Transcript אולימפיאדת מינכן 1972

‫הסרט "מינכן" ‪ /‬רקע‬
‫מבוסס על הספר "נקמה" של העיתונאי הקנדי ג'ורג' ג'ונאס‪,‬‬
‫שבהשראתו נכתב התסריט של אריק רות וטוני קושנר‬
‫על הסרט – אמת מול דמיון‬
‫הסרט מתמקד בפעולות ה"מוסד" לאחר טבח הספורטאים במינכן – המרדף אחר חברי ארגון‬
‫"ספטמבר השחור"‪.‬‬
‫אירוע הטבח במינכן הביא את ישראל להבין כי היא ה"מוסד" צריך לפעול באופן משמעותי מחוץ‬
‫לגבולות הארץ‪ ,‬כי לא יהיה מי שיילחם את מלחתמו בטרור‪.‬‬
‫הדעות חלוקות לגבי מסע החיסולים‪ :‬האם הוא כוון נגד מבצעי הטבח במינכן? או שהוא כוון נגד‬
‫טרוריסטים ככלל‪ ,‬כפי שטוען בראיון (סוף המצגת) מר צבי זמיר‪ ,‬ראש ה"מוסד" דאז‪.‬‬
‫רוב מבקרי הסרט טוענים כי שפילברג לא בדק את האמת עד סופה‪.‬‬
‫חלק מהפעולות הן פרי דמיון‪ ,‬ויישארו פרי דמיון‪ ,‬כיוון שהאמת תישאר חסויה לנצח או לעוד שנים‬
‫רבות‪...‬‬
‫עם זאת‪ ,‬טוענים לזכותו‪ ,‬כי באמצעות הסרט‪ ,‬העולם מתוודע לעצם הטבח שבוצע‪ ,‬כשם שבאמצעות‬
‫"רשימת שינדלר" חשף את העולם לזוועות השואה‪.‬‬
‫המלצה לצופים‪ :‬לראות וכן‪/‬לא להאמין‪...‬‬
‫נתי‬
‫תוכן המצגת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שמות ‪ 11‬הנרצחים‪.‬‬
‫ראשי המוסד מראשיתו‪.‬‬
‫רקע ראשוני לאירוע הטבח במינכן‪.‬‬
‫רקע על ארגון "ספטמבר השחור"‪.‬‬
‫•‬
‫• הרחבה – עלי חסן סלמה‪.‬‬
‫ישראל יוצאת לנקמה בארגון "ספטמבר השחור"‪.‬‬
‫•‬
‫קיטועים מראיון שהעניק ל"הארץ"‪ ,‬צבי זמיר‪ ,‬ראש המוסד בתקופה הנדונה‪ .‬ראיון שני‬
‫בחייו‪ ,‬מאז מונה לראש המוסד ב‪ .1968-‬ראיון ראשון של צבי זמיר לעתון ישראלי‪ .‬הראיון –‬
‫בעקבות סרטו של שפילברג‪.‬‬
‫‪ 11‬חברי המשלחת הישראלית שנרצחו‪,‬‬
‫אולימפיאדת מינכן‪1972 ,‬‬
‫שם‬
‫תפקיד‬
‫גיל‬
‫‪1‬‬
‫יוסף רומנו‬
‫מרים משקולות‬
‫‪32‬‬
‫‪2‬‬
‫משה ויינברג‬
‫מאמן היאבקות‬
‫‪33‬‬
‫‪3‬‬
‫דוד ברגר‬
‫מרים משקולות‬
‫‪28‬‬
‫‪4‬‬
‫יוסף גוטפרוינד‬
‫שופט היאבקות‬
‫‪40‬‬
‫‪5‬‬
‫אליעזר חלפין‬
‫מתאבק‬
‫‪24‬‬
‫‪6‬‬
‫מארק סלבין‬
‫מתאבק‬
‫‪18‬‬
‫‪7‬‬
‫זאב פרידמן‬
‫מרים משקולות‬
‫‪28‬‬
‫‪8‬‬
‫קהת שור‬
‫מאמן קליעה‬
‫‪53‬‬
‫‪9‬‬
‫אנדריי שפיצר‬
‫מאמן סייף‬
‫‪27‬‬
‫‪10‬‬
‫עמיצור שפירא‬
‫מאמן אתלטיקה‬
‫‪40‬‬
‫‪11‬‬
‫יעקב שפינגר‬
‫שופט הרמת משקולות‬
‫‪50‬‬
‫יוסף רומנו‬
‫יוסף גוטפרוינד‬
‫משה ויינברג‬
‫דוד ברגר‬
‫זאב פרידמן‬
‫אליעזר חלפין‬
‫מארק סלבין‬
‫קהת שור‬
‫אנדריי שפיצר‬
‫עמיצור שפירא‬
‫יעקב שפינגר‬
‫ראשי המוסד‬
‫התקופה בה עוסק‬
‫הסרט‬
‫ראובן שילוח‬
‫‪:1976‬‬
‫מבצע אנטבה‬
‫מאיר עמית‬
‫‪1963‬‬
‫‪1952 1951‬‬
‫‪1950‬‬
‫יצחק חופי‬
‫‪1968‬‬
‫‪1960‬‬
‫‪1963‬‬
‫‪1952‬‬
‫איסר הראל‬
‫‪1974‬‬
‫‪1970‬‬
‫‪1968‬‬
‫‪1974‬‬
‫שבתאי שביט‬
‫‪1982‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪1982‬‬
‫צבי זמיר‬
‫מאי ‪:1960‬‬
‫‪:1972‬‬
‫לכידת אייכמן‬
‫הטבח במינכן‪.‬‬
‫‪:1972-3‬‬
‫חיסול מחבלים מארגון "ספטמבר השחור"‬
‫(מבצע "זעם האל")‬
‫נחום אדמוני‬
‫אפרים הלוי‬
‫‪1998 1996‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1998 1996‬‬
‫דני יתום‬
‫‪2003‬‬
‫מאיר דגן‬
‫• ‪ 5‬בספטמבר ‪.1972‬‬
‫פתיח‬
‫• ‪ 8‬מחבלים‪ ,‬חברי ארגון "ספטמבר השחור"‪ ,‬חודרים למגורי משלחת ישראל בכפר האולימפי‪.‬‬
‫• שניים מחברי המשלחת נהרגים מיד‪ ,‬בעת ניסיון התנגדות להשתלטות‪.‬‬
‫• יתר ‪ 9‬חברי המשלחת נחטפים ומוחזקים בני ערובה‪.‬‬
