Transcript ניהול ושימוש במערכות מידע לוגיסטיות מרצ

‫ניהול ושימוש במערכות מידע לוגיסטיות‬
‫מרצה ד"ר איצקוביץ מאירה‬
‫מבוא למערכות מידע‬
‫אתגרי מערכת המידע‬
‫‪MIS Chapter 1‬‬
‫מערכות מידע הלכה למעשה – פרק ‪1‬‬
‫נושאים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אתגרי מערכת המידע‬
‫הגדרות בסיסיות‬
‫כיצד ננצל את טכנולוגיות‬
‫המידע ?‬
‫מהפכת המידע והסביבה‬
‫העסקית‬
‫תחזיות לעתיד‬
‫אתגרי הניהול‬
‫• חברות מבצעות מעבר ובנייה מחדש כחברות דיגיטאליות‪.‬‬
‫• חברות דיגיטאליות משתמשות באינטרנט ובטכנולוגיות‬
‫תקשורת להעברת מידע ונתונים באופן חלק בין חלקי‬
‫הארגון השונים‪ ,‬מזרז את קצב העבודה ותפוקותיה ויוצר‬
‫קישורים אלקטרוניים עם לקוחות‪ ,‬ספקים‪ ,‬וארגונים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫• כל סוגי הארגונים‪ ,‬קטנים וגדולים‪ ,‬משתמשים במערכות‬
‫מידע‪ ,‬רשתות‪ ,‬וטכנולוגיה של אינטרנט לנהל חלק הולך‬
‫וגדל מעסקיהם באופן אלקטרוני על מנת להשיג רמות‬
‫חדשות של יעילות‪ ,‬תחרותיות ורווחיות‪.‬‬
‫נקודת מבט עסקית על מערכות‬
‫המידע‬
‫• חברות אינן עוסקות במערכות מידע לצורך העיסוק‬
‫במערכות מידע !‬
‫• הן משתמשות בהן ע"מ לשפר את ביצועי החברה‪.‬‬
‫• מערכות מידע יכולות לתרום רבות לחברה‪:‬‬
‫– הקטנת הוצאות‬
‫– הגדלת רווחים‬
‫– שיפור האיכות ושביעות רצון העובדים והלקוחות‬
‫הסביבה העסקית של הארגון‬
‫•‬
‫הכלכלה המודרנית עוברת שינויים משמעותיים‬
‫ומושפעת ממספר גורמים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫גלובליזציה‬
‫מעבר מכלכלה תעשייתית עתירת עבודה לתעשייה‬
‫עתירת ידע‬
‫שינויים במבנה הארגון ובתפקידי העובדים‬
‫מעבר לארגון דיגיטאלי‬
‫‪ .1‬גלובליזציה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ייצוא מוצרים ללקוחות במדינות אחרות‪ ,‬ומערכת‬
‫משלוחים גלובלית‬
‫רכש חומרי הגלם מספקים במדינות אחרות‬
‫העברת פונקציות תכנון‪ ,‬ייצור‪ ,‬וניהול לעובדים‬
‫זולים במדינה אחרת‪ ,‬וקבוצות עבודה מפוזרות‬
‫גיאוגרפית‬
‫שיתוף פעולה עם שותפים עסקיים‬
‫תחרות גלובלית מאפשרת לצרכן לבחור‪ ,‬ומחייבת‬
‫את היצרנים להתייעל ע"מ לשרוד‬
‫‪ .2‬מעבר מכלכלה תעשייתית עתירת‬
‫עבודה לתעשייה עתירת ידע‬
‫• הכלכלות המפותחות (ארה"ב‪ ,‬יפן‪ ,‬גרמניה‪ )... ,‬עוברות‬
‫לכלכלה בה הייצור מתבצע במדינות בהן עלויות הייצור‬
‫נמוכות‪.‬‬
‫• כח האדם במדינות המפותחות עוסק בתעשיות עתירות‬
‫ידע המייצרות מוצרים ושירותים חדשניים‪ :‬תוכנות‪,‬‬
‫טלפונים סלולריים וכד'‬
‫כח העבודה בארה"ב‬
‫‪ .3‬שינויים במבנה הארגון ובתפקידי‬
‫העובדים‬
‫• ארגונים פחות היררכיים‪ ,‬פחות מרכוזיים ופחות‬
‫נוקשים‬
‫• ארגונים נדרשים להסתגל במהירות לתנאי שוק‬
‫משתנים‪ ,‬כמו גם לצרכים ודרישות חדשות‪.‬‬
‫• ארגונים נדרשים לגמישות בהתאמת משאבי‬
‫הייצור לצרכי השוק‪.‬‬
‫‪ .4‬מעבר לארגון הדיגיטאלי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מרבית התהליכים העסקיים מתבצעים בסיוע מחשבים‬
‫ותקשורת דיגיטאלית‬
‫מחשוב שרשרת האספקה לאוטומציה של התכנון ייצור‬
‫והעברת המוצרים ללקוחות‬
‫מערכת לניהול קשרי לקוחות למערכת שלמה‬
‫ואינטגרטיבית השמה את הלקוח במרכז העסקים של‬
‫הארגון‬
‫מערכת מידע אינטגרטיבית לארגון לחיבור כל מרכיבי‬
‫התוכנה הארגוניים למערכת אחת מקושרת ומתואמת‬
‫מערכת ניהול הידע המאפשרת לארגון לנתח את ביצועיו‪,‬‬
‫ללמוד‪ ,‬להפיק לקחים ולהתייעל‬
‫התפקיד של מערכות המידע‬
‫• מערכות מידע החלו באוטומציה של חישובים טכניים‬
‫מסובכים‪ ,‬החלו להשפיע על שליטת המנהל לאחר מכן‬
‫הפכו לחלק חשוב מהפעילויות העיקריות בארגון‪ .‬מערכות‬
‫המידע בארגון הדיגיטאלי ממלאות תפקיד הולך וגדל‬
‫וחשיבותן הולכת וגדלה‬
‫התפקיד של מערכות המידע ‪ -‬כיום‬
‫• מערכות המידע מאפשרות לחברות לנהל את‬
‫עסקיהן בסביבה העסקית המתוארת באמצעות‬
‫הכוח החישובי‪ ,‬ותשתיות התקשורת‪.‬‬
‫• מערכות המידע מהוות את התשתית לשיתוף‬
‫מידע‪ ,‬קבלת החלטות‪ ,‬עבודה משותפת‪ ,‬וקשר‬
‫תמידי עם הספקים והלקוחות‪.‬‬
‫מערכת המידע והסביבה‬
‫• מערכת מידע מכילה מידע על הארגון וסביבתו‪.‬‬
‫• מערכות המידע מבצעות שלוש פעילויות יסודיות‪ :‬קלט‪ ,‬עיבוד‪,‬‬
‫ופלט‪.‬‬
‫שימוש אפקטיבי במערכות המידע‬
‫• שימוש אפקטיבי במערכות‬
‫מידע דורש הבנה של‬
‫– ארגון – מבנה‪ ,‬אנשים‪,‬‬
‫פונקציות עסקיות‪ ,‬נהלים‬
‫– ניהול – ניצול ידע לקבלת‬
‫החלטות‬
‫– טכנולוגיה – תוכנה‪ ,‬חומרה‬
‫תקשורת‪ ,‬תשתית‬
‫הקשר בין הארגון למערכות המידע‬
‫• במערכות מודרניות יש תלות‬
‫הדדית גדלה בין אסטרטגיה‬
‫ארגון‪ ,‬כללים ונהלים ‪ ,‬לבין‬
‫מערכות המידע של הארגון‬
‫• שינוי באסטרטגיה‪ ,‬בכללים‪ ,‬או‬
‫בפרוצדורות דורש שינוי בציוד‪,‬‬
‫בתוכנה‪ ,‬במאגרי נתונים‪,‬‬
‫ובטלקומוניקציה‬
‫• לעתים קרובות מה שהארגון‬
‫רוצה לעשות תלוי במה‬
‫שהמערכות שלו מאפשרות לו‬
‫לעשות‬
‫כיצד משפיעות מערכות המידע על הארגון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ארגונים שטוחים יותר‬
‫הפרדת המיקום מהעבודה‬
‫ארגון מחדש של תהליכי העבודה‬
‫הגדרה מחדש של גבולות הארגון‬
‫ארגונים שטוחים יותר‬
‫• מערכות המידע יכולות‬
‫להקטין את מספר רמות‬
‫הניהול בארגון על ידי כך‬
‫שהיא מספקת למנהלים‬
‫מידע המאפשר להם‬
‫לפקח על מספר יותר גדול‬
‫של עובדים‬
‫• מערכות המידע הופכות‬
‫את המידע נגיש גם‬
‫לדרגים הנמוכים ולפיכך‬
‫מאפשרים להם יותר‬
‫אוטונומיות‬
‫הפרדת המיקום מהעבודה‬
‫• מערכות המידע מאפשרות להפריד בין העבודה‬
‫לבין המקום בו היא מתבצעת‪:‬‬
‫– סוכני מכירות יכולים לעבוד בשטח‬
‫– עובדים יכולים לעבוד מהבית או מהרכב‬
‫– קבוצות עבודה מפוזרות‬
‫– שת"פ בין ארגונים‬
‫– ישיבות מקוונות‬
‫ארגון מחדש של תהליכי העבודה‬
‫– החלפת תהליכים ידניים‬
‫– עבודה מהירה ומדויקת יותר‬
‫– עבודה יעילה יותר‪ ,‬זולה יותר‪ ,‬ושירות טוב יותר‬
‫ללקוחות‬
‫לפני‪:‬‬
‫אחרי‪:‬‬
‫הגדרה מחדש של גבולות הארגון‬
‫• מערכות המידע מאפשרות לארגון לשתף פעולה‬
‫עם ספקים‪ ,‬לקוחות ושותפים עסקיים‬
‫– שיתוף מסמכים‬
‫– ניהול דיונים‬
‫– ביצוע מטלות תכנון ייצור וניהול משותפים‬
‫הארגון האלקטרוני‬
‫• חברות יכולות‬
‫להשתמש‬
‫באינטרנט‪,‬‬
‫אינטראנט‬
‫‪,‬ואקסטראנט‬
‫לפעולות עסקיות‬
‫של מסחר עם‬
‫לקוחות וספקים‪,‬‬
‫בשביל לנהל‬
‫תהליכים פנימיים‪,‬‬
‫ובשביל לתאם עם‬
‫ספקים ושותפים‬
‫אחרים‬
‫מהפכת האינטרנט‬
‫היכן ניתן למצוא מערכות מידע ?‬
‫• היכן לא ???‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בסופרמרקט (קופה‪ ,‬מלאי)‬
‫במוסך (מעקב טיפולים‪ ,‬מחסן חלפים)‬
‫בספרייה העירונית (קטלוג ספרים‪ ,‬ניהול מנויים)‬
‫בקו הייצור (ניהול מלאי חומרי גלם‪ ,‬שיבוץ עובדים‬
‫למשימות)‬
‫בחנות הכלבו (שרות לקוחות‪ ,‬ניהול ספקים)‬
‫בבנק (השקעות‪ ,‬עו"ש‪ ,‬משכנתאות)‬
‫בכביש (בקרת רמזורים)‬
‫בשדה הקרב (בקרת נשק‪ ,‬יישומי שו"ב)‬
‫במערכת החינוך (לימוד מרחוק‪ ,‬ניהול בתי ספר)‬
‫במשרד (עיבוד תמלילים‪ ,‬דואר אלקטרוני‪ ,‬יומן פגישות)‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫היכן ניתן למצוא מערכות מידע ?‬
‫במרפאה (ניהול תורים‪ ,‬תיק רפואי)‬
‫במשטרה (מאגר טביעת אצבעות ו‪ ,DNA-‬עבירות תנועה)‬
‫באוניברסיטה (גיליון ציונים‪ ,‬רישום לקורסים‪ ,‬תשלומי שכ"ל)‬
‫בצבא (זימונים לגיוס‪ ,‬שיבוץ ליחידה)‬
‫במשרד רואי חשבון (דוחות שנתיים‪ ,‬תלושי שכר‪ ,‬ניהול‬
‫ספרים)‬
‫במשרד עורכי דין (מאגר פסקי דין)‬
‫במערכות העיתונים (הוצאה לאור)‬
‫במשחק כדורסל (סטטיסטיקות)‬
‫בטלוויזיה (תמחור זמן פרסום‪ ,‬שיבוץ פרסומות)‬
‫במשרד כוח‪-‬אדם (שיבוץ מועמדים)‬
‫במסעדה (תפריט ממוחשב)‬
‫‪...‬‬
‫הגדרות בסיסיות‬
‫• נתונים (‪)data‬‬
‫– עובדות בסיסיות המתארות אירועים המתרחשים בארגון (ייצור‪,‬‬
‫מכירה‪ ,‬תשלום וכד')‬
‫• מידע (‪)Information‬‬
‫– נתונים שעובדו והם בעלי משמעות ורלוונטיות למשתמש‪.‬‬
‫הגדרות בסיסיות‬
‫• קלט‬
‫– אמצעי להזנת נתונים למערכת המידע‬
‫• עיבוד‬
‫– הפיכת נתונים למידע‬
‫• פלט‬
‫– הצגת הנתונים או המידע המעובד למשתמש או ליישום‬
‫המשתמש‬
‫• משוב‬
‫– פלט המוחזר כקלט לצורך הערכת תפקוד המערכת‬
‫אז מהי מערכת מידע ?‬
‫• מערכת מידע מורכבת מהמרכיבים הבאים‪:‬‬
‫– אנשים‬
‫• מהמנכ"ל ועד קו הייצור‪ ,‬אנשים מייצרים‪ ,‬מספקים שירותים‪,‬‬
‫פותרים בעיות ומקבלים החלטות‬
‫– חומרה ‪ -‬אמצעים‬
‫• מכשירים‪ ,‬מכונות‪ ,‬מחשבים‬
‫– התוכנה‬
‫• הוראות ופעולות המתבצעות ע"ג הנתונים ומעבדים אותם‬
‫למידע‬
‫– הנתונים‬
‫• הבסיס למידע‪ .‬מתייחסים לתנועות עסקיות‪ ,‬ייצור‪ ,‬מתחרים‪,‬‬
‫הלקוחות‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫אתגרי מערכות המידע‬
‫• מערכות המידע מתפתחות בקצב מהיר מאד‪,‬‬
‫והשינויים בה משפיעים מאד על החברות‪.‬‬
‫• ניהול‪ ,‬שימוש‪ ,‬ופיתוח מערכות מידע מציבים‬
‫אתגרים רבים לחברות ולמנהליהן‪:‬‬
‫– שיפור התחרותיות‬
‫– התאמה לסביבה העסקית‬
‫– פיתוח תשתיות התומכות במטרות העסקיות‬
‫– הערכת הערך של מערכות המידע‬
‫אתגר‪ :‬שיפור התחרותיות‬
‫• למרות השקעות מרובות בטכנולוגיות המידע‪,‬‬
‫הרבה ארגונים לא מפיקים את המיטב ממערכות‬
‫המידע‪.‬‬
‫• קניית תוכנה וחומרה משוכללת לכשעצמה אינה‬
‫מבטיחה הפקת הערך המיטבי‪ .‬לשם כך צריך‬
‫הארגון לעשות עיצוב מחדש‪ ,‬לבצע שינויים‬
‫והתאמות‪ ,‬ולטפל בחוסר יעילות‪.‬‬
‫• מחשוב התהליכים ללא עיצובם מחדש עלול‬
‫להוביל לאי מיצוי הפוטנציאל‪.‬‬
‫אתגר‪ :‬התאמה לסביבה העסקית‬
‫• הגידול המתמיד בסחר חליפין בין מדינות‪ ,‬ותהליכי‬
‫הגלובליזציה המואצים מציגים דרישות חדשות‬
‫ומשתנות למערכות מידע‪.‬‬
‫• התשתית הקיימת צריכה לאפשר פיתוח יישומים‬
‫חדשים אשר מציבים דרישות חדשות (אבטחת‬
‫מידע‪ ,‬ביצועים‪ ,‬וכד')‬
‫אתגר‪ :‬פיתוח ארכיטקטורה התומכת‬
‫במטרות העסקיות‬
‫• לחברות רבות יש תשתיות טכנולוגית מידע‬
‫שהושקע בהן הרבה כסף‪ ,‬והן אינן מאפשרות‬
‫התאמות ושינויים‪.‬‬
‫• במקרה כזה מערכת המידע מהווה אילוץ על‬
‫המטרות העסקיות של החברה במקום שתתן‬
‫מענה‪.‬‬
‫• לעתים אין דרך אחרת מלבד החלפת‬
‫הארכיטקטורה הקיימת בחדשה‪.‬‬
‫אתגר‪ :‬הערכת הערך של מערכות המידע‬
‫• כיצד למדוד את ביצועי מערכות המידע ותרומתן‬
‫ליעדים העסקיים של הארגון ?‬
‫• פיתוח ותפעול מערכת המידע מוצדק רק אם זה‬
‫משתלם (כלכלית)‪.‬‬
‫• ארגונים רבים לא יודעים להגיד כיום האם השקעות‬
‫במערכת המידע היו מוצדקות או שמא לא‪.‬‬
‫יתרונות מערכות המידע‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫השגת דיוק רב יותר ומהירות עצומה לעומת‬
‫חישובים ידניים‬
‫מידע ממוחשב מאפשר לבצע ביתר קלות אנליזות‬
‫המאפשרות לארגון לדעת מהר יותר על הרגלי‬
‫קנייה והעדפות של לקוחות‬
‫שיפור השירות ללקוח‪ :‬פחות תורים‪ ,‬פחות זמן‬
‫שיתוף מידע בין עובדי הארגון ובין ארגונים חוסך‬
‫זמן‪ ,‬ומגביר את הפריון‬
‫חסרונות של מערכות המידע‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ייעול תהליכי העבודה פירושו פחות משרות‬
‫מאפשר לאסוף מידע פרטי על אנשים ולפגוע‬
‫בפרטיותם‬
‫נפילת מחשבים עלולה לגרום לשיתוק הפעילות‬
‫העסקית‬
‫בעיות בריאות (מתח‪ ,‬כאבי פרקים‪ ,‬כאבי עיניים)‬
‫כתוצאה מעבודה מתמשכת מול המחשב‬
‫הפרה סיטונית של זכויות יוצרים‬
‫רשת ספריות הוידיאו "די‪.‬וי‪.‬דויד"‬
‫דויד‪ ,‬מנכ"ל רשת ספריות הוידיאו "די‪.‬וי‪.‬דויד" הגיעה‬
‫בוקר אחד למשרדו זועם במיוחד לאחר שקרא בעיתון‬
‫היומי כתבה במדור הצרכנות על בעיותיה של‬
‫"די‪.‬וי‪.‬דויד"‪ ,‬ובהצלחתן של ספריות וידאו מתחרות‪.‬‬
‫"סרט‪-‬נט" מושכת את הצעירים ע"י מתן אפשרות‬
‫להזמנת סרטים דרך רשת האינטרנט‪ ,‬ולקבלו עם‬
‫שליח‪" .‬סופר‪-‬סרט" מתגאה בעשרות סרטים חדשים‬
‫ובסניפים מרווחים בעיצוב היי‪-‬טקי‪ ,‬ובמבצעים‬
‫מדהימים ללקוחות חדשים ומתמידים‪ .‬רק "די‪.‬וי‪.‬דויד"‬
‫קיבלה ביקורות שליליות על סניפים מיושנים‪,‬‬
‫וידאומטים ישנים המתקלקלים לעתים קרובות ומבחר‬
‫סרטים המתחדש בעצלתיים‪.‬‬
‫"פולה!‪ ,‬שאג דויד באינטרקום למזכירתו הנאמנה‪,‬‬
‫הביאי לי את הדוחות האחרונים שלנו !!!"‪.‬נתוני‬
‫הדו"ח רק אישרו את התמונה העגומה‪ .‬ירידה תלולה‬
‫במכירות ובהכנסות‪ ,‬מספר לקוחות קטן משנה קודמת‬
‫והרעה חמורה במיוחד בחודשיים האחרונים‪ .‬בדיקת‬
‫התפלגות ההכנסות לפי אזורים הראתה שהירידה‬
‫משמעותית בעיקר באזורים בהם נפתחו סניפים של‬
‫המתחרים‪ .‬דויד כינס את כל ההנהלה הבכירה‬
‫לפגישת הנהלה דחופה‪ ,‬בה הוצגה הכתבה‪ ,‬והוצגו‬
‫נתונים‪ ,‬גרפים ודיאגרמות המראות את המגמות‪.‬‬
‫"רשת "די‪.‬וי‪.‬דויד" היא הרשת הותיקה והגדולה‬
‫ביותר בארץ‪ ,‬ולא ייתכן שמצבנו ידרדר כל‪-‬כך‪.‬‬
‫חייבים לעשות משהו" אמר דויד לנוכחים והטיל על‬
‫כל אחד בתחומו להציג תוכנית חירום כיצד לשפר את‬
‫מצב הרשת‪.‬‬
‫מנהלת השיווק גולדה החליטה לצאת במסע שיווקי‬
‫שתכליתו שינוי תדמית לרשת מובילה‪ ,‬חדשנית‪,‬‬
‫נועזת וצעירה‪ .‬ברל ממחלקת הרכש החליט לצאת‬
‫במסע רכש ולרכוש סרטים חדשים שיתאימו לתדמית‬
‫החדשה‪ ,‬חיים האחראי על מכשירי הוידאומט החליט‬
‫לפקח מקרוב יותר על הטכנאים ולוודא שתקלות‬
‫יתוקנו בהקדם האפשרי‪ .‬בשבועות הבאים הכינו‬
‫במחלקות השונות תוכניות מפורטות‪ .‬במחלקת הרכש‬
‫ביצעו במערכת הממוחשבת פילוח לפי קטגוריות של‬
‫קומדיות‪ ,‬דרמות‪ ,‬פעולה‪ ,‬ילדים‪ ,‬פנטזיה‪ ,‬סקס ‪ ,‬אימה‬
‫וקלאסיקות‪ ,‬ואף בוצעה חלוקת משנה לאזורים‪.‬‬
‫בעקבות הניתוח הוחלט על רכישת סרטי פעולה‬
‫למרכז‪ ,‬וסרטי ילדים ודרמות בפריפריה‪ .‬כמו כן נבחנו‬
‫אתרי האינטרנט של המתחרים והוחלט על רכישת‬
‫סרטים רבים שהמופיעים ברשימות אלו‪.‬‬
‫מחלקת השיווק בחנה את נתוני הלקוחות וגילתה‬
‫ירידה דרמטית במספר המנויים המצטרפים‪ ,‬וירידה‬
‫במספר המנויים המחדשים את המנוי‪ ,‬בעיקר באזורים‬
‫בהם קיימת נוכחות למתחרים‪ .‬מניתוח הנתונים‬
‫הסתבר כי בקרב המנויים היה רוב גדול של בני ‪+35‬‬
‫נשואים והורים לילדים‪ .‬הוחלט להתמקד באזורים‬
‫הבעייתיים‪ ,‬ולפתוח מועדון לקוחות‪ ,‬שיקנה הטבות‬
‫שונות לחבר בו‪ ,‬וחברות במועדון תוצע לכל לקוח‬
‫מזדמן ללא תמורה מצידו‪ .‬כל לקוח ימלא טופס פרטים‬
‫אישיים וכך יהיה ניתן לעקוב ולהגיע בעתיד גם‬
‫ללקוחות שאינם מנויים‪ .‬כל מנוי שתוקף המנוי שלו‬
‫עומד לפוג יקבל טופס חידוש מינוי עם שובר הנחה‪.‬‬
‫ניתוח פרופיל הלקוח והזמנותיו יוכל לאפשר שיווק‬
‫יזום לסרטים חדשים ע"מ להגדיל המכירות‪.‬‬
‫כמו כן הוחלט להקים אתר אינטרנט עם רשימת‬
‫סרטים מוצעים‪ ,‬עם אפשרות הזמנה וקבלת הסרט עם‬
‫שליח עד לבית‪ .‬האתר יכיל גם תקצירי סרטים‬
‫וביקורות כולל משובי לקוחות‪ ,‬וכן אפשרות להציע‬
‫סרטים חדשים‪.‬‬
‫מחלקת משאבי האנוש נדרשה לתכנן את מצבת כ"א‬
‫הנדרשת בעקבות השינויים‪ .‬גם שם בוצעו ניתוחים‬
‫לגבי חלוקת העומס בין הסניפים‪ ,‬ובדקו אפשרות‬
‫לנייד עובדים מסניפים עמוסים פחות לסניפים בהם‬
‫מתמקדת הרשת‪.‬‬
‫המחלקה הטכנית החליטה על חיבור כל מכשירי‬
‫הוידאומטים למחשב החברה באופן מקוון‪ ,‬והטמעת‬
‫תוכנת בקרה לקבלת אתרעות בזמן אמת על תקלות‪,‬‬
‫אשכול‪ ,‬מנהל הסניף המרכזי בת"א אליו הופנתה‬
‫תשומת לב רבה היה לחוץ‪ ,‬ולא רצה לפשל‪ .‬בשעות‬
‫היום הוא הסתובב בסניף‪ ,‬ובדק שהכול בסדר ובשעות‬
‫הערב עבר על הנתונים‪ ,‬בדק את בקשות הלקוחות‬
‫(כולל כאלו שלא ניתן היה למלא)‪ ,‬וביקש עותקים‬
‫נוספים ממחלקת הרכש לסרטים מבוקשים‪.‬‬
‫יוחנן ומנחם‪ ,‬שני עובדים בסניף היו עמוסי עבודה‪.‬‬
‫לאחר שהתרגלו לעבוד בעצלתיים לפתע גדלה‬
‫הפעילות‪ .‬סרטים חדשים שיש לסדר על המדפים‪,‬‬
‫לקוחות חדשים שצריך לעזור להם למלא טפסים‪,‬‬
‫ביקורות פתע של ההנהלה‪ ,‬ותנועה גדולה בסניף‪.‬‬
‫לאחר חודש הוחלט להעלות את שכר העובדים‬
‫ולהנהיג שיטת בונוסים חדשה המבוססת על מספר‬
‫המנויים החדשים (והמחודשים) שיזם העובד‪ .‬החיוך‬
‫חזר לפניהם‪ ,‬והמוטיבציה הרקיעה שחקים‪.‬‬
‫כהכנה לעתיד‪ ,‬החליט דויד על הקמת מחלקת מו"פ‬
‫שבתחום אחריותה יהיה להתארגן לעידן הפס הרחב‬
‫בו ניתן יהיה להזמין ולצפות בסרטים מקוונים ללא‬
‫צורך בקלטת‪ ,‬ע"מ שבעתיד תשמור "די‪.‬וי‪.‬דויד" על‬
‫המוניטין שלה כמובילה וחדשנית‪ ,‬ולא תיוותר שוב‬
‫מאחור ע"י מתחרותיה‪.‬‬
‫כעבור שנה התפרסמה בעיתון כתבה על זכייתה של‬
‫"די‪.‬וי‪.‬דויד" בפרס העסק המצטיין‪ .‬בישיבת ההנהלה‬
‫שכונסה לכבוד המאורע הודה דויד לכל הנוכחים ואמר‬
‫"זכינו באוסקר"‪.‬‬
‫שאלות בעקבות הסיפור‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מהי חשיבות המידע לארגון ?‬
‫כיצד מתקבלות החלטות ?‬
‫מי מקבל את ההחלטות ?‬
‫איזה מידע נדרש לו לשם כך ?‬
‫כיצד מגיע המידע למקבלי ההחלטות ?‬
‫מי מבצע את הפעולות הנגזרות מן ההחלטות ?‬
‫כיצד ניתן להשתמש במידע ע"מ לשפר את תהליכי‬
‫העבודה ואת תהליך קבלת ההחלטות ?‬
‫תהליך קבלת ההחלטות‬
‫• שלב הזיהוי‬
‫– האם קיימת בעיה המתבטאת באי התאמה בין המצב‬
‫הקיים ליעדים‪/‬נורמה מתוכננת ?‬
‫– האם קיימת הזדמנות לשיפור המצב הקיים ?‬
‫• שלב הניתוח והעיצוב‬
‫– איסוף נתונים ועיבודם למידע משמעותי‪ ,‬התווית‬
‫פתרונות חלופיים והערכתם עפ"י קריטריונים של‬
‫ישימות טכנולוגית‪ ,‬כלכלית‪ ,‬וארגונית‪ .‬כמו כן עמידה‬
‫באילוצי זמן ותקציב‬
‫• שלב הבחירה והבקרה‬
‫– קבלת החלטה בתנאי אי ודאות וניגוד אינטרסים‬
‫תהליך קבלת ההחלטות ומערכות המידע‬
‫• שלב הזיהוי‬
‫– מערכת המידע צריכה לספק דוחות שגרתיים‪ ,‬דוחות‬
‫חריגים ושאילתות אד‪-‬הוק המאפשרים זיהוי בעיות‬
‫• שלב הניתוח והעיצוב‬
‫– מודלים סטטיסטיים וחקר ביצועים לתמיכה בקבלת‬
‫ההחלטות לבחינת תוצאות חזויות בקבלת כל חלופה‪.‬‬
‫• שלב הבחירה‬
‫– בחינת פתרונות המוצעים והשוואתם ברשימת דוחות‬
‫מסכמים‪ ,‬סימולציות "‪ "what-if‬וניתוחי רגישות‪ ,‬משוב‬
‫על יישום ההחלטה‪.‬‬
‫תהליך קבלת ההחלטות ומערכות המידע‬
‫"די‪.‬וי‪.‬דויד"‬
‫• שלב הזיהוי‬
‫– מערכת המידע מתריעה על מגמת ירידה בחידוש מנויים באזור‬
‫שכונת רמת אביב בת"א‪.‬‬
‫• שלב הניתוח והעיצוב‬
‫– החלופות שנשקלו‪ :‬פרסום מסיבי‪ ,‬דיוור ישיר ללקוחות שלא חידשו‬
‫המנוי‪ ,‬סגירת הסניף או העברתו למיקום אחר‪ .‬נותחו עלויות‬
‫פרסום בערוצים השונים ונבדק קשר בין מסעי פרסום למכירות ע"י‬
‫רגרסיה‪ .‬נבדקה רשימת הלקוחות ונעשה סקר לבירור הסיבות‬
‫שהובילו לאי‪-‬חידוש המנוי‪ .‬כמו כן הוערכו עלויות הדיוור הישיר‬
‫וסיכויי הצלחתו‪ .‬לגבי החלופה השלישית נבדקה רווחיות הסניף‬
‫ביחס לסניפים אחרים‪ ,‬ונבדקו אתרים חדשים (קניון חדש שנפתח‬
‫לאחרונה באזור ומושך קהל רב)‪.‬‬
‫• שלב הבחירה‬
‫– הוצגו תרחישים המתארים את משמעות כל החלטה‪ ,‬והוחלט‬
‫לשפץ את הסניף (בהתאם לתוצאות סקר הלקוחות שהעיד על אי‬
‫שביעות רצון) ולפנות אל כל הלקוחות בדיוור ישיר‪.‬‬
‫סוגי החלטות‬
‫• החלטות מובנות‬
‫– החלטות הניתנות לתכנות אלגוריתמי‬
‫• אם לקוח לא מחדש את המנוי שלו תישלח התרעה למנהל‬
‫הסניף‪.‬‬
‫• החלטות לא מובנות‬
‫– החלטות שלא ניתנות לתכנות ודורשות אינטואיציה‬
‫והיגיון‬
‫• היכן כדאי למקם סניף חדש באזור פתח‪-‬תקוה‬
‫מטרות הארגון‬
‫הגדלת הרווח כספי‬
‫מקסימום‬
‫הכנסות‬
‫הגדלת כמות‬
‫נמכרת‬
‫מינימום‬
‫הוצאות‬
‫הגדלת מחיר‬
‫מכירה‬
‫הכנסות ממתן‬
‫שירות‬
‫הקטנת הוצאות‬
‫כח אדם‬
‫הקטנת הוצאות‬
‫חומרים‬
‫הקטנת הוצאות‬
‫תפעול‬
‫חשיבות המידע לארגון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫סיוע בקבלת החלטות‬
‫סיוע בניהול שוטף (מעקב אחרי רמות מלאי)‬
‫כלי ליתרון תחרותי (מעקב אחר הרגלי קניה)‬
‫כלי לשינויים ארגוניים‬
‫• תפקיד מערכת מידע לתמוך בתהליכים העסקיים‬
‫המתבצעים הארגון ע"מ לתמוך במטרותיו‬
‫העסקיות‪.‬‬
‫משתמשים‬
‫• מערכות המידע נועדו לשימוש העובדים לצורך‬
‫סיוע במילוי תפקידם בארגון‪.‬‬
‫• משתמש הוא עובד המשתמש במחשב לצורך‬
‫עבודתו לשם הזנת נתונים או ביצוע חישובים או‬
‫הפקת דו"חות‬
‫• מספר סוגי משתמשים‪:‬‬
‫– סיווג עפ"י תפקיד‬
‫• עובד‬
‫• מנהל‬
‫תפקידי העובד‬
‫• פקיד‪ ,‬מחסנאי‪ ,‬פועל ייצור‪ ,‬מנה"ח‪ ,‬איש מכירות‪,‬‬
‫קופאי‪ ,‬וכד'‪.‬‬
‫• העובד נזקק למערכת מידע לביצוע מטלות‬
‫שוטפות‬
‫– הזנת נתונים‬
‫– הפקת דו"ח‬
‫• העובד מכיר בד"כ פונקציות מעטות במערכת‪.‬‬
‫תפקידי המנהל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תכנון (של מה לעשות בעתיד)‬
