דוד נמלט מפני שאול

Download Report

Transcript דוד נמלט מפני שאול

‫רוית נשר קזאז‬
‫לאחר שדוד הורג את גוליית בקרב‪ ,‬לוקח אותו שאול לגור בביתו‪ .‬יהונתן‪ ,‬בנו הבכור‬
‫של שאול יוצר חברות חזקה עם דוד‪.‬‬
‫בנֶפֶש דָׁ ו ִד; ויאהבו (ו ַּי ֶאֱ הָׁ בֵהּו) י ְהֹונָׁתָׁ ן‪,‬‬
‫"‪...‬וְנֶפֶש י ְהֹונָׁתָׁ ן‪ ,‬נ ִקְ שְ ָׁרה ְ‬
‫כנַפְשֹו‪( ".‬פסוק ‪)1‬‬
‫ְ‬
‫בתחילה‪ ,‬שאול אוהב את דוד‪ ,‬הוא ממנה אותו למפקד צבא הקבע שלו‪ ,‬ושולח אותו‬
‫למשימות צבאיות שונות‪ .‬דוד מצליח בכול המשימות וזוכה לאהבה והערצה מצד העם‬
‫ומצד משפחת המלוכה‪.‬‬
‫השינוי לרעה ביחסו של שאול כלפי דוד מתחיל כאשר הוא שומע את הנשים שרות‪:‬‬
‫" ‪...‬הִ כָׁה שָׁ אּול בַאֲ לָׁפָׁו‪ ,‬ו ְדָׁ ו ִד ב ְִרבְבֹתָׁ יו‪( ".‬פסוק ‪)7‬‬
‫שאול כועס ומודאג מהשיר‪ .‬דוד מוצג בשיר כגיבור חיל שמצליח יותר משאול‪ .‬שאול‬
‫מודאג‪ ,‬הוא זוכר את העונש שהוטל עליו ע"י ה'‪ ,‬מלכותו תילקח ממנו ותינתן לאדם אחר‪,‬‬
‫טוב ממנו‪ .‬שאול חושש שהאדם האחר עליו מדובר הוא דוד‪ .‬מאותו רגע משנה שאול את‬
‫יחסו כלפי דוד‪.‬‬
‫" ו ַי ְהִ י שָׁ אּול‪ ,‬עון (עֹוי ֵן) אֶ ת‪-‬דָׁ ו ִד‪ ,‬מֵ הַ ּיֹום הַ הּוא‪ ,‬ו ָׁהָׁ לְָאה‪( ".‬פסוק ‪)9‬‬
‫באחד הימים‪ ,‬כאשר שאול במצב רוח רע‪ ,‬הוא מזמין את דוד לנגן בפניו‪ .‬כאשר דוד‬
‫מנגן‪ ,‬שאול משליך את חניתו לעברו במטרה להרגו‪ .‬דוד ניצל מניסיונות הריגה אלה‪.‬‬
‫שאול מבין כי ה' עזב אותו ועבר לצידו של דוד‪.‬‬
‫" ו ַּי ָׁטֶ ל שָׁ אּול‪ ,‬אֶ ת‪-‬הַ חֲ נ ִית‪ ,‬ו ַּיֹאמֶ ר‪ ,‬אַ כֶה בְדָׁ ו ִד ּובַקִ יר; ו ַּי ִסֹב דָׁ ו ִד‬
‫פנָׁיו‪ ,‬פַעֲ מָׁ י ִם‪( ".‬פסוק ‪)11‬‬
‫מִ ָׁ‬
‫שאול רוצה לתת את בתו הבכורה מירב לדוד לאישה‪ ,‬כפי שהבטיח‬
‫לעשות למי שיהרוג את גוליית‪ ,‬דוד מסרב להתחתן איתה‪.‬‬
‫דוד בוחר להתחתן עם הבת הצעירה מיכל‪.‬‬
‫שאול מבין שלא יצליח להרוג את דוד בעצמו‪ ,‬ולכן שולח אותו למשימות צבאיות‬
