Transcript מצגת - תכנית טיפול בלישמניה

‫מועצה מקומית בית אריה ‪ -‬עופרים‬
‫עובדות‬
‫מחלת הלישמניה‬
‫‪ ‬לישמניה או לישמניאזיס )‪ (Leishmaniases‬היא קבוצת‬
‫מחלות הקיימת ב‪ 88 -‬מדינות ברחבי העולם‬
‫‪ ‬בשנת ‪ 2007‬העריך ארגון הבריאות העולמי כי למעלה מ ‪2.3‬‬
‫מיליון מקרי לישמניה חדשים מתחרשים מדי שנה וכי ‪12‬‬
‫מיליון בני אדם חולים במחלה ברחבי העולם‬
‫‪ ‬לישמניה של העור (ידועה גם בשם "שושנת יריחו") היא‬
‫הצורה הנפוצה ביותר של המחלה‬
‫עובדות‬
‫מחלת הלישמניה‬
‫‪ ‬זו דלקת עורית הנגרמת ע"י טפיל חד תאי המתפתחת לפצעים‬
‫מוגלתיים וצלקות‬
‫‪ ‬אחד משני סוגי הלישמניה של העור הקיימים במזרח התיכון‬
‫הוא לישמניה טרופיקה הנפוצה באזורי יהודה‪ ,‬שומרון וצפון‬
‫הכנרת‬
‫‪ ‬לישמניה טרופיקה היא מחלה זואונוטית (המועברת מבעלי‬
‫חיים לבני אדם)‪ .‬חיית המאגר העיקרית לטפיליה היא שפן‬
‫הסלע‬
‫עובדות‬
‫חיית המאגר (שפני סלע)‬
‫עובדות‬
‫חיית המאגר (שפני סלע)‬
‫‪ ‬שפן הסלע הוא יונק חברותי המשתייך למשפחת השפניים‬
‫‪ ‬הוא חי בקבוצות של ‪ 100 - 50‬פרטים המחולקים למשפחות‬
‫‪ ‬פעיל בעיקר בשעות היום ברדיוס של כ ‪ 150‬מ' ממקום מחסה‬
‫(מחילות‪ ,‬מצבורי סלעים)‬
‫‪ ‬מתקיים בבתי גידול סלעיים‪ ,‬ניזון מצמחים‬
‫‪ ‬בעל כושר טיפוס וניתור מעולים‬
‫עובדות‬
‫מעביר המחלה ‪ -‬זבוב החול‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫זבוב חול )‪(Phlebotomus‬הוא יתוש עוקץ קטנטן (‪ 1-3‬מ"מ)‬
‫נחשב לאחד החרקים הטורדניים השכיחים ביותר באזורים‬
‫מדבריים וחצי מדבריים בצפון אפריקה‪ ,‬המזרח התיכון וחלקים‬
‫מאסיה‬
‫בניגוד ליתושים‪ ,‬זחלי זבוב החול אינם גדלים במים אלא‬
‫במוקדים בלתי ידועים (ולרוב גם בלתי נגישים) בקרקע‬
‫מסיבה זו קשה מאוד להדבירם !!!‬
‫עובדות‬
‫מעביר המחלה ‪ -‬זבוב החול‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ Phlebotomus sergenti‬הוא שמו של זבוב החול המצוי באזורנו‬
‫המעביר טפילי לישמניה טרופיקה משפני הסלע לבני האדם‬
‫פעיל בשעות הערב והלילה בעיקר מחוץ לבתים‬
‫זבובים אלה נדבקים בטפילים לאחר שהם עוקצים שפני סלע‬
‫נגועים במחלה ומעבירים אותם הלאה כשהם עוקצים שפני סלע‬
‫אחרים‬
‫בני האדם נדבקים באקראי כשזבוב חול נגוע עוקץ אותם‬
‫לישמניה בבית אריה – עופרים והסביבה‬
‫נתונים על תחלואה מקומית‬