‫ארגון (התכוננות לביצוע)‬
‫איוש (מציאת אנשים מתאימים והכשרתם)‬
‫הכוונה (על המשאבים לביצוע התוכניות)‬
‫בקרה (מעקב ניצול משאבים‪ ,‬מדידה בפועל‬
‫לעומת התכנון‪ ,‬וביצוע התאמות)‬
‫דרגות ניהול בארגון‬
‫• ניהול אסטרטגי — דרג בכיר (נשיא‪ ,‬סגן נשיא החברה‪,‬‬
‫מועצת מנהלים)‪ .‬עוסק בעיקר בהתוויות אסטרטגיה‪ ,‬תכנון‬
‫וארגון‪ ,‬השגת משאבים ופיקוח‪ ,‬ובקשרים עם מוסדות‬
‫השלטון וארגונים אחרים‪ .‬לא עוסק בתפעול שוטף‪ ,‬למעט‬
‫בעיות חריגות וחשובות‪.‬‬
‫• בקרה ניהולית — קביעת טקטיקה‪ ,‬קביעת יעדים לטווח‬
‫קצר‪ ,‬הקצאת משאבים‪ ,‬תכנון לו"ז‪ ,‬תיאום פעילויות‬
‫ביחידות השונות‪ ,‬בקרה‪( .‬מנהלי חטיבות‪ ,‬מנהלי מוצרים‪,‬‬
‫מנהלי כ"א‪ ,‬מנהלי כספים)‪.‬‬
‫• דרג תפעולי — פעולה שוטפת של היחידה‪ ,‬בקרה על‬
‫פעולת עובדים‪ ,‬מכונות ותהליכים (מנהל בקרת ייצור‪,‬‬
‫ראשי מחלקות‪ ,‬מפקחים‪ ,‬אחראי פרויקט)‪.‬‬
‫מערכות מידע בארגון‬
‫סוגי ומאפייני מידע לדרגי ניהול‬
‫דוגמאות למידע‬
‫אופייני‬
‫דרג ניהול‬
‫שימושי המידע‬
‫אסטרטגי‬
‫קביעת מטרות‬
‫תכנון טווח ארוך‬
‫תוכניות אב להשקעות‬
‫בפיתוח‬
‫פעילות מתחרים‪ ,‬העדפות‬
‫צרכנים‪ ,‬מגמות‪ ,‬תחיקה‪,‬‬
‫מצב כלכלי‪ ,‬היקפי מכירות‪,‬‬
‫עלויות‪ ,‬השקעות‪ ,‬דוחות‬
‫התקדמות וכד'‬
‫בקרה‬
‫יעדי טווח קצר‬
‫תיאום פעילויות‬
‫תכנון טווח קצר‬
‫בקרת פעילות יחידות‬
‫כמויות‪ ,‬הוצאות‪ ,‬כ"א‪,‬‬
‫השוואה לתכנית השנתית‪,‬‬
‫חריגים‬
‫תפעולי‬
‫תפעול שוטף‬
‫בקרת פעילות עובדים‬
‫בקרת תהליכים‬
‫בקרת מכונות‬
‫מלאי פריטים‪ ,‬סטטוס‬
‫לקוחות‪ ,‬תכניות עבודה‬
‫מפורטות‪ ,‬חריגים וכד'‬
‫מאפייני המידע לדרגי הניהול‬
‫בקרה‬
‫רמה‬
‫אסטרטגי‬
‫סוג מידע‬
‫נאסף עבור משימה נאסף עבור‬
‫משתמש‬
‫תפעולי‬
‫סטנדרטי‪,‬‬
‫מבנה קבוע‪,‬‬
‫תכולה קבועה‬
‫רמת דיוק‬
‫בפרטים‬
‫לא קריטית‬
‫(ממוצעים)‬
‫חשיבות‬
‫בינונית‬
‫קריטית‬
‫זמני עיבוד‬
‫תקופתי – ארוך‬
‫טווח‬
‫מגוונים‪ :‬פנימי‬
‫וחיצוני‬
‫תקופתי –‬
‫קצר טווח‬
‫בעיקר פנימי‬
‫מקוון‬
‫מקורות‬
‫מידע‬
‫פנימי‬
‫סוגי מערכות מידע‬
‫•‬
‫קיימים ‪ 6‬סוגים עיקריים של מערכות מידע‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫מערכות עיבוד נתונים ‪Transaction Processing -‬‬
‫‪Systems‬‬
‫מערכות מידע משרדיות ‪Office Information Systems -‬‬
‫מערכות עובדי ידע ‪Knowledge Work Systems -‬‬
‫מערכות תומכות החלטה ‪Decision Support Systems -‬‬
‫מערכות מידע ניהוליות ‪Management Information -‬‬
‫‪Systems‬‬
‫מערכות מידע להנהלה הבכירה ‪Executive support -‬‬
‫‪System‬‬
‫דוגמאות למערכות מידע בארגון‬
‫מערכות עיבוד תנועות ‪TPS‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אלו המערכות הנפוצות בארגון‬
‫מיועדות בעיקר לעובדים ולמנהלים התפעוליים‬
‫קליטת‪ ,‬עיבוד ואחסון הנתונים העסקיים הגולמיים היום‪-‬יומיים של‬
‫הארגון (הזמנות‪ ,‬פרטי עובדים רכש‪ ,‬מלאי‪ ,‬ש”ע‪ ,‬שכר‪ ,‬מכירות‪,‬‬
‫הנה”ח‪ ,‬וכד’)‬
‫מערכות עתירות טרנזקציות עדכון‬
‫גודל בסיס נתונים מ ‪ MB‬ספורים‪ ,‬למספר ‪ GB‬עד מערכות גדולות‬
‫‪.TB‬‬
‫מאחסן בדרך כלל נתונים לתקופה מצומצמת‬
‫מיועד לפעולות שוטפות‬
‫דרוש זמינות וזמני תגובה טובים‬
‫פלטים ברמת התנועה הבודדת‪ ,‬דוחו"ת סטנדרטיים‪.‬‬
‫לעתים אין קשר בין מערכות ‪ TPS‬שונות‪ ,‬לעתים אף‬
‫החומרה‪/‬תוכנה שונה‪ .‬לעתים הקשר חלקי (העברת נתונים בין‬
‫המערכות)‪ ,‬לעתים עובדות באינטגרציה (בסיס נתונים משותף)‬
‫מערכות עיבוד תנועות ‪TPS -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מערכות מידע ניהולי ‪MIS‬‬
‫מיועדות בעיקר למנהלים בדרג הביניים‪ ,‬משמשים לבקרת‬
‫הביצוע‪ ,‬תיאום והבנת פעילות הארגון‪.‬‬
‫מבוססות על המידע הנצבר במערכות ‪TPS‬‬
‫כולל דוחות סיכומים ברמות שונות (למשל סך מכירות יומי‬
‫ברמת חנות‪ ,‬וברמת אזור)‬
‫דוחות חריגים (הגדרת החריג כלולה בתוכנה)‬
‫דוחות תקופתיים ואד‪-‬הוק (על בסיס תקופתי‪ ,‬ועפ"י דרישה)‬
‫דוחות השוואתיים לתקופות מקבילות‪ ,‬למתחרים‪ ,‬למדדים‬
‫סטנדרטיים‬
‫ניתוח מגמות‪ ,‬תחזיות סטטיסטיות‬
‫זיהוי מוקדם של בעיות – השוואות רצוי למצוי‪ ,‬תכנון מול‬
‫בפועל‬
‫קבלת החלטות – מודלים מתמטיים‪ ,‬פיננסיים‪ ,‬סטטיסטיים‬
‫וכד' המסייעים בקבלת החלטות (מלאי‪ ,‬ייצור וכד')‬
MIS-‫ ל‬TPS ‫הקשר בין מערכות‬
TPS
Order Processing
MIS
SALES
DATA
System
ORDER FILE
Materials Resource
Planning System
PRODUCTION MASTER FILE
General Ledger
System
ACCOUNTING FILES
UNIT
PRODUCT
COST
MIS
REPORTS
PRODUCT
CHANGE
DATA
EXPENSE
DATA
MIS FILES
MANAGERS
‫דוגמא לדו"ח המופק ממערכת ‪MIS‬‬
‫מערכת מידע להנהלה הבכירה ‪ESS‬‬
‫• מרכזת ומציגה מידע תומך‬
‫החלטה משולב מתחומי‬
‫פעילות שונים של הארגון‪,‬‬
‫ומאפשרת לבצע הדמיות‬
‫וניתוחי רגישות‪.‬‬
‫• הפלט מיועד למנהלים בדרג‬
‫הגבוה ולמקצוענים (תכנון‬
‫אסטרטגי לכניסה לתחום‬
‫פעילות חדש)‪.‬‬
‫• מפיקה מידע סיכומי בחתכים‬
‫שונים‪ ,‬ברמות פירוט שונות‪,‬‬
‫עם יכולת השוואה בין תקופות‪.‬‬
‫מערכת מידע להנהלה הבכירה ‪ESS‬‬
‫• המידע נאסף ממערכות הארגון‪ ,‬וממקורות חיצוניים‪ ,‬אחת‬
‫לתקופה‪ ,‬לא ברמת הפרט‪ ,‬אלא ברמת הפירוט הנדרשת‪.‬‬
‫• מידע עדכני והיסטורי‪ ,‬השוואות לתקופות קודמות‪,‬‬
‫וסימולציה של העתיד‬
‫• מגוון גדול של דוחות ושאילתות במתכונת קבועה או עפ"י‬
‫דרישה‬
‫– פעילות המתחרים‪ ,‬מגמות בשוק‪ ,‬מוצרים חדשים‪ ,‬שווקים‬
‫חדשים‬
‫• קבלת מידע משלים ופירוט (‪ )drill-down‬לפי הצורך‪.‬‬
‫– בעיה במכירות בשבוע האחרון ‪ ‬חקר לפי אזורים ‪ ‬איתור‬
‫אזור בעייתי ‪ ‬חקר לפי מוצר ‪ ‬פעילות מתחרים ‪... ‬‬
‫• הפקה עצמית ע"י המנהל ע"י בחירה מתפריטים‪.‬‬
‫• הפקת שאילתות ישירות מעל מסד הנתונים‬
‫מערכות תומכות החלטה ‪DSS‬‬
‫• סיוע לפתרון בעיות מובנות למחצה‬
‫• מיישמות מודלים של קבלת החלטות (כמותי‪-‬סטטיסטי)‬
‫לצורך ניתוח בעיה מסוימת‪ ,‬ומציגה פתרונות אפשריים‬
‫– מערכת מסייעת להערכת עלויות חוזה‪ ,‬לקביעת שיעור הפרמיה‬
‫בפוליסת ביטוח חיים‪ ,‬או לקביעת רמת מלאי מינימום לפריט‬
‫מלאי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המידע יכול להיאסף מנתוני מערכות שונים של הארגון‬
‫ומנתונים נוספים‪.‬‬
‫ניתן לבצע הדמיות (‪ ,)what-if‬או השפעת תוצאות‬
‫אפשריות על נתונים (‪ ,)goal seeking‬ולבצע ניתוחי‬
‫רגישות‪.‬‬
‫המערכת אינה מקבלת את ההחלטה‪ ,‬אלא האדם‪.‬‬
‫זמן פיתוח קצר‪ ,‬והמערכת נפרדת ועצמאית (גיליון‬
‫מרכיבי מערכות תומכות החלטה‬
‫‪DSS‬‬
‫• ‪ DSS Database‬מכיל‬
‫נתונים שנאספו ממקור‬
‫אחד או יותר‪.‬‬
‫• ‪DSS Software‬‬
‫‪ Systems‬הם כלי ניתוח‬
‫ואנליזה כגון פונקציות‬
‫סטטיסטיות‬
‫• ‪ User Interface‬מספק‬
‫ממשק גמיש המאפשר‬
‫"דיאלוג"‪.‬‬
‫דוגמה למערכת ‪DSS‬‬
‫מערכת לפילוח לקוחות לצורך בניית קמפיין פרסומי‬
‫מערכות עובדי ידע ‪KWS‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מסייעות לעובדים מקצועיים בתפקידי ייעוץ ומחקר‪.‬‬
‫אדריכלים‪ ,‬משפטנים‪ ,‬רופאים‪ ,‬פסיכולוגים‪,‬‬
‫חוקרים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬סטטיסטיקאים‪.‬‬
‫מערכות עצמאיות ונפרדות‪ ,‬ומיוחדות לתחום‬
‫פעילות מסוים‪.‬‬
‫דוגמאות‪ ,CAD/CAM :‬איתור פסקי‪-‬דין‪,SPSS ,‬‬
‫‪ ,CASE‬תוכנות מתמטיות‪ ,‬בחינות פסיכוטכניות‪,‬‬
‫וכד’‬
‫מערכות מידע משרדיות ‪OIS‬‬
‫• ייעול עבודת המשרד ושיפור התקשורת בין עובדים‬
‫• מערכות לניהול מסמכים‬
‫– עיבוד תמלילים‪ ,‬הוצאה לאור‪ ,‬אחסון ואחזור מסמכים‬
‫• מערכות לניהול משרד‬
‫– ניהול יומן פגישות‪ ,‬מעקב ביצוע החלטות וכד’‬
‫• מערכות תקשורת‬
‫– דואר אלקטרוני‪ ,‬העברת מסמכים‪ ,‬שיחות ועידה‪ ,‬פקס‬
‫• מערכות שיתוף ידע‬
‫– פורומים‪ ,‬נהלים‬
‫מערכות מידע בארגון‬
‫נקודת מבט פונקציונאלית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שיווק ומכירות‬
‫תכנון וייצור‬
‫פיננסים וניהול חשבונות‬
‫ניהול משאבי אנוש‬
‫שיווק ומכירות‬
Organizational
Level
Description
System
Operational
Enter, process, and track orders
Order processing
Knowledge
Identify customers and markets using
data
on demographics, markets, consumer
behavior, and trends
Market analysis
Management
Determine prices for products and
services
Pricing analysis
Strategic
Prepare 5-year sales forecasts
Sales trend
forecasting
‫תכנון וייצור‬
Organizational
Level
Description
System
Operational
Control the actions of machines
and equipment
Machine control
Knowledge
Design new products using the
computer
Computer-aided
design (CAD)
Management
Decide when and how many products
should be produced
Production
planning
Strategic
Decide where to locate new production
facilities
Facilities location
‫פיננסים וניהול חשבונות‬
Organizational
Level
Description
System
Operational
Track money owed the firm
Accounts
receivable
Knowledge
Design the firm’s portfolio of
investments
Portfolio analysis
Management
Prepare short-term budgets
Budgeting
Strategic
Plan long-term profits
Profit planning
‫ניהול משאבי אנוש‬
Organizatio
nal Level
Description
System
Operational
Track employee training, skills, and
performance appraisals
Training and
development
Knowledge
Design career paths for employees
Career pathing
Management Monitor the range and distribution of employee
wages, salaries, and benefits
Compensation
analysis
Strategic
Human
resources
planning
Plan the long-term labor force needs of
the organization
‫תשתיות מערכות המידע‬
‫לילה אחד הגיע עוזי לבית החולים "רפואה שלמה" כשהוא‬
‫חש בכאבים עזים בבטנו‪ .‬במשרד הקבלה הוא הזדהה‬
‫באמצעות תעודת הזיהוי שלו ופרטיו הוזנו למחשב‪ ,‬ונפתח‬
‫עבורו תיק אישי‪ .‬משם עבר עוזי למיון‪ ,‬שם נבדק ע"י רופא‬
‫תורן שביצע לו סדרת בדיקות אך לא זיהה את הבעיה‪.‬‬
‫הרופא הזין את נתוני הבדיקות למחשב‪ ,‬הדפיס פלט‬
‫המסכם את תוצאות בדיקות הקבלה‪ ,‬וצירף לתיק האישי‪.‬‬
‫הרופא החליט להעביר את עוזי למחלקה הפנימית לביצוע‬
‫בדיקות נוספות‪ .‬עם ההפניה בידו הלך עוזי למחלקה‬
‫הפנימית ונכנס למנהל המחלקה הפנימית שצפה בדיוק‬
‫במשחק כדורסל בטלוויזיה‪" .‬היכן התיק האישי שלך ?"‬
‫שאל מנהל המחלקה‪" .‬שכחתי אותו כנראה במיון‪ ,‬אבל‬
‫תוכל למצוא את כל הפרטים במחשב" השיב עוזי‪ .‬מנהל‬
‫המחלקה הניד בראשו בזלזול כלפי עוזי ואמר "מערכת‬
‫המחשב של המיון אינה קשורה למערכת של המחלקה‬
‫הפנימית‪ ,‬ולכן עליך לרדת בחזרה למיון ולהביא משם‬
‫את תיקך האישי‪ ,‬אחרת לא נוכל לטפל בך !"‬
‫עוזי החל לצעוד בחזרה למיון‪ ,‬תוהה מדוע האחריות‬
‫להעברת הנתונים הרפואיים מוטלת על החולים‪ .‬עוזי הגיע‬
‫למיון‪ ,‬אסף את תיקו וחזר למחלקה הפנימית‪ .‬לאחר‬
‫קבלתו למחלקה הפנימית נערכו לעוזי בדיקות נוספות‬
‫ועוזי שם לב שחלק מהבדיקות הן חזרה על הבדיקות‬
‫שכבר נעשו לו במיון‪ .‬כששאל לסיבה‪ ,‬נאמר לו שאין‬
‫בתיקו רישום על אותן בדיקות‪.‬‬
‫לאחר מכן נשלח עוזי לביצוע צילום רנטגן וחזר משם עם‬
‫תיקו האישי אחוז היטב בידו הימנית ותיק הצילומים הכולל‬
‫את אבחון הרנטגן בידו השמאלית‪.‬‬
‫לאחר יומיים של אשפוז קיבל עוזי מכתב שחרור‬
‫מהמחלקה הפנימית ומכתב הפנייה לרופא המשפחה עם‬
‫המלצות להמשך טיפול (אובחן אולקוס)‪ .‬בדרכו החוצה‬
‫עבר במשרד הקבלה לשם קבלת מכתב שחרור מבית‬
‫החולים ולהסדיר את התשלום דרך קופת החולים‪ .‬בקבלה‬
‫נדרש לתת את תיקו האישי‪ .‬עוזי תהה לשם מה נדרש‬
‫עכשיו שוב התיק‪ ,‬וכשהתברר שבלי התיק לא ניתן לקבל‬
‫מכתב שחרור חזר עוזי למחלקה הפנימית לחפש את‬
‫לאחר שהמתין כ‪ 15-‬דקות עד שפקידת הקבלה השלימה‬
‫את רישום פרטי התיק קיבל עוזי את מכתב השחרור‪,‬‬
‫ופנה לביתו ע"מ להתאושש מהיום הקשה שעבר עליו‪.‬‬
‫כשהגיע לביתו הסתכל בטופס השחרור‪ ,‬והבחין בכך‬
‫שבפרטי התשלום לחיוב מופיע יום אשפוז יחיד‪ ,‬וחלק‬
‫מהבדיקות והתרופות שקיבל לא מפורטים בו‪ .‬מאחר‬
‫והפעם הטעות לא חייבה אותו לחזור לבית החולים‪,‬‬
‫החליט הפעם עוזי להתעלם מהטעויות‪ ,‬והלך לישון‪.‬‬
‫בבוקר למחרת הגיע עוזי לסניף קופת החולים שלו והגיש‬
‫את טפסי התשלום ואת מכתב השחרור לפקיד הקבלה‪.‬‬
‫לאחר מספר דקות בהם המתין לאישור חתום על כך‬
‫שהתשלום יוסדר‪ ,‬פנה לרופא המשפחה שלו וקיבל‬
‫תרופות לטיפול באולקוס‪.‬‬
‫שאלות בעקבות הסיפור‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫איזו פגיעה נגרמת לאיכות הרפואית כתוצאה‬
‫מחוסר תשתית מתאימה למידע אינטגרטיבי ?‬
‫איזו פגיעה נגרמת לפריון העבודה בבית החולים‬
‫כתוצאה מחוסר תשתית מתאימה למידע‬
‫אינטגרטיבי ?‬
‫כמה כסף מפסיד בית החולים בגין בזבוז שעות‬
‫עבודה‪ ,‬חוסר עקביות במידע ורשלנות רפואית ?‬
‫כמה תלונות מקבל בית החולים מלקוחות מאוכזבים‬
‫?‬
‫כמה לקוחות מפסיד בית החולים לטובת בתי חולים‬
‫אחרים ?‬
‫עוד בעקבות הסיפור‬
‫• בשנות ה‪ 90-‬עברו מרבית בתי החולים מיישומים‬
‫מבוזרים לתשתית מידע אינטגרטיבית בה‬
‫משולבים יישומי בית החולים‪.‬‬
‫• המטרה‪ :‬שילוב הנתונים הרפואיים‬
‫והאדמיניסטרטיביים הדרושים לשם קבלת‬
‫ההחלטות החשובות‪.‬‬
‫• אי קיומו של שילוב זה מוביל לפגיעה בטיפול‬
‫הרפואי‪ ,‬ירידה בפריון העבודה‪ ,‬ולהפסד כספי‪.‬‬
‫הצורך הארגוני בשילוב מערכות מידע‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המשך המגמה של מחשוב תהליכים עסקיים דורשת‬
‫אינטגרציה בין מערכות‬
‫מפיתוח מערכות מידע "תפורות" לרכישת חבילות תוכנה‬
‫הנותנות פיתרון אינטגרטיבי‬
‫ניהול קשרי לקוחות כפילוסופית ניהול חדשה השמה את‬
‫הלקוח במרכז ודורשת אינטגרציה של פיסות מידע‬
‫הקשורות ללקוח המפוזרות במערכות שונות‬
‫מיזוגים ורכישות הדורשים אינטגרציה בין מערכות מידע‬
‫שונות‬
‫מעבר לעסקים באינטרנט הדורש חיבור ואינטגרציה בין‬
‫מערכות שונות לאספקת שירותי ‪ B2B, B2C‬וכד'‪.‬‬
‫גישות לשילוב מערכות מידע‬
‫• גישת ‪Top-Down‬‬
‫– הכנסת מערכת אינטגרטיבית חדשה במקום המערכות‬
‫העצמאיות הקיימות‪ .‬המערכת מוגדרת כשילוב ברמת‬
‫התהליכים העסקיים‪.‬‬
‫• גישת ‪Bottom-Up‬‬
‫– שימור המערכות הקיימות והשגת השילוב בין‬
‫המערכות באמצעות מתווכי חומרה ותוכנה‪ .‬הנתונים‬
‫"נגזרים" ו‪"-‬מועברים" ממערכת אחת לשנייה באמצעות‬
‫תוכנת תווכה (‪.)Middleware‬‬
‫סקירה היסטורית‬
‫‪1950‬‬
‫‪1960‬‬
‫‪ ‬יישומים מקומיים בפיתוח עצמי‬
‫‪1970‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪ ‬מערכות משולבות ברמת חלקי הארגון‬
‫‪1990‬‬
‫‪ ‬מערכות פתרון כולל ברמת הארגון (‪)ERP‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪ ‬מערכות בין‪-‬ארגוניות‪ ,‬שיתוף לאורך שרשרת‬
‫האספקה‬
‫חשיבות המידע לארגון הולכת וגדלה‬
‫פתרונות מקומיים בפיתוח עצמי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אוסף מערכות מקומיות‪ ,‬מרביתן בפיתוח עצמי‪ ,‬כל‬
‫מערכת מפותחת בנפרד‪ ,‬ביוזמה מקומית‪.‬‬
‫התפתחות הדרגתית לאורך הזמן‪ ,‬לאור הצרכים‬
‫המקומיים המשתנים בכל מחלקה‪.‬‬
‫אין כל קישור בין המערכות‪.‬‬
‫אין סטנדרטים של שיטות עבודה‪ ,‬סביבות פיתוח‪,‬‬
‫שפות תכנות‪ ,‬ממשק משתמש‪ ,‬ארגון קבצים‪.‬‬
‫אין תמיכה בתהליכים עסקיים שלמים‪.‬‬
‫חוסר עקביות בנתונים בין המערכות‪.‬‬
‫מערכות משולבות חלקית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מערכות שפותחו עבור הארגון או חלקים ממנו ועל בסיס‬
‫ניתוח מפורט של צרכיו ותהליכיו‪ ,‬או אבולוציה של מערכות‬
‫ישנות‬
‫גזירת נתונים בין מערכות ע"י ‪ Middleware‬הפועל לסינון‪,‬‬
‫סיכום המרת פורמטים והעברת נתונים בין מערכות‪.‬‬
‫טכנולוגיה מיושנת‪ ,‬מקשה מאד על ביצוע שינויים‬
‫והתאמות‪ ,‬ומקשה על יצירת ממשקים למערכות חדשות‬
‫הרבה נקודות כשל שעלול לגרום לאבדן מידע‪ ,‬חוסר דיוק‬
‫ומחסור בנתונים עדכניים‬
‫אין ראייה כוללת של התהליך העסקי השלם‬
‫התיעוד בד"כ לא תואם את המצב הקיים‬
‫מערכות כוללות לארגון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הסביבה העסקית המודרנית (גלובליזציה‪ ,‬מסחר‬
‫אלקטרוני‪ ,‬תחרות‪ ,‬טכנולוגיה) מחייבת חברות לשפר את‬
‫התחרותיות ע"י התייעלות‪ ,‬קיצור זמנים‪ ,‬ושיפור השירות‬
‫יישומים מקומיים ומערכות משולבות ברמת חלקי ארגון‬
‫לא מאפשרים לארגון לפעול כמכונה משומנת‪ .‬קשה‬
‫לאסוף מידע ממקורות שונים‪ ,‬בפורמטים שונים‪ ,‬וכל שינוי‬
‫קטן באחת המערכות דורש שינויים במקומות נוספים‬
‫לפיכך חברות רבות מחליפות בשנים האחרונות את‬
‫מערכות המידע הישנות במערכות כוללות לארגון‪.‬‬
‫מערכות אלו ידועות גם בשם ‪Enterprise Resource‬‬
‫‪.Planning – ERP‬‬
‫מערכת ‪ ERP‬הינה מערכת מידע אחת לארגון התומכת‬
‫בכל התהליכים העסקיים המרכזיים בארגון‬
‫מערכות כוללות לארגון‬
Business processes - ‫תהליכים עסקיים‬
Business Process
Functional Area
Assembling the product
Manufacturing and production
Checking for quality
Producing bills of materials
Identifying customers
Sales and marketing
Making customers aware of the product
Selling the product
Paying creditors
Finance and accounting
Creating financial statements
Managing cash accounts
Hiring employees
Evaluating employees’ job performance
Enrolling employees in benefits plans
Human resources
‫• תהליך עסקי‬
‫מתאר כיצד‬
‫העבודה‬
,‫מתבצעת‬
‫וכיצד היא‬
‫מאורגנת‬
‫• תהליך עסקי‬
‫יחיד מתייחס‬
‫לזרימת‬
‫עבודה אחת‬
‫המייצרת ערך‬
‫כלשהו לארגון‬
‫מערכות כוללות לארגון‬
‫דוגמה לתהליך עסקי‬
‫• תהליך עסקי הוא בדרך כלל חוצה גבולות‬
‫פונקציונאליים בארגון‪.‬‬
‫– לדוגמה תהליך המכירה‬
‫• כמה מערכות מידע "עצמאיות" מעורבות בתהליך ?‬
‫• כיצד זורם המידע בין המערכות הללו ?‬
‫מערכות כוללות לארגון‬
‫• נתונים שמוזנים למערכת מגיעים לבסיס הנתונים הארגוני‬
‫ומשפיעים מיידית על כל הפונקציות העסקיות הרלבנטיות‪.‬‬
‫– איש מכירות בבלגיה מזין נתוני הזמנה‪ ,‬ונתונים אלו זמינים מיידית‬
‫במפעל הייצור בסין‪ .‬המחסן עוקב אחר סטאטוס הייצור‪ ,‬ובהתאם‬
‫קובע את תאריך המשלוח‪ .‬מרכז שירות הלקוחות יכול לברר בכל רגע‬
‫נתון את סטאטוס ההזמנה ולעדכן את הלקוח‪ .‬נתוני המכירות והייצור‬
‫מתעדכנים מיידית‪ ,‬והדוחות העדכניים זמינים לצפייה במשרד‬
‫ההנהלה הראשית בלונדון‬
‫תהליכים עסקיים הנתמכים במערכות‬
ERP
Manufacturing processes, including inventory management, purchasing, shipping,
production planning, production scheduling, material requirements planning, and
plant and equipment maintenance
Financial and accounting processes, including accounts payable, accounts
receivable, cash management and forecasting, product-cost accounting, cost-center
accounting, asset accounting, general ledger, and financial reporting
Sales and marketing processes, including order processing, pricing, shipping,
billing, sales management, and sales planning
Human resource processes, including personnel administration, time accounting,
payroll, personnel planning and development, benefits accounting, applicant
tracking, and travel expense reporting
‫תכונות מערכת ‪ERP‬‬
‫• תפוצה נרחבת‬
‫– הרבה ארגונים משתמשים בתוכנה‪ ,‬היצרן מספק‬
‫תמיכה ‪ ,24X7‬עדכון גרסאות שוטף‪ ,‬תיעוד ברור‬
‫ועדכני‬
‫• היקף‬
‫– מקיף כמעט את כל הפעילויות העסקיות‪ .‬חוסך צורך‬
‫בשילובים והתאמות של מספר יצרנים ותחזוקה‬
‫מתמדת עם כל עדכון גרסה‪.‬‬
‫• אינטגרטיביות‬
‫– המודולים משולבים חזק‪ .‬הזנת נתון במערכת אחת‬
‫משפיע מיידית על כולם‬
‫תכונות מערכת ‪ERP‬‬
‫• גמישות‬
‫– כלים להתאמות תהליכים‪ ,‬מסכים‪ ,‬דוחות‪ ,‬שדות‬
‫ייחודיים‪ ,‬הרשאות וכד' ללא תכנות‬
‫• שיפור תהליכים‬
‫– תהליכים שתוכננו ע"י מיטב המומחים ומיושמים‬
‫בהרבה ארגונים בעולם‬
‫• בינלאומיות‬
‫– חבילות ‪ ERP‬רבות מיועדות לשוק בינלאומי ויש‬
‫להתאימם לחוקים ותקנות מקומיים‪ .‬יש תמיכה ברב‪-‬‬
‫מטבע‪ ,‬גיור לעברית וכד'‬