‫מסוכנות‪ ,‬שאול מקווה שדוד ייהרג בשדה הקרב‪ .‬דוד חוזר בשלום מכול המשימות וזוכה‬
‫להערצת העם‪.‬‬
‫" ‪ ...‬שָׁ כַל דָׁ ו ִד מִ כֹל עַ בְדֵ י שָׁ אּול‪ ,‬ו ַּי ִיקַ ר שְ מֹו‪ ,‬מְ אֹד‪( ".‬פסוק ‪.)30‬‬
‫שאול אוסף את משרתיו הנאמנים ואת יהונתן בנו ומודיע להן על כוונתו להרוג את דוד‪.‬‬
‫יהונתן‪ ,‬חברו הטוב של דוד דואג לו ומבריח אותו מהארמון‪.‬‬
‫יהונתן מדבר עם אביו שאול ומשכנע אותו שלא להזיק לדוד‪ .‬שאול משתכנע‪.‬‬
‫" ו ַּי ִשְ מַ ע שָׁ אּול‪ ,‬בְקֹול י ְהֹונָׁתָׁ ן; ו ַּי ִשָׁ בַע שָׁ אּול‪ ,‬חַ י‪-‬י ְהו ָׁה אִ ם‪-‬יּומָׁ ת‪".‬‬
‫(פסוק ‪)6‬‬
‫דוד חוזר לארמון וממשיך לשרת את שאול כמקודם‪.‬‬
‫פנָׁיו כְאֶ תְ מֹול שִ לְשֹום‪".‬‬
‫"‪ ...‬ו ַּיָׁבֵא י ְהֹונָׁתָׁ ן אֶ ת‪-‬דָׁ ו ִד אֶ ל‪-‬שָׁ אּול‪ ,‬ו ַי ְהִ י לְ ָׁ‬
‫(פסוק ‪)7‬‬
‫פלישתים תוקפים שוב את בני ישראל‪ ,‬שאול שולח לקרב נגדם את דוד והוא שוב‬
‫מנצח‪ .‬הצלחה זו כנראה מעוררת שוב את קנאתו של שאול‪.‬‬
‫מספר ימים לאחר מכן‪ ,‬כשדוד מנגן בפניו‪ ,‬שאול שוב מנסה להרגו‪ .‬הוא משליך לעברו‬
‫את חניתו‪ .‬דוד ניצל ובורח לביתה של אשתו מיכל‪.‬‬
‫שאול שולח את משרתיו להביא את דוד אליו מהבית‪ ,‬מיכל מצילה את דוד‪ ,‬היא‬
‫מבריחה אותו מהבית דרך החלון האחורי‪.‬‬
‫ב ַרח‪ ,‬ו ַּי ִמָׁ לֵט‪( ".‬פסוק ‪.)12‬‬
‫" ו ַת ֹ ֶרד מִ יכַל אֶ ת‪-‬דָׁ ו ִד‪ ,‬בְעַ ד הַ חַ ּלֹון; ו ַּיֵלְֶך ו ַּי ִ ְ‬
‫מיכל בת שאול‪ ,‬שראתה את שליחי אביה באים לביתה‪ ,‬מנחשת שהם רוצים להמית‬
‫את בעלה דוד‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬היא מורידה את דוד מבעד לחלון האחורי‪ ,‬זוהי שעת לילה‪ ,‬חשוך בחוץ‪ ,‬ושליחי‬
‫שאול לא רואים את דוד שבורח‪.‬‬
‫במיטתו של דוד מניחה מיכל פסל דמוי אדם‪ ,‬כדי שעבדי שאול יחשבו שדוד נמצא‬
‫עדיין בבית ולא יצאו לרדוף אחריו‪.‬‬
‫כבִיר הָׁ עִ ז ִים‪,‬‬