‫•בתמורה לשחרורם דורשים המחבלים לשחרר ‪ 232‬מחבלים הכלואים בישראל‬
‫‪ 2 +‬מחבלים הכלואים בגרמניה‪.‬‬
‫אחד מהטרוריסטים עומד במרפסת‬
‫של אחד מהספורטאים הישראליים‬
‫• ישראל מסרבת‪ .‬גרמניה מציעה לחוטפים מטוס שיעביר אותם לטוניסיה (ע"מ להעביר את המו"מ‬
‫אל מחוץ לגרמניה ולהמשיך בתחרויות)‪.‬‬
‫• במהלך ניסיון השתלטות הגרמנים על החוטפים – במעבר למטוס‪ ,‬נהרגו‬
‫יתר ‪ 9‬חברי המשלחת‪.‬‬
‫• נהרגו גם ‪ 5‬מחבלים וכן שוטר גרמני‪.‬‬
‫• ‪ 3‬המחבלים הנותרים נתפסו בחיים‪ ,‬נכלאו‪ ,‬אך שוחררו לאחר פחות‬
‫מחודשיים (‪ 30‬באוקטובר) לאחר שמחבלים חטפו מטוס "לופטהנזה"‬
‫ודרשו תמורתו את שחרור ‪ 3‬המחבלים‪.‬‬
‫החטופים קהת שור ואנדריי שפיצר (בחולצה‬
‫לבנה) בעת שיחה קצרה עם נציגים גרמניים‬
‫• מדינת ישראל פתחה במסע (מבצע "זעם האל") לחיסול ארגון "ספטמבר‬
‫השחור"‪ ,‬עד לחיסול העומד בראשו‪ ,‬עלי חסן סלמה‪ ,‬ינואר ‪.1979‬‬
‫אירועי "ספטמבר השחור"‪ ,‬ירדן‬
‫• ממשלת ירדן מנהלת מאבק נגד ארגונים פלישתינאיים מזויינים (שהיו חלק מאש"ף)‪.‬‬
‫• ירדן הפכה לבית עבור אש"ף‪ .‬מכאן יצאו עשרות פעולות טרור לשטח ישראל‪.‬‬
‫• ישראל הגיבה בפעילות עומק בירדן וכן בהפצצות חה"א הישראלי בשטח ירדן‪.‬‬
‫• המחבלים מהווים איום על הממלכה ואף ניסו לחסל את מלך ירדן‪.‬‬
‫• בספטמבר ‪ 1970‬ממלכת ירדן פותחת בעימות גלוי מול ארגוני המחבלים‪.‬‬
‫• הסורים נרתמים לעזרת המחבלים בעזרת טורי שריון החודרים‬
‫לירדן‪.‬‬
‫• ארה"ב נענית לקריאת סיוע מארה"ב‪ ,‬ונעזרת לשם כך בישראל‪.‬‬
‫סוריה‬
‫• ישראל מקדמת כוחות לרמת הגולן‪.‬‬
‫• תוצאות‪:‬‬
‫• סוריה נסוגה‪ .‬מלך ירדן שומר על ממלכתו‪.‬‬
‫הסורים מכניסים‬
‫טורי שריון לעזרת‬
‫ארגוני המחבלים‪.‬‬
‫• המחבלים ימצאו את לבנון כמדינה ממנה יפעלו‪.‬‬
‫ישראל‪ ,‬לבקשת ארה"ב‪,‬‬
‫מזיזה טנקים לרמה"ג‬
‫ומפציצה סמוך לטורי שריון‬
‫סוריים‪.‬‬
‫• מוקם ארגון "ספטמבר השחור"‪.‬‬
‫ספטמבר ‪"( 1970‬ספטמבר השחור")‬
‫‪ :8/9‬ארגון "החזית‬
‫‪ :1/9‬נסיון חיסול‬
‫העממית" חוטף ‪2‬‬
‫חוסין מלך ירדן ע"י‬
‫מטוסי נוסעים‪ ,‬בני‬
‫המחבלים‪.‬‬
‫ערובה‪" ,‬ללמד את‬
‫ארהב לקח על תמיכתם‬
‫בישראל"‪.‬‬
‫‪ :18/9‬סוריה מחדירה‬
‫כוחות שריון לירדן‪ ,‬לאיים‬
‫על הממלכה ולתמוך‬
‫במחבלים‪ .‬ירדן פונה‬
‫לעזרת ארה"ב ובריטניה‪.‬‬
‫ירדן‬
‫‪ :22/9‬כוחות סוריים‬
‫נסוגים מירדן לסוריה‪.‬‬
‫הירדנים מסבים להם‬
‫נזק בנסיגתם‪.‬‬
‫הצי השישי‬
‫מתקרב לאזור‬
‫במהלך ספטמבר נהרגים אלפי מחבלים‬
‫(כ‪ 3,000-‬ויותר) ונפצעים רבים‬
‫מהמחבלים‪ .‬חוסין שומר על ממלכתו‪.‬‬
‫ארגון "ספטמבר השחור" ‪ -‬פעולות‬
‫• הארגון פעל בראשית שנות ה‪.70-‬‬
‫• מנהיג הארגון‪ :‬עלי חסן סלאמה (הרחבה בשקף הבא)‪.‬‬
‫‪1971‬‬
‫‪1972‬‬
‫‪:28/11/71‬‬
‫‪:6/9/72‬‬
‫רצח ראש ממשלת ירדן‪,‬‬
‫וצפי אל תל‪.‬‬
‫רצח ‪ 11‬הספורטאים‬
‫הישראלים במינכן‪.‬‬
‫‪:8/5/72‬‬
‫חטיפת המטוס של‬
‫חברת "סבנה" לנתב"ג‪.‬‬
‫חולץ ע"י סיירת מטכ"ל‪.‬‬
‫(ברק מפקד‪ .‬נתניהו ביבי‬
‫– איש צוות)‬
‫עלי חסן סלאמה‬
‫(‪)1940-1979‬‬
‫•‬
‫מנהיג ארגון הטרור "ספטמבר השחור"‪.‬‬
‫•‬
‫כונה "הנסיך האדום" בשל יחוסו המשפחתי וסגנון חייו הראוותני‪.‬‬
‫•‬
‫אביו‪ ,‬חסן סלאמה‪ ,‬היה מראשי כנופיות הטרור בעת המרד העברי הגדול (ביהודי א"י) בשנות‬
‫ה‪ 30-‬וה‪.40-‬‬
‫•‬
‫הצטרף אל הפת"ח לאחר מלחמת ששת הימים‪.‬‬