‫תכונות מערכת ‪ERP‬‬
‫• אי תלות בתשתיות‬
‫– בד"כ יישום אפשרי על מגוון פלטפורמות חומרה‪,‬‬
‫מערכות הפעלה‪ ,‬ומסדי נתונים‬
‫• טכנולוגיה‬
‫– מיושמת הטכנולוגיה המתקדמת ביותר‪ :‬ביזור‪,‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬מסחר אלקטרוני‪ ,GUI ,‬וכד'‬
‫• תהליך המימוש‬
‫– תהליך הטמעה מורכב‪ ,‬ארוך‪ ,‬ויקר‪.‬‬
‫– יישום בדר"כ ע"י בית תוכנה מתמחה ויועצים‬
‫‪ – ERP‬יתרונות‬
‫• יתרונות‬
‫– ראייה עסקית כוללת‪ ,‬שיפור באיכות הניהול‬
‫– אינטגרציה בין מערכות‪ ,‬בסיס לשפה משותפת בגין‬
‫בסיס נתונים משותף‪ ,‬שפה אחידה‬
‫– מגוון יישומים "מהקופסה"‬
‫– תהליכי עבודה משופרים‪ ,‬מדידה אפקטיבית‬
‫– כתובת אחת (ספק)‬
‫– טכנולוגיה מתקדמת‬
‫– עדכונים שוטפים‬
‫‪ – ERP‬חסרונות‬
‫• חסרונות‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫מורכבות שיכולה להתבטא בהטמעה ארוכה של מספר שנים עד‬
‫להשלמת המעבר למערכת ‪ ERP‬בכל הפונקציות העסקיות‬
‫השקעות גבוהות בטכנולוגיה ועלות גבוהה לטווח הקצר (עשרות‬
‫מיליוני ‪)$‬‬
‫עלויות אחזקה גבוהות ומתמשכות‬
‫שינויים משמעותיים בתהליכי העבודה הגורר לעתים קושי‬
‫ארגוני המצריך שינוי תפיסתי והתנהגותי של העובדים‬
‫והמנהלים‬
‫ויתור על המערכות הקיימות כולל כל ההשקעות בהן‬
‫ויתור על סודיות עסקית‬
‫מערכות כוללות לארגון‬
‫• מערכות ‪ ERP‬תוכננו במקור לתת מענה‬
‫לתהליכים עסקיים פנימיים בארגון‪ ,‬ולא לצורך‬
‫שיתוף גורמים חיצוניים‪ ,‬אך יצרני ‪ ERP‬מרחיבים‬
‫כיום את מוצריהם במספר כיוונים‪:‬‬
‫• מערכות ‪Customer Relationship – CRM‬‬
‫‪Management‬‬
‫• מערכות ‪Supply Chain Management – SCM‬‬
‫• מערכות ניהול ידע ‪Knowledge management – KM‬‬
‫מערכות ‪CRM‬‬
‫‪Customer Relationship‬‬
‫‪Management‬‬
‫• במקום לראות את הלקוח כגורם שיש לנצלו לצורך‬
‫קבלת הכנסות בטווח המיידי‪ ,‬כדאי להתייחס אליו‬
‫כאל נכס ארוך טווח שיש לשים אותו במרכז‬
‫העסקים‪.‬‬
‫• מערכת ‪ CRM‬היא מערכת מידע אינטגרטיבית‬
‫שמאפשרת לרכז את הטיפול בכל פריטי המידע מן‬
‫היחידות השונות הקשורים ללקוח ולפיכך לספק‬
‫שירות מהיר ויעיל ללקוח בנקודת שירות אחת‬
‫במקום להפנות אותו לגורמים שונים לבירור‬
‫והמשך טיפול‪ .‬מערכות ‪ CRM‬תומכות‬
‫באסטרטגיה המציבה את הלקוח במרכז העסקים‬
‫מערכות ‪CRM‬‬
‫מערכות ‪CRM‬‬
‫• מערכת ‪ CRM‬טובה מאפשרת גם לבצע ניתוחים‬
‫לצורך מענה על שאלות כגון‪:‬‬
‫– מהו הערך של לקוח מסוים לחברה לאורך תקופה ?‬
‫– מיהם הלקוחות הנאמנים ביותר ?‬
‫– מיהם הלקוחות הרווחיים ביותר ? מה הם קונים ?‬
‫• תוצאות הניתוח מאפשר לחברה להשיג לקוחות‬
‫נוספים‪ ,‬לשפר את השירות והתמיכה ללקוחות‬
‫קיימים‪ ,‬להתאים את הצעות המכירה לפרופיל‬
‫הלקוח‪ ,‬ולשמר לקוחות רווחיים‬
‫מערכות ‪SCM‬‬
‫‪Supply Chain Management‬‬
‫• מערכות ‪ SCM‬מתמקדות בקשרי הארגון עם‬
‫הספקים והשותפים העסקיים‪ .‬הן מאפשרות לתאם‬
‫פעילויות הקשורות ברכש‪ ,‬תכנון וייצור‪.‬‬
‫• הן מאפשרות תיאום של ספקים‪ ,‬יצרנים‪ ,‬מפיצים‪,‬‬
‫מחסנאים‪ ,‬מובילים ולקוחות על‪-‬מנת לחסוך זמן‪,‬‬
‫מאמצים ועלויות אחסנה יקרות‪.‬‬
‫• שרשרת האספקה מתייחסת לרשת של תהליכים‬
‫עסקיים הקשורים ברכש חומרי גלם‪ ,‬עיבוד לתוצרי‬
‫ביניים ומוצרים סופיים‪ ,‬והפצת המוצרים המוגמרים‬
‫לחנויות‪.‬‬
‫מערכות ‪SCM‬‬
‫מערכות ‪SCM‬‬
‫• חברות המיישמות ומתפעלות היטב מערכת ‪SCM‬‬
‫מקבלות מידע מלא על מועדי האספקה‪ ,‬כמויות תקלות‬
‫וכד' ויכולות לחסוך זמן‪ ,‬מאמצים וכסף ע"י תיאום מראש‪.‬‬
‫• מערכות מידע יכולות לסייע לחברות המשתתפות‬
‫בשרשרת האספקה בהיבטים הבאים‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫קבלת החלטה מה ומתי לייצר‪ ,‬לאחסן‪ ,‬ולהעביר‬
‫ביצוע הזמנות מהיר‬
‫מעקב אחר סטאטוס הזמנה‬
‫מעקב אחר רמות מלאי ובדיקת זמינות מלאי‬
‫הפחתת רמות מלאי‪ ,‬צמצום עלויות משלוח ואחסנה‬
‫מעקב אחר משלוחים‬
‫תכנון הייצור על בסיס נתוני הזמנות‬
‫ביצוע שינויים מהיר בתוכנית הייצור‬
‫מערכות ‪SCM‬‬
‫• חוסר יעילות בשרשרת האספקה כגון מחסור בחומרים או‬
‫מרכיבים‪ ,‬אי ניצול משאבי ייצור‪ ,‬רמות מלאי גבוהות‪,‬‬
‫עלויות הובלה גבוהות נגרם כתוצאה ממחסור במידע‬
‫מדויק‪ ,‬ובזמן‪.‬‬
‫• ייעול שרשרת האספקה יכול להביא לחסכון של עד‬
‫עשרות אחוזים בעלויות התפעול‪.‬‬
‫• ‪ Supply Chain Planning‬ו‪Supply Chain -‬‬
‫‪ Execution‬הם כלים המאפשרים לתכנן את הייצור‪,‬‬
‫לתזמן את ההזמנות‪ ,‬לבצע תחזיות של ההזמנות‪ ,‬ולנהל‬
‫את הפצת המוצרים‪ ,‬והמשלוחים‪ ,‬החזר סחורה וכד'‬
‫מערכות ‪SCM‬‬
‫• לצורך יישום שרשרת אספקה מוצלחת נדרשת אוירה של‬
‫שת"פ ואמון בין המשתתפים‪ ,‬והם נדרשים לכבד את‬
‫ההתחייבויות שלהם זה כלפי זה‬
‫מערכות ניהול ידע ‪KM‬‬
‫‪Knowledge management‬‬
‫• ארגון שלומד מניסיון יכול להשתפר‪.‬‬
‫• הארגון לומד על סמך מידע שנצבר בפעילויות‬
‫העסקיות השונות מתוך הארגון (נתוני ייצור‪,‬‬
‫הזמנות‪ ,‬כספים‪ )...‬ומחוצה לו (פעילות מתחרים‪,‬‬
‫תקנות ממשלתיות‪ ,‬וכד')‪.‬‬
‫• מערכות ‪ KM‬מאפשרות לארגון ליצור‪ ,‬לאסוף‪,‬‬
‫לאחסן‪ ,‬לשתף ולהעביר מידע‪.‬‬
‫מערכות ניהול ידע ‪KM‬‬
‫• יצירה‬
‫– כלים ייעודיים כגון ‪CAD‬‬
‫• הפצה ואחסון‬
‫– עיבוד תמלילים‪ ,‬ארכיון ממוחשב‪ ,‬דוא"ל‪,calender ,‬‬
‫מסדי נתונים‬
‫• שיתוף‬
‫– פורטל‬
‫– אינטראנט‬
Data Warehouse – ‫מחסני נתונים‬
‫ארכיטקטורת מערכת מחסן נתונים‬
‫מימדים‬-‫מסדי נתונים רב‬
)multi-dimensional databases(
multi-dimensional cube
‫מערכות ‪OLAP‬‬
‫• ‪OLAP = OnLine Analytical Processing‬‬
‫• סיפוק פתרונות לניתוח ואנליזה של בסיסי נתונים‬
‫רב מימדיים לצורך מתן מענה על צרכים ניהוליים‪.‬‬
‫• מאפשר הסתכלות מהיבטים שונים על אותם‬
‫נתונים‪ ,‬בחתכים מוכנים מראש בד"כ נתונים‬
‫אינטגרטיביים‪.‬‬
‫– הסתכלות על נתוני הזמנות פעם בחתך יעדים‪ ,‬פעם‬
‫בחתך מוצרים ופעם בחתך הזמנה‪.‬‬
‫– חריגים‪ ,‬מגמות השוואות בחתכים (לפי זמן למשל)‬
‫כריית מידע‬
‫• הפקת מידע לא ידוע וגילוי דפוסים‪ ,‬תבניות ‪ ,‬וקשרים‬
‫מוסתרים‪.‬‬
‫מסחר אלקטרוני (‪)e-commerce‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אינטרנט כמקום מפגש לקונים ומוכרים‬
‫עלויות תפעול נמוכות יותר‬
‫פרסום‪ ,‬סחורות‪ ,‬שירותים‪ ,‬תשלום‬
‫פרסונליזציה‬
)e-commerce( ‫מסחר אלקטרוני‬
Business-To-Business (B2B) ‫• קשר‬
Business-To-Customer )B2C( ‫• קשר‬
Customer-To-Customer )C2C( ‫• קשר‬
‫מסחר אלקטרוני‬
‫סוגי מודלים עסקיים חדשים‬
‫• חנות וירטואלית‪ :‬מציגה סחורה למכירה באתר‪ .‬כוללת‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫קטלוג המאפשר סקירה ובחירה של סחורה‪.‬‬
‫מנגנון קבלת הזמנות ותשלום‪.‬‬
‫סידורי אבטחה ופרטיות‪.‬‬
‫שירות לקוחות לטיפול באספקה‪.‬‬
‫• יתרונות‪:‬‬
‫– זמינות מסביב לשעון מסביב לעולם‪.‬‬
‫– נוחות ללקוח‪.‬‬
‫– יתרונות לוגיסטיים‪ :‬ניתן להציע מגוון גדול ללא אחזקת מלאי‬
‫גדול‪.‬‬
‫– דוגמא‪amazon.com :‬‬
‫מסחר אלקטרוני‬
‫סוגי מודלים עסקיים חדשים‬
‫• מכירה פומבית‬
‫– משמשת זירה בה גולשים משמשים כמוכרים או קונים‬
‫במכירה פומבית‪.‬‬
‫– המוכרים מציעים סחורה ומוכרים בהתאם למחיר‬
‫שנקבע ע"י הקונים‪.‬‬
‫– האתר גובה עמלה מכל מכירה‪.‬‬
‫• מכרז הפוך (‪)reverse auction‬‬
‫– הקונה קובע מחיר והתחרות היא בין המוכרים‪.‬‬
‫– דוגמא‪.Priceline.com, YourPrice.com :‬‬
‫– הכנסות האתר‪ :‬מעמלות‪.‬‬
‫מסחר אלקטרוני‬
‫סוגי מודלים עסקיים חדשים‬
‫• ספק מידע‪:‬‬
‫– מספק מידע תמורת תשלום או למנויים‪.‬‬
‫– דוגמאות‪Gartner, mapa.co.il :‬‬
‫• ספק תוכן‪:‬‬
‫– מספק תוכן חופשי לגולשים‪.‬‬
‫– פורטלים – קישורים למגוון אתרים ושירותים‪.‬‬
‫– הכנסות מפרסום‪.‬‬
‫• ‪Marketplace concentrator‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫מרכז מידע מספקים שונים לרשימת היצע מאוחדת‪.‬‬
‫מאפשר ביצוע הזמנות וקבלת תשלום‪.‬‬
‫הכנסות מעמלות על מכירה ודמי השתתפות‪.‬‬
‫דוגמא‪CNET.com :‬‬
‫מסחר אלקטרוני‬
‫סוגי מודלים עסקיים חדשים‬
‫• ‪On-line exchange‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫זירה המקשרת קונים רבים עם מוכרים רבים‪.‬‬
‫מאפשרת חיפוש קונים או מוכרים‪.‬‬
‫מאפשרת ביצוע מו"מ ותנועת מכירה בין הצדדים‪.‬‬
‫הכנסות‪ :‬עמלות‪.‬‬
‫דוגמא‪exchange.esteel.com :‬‬
‫• ‪Transaction Broker‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫מאפשר לקונים לראות מוצרים ומחירים ממקורות שונים‪.‬‬
‫מאפשר ביצוע עסקאות‬
‫הכנסות‪ :‬עמלות‪.‬‬
‫דוגמא‪E*Trade.com :‬‬
‫מסחר אלקטרוני‬
‫סוגי מודלים עסקיים חדשים‬
‫• מכירת מוצר דיגיטלי‬
‫– מציע מוצרים להורדה תמורת תשלום‪.‬‬
‫– דוגמאות‪ :‬אנטי‪-‬וירוסים‪ ,‬אתרי מוזיקה‪.‬‬
‫• ספק שירות מקוון‬
‫– מציע שירותים דרך האינטרנט תמורת תשלום או למנויים‪.‬‬
‫– דוגמא‪Xdrive.com :‬‬
‫• )‪Application Service Provider (ASP‬‬
‫– מאפשר שימוש בתוכנות דרך האינטרנט‪.‬‬
‫– הכנסות‪ :‬דמי שימוש למשתמש לתקופה‪.‬‬
‫– דוגמא‪MySAP.com :‬‬
‫מסחר אלקטרוני‬
‫התאמה אישית למשתמש‬
‫• מסחר אלקטרוני מאופיין בהתאמה אישית של מראה ותוכן‬
‫האתר לפי העדפות הגולש‪.‬‬
‫• יתרונות‪:‬‬
‫– עבור הגולש‪ :‬מיקוד לפי העדפותיו‪ ,‬נוחות‪ ,‬עניין‪.‬‬
‫– עבור המוכר‪ :‬שיווק אפקטיבי יותר‪ ,‬אפשרות להציע לקונה באופן‬
‫ממוקד ולהגדיל את סכומי הקניה‪.‬‬
‫• מאפיינים‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫למידת העדפות הקונה ע"פ הצהרתו (בשאלון) או ע"פ‬
‫התנהגותו בעבר‪.‬‬
‫פרסום ממוקד והמלצות לקונה בהתאם‪.‬‬
‫פניה אישית בכניסה לאתר‪.‬‬
‫פניה דרך ‪.email‬‬
‫מסחר אלקטרוני‬
‫אופן ביצוע תשלום‬
‫• הבעייתיות‪ :‬אבטחת מידע‪.‬‬
‫• שיטות תשלום‪:‬‬
‫– באמצעות כרטיס אשראי – ע"י שירותי חיוב המפעילים‬
‫מנגנוני אבטחה מתוחכמים‪.‬‬
‫– ארנק אלקטרוני ‪ -‬מאחסן את פרטי האדם וכרטיס‬
‫האשראי שלו ושולף אותם לצורך תשלום‪.‬‬
‫– מזומן אלקטרוני – תוכנה המותקנת אצל המשתמשים‬
‫מאפשרת להם לחייב ישירות את חשבונם בעת ביצוע‬
‫עסקה (עם עסקים המכבדים את המערכת)‪.‬‬
‫‪Mobile Commerce‬‬
‫• סחר אלקטרוני המקושר לאמצעים ניידים (טלפון‬
‫סלולרי‪ ,‬מכונית)‪.‬‬
‫• מאפשר רמה נוספת של התאמה אישית‪ :‬בהתאם‬
‫למיקום המשתמש‪.‬‬
‫– פרסום עסקים בסביבה נתונה‪.‬‬
‫– דווחי תנועה ומזג אויר‪.‬‬
‫• עדיין לא בשל לגמרי מבחינה טכנולוגית‪.‬‬
‫סוכנים חכמים ושימושיהם‬
‫• סוכן חכם הוא תוכנה‪ ,‬היכולה לפעול ברשת‪ ,‬מקבלת‬
‫החלטות ומבצעת פעולות עבור המשתמש‬
‫– הכרת ‪ /‬למידת העדפות המשתמש‬
‫– ביצוע משא ומתן ופעולות רכישה ומכירה עבור המשתמש‬
‫– אינטראקציה עם סוכנים נוספים‬
‫• דוגמאות‪:‬‬
‫– סוכן ה"מארגן נסיעה" עבור משתמש‪ :‬מוצא כרטיסי טיסה‪ ,‬מזמין‬
‫מכונית ומלון ע"פ העדפות המשתמש‪.‬‬
‫– סוכן המייצג משתמש במכירה פומבית‪ :‬משיג עבורו את המחיר‬
‫הנמוך ביותר האפשרי‪ ,‬פורש כאשר המחיר גבוה מדי‪.‬‬
‫מבנה מערך מחשוב כולל לארגון‬
‫‪ERP‬‬
‫‪PP‬‬
‫מבוא למערכות מידע‬
‫תשתיות מחשוב בארגון‬
‫נושאים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חומרה‬
‫תוכנה‬
‫תקשורת‬
‫רשת האינטרנט‬
‫סוגי מחשבים‬
107
Supercomputers
106
105
Cost
($)
Mainframes
104
Minis
103
Micros
102
Increasing system performance
‫‪MAINFRAME‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מוכר משנות ה‪60-‬‬
‫חוט שדרה המחשוב של ארגונים גדולים (עדיין)‬
‫מאפשרים להריץ הרבה תהליכים מורכבים ולטפל‬
‫בכמויות עצומות של מידע‬
‫תומכים במאות ואלפי משתמשים‬
‫גודל פיסי גדול‬
‫מחיר גבוה מאד‬
‫אחזקה יקרה‬
‫‪ IBM 360‬הוא דוגמה‬
‫טרמינל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫משמש כהתקן קלט ‪ /‬פלט בגישה למחשב המרכזי‬
‫אין לו מעבד משלו !‬
‫לעתים משתמשים במחשב אישי כטרמינל‬
‫למערכות הפועלות במחשב המרכזי‪.‬‬
‫ישנם טרמינליים ייעודיים (כספומט)‬
‫‪MINICOMPUTER‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שנות ה‪70-‬‬
‫עלות נמוכה וגודל פיסי קטן יחסית‬
‫מספר משתמשים קטן יותר עקב עוצמת עיבוד‬
‫נמוכה יותר‬
‫מחשבי סופר מיני משופרים (‪ )32 bit‬החליפו את‬
‫מחשבי המיני הישנים ומסוגלים לשרת ארגון של‬
‫מספר מאות משתמשים‬
‫ניתן לחבר ברשת מספר מחשבי סופר‪-‬מיני‬
‫‪ IBM AS/400‬הוא דוגמה‬
‫‪MICROCOMPUTER‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מחשב הכולל יחידת עיבוד‪ ,‬צג ומקלדת‬
‫קשור עצמאית להתקני חומרה נוספים כגון‬
‫דיסקים‪ ,‬כוננים מדפסת וכד'‬
‫‪ Apple‬יצאה ראשונה לשוק ב‪1977-‬‬
‫‪ IBM‬נכנסה לשוק ב‪ 1981-‬ויצרה סטנדרט ‪PC‬‬
‫מהירות הולכת וגדלה‪ ,‬קיבולות אחסון הולכות‬
‫וגדלות‪ ,‬מחיר הולך ויורד‬
‫– חוק "‪ "Gordon Moore‬מאינטל‪ :‬מהירות המעבד‬
‫תכפיל עצמה וגודלו של המעבד יקטן בחצי כל ‪18‬‬
‫חודשים‬
‫‪WORKSTATION‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מחשב ‪ MICROCOMPUTER‬לא מאפשר‬
‫הפעלת תוכניות מורכבות הדורשות חישובים‬
‫מסובכים‪ :‬תכנון וייצור‪ ,‬שרטוט‪ ,‬גרפיקה‪.‬‬
‫תחנות עבודה כוללות מעבדים משופרים ומיועדות‬
‫למשתמש בודד‪.‬‬
‫מחירם גבוה מ‪ ,PC-‬וההבדלים הולכים‬
‫ומטשטשים‪.‬‬
‫‪Silicon Graphics, Sun Workstation‬‬
‫מחשב על‬
‫‪SUPERCOMPUTER‬‬
‫• מחשבים סופר מהירים‬
‫המשתמשים בעשרות ומאות‬
‫מעבדים במקביל‪ .‬נבנו לטובת‬
‫תמיכה במודלים מתמטיים‬
‫מורכבים‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫פיסיקה גרעינית‪ ,‬חיזוי מזג אויר‪,‬‬
‫פיצוח הצפנות‪ ,‬סימולציות נשק‬
‫‪ Cray‬מייצרת מחשבים כאלו‬
‫כמעט לא בשימוש מסחרי‪ ,‬אלא‬
‫לשימושי מחקר בלבד‬
‫יקר מאד‪ ,‬ומוגבל בתפוצתו‬
‫מחשב רשת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מחשב רשת (‪ )Network Computer‬הם מחשבים‬
‫המיועדים ללקוח רזה מאד‪ .‬המחשב הוא בעל מעבד‬
‫חלש‪,‬עם מעט זיכרון‪ ,‬ואינו כולל כלל דיסק‪ ,‬ואת כל‬
‫התוכנות והנתונים בהן הוא משתמש הוא מוריד מהרשת‪.‬‬
‫מחשבי רשת הם זולים יותר‪ ,‬וניתן לנהלם ולעדכנם‬
‫מנקודה מרכזית ברשת‪ ,‬במקום תחזוקה לכל משתמש‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬בעת כשל תקשורת או נפילת השרת מחשבי‬
‫הרשת הופכים לחסרי ערך‪ ,‬ועבודת הארגון נפגעת‪.‬‬
‫יחד עם זאת מחירי מחשבי ה‪ PC-‬כל כך ירדו‪ ,‬שההבדל‬
‫במחיר זניח‪ ,‬ומרבית החברות מעדיפות לקנות מחשב‬
‫רגיל‪.‬‬
‫מחשב נייד‬
‫• מחשבים ניידים מודרניים משקלם ‪ 1-4‬ק"ג‪ ,‬עם‬
‫מסך שטוח ומקלדת אינטגרלית‪.‬‬
‫• ניתן לחברם לתחנת עגינה (‪)docking station‬‬
‫הכוללת צג עכבר‪ ,‬וכוננים חיצוניים‪.‬‬
‫• מחשבים ניידים מתקרבים ביכולותיהם למחשבים‬
‫שולחניים‪ ,‬אך עולים עליהן במחיר עקב החומרה‬
‫היקרה יותר‪.‬‬
‫מחשב כף יד‬
‫• קטנים עד כדי גודל של כיס ז'קט‪ .‬ניתן לנהל בהם‬
‫יומן‪ ,‬לערוך מסמכים‪ ,‬לקבל ולשלוח הודעות‪ ,‬וכיום‬
‫אפילו להתחבר לאינטרנט‪.‬‬
‫– ‪)PDA( Personal Digital Assistant‬‬
‫– ‪Palm‬‬
‫– ניתן באמצעות כבל (או קרן אינפרא אדומה) לחבר את‬
‫המחשב השולחני למחשב כף היד לצורך סנכרון‬
‫והעברת נתונים‪.‬‬
‫מחשבים ייעודיים‬
‫• כל המחשבים שצוינו עד כה הם מחשבים‬
‫המיועדים למטרה כללית‪ .‬ישנם גם מחשבים‬
‫ייעודיים (‪ special-purpose‬או ‪)dedicated‬‬
‫המפותחים למשימות מוגדרות‪ ,‬כגון התקנים‬
‫אלקטרונים‪,‬מכוניות וכד'‬
‫• ‪ 90%‬מהמעבדים בעולם הם מסוג זה !‬
‫שרת‬
‫• שרת הוא מחשב המטפל בבקשות שירות של לקוחות‬
‫ברשת‪ ,‬ושולח את המידע המבוקש בחזרה אל אותם‬
‫לקוחות‪.‬‬
‫• תפקידים‪:‬‬
‫– שרת דואר‪ ,‬שרת קבצים‪ ,‬שרת אינטרנט‪ ,‬שרת יישום‪ ,‬שרת‬
‫נתונים‪ ,‬שרת הדפסה‪ ,‬וכד'‬
‫דרישות משרת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פעולה אמינה‬
‫עוצמה מספיקה‬
‫‪ – Scalability‬יכולת גידול מדורג‬
‫הגנה מנפילות‬
‫מערך אחסון אמין‬
‫ניטור ושליטה מרחוק‬
‫תיקון מהיר‬
‫חסימת גישה לא מורשים‬
‫חלופות‬
‫• שרת קלאסי מרובה מעבדים‬
‫– מארז גדול ומאוורר עם מספר ספקי כוח‪ ,‬אפשרויות‬
‫הרחבה להוספת מעבדים (עד ‪ )4‬והגדלת זיכרון (עד ‪4‬‬
‫‪ ,)GB‬הוספת כוננים וכרטיסי ‪I/O‬‬
‫• צביר (‪)cluster‬‬
‫– שרתים קטנים המחוברים ביניהם לצרכי חלוקת עומס‬
‫דינאמית‪ ,‬ומנוהלים ע‪,‬י תוכנה המאפשרת חלוקת‬
‫תפקידים דינאמית וגיבוי במקרה כשל‬
‫• שרתי להבים (‪)blade servers‬‬
‫– שילוב שתי הגישות שלעיל‪ ,‬כך שהשרת הוא אשכול‬
‫וירטואלי המורכב ממחשבים שהופשטו מכל מה שלא‬
‫הכרחי ומסופק כשירות משותף (אספקת כח‪ ,‬כונני‬
‫אחסון‪ ,‬ניטור וכד')‪ .‬ניתן להוסיף מחשבים לארון הזיווד‬
‫בהתאם לצורך‬
‫‪Server Consolidation‬‬
‫• מגמה הרווחת בקרב ארגונים בהם‬
‫מספר השרתים מגיע לעשרות ומאות‬
‫שרתים הפרוסים ברחבי הארגון ומנהלי‬
‫המערכת איבדו שליטה על המתרחש‪.‬‬
‫• "איחוד שרתים" מאפשר שליטה‬
‫מרכזית‪ ,‬וניהול משותף של משאבי‬
‫המיחשוב‪ ,‬בעלות נמוכה יותר‪.‬‬
‫‪RAID‬‬
‫‪Redundant Array of Inexpensive‬‬
‫‪Disks‬‬
‫• מערך ‪ Raid‬הינו סידרה של עשרות ומאות דיסקים‬
‫קשיחים אשר מאפשרים שיפור זמני הגישה למידע‬
‫(ע"י קריאה של חלקי קובץ במקביל מדיסקים‬
‫שונים)‪ ,‬הגנה מפני שגיאות (‪ ,)parity bit‬והגנה על‬
‫המידע במקרה של קריסת אחד הדיסקים בסדרה‬
‫(ע"י שמירת מספר עותקים מכל קובץ)‪ .‬ישנם‬
‫מספר רמות של ‪ .Raid‬כל רמה מספקת דרך שונה‬
‫להגנת מידע‪.‬‬
‫• מערך ‪ RAID‬כולל בקר ‪ RAID‬לניהול השכפול‬
‫והאחזור‪ ,‬בקרי דיסקים לניהול העבודה הרגילה‬
‫(של ‪ SCSI‬או ‪ )SATA‬ודיסקים לפי הצורך‪.‬‬
‫‪RAID - 0‬‬
‫• פיצול קבצים ע"פ מספר כוננים בזמן אמת לצורך כתיבה‬
‫סימולטנית‪.‬‬
‫• רמה זו מספקת ביצועים גבוהים לפעולות הקריאה‬
‫והכתיבה אך היא אינה מספקת הגנה על המידע‪ .‬כדי‬
‫ליצור מערך ‪ Raid‬ברמה ‪ 0‬יש להשתמש לפחות בשני‬
‫דיסקים קשיחים‪ .‬המערכת מאחדת את נפח הדיסקים‬
‫ומתייחסת לדיסקים שבמערך כדיסק אחד גדול‪.‬‬
‫• המידע מחולק בצורה שווה בין הדיסקים כך שפעולות‬
‫הכתיבה והקריאה מתבצעות במקביל בכל הדיסקים‪,‬‬
‫כתוצאה מכך פעולות הכתיבה והקריאה מואצות מאוד‪.‬‬
‫מכיוון שמערכת זו אינה מספקת הגנה על המידע‪ ,‬במקרה‬
‫של קריסת אחד הדיסקים כל המידע אובד (גם מהדיסקים‬
‫התקינים המהווים חלק מהמערך)‪.‬‬
‫‪RAID - 1‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫העתקת נתונים לכונן שני בזמן אמת‪.‬‬
‫רמה זו מבצעת שיכפול (‪ )mirror‬של המידע בין שני‬
‫דיסקים או יותר‪ ,‬כלומר המידע בשני הדיסקים יהיה זהה‪.‬‬
‫במידה ואחד הדיסקים קורס המידע ישמר בדיסק השני‪.‬‬
‫מכיוון שהמערכת צריכה לכתוב לשני דיסקים את אותו‬
‫המידע ישנה ירידה בביצועי פעולות הכתיבה לדיסקים‪,‬‬
‫ניתן לשפר מעט את הביצועים במידה ומחברים את‬
‫הדיסקים במערך הנ"ל לבקרי ‪ IDE‬שונים במחשב (בכל‬
‫מחשב יש לפחות שני בקרים כאלו)‪,‬לעומת זאת פעולת‬
‫הקריאה מואצת מכיוון שהמערכת יכולה לקרוא משני‬
‫הדיסקים בו זמנית‪.‬‬
‫עוד חיסרון של ‪ Raid - 1‬הינו המחיר‪ ,‬על כל דיסק מידע‬
‫שיש לנו במערך אנו צריכים דיסק נוסף לביצוע השכפול‪,‬‬
‫כך שעלות הדיסקים ב‪ Raid-1 -‬מוכפלת‪.‬‬
‫‪RAID‬‬
‫‪Redundant Array of Inexpensive‬‬
‫‪Disks‬‬
‫• רמות ‪ RAID‬מתקדמות יותר מאפשרות לחלק את‬
‫המידע בין מספר דיסקים‪ ,‬לשחזר מידע מדיסק‬
‫שקרס‪ ,‬ואף להפעיל אוטומטית דיסק במקרה של‬
‫נפילת אחד מהדיסקים‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫– ‪ – RAID 0/1‬שילוב הנ"ל‪.‬‬
‫– ‪ – RAID 3 RAID 5‬סיבית ‪( Parity‬בסכמות שונות)‬
‫לצורך תיקון מידע שהושחת או כונן כושל‪.‬‬
‫‪Storage Networking‬‬
‫• כמות המידע שארגון מאחסן מוכפל כל שנה‪.‬‬
‫• שמירת הנתונים על דיסקים מקומיים‪ ,‬או על‬
‫מערכות ‪ RAID‬נפרדות מייקרת את האחזקה‪,‬‬
‫ומקשה את הגישה לנתונים‪.‬‬
‫• ‪ Storage Networking‬מאפשר ניהול מרכזי של‬
‫כל משאבי האחסון‬
‫‪Storage Networking‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בארכיטקטורה "רגילה" כל התקן אחסון נגיש דרך שרת‬
‫המחובר אליו‪.‬‬
‫)‪ Network-Attached Storage (NAS‬מאפשר קישור‬
‫של מערכות ‪ RAID‬דרך שרת מיוחד המשמש כשרת‬
‫קבצים‬
‫)‪ Storage area Network (SAN‬מאפשר לחבר את כל‬