‫‪ ‬מחלת הלישמניה טרופיקה היא תופעה חדשה באזורנו‪ .‬דיווחים‬
‫ראשונים על מקרי תחלואה בבני אדם הגיעו מפדואל בשנת ‪2006‬‬
‫‪ ‬ביישובים עלי זהב‪ ,‬אלקנה ובית אריה ‪ -‬עופרים קיימת המחלה‬
‫‪ ‬נתוני משרד הבריאות מצביעים על ‪ 10‬חולים בבית אריה ‪ -‬עופרים‬
‫בין השנים ‪2009-2011‬‬
‫* רשומות אלה אינן כוללות מקרים שאינם דווחו ללשכות הבריאות ומקרים משנת‬
‫‪2012‬‬
‫לישמניה בבית אריה – עופרים והסביבה‬
‫שפני סלע‬
‫‪ ‬שטחה ההררי והמסולע של בית אריה – עופרים משמש כבית‬
‫גידול טבעי לשפני סלע‬
‫‪ ‬בשנים האחרונות‪ ,‬עם הרחבת היישוב ופיתוחו‪ ,‬נוצרו בתוך‬
‫היישוב‪ ,‬בקרבת בתי התושבים‪ ,‬בתי גידול חדשים‬
‫(מלאכותיים) המספקים תנאי מחיה אידיאליים לשפנים‬
‫‪ ‬קיום מקומות אלה לצד גינות המספקות מזון זמין ועשיר‪,‬‬
‫יצר מוקדי משיכה והתרבות לשפני הסלע‬
‫לישמניה בבית אריה – עופרים והסביבה‬
‫שפני סלע‬
‫פתרונות‬
‫‪ ‬לצערנו‪ ,‬אין פתרון אחד וברור למחלת הלישמניה‬
‫‪ ‬מעגל החיים המורכב של הטפיל העובר משפני סלע לזבובי חול‬
‫ולבני אדם מקשה על אופן הטיפול שלנו ויכולתנו למנוע הדבקה‬
‫במחלה‬
‫‪ ‬בנקודת הזמן הנוכחית‪ ,‬שיטת הטיפול הנהוגה לטיפול בלישמניה‬
‫היא הרחקת חיית המאגר (שפני הסלע) מאזורי המגורים‬
‫‪ ‬זבובי חול אינם נחשבים לבעלי כושר תעופה גבוהה ולרוב עוברים‬
‫במהלך כל חייהם מרחק של מאות מטרים ספורים‬
‫‪ ‬ככל שסביבת האדם תהיה "סטרילית" יותר משפני סלע‪ ,‬כך‬
‫הסיכוי להיעקץ ע"י זבובי חול נגועים בלישמניה יקטן‬
‫סקר אזורי גידול שפני סלע‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫על מנת לקדם פתרון לבעיה‪ ,‬יזמה המועצה סקר לאיתור מסלעות‬
‫המשמשות כבתי גידול לשפני סלע בשטחה המוניציפאלי‬
‫הסקר נערך במהלך החודשים דצמבר ‪ 2012‬וינואר ‪ 2013‬ע"י חברת‬
‫ניטורים שירותי אקולוגיה במימון מלא של המועצה‬
‫הסקר כלל סיורים לאיתור מסלעות‪ ,‬תצפיות על שפני סלע ותיעוד‬
‫נתונים מהשטח‬
‫במהלך ביצוע הסקר הועלתה פנייה בקבוצת ה ‪ Facebook‬של בית‬
‫אריה עופרים בה התבקשו התושבים לדווח על תצפיות של שפני סלע‬
‫באזור מגוריהם ולרשום מיקומי פעילות ביישוב‬
‫היענות התושבים הייתה מעל המצופה‪ .‬מספר התגובות הרב (מעל ‪)50‬‬
‫ותוכנם תרמו לביצוע הסקר‪ ,‬אך מעבר לכך‪ ,‬הם חזקו את התחושה‬
‫ששפני הסלע הפכו להיות חלק משגרת החיים ביישוב וגורם המהווה‬