‫•‬
‫יסד את הקמת כוח ‪ – 17‬זרוע מבצעת של הפת"ח‪.‬‬
‫•‬
‫תכנן את רצח הספורטאים במינכן‪.‬‬
‫•‬
‫התחמק מיד ה"מוסד" ואף הביא למחדל בפרשת "לילהאמר"‪ ,‬עת ה"מוסד" הרג מלצר מרוקאי‬
‫(אחמד בושיקי) אשר דמה לעלי חסן סלמה‪.‬‬
‫•‬
‫חוסל בבירות‪ 22 ,‬ינואר ‪ ,1979‬כחלק ממסע החיסולים של מדינת ישראל במבצעי טבח‬
‫הספורטאים במינכן‪.‬‬
‫•‬
‫נהרג בהתנקשות ליד ביתו בבירות‪ .‬סוכנת בריטית אשר שכרה דירה בקומה ‪ 8‬מול ביתו‪ ,‬הפעילה‬
‫בשלט רחוק מכונית נפץ שהיתה סמוך למכוניתו‪.‬‬
‫סיפור הטבח‬
‫ב‪ 5-‬בספטמבר‪ ,‬לפנות בוקר‪ ,‬השתלטו מחבלי ארגון "ספטמבר השחור"‪ ,‬על בניין המשלחת‬
‫הישראלית ברחוב קונלי ‪ ,31‬בכפר האולימפי‪ .‬הם תפסו ‪ 11‬ספורטאים‪ .‬יוסף רומנו ו משה ויינברג‬
‫נרצחו במהלך התנגדותם להשתלטות המחבלים‪ .‬תשעת האחרים הובלו בשעות הערב‪ ,‬אחרי יום של‬
‫מו"מ מייגע‪ ,‬לשדה תעופה צבאי ליד מינכן‪ .‬עמדו להעלות אותם על מטוס למדינה ערבית‪ ,‬כנראה‬
‫מצרים‪ ,‬ולהחליפם באסירים פלשתינים הכלואים בישראל‪.‬‬
‫אלא שהגרמנים‪ ,‬בעידוד ממשלת ישראל‪ ,‬לא התכוונו לשחרר את המחבלים‪ .‬שר הפנים הגרמני‬
‫היינריך גנשר ניהל את המשא ומתן עם המחבלים‪ ,‬ולבסוף סוכם כי המחבלים יעברו עם בני הערובה‬
‫לשדה תעופה של כוחות נאט"ו במינכן‪ ,‬ומשם יטוסו למדינה ערבית‪.‬‬
‫בשעות הערב יצאו המחבלים ותשעת הספורטאים החטופים באוטובוס וממנו במסוקים לשדה‬
‫התעופה הצבאי ליד מינכן‪ ,‬שם המתין להם מטוס לתוניס שהביעה נכונות לקבל את החטופים ואת‬
‫בני הערובה‪ .‬כשיצאו אחדים מן המחבלים מן המסוקים פתחו לעברם שוטרים גרמנים באש ובמקום‬
‫התפתח קרב יריות‪.‬‬
‫צבי זמיר‪ ,‬ראש ה"מוסד"‪.‬‬
‫(צבי זמיר‪ ,‬ראש המוסד‪ ,‬יצא בטיסה מיוחדת לאתר ההתרחשויות כדי לעמוד‬
‫מקרוב על ניסיון הגרמנים לחלץ את בני הערובה)‪.‬‬
‫סיפור הטבח‬
‫במהלך הקרב פוצצו המחבלים את אחד המסוקים באמצעות רימון‪ ,‬וירו בבני הערובה שהיו במסוק‬
‫השני‪ .‬כל תשעת הספורטאים הישראלים נהרגו במקום‪ .‬חמישה מן המחבלים נהרגו אף הם‪ ,‬ושלושת‬
‫האחרים נפצעו ונשבו‪ .‬כמו כן נהרג שוטר גרמני אחד וטייס המסוק נפצע‪.‬‬
‫בשעות הראשונות לאחר ניסיון החילוץ הכושל הודיעה גרמניה שכל החטופים שוחררו בשלום רק‬
‫בשעה ‪ 3:00‬לפנות בוקר נודע סופו הטרגי של האירוע‪ .‬משלחת ישראל פרשה מהמשחקים האולימפים‬
‫וחזרה ארצה עם ארונות החללים‪ .‬בישראל הוכרז על יום אבל לאומי‪ .‬הטבח זעזע את העולם‪ .‬למרות‬
‫זאת החליט הועד האולימפי להמשיך את המשחקים לאחר הפסקה של יום אחד שנערך בו טקס‬
‫זיכרון‪ .‬ספורטאים רבים עזבו במחאה את המשחקים ולא הגיעו לתחרויות‪ .‬שוטרים חיכו להם בשדה‬
‫התעופה‪ ,‬ופתחו עליהם באש‪ .‬מחבלים וספורטאים נהרגו‪ .‬רק כעבור שנים יתברר‪ ,‬כי כמעט כולם‬
‫נהרגו מאש הצלפים הגרמנים‪ .‬באותו לילה מר היו הכל סבורים שהספורטאים נהרגו מאש‬
‫הפלשתינים‪.‬‬
‫מזועזע כמו כולם‪ ,‬ואולי יותר מכולם‪ ,‬היה צביקה זמיר‪ ,‬ראש המוסד‪ .‬הוא היה‪ ,‬במו עיניו‪ ,‬עד לטבח‪.‬‬
‫ביום החטיפה עוד הספיק להגיע בטיסה לגרמניה‪ ,‬שעה קלה לפני שהחלו היריות‪ ,‬והוא זה שהודיע‬
‫בטלפון לראש הממשלה‪ ,‬גולדה מאיר‪" :‬כולם מתים"‪.‬‬
‫הטקס במינכן‬
‫ישראל יוצאת למבצע נקמה – "זעם האל"‬
‫בעקבות טבח הספורטאים הטילה ממשלת ישראל בראשות גולדה מאיר על "המוסד" בראשות צבי‬
‫זמיר את מלאכת חיסולם של חברי ארגון הטרור "ספטמבר השחור"‪ ,‬שהיו אחראים במישרין או‬