‫" ו ַתִ קַ ח מִ יכַל אֶ ת‪-‬הַ תְ ָׁרפִים‪ ,‬ו ַתָׁ שֶ ם אֶ ל‪-‬הַ מִ טָׁ ה‪ ,‬ו ְאֵ ת ְ‬
‫בגֶד‪( ".‬פס' ‪)13‬‬
‫ב ָׁ‬
‫שָׁ מָׁ ה מְ ַראֲ שֹתָׁ יו; ו ַתְ כַס‪ַ ,‬‬
‫שליחי שאול נכנסים אל הבית ומבקשים את דוד‪ .‬מיכל אומרת להם שהוא חולה‬
‫ושוכב במיטתו‪ ,‬הם רואים את הפסל וחושבים שזה דוד‪ .‬הם חוזרים לשאול לומר לו‬
‫שדוד חולה במיטתו‪ ,‬שאול אומר להם לחזור ולהביא את דוד אליו‪ ,‬יחד עם המיטה‪.‬‬
‫כאשר הם חוזרים שוב לבית מיכל מתגלה התרמית‪.‬‬
‫שאול כועס מאד על מיכל‪ ,‬הוא אומר לה‪:‬‬
‫ככָׁה ִרמִ יתִ נ ִי‪ ,‬ו ַתְ שַ ּלְחִ י אֶ ת‪-‬אֹיְבִי‪ ,‬ו ַּי ִמָׁ לֵט‪( "...‬פסוק ‪)16‬‬
‫"‪ ...‬לָׁמָׁ ה ָׁ‬
‫מיכל משקרת לשאול ואומרת לו שלא הייתה לה ברירה‪ ,‬שדוד איים להרוג אותה‬
‫אם לא תעזור לו‪.‬‬
‫בינתיים מגיע דוד הנמלט אל עירו של שמואל‪ ,‬הוא מספר לנביא על מעשיו של‬
‫שאול‪ .‬שמואל מחליט לעזור לו‪ .‬הם יוצאים יחד לעיר נָיוֹת‪.‬‬
‫שאול שומע על כך ושולח את עבדיו בעקבותיהם‪ .‬כשמגיעים שליחי שאול אל העיר‬
‫ניות רוח ה' נחה עליהם והם מתחילים להתנבא ושוכחים בכלל את מטרתם‪ ,‬הם‬
‫מצטרפים לדוד ולנביאים המתפללים ולא עושים כלום לדוד‪.‬‬
‫שאול שולח עוד שתי קבוצות של חיילים להביא את דוד וגם להם קורה אותו דבר‪.‬‬
‫שאול מחליט להגיע לעיר בעצמו ולתפוס את דוד‪ ,‬אבל גם לו קורה אותו דבר‪.‬‬
‫"‪ ...‬ו ַתְ הִ י עָׁ לָׁיו גַם‪-‬הּוא רּוחַ אֱ ֹלהִ ים‪ ,‬ו ַּיֵלְֶך הָׁ לֹוְך ו ַּי ִתְ נַבֵא‪ ,‬עַ ד‪-‬בֹאֹו‪,‬‬
‫בנָׁיֹות) ב ָָׁׁרמָׁ ה‪( ".‬פסוק ‪)23‬‬
‫בנוית ( ְ‬
‫בעזרת שמואל‪ ,‬ובעזרת רוח ה' ניצל דוד גם הפעם‪.‬‬
‫דוד הבורח מפני שאול נפגש עם יהונתן‪ .‬הוא מספר לו על ניסיונות אביו להרוג‬
‫אותו‪.‬‬
‫יהונתן מתקשה להאמין‪ ,‬אבל בשיחה עם שאול מתברר כי דוד צודק‪.‬‬
‫שאול טוען בפני יהונתן שכול עוד דוד בחיים‪ ,‬הוא מסכן את מלכותו של יהונתן‪,‬‬
‫ולכן צריך להרוג אותו‪ .‬יונתן מתנגד וטוען שדוד לא עשה דבר שמחייב להרוג‬