‫מערכי האחסון ברשת מהירה ולהיות נגישים דרך מספר‬
‫שרתים‪ ,‬כך שהמשתמשים יכולים להאיץ את זמן הגישה‪.‬‬
‫מערכות כאלו יקרות וקשות לניהול‪ ,‬אך הן מאפשרות‬
‫ניהול יעיל יותר‪ ,‬גישה מהירה יותר‪ ,‬ושיתוף מידע גדול‬
‫יותר בין המשתמשים‪.‬‬
‫אחסון מחובר ישירות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫כונן בחיבור ישיר לשרת (כמו במחשב אישי)‬
‫הקצאה לשרת יחיד‪ ,‬הרחבה בעייתית‪.‬‬
‫מאפשר הקצאת שטח אחסון לכל משתמש (מוגבל‬
‫בגודלו)‪.‬‬
‫מאפשר גיבוי מרכזי‪ ,‬ושיחזור‪.‬‬
‫עלות זולה (תלויה בסוג הטכנולוגיה‬
‫‪ IDE/SCSI/SATA‬ובקר ה‪)RAID-‬‬
‫אחסון צמוד רשת ‪NAS -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫התקן ‪)Network-Attached Storage( NAS‬‬
‫הוא התקן אחסון המתחבר לרשת המקומית‬
‫(אתרנט) ומספק גישה לאחסון קבצים‪.‬‬
‫דורש מערכת הפעלה פשוטה (למשל ‪ Linux‬או‬
‫‪.)Windows Storage Server 2003‬‬
‫הגישה לקבצים אפשרית בממשק ‪ FTP‬או ‪.WEB‬‬
‫מחיר ‪ 1000$-5000$‬להתקנים עד ‪1.4 TB‬‬
NAS
NAS Device
‫חוות אחסון ‪SAN -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ )SAN( Storage-Area-Networks‬הינה רשת ייעודית‬
‫להתקני אחסון המבוססת על רשת של סיבים אופטיים‬
‫(אמינה ומהירה במיוחד)‪ .‬בחווה יכולים להימצא מספר‬
‫רב של התקני אחסון מסוגים שונים‪ ,‬הניתנים לחלוקה בין‬
‫מספר שרתים ובקרים חכמים‪ ,‬המנהלים את הכוננים‬
‫כבאופן בלתי תלוי בשרתים‪.‬‬
‫מאפשר ניתוק והפרדה של פונקצית האחסון מן‬
‫השרתים‪.‬‬
‫הגנה גיבוי וניהול מרוכז קלים בהרבה מכוננים צמודי‬
‫שרת או התקני ‪ NAS‬מפוזרים‪.‬‬
‫מחיר‪ :‬בין ‪ 20-30$‬ל ‪( GB‬יקר מאד !)‬
SAN
‫ארכיטקטורת מערכות המידע‬
‫• במערכת מידע קיימות הפונקציות הבאות‪:‬‬
‫– ניהול הנתונים‬
‫– ניהול הגישה אל הנתונים‬
‫– לוגיקת היישום‬
‫– תצוגות קלטים‬
‫– ניתן לרכז את הפונקציות הנ"ל או לבזר אותן‬
‫חלוקת עבודה אפשרית בין שרת ללקוח‬
‫• לקוח "רזה" מתייחס לתוכנת לקוח המבצעת מעט מאד (תצוגה‬
‫וקלט בלבד)‪ ,‬וכל שאר הפונקציות מתבצעות ע"י השרת‪ .‬בתצורה זו‬
‫מחשב הלקוח אינו דורש כח חישובי רב או זיכרון גדול‬
‫• לקוח "שמן" מתייחס לתוכנת לקוח המבצעת בנוסף גם חישובים וגם‬
‫ניהול נתונים‪ .‬בתצורה זו מחשב הלקוח דורש כח חישובי רב וזיכרון‬
‫גדול‬
‫‪Downsizing‬‬
‫• צד הלקוח הוא בדר"כ ‪,Microcomputer‬‬
‫‪ ,Workstation‬או מחשב נייד‬
‫• השרת יכול להיות ‪Minicomputer ,Mainframe‬‬
‫או חוות שרתי ‪.Microcomputer‬‬
‫• בהרבה חברות החליפו רשתות של‬
‫‪ Microcomputer‬את המחשבים הגדולים‬
‫והבינוניים‪ .‬תהליך זה נקרא ‪,Downsizing‬‬
‫ותכליתו הפחתת עלויות המחשוב‪.‬‬
‫– כח מחשוב וזיכרון של ‪ PC‬זול בסדרי גודל מזה של‬
‫מחשב גדול‪.‬‬
‫‪Client-Server Attributes‬‬
‫• יתרונות‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫‪Scalable‬‬
‫ארכיטקטורה פתוחה‬
‫ליצרנים‪/‬ציודים שונים‬
‫אין נקודת כשל יחידה‬
‫חומרה זולה יותר‬
‫חלוקת תפקידים ואיזון‬
‫עומסים‬
‫התאמת החומרה לצרכים‬
‫מקומיים‬
‫אבטחת מידע משופרת‬
‫בשרת‬
‫• חסרונות‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫מורכב בפיתוח ובאחזקה‬
‫הרשת הופכת לצוואר‬
‫הבקבוק‬
‫ריבוי‬
‫ציודים‪/‬תוכנות‪/‬פרוטוקולי‬
‫תקשורת‬
‫קונפיגורציות ‪Client‬‬
‫מרובות‬
‫קושי בפיקוח‪/‬בקרה‬
‫ריבוי נקודות כשל‬
‫פוטנציאליים‬
‫אינטגרציה מתמדת‬
Client-Server -- Three Tiers
Thin Client
‫‪N-Tiered Client-Server Attributes‬‬
‫• יתרונות‬
‫– פיזור עומסים‬
‫– ‪scalable‬‬
‫• חסרונות‬
‫– העמסת הרשת‬
‫– קשה לפתח ולבדוק‬
‫סוגי תוכנה‬
‫מערכת הפעלה‬
‫• מקצה משאבים לפעילויות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תכנית ‪2‬‬
‫תכנית ‪3‬‬
‫זיכרון פנוי‬
‫מערכת הפעלה‬
‫– מעבד‬
‫– זיכרון‬
‫– דיסק‬
‫– התקני קלט‪/‬פלט‬
‫תכנית ‪1‬‬
‫קובעת סדר עיבוד ונותנת עדיפויות‬
‫מפקחת על כל הפעולות‬
‫ממשק למשתמש לקבלת הוראות‪ ,‬קלט ופלט‬
‫בודקת הרשאות המשתמשים לשימוש במשאבים‬
‫תמיכה בריבוי תהליכים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ריבוי משימות (‪ – )Multitasking‬יכולת מערכת‬
‫ההפעלה לבצע מספר משימות (תכניות) בו זמנית‪.‬‬
‫מערכת ההפעלה מקצה זמן ‪ CPU‬לכל תכנית‪.‬‬
‫‪ -Multithreading‬יכולת לבצע חלקים שונים של‬
‫אותה תכנית במקביל‪.‬‬
‫חלוקת זמן (‪ – )Time sharing‬מאפשר למספר‬
‫משתמשים לעבוד מול ‪ CPU‬אחד‪ ,‬ומחלק את זמן‬
‫המעבד ביניהם‪.‬‬
‫‪ -Multiprocessing‬טיפול במספר מעבדים‬
‫במקביל‪.‬‬
‫ניהול משאבים בסביבה מרובת תהליכים‬
‫• כאשר המחשב מריץ במקביל מספר תהליכים על‬
‫מערכת ההפעלה להגן על התהליכים זה מפני זה‪.‬‬
‫– כתיבה מכוונת או מקרית לאזורי זיכרון של תהליך אחר‬
‫– שימוש במקביל בקבצים משותפים‬
‫– שימוש במקביל בהתקני קלט‪/‬פלט (מדפסת)‬
‫• לשם כך מיישמת מערכת ההפעלה מנגנוני סנכרון‬
‫ותיאום בין התהליכים למניעת שגיאות ותקלות‪.‬‬
‫ניהול זיכרון‬
‫• זיכרון וירטואלי – יכולת לחלק תכניות לחלקים‬
‫ולאחסן רק את החלק הנמצא בעיבוד בזיכרון‬
‫הפנימי‪ ,‬בעוד שאר החלקים עדיין בזיכרון המשני‪.‬‬
‫• מגדיל את רמת המקביליות‬
‫• עלול להוביל ל‪trashing-‬‬
‫ניטור משאבים חשבונות ואבטחה‬
‫• הגדרת משתמשים והרשאות‪ ,‬מעקב אחר ניצול‬
‫משאבי המחשב לצורך חיוב או בקרה‬
‫• בקרת הגישה למשתמשים עפ"י זיהוי סיסמה‬
‫• הגנה מפני וירוסים וסוסים טרויאנים‬
‫ממשק משתמש‬
DOS
attrib
backup
dir
cls
copy
del
deltree
UNIX
chmod
tar
ls
clear
cp
rm
rm -R
rmdir
edit
vi
pico
format
fdformat
mount
umount
move / rename mv
cd
cd
chdir
more < file
more file
md
mkdir
‫ מפעיל‬/ ‫– ממשק למשתמש‬
‫להפעלת תוכניות ובקרה עליהן‬
‫– ממשק פקודות טקסטואלי‬
)Dos, Unix(
‫• הפעלה ע"י פקודות ישירות‬
‫ בשורת ההפעלה‬,24X80 ‫במסך‬
Windows, ( ‫– ממשק גרפי‬
)Mac, Linux
(Graphical User Interface •
GUI)
‫ניצחון הממשק הגראפי‬
‫• ממשקי משתמש גרפים מבוססי חלונות‪ ,‬סמלים‪ ,‬תפריטים‬
‫והתקני הצבעה מציעים את היתרונות‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫אינטואיטיביים‪ ,‬ולא דורשים הדרכה‬
‫עקביים‬
‫סלחניים‬
‫פרודוקטיביים‬
‫גמישים‬
‫• חסרונות הממשקים הגרפיים‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫נדרש יותר זיכרון‬
‫מערכות תצוגה גרפיות‬
‫מעבד מהיר יותר‬
‫תוכנה מורכבת יותר‬
‫מושגים מעולם התוכנה‬
‫• תיעוד (‪ – )documentation‬הוראות התקנה‪ ,‬הוראות‬
‫שימוש‪ ,‬עזרה‪ ,‬הדרכה‬
‫• השבחה (‪ –)upgrade‬תוכנה משוחררת במהדורות‬
‫(גרסאות חדשות של התוכנה) הכוללות הוספת יכולות‬
‫חדשות ותיקון שגיאות שהתגלו בגרסאות קודמות‬
‫– בנוסף כוללת המהדורה החדשה שגיאות חדשות‪...‬‬
‫• תאימות (‪ – )compatibility‬התאמה לחומרה ומערכת‬
‫הפעלה‪ .‬לא ניתן להריץ את התוכנה אלא על פלטפורמה‬
‫תואמת‪.‬‬
‫• כתב‪-‬ויתור – התקנת תוכנה מסחרית כרוכה בויתור על‬
‫אחריות כלשהי מצד מפתח התוכנה על כל שגיאה‬
‫שהתוכנה עלולה לגרום בעת השימוש בה‪ .‬כמו כן היצרן‬
‫אינו אחראי לנכונות‪ ,‬דיוק אמינות או כל דבר אחר !‬
‫מושגים מעולם התוכנה‬
‫• רישוי (‪ – )licensing‬קניית תוכנה פירושה רכישת רישיון‬
‫להשתמש בתוכנה‪ .‬הסכמי רישוי משתנים מחברה לחברה‬
‫ומציבים מגבלות על יכולת השכפול וההתקנה‪ .‬ישנן‬
‫שיטות רישוי שונות (לפי מספר משתמשים‪ ,‬לפי מספר‬
‫משתמשים בו זמנית וכד')‪ .‬כמו כן ניתן במקום לקנות‬
‫תוכנה‪ ,‬לשכור אותה ולהחליפה בגרסה חדשה בעת‬
‫הצורך‪.‬‬
‫• זכויות יוצרים – לא כל התוכנות מוגבלות בשימוש‪ .‬ישנן‬
‫תוכנות המוגדרות כ‪ public domain-‬וניתן להשתמש בהן‬
‫חינם אין כסף‪ .‬תוכנות ‪ shareware‬ניתנות לשימוש חינם‬
‫לתקופת ניסיון שאחריה יש לרכוש את התוכנה‪ .‬קיימות גם‬
‫גרסאות ‪ demo‬המאפשרות שימוש בחינם אך כוללות רק‬
‫חלק מהיכולות הנכללות בתוכנה‪.‬‬
‫מושגים מעולם התוכנה‬
‫• הפצה – תוכנה נמכרת בחנויות‪ ,‬ב‪ ,Web-‬דרך מפיצי‬
‫משנה‪ .‬לאחר הרכישה ניתן לפנות לשירות לקוחות‬
‫ולהסתייע בתמיכה‪.‬‬
‫• גרסת ‪ – beta‬לאחר גמר פיתוח ומבדקים במעבדה מפיץ‬
‫היצרן את התוכנה לשותפים עסקיים ע"מ שישתמשו בה‬
‫ויבדקו אותה "בשטח"‪ .‬לפני הפצת הגרסה הסופית (גרסת‬
‫אלפא) יתוקנו הליקויים שיימצאו ע"י השותפים העסקיים‪.‬‬
‫שפות תכנות‬
‫•מקסימום יעילות תכנה‬
‫•קלות עריכה‪ ,‬הבנה ובדיקה‬
‫מוכוונות‬
‫מכונה‬
‫‪1950’s‬‬
‫•קלות עריכת שינויים‬
‫•מקסימום יעילות חומרה‬
‫מוכוונות‬
‫בעיה‬
‫•ספציפיות לסביבה‬
‫‪2000’s‬‬
‫•קשה לעריכה‪ ,‬הבנה‬
‫ובדיקה‬
‫דורות שפות תכנות‬
‫• דור ראשון (שנות ה‪ :)40-‬שפת מכונה‬
‫– קוד בינארי (‪)1 / 0‬‬
‫– קשה ומסובך לכתיבה והבנה‬
‫• דור שני (שנות ה‪ :)50-‬שפות אסמבלר‬
‫– קודים אשר מסמלים את פעולות המחשב‬
‫– קשה ומסובך לכתיבה והבנה‬
‫דורות שפות תכנות (המשך)‬
‫• דור שלישי (שנות ה‪ :)50-60-‬שפות עיליות‬
‫– שימוש בפקודות הקרובות לשפה האנגלית‬
‫– תרגום לשפת מכונה ע"י קומפיילר‪.‬‬
‫– דוגמאות‪COBOL, Fortran, Basic, Pascal, C, :‬‬
‫‪C++‬‬
‫• דור רביעי (סוף שנות ה‪:)70-‬‬
‫– לא דורשות רמת מומחיות גבוהה‬
‫– פיתוח מהיר של יישומים‬
‫– שימוש בשפה טבעית‬
‫– סוגים שונים של שפות‬
‫– ‪Wizards‬‬
‫סוגי שפות דור רביעי‬
‫• שפות שאילתא‬
‫– שליפה מהירה של נתונים מבסיסי נתונים ע"פ הגדרת‬
‫המשתמש‪.‬‬
‫• דוגמא‪SQL :‬‬
‫• מחוללי דו"חות‬
‫– יוצרים דו"חות במגוון פורמטים על בסיס מקורות‬
‫נתונים שונים‪.‬‬
‫• דוגמא‪RPG :‬‬
‫• שפות גרפיקה‬
‫– מאפשרות טיפול בציורים‪ ,‬תרשימים‪ ,‬צילומים‪ ,‬וידאו‪.‬‬
‫• דוגמא‪SAS Graph Systat :‬‬
‫סוגי שפות דור רביעי (המשך)‬
‫• מחוללי יישומים‬
‫– כוללים מודולים מוכנים ליצירת יישום שלם על סמך‬
‫הגדרות המפתח‪ .‬כך ניתן לבנות אתר ‪ ,Web‬או יישום‬
‫שלם‪ .‬המחולל ייצור את קוד התוכנה הנדרש הכולל‬
‫מסכי קלט‪ ,‬פלט ועיבוד‪ .‬כך מושג קיצור משמעותי בזמן‬
‫פיתוח התוכנה‬
‫• דוגמא‪Magic, Power-Builder, FOCUS, FrontPage :‬‬
‫• חבילות תוכנה יישומיות‬
‫– חבילות תוכנה הניתנות לקסטומיזציה לצרכי הלקוח‬
‫• דוגמא‪SAP, PeopleSoft HRMS :‬‬
‫תכנות מוכוון עצמים‬
‫‪Object Oriented Programming‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מאחד הליכים ונתונים לתוך עצם (אובייקט) יחיד‪,‬‬
‫השייך למחלקה (‪.)class‬‬
‫התכנית מעבירה מסר לעצם לבצע את ההליך‬
‫השייך לו‪ .‬ההליך מהווה שירות הניתן ע"י העצם‪.‬‬
‫נתוני האובייקט כמוסים (‪ )encapsulated‬בו ואינם‬
‫נגישים מבחוץ ללא הרשאה‪.‬‬
‫מבנה ותכונות עוברים בהורשה (‪)inheritance‬‬
‫ממחלקות ברמת כלליות גבוהה יותר‪.‬‬
‫תכנות מוכוון עצמים (המשך)‬
‫• יתרונות‪:‬‬
‫– אפשרות לשימוש חוזר ולפיתוח תוכנה מבוסס רכיבים‪.‬‬
‫– מפחית זמן ועלות פיתוח תוכנה‪.‬‬
‫– אפשרות לתכנות ויזואלי ע"י בחירה ועריכה של‬
‫אובייקטים במקום כתיבת קוד (דוגמא‪.)Visual basic :‬‬
‫• דוגמאות‪C++, Java, C# :‬‬
‫תכנות ויזואלי‬
Visual Programming
‫תוכנה יישומית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מעבדי תמלילים‬
‫גיליונות אלקטרוניים‬
‫תוכנה סטטיסטית‬
‫ניהול פגישות‬
‫דואר אלקטרוני‬
‫יישום ייעודי (פיננסי‪ ,‬לוגיסטי‪ ,‬רפואי‪)... ,‬‬
‫מעבדי תמלילים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫עריכת מסמכים‬
‫אלקטרונית‬
‫אחסון דיגיטאלי‬
‫תבניות בפורמטים שונים‬
‫מגוון פונטים וצבעים‬
‫בודק איות אוטומטי‬
‫קישור לדוא"ל‬
‫יצירת דפי ‪HTML‬‬
‫– ‪Microsoft Word‬‬
‫– ‪Word Perfect‬‬
‫גיליון אלקטרוני‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חישובים ונוסחאות תלויי‬
‫נתונים‬
‫מודלים מתמטיים‪,‬‬
‫סטטיסטיים ופיננסיים‬
‫ניתוחי רגישות‬
‫הצגה גרפית במגוון צורות‬
‫– ‪Microsoft Excel‬‬
‫– ‪Lotus 1-2-3‬‬
‫ניהול נתונים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ניהול נתונים טקסטואליים‪,‬‬
‫מספרים‪ ,‬ותמונות‬
‫עדכונים‬
‫שאילתות‬
‫הפקת דוחות‬
‫• ‪Microsoft Access‬‬
‫תוכנות נוספות‬
‫• הכנת מצגות‬
Microsoft Power-point –
‫• דואר אלקטרוני‬
Microsoft Outlook –
WEB ‫• דפדפן‬
Microsoft IE –
Groupware •
Lotus Notes –
‫תווכה ‪Middleware -‬‬
‫• תווכה היא תוכנה המאפשרת לשני יישומים להחליף מידע‬
‫ומסרים‪.‬‬
‫• ישנם ארגונים המפתחים בעצמם את שכבת התיווך וישנן‬
‫חבילות תוכנה ייעודיות‪.‬‬
‫ניהול נכסי חומרה ותוכנה‬
‫• לבחירת החומרה והתוכנה לארגון נודעת משמעות‬
‫רבה והשפעתה על ביצועי החברה רבים‪.‬‬
‫• נדרשת הבנה מתמדת של צרכי הארגון‬
‫והתפתחויות הטכנולוגיה ע"מ שמערכות המידע‬
‫יישארו כל הזמן גורם התומך ביעדי החברה‬
‫המשתנים‪.‬‬
‫• מסחר אלקטרוני‪ ,‬ומחשוב כל חלקי הארגון מציב‬
‫דרישות חדשות לחומרה ותוכנה שתהיה מסוגלת‬
‫לתת מענה למאות ואלפי טרנזקציות עסקיות‪,‬‬
‫ומיליוני נתונים חדשים‪.‬‬
‫‪Capacity Planning & Scalability‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בארגון ממוחשב יש צורך להיערך כך שחומרת‬
‫הארגון תעמוד בדרישות‪.‬‬
‫לפיכך יש להעריך את מספר המשתמשים (ולעקוב‬
‫אחר שינויים !) ומידת העומס שהם משיתים על‬
‫המערכת‪ ,‬על מנת שזמן התגובה יהיה מהיר‪.‬‬
‫‪ Capacity Planning‬מבטיח שלארגון יש מספיק‬
‫כח חישובי לתמוך בצרכים נוכחיים ועתידיים‪.‬‬
‫‪ Scalability‬מתייחס ליכולת החומרה או התוכנה‬
‫לטפל במספר הולך וגדל של משתמשים ‪/‬‬
‫טרנזקציות ‪ /‬היקפי מידע מבלי לקרוס‪.‬‬
‫)‪Total Cost Of Ownership (TCO‬‬
‫• העלות של משאבי החומרה והתוכנה של הארגון‬
‫מורכבים מעלויות הרכישה וההתקנה‪ ,‬עלויות‬
‫שוטפות של ניהול ואחזקה לצורך תמיכה ושדרוג‬
‫של חומרה ותוכנה‪ ,‬הכשרת עובדים‪ ,‬וכל הוצאה‬
‫הקשורה למערכות המידע‪.‬‬
‫• ‪ TCO‬הוא מודל המאפשר לארגון לאמוד את‬
‫העלויות האמיתיות של מערכות החומרה והתוכנה‪.‬‬
‫• עלויות "נסתרות" אלו יכולות להקפיץ את עלותו של‬
‫‪ PC‬בודד פי ‪ 3‬ויותר !‬
‫)‪Total Cost Of Ownership (TCO‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫עלויות הרכישה של חומרה ותוכנה מחזיקות רק כ‪20%-‬‬
‫מה‪ ,TCO-‬ולכן מנהלים צריכים להשקיע תשומת לב רבה‬
‫לא רק ברכישה אלא גם בניהול הנכסים‬
‫ניהול רופף עלול להביא להוצאות מיותרות בגין שדרוגים‬
‫הרחבות ורכישות מיותרות‬
‫ביזור ההחלטות‪ ,‬כך שכל יחידה בארגון רוכשת בעבור‬
‫עצמה את הטכנולוגיה תוביל בדר"כ למערך טכנולוגי‬
‫מסורבל ויקר לניהול‬
‫מרכוז ההחלטות וסטנדרטיזציה‪ ,‬יפחית משמעותית את‬
‫ה‪TCO-‬‬
‫הפחתת סוגי החומרה השונים וסוגי התוכנה השונים‬
‫מאפשר לחברה להפחית את מספר אנשי התמיכה ועי"כ‬
‫את ה‪TCO-‬‬
‫קנייה או בנייה‬
‫• בעבר‪ ,‬מרבית החברות העדיפו לפתח ולהפעיל‬
‫את מערכות המידע בעצמם‬
‫• כיום חלק הולך וגדל מן החברות מעדיף לקנות את‬
‫הטכנולוגיה ואף את השירותים‬
‫• המטרה‪ :‬הפחתת ה‪TCO-‬‬
‫סוגי שירותים‬
‫• ‪Storage Service Provider‬‬
‫– אחסון נתוני החברה בשטח אחסון מרוחק דרך ה‪ .WEB-‬השטח‬
‫מנוהל ע"י הספק שמשקיע בטכנולוגיות החדשות ביותר ומבטיח‬
‫לספק זמינות‪ ,‬אמינות‪ ,‬מהירות וביטחון‪ .‬החברה מחויבת עבור‬
‫השימוש‪ ,‬וחוסכת עלויות של תשתיות האחסון (חומרה ותוכנה)‪,‬‬
‫שדרוגים‪ ,‬ותמיכה‪.‬‬
‫• ‪Application Service Provider‬‬
‫– מאפשר לחברה לשכור יישומים‪ ,‬ולשלם עבור השימוש במקום‬
‫שהחברה תרכוש תוכנות‪ ,‬תתקין אותם במחשבים‪ ,‬ותתמוך‬
‫בהם‪ .‬הספק מספק לחברה את כל התשתיות הנדרשות‬
‫(חומרה‪ ,‬תוכנת מערכת‪ ,‬יישומים‪ ,‬תקשורת) והמשתמשים‬
‫מורידים למחשביהם בכל פעם את היישום הנדרש ומשלמים‬
‫עבור השימוש‪ .‬החברה לא צריכה לעבוד מול עשרות ספקים‬
‫אלא מול הספק בלבד‪.‬‬
‫רשתות מקומיות‬
‫)‪Local Area Network (LAN‬‬
‫• רשת המחברת מחשבים הנמצאים בקרבה‬
‫גיאוגרפית זה לזה‪.‬‬
‫– כוללות מחשבים וציוד היקפי המחוברים לתווך‬
‫תקשורת משותף במבנה (טופולוגיה) מסוים‪.‬‬
‫– מחברת מחשבים בבניין או במספר בניינים סמוכים‪.‬‬
‫– החיבור מאפשר שיתוף משאבים כגון מדפסות וקבצים‬
‫ויישומים מבוזרים כגון דוא"ל‪.‬‬
‫– )‪ Network Operating System (NOS‬אחראית‬
‫לניהול הרשת‪ ,‬מגדירה מדיניות הקצאת משאבים‬
‫• ‪Novell NetWare, Microsoft Windows.NET Server‬‬
‫‪2003‬‬
‫רשתות מקומיות‬
‫• השרת כולל מידע‬
‫ויישומים‪ ,‬והרשאות גישה‬
‫למחשבים‬
‫• ‪Network Gateway‬‬
‫משמש כגשר לרשתות‬
‫אחרות‬
‫• כל מחשב ברשת מחובר‬
‫באמצעות כרטיס רשת‬
‫המאפשר למחשב לשדר‬
‫ולקבל תשדורות‬
‫רשתות מרוחקות ‪Wide Area Network -‬‬
‫רשת המחברת מחשבים‬
‫הנמצאים בריחוק גיאוגרפי‬
‫זה מזה‪ .‬המרחקים יכולים‬
‫להיות ק"מ בודדים ועד‬
‫יבשת שלמה‬
‫)‪Wide Area Network (WAN‬‬
‫– רשתות ‪ WAN‬יכולות לחבר רשתות חוטיות ואל‪-‬‬
‫חוטיות‪ ,‬בתקשורת מיקרוגל‪ ,‬או לוין‪.‬‬
‫– רשתות ‪ WAN‬יכולות לחבר רשתות דרך צירוף של‬
‫רשתות ציבוריות וקווי תקשורת ייעודיים (‪)dedicated‬‬
‫חכורים‪.‬‬
‫– חברה יכולה לנהל בעצמה את הרשת‪ ,‬את ציודי הקצה‪,‬‬
‫ואת התוכן המועבר‪ .‬עלות זו גבוהה למדי וכרוכה‬
‫בעדכונים מתמידים‪ ,‬רכישת ציודי קצה‪ ,‬ותחזוקה‬
‫שוטפת של הרשת‪.‬‬
‫– אם החברה לא צריכה להעביר מידע רב בין אתריה‬
‫השונים‪ ,‬אזי ניהול ואחזקה של רשת ‪ WAN‬יקר‪.‬‬
‫שירותי רשת‬
‫– לחילופין יכולה החברה להשתמש ב‪Value-Added -‬‬
‫)‪ Networks (VANs‬המנוהל בידי צד שלישי ומספק‬
‫את כל השירותים של העברת מידע בין אתרים‬
‫מרוחקים‪ .‬במקרה זה החברה משלמת רק תשלום‬
‫חודשי קבוע ועבור נפחי המידע המועבר‪ .‬מאחר ודרך‬
‫תשתית הספק עוברת תעבורה של חברות נוספות‪,‬‬
‫עלויות השירות נמוכות‪.‬‬
‫– כיום מנצלות חברות רבות את רשת האינטרנט‬
‫הציבורית לצורך העברת מידע בין אתריה השונים‪ .‬על‬
‫אף שעלויות חלופה זו זולים יותר‪ ,‬הרי שהזמינות‪,‬‬
‫האמינות‪ ,‬המהירות והבטיחות ברשת הציבורית אינם‬
‫מובטחים‪.‬‬
‫‪Packet Switching‬‬
‫• ‪ Packet Switching‬היא שיטה להעברת מידע המשמשת‬
‫ב‪ VANs-‬ובאינטרנט‪.‬‬
‫• פרוטוקול ‪ X.25‬מספק עד ‪1.544 Mbps‬‬
‫• הרעיון הבסיסי‪ :‬חלוקת המידע הנשלח לחבילות קטנות‪,‬‬
‫ניתוב כל אחת מהחבילות מהמקור ליעד (לאו דווקא דרך‬
‫אותו מסלול)‪ ,‬והרכבת המידע מחדש ביעד‪ .‬השיטה כוללת‬
‫בקרת שגיאות ושליחה מחדש‬
‫יישומים מבוססי רשת ותרומתם לארגון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ - Electronic mail‬חוסך עלויות טלפון‪ ,‬תמיד‬
‫זמין‪ ,‬מאפשר שיתוף‬
‫‪ – Groupware‬מאפשר לקבוצות עבודה מקום‬
‫מפגש וירטואלי‪ ,‬מסמכים משותפים‪ ,‬פורומים‪.‬‬
‫‪ - Voice Mail‬תיבת קול המאפשרת השמעת‬
‫הודעות‪ ,‬ניתוב הודעות‪ ,‬הקלטת הודעות‪ ,‬על דיסק‬
‫לשימוש‬
‫)‪ – Facsimile (fax‬המרה לפורמט דיגיטאלי‬
‫ושליחתו ע‪,‬ג קו תקשורת‬
‫יישומים מבוססי רשת ותרומתם לארגון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ – Teleconferencing‬שיחה סימולטאנית‬
‫‪ – Data conferencing‬שיתוף קבצים ומסמכים‬
‫‪ - Videoconferencing‬שיחת ועידה ויזואלית‬
‫‪ – Digital Information Services‬מידע חיצוני‬
‫כגון מחירי מניות‪ ,‬קטלוגים‪ ,‬מאמרים‪ ,‬מידע עסקי‪,‬‬
‫אינטרנט‪ ,‬חדשות‪.‬‬
‫‪ – Distance Learning‬לימוד מרחוק לצורך אימון‬
‫והכשרת עובדים‬
‫‪ – E-Learning‬לימוד עצמי מרחוק‪ ,‬גישה לתכנים‬
‫ביצוע מטלות‪ ,‬וקבלת הנחיות‪.‬‬
‫‪Electronic Data Interchange‬‬
‫• ‪ EDI‬הוא סטנדרט אלקטרוני להגדרת מסמכים עסקיים כגון‬
‫חשבונית‪ ,‬הזמנה‪ ,‬חשבון‪ ,‬וקבלה‪.‬‬
‫• על סמך הגדרות אלו יכולים מחשבים של שתי חברות‬
‫להעביר מסמכים עסקיים בין החברות דרך רשת תקשורת‪.‬‬
‫• בניגוד למסמך‪ EDI ,‬משדר מידע בינארי בפורמט מוגדר‬
‫ומובנה בו מוגדרים כל השדות של הטרנזקציה העסקית‬
‫המבוצעת‪ ,‬וכולל מנגנון אימות הדדי בין המחשבים‪.‬‬
‫‪VPN – Virtual Private Network‬‬
‫• רשת פרטית וירטואלית היא‬
‫רשת תקשורת פרטית‬
‫המתבססת על התשתית‬
‫הציבורית (תשתית‬
‫האינטרנט) בכדי להעביר‬
‫נתונים בין אתריה‪.‬‬
‫• ‪ VPN‬עושה שימוש‬
‫בפרוטוקולי ניתוב והצפנה‬
‫על מנת שהנתונים שעוברים‬
‫דרך רשת זו יראו רק בסניפי‬
‫הארגון ולא יהיו נתונים‬
‫לפענוח ע"י אף אחד אחר‪.‬‬
‫ציודי רשת מחשבים‬
‫ציודי רשת מחשבים‬
‫• מרכזת – ‪:Hub‬‬
‫– מחבר בין שני מקטעים או‬
‫יותר של אותה הרשת‬