‫בעקיפין לטבח זה‪ .‬מבצע זה כונה בשם מבצע זעם האל‪.‬‬
‫הערות‬
‫המחבל‬
‫תאריך חיסולו‬
‫‪1‬‬
‫עדאל ואהיל זוהייטר‬
‫אוק' ‪1972‬‬
‫‪2‬‬
‫דר' מחמוד המשארי‬
‫דצמ' ‪1972‬‬
‫‪3‬‬
‫חוסיין עבד אל חיר‬
‫ינואר ‪1973‬‬
‫‪4‬‬
‫באזיל אל קובייסי‬
‫אפריל ‪1973‬‬
‫‪5‬‬
‫מוחמד בודייה‬
‫יוני ‪1973‬‬
‫פריז‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫עלי חסן סלמה‬
‫ינואר ‪1979‬‬
‫ראש ארגון "ספטמבר השחור"‪ .‬בירות‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מוחמד יוסוף נג'אר‬
‫‪8‬‬
‫כמאל נצאר‬
‫‪9‬‬
‫כמאל עדואן‬
‫מבצע "אביב‬
‫נעורים"‪10 ,‬‬
‫באפריל ‪1973‬‬
‫בירות‪.‬‬
‫מס' ‪ 2‬בארגון‬
‫פירוט העלילות בשקפים הבאים‬
‫חלק מהמחוסלים‬
‫זוהה בטעות כעלי חסן סלאמה‬
‫(למעשה‪ ,‬היה מלצר מרוקאי)‪.‬‬
‫פרשת לילהאמר‪.‬‬
‫חיסול עאדל ו'אהיל זועייטר‬
‫בליל ה‪ 16-‬באוקטובר ‪ 1972‬שידרה הטלוויזיה האיטלקית את הסרט "שמונה וחצי" בבימויו של פליני‪.‬‬
‫בבניין הדירות שבפיאצה אניבאליאנו ברומא לא הבחין איש מן השכנים כיצד הסתננו פנימה שתי דמויות‬
‫שנעו בחסות החשכה‪ .‬אל הבניין הלך והתקרב עאדל ו'אהיל זועייטר‪ .‬מבלי שידע או חשד‪ ,‬נבחר רב‬
‫המחבלים הזה להיות המותקף הראשון במסע הנקמה שהכריזה מדינת ישראל כנגד ארגון "ספטמבר‬
‫השחור"‪.‬‬
‫בשעה ‪ 22:30‬בקירוב הוא שלשל מטבע בן עשר לירטות עבור המעלית‪ .‬עוד בטרם הספיק לפתוח את הדלת‬
‫רוקנו שני הזרים את מחסניות אקדחיהם בפלג גופו העליון‪ .‬זועייטר מת לצלילי הפסנתר שבקעו מחלונות‬
‫הדירה בקומה השלישית‪.‬‬
‫שני הזרים יצאו בריצה ונבלעו בתוך מכונית פיאט שחנתה בקרבת מקום‪ .‬כעבור כמה דקות של נסיעה‪,‬‬
‫נעצר כלי הרכב ויושביו עברו בזריזות למכונית אחרת שהמתינה להם‪ .‬עוד בטרם עלה השחר‪ ,‬כבר היו‬
‫הארבעה מחוץ לאיטליה‪.‬‬
‫ראש ממשלת ישראל‪ ,‬גולדה מאיר‪ ,‬היתה מתוחה למדי בבוקר המחרת‪ .‬אמנם כבר בלילה הקודם‬
‫התבשרה על הצלחת ההתנקשות‪ ,‬אך לא הצליחה להישאר רגועה‪ ,‬בטרם נודע לה כי שליחי המוסד‬
‫נמצאים במקום מבטחים‪ .‬כמו כן‪ ,‬היתה מוטרדת מעט מן האפשרות של תסבוכת דיפלומטית‪.‬‬
‫כעבור כמה ימים התברר כי את מכונית הפיאט שנמצאה נטושה‪ ,‬שכר תייר קנדי בן ‪ 47‬בשם אנתוני‬
‫האטון‪ .‬מאוחר יותר הסתבר‪ ,‬כי אדם בזהות זו מעולם לא הגיע לאיטליה וכי מדובר היה בדרכון מזויף‪.‬‬
‫חיסול מחמוד המשארי‬
‫בניגוד לזועייטר‪ ,‬הבין מחמוד המשארי שהוא כבר נמצא על הכוונת‪ .‬הוא התגורר בפאריס ביחד עם‬
‫אשתו הצרפתיה ובתם היחידה‪ .‬למרות שהניח כי המוסד עלה על עקבותיו‪ ,‬סבר בוודאות גמורה‬
‫שמדינת ישראל לא תרשה לעצמה להרוג אותו בתוך ביתו‪ ,‬מחשש לפגיעה בבנות משפחתו‪ .‬לכן גילה‬
‫זהירות מופלגת רק כשיצא מפתח דירתו‪ .‬הוא חדל לשבת בבתי קפה כהרגלו מימים ימימה‪ ,‬והיה תר‬
‫בעיניו אחר דמויות חשודות בכל פעם שהגיע לקרן רחוב‪ .‬ברם‪ ,‬לסוכני המוסד לא היתה כל כוונה‬
‫לפגוע בו לעיני קהל רב‪.‬‬
‫ב‪ 8-‬בדצמבר ‪ 1972‬יצאו מארי‪-‬קלוד המשארי ובתה את דירתם ברחוב אלזיה ‪ .175‬זמן מה לאחר מכן‬
‫טלפן אדם אלמוני ממסעדה הסמוכה לביתו של מחמוד המשארי‪ .‬מעברו השני של הקו הזדהה רב‬
‫המחבלים בשמו ובכך חרץ את גורלו‪ .‬מטען רב עוצמה שהוטמן מתחת למדף התפוצץ בעוז ופצע אותו‬
‫פצעי מוות‪.‬‬
‫חיסול חוסין עבד אל חיר‬