‫אותו‪.‬‬
‫שאול כועס על יונתן‪ ,‬מקלל אותו ואפילו מנסה להרוג את בנו שלו‪.‬‬
‫כלָׁה‬
‫" ו ַּי ָׁטֶ ל שָׁ אּול אֶ ת‪-‬הַ חֲ נ ִית עָׁ לָׁיו‪ ,‬לְהַ כֹתֹו; ו ַּי ֵדַ ע‪ ,‬י ְהֹונָׁתָׁ ן‪ ,‬כִי‪ָׁ -‬‬
‫הִ יא מֵ עִ ם ָאבִיו‪ ,‬לְהָׁ מִ ית אֶ ת‪-‬דָׁ ו ִד‪( ".‬פסוק ‪)33‬‬
‫יהונתן יוצא להזהיר את דוד ומציע לו לברוח מפני שאול‪ .‬הם כורתים ברית חברות‬
‫ונפרדים‪.‬‬
‫" ו ַּי ִשְ קּו אִ יש אֶ ת‪ֵ -‬רעֵ הּו‪ ,‬ו ַּיִבְכּו אִ יש אֶ ת‪ֵ -‬רעֵ הּו ‪ ...‬ו ַּיֹאמֶ ר י ְהֹונָׁתָׁ ן‬
‫לְדָׁ ו ִד‪ ,‬לְֵך לְשָׁ לֹום‪ :‬אֲ שֶ ר נ ִשְ בַעְ נּו שְ נ ֵינּו אֲ נַחְ נּו‪ ,‬בְשֵ ם י ְהו ָׁה לֵאמֹר‪,‬‬
‫י ְהו ָׁה י ִהְ י ֶה בֵינ ִי ּובֵינ ֶָך ּובֵין ז ְַרעִי ּובֵין ז ְַרעֲ ָך‪ ,‬עַ ד‪-‬עֹולָׁם‪" .‬‬
‫(פסוקים ‪)41-42‬‬
‫דוד נפרד מיהונתן ובורח אל העיר נוֹב‪ ,‬עיר של כוהנים‪ .‬הכוהן הראשי – אלימלך‪ -‬יוצא לקראתו‪.‬‬
‫ידה לדרך‬
‫דוד משקר לו ואומר שבא בשליחות סודית ודחופה של המלך שאול‪ .‬דוד מבקש מאלימלך צֵ ָ‬
‫וכלי נשק‪ .‬לאלימלך אין סיבה לחשוד שדוד משקר אותו‪ ,‬הוא מאמין לו ועוזר לו‪.‬‬
‫אלימלך נותן לדוד לחם וגם את חרבו של גוליית הפלישתי שהייתה שמורה במקדש ה' בעיר‪.‬‬
‫דוד לוקח את הציוד ובורח אל העיר הפלישתית גת‪ .‬הוא עוזב את תחומי ממלכת שאול‪ ,‬הוא יודע ששום‬
‫מקום בממלכה לא יהיה בטוח עבורו‪.‬‬
‫העיר גת נשלטת עי ידי המלך ַאכִ יש‪ .‬עבדי אכיש מזהים את דוד‪ .‬הם באים אל המלך ומספרים לו כי האויב‬
‫הגדול שלהם נמצא בעיר‪.‬‬
‫ָארץ; הֲ לֹוא לָׁז ֶה‪ ,‬י ַעֲ נּו בַמְ חֹלֹות‬
‫" ו ַּיֹאמְ רּו עַ בְדֵ י ָאכִיש‪ ,‬אֵ לָׁיו‪ ,‬הֲ לֹוא‪-‬ז ֶה דָׁ ו ִד‪ ,‬מֶ לְֶך הָׁ ֶ‬
‫לֵאמֹר‪ ,‬הִ כָׁה שָׁ אּול בַאֲ לָׁפָׁו‪ ,‬ו ְדָׁ ו ִד ב ְִרבְבֹתָׁ ו‪( ".‬פסוק ‪)12‬‬
‫דוד שומע את דבריהם‪ ,‬הוא מבין שגם כאן איננו בטוח‪ ,‬הפלישתים זיהו אותו בתור מי שנלחם נגדם וגרם‬