‫ומאפשר להגדיל את המרחק‬
‫בין קצותיה‪.‬‬
‫• נתב ‪: Router -‬‬
‫– מבצע החלטות לגבי העברת‬
‫חבילות נתונים ע"פ מערכת‬
‫כתובות לוגיות ופרמטרים‬
‫אחרים כמו ‪ -‬עומסים‪ ,‬עלויות‪,‬‬
‫מרחקים ועוד‬
‫• מתג‪:Switch -‬‬
‫– מאפשר שליטה על התעבורה‬
‫ברשת ומחבר בין שניים או‬
‫יותר חלקים של הרשת ע"פ‬
‫כתובות פיסיות‪ ,‬כאשר כל‬
‫אחד מהם הוא מתחם‬
‫התנגשות נפרד‬
‫• גשר ‪: Bridge -‬‬
‫– אמצעי לחיבור שני סגמנטים‬
‫ברשת‪ .‬בעזרת ציוד תקשורת‬
‫זה שני סגמנטים שמאוגדים‬
‫ע"י רכזת ‪ HUB‬או מתג‬
‫‪ Switch‬יאוחדו לסגמנט‬
‫עיקרי אחד‪.‬‬
‫• משחזר (‪)Repeater‬‬
‫– הגברת אותות הנחלשים‬
‫בדרך עקב התנגדות‬
‫חשמלית‪ .‬מאפשר את הגדלת‬
‫טווח הפעולה של הרשת בלי‬
‫פגיעה באיכות התמסורת‬
‫• שער (‪)Gateway‬‬
‫– חיבור רשתות בעלות‬
‫ארכיטקטורה שונה‬
‫(פרוטוקולים שונים בכל‬
‫שכבת רשת)‬
‫ארכיטקטורות תקשורת‪ :‬שכבות ופרוטוקולים‬
‫• עקרונות ארכיטקטורת תקשורת‪:‬‬
‫– מבנה מקביל של שכבות בכל הצדדים‪.‬‬
‫– כל שכבה היא ברמת הפשטה שונה‪.‬‬
‫– לכל שכבה תפקיד מוגדר‪.‬‬
‫– כל שכבה נותנת שירות לשכבה שמעליה ומשתמשת‬
‫בשכבה שמתחתיה‪.‬‬
‫– התקשורת בין שכבות מקבילות בתחנות שונות (‪)Peer‬‬
‫מתבססת על פרוטוקולים‪ ,‬שהם הסכמים המגדירים‬
‫מבנה‪ ,‬משמעות ונוהל העברת נתונים ביניהן‪.‬‬
‫מודל שבע השכבות‬
‫)‪Open System Interconnection (OSI‬‬
‫שכבת היישום ‪Application‬‬
‫שכבת התצוגה ‪Presentation‬‬
‫שכבת השיחה ‪Session‬‬
‫שכבת התובלה ‪Transport‬‬
‫שכבת הרשת ‪Network‬‬
‫שכבת הקישור ‪Link‬‬
‫שכבת הקשר הפיזי ‪Physical‬‬
‫שירות למשתמש‪ ,Email :‬העברת קבצים‬
‫המרות פורמטים של נתונים ותצוגה‬
‫התחלת שיחות וסיומן‪ ,‬חלוקת זמן‪ ,‬גישה‬
‫פיצול התקשורת למנות וסידורן‬
‫ניתוב נתונים‪ ,‬מתן כתובות‬
‫גילוי ותיקון שגיאות‪ ,‬פיקוח על תקשורת‬
‫העברת ביטים בתווך הנבחר‬
‫מודל שבע השכבות‬
‫)‪Open System Interconnection (OSI‬‬
‫• כל רמה "מכירה" רק את הרמה שמתחתיה‪,‬‬
‫ומופעלת רק ע"י הרמה שמעליה‪.‬‬
‫• בקשר עם הצד השני‪ ,‬כל רמה מתקשרת רק עם‬
‫הרמה המקבילה לה‪.‬‬
‫• המודולאריות הזו מאפשרת להחליף בקלות כל‬
‫שכבה במימוש שונה מבלי הצורך להחליף את כל‬
‫שאר הרכיבים‬
‫– החלפת השכבה הפיסית מכבל חוטי לסיב אופטי‬
‫– החלפת פרוטוקול הרשת מפרוטוקול אחד למשנהו‬
‫מודל ‪TCP/IP‬‬
‫• ‪Transmission Control Protocol/Internet‬‬
‫‪Protocol‬‬
‫• משמש כמודל התקשורת באינטרנט‪.‬‬
‫• פותח בשנות ה‪ 70-‬במימון משרד ההגנה‬
‫האמריקאי‪ ,‬במטרה‬
‫– לאפשר חיבור רשתות אלחוטיות‪.‬‬
‫– לספק תקשורת גם במקרה שחלק מהתחנות ברשת‬
‫אינן פועלות‪.‬‬
‫– לאפשר גמישות לתמיכה ביישומים שונים בעלי צרכי‬
‫העברת מידע שונים‪.‬‬
‫מהי האינטרנט?‬
‫• האינטרנט היא רשת של רשתות‪ ,‬מבוססת ‪.TCP/IP‬‬
‫• האינטרנט איננה‬
‫– בבעלותו של אדם או ארגון כלשהו‬
‫– בעלת הנהלה או מבנה ארגוני‬
‫סקירה היסטורית‬
‫• שנות ה‪ :60-‬מגדל בבל טכנולוגי‪ ,‬מחשבים לא מדברים זה‬
‫עם זה‪ .‬כל מערכת עם ציוד ייעודי‪ ,‬ופרוטוקולים פרטיים‬
‫• ‪ – 1969‬ייסוד ‪ :Arpanet‬רשת שקשרה אוניברסיטאות‬
‫ומכוני מחקר בארה"ב‪ .‬פותחה במימון משרד ההגנה‬
‫האמריקאי‪.‬‬
‫– אז גם נשלחה ההודעה ההיסטורית הראשונה בין שני מחשבים‬
‫(אף אחד לא ייחס לזה משמעות רבה מדי אז‪)...‬‬
‫– הרשת תוכננה כך שתוכל לשרוד התקפה גרעינית‪ :‬רשת ללא‬
‫נקודה מרכזית‪ ,‬כך שמסר יכול לעבור בין שתי נקודות במספר‬
‫נתיבים שונים‪.‬‬
‫• ‪ – 1974‬פיתוח פרוטוקול ‪ .TCP/IP‬כתקן פתוח ( ‪open‬‬
‫‪ )standard‬שאינם בבעלות פרטית‪ .‬התרחבות הרשת‬
‫למאות מוסדות מחקר‪.‬‬
‫• שנות ה‪ – 80-‬פיתוח ‪(Domain Naming DNS‬‬
‫)‪.System‬‬
‫• ‪ – 1990‬רשת האינטרנט קמה על בסיס ‪Arpanet‬‬
‫שהתפרקה‬
‫סקירה היסטורית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ – 1991‬השקת ‪ World Wide Web‬המאפשר‬
‫גישה מהירה עם קישורי ‪ hypertext‬בין קבצי מידע‬
‫שונים‪.‬‬
‫‪ – 1992‬ייסוד ארגון האינטרנט ‪(Internet‬‬
‫)‪Society‬‬
‫‪ – 1994‬ייסוד ‪ :WWW Consortium‬ארגון‬
‫המוקדש לפיתוח וקביעת סטנדרטים באינטרנט‪.‬‬
‫‪– 2004‬מאות מיליוני משתמשים‪ ,‬מסחר‬
‫אלקטרוני‪ ,‬תוכנות שיתוף קבצים‪ ,‬מנועי חיפוש‪,‬‬
‫יותר דוא"ל מדואר רגיל‪...‬‬
‫ארכיטקטורת שרת‪-‬לקוח‬
‫• האינטרנט מבוסס על מחשבים המספקים מענה‬
‫לבקשות של לקוחות‪.‬‬
‫– שרת דואר‬
‫– שרת קבצים‬
‫– שרת ‪WWW‬‬
‫– שרת ‪DNS‬‬
‫– שרת ‪NewsGroups‬‬
‫– ‪...‬‬
‫יישומי אינטרנט פופולאריים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫דואר אלקטרוני – שליחת הודעה למשתמש‬
‫אינטרנט‪ ,‬לרשימת דיוור‪ ,‬קבוצות דיון‬
‫מסרים מיידים – ‪ ,VOIP ,online chat‬וידאו‬
‫גלישה ב‪ ,WEB-‬צפייה בדפים מפורמטים‬
‫באמצעות תוכנת דפדפן ומעבר על קישורים‪.‬‬
‫חיפוש – חיפוש מידע באמצעות מנועי חיפוש‪ .‬מנועי‬
‫החיפוש מפעילים תוכנות מעקב מיוחדות‬
‫(‪ )crawlers‬המעדכנים את מסדי הנתונים להוספת‬
‫משאבים חדשים ולמחיקת ‪" links‬שבורים"‪.‬‬
‫יישומי אינטרנט פופולאריים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ – Telnet‬התחברות מרחוק למחשבים בהם יש לך‬
‫חשבונות וכניסה ע"י ‪username + password‬‬
‫‪ – FTP‬העתקת קבצים בין מחשבים‬
‫טלפונית ‪ – IP‬העברת קול דרך רשת האינטרנט‬
‫‪voice over IP‬‬
‫)‪ Virtual Private Network (VPN‬מהווה חלופה‬
‫זולה לרשת ‪ WAN‬ע"י התחברות מאובטחת‬
‫ומוצפנת לרשת מרחוק דרך ספק אינטרנט‪.‬‬
‫החלפת קבצים – העברת קבצים בין משתמשים‪,‬‬
‫חיפוש קבצים‪ ,‬טעינה והפצה של קבצים‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫כתובת מחשב ברשת‬
‫כל מחשב המחובר לרשת האינטרנט מזוהה ברשת‬
‫באמצעות כתובת ‪ .IP‬לדוגמה ‪123.23.168.22‬‬
‫על‪-‬מנת לפשט את הגישה למחשבים ברשת האינטרנט‬
‫ולהפוך אותה לבני אדם הוגדרה מערכת התומכת בתרגום‬
‫כתובות ‪ IP‬לשמות ‪.Domain‬‬
‫למשל הכתובת הנ"ל קלה יותר לזכירה ושימוש כשם‬
‫‪.www.myCompany.com‬‬
‫כל חבילת מידע שעוברת ממחשב מקור למחשב יעד‬
‫מכילה את כתובת השולח וכתובת המקבל‪.‬‬
‫)‪ – Domain Naming System (DNS‬מערכת של‬
‫שרתים שיודעים למפות כתובות ‪ Domain‬לכתובות ‪.IP‬‬
‫– כתובת ‪ :IP‬כתובות מספריות‪ .‬דוגמא‪.130.37.56.201 :‬‬
‫– תחום (‪ :)Domain‬האינטרנט מחולק לתחומים‪ ,‬המאגדים מספר‬
‫גדול של שרתים‪.‬‬
‫‪ Domains‬באינטרנט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ - edu‬חינוך‬
‫‪ - com‬מסחרי‬
‫‪ - gov‬ממשלתי‬
‫‪ - mil‬צבאי‬
‫‪ - net‬מנהלי‬
‫‪ – org‬ללא כוונת רווח‬
‫‪ - firm‬עסקים‬
‫‪ - info‬מידע‬
‫‪ – nom‬אנשים פרטיים‬
‫‪ – rec‬ניהול רשתות‬
‫‪ – store‬סוחרים‪ ,‬חנויות‬
‫‪ – web‬ארגוני ‪web‬‬
‫מדינות‬
‫‪jp‬‬
‫‪uk‬‬
‫כללי‬
‫‪nl‬‬
‫‪il‬‬
‫‪co‬‬
‫‪mil‬‬
‫‪ac‬‬
‫‪tau haifa walla‬‬
‫‪net‬‬
‫‪edu‬‬
‫‪yale‬‬
‫‪org‬‬
‫‪gov‬‬
‫‪com‬‬
‫‪ Domains‬באינטרנט‬
‫• קיצורים לפי מדינה‬
‫– ‪ – il‬ישראל‬
‫– ‪ – jp‬יפן‬
‫– ‪ – th‬תאילנד‬
‫– ‪ – au‬אוסטרליה‬
‫– ‪ – uk‬בריטניה‬
‫– ‪ – us‬ארה"ב‬
‫כתובת משאב באינטרנט‬
‫• ‪ )URL( Unified Resource Locator‬מציג‬
‫פרוטוקול גישה‪ ,‬שם המחשב המארח‪ ,‬שם‬
‫התיקייה‪ ,‬ושם הקובץ‪:‬‬
‫‪HTTP://www.cocalcola.com/mydocuments/secretFormula‬‬
‫‪.doc‬‬
‫• הקלדת ה‪ URL-‬הנ"ל בדפדפן תאפשר לו לאתר‬
‫את המשאב ולהציגו‬
‫‪WWW‬‬
‫• לקוח שולח בקשה לשרת לצפות בקובץ‪ ,‬השרת‬
‫מאתר את המשאב המבוקש‪ ,‬טוען אותו ושולח‬
‫אותו בחזרה‪.‬‬
‫)‪HTTP (2‬‬
‫)‪HTTP (1‬‬
‫‪Client/‬‬
‫‪browser‬‬
‫‪HTTP server‬‬
‫)‪HTTP (3‬‬
‫‪TCP/IP Internet‬‬
‫)‪HTTP (4‬‬
‫‪HTTP‬‬
‫• ‪Hyper-Text Transfer Protocol‬‬
‫– מאפשר פעולת ‪ GET‬לגישה למשאבים‬
‫– מאפשר פעולת ‪ POST‬לשליחת מידע לשרת‬
‫– מאפשר פעולת ‪ HEAD‬לקבלת מידע על משאב‬
‫– כולל קודי תגובה מצד השרת כגון ‪200 OK, 404 not‬‬
‫‪ found‬וכד'‬
‫• לקוח ושרת משוחחים ביניהם באמצעות הפרוטוקול‪,‬‬
‫המשתמש בשכבת הרשת ב‪TCP/IP-‬‬
‫צד הלקוח‬
‫• דפדפן )‪ – (browser‬מאפשר ללקוח לצפות בדפים‬
‫– מביא‬
‫– מתרגם (‪)JAVA ,HTML‬‬
‫– מציג (‪)GUI‬‬
‫• יישומי עזר – יישומים הנמצאים במחשב הלקוח‬
‫ומאפשרים צפיה בדפים מסויימים‪.‬‬
‫– דוגמא‪Acrobat :‬‬
HTML
Hypertext Markup Language
‫ שבאמצעותה ניתן לפרמט תצוגת‬tags ‫• שפת‬
.‫טקסט בשילוב תמונות‬
headers, fonts, ‫ כוללת הוראות לגבי‬HTML •
.'‫ וכד‬colors, paragraphs, bullets, spacing
HTML-‫דוגמא ל‬
<html>
<body>
<h1>This is heading 1</h1>
<h2>This is heading 2</h2>
<h3>This is heading 3</h3>
<h4>This is heading 4</h4>
<h5>This is heading 5</h5>
<h6>This is heading 6</h6>
<p>Use heading tags only for
headings. Don't use them just to
make something bold. Use other
tags for that.</p>
</body>
</html>
This is heading 1
This is heading 2
This is heading 3
This is heading 4
This is heading 5
This is heading 6
Use heading tags only for
headings. Don't use them just to
make something bold. Use other
tags for that.
‫מגבלות ‪HTML‬‬
‫• ‪ HTML‬מכיל ‪ tags‬המתייחסים לצורת ההצגה אך‬
‫לא למשמעות התוכן‪.‬‬
‫• כיצד נפעיל תוכנה חכמה המחפש עבורנו בית מלון‬
‫בטוקיו לתאריך נתון‪ ,‬כאשר דפי הבית של כל בית‬
‫מלון נראים אחרת‪ ,‬משתמשים במונחים שונים ויש‬
‫בהם פריטי מידע שונים‪.‬‬
‫– למשל ‪ level‬מול ‪( rate‬רמת הנוחות במלון)‬
‫– או ‪ price‬מול ‪( cost‬עלות השהיה)‬
‫‪XML‬‬
‫• ‪ eXtensible Markup Language‬משמשת להעברת‬
‫נתונים בין יישומים ע"י הגדרת תוכן ומבנה בו זמנית‬
‫כחלק מאותו מסר‪.‬‬
‫• דוגמא‪:‬‬
‫>‪<employeeID>12345</employeeID‬‬
‫>‪<name>John Smith</name‬‬
‫>‪<phone>(604) 333-3333</phone‬‬
‫• כיום קיים מספר גדול של סוגים ווריאציות על ‪XML‬‬
‫לצרכים ספציפיים שונים‪.‬‬
XML ‫דוגמה לקובץ‬
<?xml version="1.0" encoding="ISO-88591"?>
<note>
<to>Tove</to>
<from>Jani</from>
<heading>Reminder</heading>
<body>Don't forget me this weekend!</body>
</note>
‫‪XML Document Type Definition‬‬
‫)‪(DTD‬‬
‫• הגדרה של מבנה המחייב שימוש ב‪ Tags-‬סטנדרטיים‪.‬‬
‫• לדוגמה‪ RosettaNet :‬הוא מילון המגדיר ‪ tags‬ומבנה‬
‫מסמך של תצורת מחשב (תוך התייחסות לכל מרכיביו)‪.‬‬
‫המילון נבנה ע"י ‪ 34‬יצרני מחשבי ‪ PC‬מובילים‪ .‬כתוצאה‬
‫יכולה כיום לעבוד שרשרת האספקה של יצרני מפיצי‬
‫ומוכרי מחשבי ‪ PC‬באופן אוטומטי‪ ,‬ללא צורך בהתערבות‬
‫אדם‪ ,‬וללא צורך לתרגם ולהמיר מושגים‪.‬‬
‫• ציודי מחשוב שונים בשרשרת האספקה מעבירים ביניהם‬
‫קובצי טקסט (‪ )XML‬בעלי משמעות ללא צורך במאמץ‬
‫תכנותי כלשהו‪.‬‬
:DTD-‫דוגמה ל‬
<!ELEMENT
<!ELEMENT
<!ELEMENT
<!ELEMENT
<!ELEMENT
:note.dtd ‫• הקובץ‬
note (to,from,heading,body)>
to (#PCDATA)>
from (#PCDATA)>
heading (#PCDATA)>
body (#PCDATA)>
:XML -‫• קובץ ה‬
<?xml version="1.0"?>
<!DOCTYPE note SYSTEM "note.dtd">
<note>
<to>Tove</to>
<from>Jani</from>
<heading>Reminder</heading>
<body>Don't forget me this weekend!</body>
</note>
‫‪Java Applet / Java Script‬‬
‫• מאפשר דינאמיות‪.‬‬
‫• כולל קוד שניתן להפעילו והוא מאפשר להכליל‬
‫טפסים למילוי‪ ,‬בדיקות קלט‪ ,‬משוב למשתמש‪,‬‬
‫קישור ושליחת הקלט למחשב המארח (ממנו נטען‬
‫המשאב)‪ ,‬קבלת תשובה מהשרת‪.‬‬
‫• ‪ HTML‬מכיל ‪ tags‬מיוחדים המתייחסים לקוד‬
‫הנ"ל וכך יודע הדפדפן לטעון את הקוד הרלוונטי‪,‬‬
‫להדר אותו ולהריץ אותו תחת מגבלות אבטחה‪.‬‬
Java Script -‫דוגמא ל‬
<html>
<head>
<script type="text/javascript">
function formReset()
{
var x=document.forms.myForm
x.reset()
}
</script>
</head>
<body>
<form name="myForm">
<p>Enter some text in the text fields and then press
the "Reset form" button</p>
<input type="text" size="20"><br />
<input type="text" size="20"><br />
<br />
<input type="button" onclick="formReset()"
value="Reset form">
</form>
</body>
</html>
‫הרחבת צד השרת‬
‫• הרצת ‪ script‬בשרת מאפשרת לתת מענה דינאמי‬
‫לבקשת לקוח‪ .‬כלומר במקום לאתר משאב קיים‬
‫ולשלוח אותו ללקוח‪ ,‬תופעל תוכנית מחשב‬
‫שתבנה ללקוח תשובה דינאמית‪ .‬התשובה עשויה‬
‫לכלול מידע ממסד הנתונים ופנייה אישית ללקוח‪.‬‬
‫• ‪ ASP, PHP, CGI, SERVLETS‬הן טכנולוגיות‬
‫המאפשרות הרחבת השרת‪.‬‬
‫‪Cookies‬‬
‫• ‪ HTTP‬הוא פרוטוקול "קצר‪-‬טווח"‪ .‬כל בקשה מטופלת ב‪-‬‬
‫‪ session‬נפרד‪ .‬לעתים צריך לשמור את ה‪ state-‬של‬
‫הטרנזקציה‪( .‬למשל הוספת פריטים לסל קניות)‪.‬‬
‫• ‪ Cookies‬הם קבצי טקסט קטנים המכילים מידע מזהה‬
‫אודות הלקוח‪ ,‬והפעולות שביצע בעבר הנשתלים במחשב‬
‫הלקוח ונשלחים אל השרת בכל התקשרות‪.‬‬
‫• דוגמא‪:‬‬
‫‪CNNidGcf1947e6-9789-997384811‬‬‫‪11cnn.com/0394120*EditionPopUpseen(sh:0&id:0)cnn.com/0147685619229‬‬
‫‪44477390228404829438537*SelectedEditionwwwcnn.com/0375132434120‬‬
‫‪*bitratemedcnn.com/0125901504029587635150961993629440784*playerRe‬‬
‫*‪alcnn.com/0358286950429514826229787120029441550‬‬
‫‪INTRANET‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫רשת פנים‪-‬ארגונית מבוססת טכנולוגיית ‪ WWW‬לגישה‬
‫לנתוני הארגון דרך ממשק דפדפן סטנדרטי‪ ,‬תוך שימוש‬
‫בטקסט‪ ,‬תמונות‪ ,‬נתונים ומולטימדיה ‪.‬‬
‫פיתוח פשוט וסטנדרטי‪ ,‬מבוסס שרת אינטרנט‪ ,‬ודפדפנים‬
‫סטנדרטים‪ ,‬המפיקים דפי ‪ HTML‬ומוצגים בממשק‬
‫משתמש סטנדרטי (דפדפן)‪ .‬הפעלת היישומים בלתי‬
‫תלויה בפלטפורמת הלקוח‪ ,‬ולא דורשת חומרה יקרה אצל‬
‫משתמש הקצה‪.‬‬
‫מאפשר גדילה (‪ )scalability‬בהתאם לצרכים‪.‬‬
‫חומת‪-‬אש (‪ – )Firewall‬מספקת אבטחה לרשת הפנימית‬
‫מפני משתמשים חיצוניים לא מורשים‪.‬‬
‫‪INTRANET‬‬
‫• ההיבט הכלכלי‬
‫– חוסך עלויות התאמות ותפירות לפלטפורמות שונות של‬
‫חומרה ותוכנה‪.‬‬
‫– עלויות פיתוח זולות‪.‬‬
‫– חוסך עלויות הדפסה והפצה של מסמכים‪ ,‬נהלים‪,‬‬
‫דוחות‪ ,‬הודעות‪ ,‬עלוני מידע וכד'‪.‬‬
‫– מגביר את הפרודוקטיביות של העובדים עקב זמינות‬
‫מיידית של המידע מכל חלקי הארגון‪.‬‬
‫– מחקרים מראים החזר השקעה מהיר וחסכון של‬
‫עשרות אחוזים בעלויות התפעול של טכנולוגיות‬
‫המידע‪.‬‬
‫‪EXTRANET‬‬
‫• מאפשר גישה למשתמשים חיצוניים מורשים דרך הרשת‬
‫הציבורית "כאילו" הם עובדים מתוך הרשת הפנימית‪.‬‬
‫– לקוחות‪ ,‬ספקים‪ ,‬שותפים עסקיים‬
‫• ע"מ לשמור על סודיות המידע העובר דרך הרשת‬
‫הציבורית משתמשים בתוכנת הצפנה בין ה‪firewall-‬‬
‫למשתמש הקצה‪.‬‬
‫‪Wireless Web‬‬
‫• ‪ Web‬אלחוטי מתייחס לקישוריות טלפונים‬
‫סלולאריים ומכשירי ‪ PDA‬ל‪ Web-‬מכל מקום‬
‫(שלא דרך ‪.)LAN‬‬
‫• יישומים קיימים של ‪ Web‬אלחוטי (בעיקר ביפן‬
‫וארה"ב)‪:‬‬
‫– שירותי מידע (‪ ,instant messages ,eMail‬חיפושים)‬
‫– ביצוע עסקאות (רכישת מניות‪ ,‬כרטיסים למופע‪ ,‬הזמנת‬
‫מקומות במסעדה‪ ,‬השוואות מחירים)‬
‫– שירותים אישיים (שירותים מבוססי פרופיל או מיקום‬
‫כגון קופונים לקניות‪ ,‬וקבלת עדכונים)‬
‫אתגרי ‪CommerceM-‬‬
‫‪Mobile Commerce‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מהירות השידור הקיימת היום איטית מאד ( ‪9.6-14.4‬‬
‫‪ )Kbps‬וכל שנייה של השתהות עולה כסף למשתמש‬
‫הקצה‪.‬‬
‫למכשירים אלו יש זיכרון קטן וכוח חשמלי חלש‪.‬‬
‫רשתות סלולאריות עובדות בסטנדרטים לא תואמים‬
‫(‪.)CDMA , GSM, TDMA‬‬
‫אבטחת מידע לקויה עקב קושי בזיהוי המשתמש‬
‫תפעול בעייתי של המכשיר עקב המקלדת הזעירה של‬
‫המכשירים הסלולאריים‪.‬‬
‫רשתות הדור שלישי יציעו מהירות העברה של עד‪,2 Mbps‬‬
‫ומהירויות גבוהות יותר בעתיד יאפשרו יישומי מולטימדיה‪.‬‬
‫יישומי זיהוי קול ישמשו למתן הוראות מילולי ולאבטחת‬
‫מידע משופרת‪.‬‬
‫האינטרנט כגורם מקשר בין ארגונים‬
‫• מאפשר‪:‬‬
‫– העברת מסרים (דואר אלקטרוני)‬
‫– ביצוע פעולות מסחר אלקטרוני‬
‫– תכנון משותף (ניהול שרשרת אספקה)‬
‫– שיתוף בנתונים‬
‫– ניהול תהליכים משותפים (‪)Workflow‬‬
‫• הבעיה‪ :‬קישור ואינטגרציה!!!‬
‫– ברמה הטכנולוגית‪ :‬תקשורת בין המכונות ובין‬
‫היישומים‪.‬‬
‫– ברמה העסקית‪ :‬שפה משותפת ותהליכים משותפים‪.‬‬
‫כלים תומכים ב‪eCommerce -‬‬
‫• ‪ - Web Servers‬קבלת בקשות מלקוחות‪ ,‬איתור‬
‫המשאב המבוקש ושליחתו חזרה‪.‬‬
‫• כלים פופולאריים‪Apache, Internet Information :‬‬
‫‪Service‬‬
‫• ‪Electronic Commerce Servers‬‬
‫– כלים ייעודיים לניהול קטלוגים‪ ,‬תהליך המכירה‪ ,‬אישור‬
‫התשלום‪ ,‬קישוריות למערכת מלאי‬
‫• כלים פופולאריים‪Microsoft's Commerce Server, :‬‬
‫‪IBM's WebSphere Commerce Suite‬‬
‫• ‪Customer Tracking and Personalization‬‬
‫‪Tools‬‬
‫– כלים אלו משמשים לאיסוף מידע על פעולות הלקוח באתר‪,‬‬
‫וניתוח מידע זה לצורך הגדרת פרופיל והעדפות משתמש‬
‫כלים תומכים ב‪eCommerce -‬‬
‫• ‪Web Content Management Tools‬‬
‫– אתר המנהל אלפי דפים מתקשה לבצע ניהול ידני של התוכן ע"י‬
‫ה‪ .Webmaster-‬כלים ממוחשבים מסייעים למנהל האתר‬
‫לאסוף‪ ,‬להציג ולהתאים את הדפים למבקר‪.‬‬
‫• ‪Web Site Performance Monitoring Tools‬‬
‫– אתרים רבים סובלים מבעיות כגון קישורים "שבורים"‪ ,‬דפים שלא‬
‫נטענים‪ ,‬טפסים שלא פועלים כראוי‪ ,‬זמן תגובה נמוך וכיוב'‪ .‬כלים‬
‫אוטומטים מסייעים לעקוב ולנתח תופעות אלו‪.‬‬
‫• ‪Web Hosting Services‬‬
‫– שירות המסופק ע"י חברות צד שלישי לאירוח אתרי אינטרנט של‬
‫חברות שלא מעוניינות לתחזק אתר כזה בעצמם‪.‬‬
‫‪Semantic WEB‬‬
‫• החזון‪ :‬הצגת דפי אינטרנט כך שיאפשרו שימוש‬
‫ממוכן‪:‬‬
‫– קריאת נתונים ושימוש בהם ע"י הלקוח‬
‫– חיפוש מבוסס תוכן בכל האינטרנט (מבוסס ‪)XML‬‬
‫– העברת נתונים במסחר אלקטרוני‬
‫– שימוש במאגרי רכיבים הנמצאים באינטרנט לצורך‬
‫בניית תוכנה – איתור על סמך מפרט‪.‬‬
‫• המאמץ‪ :‬יצירת שפה משותפת מוסכמת ומובנת‬
‫ע"י כל המחשבים באינטרנט‪ ,‬שתאפשר הכרה‪,‬‬
‫זיהוי‪ ,‬הבנה ושימוש בכל דפי הרשת‪.‬‬
Web Services
‫‪Web Services‬‬
‫• ‪ Web Services‬הם שרתי תוכנה הפועלים באינטרנט‬
‫המספקים שירותים שונים ועובדים עם קלטים ופלטים‬
‫מבוססי ‪.XML‬‬
‫• ניתן לבנות מערכת מידע המורכבת מיישומים שונים‪,‬‬
‫הרצים ע"ג פלטפורמות חומרה ותוכנה שונות‪ ,‬הכתובות‬
‫בשפות תכנות שונות‪ ,‬ולבצע אינטגרציה ביניהם באמצעות‬
‫‪.Web Services‬‬
‫• הרעיון הוא‪ ,‬שעל מנת ליצור ‪ ,Web Service‬יוצרים בצד‬
‫השרת פונקציות מחלקה עם פרמטרי קלט‪/‬פלט‬
‫סטנדרטיים ומציינים אותם כניתנות לתפוצה באינטרנט‪.‬‬
‫‪Web Services‬‬
‫• תוכנת הלקוח יכולה לקרוא ל‪ Web Service-‬מרוחק‬
‫באמצעות פרוטוקול ‪Simple Object Access -SOAP‬‬
‫‪ ,Protocol‬ולקבל את המידע הדרוש‪ SOAP .‬הוא‬
‫הפרוטוקול שאחראי לנתב את מסרי הלקוח לשרת‬
‫ולהחזיר את התשובה ללקוח‪.‬‬
‫– ‪ SOAP‬מבוסס על ‪ XML‬והוא יחסית פשוט ליישום‪.‬‬
‫• ‪ Web Services‬מספקים מכניזם כדי לתעד את המסר‬
‫שה ‪ Web Service -‬מקבל ומייצר‪ ,‬במטרה לספק‬
‫למפתחים דרך נוחה לתקשר עם ‪.Web Services -‬‬
‫התיעוד מסופק כמסמך ‪ XML‬שנקרא מסמך ‪- WSDL‬‬
‫‪. Web Services Description Language‬‬
‫‪Web Services‬‬
‫• בנוסף קיים ממשק ‪Universal Description, - UDDI‬‬
‫‪ ,Discovery, and Integration‬שמספק מדריך ל‪Web -‬‬
‫‪ ,Services‬ועל ידי כך מאפשר לאתר עסקים המציעים את‬
‫השירותים הללו‪.‬‬
‫– ממשק זה מתפקד כמעין "דפי זהב" של יישומים‬
‫• ‪ Web Services‬כולל שירותים נלווים לנושא הרשאות‬
‫ואבטחה‪ ,‬חיובים‪ ,‬תשלומים בכרטיס אשראי‪ ,‬וכד'‬
‫• ארגונים יכולים להשתמש ב‪ Web Services -‬לצורך‬
‫בניית יישומי ‪ ,B2B‬בעלות זולה יותר ותוך אינטגרציה‬
‫פשוטה עם יישומים אחרים ועם המערכת הארגונית‪.‬‬
‫מבוא למערכות מידע‬
‫מחזור חיים‬
‫נושאים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מוטיבציה לפיתוח שיטות הנדסת תוכנה‬
‫איך בונים תוכנה‬
‫מחזור חיי מערכת מידע והשלבים השונים‬
‫נוהלי פיתוח ומתודולוגיות‬
‫נוהל מפת"ח‬
‫גישות למחזור חיים‬
‫כלי ‪CASE‬‬
‫•‬
‫תוכנה‬
‫הנדסת‬
‫לשיטות‬
‫מוטיבציה‬
‫מתוך כלל פרויקטי התוכנה בחברות אמריקאיות גדולות‪ ,‬בינוניות וקטנות‪:‬‬