‫כעבור שבועות מספר נחרץ גם דינו של חוסיין עבד אל חיר על ידי משה דיין‪ ,‬יגאל אלון וגולדה‬
‫מאיר‪ ,‬שהקימו מעין בית משפט חשאי לרדיפת פושעי מינכן‪ .‬כשנכנס זה לישון בחדר המלון‬
‫"אולימפיה" שבניקוסיה‪ ,‬לא חש כי מיטתו משמשת כמלכודת מוות עבורו‪ .‬מישהו שנודע בשם ג'ונתן‬
‫אינגלבי לחץ על המתג בטרם רוסק החדר כליל‪ .‬מוזר עד כמה שזה ישמע‪ ,‬מחליפו של חוסיין עבד אל‬
‫חיר כנציג "ספטמבר השחור" בקפריסין מצא את מותו באותה שיטה‪ ,‬זמן לא רב לאחר מכן‪.‬‬
‫חיסול קובייסי‬
‫בליל ה‪ 6-‬באפריל ‪ 1973‬סעד באזיל אל קובייסי את ארוחת הערב שלו במסעדה מפוארת‪ ,‬ושב לביתו‬
‫ברגל כי מזג האוויר ששרר בחוץ נעם לו‪ .‬בפינת אחד הרחובות המתינו לו גבר ו"אשה"‪ .‬כשהבחינו‬
‫בקובייסי ההולך וקרב‪ ,‬דרך את נשקו הסוכן שחבש פאה בלונדינית‪ .‬לפתע נעצרה מכונית בקרבת‬
‫קובייסי ואשה נאה פנתה אליו‪ .‬היתה זו פרוצה שאספה אותו לבילוי תענוגות אחרון לפני עונש המוות‬
‫שציפה לו‪ .‬כעבור כעשרים דקות שבה המכונית והורידה את קובייסי מתוכה‪ .‬כשהסתלקה זו משם‪,‬‬
‫חסמו שני הגברים את דרכו של קובייסי‪ .‬הוא הספיק עוד למלט זעקה חלושה מפיו‪ ,‬בטרם השתיקו‬
‫אותו הכדורים לנצח‪.‬‬
‫חיסול שלישיה‬
‫מבצע "אביב נעורים"‬
‫ב‪ 10-‬באפריל ‪ ,1973‬מיד לאחר חצות‪ ,‬נחתו כוחות מיוחדים של צה"ל בחוף בירות‪ .‬החיילים בפיקודם‬
‫של אהוד ברק ושל אמנון ליפקין שחק נכנסו לתוך שש מכוניות שהמתינו להם במגרש החניה‪ .‬סוכני‬
‫המוסד הובילו אותם במהרה אל יעדם ברחוב ורדן‪ .‬החלק המסובך במבצע 'אביב נעורים' עמד‬
‫להתחיל‪.‬‬
‫מוחמד יוסוף נאג'ר‪ ,‬מפקד "ספטמבר השחור" כבר ישן במיטתו כשחומר הנפץ ריסק את דלת ביתו‪.‬‬
‫הוא התעורר בבהלה ונס אל חדר האורחים בתקווה למצוא את אקדחו‪ .‬צרור יריות עצר אותו בדרך‪.‬‬
‫כאמל נאצר ישב סמוך למכתבה כששמע את דלת ביתו נפרצת‪ .‬הוא ביקש להימלט אך לשווא‪ .‬כדורי‬
‫האקדח השיגו גם אותו עוד בטרם פתח במנוסתו‪ .‬כמאל עדואן ששמע את הרעש הבוקע מחדר‬
‫המדרגות מיהר לזנק אל הרובה האוטומטי שהיה ברשותו‪ ,‬אך גם הוא נותר מתבוסס בדמו לאחר‬
‫שהצנחנים פרצו אל תוך הדירה‪.‬‬
‫‪“We decided that some of us‬‬
‫”‪would dress like women‬‬
‫חיסול מוסא אבו זייאד‬
‫בשעות אחר הצהרים של ה‪ 11-‬באפריל ‪ 1973‬יצא אדם שחום עור את פתח מלון 'אריסטידס' באתונה‪.‬‬
‫במשך ימים הסתגר הלה בחדרו מחשש שיעלו על עקבותיו‪ ,‬ואפילו את ארוחותיו היה אוכל הרחק‬
‫מעיני זרים‪ .‬אולם‪ ,‬הידיעות על המבצע הישראלי המוצלח בלבנון ("אביב נעורים") גרמו לו לסטות‬
‫מדרך הזהירות שבה נקט‪ .‬בעודו מהלך לאיטו‪ ,‬כשהוא שקוע בקריאת העיתון‪ ,‬נתקל בו מישהו‬
‫בחוזקה‪ .‬הנוכרי דיבר אליו בשפה בלתי מובנת ואף ניסה לעכבו בכוח על ידי לפיתת זרועו ותפיסת‬
‫חולצתו‪ .‬בינתיים הספיק כוח הפעולה הישראלי לבצע את משימתו במהירות רבה‪ .‬לאחר השתהות של‬
‫דקותיים בויכוח עם המטורף מן הרחוב‪ ,‬שב רב המחבלים אל חדרו‪ .‬זמן קצר לפני עלות השחר טלפן‬
‫אדם אל המלון וביקש את מוסא אבו זייאד‪ .‬הצלצול העיר אותו משנתו והוא ענה חלושות לקול‬
‫האלמוני ששאל לזהותו‪ .‬באותה שניה התפוצצה מיטתו וגופו נקרע לגזרים‪.‬‬
‫חיסול מוחמד בודיה‬
‫גירסה ‪:1‬‬
‫בשעת לילה מאוחרת‪ ,‬ב‪ 28-‬ביוני ‪ ,1973‬החנה מוחמד בודיה את מכוניתו ברחוב דה‪-‬פוסה סן‪-‬ברנאר‬
‫שברובע הלטיני בפאריס‪ .‬הוא חמק בחשאי אל מעבר לרחוב כדי לבלות את הלילה בחברת ידידה‪ .‬זמן‬