‫להם לאבדות רבות‪ .‬הוא מחליט להציג את עצמו בפני הפלישתים כמשוגע‪ ,‬שאינו מהווה סכנה עבורם‪.‬‬
‫ַּיֹורד ִרירֹו‬
‫" ו ַי ְשַ ּנֹו אֶ ת‪-‬טַ עְ מֹו בְעֵ ינ ֵיהֶ ם‪ ,‬ו ַּי ִתְ הֹלֵל בְי ָׁדָׁ ם; ו ַי ְתָׁ ו עַ ל‪-‬דַ לְתֹות הַ שַ עַ ר‪ ,‬ו ֶ‬
‫אֶ ל‪-‬ז ְקָׁ נֹו‪( ".‬פסוק ‪)14‬‬
‫המלך אכיש רואה את האיש המשוגע שלפניו ולא מאמין לעבדיו הטוענים כי זהו דוד הלוחם המהולל‪.‬‬
‫דוד מרגיש שהוא לא בטוח בגת‪ .‬הוא עוזב את העיר‪ ,‬ומסתתר במערה בנחלת שבט‬
‫יהודה‪ .‬כל בית אביו‪ ,‬שפוחדים מנקמנותו של שאול מצטרפים אליו‪.‬‬
‫במשך הזמן מצטרפים לדוד עוד תומכים ומספרם מגיע ל‪ 400 -‬איש‪.‬‬
‫דוד דואג להוריו‪ ,‬ולוקח אותם אל ממלכת מואב‪ ,‬שם יש להם קרובי משפחה‪ .‬צריך‬
‫לזכור כי דוד הוא הנין של רות המואבייה‪ ,‬המוכרת לנו מסיפור מגילת רות‪.‬‬
‫הורי דוד נשארים אצל מלך מואב‪ ,‬ודוד ואנשיו ממשיכים להסתתר במערות ולנדוד‬
‫ממקום למקום‪ ,‬נמלטים מפני שאול ואנשיו שרודפים אחריהם‪.‬‬
‫בינתיים מגלה שאול שאלימלך‪ ,‬כוהן נוֹב עזר לדוד ונתן לו צידה וחרב‪ .‬שאול מאשים את‬
‫אלימלך בבגידה‪ .‬אלימלך טוען שלא בגד‪ ,‬דוד שיקר והוא האמין לדוד‪.‬‬
‫שאול לא משתכנע‪ ,‬הוא מוציא להורג ‪ 85‬כוהנים ומשמיד את העיר נוֹב על כל יושביה‪.‬‬
‫" ו ְאֵ ת נֹב עִיר‪-‬הַ כֹהֲ נ ִים‪ ,‬הִ כָׁה לְפִי‪-‬חֶ ֶרב‪ ,‬מֵ אִ יש ו ְעַ ד‪-‬אִ שָׁ ה‪ ,‬מֵ עֹולֵל‬
‫ו ְעַ ד‪-‬יֹונ ֵק; ו ְשֹור ו ַחֲ מֹור ו ָׁשֶ ה‪ ,‬לְפִי‪-‬חָׁ ֶרב‪( " .‬פסוק ‪)19‬‬
‫רק בן אחד של אלימלך מצליח להימלט מהטבח – אביתר שמו‪ ,‬הוא מצטרף לדוד‪.‬‬
‫שאול שומע שדוד מסתתר במדבר יהודה ויוצא בראש חייליו ללכוד את דוד‪.‬‬
‫דוד ואנשיו מסתתרים בעומק מערה‪ .‬שאול מגיע לפתחה של המערה‪.‬‬
‫המערה עמוקה וחשוכה‪ ,‬ושאול לא מבחין בדוד ואנשיו המסתתרים בתוכה‪.‬‬
‫אנשיו של דוד רואים במצב זה הזדמנות‪ ,‬הם מנסים לשכנע את דוד להרוג את שאול‪ .‬דוד‬
‫מסרב לעשות זאת‪.‬‬