‫‪ 31.1%‬נסגרים לפני שהסתיימו (כלומר מבוטלים)‬
‫‪ 52.7%‬מסתיימים בחריגה של מעל ‪ 189%‬מההערכות המקוריות‬
‫‪ 16.2%‬מסתיימים על פי המתוכנן‪ ,‬בזמן ובתקציב‬
‫‪81‬‬
‫מיליארד‬
‫‪$‬‬
‫‪ 59‬מיליארד‬
‫‪$‬‬
‫רק ‪42%‬‬
‫מהיכולת‬
‫‪Standish Group International Report, “Chaos”,‬‬
‫‪as reported in March ‘95 Open Computing.‬‬
‫סיבות לכישלון הפרויקטים‬
‫• בסקר נשאלו החברות לסיבות הכישלון‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫דרישות לא שלמות (‪)13%‬‬
‫אי מעורבות המשתמשים (‪)12%‬‬
‫מחסור במשאבים (‪)11%‬‬
‫ציפיות לא ריאליות (‪)10%‬‬
‫חוסר תמיכה מהנהלה (‪)9%‬‬
‫דרישות משתנות (‪)9%‬‬
‫חוסר תכנון (‪)8%‬‬
‫המערכת אינה נדרשת עוד (‪)7%‬‬
‫“משבר התוכנה”‬
‫• פיתוח התוכנה‪ ,‬לעתים קרובות‪,‬‬
‫– לא עומד בתקציב המתוכנן (לעתים אף‬
‫מכפיל ומשלש אותו)‬
‫– לא עומד בלוחות הזמנים‬
‫– מפיק מוצר באיכות ירודה מהמצופה‬
‫• כולל “באגים” רבים‬
‫• אינו עונה לכל הדרישות המוגדרות‬
‫• פיתוח תוכנה סובל ממגבלות בסיסיות‬
‫• ניתן לשפר‪ ,‬אך לא לפרוץ את המגבלות‬
‫!‬
‫המגבלות המאפיינות תוכנה ‪-‬‬
‫סיבוכיות‬
‫• סיבוכיות (‪)complexity‬‬
‫– מערכות תוכנה הן מערכות מורכבות הן מבחינת‬
‫המבנה שלהן והן מבחינת תהליך הפיתוח שלהן‪.‬‬
‫– לכן‪,‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫קשה (בלתי אפשרי) לאדם בודד להתמודד עם כל‬
‫ההיבטים ולכן נדרש צוות גדול‬
‫קשה לתעד ולבדוק‬
‫לא תמיד התיעוד עקבי ושלם‬
‫נדון לשינוי מתמיד‬
‫המגבלות המאפיינות תוכנה ‪ -‬תאימות‬
‫• תאימות (‪)conformity‬‬
‫– התוכנה נדרשת להיות מתאימה למאפייני הסביבה‬
‫הקיימת (וזו כידוע משתנה לעתים קרובות‪)...‬‬
‫– התוכנה נדרשת להתאים את עצמה למגבלות המערכת‬
‫הפיזית והחומרה בה היא מתפקדת‪.‬‬
‫המגבלות המאפיינות תוכנה ‪ -‬גמישות‬
‫• גמישות לשינויים (‪)changeability‬‬
‫– תוכנה‪ ,‬יותר מכל מוצר אחר נדרשת להיות גמישה‬
‫לשינויים‪ .‬מה מקור השינויים ?‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מציאות משתנה (מכונות‪ ,‬תהליכים‪ ,‬סטנדרטים)‬
‫דרישה להרחבת היכולת ושיפור הביצועים של המערכת‬
‫הקיימת‬
‫תוכנה “נתפסת” כדבר שקל לשנותו (נוסיף כמה פקודות‪,‬‬
‫והכל יסתדר‪)...‬‬
‫חומרה מתחלפת כל ‪ 2-4‬שנים‪ ,‬בעוד תוכנה נדרשת לאורך‬
‫חיים של כ‪ 10-20 -‬שנה‪.‬‬
‫המגבלות המאפיינות תוכנה ‪ -‬נסתרות‬
‫• נסתרות (‪)invisibility‬‬
‫– בניגוד למוצרים אחרים (מקרר‪,‬‬
‫מכונת כביסה‪ ,‬מכונית וכד’) תוכנה‬
‫היא מוצר בלתי‪-‬נראה‪ ,‬המורכב‬
‫מרכיבים אבסטרקטיים (שורות קוד‬
‫מכונה)‪.‬‬
‫– קוד המקור של התוכנה איננו‬
‫המוצר אלא רק היבט אחד שלו‪.‬‬
‫איך בונים בית?‬
‫דרישות הלקוח‪:‬‬
‫ דרישות מגורים‬‫ דרישות שירותים‬‫ דרישות חזות‬‫‪ -‬אופציות עתידיות‬
‫ארכיטקטורה ומפרט‪:‬‬
‫ תכנית קירות‪ ,‬רצפות‪ ,‬גגות‬‫ תכנית חזיתות‬‫ תכנית נקודות חשמל ומים‬‫ תכנית פתחים‪ ,‬מדרגות‬‫תכנון‪:‬‬
‫ תכנית קונסטרוקציה‬‫ תכניות אינסטלציה‬‫(חשמל‪ ,‬מים‪ ,‬ביוב‪)...‬‬
‫בניה‪:‬‬
‫בית‬
‫תוכנה בונים כמו בית‪...‬‬
‫דרישות הלקוח‪:‬‬
‫ דרישות פונקציונליות‬‫ דרישות ביצועים‬‫ דרישות שימוש‬‫ אופציות עתידיות‬‫מפרט‪:‬‬
‫ מודולים לוגיים‬‫ ממשקים‬‫ ישויות מידע‬‫‪ -‬קונספט הפעלה‬
‫תכן‪:‬‬
‫ מודולים פיזיים‬‫ מבני נתונים‬‫‪ -‬אלגוריתמים‬
‫קידוד‪:‬‬
‫תוכנה‬
‫מחזור חיי תוכנה‬
‫• תקופת הפיתוח‬
‫– מערכות מידע קטנות ניתן לפתח תוך ימים‪-‬חודשים‬
‫ספורים‬
‫– מערכות מידע גדולות דורשות לעתים עשרות שנות‬
‫אדם‬
‫– עלויות הפיתוח כ‪ 35% -‬בממוצע מהעלות הכוללת‬
‫• תקופת השימוש‬
‫– כל עוד עונה לצרכים וניתן להתאימה בקלות לשינויים‬
‫נדרשים‬
‫– בממוצע גס ניתן לומר שאורך חיי מערכת מידע ‪5-7‬‬
‫שנים‬
‫– עלויות התפעול כ‪ 65%-‬בממוצע מהעלות הכוללת‬
‫מחזור חיים של מערכת מידע‬
‫• מחזור חיים = שלבים בחיי מערכת מידע‬
‫• מודל מחזור חיים = ארגון הפעילויות והתוצרים‬
‫שלהם‪ ,‬קביעת סדרי הקדימות ביניהן‪ ,‬והמשאבים‬
‫הנדרשים‪.‬‬
‫• מודל מחזור החיים קובע את האופן בו תפותח‬
‫המערכת ומאפשר ניהול פרויקט הפיתוח וביצוע‬
‫בקרה על התהליך ותוצריו‪.‬‬
‫מחזור חיי מערכת מידע‬
‫מחזור חיי מערכת מידע‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ייזום – איתור ראשוני של הבעיות וזיהוי הצורך‬
‫במערכת מידע חדשה‬
‫חקר מצב קיים – לימוד מצב הארגון ומערכת המידע‬
‫הקיימת‪ .‬אפיון ראשוני‬
‫חקר ישימות – בחינת פתרונות אפשריים למערכת‬
‫מידע‪ ,‬קבלת הצעות לפיתוח או רכישה‪ ,‬הערכת‬
‫הצעות והשוואתן‪ ,‬התקשרות‬
‫ניתוח המערכת – הגדרה מפורטת ומדויקת של‬
‫מערכת המידע‪ ,‬כולל תהליכים‪ ,‬מאגרי מידע‪,‬‬
‫וזרימות מידע‬
‫מחזור חיי מערכת מידע‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫עיצוב המערכת – תכנון כללי ומפורט של מרכיבי‬
‫מערכת המידע‬
‫הקמת מערכת – תכנות מרכיבי המערכת‪ ,‬ובדיקתם‬
‫יישום המערכת – הטמעת מערכת המידע בארגון‪,‬‬
‫הדרכה‪ ,‬שיטות עבודה והסבות נתונים‬
‫תפעול שוטף – ייעוץ למשתמשים‪ ,‬תיקון תקלות‪,‬‬
‫ניהול שינויים‬
‫ייזום‬
‫• ייזום הוא מטבעו שלב בו המידע לגבי המערכת הנדרשת הוא‬
‫מעורפל וכללי ביותר‪.‬‬
‫• ייזום גם מבוצע‪ ,‬לעתים קרובות‪ ,‬ע"י אנשים שאינם אנשי מחשוב‪.‬‬
‫• פעילות‬
‫– עריכת סקר ראשוני‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫זיהוי הבעיות ואי שביעות רצון‬
‫זיהוי שינויים בארגון ובאופן תפעולו‬
‫זיהוי שינויים בסביבה החיצונית‬
‫זיהוי שינויים בטכנולוגיית המידע‬
‫זיהוי צרכים עסקיים והזדמנויות עסקיות חדשות‬
‫הגדרת חזון וכיווני פעולה אפשריים‬
‫הערכת משמעויות‪ :‬ארגוניות‪ ,‬כספיות ולו"ז‬
‫ניתוח סיכונים‬
‫ניתוח כמותי עלות ‪ /‬תועלת‬
‫חקר מצב קיים‬
‫• חקר מצב קיים ואפיון ראשוני‬
‫– לימוד המצב הקיים בארגון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫לימוד מטרות‪ ,‬מבנה ארגוני‪ ,‬ופונקציות עיקריות‬
‫מרכיבי מערכת המידע הקיימת וקשריה עם הסביבה‬
‫איתור‪ ,‬אפיון והערכת בעיות במערכת המידע הקיימת‬
‫איתור צרכי מידע נוספים‬
‫הגדרת תכונות רצויות ממערכת המידע הקיימת‬
‫זיהוי אילוצים‪ ,‬משתמשים‪ ,‬אירועים‪ ,‬קלטים‪ ,‬פלטים‬
‫חקר ישימות‬
‫• פעילות‬
‫– בחינת כיוונים אפשריים לפתרון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פיתוח עצמי מול פיתוח ע"י בית תוכנה מול קניית חבילה‬
‫בדיקת ישימות טכנולוגית והתאמתה לארגון‬
‫בדיקת ישימות כלכלית‬
‫בדיקת ישימות ארגונית‬
‫– הכנת מסמך דרישה מספקים (‪)Request For Proposal‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הפצה לספקים על‪-‬סמך תוצאות האפיון הראשוני‬
‫הגדרת אמות מידה להערכת מענה הספקים והשוואתם‬
‫הערכת ההצעות המתקבלות‪ ,‬והשוואתם‬
‫בחירת הצעה אופטימאלית‪ ,‬וחתימת חוזה עם הספק‬
‫הכנת תוכנית מפורטת לפיתוח ואחזקה‬
‫ניתוח מערכת‬
‫• דרישות פונקציונליות‬
‫– מגדירות באופן מדוייק‪ ,‬מפורט‪ ,‬פורמאלי ומלא את‬
‫מהות המערכת תפקודיה‪ :‬מה היא מבצעת (אילו‬
‫שירותים היא מספקת למשתמשיה)‪.‬‬
‫• דרישות לא פונקציונליות‬
‫– מגדירות את כל היבטי המערכת שאינם תפקודיה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ביצועים‬
‫סביבה ותאימות‬
‫סטנדרטים ואיכות השירות‬
‫אבטחת מידע‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫עיצוב מערכת‬
‫עיצוב מבנה הנתונים‬
‫עיצוב מבנה התכניות ‪ /‬מודולים‬
‫עיצוב ממשקי המשתמש‪ ,‬ועיצוב ממשקים למערכות‬
‫קיימות‬
‫תהליכי זרימת המידע ועיבוד הנתונים‬
‫אלגוריתמים‬
‫דרישות חומרה‬
‫תוכנות תשתית ושפות תכנות‬
‫נהלים לתפעול המערכת ושימוש בה‬
‫תכניות ניסוי ובדיקה‬
‫תכנית התקנת המערכת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הקמה‬
‫תכנות‬
‫אפשרות שימוש ברכיבים מוכנים – קנויים או‬
‫קיימים‪ :‬דורש איתור‪ ,‬הערכה‪ ,‬התאמה‬
‫ואינטגרציה‪.‬‬
‫יצירת מודול ובדיקתו‬
‫יצירת תיעוד‬
‫ניהול הרשאות‪ ,‬בקרת תצורה‬
‫חילול של קטעי קוד וסכמת מסד הנתונים‬
‫בדיקה ותיקון שגיאות‬
‫בדיקות‬
‫• בדיקות מתבצעות בכל השלבים‪:‬‬
‫– שלב הדרישות‪ :‬עקביות‪ ,‬שלמות‪ ,‬אימות מול צרכי‬
‫הארגון‬
‫– שלב התכן‪ :‬עקביות‪ ,‬שלמות‪ ,‬היתכנות‪ ,‬אימות מול‬
‫הדרישות‬
‫– שלב הבנייה‪:‬‬
‫• בדיקת כל רכיב‪/‬תת מערכת בנפרד (בדיקות יחידה)‬
‫• בדיקת המערכת בשלמותה (בדיקות אינטגרציה‪ ,‬בדיקות‬
‫מערכת)‬
‫• תכנית בדיקות תתייחס לתרחישי השימוש‬
‫אפשריים‪ :‬פלט דרוש מול קלט נתון‪ ,‬והשוואה מול‬
‫ביצוע בפועל‪.‬‬
‫יישום‬
‫• תכנית התקנה‪ :‬מתייחסת למרכיבי הסביבה הדרושים‬
‫לפעולת המערכת (חומרה ותוכנה ואנשים)‪.‬‬
‫• תכנית הפעלה‪ :‬כוללת הכנת ‪ /‬הסבת נתונים ממערכות‬
‫קיימות‪.‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫הסבה במקביל למשך זמן מוגבל עד רכישת אמון במע' החדשה‬
‫הסבה הדרגתית הכנסה בכל פעם של רכיב אחד עפ"י תכנון‬
‫מראש‬
‫הסבת פיילוט ביחידה אחת והטמעת הלקחים‬
‫הסבה מיידית‬
‫• תכנית יישום‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫הדרכת המשתמשים‬
‫הטמעת שינויים בארגון‬
‫לווי ופתרון בעיות‬
‫מדידת ביצועים טכניים ועסקיים למול היעדים שהוצבו‬
‫תפעול ואחזקה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪Help desk‬‬
‫עריכת שינויים במערכת המידע לאחר מסירתה ללקוח‬
‫פיתוח דו"חות ושאילתות‪.‬‬
‫עדכוני גרסה של תוכנות מדף‪.‬‬
‫תחזוקה שוטפת וניהול בסיס הנתונים‪.‬‬
‫עדכון תוכנות תשתית כגון מערכות הפעלה‪ ,‬ניהול רשת‬
‫טיפול בשינויים סביבתיים‪ :‬חומרה‪ ,‬מערכות נלוות‪.‬‬
‫עדכון מסמכים ועריכת בדיקות רכיבים‬
‫שילוב מחדש‪ ,‬התקנה‬
‫עדכון נהלים‬
‫המחיר היחסי של כל שלב בפיתוח‬
‫תכן‬
‫‪6%‬‬
‫ניתוח דרישות‬
‫‪2%‬‬
‫‪5%‬‬
‫קידוד ובדיקות‬
‫‪12%‬‬
‫שילוב‬
‫‪8%‬‬
‫אחזקה‬
‫‪67%‬‬
‫העלות היחסית של שינויים‬
‫‪400‬‬
‫‪368‬‬
‫‪350‬‬
‫‪300‬‬
‫‪ 250‬העלות היחסית‬
‫של גילוי ותיקון‬
‫תקלה‬
‫‪200‬‬
‫‪200‬‬
‫‪200‬‬
‫]‪IBM AS/400 [Kan et al, 1994‬‬
‫פרוייקטים בין השנים ‪1980 - 1974‬‬
‫‪150‬‬
‫‪100‬‬
‫אחזקה‬
‫‪52‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪10‬‬
‫שילוב‬
‫מימוש‬
‫‪50‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫תכן‬
‫ניתוח‬
‫‪1‬‬
‫דרישות‬
‫סוגי אחזקה‬
‫• אחזקה תיקונית )‪(corrective maintenance‬‬
‫– תיקון תקלות שנשארו מהפיתוח‬
‫• תקלות אפיון‪ ,‬תכן‪ ,‬מימוש‪ ,‬תיעוד או כל תקלה אחרת‬
‫• אחזקה שיפורית )‪(perfective maintenance‬‬
‫– הלקוח מבקש שינויים לשיפור האפקטיביות של המוצר‬
‫• הוספת פונקציונאליות‬
‫• שיפור ביצועים‬
‫• שיפור אחזקתיות‬
‫• אחזקה התאמתית )‪(adaptive maintenance‬‬
‫– תגובה לשינויים בסביבת העבודה של המוצר‬
‫• קומפיילר‪ ,‬מערכת‪-‬הפעלה‪ ,‬חומרה‪, ...‬‬
‫• שינוי בלוגיקה‪-‬העסקית (למשל‪ ,‬שינויים במיסוי)‬
‫• מעבר למילניום חדש‪...‬‬
‫ניהול אחזקה‬
‫• דיווחי תקלות‪/‬בקשות‬
‫לשינויים‪/‬הרחבות‪/‬התאמות‬
‫– מנגנון לעריכת שינויים במוצר‪ :‬דיווח‪ ,‬תיעדוף‪,‬‬
‫תכנון‪ ,‬תקצוב‪ ,‬ביצוע‪ ,‬בדיקות‪ ,‬בקרה‪ ,‬אישור‪,‬‬
‫הפצה‪.‬‬
‫– אם המוצר לא מתפקד כהלכה‪ ,‬המשתמש מפיק‬
‫דו”ח תקלה‬
‫• צריך לכלול מידע מספיק כדי לאפשר לתכנת‬
‫האחזקה לשחזר את התקלה‬
‫– באופן אידיאלי ‪ -‬יש לתקן מיד כל תקלה‬
‫• באופן מעשי ‪ -‬יש לבצע מיידית חקירה ראשונית‬
‫אחזקה‬
‫התפלגות סוגי‬
‫אחזקת תוכנה‬
‫אחזקה (המשך)‬
‫תקלות חומרה לעומת תקלות תוכנה‬
‫”שחיקה“‬
‫שינוי‬
‫”מחלות ילדות“‬
‫קצב‬
‫תקלות‬
‫קצב‬
‫תקלות‬
‫בפועל‬
‫אידיאלי‬
‫זמן‬
‫עקומת כשל‬
‫תוכנה‬
‫זמן‬
‫עקומת כשל‬
‫חומרה‬
‫בקרת המערכת‬
‫• סקירה תקופתית על תפעול המערכת המתבצעת‬
‫ע"י מנתחי המערכות‪ ,‬המשתמשים‪ ,‬מבקר פנים‪,‬‬
‫ויועצים‪.‬‬
‫– איכות‬
‫– עלויות‬
‫– התאמה לצרכים‬
‫– כ"א‬
‫– תכנון מול ביצוע‬
‫– דו"ח להנהלה יסכם את הבקרה בתוספת המלצות‬
‫לשיפורים‬
‫סיום מחזור החיים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫עצמה גבוהה של בעיות תפעוליות‬
‫הרבה בקשות לשינויים‬
‫אי התאמה לצרכים‬
‫אי שביעות רצון גוברת‬
‫יוזמות למערכת חדשה‬
‫• החלפת המערכת היא בלתי נמנעת‪ .‬יש לזכור שגם‬
‫לאחר שנפלה ההחלטה‪ ,‬המערכת הקיימת תמשיך‬
‫לתפקד עד החלפתה‪.‬‬
‫סיבות להחלפת מערכת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫גידול בנפחי התנועה‬
‫התפתחויות טכנולוגיות‬
‫שינויים במערכות קשורות‬
‫שינויים בסביבה העסקית‬
‫שינויים בציפיות המשתמשים ובדרישותיהם‬
‫פעילות עסקית חדשה‬
‫• שינויים גדולים עשויים לדרוש החלפת המערכת‬
‫הקיימת‪.‬‬
‫פעילויות תומכות בפיתוח תוכנה‬
‫• ניהול הפיתוח‬
‫– תקציב‪ ,‬לו”ז‪ ,‬כ”א‪ ,‬משאבים‪,‬‬
‫ניהול קבלני משנה‪ ,‬הגדרת‬
‫נהלי פיתוח‬
‫• הבטחת איכות התוכנה‬
‫– תקני איכות תוכנה‪ ,‬תקני‬
‫איכות תהליך פיתוח‪ ,‬סקרי‬
‫איכות‪ ,‬מבדקים‪ ,‬הבטחת‬
‫איכות בכל שלבי הפיתוח ולא‬
‫רק כאשר המוצר כבר פותח‬
‫• ניהול תצורה‬
‫– ניהול גרסאות שונות של‬
‫תוצרי הפיתוח‪ ,‬ניהול ומעקב‬
‫אחר שינויים‬
‫נוהלי פיתוח‬
‫• נוהל הוא סדרת הוראות המכתיבות מה לעשות‬
‫בכל שלב משלבי הפיתוח‪ ,‬מה יהיו התוצרים‪ ,‬מי‬
‫יבצע‪ ,‬מי יאשר‪ ,‬וכד'‬
‫• נוהל לא מכתיב בד"כ את שיטות העבודה‪.‬‬
‫• נוהל מסגרת פיתוח ותחזוקת מערכות (נוהל‬
‫מפת"ח) מחייב את כל משרדי הממשלה וכל גורם‬
‫המפתח עבורם מערכות מידע‪.‬‬
‫– פותח ע"י חברת מתודה מחשבים בע"מ ומשרד‬
‫האוצר‪.‬‬
‫מתודולוגיות‬
‫• מתודולוגית פיתוח מתייחסת לאוסף שיטות‬
‫וטכניקות לביצוע תהליך פיתוח‪.‬‬
‫– שיטה – אוסף כללים (מרשם) המנחים איך לבצע דבר‬
‫מסוים‬
‫– טכניקה – אמצעי‪/‬כלי המסייע ליישום שיטה‬
‫• הנוהל עוסק ב"מה" לעשות‪ ,‬מתודולוגיה עוסקת‬
‫ב"איך" לעשות‪.‬‬
‫נוהל מפת"ח (מסגרת פיתוח ותחזוקה)‬
‫• כולל מודל דו מימדי‪:‬‬
‫– מימד המערכת (עץ מערכת)‪.‬‬
‫– מימד מחזור החיים‪.‬‬
‫• תמיכה בפיתוח מערכת מידע‪:‬‬
‫שלבי עבודה‪ ,‬תכנים‪ ,‬תוצרים‪,‬‬
‫תיעוד‪ ,‬שלדי מסמכים ועוד‪.‬‬
‫• תמיכה בארגון‪ :‬כלים לדרג‬
‫הניהולי (תכנון מערכות מידע‬
‫לטווחי זמן שונים‪ ,‬תוכניות‬
‫עבודה‪ ,‬מבנה ארגוני‪ ,‬אבטחת‬
‫איכות)‪.‬‬
‫• יעדים‪:‬‬
‫עץ המערכת‬
‫– הלקוח‪ ,‬מטרות‪ ,‬בעיות‪ ,‬השתלבות ביעדי הארגון ‪ ,‬קשר לתכנית העבודה‪,‬‬
‫השנתית‪ ,‬אופק הזמן‬
‫• יישום‪:‬‬
‫– אופי היישום‪ ,‬גבולות וסביבה‪ ,‬פונקציות ראשיות‪ ,‬מימשקי משתמש‪,‬‬
‫תהליכים‪ ,‬תנועות‪ ,‬מודולים‪ ,‬קבצי מידע‪ ,‬קבצים לוגיים (מודל‬
‫הנתונים)‪ ,‬מילון מונחים‪ ,‬דו"חות‪ ,‬אבטחת מידע‪ ,‬נפחים‪ ,‬עומסים‬
‫וביצועים‪ ,‬מימשקים חיצוניים‬
‫• טכנולוגיה‬
‫– חומרה מרכזית‪ ,‬אחסנת נתונים‪ ,‬ציוד היקפי‪ ,‬תשתית פיזית‪ ,‬מערכת הפעלה‪,‬‬
‫מסד נתונים‪ ,‬כלים לפיתוח ולתחזוקה‪ ,‬כלים למשתמש קצה‪ ,‬תשתיות תקשורת‬
‫• מימוש‬
‫– גורמים מעורבים‪ ,‬תפעול‪ ,‬שירות ותחזוקה‪ ,‬או"ש‪ ,‬הטמעה והדרכה‪ ,‬אמינות‬
‫המערכת‪ ,‬קונפיגורציות‬
‫• עלות‬
‫– עלות הקמה‪ ,‬עלויות לאורך זמן‬
‫ניתן לפרק מערכות‬
‫ממוחשבת לרכיבים‬
‫ותת‪-‬רכיבים‬
‫יעדים‬
‫• המערכות צריכה לשרת יעדים ברורים הרלבנטיים‬
‫לארגון‪.‬‬
‫• ללא יעדים ברורים אין הצדקה למערכת‪.‬‬
‫• יעדים כוללים את יעדי מומחי היישום‪ ,‬מבנה‬
‫הארגון‪ ,‬בעיות שהמערכות באה לפתור‪ ,‬אופק זמן‬
‫פעילות‪ ,‬קשר לתוכנית אב ולתכנית עבודה שנתית‪.‬‬
‫יישום‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מהות המערכת‪ .‬מה נדרש מהמערכת‪.‬‬
‫פונקציונאליות המערכת‪.‬‬
‫תהליכים‪ ,‬טרנזקציות‪ ,‬קבצים‪ ,‬פרטי מידע‪.‬‬
‫ממשק המשתמש‪ ,‬טפסים‪ ,‬קונספט ההפעלה‪.‬‬
‫דו"חות‪ ,‬שאילתות‪.‬‬
‫אבטחת מידע‪.‬‬
‫ביצועים‪.‬‬
‫דרישות מיוחדות‪.‬‬
‫טכנולוגיה‬
‫• חומרה‪ ,‬ציוד קצה‪ ,‬מערכות הפעלה‪ ,‬שפות מחשב‪,‬‬
‫סביבות פיתוח‪ ,‬תוכנות תקשורת‪ ,‬מסדי נתונים‪,‬‬
‫מחוללי יישומים‪ ,‬כלי ‪.CASE‬‬
‫• פריטים הניתנים לרכישה ושמסייעים בבניית‬
‫היישום‪.‬‬
‫מימוש‬
‫• תוכניות עבודה‪ ,‬גורמים מעורבים‪ ,‬תיעוד‪ ,‬חוזה‬
‫שירות ואחזקה‪ ,‬תוכנית לבדיקת המערכת‪,‬‬
‫אמינות‪ ,‬איכות‪.‬‬
‫• פיתוח יכול להיות עצמי או ע"י גורם חיצוני‪.‬‬
‫עלות‬
‫• עלות הפיתוח‪ ,‬התקנה‪ ,‬הטמעה‪ ,‬ניהול‪.‬‬
‫• סך כל ההוצאות לתקופה חיי המערכת הצפויים‪,‬‬
‫כולל תחזוקה והוצאות שוטפות‪.‬‬
‫• בסיס משותף של ערך קנייה נוכחי או הוצאה‬
‫חודשית שוטפת‪.‬‬
‫מחזור‪-‬חיים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ייזום – דרישה למערכות חדשה‬
‫אפיון – מהות המערכת (מהן הדרישות ממנה)‬
‫בקשה להצעות – בחינת התקשרויות עם ספקים‬
‫עיצוב ובנייה – בניית המערכת ובדיקות יחידה‬
‫מבדקים – בדיקות מערכתיות ובדיקות קבלה‬
‫התקנה והרצה – התקנות‪ ,‬הדרכות‪ ,‬הסבות‬
‫תפעול ותחזוקה – תיקונים‪ ,‬שיפורים‪ ,‬התאמות‬
‫ייזום‬
‫• פעילות‬
‫– עריכת סקר ראשוני‬
‫– כתיבת מסמך ייזום‬
‫• תוצרים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫זיהוי הבעיות‬
‫לו”ז ‪ +‬תקציב‬
‫משאבים‬
‫כ”א‬
‫ציוד‬
‫אפיון‬
‫• פעילות‬
‫– רישום של הדרישות‪ ,‬האילוצים ותנאי העבודה‪.‬‬
‫– בחינת הדרישות‬
‫• שלמות‬
‫• בהירות וחד‪-‬משמעיות‬
‫• ללא סתירות‬
‫– אפיון קונספטואלי של המערכת‬
‫אפיון‬
‫• תוצרים‬
‫– דרישות פונקציונאליות‬
‫• מה המערכת נדרשת לבצע‬
‫– דרישות לא‪-‬פונקציונאליות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שימוש בטכנולוגיה ‪ /‬סביבה מסוימת ‪ /‬שפת פיתוח ‪.‬‬
‫הנחיות לארכיטקטורת המערכת‪.‬‬
‫ביצועים‪ ,‬בטיחות‪ ,‬ביטחון‪ Quality of Service ,‬התאוששות‬
‫מכשלים‪ ,‬גיבויים‪ ,‬וכד'‪.‬‬
‫לו”ז‪ ,‬תקציב‪ ,‬אבני דרך‪.‬‬
‫אפיון‬
‫• האפיון מהווה‪:‬‬
‫‪ .1‬בסיס חוזי לפיתוח‬
‫‪ .2‬בסיס לתכנית הפיתוח‬
‫‪ .3‬בסיס לתכנית הבדיקות‬
‫– לאחר סיום מסמך האפיון‪ ,‬עלול כל שינוי הכולל הוספת‬
‫דרישות או שינוי דרישות קיימות לעלות כסף רב‬
‫ללקוח‪.‬‬
‫עיצוב‬
‫• פעילות‬
‫– בחינת חלופות טכניות למימוש האפיון‬
‫– הגדרת ארכיטקטורת המוצר (רכיבים) המוצר והקשרים‬
‫ביניהם‬
‫– הגדרת מבני הנתונים והאלגוריתמים של כל רכיב‬
‫– מימוש מודולי התוכנה‬
‫• תוצרים‬
‫• ארכיטקטורה וממשקים ‪ +‬מבני נתונים ואלגוריתמים‬
‫• מערכת‬
‫מבדקים‬
‫• פעילות‬
‫– שילוב מרכיבי המערכת למוצר שלם‬
‫– בחינות שילוב באתר המפתח‬
‫– בחינות קבלה באתר הלקוח ‪acceptance tests‬‬
‫• תוצרים‬
‫• המוצר‬
‫• דו”ח בחינות הקבלה‬
‫• מסמכי התקנה‪ ,‬שימוש והדרכה‬
‫מסירה ללקוח‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫לאחר סיום מוצלח של בדיקות הקבלה נמסר‬
‫המוצר ללקוח‪.‬‬
‫צוות הפיתוח מתפרק ואנשי הצוות מוקצים לטובת‬
‫פרויקטי פיתוח אחרים‪.‬‬
‫"האחריות" למערכת שנמסרה עוברת בד"כ לצוות‬
‫תחזוקה מצומצם‪ ,‬שלעתים קרובות לא השתתף‬
‫בפיתוח המערכת‪.‬‬
‫החל ממסירת המוצר ייחשב כל שינוי שיתבצע‬
‫במוצר כפעולת "אחזקה"‪.‬‬
‫תפעול ואחזקה‬
‫• פעילות‬
‫– עריכת שינויים במוצר לאחר מסירתו ללקוח‬
‫• אחזקה לצורך תיקון “באגים”‬
‫• אחזקה לצורך שיפור התוכנה וביצועיה‬
‫• אחזקה לצורך הסתגלות לתנאים חדשים או סביבה חדשה‬
‫– עדכון מסמכים ועריכת בדיקות יחידה‬
‫– שילוב מחדש‬
‫• תוצרים‬
‫• גרסאות עדכניות של תוצרי כל הפעילויות הרלוונטיות שנעשו‬
‫במהלך עריכת השינויים‪ ,‬בכל שלבי הפיתוח הרלבנטיים‪.‬‬
‫נוהל מפת"ח ‪ -‬מסגרת פיתוח ותחזוקה‬
‫(למערכות ממוחשבות)‬
‫בקשה להצעות‬
‫נושאים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בחינת דרכי פעולה אפשריות‬
‫מסמך ‪RFP‬‬
‫בחינת ההצעות והשוואתן‬
‫בחירת חלופה מועדפת‬
‫בחינת דרכי פעולה אפשריות‬
‫• קיימות אפשרויות שונות ליישום מערכת מידע‪.‬‬
‫• האפשרויות נבדלות זו מזו מבחינת‪:‬‬
‫– טכנולוגית המידע‪ :‬חומרה‪ ,‬תוכנה‪ ,‬תקשורת וכלי‬
‫פיתוח‪.‬‬
‫– מצב הארגון‪ :‬המבנה הארגוני‪ ,‬הפריסה הפיזית‪,‬‬
‫המערכות האחרות אשר קיימות בארגון‪.‬‬
‫דוגמאות לדפ”א הנבדלות עפ”י שיטת הרכישה‬
‫או הפיתוח‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫רכישת תוכנה מוכנה והתאמתה לצורכי הארגון‪.‬‬
‫– מקובל במערכות ‪ ,OLTP‬מועד אספקה קצר‪ ,‬מעט התאמות‪,‬‬
‫סיכון נמוך‬
‫פיתוח תוכנה מותאמת לצורכי הארגון ע”י בית תוכנה‪.‬‬
‫– מקובל בתחומי יישום ייחודיים לארגון‪ ,‬או במקרה של קושי‬