‫רב היה ידוע כרודף נשים המפיל ברשתו את נשות השמאל הקיצוני חובבות הערבים‪ .‬למוסד היה‬
‫קשה לאתר אותו משום שכאיש תיאטרון נהג להתחפש בכל יום לדמות אחרת‪ .‬ברם‪ ,‬דרך שיחות‬
‫החולין של נשות פאריס התחקו הסוכנים גם אחריו‪ .‬למחרת‪ ,‬בשעה ‪ 11‬בבוקר הוא יצא את הבניין‬
‫כשהוא מחופש לאשה כהרגלו‪ .‬כמו שנהג תמיד‪ ,‬גם בפעם הזו בחן היטב את מכוניתו בטרם נכנס‬
‫לתוכה‪ .‬לאחר שלא העלה דבר בבדיקותיו המקיפות התניע את רכבו‪ .‬הוא כמובן נהרג בו במקום‪.‬‬
‫גירסה ‪( :2‬פרש)‬
‫כמנהל תיאטרון הוא החליף בזריזות זהויות‪ ,‬בגדים‪ ,‬כתובות‪ .‬המעקב אחריו היה קשה ביותר‪.‬‬
‫כשהיו כבר על סף ייאוש‪ ,‬החליטו אנשי המוסד לארוב לבודייה במעברים התת‪-‬קרקעיים להולכי‬
‫רגל‪ ,‬שמתחת לכיכר "אטואל"‪ ,‬שער הניצחון‪ .‬הם ידעו כי הוא נוהג לעבור שם כל בוקר‪ ,‬אך לא‬
‫ידעו באיזו מ‪ 12-‬המנהרות יבחר‪ .‬באותו בוקר הוצבו אנשי מוסד וסטודנטים ישראלים‪ ,‬שגויסו‬
‫במיוחד‪ ,‬וכולם חיפשו בעיניהם בתוך קהל האלפים את מוחמד בודייה‪ .‬והלא ייאמן קרה‪ :‬הוא‬
‫נמצא‪ .‬מאותו הרגע‪ ,‬לא הירפו ממנו‪.‬‬
‫כעבור ימים אחדים התעורר בודייה אצל אחת מפילגשיו‪ ,‬אכל ארוחת בוקר‪ ,‬שתה קפה‪ ,‬התלבש‪,‬‬
‫ירד למכוניתו‪ ,‬התניע אותה – והתפוצץ‪.‬‬
‫כשלון הפעולה בלילהאמר‪ ,‬נורבגיה ‪1973‬‬
‫‪.Lillehammer‬‬
‫בניגוד לרוב פעולות החיסול‪ ,‬דווקא המידע על עלי חסן סלאמה (אשר נודע בכינוי "הנסיך האדום") הגיע‬
‫מספר ימים בלבד לפני הפעולה עצמה‪ .‬מייק הררי‪ ,‬מפקד יחידת המבצעים "קיסריה"‪ ,‬אסף בחופזה‬
‫צוות בן שישה אנשים‪ .‬בצוות נמנו‪ :‬סלביה רפאל (תחת שם הכיסוי פטרישיה רוקסברג) ושותפה אברהם‬
‫גמר (תחת הכיסוי של אזרח בריטי בשם לסלי אורבאום) סוכן המוסד הבכיר דן ארבל (תחת השם דן‬
‫ארט)‪ ,‬צבי שטיינברג‪ ,‬מיכאל דורף וסוכנת זוטרה ללא נסיון קודם בשם מריאן גלדניקוף‪ ,‬אשר נשלפה‬
‫כמה ימים לפני כן מעבודתה האזרחית בתור מהנדסת מחשבים והובאה על תקן מתורגמנית‪ ,‬בשל‬
‫שליטתה בשפות הסקנדינביות‪.‬‬
‫צוות המוסד עקב אחרי בכיר באש"ף‪ ,‬אשר יצא מהמטה הראשי של הארגון בז'נבה אל עיירת נופש‬
‫קטנה בנורבגיה בשם לילהאמר ששוכנת כ‪ 165-‬ק"מ צפונית לאוסלו‪ .‬בלילהאמר נפגש אותו בכיר ומסר‬
‫ניירות ל אחמד בושיקי‪ ,‬אשר זוהה בטעות כעלי חסן סלאמה ‪ -‬ראש ארגון "ספטמבר השחור"‪ .‬מיד החלה‬
‫עבודת העיקוב אחרי בושיקי‪ .‬עבודת העיקוב נחשבה מרושלת ואף חובבנית‪ ,‬כשהצוות הישראלי מושך‬
‫תשומת לב מיותרת בעיירה הקטנה‪ .‬לחלק מעבודת העיקוב מונתה המתורגמנית מריאן גלדניקוף‪,‬‬
‫שדווקא היא הייתה זו שהתריעה כי בושיקי אינו דומה לדעתה לדמותו של עלי המופיע בתמונה‬
‫שברשותם‪ .‬למרות התרעה זו‪ ,‬המבצע נמשך (בין סלאמה לבושיקי אכן היה דמיון רב)‪.‬‬
‫כשלון הפעולה בלילהאמר ‪ /‬המשך‬
‫ב‪ 21-‬ביולי ‪ 1973‬דיווחה סילביה רפאל לחוליית היורים שהמטרה עלתה על האוטובוס בדרך לביתה‪.‬‬
‫כשהגיע בושיקי בשעה ‪ 10:40‬לתחנה‪ ,‬ירדו מהאוטובוס הוא ואישתו ההרה‪ .‬מיד ניגשו אליו שני יורים‬
‫וירו לגופו מטווח קצר ‪ 13‬כדורים ואף ביצעו וידוא הריגה‪ .‬שניות לאחר מכן הגיע למקום מפקד היחידה‬
‫מייק הררי‪ ,‬ולאחר שראה במו עיניו את הגופה הכריז על המבצע כמוצלח ודיווח לכך לראש המוסד‪,‬‬
‫ששהה באותה עת באוסלו‪.‬‬
‫כבר למחרת נתפשו מריאן גלדניקוף ודן ארבל בשדה התעופה כשעמדו להחזיר את כלי הרכב שנשכרו‬