‫" ו ַּיֹאמֶ ר לַאֲ נָׁשָׁ יו חָׁ לִילָׁה ּלִי מֵ י ְהו ָׁה‪ ,‬אִ ם‪-‬אֶ עֱשֶ ה אֶ ת‪-‬הַ דָׁ בָׁר הַ ז ֶה‬
‫לַאדֹנ ִי לִמְ שִ יחַ י ְהו ָׁה‪--‬לִשְ ֹלחַ י ָׁדִ י‪ ,‬בֹו‪ :‬כִי‪-‬מְ שִ יחַ י ְהו ָׁה‪ ,‬הּוא‪( ".‬פסוק ‪)6‬‬
‫דוד מתגנב לעברו של שאול וחותך חלק מהמעיל שלו‪.‬‬
‫שאול לא מרגיש כלום‪ ,‬הוא קם ועוזב את המערה‪.‬‬
‫כששאול מתרחק‪ ,‬יוצא דוד מהמערה וקורא לעברו‪:‬‬
‫אדוני המלך! שאול מסתובב ורואה את דוד‪.‬‬
‫דוד משתחווה בפניו‪.‬‬
‫דוד אומר לשאול‪ :‬הנה תראה‪ ,‬חתכתי חלק מבגדיך ואפילו לא הרגשת‪ ,‬יכולתי להרוג‬
‫אותך ולא עשיתי זאת‪ .‬הנה לך ההוכחה שאני לא רוצה את רעתך‪ ,‬אז למה אתה מנסה‬
‫להרוג אותי?‬
‫כנַף‬
‫בכ ְָׁרתִ י אֶ ת‪ְ -‬‬
‫כי ְ‬
‫כנַף מְ עִילְָך‪ ,‬בְי ָׁדִ י‪ִ :‬‬
‫" ו ְָאבִי ְראֵ ה‪--‬גַם ְראֵ ה אֶ ת‪ְ -‬‬
‫ּוראֵ ה כִי אֵ ין בְי ָׁדִ י ָׁרעָׁ ה וָׁפֶשַ ע ו ְֹלא‪-‬חָׁ טָׁ אתִ י‬
‫מְ עִילְָך ו ְֹלא הֲ ַרגְתִ יָך‪ ,‬דַ ע ְ‬
‫לְָׁך‪--‬ו ְאַ תָׁ ה צֹדֶ ה אֶ ת‪-‬נַפְשִ י‪ ,‬לְקַ חְ תָׁ ּה‪( ".‬פסוק ‪)11‬‬
‫שאול מתבייש במעשיו‪ ,‬הוא בוכה‪ .‬ואומר לדוד‪:‬‬
‫" ‪ ...‬צַדִ יק אַ תָׁ ה‪ ,‬מִ מֶ ּנ ִי‪ :‬כִי אַ תָׁ ה גְמַ לְתַ נ ִי הַ טֹובָׁה‪ ,‬ו ַאֲ נ ִי גְמַ לְתִ יָך‬
‫הָׁ ָׁרעָׁ ה‪( ".‬פסוק ‪)17‬‬
‫שאול מאחל לדוד שה' יגמול לו טוב על מעשיו ומודה כי עכשיו הוא מבין שדוד אכן‬
‫ימלוך אחריו‪.‬‬
‫שאול משביע את דוד שלא לפגוע במשפחתו כשיעלה לשלטון‪ .‬הם נפרדים‪.‬‬
‫שאול חוזר לביתו ודוד ואנשיו נשארו במדבר עין גדי‪.‬‬
‫בפרק זה מופיע סיפור כמעט זהה לסיפור המופיע בפרק כד'‪ .‬גם כאן יוצא שאול לרדוף‬
‫אחרי דוד‪.‬‬
‫גם הפעם מנסים אנשי דוד לשכנע אותו שיהרוג את שאול אבל הוא מסרב‪.‬‬
‫בלילה כששאול ישן‪ ,‬דוד נכנס לתוך מחנה שאול‪ .‬הוא מגיע עד למלך‪ ,‬שישן מוקף באנשיו‪,‬‬
‫דוד לוקח משאול את כד המים שלו ואת חניתו‪ .‬שאול ואנשיו לא מתעוררים‪.‬‬