‫בהתאמת תוכנת מדף‪.‬‬
‫פיתוח עצמי של המערכת בגישה מובנית ע”י יחידת המידע של‬
‫הארגון‪.‬‬
‫– שיקולי הרחבה‪/‬צמצום של הפיתוח הפנימי בארגון‪ ,‬מקובל‬
‫במקרים של בקיאות בתחום ייחודי‪ ,‬או בשל שיקולי ביטחון‬
‫וסודיות‪.‬‬
‫פיתוח עצמי ע”י המשתמשים (למשל באמצעות מחולל יישומים)‪.‬‬
‫– מקובל במקרה של יישומים פשוטים ומשתמשים מתוחכמים‬
‫דוגמאות לדפ”א הנבדלות עפ”י סוג‬
‫מערכת המחשב‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מערכת מידע המבוססת על המחשב המרכזי‪.‬‬
‫מערכת מידע המבוססת על מחשב עצמאי‪.‬‬
‫מערכת מידע המבוססת על רשת מחשבים‪.‬‬
‫(שרת‪-‬לקוח‪ :‬על השרת נמצאים מאגרי הנתונים‬
‫ומבוצעים העיבודים העיקריים‪ ,‬והמחשבים‬
‫המקומיים‪ ,‬שבהם מצויה תוכנת היישום‪ ,‬יבצעו‬
‫עיבודים מקומיים‪ ,‬עתירי קלט‪-‬פלט‪ ,‬תוך משיכת‬
‫הנתונים מהשרת)‪.‬‬
‫מערכת מידע המבוססת על רשת מקומית עם‬
‫ביזור מאגרי הנתונים ותוכנת היישום‪.‬‬
‫מקורות לאיתור דפ"א‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ידע וניסיון אישי של חברי הצוות המקצועי (או יועץ)‬
‫ספרות ועיתונות מקצועית (כולל פרסומים)‬
‫כנסים והשתלמויות (חידושים)‬
‫ארגונים דומים (החלפת מידע‪ ,‬ביקורים)‬
‫ספקים (‪)Request For Information‬‬
‫ניתוח דפ”א‬
‫• הערכת דפ”א נעשית עפ”י אמות המידה הבאות‪:‬‬
‫– התאמה למטרות המערכת‪.‬‬
‫– התאמה לאילוצים (תקציב‪ ,‬לו"ז‪ ,‬חומרה‪ ,‬תוכנה‬
‫בסיסית‪.)... ,‬‬
‫– התאמה לדרישות הפונקציונליות (צורכי המידע)‪.‬‬
‫– עלות צפויה‪.‬‬
‫– מידת הסיכון (טכנולוגיה‪ ,‬פיתוח‪ ,‬אחזקה‪ ,‬אמינות‬
‫ויציבות ספק)‪.‬‬
‫– השפעה על המשתמשים (התאמה לכישורים‪ ,‬השפעה‬
‫על תנאי עבודה‪ ,‬מספר העובדים)‪.‬‬
‫– השפעה על כלל הארגון והתפעול‪ :‬האם יהיה דרוש‬
‫שינוי במבנה הארגוני? בשיטות העבודה? בפריסת‬
‫בחירת ד”פ נבחרת‬
‫• הערכה איכותית‬
‫– יתרונות‪/‬חסרונות‬
‫• סולם ציונים‬
‫– משקל חשיבות יחסית לכל תכונה‬
‫• בחירת ד"פ נבחרת אחת או יותר‬
‫דרישה לקבלת הצעות‬
‫• ‪Request For Proposal – RFP‬‬
‫– מסמך המופנה לספקים פוטנציאלים במטרה לקבל‬
‫מהם הצעות לרכישה ‪ /‬פיתוח של מערכת מידע‪.‬‬
‫– תוכן המסמך מבוסס על אפיון ראשוני‬
‫– מטרת המסמך‪ :‬ליידע ספקי מוצר‪/‬שירות על כוונת‬
‫הארגון להצטייד במערכת מידע‪ ,‬ולאפשר להם להיערך‬
‫ולהגיש הצעה מתאימה‪.‬‬
‫– בדר"כ המסמך מוכן ע"י הצוות המקצועי באישור ועדת‬
‫ההיגוי‪ ,‬ועובר לאישורם של מנהל כספים‪ ,‬ועדת רכש‬
‫ויועץ משפטי בטרם פרסום‪.‬‬
‫ספקים פוטנציאליים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בתי תוכנה המתמחים בתוכנת היישום‪.‬‬
‫ספקי תוכנות מדף‪.‬‬
‫חברות ייעוץ שתבצענה תכנון מפורט‪.‬‬
‫חברות מחשבים שיספקו‬
‫חומרה‪+‬תוכנה‪+‬תקשורת‪.‬‬
‫גוף תוכנה פנימי‬
‫תוכן מסמך ה‪RFP-‬‬
‫• נושאים מנהליים‪:‬‬
‫– אנשי הקשר בארגון לשאלות ובירורים‬
‫– מועד מפגש עם הספקים המתעניינים‬
‫– מועד אחרון להגשת ההצעה‬
‫– ההתחייבויות והאישורים שעל הספק להגיש עם הצעתו‬
‫תוכן מסמך ה‪RFP-‬‬
‫• תאור הארגון ומערכת המידע הקיימת‪:‬‬
‫– תיאור הארגון‪ :‬מבנה ארגוני‪ ,‬מטרות‪ ,‬פעילויות ותהליכי‬
‫עבודה עיקריים‬
‫– תיאור המערכת הקיימת‪ :‬חומרה‪ ,‬תוכנה בסיסית‪,‬‬
‫יישומים‪ .‬פרוט מרכיבי הטכנולוגיה הקיימת הכרחי אם‬
‫ימשיכו להשתמש בה או אם על מערכת המידע‬
‫החדשה להתקשר עם מערכות קיימות‪.‬‬
‫– הבעיות במערכת המידע הקיימת‪ :‬על סמך חקר מצב‬
‫קיים‪.‬‬
‫תוכן מסמך ה‪RFP-‬‬
‫• מפרט דרישות פונקציונאליות‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫מטרות מערכת המידע‪ :‬מטרות‪ ,‬סדרי עדיפויות‪ ,‬מערכות משיקות‬
‫ואופי הקשר אליהן‪.‬‬
‫אילוצי הארגון‪ :‬זמן‪ ,‬טכנולוגיה‪ .‬יש להדגיש אילוצי סף‬
‫משמעותיים‪ .‬אין לציין עלות משוערת‪.‬‬
‫אפיון פונקציונאלי‪ :‬פעילויות ותהליכי מחשב דרושים (משתמשים‪,‬‬
‫אירוע‪ ,‬קלטים‪ ,‬פלטים‪ ,‬נתונים‪ ,‬לוגיקה‪ ,‬ביצועים‪ ,‬הרשאות)‪.‬‬
‫דרישות נוספות‪ :‬ממשק משתמש‪ ,‬שפות‪ ,‬מחוללי דוחות‪ ,‬גיבויים‪,‬‬
‫תיעוד‪ ,‬תפעול ואחזקה‪ ,‬תוכניות מקור‪ ,‬אב‪-‬טיפוס‪ ,‬שילוב והטמעה‬
‫בארגון‪.‬‬
‫כמויות ונפחי נתונים‪ :‬מספר משתמשים ופריסתם הפיסית‪ ,‬תחנות‬
‫עבודה וציוד נדרש‪ ,‬היקפי נתונים‪ ,‬היקפי פעילות ותדירות‪ ,‬זמני‬
‫עבודה‪ .‬אחוזי גדילה שנתיים חזויים‪.‬‬
‫תוכן מסמך ה‪RFP-‬‬
‫• הדרישות מהספק (שמפתח תוכנת יישום)‪:‬‬
‫– מבנה הצעה אחיד‬
‫– יש לדרוש מהספק לתאר כיצד בכוונתו לפתח את‬
‫היישום‪:‬‬
‫• פרוט תהליכי מחשב שהוא מתכוון לבצע אחרת מהנדרש‪,‬‬
‫או לא לבצע כלל‪ ,‬או תהליכים שהוא מוצא לנכון להוסיף‬
‫ולא נכללו ב‪.RFP-‬‬
‫– אם הארגון לא ביצע אפיון ראשוני על הספק להציע‬
‫תיאור מפורט של תהליכי המחשב הנדרשים‪.‬‬
‫– הספק צריך לשכנע בהצעתו שהוא יודע מה לעשות‬
‫בכל שלב של תהליך הפיתוח ואיך לעשותו‪ :‬עליו‬
‫לספק לוחות זמנים‪ ,‬הקצאת כוח אדם‪ ,‬יצירת תיעוד‬
‫מספק‪ ,‬יספק תמיכה במערכת בעתיד וכו'‬
‫תוכן מסמך ה‪RFP-‬‬
‫• הדרישות מהספק (שמפתח תוכנת יישום) ‪-‬המשך‪:‬‬
‫– מי ינהל את הפרויקט? אילו דוחות התקדמות יימסרו?‬
‫– באילו שיטות וכלים ישתמש? באיזו מתודולוגיה‬
‫ישתמשו?‬
‫– כיצד תתבצע אבטחת איכות?‬
‫– באילו כלי פיתוח ישתמשו?‬
‫– האם יוכן אב‪-‬טיפוס? מהם מרכיביו? על איזה תוכנה?‬
‫מה הוא יכלול? מתי יהיה מוכן?‬
‫– מהי עלות הפיתוח? עלות כוללת‪ ,‬ופירוט לשלבים‪.‬‬
‫תוכן מסמך ה‪RFP-‬‬
‫• הדרישות מהספק (שמספק תוכנת מדף)‪:‬‬
‫– תיאור כללי של התוכנה‪ :‬מרכיבים ופונקציות עיקריות‪,‬‬
‫סביבת חומרה ותוכנה‪ ,‬כלים למשתמשי הקצה‪ ,‬מפתחי‬
‫התוכנה‪ ,‬אופן אחזקתה‪ ,‬תנאי מכירה (אספקת קוד‬
‫מקור ?) וכד'‪.‬‬
‫– השוואת התוכנה לדרישות‪ :‬פירוט תהליכים חסרים‪,‬‬
‫פירוט הבדלים בין דרישות לקיים‪ ,‬והצעת פתרון לפער‪,‬‬
‫פירוט תהליכים שלא נדרשו‪.‬‬
‫– פירוט השינויים שיבוצעו‪ :‬איך יבוצעו‪ ,‬שיטות עבודה‪,‬‬
‫כלים וכד'‪.‬‬
‫תוכן מסמך ה‪RFP-‬‬
‫• הדרישות מהספק (שמספק חומרה)‪:‬‬
‫– תיאור סוג החומרה (מחשבים‪ ,‬אמצעי אחסון‪ ,‬אמצעי‬
‫קלט פלט‪ ,‬תקשורת‪ ,)..‬היצרן‪ ,‬כמויות‪ ,‬מידות (קצב‬
‫הדפסה‪ ,‬קיבולות אחסון‪ ,)... ,‬ומחיר ליחידה‪.‬‬
‫– התחייבות למענה לצרכי התהליכים והנתונים ועמידה‬
‫בעומסים‪.‬‬
‫– אחזקה‪ :‬אחריות‪ ,‬תמיכה‪ ,‬אחזקה‪ ,‬זמן תגובה לטיפול‬
‫בתקלה‪ ,‬תעריפי אחזקה‪ ,‬הדרכה‪.‬‬
‫תוכן מסמך ה‪RFP-‬‬
‫• דרישות כלליות להערכת ספק‬
‫– כללי‪ :‬הבעלים‪ ,‬מספר עובדים‪ ,‬מבנה ארגוני‪ ,‬תחומי‬
‫פעילות‪ ,‬ותק בענף‪ ,‬מיקום משרדים‪ ,‬מחזור מכירות‪.‬‬
‫– תחום היישום‪ :‬עובדים בתחום‪ ,‬קורות‪-‬חיים של בכירי‬
‫העובדים‪ ,‬ותק בתחום‪ ,‬ניסיון קודם ביישום דומה‬
‫– לקוחות עבורם פותחה מערכת דומה‪ ,‬מועדי פיתוח‬
‫ומכירה‪ ,‬המלצות ופרטי קשר‪.‬‬
‫הכנת ההצעות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בעקבות דרישה הספק שוקל כדאיות להתמודד במכרז‪.‬‬
‫(שיקול עסקי)‪.‬‬
‫מינוי צוות הכנה בראשות נציג מכירות ובהשתתפות אנשי‬
‫מקצוע (ניתוח מערכות‪ ,‬חומרה‪ ,‬תוכנה‪ ,‬תקשורת‪.)... ,‬‬
‫פרויקט גדול עשוי לכלול התאגדות ספקים שכל אחד‬
‫אחראי לחלק‪.‬‬
‫לימוד הארגון‪ ,‬צרכיו‪ ,‬מטרות מע' המידע‪ ,‬אילוצים וכו'‬
‫עפ"י מסמך הדרישה והבהרות הארגון‪.‬‬
‫– נוהל מפת"ח מחייב התקשרות בכתב ופגישות פורמאליות עם‬
‫כל הספקים ע"מ למנוע משוא פנים‪.‬‬
‫• בחינת חלופות וכתיבת המענה בהתאם להנחיות המזמין‪.‬‬
‫קבלת הצעות וניפוי ראשוני‬
‫• איסוף הצעות‬
‫• סינון ראשוני וניפוי הצעות לא תקינות או שלא‬
‫עונות על תנאי סף‬
‫– אפשור תיקונים‬
‫• ביצוע הערכות‪ ,‬מתן ציונים‪ ,‬ובחירת החלופה‬
‫המועדפת‬
‫• התקשרות עם הספק‪ ,‬ותוכנית עבודה מפורטת‬
‫הערכת הצעות למערכת מידע‬
‫והשוואתן‬
‫‪ .1‬ניתוח עלויות ההצעות‬
‫‪ .2‬ניתוח תועלות ההצעות‬
‫‪ .3‬השוואות עלות‪-‬תועלת ובחירת ההצעה‬
‫האופטימאלית‬
‫אמות המידה לביצוע הערכת הצעות נקבעת‬
‫במקביל להכנת ה‪ RFP-‬ע"מ להימנע מההטיה‪.‬‬
‫הערכת מערכות מידע‬
‫• ע"מ להעריך מידת התאמתה של מערכת המידע‬
‫יש להעריך‪:‬‬
‫– הצדקה כלכלית תוך שקילת חלופות של קנייה‪ ,‬השכרה‬
‫או חכירה‪.‬‬
‫– פיתוח ריאלי של המערכת על סמך טכנולוגיה וציוד‬
‫קיימים‬
‫– אומדן לעלות הפעלת המערכת חדשה לאורך תקופה‪,‬‬
‫ובנוסף השקעה חד פעמית‪.‬‬
‫הערכת מערכות מידע‬
‫הערכת עלות‬
‫• עלות הקמה‬
‫– עלות תשתיות חומרה תקשורת ותוכנה‬
‫– עלות עיצוב ופיתוח היישומים או רכישתם‬
‫– עלות הטמעה והדרכה‬
‫– עלות הסבה מהמערכת הקיימת‬
‫• עלות תפעול שוטף‬
‫– הוצאות שכירות (חכירה) ואחזקת מערכת התשתית‬
‫– הוצאות שכירות (חכירה) ואחזקת היישומים‬
‫– הוצאות שכר אנשי מקצוע (מתכנתים‪ ,‬טכנאים וכד')‬
‫– הוצאות תפעול שוטף (שכר דירה‪ ,‬מיזוג‪ ,‬וכד')‬
‫היוון )‪)Capitalization‬‬
‫• כדי לאפשר הערכה ריאלית של עלות כל הצעה‬
‫והשוואה בין עלויות ההוצאות השונות‪ ,‬יש לאתר‬
‫את כל מרכיבי העלות של כל הצעה ולהוון אותם‬
‫על בסיס מועד אחד‪.‬‬
‫• מקובל להוון את כל העלויות למועד הנוכחי של‬
‫ביצוע ההערכה )‪.)Present Value‬‬
‫ערך נוכחי נקי‬
‫• הנחות‪:‬‬
‫– השקעה ראשונית מתבצעת בזמן ‪0‬‬
‫– בכל אחת מהשנים הבאות צפויה הכנסה נטו של ‪.$A‬‬
‫– אורך חיי המערכת‪ n :‬שנים‪.‬‬
‫– הריבית במשק קבועה ושערה ‪.i‬‬
‫– הערך הנוכחי של ההכנסות השנתיות הוא גובה‬
‫• ההכנסה (‪ )A‬מוכפל במקדם ערך נוכחי‪:‬‬
‫דוגמא‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נבחנת מערכת לניהול אבטחת איכות‪.‬‬
‫ההשקעה הראשונית של רכישת המערכת ויישומה‬
‫נאמדת בסכום של ‪.₪ 120,000‬‬
‫עלות התחזוקה הצפויה היא ‪ ₪ 15,000‬לשנה‪.‬‬
‫החיסכון בעלויות האיכות צפוי להיות ‪₪ 50,000‬‬
‫לשנה‪.‬‬
‫המערכת צפויה לשמש למשך ‪ 10‬שנים‪.‬‬
‫דוגמא (המשך)‬
‫חישוב ערך נוכחי נקי (בהנחה שהרבית השנתית היא ‪:)8%‬‬
‫מקדם ערך נוכחי‪:‬‬
‫ערך נוכחי של ההכנסות העתידיות‪:‬‬
‫‪.₪ 234,850 = 35,000*6.71‬‬
‫ערך נוכחי נקי‪.₪ 114,850 = 234,850-120,000 :‬‬
‫נקודות שיש להתחשב בהן בעת‬
‫חישוב העלויות‬
‫• עלויות עקיפות‪ :‬עלויות שאינן תשלום ישיר לספק‬
‫ולכן אינן נכללות בהצעתו‪ .‬למשל‪:‬‬
‫– עלות אחזקת המערכת במידה והספק לא מתחייב‬
‫לאחזקה או מתחייב לתחזק לתקופה מוגבלת‪.‬‬
‫– עלות תוכנה בסיסית שדרושה לשם הפעלת תוכנת‬
‫הספק‪.‬‬
‫– עלות הדרכת המשתמשים‪.‬‬
‫• תקופת תפעול מערכת המידע‪ :‬תשפיע על חישוב‬
‫עלות האחזקה‬
‫– הערכה מקובלת לחישובים ‪ 5 -‬שנים‪.‬‬
‫איך להעריך תועלת של מערכת‬
‫מידע?‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הערכת תועלת במונחי כסף‪.‬‬
‫הערכת תועלת במונחים כמותיים שווי כסף‪.‬‬
‫הערכת תועלת במונחים כמותיים שאינם שווי כסף‪.‬‬
‫הערכות תועלות לא מוחשיות‪.‬‬
‫מדד כללי להערכת התועלת‪.‬‬
‫הערכת תועלת במונחי כסף‬
‫• קשה לאמוד הכנסות צפויות כתוצאה מהשימוש‬
‫במערכת המידע וקשה לייחסן דווקא לשימוש‬
‫במערכת‪.‬‬
‫• ניתן לעשות זאת כאשר את השירות שמציעה‬
‫מערכת המידע ניתן לעשות גם בעבודה ידנית‪.‬‬
‫נחשב את הסכום שנחסוך מפיטורי עובדים שעשו‬
‫את העבודה הידנית וממכירת הציוד שהיה דרוש‬
‫לעבודה הידנית ונפחית ממנו את עלות המערכת‬
‫החדשה‪ ,‬עלות הכשרת כוח אדם שיעבוד אתה‬
‫ועלות משכורות כוח אדם זה‪.‬‬
‫הערכת תועלת במונחים כמותיים שווי‬
‫כסף‬
‫• יש מערכות מידע שניתן לאמוד את תועלתן‬
‫במונחים כמותיים הניתנים לתרגום לכסף‪.‬‬
‫– למשל‪ ,‬מערכת מידע תעזור להזמין ח”ג ולספק סחורה‬
‫בזמן וכך ניתן יהיה להקטין את כמויות המלאי‪ .‬כך‬
‫יחסך מקום אחסון‪ ,‬ציוד אחסנה ושינוע‪ ,‬עובדי מחסן‬
‫ועוד‪.‬‬
‫• יש מערכות מידע שתהיה להן תועלת נוספת‬
‫שקשה להעריכה מראש‪.‬‬
‫– למשל‪ ,‬הכנסת כספומטים תחסוך בפקידים‪ ,‬אך איך‬
‫נעריך מראש אם יתווספו לקוחות חדשים?‬
‫– רצוי לנסות לאמוד בערך כסף‪.‬‬
‫הערכת תועלת במונחים כמותיים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מהירות חישוב או זמן ביצוע פעולת ‪CPU‬‬
‫גודל זיכרון‪.‬‬
‫מהירות העברת נתונים של דיסק‪.‬‬
‫קצב הדפסה של מדפסת‪.‬‬
‫זמן המתנה לכספומט‪.‬‬
‫מספר התלונות הצפוי‪.‬‬
‫הערכות תועלות לא מוחשיות‬
‫• תכונות הספקים‪:‬‬
‫– אמינות‬
‫– ניסיון בתחום‬
‫– חוסן כלכלי‬
‫– שביעות רצון של לקוחות‬
‫• שיפור תהליך קבלת ההחלטות‬
‫• הגדלת אופן התכנון‬
‫• תרומה ליתרון התחרותי‬
‫מדד כללי להערכת התועלת‬
‫• מבצעים דרוג סובייקטיבי של תועלות ההצעות‬
‫השונות עפ"י סולם ציונים מוגדר‪.‬‬
‫• כיוון שלתכונות ולמרכיבים השונים של התועלת‬
‫הצפויה ממערכת מידע יש מדדים שונים‪ ,‬יש‬
‫למצוא מדד משותף ולבטא באמצעותו את כל‬
‫מרכיבי התועלת‪.‬‬
‫– למשל‪ :‬סולם בין ‪ 0‬ל‪.100-‬‬
‫– או בין ‪.0-1‬‬
‫מדד כללי להערכת התועלת‬
‫• כל מרכיב של התועלת יוערך עפ”י המדד המתאים‬
‫לו (למשל נפח דיסק) אך התועלת הצפויה מכל‬
‫מרכיב תתורגם לסולם הערכים המשותף‬
‫– למעט מרכיבי תועלת המבוטאים במונחי כסף ושאותם‬
‫אפשר לשקלל ישירות עם העלויות‪.‬‬
‫התכונות והמרכיבים שבאמצעותם תוערך‬
‫התועלת‬
‫• אין רשימה אחת מסודרת ומוסכמת של תכונות‬
‫ומרכיבים של מערכת מידע שעל פיהם תוערך‬
‫התועלת הצפויה של כל הצעה‪.‬‬
‫• רשימת התכונות תוכן עפ”י מסמכי האפיון הראשוני‬
‫וה‪ RFP-‬לפני הפצתו לספקים‪ .‬מסמכים אלה‬
‫מפרטים את מטרות המערכת‪ ,‬אילוצי הארגון‪ ,‬ואת‬
‫האפיון הפונקציונלי של המערכת‪.‬‬
‫התכונות והמרכיבים שבאמצעותם תוערך‬
‫התועלת‬
‫• קריטריונים לגבי נושאי החומרה‬
‫– אמינות‬
‫– טיב השירות התיקונים‬
‫– זמן התגובה של שירות התיקונים‬
‫– זמן ממוצע בין תקלות‬
‫– הקיבולת המרבית של הציוד המוצע‬
‫– אפשרות להרחבת קיבולת הציוד‬
‫– אפשרות לגיבוי הציוד‬
‫– מידת הגמישות בהחלפת הציוד‬
‫התכונות והמרכיבים שבאמצעותם תוערך‬
‫התועלת‬
‫• קריטריונים לגבי נושאי התוכנה הבסיסית‬
‫והתקשורת‬
‫– מערכת הפעלה‬
‫– מסדי נתונים‬
‫– קומפיילרים וסביבות פיתוח‬
‫– כלי בקרת תצורה וניהול תקלות‬
‫– מחוללי יישומים‬
‫– תמיכה במגוון אפשרויות לרכישת תוכנות אפליקציה‬
‫– רמת אבטחת התוכנה והנתונים‬
‫התכונות והמרכיבים שבאמצעותם‬
‫תוערך התועלת‬
‫• קריטריונים לגבי נושאי תוכנה יישומית‬
‫– במקרה של חבילות תוכנה מוכנות נעריך את תהליכי‬
‫המחשב בהשוואה לדרישות האפיון‬
‫• קריטריונים לגבי תכונות הקשורות בנהלים לתפעול‬
‫המערכת‬
‫– פשטות ונוחות נהלי תפעול של המערכת‬
‫– פשטות ונוחות נהלי אבטחת המערכת‬
‫– פשטות ונוחות נהלי גיבוי והתאוששות המערכת‬
‫התכונות והמרכיבים שבאמצעותם‬
‫תוערך התועלת‬
‫• קריטריונים לגבי תכונות הקשורות בכוח‪-‬אדם‬
‫– מידת ההתאמה של המערכת לכוח האדם בארגון‬
‫– רמת הנכונות של העובדים להסבה‬
‫– זמינות עובדים בשוק העבודה‬
‫– יכולת להפעיל את מערכת המידע בזמני שיא‬
‫– יכולת להפעלה בהינתן היעדרויות זמניות של כ"א‬
‫– יכולת עובדים ביחידות אחרות לתגבר את צוות‬
‫מערכות המידע‬
‫טבלת משקלות‬
‫• לכל קריטריון יש לקבוע רמת חשיבות יחסית‪.‬‬
‫• כדאי גם לקבוע ציון סף לקריטריונים חשובים‬
‫במיוחד‪ ,‬שציון נמוך ממנו לחבילה יפסול אותה‪.‬‬
‫• בעת בחינת ההצעות והשוואתן‪ ,‬יינתן ציון לכל‬
‫הצעה בהקשר של כל קריטריון‪.‬‬
‫הבדיקה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ניתן לבדוק ולתת ציונים לכל הצעה בנפרד‬
‫ניתן לנתח הצעות במקביל תוך השוואה ומתן‬
‫ציונים יחסיים (עדיף)‬
‫צוות הבודקים יורכב מחברי צוות מנוסים ומובילים‪.‬‬
‫ציונים ניתנים עפ"י‬
‫– דיון והסכמה‬
‫– מתן ציון ע"י כל חבר צוות וחישוב ממוצע‬
‫– מתן ממוצע ממושקל לפי רמת חשיבות למומחיות חבר‬
‫הצוות בכל נושא‬
‫ציוני הצעות‬
‫משקל משקל‬
‫נושא‬
‫(‪ )%‬יחסי‬
‫(‪)%‬‬
‫‪30‬‬
‫חומרה‬
‫‪15‬‬
‫זיכרון ‪50‬‬
‫‪15‬‬
‫מהירות ‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫תוכנה‬
‫‪8‬‬
‫ממשק ‪20‬‬
‫‪4‬‬
‫ניהול ‪10‬‬
‫מכירה‬
‫‪...‬‬
‫הצעה‬
‫א'‬
‫הצעה‬
‫ב'‬
‫הצעה‬
‫ג'‬
‫‪80‬‬
‫‪90‬‬
‫‪100‬‬
‫‪90‬‬
‫‪60‬‬
‫‪75‬‬
‫‪75‬‬
‫‪30‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪100‬‬
‫השוואות עלות‪-‬תועלת ובחירת ההצעה‬
‫האופטימלית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ניפוי הצעות נחותות‬
‫השוואה עפ”י דרוג העלויות או התועלות‬
‫השוואה עפ”י יחס עלות‪:‬תועלת‬
‫השוואה עפ”י שקלול עלות ותועלת‬
‫גרף עלות‪-‬תועלת‬
‫התקשרות עם הספק‬
‫• נערך חוזה תקני הכולל נספחים טכניים‬
‫– תיאור מערכת המידע המוצעת‬
‫– מפרטי חומרה‬
‫– מפרטי תוכנה בסיסית‬
‫– מפרטי תוכנה יישומית‬
‫– תכנית לביצוע הפרויקט‬
‫– תיאור מבחני קבלה‬
‫– תכניות הדרכה‬
‫– אחזקה‬
‫– מחירים ותנאי תשלום‬
‫גישות לפיתוח – מפל המים‬
‫דרישות‬
‫אימות‬
‫שינוי בדרישות‬
‫אימות‬
‫אפיון‬
‫אימות‬
‫תכן‬
‫אימות‬
‫מימוש‬
‫אימות‬
‫שילוב‬
‫אימות‬
‫הפעלה‬
‫פרישה‬
‫פיתוח‬
‫אחזקה‬
‫מודל מפל המים (‪(Waterfall model‬‬
‫• יתרונות‬
‫– תהליך מסודר ומתועד היטב‬
‫– מסיימים כל שלב במלואו לפני תחילת השלב הבא‬
‫• חסרונות‬
‫– לא נותן מענה לדרישות המשתנות במהלך הפיתוח‪,‬‬
‫והניסיון מראה שלעתים קרובות הן משתנות‪.‬‬
‫– בעיות טכנולוגיות מתגלות מאוחר‬
‫– פרק זמן ארוך בין תחילת הפיתוח עד לשימוש במוצר‬
‫– הלקוח רואה רק "ניירות"‪ ,‬כשהלקוח יראה את המוצר‬
‫יהיה כבר מאוחר מדי לשנות‪...‬‬
‫גישות לפיתוח – אב טיפוס‬
‫• בניית אב‪-‬טיפוס עובד‬
‫• משמש להדגמת חלק‬
‫מהפונקציונאליות של המוצר ולא את‬
‫כולה‬
‫• אב‪-‬טיפוס מהיר יכיל בדר”כ‪:‬‬
‫– מסכים להכנסת נתונים‬
‫– דוגמת דו"חות‬
‫• אב‪-‬טיפוס מהיר לא יכיל בדר”כ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫עדכון קבצים ‪DB /‬‬
‫הודעות שגיאה‬
‫לוגיקה מסובכת‬
‫יעילות‬
‫תיעוד‬
‫• נועד להמחיש למשתמשים את‬
‫המוצר ע”מ לסייע בגיבוש הדרישות‬
‫לצורך אפיון‬
‫זיהוי ראשוני של‬
‫דרישות המשתמשים‬
‫פיתוח‬
‫אב טיפוס‬
‫שימוש באב טיפוס‬
‫והערכתו‬
‫שיפור‬
‫אב טיפוס‬
‫גישות לפיתוח – אב טיפוס‬
‫• יתרונות‬
‫– השגת שיתוף פעולה ומעורבות המשתמשים‪ ,‬מיצוי‬
‫טוב יותר של הדרישות‪ ,‬היכרות מוקדמת של‬
‫המשתמשים עם המערכת‪ ,‬הפחתת חששות‬
‫• חסרונות‬
‫– חוסר תיעוד של התהליך ותוצרי הפיתוח כך שיקשה‬
‫על תחזוקה עתידית‪ ,‬סכנת גלישה לפיתוח מלא מאב‬
‫הטיפוס שנבנה מהר על‪-‬חשבון איכות‪ ,‬חזרה למודל‬
‫בנה ותקן‪.‬‬
‫גישות לפיתוח – המודל האינקרמנטלי‬
‫דרישות‬
‫אימות‬
‫ניתוח‬
‫אימות‬
‫הנדסת מערכת‬
‫ארכיטקטורה‬
‫אימות‬
‫מימוש‬
‫מימוש‬
‫מימוש‬
‫הקמת‬
‫מבנה (‪)build‬‬
‫‪1,2,...,n‬‬
‫תכן מפורט‬
‫מימוש‬
‫שילוב‬
‫בדיקות‬
‫מסירה‬
‫הפעלה מבצעית‬
‫פרישה‬
‫פיתוח‬
‫אחזקה‬
‫גישות לפיתוח – המודל האינקרמנטלי‬
‫• יתרונות ‪ -‬חסרונות‬
‫– תוצרי ביניים תפעוליים בדוקים‪ ,‬זמן פיתוח של כל‬
‫מבנה‪ :‬שבועות‪/‬חודשים ספורים‪ ,‬הכנסה מדורגת‬
‫לתפעול ‪ -‬מפחית חששות‪ ,‬השקעה כספית מדורגת ‪-‬‬
‫החזר השקעה מהיר (‪)ROI‬‬
‫• חסרונות‬
‫– סכנת אבדן שליטה‪ ,‬אינטגרציה מתמדת ויקרה‪ ,‬דורש‬
‫תוכנה "פתוחה" וחומרה "פתוחה"‪.‬‬
‫כלי ‪CASE‬‬
‫• ‪CASE =Computer Aided Software Engineering‬‬
‫• לרשות מהנדס התוכנה המודרני עומדים כיום כלים‬
‫ממוחשבים לתמיכה בכל שלבי הפיתוח והאחזקה‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫כלי עריכה (‪ )editing‬משוכללים‬
‫כלי ניהול דרישות‬
‫כלי אפיון ועיצוב (כולל חילול קוד אוטומטי)‬
‫סביבות פיתוח משוכללות להרצת קוד‪,debug ,‬‬
‫עיצוב ממשקי משתמש‪ ,‬טפסים ומחוללי דוחות‬
‫כלי בקרת תצורה וניהול גרסאות‬
‫כלי ניהול בדיקות‬
‫כלי ניהול תקלות‬
‫טכניקות ניתוח מערכת מידע‬
‫נושאים‬
‫• ניתוח מבני‪-‬פונקציונאלי‬
‫– ‪DFD‬‬
‫– ‪ERD‬‬
‫• ניתוח מוכוון עצמים‬
‫– עקרונות‬
‫– ‪UML‬‬
‫שיטות ניתוח מערכת מידע‬
‫• ניתוח פונקציונאלי‬
‫– דגש על תהליכים (פונקציות)‬
‫– פירוק לתהליכי משנה‬
‫– מאגרי מידע‬
‫– המערכת כאוסף של פונקציות‬
‫• ניתוח מוכוון אובייקטים‬
‫– דגש על ישויות (אובייקטים)‬
‫– לכל ישות תפקיד ואחריות‬
‫– המערכת כאוסף של אובייקטים המקיימים אינטראקציה‬
The Functional Model: Data
Flow Diagrams (DFD)
‫• שלבים‬
DFD ‫– ניתוח‬
‫– מילון נתונים‬
‫– נרמול‬
‫‪The Functional Model: Data‬‬
‫)‪Flow Diagrams (DFD‬‬
‫• המערכת מוגדרת מאוסף של תהליכים ומאגרי‬