‫מטרד לאדם‪ ,‬נזקים ברכוש (לגינון) ולעיתים אף סלידה ופחד‬
‫סקר אזורי גידול שפני סלע‬
‫ממצאי הסקר‬
‫‪ 19 ‬אזורי גידול לשפני סלע אותרו ברחבי היישוב‬
‫* "אזור גידול" הוגדר כתא שטח בעל נוף סלעי המקיים תנאים מתאימים‬
‫למחייתם והתרבותם של שפני סלע‬
‫‪ ‬סך שטח אזורי הגידול שאותרו הנו כ‪ 70 -‬דונם‪ ,‬מתוכם‪ :‬שני אזורים‬
‫גדולים (רובם טבעיים) המשתרעים על ‪ 25‬דונם כל אחד‬
‫‪ ‬מלבד נתונים פיסיים נאספו מאזורי הגידול נתונים על מס' השפנים‬
‫שנצפו בזמן הביקור והוערך המרחק בין המסלעות לבתי התושבים‬
‫‪ ‬המרחקים נעו בין ‪ 0‬מ' ל‪ 100 -‬מ'‬
‫פתרונות ‪ -‬המשך‬
‫טווח ארוך ‪ -‬הריסת בתי גידול באמצעות טיפול במסלעות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מטרת שיטה זו לתת פתרון קבוע למוקדי ההתרבות של שפני‬
‫הסלע בתוך ובסמיכות היישוב‬
‫פרויקט הריסת בתי הגידול לשפני סלע יוצא לדרך‬
‫הפרויקט הנו ארוך טווח וכרוך בתמיכה ממשלתית‪ ,‬ניהול‪ ,‬הוצאת‬
‫מכרזים‪/‬הצעות מחיר וכיו"ב‬
‫פועל יוצא מכך הוא צמצום הדרגתי ואיטי של אוכלוסיית השפנים‬
‫ביישוב‬
‫ביצוע הפרויקט ביוזמת המועצה מתקציבה ומתקציבים חיצוניים‬
‫שהמועצה גייסה ומגייסת לנושא‬
‫פתרונות ‪ -‬המשך‬
‫טווח קצר ‪ -‬דחייה ודילול אוכלוסיות בבתי הגידול‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫במקביל לפרויקט הריסת בתי הגידול תפעיל בחודשים הקרובים‬
‫חברת ניטורים שירותי אקולוגיה תכנית ניטור וטיפול קבוע בשפני‬
‫הסלע באמצעות דחייה (גירוש) ו‪/‬או דילול (לכידה)‬
‫התכנית תעקוב באופן שוטף אחר פעילות השפנים באזורי הגידול‬
‫השונים ותטפל בהתאם לממצאים‬
‫מעקב אחר פעילות השפנים יסתמך על תצפיות יזומות של מבצעי‬
‫התכנית ועל דיווחי תושבים‬
‫לאור שיתוף הפעולה שהושג בביצוע סקר אזורי הגידול‪ ,‬נקים ערוץ‬
‫תקשורת ייעודי (באמצעות רשת ה ‪ Facebook‬או המוקד עירוני –‬
‫יקבע בהמשך) לקבלת דיווחי תושבים‬
‫פתרונות ‪ -‬המשך‬
‫העלאת מודעות הציבור להתגוננות אישית‬
‫‪ ‬הדבר החשוב ביותר בתכנית פעולה לטיפול בלישמניה הוא מודעות‬
‫הציבור להתגוננות האישית‬
‫‪ ‬זבובי החול קטנים מאוד ובלתי מורגשים בד"כ‬
‫‪ ‬קיימת נטייה להתעלם מקיומם ומכללי ההתגוננות הנדרשים‬
‫מפניהם‬
‫‪ ‬בחודשים הקרובים תצא המועצה בקמפיין הסברתי אשר יכלול‬
‫הפצת מידע לכלל הציבור והעברת הרצאות לתלמידי חטיבת‬
‫הביניים‬
‫יחד נלחם בלישמניה !!!‬