‫צפַחַ ת הַ מַ י ִם‪ ,‬מֵ ַראֲ שֹתֵ י שָׁ אּול‪ ,‬ו ַּיֵלְכּו‪,‬‬
‫" ו ַּי ִקַ ח דָׁ ו ִד אֶ ת‪-‬הַ חֲ נ ִית ו ְאֶ ת‪ַ -‬‬
‫כּלָׁם י ְשֵ נ ִים‪--‬כִי תַ ְרדֵ מַ ת‬
‫לָׁהֶ ם; ו ְאֵ ין רֹאֶ ה ו ְאֵ ין יֹודֵ עַ ו ְאֵ ין מֵ קִיץ‪ ,‬כִי ֻ‬
‫פלָׁה עֲ לֵיהֶ ם‪( ".‬פסוק ‪)12‬‬
‫י ְהו ָׁה‪ ,‬נָׁ ְ‬
‫דוד מתרחק וקורא לאבנר בן נר ‪ ,‬שר צבא שאול‪ .‬כולם מתעוררים‪ .‬דוד מאשים את‬
‫אבנר שלא שמר היטב על המלך‪ ,‬ומראה כהוכחה את החנית ואת כד המים שלקח‬
‫משאול‪.‬‬
‫שאול מזהה את קולו של דוד וקורא לו "בני"‪.‬‬
‫שאול מתחרט על כך שהוא רודף את דוד ומבטיח לא לעשות לו כל רע‪ .‬הם נפרדים‪,‬‬
‫שאול חוזר לביתו ודוד מחליט לעזוב את שטח ממלכת ישראל ולעבור לגור בעיר‬
‫הפלישתית גת‪.‬‬
‫יש פרשנים הטוענים כי הסיפורים המופיעים‬
‫בפרקים כד' ו‪ -‬כו' הם למעשה סיפור אחד‬
‫שקיבל גרסאות שונות‪ ,‬לפני שהתקבל נוסח‬
‫המסורה‪.‬‬
‫המחברים המקראיים לא הצליחו להחליט‬
‫מהי הגרסה הנכונה ולכן כללו‬
‫את שתי הגרסאות בספר התנ"ך‪ .‬הגרסאות‬
‫לא סותרות זו את זו‪,‬‬
‫אבל פרטים רבים דומים בהן‪.‬‬
‫נקודות‬
‫להשוואה‬
‫‪ .1‬מקום מחבואו של‬
‫דוד‬
‫פרק כד'‬
‫במדבר עין גדי‬
‫פרק כו'‬
‫במדבר זיף‬
‫‪ .2‬מי האנשים שיצאו‬
‫עם שאול וכמה היו?‬
‫שאול לוקח עימו ‪3000‬‬
‫לוחמים נבחרים‪.‬‬
‫‪ 3000‬איש מבחורי ישראל הולכים‬
‫עם שאול לבקש את דוד‪.‬‬
‫‪ . 3‬מה לוקח דוד‬
‫משאול?‬
‫חלק מבגדיו‪ ,‬את כנף‬
‫מעילו‬
‫חרב וצפחת (בקבוק) מים‪.‬‬
‫‪ .4‬מה אומרים לדוד‬
‫אנשיו?‬
‫מנסים לשכנע אותו לנצל‬
‫את ההזדמנות שנתן בידיו‬
‫אלוהים ולפגוע בשאול‪.‬‬
‫אבישי מנסה לשכנע את דוד‬
‫שזוהי הזדמנות לפגוע בשאול‪.‬‬
‫‪ .5‬היכן מתקיים‬
‫המפגש?‬
‫ומתי?‬
‫בפתח מערה‪ ,‬כששאול‬
‫נמצא לבדו‪ ,‬ללא הגנה‪,‬‬
‫לאור יום‪.‬‬
‫במחנה שאול‪ ,‬בשעת לילה‪ ,‬שאול‬
‫ואנשיו ישנים‪ .‬שאול במרכז ואנשיו‬
‫סביבו‪.‬‬
‫נקודות‬
‫להשוואה‬
‫פרק כד'‬
