
‫ריבוז ‪ 5‬גרם פעמיים ביום‬
‫קרניטין ‪ 2-3‬גרם פעמיים ביום‬
‫כורכומין‪ ,‬רסברטרול‬
‫ארגינין מקור לניטריק אוקסיד הרחבת כלי דם ‪ ,‬עוזר בזיקפה‬
‫‪ 1000‬מ"ג פעמיים ביום‪ .‬מקורות‪ -‬סויה‪ ,‬פירות ים‪ ,‬תרד‪ ,‬חזה‬
‫הודו‪ ,‬חזה עוף‪ ,‬דגים‪ .‬להזהר אם יש הרפס‪.‬‬
‫אבץ לתפקוד האדרנל‪ -‬יש בצדפות‪ ,‬נבט חיטה‪ ,‬בשר בקר רזה‪,‬‬
‫גרעיני דלעת‪ ,‬שוקולד מריר‪ ,‬בטנים‪ ,‬סרטנים‪.‬‬
‫לשיפר תפקוד מיני‪ -‬רמת הורמונים‪ ,‬פעילות‪ ,‬תרופות‪ ,‬עישון‪,‬‬
‫אלכוהול‬
‫פעילות גופנית מול צינטור‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫השוואה בין צנתור כלילי ובין פעילות גופנית בחולים עם‬
‫תעוקת חזה יציבה (הכנס ‪)2009 ESC‬‬
‫מתוצאות מחקר שהוצג בכנס ה‪European Congress of -‬‬
‫‪ Cardiology (ESC) 2009‬עולה כי בחולים עם תעוקת חזה‬
‫יציבה‪ ,‬פעילות גופנית שגרתית עשויה להיות יעילה יותר‬
‫מצנתור כלילי במניעת אירועים קרדיווסקולאריים נוספים‪.‬‬
‫לאור תוצאות המחקר ממליצים החוקרים להציע למטופלים‬
‫תכנית פעילות גופנית לפני ביצוע רה‪-‬ווסקולריזציה כלילית‪.‬‬
‫התוצאות ממספר מחקרים שהשוו בין צנתור ובין גישות‬
‫שמרניות‪ ,‬כולל ה‪ COURAGE-‬וה‪ ,PET-‬תומכות בכך שצנתור‬
‫כלילי אינו עדיף על פעילות גופנית בחולים עם תעוקת חזה‬
‫יציבה‪.‬‬
‫‪Circulation 2004; 109:1371-1378‬‬
‫שינה‬
‫• סייסטה‪ -‬מאריכת חיים‬
‫• פיזיולוגית‪ -‬פעמיים ביממה‬
‫סיסטה ותחלואה לבבית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ , 23,681‬בריאים‪ ,‬מעקב ‪ 6‬שנים‬
‫בקרב גברים ונשים‪ ,‬אלה שעשו סייסטה ‪ ,‬סיכון‬
‫לתמותה לבבית ירד ב‪34% -‬‬
‫אלה שרק מידי פעם‪ ,‬תמותה פחתה ב‪ ,12% -‬אלה‬
‫שבקביעות ‪37%‬‬
‫בעיקר בגברים בשנות העבודה‬
‫‪Siesta in Healthy Adults and Coronary Mortality in the General‬‬
‫‪Population‬‬
‫‪Androniki Naska, Arch Intern Med .167:296-301;2007 .‬‬
‫•‬
‫•‬
‫שינה ומחלות לב‪JAMA -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מעקב בן ‪ 5‬שנים ‪ 495 ,‬נבדקים בריאים‪ ,‬גברים ונשים בגיל ‪35-‬‬
‫‪ ,47‬ללא עדות למחלת לב‬
‫המחקר עקב אחר גורמי סיכון פוטנציאליים נוספים כגון רמת‬
‫שומנים בדם‪ ,‬לחץ הדם‪ ,‬עישון‪ ,‬צריכת אלכוהול‪ BMI ,‬ועוד‪.‬‬
‫תוצאות‪:‬‬
‫במהלך ‪ 5‬שנות המעקב שיעור ההיארעות של הסתיידות‬
‫העורקים הקורונאריים הייתה ‪12.3%‬‬
‫משך שינה ארוך יותר נמצא קשור לשיעור נמוך יותר של‬
‫הסתיידות העורקים הקורונאריים‪ ,‬וזאת ללא קשר לגורמי‬
‫הסיכון האחרים‪.‬‬
‫שינה מפחיתה סיכון לבבי‬
‫• שינה מספקת תורמת להפחתת סיכון‬
‫קרדיווסוקלרי נוסף מעבר לתרומה של‬
‫שמירה על אורח חיים בריא ‪(European‬‬
‫) ‪Journal of Preventive Cardiology‬‬
‫• שינה מספקת בלילה הפחיתה הסיכון ל‪CVD-‬‬
‫מכל הסוגים ב‪ , 22%-‬ול‪ CVD-‬פטאלי ב‪-‬‬