‫למטרת המבצע‪ .‬הנורבגים ניצלו היטב את חרדתו של ארבל ממקומות סגורים (קלסטרופוביה) וגרמו לו‬
‫להסגיר את מיקומה של דירת הסתרים שבה שהו סילביה רפאל ושותפה אברהם גמר‪ .‬סילביה ואברהם‬
‫ציפו לשובם של שאר חברי החוליה‪ ,‬אך במקומם הגיעה משטרת נורבגיה ועצרה גם אותם‪.‬‬
‫צבי שטיינברג ומיכאל דורף נתפשו בביתו של יגאל אייל‪ ,‬קצין הביטחון של שגרירות ישראל במקום‪,‬‬
‫דבר שהוביל לסערה ציבורית גדולה בנורבגיה‪ .‬אייל הוכרז כאישיות בלתי רצויה (נון גרטה פרסונה) ועזב‬
‫את נורבגיה באוגוסט ‪ .1973‬בניגוד לשאר חברי החולייה‪ ,‬רפאל דבקה בסיפור הכיסוי שלה ולא נשברה‬
‫בחקירתה‪ ,‬ורק לאחר חודשים רבים הסגירה את שמה ומקום הולדתה‪.‬‬
‫משפט לילהאמר‬
‫בינואר ‪ 1974‬נפתח המשפט כנגד העצורים‪ .‬בפסק הדין ב‪ 2-‬בפברואר קבע בית המשפט כי "שירות המודיעין‬
‫הישראלי עמד מאחורי המשימה"‪.‬‬
‫בית המשפט זיכה את מיכאל דורף‪ ,‬אך את יתר החבורה הרשיע בית המשפט וגזר עליהם עונשי מאסר שונים‪.‬‬
‫• צבי שטיינברג נמצא אשם בריגול בלתי חוקי ונגזרה עליו שנת מאסר אחת‪.‬‬
‫• מריאן גדלינקוף נמצאה אשמה בסיוע להריגה בשוגג ונגזרו עליה שתיים וחצי שנות מאסר‪.‬‬
‫• דן ארבל נמצא אשם בסיוע לרצח ונגזרו עליו חמש שנות מאסר‪.‬‬
‫• אברהם גמר נמצא אשם בסיוע לרצח ונגזרו עליו חמש וחצי שנות מאסר‪.‬‬
‫• סילביה רפאל נמצאה אשמה בסיוע לרצח ונגזרו עליה חמש וחצי שנות מאסר‪.‬‬
‫לאחר לחצים מדיניים על ממשלת נורבגיה מצד מדינת ישראל‪ ,‬שוחררו כל העצורים לאחר שריצו כשליש מהתקופה‬
‫שנקבעה בגזר הדין‪.‬‬
‫ב‪ 1996-‬הביעה ממשלת ישראל צער (אך לא הודתה באשמה) על הריגתו של בושיקי‪ ,‬והסכימה להעביר תשלום‬
‫פיצויים על סך ‪ 400‬אלף דולר לבנו של בושיקי שחי בנורבגיה‪.‬‬
‫היכן פעל המוסד ב"זעם האל"‬
‫לילהאמר‬
‫לונדון‬
‫פריז‬
‫רומא‬
‫אתונה‬
‫בירות‬
‫ניקוסיה‬
‫הפוגה‬
‫לאחר פרשת ליליהאמר שבה הולך שולל המוסד‪ ,‬והתנקש במלצר מרוקאי בנורבגיה במקום בעלי‬
‫חסן סלאמה‪ ,‬באה מלחמת יום הכיפורים וישראל נאלצה להפסיק את המרדף אחר חברי‬
‫"ספטמבר השחור"‪ .‬בינתיים התפטרה גולדה מראשות הממשלה‪ ,‬ולא ברור היה אם ההנחיה‬
‫לחסל את כל מתכנני טבח מינכן עומדת בעינה‪.‬‬
‫יצחק רבין‪ ,‬שהיה לראש ממשלה‪ ,‬התמודד בהצלחה יתרה עם חטיפת מטוס 'אייר פראנס'‬
‫כשהורה על 'מבצע אנטבה'‪ .‬אך בביירות המשיך לחיות בשלווה עלי חסן סלאמה‪ ,‬קצין המבצעים‬
‫של הארגון הרצחני‪ ,‬ובנו של מי שביקש להרעיל את בארות המים של תל אביב בשליחות‬
‫הנאצים‪.‬‬
‫רציחתם של שלושים וחמישה נוסעי אוטובוס הדמים‪ ,‬הזכירה לממשלת ישראל בראשות מנחם‬
‫בגין שהמחבלים הפלשתינאים מהווים עדיין איום חמור לביטחון אזרחי המדינה‪ .‬בגין‪ ,‬כמו‬
‫גולדה לפניו‪ ,‬הורה למצוא את האשמים ברצח המתועב ולבוא עמם חשבון‪.‬‬
‫הזרוע הארוכה של ישראל שוב עמדה לפגוע בטרוריסטים הנפשעים‪.‬‬
‫עלי חסן סלמה‬
‫והגברת מרחוב מדאם קירי‬
‫בנובמבר ‪ 1978‬הגיעה לבירות רווקה בריטית בשם אריקה צ'אמברס‪ .‬במהרה נודעה כטיפוס תימהוני ומוזר למדי‪ ,‬אולם‬
‫בלתי מזיק‪ .‬היא נהגה לצאת לרחוב ובידיה קערות עמוסות מזון כדי להאכיל את החתולים שעימם שוחחה בעניין רב‪ .‬מלבד‬
‫יצורים אלה‪ ,‬לא יצרה צ'אמברס קשר עם אף אדם אחר‪ .‬שכניה שהכירוה אך מעט סיפרו שגם לצייר חיבבה‪ ,‬אך היתה חפה‬
‫מכל כישרון אומנתי‪ .‬אף אחד לא שיער בליבו שהעלמה צ'אמברס שכרה את הדירה בקומה השמינית כדי להשקיף על רחוב‬