‫‪ .6‬מה אומר דוד לאנשיו? שאול הוא משיח ה' ומי‬
‫שפוגע במלך נחשב כמי‬
‫שפוגע במלכות אלוהים‬
‫עצמה‪.‬‬
‫פרק כו'‬
‫דוד אוסר לפגוע בשאול כי‬
‫הוא משיח ה'‪ ,‬ואלוהים‬
‫בלבד יפגע בשאול בכל‬
‫דרך שימצא לנכון‪.‬‬
‫‪ .7‬מה אומר דוד לשאול‬
‫יכולתי להרוג אותך‪ ,‬הנה‬
‫ההוכחה‪ ,‬אבל לא עשיתי‬
‫זאת‪.‬‬
‫אין בכוונתי לפגוע בך‪,‬‬
‫יכולתי לעשות זאת‪ ,‬הנה‬
‫ההוכחה‬
‫‪ .8‬על מי סומך דוד?‬
‫דוד סומך על ה'‪ ,‬שיציל‬
‫אותו מיד המבקשים את‬
‫רעתו‪.‬‬
‫דוד סומך על ה' שיגמול לו‬
‫על אמונתו בה'‪ .‬דוד‬
‫משוכנע שה' יציל אותו מידי‬
‫אויביו‪.‬‬
‫‪ .9‬רגשות ותגובות שאול‬
‫לאחר דברי דוד‬
‫שאול בוכה‪ ,‬מכנה את דוד‬
‫"בני"‪ ,‬מודה בטעותו‪ ,‬מודה‬
‫לדוד שלא הרגו‪ ,‬מכיר בכך‬
‫שדוד הוא המלך הבא‬
‫ומשביע את דוד לא‬
‫להשמיד את זרעו‪.‬‬
‫שאול מודה בחטאו‪ ,‬מכנה‬
‫את דוד "בני דוד" מבטיח‬
‫לחדול להרע לדוד‪ ,‬מברך‬
‫את דוד‪ ,‬ומאחל לו הצלחה‬
‫בתפקידו כמלך הבא‪.‬‬
‫דוד מגיע שוב אל העיר הפלישתית גת‪ .‬הוא מתייצב בפני המלך אכיש‪.‬‬
‫בפרק כא' למדתם כי דוד רצה להתחבא מפני שאול בתחום העיר גת‪ ,‬אולם עבדי‬
‫אכיש מזהים אותו ורוצים להרגו‪ .‬דוד היה לבדו‪ ,‬הוא נאלץ להתנהג כמשוגע על‬
‫מנת להציל את עצמו‪.‬‬
‫הפעם דוד מגיע עם ‪ 600‬אנשיו ‪ -‬לוחמים מיומנים‪.‬‬
‫הוא אומר לאכיש כי עזב את ממלכת ישראל וכי הוא אויבו של שאול‪.‬‬
‫הוא מבקש ומקבל מאכיש את הזכות להתגורר בעיר ִצ ְקלַג ששכנה בגבול‬
‫הדרומי של ממלכת פלישתים‪ .‬בתמורה מתחייב דוד להגן על השטח מפני‬
‫שבטי שודדים שפעלו באזור‪.‬‬
‫דוד נלחם בשבטי השודדים והיה מביא מן השלל מתנות לאכיש‪ .‬הוא שיקר‬
‫לאכיש ואמר לו כי השלל נלקח משטחי שבט יהודה‪ .‬בדרך זו רכש את אמונו‬
‫של אכיש‪ ,‬שהיה בטוח כי דוד אכן הפך להיות אויב לבני ישראל‪.‬‬
‫מבלי ידיעת אכיש‪ ,‬דוד נהג לשלוח מן השלל מתנות גם לשבט יהודה‪ ,‬ובדרך זו‬
‫שמר על יחסים טובים עם השבט שלו‪.‬‬