‫מידע‬
‫• הסביבה מתוארת כישויות חיצוניות המשמשות‬
‫כמקור קלט או יעד פלט‪.‬‬
‫• מורכב מאוסף דיאגרמות היררכי וממילון נתונים‬
‫‪DFD Symbols‬‬
‫• תהליכים‬
‫‪1.2‬‬
‫‪Data Processing‬‬
‫– עיבוד‬
‫– יש להם קלט ופלט‬
‫– היררכיה‬
‫• ‪Example: 1.2.1 and 1.2.2 are two processes under‬‬
‫‪1.2‬‬
‫– אלגוריתם לתהליכים ברמת ההיררכיה הנמוכה‬
‫‪DFD Symbols‬‬
‫• מאגר מידע‬
‫‪Data Store‬‬
‫– אחסון נתונים לשימוש עתידי‬
‫– כל נתון ש"נכנס" למאגר בסופו של דבר "יצא"‬
‫– המאגר אינו משנה את הנתונים‬
‫– המאגר מתואר במילון הנתונים‬
‫‪read‬‬
‫’‪field ‘a‬‬
‫‪a‬‬
‫‪Data Store‬‬
‫‪a‬‬
‫‪write into‬‬
‫’‪field ‘a‬‬
‫‪DFD Symbols‬‬
‫• ישות חיצונית‬
‫‪External Entity‬‬
‫– ישויות שמייצרות קלט או צורכות פלט מהמערכת‬
‫– לדוגמה‬
‫– מחלקות חיצוניות‬
‫– ארגונים חיצוניים‬
‫• ספקים‪ ,‬לקוחות‪ ,‬בנקים‪ ,‬מוסדות ממשלתיים‪... ,‬‬
‫– מכונות חיצוניות‬
‫• שעון נוכחות‪ ,‬התקן חומרה‬
‫‪DFD Symbols‬‬
‫• זרימת מידע‬
‫– נושאת נתונים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מישות חיצונית לתהליך‬
‫מתהליך לישות חיצונית‬
‫מתהליך למאגר מידע‬
‫ממאגר מידע לתהליך‬
‫– מתואר במבנה הנתונים‬
‫‪Flow-name‬‬
Context Diagram
c
Legal
Department
Exception Report
Supply matching problem
American
Hospital- Supply
Supply Form
Order
Receipt
Problems in supply
Payment Confirmation
a
Hospital
b
Bank
d
Management
DFD-0
1
Receive
Order
Order to supply A
Orders
2
Supply
Order
Order to supply
Order
a
b
Hospital
Bank
Supply form
B
Payment confirmation
3
Receive
Payment
Problems in supply
Receipt
4
Handle
Matching
Complementary order
Problem
Receipt
A
Orders
Supply form
Supply Forms
Supply form
for verification
Order supplyform exception
C
Exceptions
Order details for verification
Supply
matching problem Exception
c Legal
Department
d
Management
5
Reports
Exception report Production
DFD-1
a
B
Hospital
4.1
Decide
Problem
Status
Problems in supply
A
Orders
Order details for verification
Complementary order
4.2
Re-order
E
Supply Forms
Supply form for verification
Problem’s status
Problem Status
Problem details
Order supply form exception
C
Problem details
4.3
Arrange
Legal
Consultation
Exceptions
Supply
matching problem
c
Legal
Department
‫מילון נתונים‬
‫•‬
‫•‬
‫כל תהליך ברמה הנמוכה ביותר מתואר‬
‫באמצעות עברית מובנית‪.‬‬
‫דוגמא‬
‫‪ .1‬בצע כל עוד ישנם עובדים‪...‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫הכפל משכורת ב‪...‬‬
‫חשב‪..‬‬
‫הדפס‪..‬‬
‫אם ‪ ...‬אז‪..‬‬
‫אחרת ‪...‬‬
‫מילון נתונים (המשך)‬
‫• כל זרימת מידע מתוארת ע"י‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫קוד‬
‫שם‬
‫סוג ופורמט‬
‫שמות השדות המופיעים בו‬
‫מקור‬
‫יעד‬
‫• סימונים מיוחדים‬
‫– <שם שדה> ‪ -‬אופציונלי‬
‫– {שם שדה} – רב מופעי‬
‫מילון נתונים (המשך)‬
‫• כל מאגר מידע מתואר ע"י‬
‫– קוד‬
‫– שם‬
‫– שמות השדות המופיעים בו‬
‫– מקור‬
‫– יעד‬
‫– תדירות העדכון‬
‫– מספר רשומות‬
‫מערכת "שרברב ‪"2006‬‬
‫• מערכת לניהול ובקרת פעילויות הקשורות לביצוע עבודות‬
‫אינסטלציה ללקוחות‪ ,‬רכש חלקים מספקים‪ ,‬ניהול מלאי‪,‬‬
‫טיפול בחשבונות לקוחות‪ ,‬בתשלומים לספקים ובהפקת‬
‫דוחות‪.‬‬
‫• לקוחות‪ :‬בעלי בתים פרטיים‪ ,‬דיירים בבית משותף‪ ,‬קבלני‬
‫בניין‪,‬ובעלי עסקים‪ .‬הזמנותיהם יתקבלו במערכת‪.‬‬
‫• השרברב יעיין בהזמנות ויכין הצעות עבודה ע"ס החלקים‬
‫הנדרשים ומחירם‪ ,‬וע"ס שעות עבודה מתוכננות‪ ,‬הוצאות‬
‫נלוות והנחות‪ .‬המערכת תדפיס הזמנה ללקוח‪ .‬ניתן לפנות‬
‫ללקוח להשלמת פרטים חסרים ולעדכן‪.‬‬
‫מערכת "שרברב ‪"2006‬‬
‫אפיון תהליכים וטרנזקציות‬
‫מערכת "שרברב ‪"2006‬‬
‫• הלקוח יכול לאשר או לדחות את ההצעה‪.‬דחייה תמחק‬
‫ההצעה‪ ,‬ואישורה יוביל לפתיחת חשבון לקוח בו יפורטו‬
‫התחייבויות‪ ,‬מועדי תשלום מתוכננים ותשלומים‪ .‬לאחר‬
‫הסכמת הלקוח יש לעדכן פרטי ההזמנה בהתאם לשינויי‬
‫הרגע האחרון‪ ,‬להגדיר את העובד האחראי ולהפיק הסכם‬
‫עבודה‪ .‬עם הפקת ההסכם ישוריינו החלקים מהמלאי‪,‬‬
‫ויופק מפרט עבודה לפועל האחראי‪.‬‬
‫• הפועל מושך חלקים מהמלאי עפ"י המפרט‪ ,‬ומעדכן‬
‫במהלך העבודה על צריכה בפועל מול העבודה‪ .‬כמו כן‬
‫מדווח הפועל על שעות עבודה ופרטים נוספים‪ .‬מערכת‬
‫המידע מבטלת בתגובה את שריון הרכיבים‪.‬‬
‫• כל פועל יוכל לצפות בתנועות המלאי הרשומות על שמו‬
‫השרברב יוכל לראות את רישומי המלאי של כל הפועלים‪.‬‬
‫מערכת "שרברב ‪"2006‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המערכת תספק דוח התקדמות ללקוח הכולל פירוט‬
‫העבודה שנעשתה‪ ,‬ותשלומים‪.‬‬
‫בגמר ביצוע מעדכן השרברב את המערכת וזו מפיקה דוח‬
‫גמר עבודה ללקוח‪ .‬אם הלקוח נותר חייב תצרף המערכת‬
‫תזכורת לתשלום‪.‬‬
‫מערכת המידע מספקת מידע על חלקים‪ :‬כמויות במלאי‪,‬‬
‫כמויות מוזמנות‪ ,‬כמויות משוריינות וכד'‪ .‬הספק מזמין‬
‫מעת לעת חלקים והמערכת מפיקה טפסי הזמנה לספק‬
‫שנבחר ע"י השרברב‪.‬‬
‫הספק שולח חלקים ואלו מגיעים למחסן השרברב מלווים‬
‫בחשבונית שפרטיה מוזנים למערכת‪ .‬ההזמנה נסגרת‬
‫וחשבון הספק מזוכה בסכום‪ .‬כמו כן מתעדכן המלאי‪.‬‬
‫מערכת "שרברב ‪"2006‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תשלום לקוח נרשם במערכת ומופקת עבורו קבלה‪.‬‬
‫בסוף חודש נבדק תשלום הלקוחות בהזמנות פתוחות אל‬
‫מול מועדי התשלום‪ ,‬ומופקת תזכורת למאחרים‪ .‬לתזכורת‬
‫מספר נוסחים בהתאם לגודל החוב ולמספר התזכורות‪.‬‬
‫השרברב משלם לספקים כנגד חשבונית‪ ,‬והמערכת‬
‫מעדכנת את חשבון הספק ומפיקה הודעת תשלום‪.‬‬
‫קורה שהשרברב מאחר בתשלומים ומקבל תזכורות‪.‬‬
‫המערכת מפיקה דו"ח פרטי חוב לספק ומציגה אותם‬
‫לשרברב‪.‬‬
‫מערכת "שרברב ‪"2006‬‬
‫• המערכת מפיקה דוחות מסוגים שונים‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫לקוחות‪ ,‬עבודות‪ ,‬פניות שטרם טופלו‪ ,‬הצעות שנדחו‪ ,‬עבודות‬
‫בביצוע ועבודות שהסתיימו‪.‬‬
‫הזמנות שבוצעו‪ ,‬הזמנות שטרם בוצעו לפי מועדים או ספקים‪.‬‬
‫מלאי לפי סוג (בפועל‪ ,‬משוריין‪ ,‬בהזמנה) ולפי חלק‪.‬‬
‫התחייבויות לספקים הזמנות ומועדים‬
‫דוחות סוף חודש וסוף שנה נמסרים לחשב החברה‪ :‬תקבולים‪,‬‬
‫תשלומים‪ ,‬כניסות ויציאות מהמלאי‪.‬‬
‫תיאור מובנה – פונקציה ‪1.3.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫קלוט זיהוי הצעה ללקוח (לפי מס' הצעה)‬
‫אתר הצעת הלקוח במאגר הצעות‬
‫אם נמצאה ההצעה הצג פרטי ההצעה ע"ג המסך‬
‫אחרת בקש הודע על אי מציאת ההצעה וחזור ל‪1-‬‬
‫קלוט תשובת הלקוח‬
‫אם התשובה "דחייה" הפעל פונקציה ‪ 1.3.2‬לסגירת‬
‫ההצעה‬
‫אחרת ("אישור") הפעל פונקציה (‪ )1.3.3‬לפתיחת‬
‫חשבון עבודה‬
‫שרברב‬
‫• טרנזקציה ‪:‬‬
‫– ‪1.3.1‬‬
‫– ‪1.3.2‬‬
‫– ‪1.3.3‬‬
‫– ‪1.3.4‬‬
‫– ‪1.4‬‬
‫דוגמא משרברב‬
‫עוד דוגמא משרברב‬
‫מילון הטרנסקציות‬
‫• לכל טרנסקציה מזהה‪,‬‬
‫שם‪ ,‬פירוט של‬
‫הפונקציות הנכללות‪,‬‬
‫תנאי ההפעלה‪,‬‬
‫משתמשים והרשאות‪.‬‬
‫בסיס נתונים ‪ -‬הגדרה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪RDBMS‬‬
‫אוסף של טבלאות הקשורות ביניהן‬
‫בקשרים לוגיים כלשהם‪ ,‬המאפשר‬
‫את שיתוף הנתונים בין היישומים‬
‫השונים‪.‬‬
‫לכל טבלה חייב להיות מפתח חד ערכי‬
‫בסיס הנתונים יוצג באמצעות מודל‬
‫הנתונים הלוגי‪ERD :‬‬
‫מפתחות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫עקרון היסוד‬
‫מפתח טבעי (לוגי)‬
‫מפתח חלופי )פיסי‪/Surrogate/‬מערכת )‬
‫מפתח ראשי‪Primary Key-‬‬
‫מפתח זר ‪Foreign Key‬‬
‫מושג שלמות הנתונים ‪Data Integrity‬‬
‫מפתחות היברדיים ‪Hybrid‬‬
‫הוספת ספרת ביקורת‬
‫אירוע בית חולים‬
‫מנכ”ל בית חולים מעונין לקבל את הדוח הבא ‪:‬‬
‫התפלגות ניתוחים לתקופה ‪ xx/xx/xxxx‬עד‬
‫‪xx/xx/xxxx‬‬
‫מחלקה‬
‫סוג‬
‫הניתוח‬
‫מספר‬
‫ניתוחים‬
‫ממוצע‬
‫לרופא‬
‫מספר‬
‫חולים‬
‫מצא את ה ‪ ERD‬ממנו ניתן לגזור דו"ח זה‬
‫משך‬
‫ניתוח‬
‫ממוצע‬
‫פתרון אפשרי ראשוני‬
‫מחלקות‬
‫רופאים‬
‫חולים‬
‫‪ #‬מחלקה‬
‫‪ #‬רופא‬
‫‪ #‬חולה‬
‫‪ #‬סוג‬
‫ניתוח‬
‫שם חולה‪...‬‬
‫תיאור‬
‫שם‬
‫מחלקה‬
‫שם רופא‪...‬‬
‫‪#‬מחלקה‬
‫ניתוחים‬
‫‪ #‬ניתוח‬
‫תאריך ניתוח‬
‫‪#‬חולה‬
‫‪ #‬רופא‬
‫‪ #‬סוג ניתוח‬
‫זמן תחילת הניתוח‬
‫זמן סיום הניתוח‬
‫סוגי ניתוח‬
‫הנחות יסוד‬
‫• בניתוח עשויים להשתתף מספר רופאים‬
‫• לכל רופא בניתוח יש תפקיד‬
‫• הרופא שייך למחלקה ונדרשת שמירת‬
‫ההיסטוריה‬
‫פתרון משופר‬
‫מחלקות‬
‫רופאים‬
‫חולים‬
‫‪ #‬מחלקה‬
‫‪ #‬רופא‬
‫‪ #‬חולה‬
‫שם‬
‫מחלקה‬
‫שם‬
‫רופא‪...‬‬
‫‪#‬‬
‫מחלקה‬
‫שם‬
‫חולה‪...‬‬
‫רופאים‪-‬היסטוריה‬
‫‪#‬רופא‬
‫סידורי‬
‫‪#‬מחלקה‬
‫תאריך‬
‫ניתוחים‬
‫‪ #‬ניתוח‬
‫תאריך ניתוח‬
‫‪#‬חולה‬
‫‪ #‬סוג ניתוח‬
‫זמן תחילת הניתוח‬
‫זמן סיום הניתוח‬
‫סוגי ניתוח‬
‫סוגי תפקידים‬
‫‪ #‬סוג‬
‫ניתוח‬
‫‪ #‬תפקיד‬
‫תיאור‬
‫רופאים בניתוח‬
‫‪ #‬ניתוח‬
‫‪#‬רופא‬
‫‪#‬תפקיד‬
‫תיאור‬
‫עקרון היסוד‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫לכל טבלה חייב להיות מפתח ראשי ‪ ,‬חד ערכי‪,‬‬
‫אחד בלבד‪:‬‬
‫‪PK: Primary Key‬‬
‫המפתח יכול להיות שדה בודד או צירוף של‬
‫מספר שדות‬
‫מפתח יכול להיות טבעי*‪/‬חלופי*‬
‫לטבלה יכולים להיות מפתחות חד ערכים‬
‫נוספים‬
‫בדרך כלל המפתחות הם נומריים‬
‫תקנים ישראליים ובין לאומיים‬
Access ‫דוגמא ב‬
‫מהות הקשר‬
‫‪ERD = Entity Relationship Diagram‬‬
‫‪‬‬
‫אפיון כל הקשרים בין כל זוג ישויות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שם הקשר וכיוונו‬
‫‪cardinality‬‬
‫‪" ‬כמות" הישויות מכל סוג המשתתפות בקשר‬
‫‪one to one (1:1) ‬‬
‫‪one to many (1:n) ‬‬
‫‪many to many (m:n) ‬‬
‫‪modality‬‬
‫‪ ‬האם הקשר הוא אופציונלי או הכרחי‬
‫שימושי ‪ERD‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בנית "מודל המידע" ‪ information model‬של המערכת‬
‫עיצוב בסיס הנתונים‬
‫קשר אחד לרבים‬
‫קשר רבים לרבים‬
‫ישויות תלות‬
Relationships: The Basic Chen ERD
Relationships:The Basic IE ERD
IE
‫‪ERD‬‬
‫דוגמא ‪2‬‬
‫דוגמא ‪ -‬ישות פריטים‬
‫‪ #‬פריט‬
‫שם פריט‬
‫סוג‬
‫מחיר‬
‫‪ #‬פריט‬
‫שם פריט‬
‫סוג‬
‫מחיר היסטורי‬
‫‪#‬‬
‫תאריך‬
‫פריט‬
‫מחיר‬
‫ניתוח קלאסי מול ניתוח מונחה עצמים‬
‫‪ ‬ניתוח קלאסי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נקודת המוצא היא המערכת‬
‫התנהגות המערכת מכתיבה את הפירוק למרכיביה‬
‫התהליכים המערכתיים עוברים פירוק ועידון‬
‫שינוי בתהליך מערכתי מכתיב שינוי בכל המערכת‬
‫‪ ‬ניתוח מונחה עצמים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נקודת המוצא הן הישויות המרכיבות את המערכת‬
‫הקשר בין הישויות מרכיב את חלקי המערכת‬
‫האינטראקציה בין הישויות מרכיבה את תהליכי המערכת‬
‫שינוים יותר ממוקדים‬
UML = Unified Modeling
Language
)OOA&D( ‫• שפה (גרפית) לניתוח ולתכן מונחה עצמים‬
– J. Rumbaugh, I. Jacobson & G. Booch, The UML
Reference Manual, Addison-Weseley, 1999
:‫• התפתחה תוך כדי מיזוג של מספר שיטות‬
Grady Booch, 1991-1996 –
James Rumbaugh (OMT), 1992-1996 –
Ivar Jacobson (Objectory), 1992-1997 –
Rational ‫ בחברת‬CASE ‫• פיתוח השפה וכלי‬
OMG ‫) ע”י‬ad-hoc standard( ‫ אומצה כתקן בפועל‬:1997 •
OMG = Object Management Group –
‫ חברות וארגונים‬800 ‫– מעין “ועדה ממליצה” בחסות‬
‫‪Object Oriented‬‬
‫‪ ‬גישת האובייקטים היא שיטה חדשנית להנדסת תוכנה‪ ,‬היינו לפיתוח‬
‫ותחזוקה של מערכות ממוחשבות‪ :‬מערכות מידע‪ ,‬מערכות זמן אמת‬
‫מערכות משובצות מחשב ומערכות תשתית‬
‫‪ ‬לפי גישה זו המערכת (הממוחשבת) בנויה מאוסף של אובייקטים‬
‫(‪ )objects‬אשר "מדברים" האחד עם השני באמצעות שדרים‬
‫(‪ )messages‬מוגדרים היטב‪.‬‬
‫‪ ‬כל המשאבים והישויות במערכת הם "אובייקטים"‪ .‬חלק ניכר‬
‫מאובייקטים אלה משקף אובייקטים ממשיים מהעולם החיצוני‪ .‬חלק‬
‫אחר הם אובייקטים לוגיים או אובייקטים פנימיים של המערכת‬
‫(בקרה למשל)‪.‬‬
Objects
‫אובייקט ‪ :‬הגדרה‬
‫• אובייקט הוא כל דבר רלוונטי‬
‫מבחינה עסקית‪ :‬חפץ‪ ,‬אדם‪,‬‬
‫מקום‪ ,‬אירוע‪ ,‬מסך‪ ,‬דוח‪ ,‬מושג‬
‫• האובייקטים מתחלקים‬
‫לאובייקטים לוגיים ואובייקטים‬
‫טכניים‬
‫‪Object‬‬
‫‪ ‬אובייקט יכול לייצג‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ישות פיזית‬
‫• טלוויזיה‪ ,‬מטוס‪ ,‬מכונית‪ ,‬בניין וכו’‬
‫‪‬‬
‫תפקיד‬
‫• מהנדס‪ ,‬מרצה‪ ,‬פקיד וכו’‬
‫‪‬‬
‫אירוע‬
‫• השאלת ספר‪ ,‬השכרת רכב‪ ,‬הזמנת פריט וכו’‬
‫‪Object‬‬
‫‪ ‬מכונית היא אובייקט‬
‫‪‬‬
‫מנקודת מבט של איש מכירות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪‬‬
‫סוג‬
‫מחיר‬
‫צבע‬
‫עמלה‬
‫מנקודת מבט של המכונאי‬
‫• סוג מנוע‬
‫• תיבת הילוכים‬
‫• היסטוריה של טיפולים‬
‫‪Object‬טבעו של‬
‫‪ ‬כל אובייקט מאפיין על ידי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מצב‬
‫התנהגות‬
‫זיהוי‬
‫‪State‬‬
‫‬‫ ‪Behavior‬‬‫‪Identity -‬‬
‫‪The UML notation for a Bank‬‬
‫‪Account object‬‬
‫‪ ‬הפשטה ללא שלושת תכונות אלה אינה‬
‫אובייקט‬
‫דוגמא לאובייקט טכני‬
A Window
Behavior
Move
Size
Minimize
Maximize
Close
_
X
‫אובייקט ‪ -‬לוגי‬
‫דוגמא‪ :‬עובד‬
‫• מאפיינים‪:‬‬
‫ מס’ תעודת זהות‬‫ שם‪...‬‬‫ מין‬‫ תאריך לידה‬‫ כתובת‪...‬‬‫ תפקיד‬‫ מחלקה‬‫‪ -‬דרגה‬
‫• פעילויות‪:‬‬
‫ פתח ( )‬‫ בטל ( )‬‫ עדכן דרגה ( )‬‫ שבץ תפקיד ( )‬‫‪ -‬העבר מחלקה ( )‬
‫אובייקט ‪ -‬לוגי‬
‫עסקה‬
‫• מאפיינים‪:‬‬
‫ מס’ לקוח‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫ת‪ .‬עסקה‬
‫תמורה‬
‫סטטוס‬
‫ת‪ .‬צפי סיום‬
‫רמת סיכון‬
‫• פעילויות‪:‬‬
‫ פתח ( )‬‫ בטל ( )‬‫ שנה תמורה ( )‬‫ שנה ת‪ .‬צפי ( )‬‫ עדכן סטטוס ( )‬‫‪ -‬קבע רמת סיכון ( )‬
‫‪Object Identity‬‬
‫• לכל אובייקט יש זיהוי חד ערכי‬
‫• לזיהוי יש משמעות טכנית בלבד‬
‫• שם נרדף לזיהוי ‪Handle‬‬
‫• הזיהוי אינו נגזר מערכי המצב‬
‫המרכיבים העיקריים של ‪( UML‬א)‬
‫‪ ‬מודל מיבני‬
‫‪‬‬
‫היבט סטטי ‪Static View‬‬
‫• ‪ - class diagram‬עצמים‪ ,‬קשרים‪ ,‬יחסים‬
‫‪‬‬
‫היבט המימוש ‪Implementation View‬‬
‫• ‪ - component diagram‬רכיבי תוכנה‪ ,‬ממשקים‬
‫‪‬‬
‫היבט הפריסה ‪Deployment View‬‬
‫• ‪ - deployment diagram‬פריסת התוכנה על פני רכיבי‬
‫החומרה‬
‫המרכיבים העיקריים של ‪( UML‬ב)‬
‫• מודל דינמי‬
‫– היבט נסיבות‪-‬השימוש ‪Use-Case View‬‬
‫• ‪“ - use-case diagram‬שחקנים”‪ ,‬נסיבות‪-‬שימוש‪ ,‬תרחישים‬
‫– היבט מכונת‪-‬מצבים ‪State-Machine View‬‬
‫• ‪ - state-chart diagram‬מצבים‪ ,‬אירועים‪ ,‬מעברים‬
‫– היבט הפעילות ‪Activity View‬‬
‫• ‪ - activity diagram‬תהליכים‪ ,‬אירועים‪ ,‬פיצול ואיחוד‬
‫– ההיבט האינטראקטיבי ‪Interaction View‬‬
‫• ‪ - sequence diagram‬אינטראקציה בין עצמים‪ ,‬הודעות‪,‬‬
‫הפעלה‬
‫• ‪ - collaboration diagram‬פעילות משותפת של עצמים‬
Use Case Confirm Housekeeping
‫‪ UC‬הגדרה מורחבת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ UC‬הוא מודל לדיאלוג בין שחקן למערכת‬
‫‪ UC‬מאותחל בדרך כלל על ידי שחקן‬
‫שמעונין‬
‫בפונקציונליות מסוימת‬
‫‪ UC‬הוא רצף אירועים בעל שלמות לוגית‬
‫פונקציונלית‬
‫השירותים הניתנים על ידי המערכת‬
‫מאופיינים על ידי‬
‫אוסף כל ה ‪ UC‬שלה‬
A use case diagram to describe aspects
of an order processing system
Use Case diagrams are used to describe how the system
interacts with the outside world.
A UML Activity Diagram showing a simple
business process to issue an invoice and collect payment
Activity diagrams are used to describe flows of work
‫מי צריך להבין מה זה ‪Use Cases‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מזמין המערכת‬
‫משתמשים‬
‫מפתחים‬
‫מנהלי פרויקטים‬
‫אנשי בדיקות‬
‫מתעדים‬
‫מתחזקים‬
A UML Statechart Diagram to
describe the behaviour of a bank account
Statechart diagrams are used to describe complicated
behaviour inside a system
‫שחקן ‪ACTOR -‬‬
‫זיהוי נכון של השחקנים‬
‫מאפשר הגדרה מדויקת של‬
‫גבולות המערכת‬
‫והפונקציונליות הנדרשת‬
‫‪The Actors represent how the system‬‬
‫‪perceives its surrounding‬‬
‫מושג השחקן‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שחקן הוא ישות מחוץ למערכת המידע‬
‫השחקן מבצע אינטראקציה עם המערכת וגורם לה להגיב לאירוע‬
‫עסקי‪ ,‬אבל אינו חלק ממנה‬
‫השחקן יכול להיות משתמש בתוך הארגון או מחוץ לארגון‬
‫שחקן יכול להיות גם תת מערכת חיצונית ‪ ,‬חומרה‪ ,‬רשתות‬
‫כאשר המשתמש אנושי כל תפקיד מהווה שחקן אחר‬
‫השעון‪/‬זמן יכול להיות שחקן‬
‫שחקן יכול לבצע מספר נדרש של ‪Use Cases‬‬
‫ב ‪ Use Case‬יכולים להשתתף מספר שחקנים‬
‫לשחקן אין שום אינטראקציה עם שחקן אחר‬
‫סוגי שחקנים‪-‬סטריאוטיפים‬
‫הזמן כשחקן‬
‫דוגמא – שחקן הזמן‬
‫בטל הזמנה‬
‫‪Timer‬‬
‫הזמן ספרים‬
‫לקוח מקוון‬
‫שאלות עזר לזיהוי שחקנים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מי משתמש במערכת?‬
‫מי מאתחל‪/‬מסיים אירועים במערכת?‬
‫מי מבצע אינטראקציה עם המערכת על מנת לסייע לה למתן‬
‫תגובה לאירוע?‬
‫האם יש ממשקי דיווח?‬
‫האם המערכת מתקשרת עם מערכת ‪ Legacy‬כלשהי?‬
‫האם בעקבות אירוע פנימי במערכת יש ישות חיצונית שאמורה‬
‫לקבל מידע על כך או לסייע לה בביצוע התהליך?‬
‫האם יש פעולות תחזוקתיות הקשורות בהפעלת המערכת?‬
‫האם יש פעולות אבטחת מידע הקשורות למערכת?‬
‫היררכיה של שחקנים‬
Customer
Corporate Customer
Private Company
Individual Customer
Government Agency
‫‪ Use Cases‬מפת דרכים‬
‫‪Use cases‬‬
‫תאור‬
‫מלולי‬
‫תרשימים‬
‫מילונים‬
‫‪Sequence‬‬
‫תוכן מורחב‬
‫‪interface‬‬
‫מורחב‬
‫תוכן‬
‫‪activity‬‬
‫‪generalize‬‬
‫בסיסי‬
‫‪extend‬‬
‫‪Post/pre‬‬
‫חוקים עסקיים‬
‫‪include‬‬
‫‪NFR‬‬
‫טבלאות החלטה‬
‫תחנה ממוחשבת לקופאי‬
‫מערכת מלאי‬
‫קנה פריט‬
‫כרטיס אשראי‬
‫אתחל מערכת‬
‫קופאי‬
‫החזר פריט‬
‫מערכת מלאי‬
‫הפק דוחות ניהוליים‬
‫מנהל‬
‫נהל משתמשים‬
‫הפק דוח מערכת‬
‫מנהל‬
‫מערכת‬
Online Shopping
<<time>>
‫התועלות של ‪Use Cases‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מתארים את המערכת מנקודת מבט חיצונית מובנת‬
‫למשתמשים העתידיים‬
‫מאפשרים תהליך פיתוח איטרטיבי על פי עדיפויות‬
‫שיקבעו על ידי הלקוחות‬
‫מאפשרים שיתוף לקוחות בהגדרתם‬
‫במקום רשימה של תכונות )‪ (Features‬בונים מודל של‬
‫התהליכים העתידיים‬
‫במקום להתרכז במערכת הקיימת משקיעים את‬
‫האנרגיה הניתוחית במערכת החדשה‬
‫מאפשרים מעבר נוח למודל העיצוב‬
A UML Sequence Diagram to describe the
interaction in a simple order processing use case
Sequence diagrams show how parts of a system cooperate to solve
a problem
A UML Collaboration Diagram showing
a simple interaction in an order processing use case
Collaboration diagrams show how parts of the system collaborate
to solve a problem
A UML Class Diagram to show the objects and their
relationships in a system to support order processing
Class diagrams show the internal layout of the sytem.
A UML Component Diagram showing the relationship
between components that make up a call centre system
Component diagrams show how the system is organised into cooperating
components; components are built out of objects.
Deployment Diagrams
Deployment Diagrams show the structure of the run-time system. The components
run on nodes.
Name type
node
component
Object at run-time
OO Versus Classical
• Example- simple sales system
– Customer place orders with salespeople;
customer may be corporate or individuals
– Orders are filled
– Each order can be shipped by truck (or by
train)
Sales example
DFD Vs. Class Diagram
Sales example
DFD Vs. Class Diagram