‫‪ 43%‬בהשוואה לאלה שלא ישנו מספיק‪.‬‬
‫סטרס‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תחושת ניתמכות ונאהבות בזוגיות מול מתח בזוגיות‬
‫תחושה חזקה של שייכות וקהילה מול מבודדות‬
‫תמיכה חברתית‪ ,‬שייכות לקבוצה‪ ,‬ניחומים מאמונה דתית‬
‫יחסים מתוחים וקרים‬
‫מול‬
‫יחסים קרובים עם ההורים‬
‫קירבה ואינטימיות עם אנשים (פגיעות‪ -‬תנאי לקירבה) מול‬
‫עוינות‪ ,‬בידוד‪ ,‬סגירות‪ ,‬ציניות‪ ,‬חוסר אמון‬
‫חברים שאפשר לדבר איתם בפתיחות‪/‬ללא סודות‬
‫חיים המאזנים עבודה עם חוויות מזינות ומרגיעות‬
‫השתתפות בקבוצת תמיכה‬
‫חיות מחמד‬
‫מול כעס ותוקפנות‬
‫יחסים נעימים‪ ,‬זורמים עם אנשים‬
‫גרוע ביותר לבני אדם (וחיות אחרות)‬
‫• בכל מצב בו חשים לכודים או שתחושת‬
‫השליטה במצב נמוכה‬
‫• עדיף להיות בראש הפירמידה החברתית‬
‫תעסוקתית‬
‫מדוע נשים חולות פחות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פחות אגרסיביות ועוינות‬
‫טובות יותר ביצירת רשת תמיכה חברתית‬
‫תגובתן לסטרס שונה ‪ ,‬מפרישות פחות הורמוני‬
‫סטרס כתגובה לאותו גורם סטרס‬
‫עליה במספר התקפי הלב בגברים לאחר הפסד‬
‫קבוצתם בכדורגל וההיפך לאחר זכייה‬
‫מצבים מסוכנים ללב‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫יותר התקפי לב ביום שני בבוקר‬
‫ניקוי הכניסה לאחר סופת שלגים‬
‫טייס קרב‬
‫רעידות אדמה‬
‫משחק סקווש‬
‫תקועים בפקק‬
‫חשיפה לשינויי טמפרטורה מהירים‬
‫מזג אוויר קר‬
‫אפיזודה של כעס קיצוני‬
‫מה לעשות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אם שונא עבודה‪ ,‬לנסות להחליף‬
‫לנסות להתרחק מבוס מתעלל‬
‫לא להפוך לקורבן בעבודה‬
‫עשו הכל כדי לא לחוש לכודים‬
‫צרו באסרטיביות מצב בו אתם זוכים ליחס הוגן‬
‫השקיעו בחברים‪ ,‬עשו משהו שאתם אוהבים‬
‫בקבוצה‬
‫אנשים עם בעלי חיים בריאים יותר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אנשים לאחר התקף לב עם הפרעות קצב‪:‬‬
‫‪ 1‬מתוך ‪ 87‬בעלי כלבים מת (‪)1.1%‬‬
‫‪ 19‬מתוך ‪ 282‬מאלה ללא כלבים נפטרו (‪.)6.7%‬‬
‫שנה לאחר אשפוז עקב כאבים בחזה או אוטם בשריר הלב‪:‬‬
‫רק ‪ 6%‬מבעלי חיות מחמד נפטרו בעוד ש‪ 28% -‬מאלה ללא חיות‬
‫מחמד נפטרו‪.‬‬
‫בעלי חיות מחמד מבקרים פחות אצל הרופא‪ ,‬תגובת לחץ הדם‬
‫אצלם נמוכה יותר‪.‬‬
‫חיות מחמד‪ -‬אהבה ללא תנאי‬
‫הרפייה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נשימת בטן ‪ /‬סרעפת‬
‫עם ספירה פנימה החוצה‬
‫נשימה עוג'אי‬
‫כיווץ והרפיית שרירים‪ = PMR -‬יעקובסון‬
‫ניהול לחצים לפי ד"ר ג'ואל קאהן‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫צחוק‪ -‬סרטים מצחיקים‬
‫נשימות‬
‫הודיה ‪GRATITUDE‬‬
‫מדיטציה כולל מחשבות אהבה כלפי אחרים‬
‫מסג'‬
‫חיות מחמד‬
‫יחסי מין‬
‫שינה‬
‫ללכת בשמש ‪ 15‬דקות ביום‬
‫התנדבות‬