‫מאדאם קירי במרבית שעות היממה‪.‬‬
‫ב‪ 21-‬בינואר ‪ 1979‬עזב פיטר שרייבר את מלון 'מדיטראנה' בביירות ויצא לרחוב מאדאם קירי‪ .‬שם החנה את מכונית‬
‫הפולקסוואגן גולף ששכר‪ ,‬עצר מונית וביקש להגיע לנמל התעופה‪ .‬כשהמריאה טיסתו מלבנון ישבה אריקה צ'אמברס מול‬
‫החלון ובהתה במכונית הגולף שחנתה בקרבת ביתה‪.‬‬
‫ביום למחרת התעורר רונלד קולברג בשעה בוקר מוקדמת‪ .‬הוא לבש את החליפה מחויטת שהצטייד בה‪ ,‬ויצא את מלון‬
‫'רויאל גארדן' בביירות לפגישת עסקים בג'וניה‪ .‬הוא אמנם נרשם מאוחר יותר במלון 'מונמארטר'‪ ,‬אבל בינו לבין עצמו ידע‬
‫כי את הלילה יעשה בספינת חיל הים הישראלי‪ .‬עתה נותר לו להחזיק אצבעות לעמיתתו שתחבור אליו לקראת ערב‪.‬‬
‫אריקה צ'אמברס מיאנה לעזוב את חלון דירתה אפילו לרגע אחד‪ .‬היא ציפתה במשך כל אותן שעות להופעתן של שתי‬
‫מכוניות שאחריהן נהגה לעקוב בתשומת לב רבה כבר ימים ארוכים‪ .‬מעט לפני השעה ארבע אחר הצהריים החלו שני כלי‬
‫הרכב להתקדם אל עבר הרחוב שבו התגוררה‪ .‬צ'אמברס נשמה נשימה ארוכה‪ .‬פיה נפתח לרווחה‪.‬‬
‫מכונית השברולט המסחרית וג'יפ הלאנד רובר עשו את דרכם באיטיות משונה במורד רחוב ורדן‪ ,‬ואז פנו לרחוב מאדאם‬
‫קירי‪ .‬כשהפרידו ביניהם לבין מכונית הגולף רק חמישה מטרים‪ ,‬הפעילה אריקה צ'אמברס את מנגנון השלט הרחוק‪.‬‬
‫חמישים ק"ג של חומר נפץ פלסטי התפוצצו בעוצמה רבה‪ ,‬ולא הותירו שום סיכוי לשמונת הגברים שנסעו בשתי המכוניות‪.‬‬
‫עלי חסן סלאמה‪ ,‬שתכנן את פעולת החטיפה במינכן ואף פיקד עליה‪ ,‬נקרע לאלפי גזרים‪ .‬נקמתה של ישראל הושלמה‪ .‬ארגון‬
‫"ספטמבר השחור" חדל להתקיים‪.‬‬
‫המחיר‬
‫המחיר‬
‫אי אפשר שלא להזכיר במסגרת זו גם את מחיר המלחמה‪ .‬במדריד נרצח איש המוסד ברוך כהן‪ .‬כהן‬
‫נפגש עם פלשתיני בבית קפה‪ ,‬ובצאתו נורה על‪-‬ידי פלשתיני אחר‪ ,‬שארב לו‪ .‬מחליפו‪ ,‬אגב‪ ,‬היה גדעון‬
‫עזרא‪ ,‬השר לביטחון פנים‪.‬‬
‫בבריסל נפצע קשה‪ ,‬גם הוא בבית קפה‪ ,‬צדוק אופיר (טרבלסי) בעת שפגש "מקור" שהוגדר כבעייתי‪.‬‬
‫ובאוסלו נעצרו אנשי החוליה שהרגו בטעות בלילהאמר את המלצר אחמד בושיקי‪ .‬השישייה – דן ארבל‪,‬‬
‫מריאנה גלדניקוף‪ ,‬סילביה רפאל‪ ,‬אברהם גמר‪ ,‬צבי שטיינברג ומיכאל דורף – הועמדו לדין ונדונו‬
‫למאסר‪ ,‬אך שוחררו לאחר כשליש מהתקופות שנגזרו עליהם‪ .‬סילביה רפאל נפטרה ב‪.2005-‬‬
‫איפה הם היום?‬
‫• ‪ 3‬המחבלים מטבח מינכן‪ ,‬ששוחררו‪:‬‬
‫איתן הבר בראיון‪``:22/1/06 ,‬לפי הידוע לי‪ ,‬שלושתם חיו שנים לאחר‪-‬מכן בתימן‪ ,‬שם הלכו‬
‫כל הזמן עם הפנים לאחור מחשש שיפגעו בהם‪ .‬מה עלה בגורלם בהמשך‪ ,‬אני לא יודע‪ .‬נדמה‬
‫לי שאחד מהם מצא מאז את מותו``‪.‬‬
‫• סלביה רפאל‪( ,‬פרשת לילהאמר) ריצתה ‪ 22‬חודשים בכלא נורבגי (במקום ‪ 5‬וחצי שנים) ושוחררה‬
‫מהכלא על רקע סיבות בריאותיות בלחץ ממשלת ישראל‪ .‬ב‪ ,1978-‬לאחר ביטול הסעיף שאסר עליה‬
‫לדרוך על אדמת נורבגיה‪ ,‬שבה סילביה לאוסלו אך נזקקה לאבטחה אישית כבדה בשל איומי‬
‫ארגוני הטרור הפלשתינים לפגוע בה‪ .‬ב‪ ,1988-‬אחרי שבעלה יצא לגמלאות ובשל ניסיונות להתנקש‬
‫בחייה‪ ,‬עברו בני הזוג להתגורר בדרום אפריקה‪ .‬נפטרה בגיל ‪ 67‬והובאה לקבורה בישראל‪ .‬אנשי‬
‫המוסד ספדו לה‪.‬‬
‫מוחמד דאוד‪ ,‬מתכנן טבח מינכן‪ ,‬בתגובה לסרט‬
‫צבי זמיר בראיון ל"הארץ"‪17/2/06 ,‬‬
‫צבי זמיר בראיון ל"הארץ"‪17/2/06 ,‬‬