Transcript פעלי אופן ופעלי תוצאה

‫ ”‪“Building Verb Meanings‬‬‫& ‪Malka Rappaport Hovav‬‬
‫‪Beth Levin‬‬
‫סמינר בבלשנות חישובית בהנחיית פרופ' עוזי אורנן‪,‬‬
‫חורף ‪ ,2011-2012‬הפקולטה למדעי המחשב‪ ,‬טכניון‪.‬‬
‫סיון אברהם‬
‫רעיה סטלמך‬
‫‪1‬‬
‫‪ ‬כותבות המאמר‪:‬‬
‫‪ ‬פרופ' מלכה רפפורט חובב‪ -‬נשיאת האגודה לבלשנות‬
‫תיאורטית בישראל ויו"ר החוג לאנגלית באוניברסיטה‬
‫העברית‪.‬‬
‫‪ ‬פרופ' בת' לוין‪ -‬פרופ' במחלקה לחקר שפות‬
‫באוניברסיטת ‪ ,Northwestern‬עסקה בחקר זה‬
‫משנות ה‪ ??-‬ופרסמה ספרים בנושא‪.‬‬
‫‪#2‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫המאמר מדבר על כך שלכל פועל מגוון פירושים‬
‫ומשמעויות בהתאם למשפט בו הוא מופיע‪ ,‬מה‬
‫שמוביל לכניסות רבות בלקסיקון עבור אותו פועל‪-‬‬
‫פירוש לכל משמעות‪.‬‬
‫האם כל הפירושים צריכים להימצא בלקסיקון?‬
‫נרצה לחלק את הפעלים לקבוצות על‪-‬פי אופי‬
‫הפעולה אותם הם מתארים‪ ,‬ולקבוע כללים‬
‫(פונקציות) המקשרים בין מבנה המשפט למשמעותו‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬מבוא – הצגת הבעיה בבניית משמעות לפועל‬
‫‪‬‬
‫לפועל מגוון משמעויות‪ ,‬מה הבעיה בכך וכיצד נרצה‬
‫לפתור אותה‪.‬‬
‫‪ ‬פעלי אופן ופעלי תוצאה‬
‫‪‬‬
‫השוואה בין שתי קבוצות הפעלים ממספר היבטים‪.‬‬
‫‪ ‬הדרגתיות בבניית משמעות הפועל‬
‫‪‬‬
‫הצגת תבניות פשוטות והרחבתן בהמשך‪.‬‬
‫‪ ‬אירוע מבני וחוקי המימוש הקנוני‬
‫‪‬‬
‫בניית תבניות מקבועים קיימים‪.‬‬
‫‪ ‬רב‪-‬משמעות של פעלים‬
‫‪‬‬
‫הצגת שני היבטים להתמודדות עם רב‪-‬משמעות של‬
‫פעלים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬מחקרים רבים שנערכו בנושא סמנטיקה תחבירית‬
‫בשנות ה‪ ??-‬יצאו מנקודת הנחה שהיבטים רבים‬
‫במבנה התחבירי של משפט‪ ,‬מושפעים מהתכונות‬
‫התחביריות והסמנטיות של הפעלים בהם‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬ארגומנטים – מילים המצביעות על שם‪-‬עצם שהינו‬
‫בעל תפקיד סמנטי ביחס לפועל (כגון‪ ,‬מבצע הפעולה‬
‫‪ ,‬מקבל הפעולה ‪ ,‬מכשיר וכו')‪.‬‬
‫נסתכל על זה כך‪.F(a,b,c) :‬‬
‫הפועל הוא הפונקציה ‪ F‬ואילו ‪ a,b,c‬הם‬
‫הארגומנטים (צירוף שמני‪ ,‬צירוף יחס וכו'‪)...‬‬
‫דוגמא‪ :‬יואל סגר את הדלת‬
‫הפונקציה היא הפועל סגר‪ ,‬והארגומנטים הם‪" :‬יואל"‬
‫(מבצע הפעולה) ו‪"-‬את הדלת" (מקבל הפעולה)‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬כללי קישור – כללים המתאימים בין תפקידים‬
‫סמנטיים לתפקידים תחביריים (התאמה בין משמעות‬
‫למבנה)‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬פעלים רבים הם בעלי מגוון צירופי ארגומנטים‪,‬‬
‫ומשמעותם משתנית לפיהם‪.‬‬
‫‪ ‬לדוגמא‪:‬‬
‫מלכה שרקה‪.‬‬
‫מלכה שרקה לכלב‪.‬‬
‫מלכה שרקה לכלב לבוא‪.‬‬
‫מלכה שרקה מנגינה‪.‬‬
‫מלכה שרקה במשרוקית‪.‬‬
‫הרוח שרקה‪.‬‬
‫הקליע שרק מעל ראשי‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬ניתן לראות כי לפועל שרק מגוון משמעויות בהתאם‬
‫להקשר במשפט בו הוא מופיע‪.‬‬
‫‪ ‬במשפט‪ :‬הקליע שרק מעל ראשי‬
‫אין הכוונה להוצאת צליל שריקה מהפה כמו במשפט‪:‬‬
‫מלכה שרקה‪.‬‬
‫‪ ‬כמו‪-‬כן‪ ,‬יש הבדל בין סוג השריקה במשפט מלכה‬
‫שרקה לכלב לבוא למשפט מלכה שרקה מנגינה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לפועל יש מספר משמעויות בהתאם לצירופים‬
‫שמסביבו במשפט‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫(‪)examined‬‬
‫הרופא בדק את החולים‪.‬‬
‫המורה בדק את המבחנים‪)checked( .‬‬
‫(‪)checked‬‬
‫המכונאי בדק את הרכב‪.‬‬
‫(‪)tested‬‬
‫הבוס בדק את עובדיו‪.‬‬
‫‪ ‬בדוגמא זאת‪ ,‬בכל המשפטים הפועל הוא בדק‪ ,‬אך סוג‬
‫הבדיקה שונה ממשפט למשפט בהתאם לארגומנטים‪,‬‬
‫ולכן המשמעות משתנה‪.‬‬
‫‪ ‬נשים לב‪ ,‬שאפילו הפירוש מעברית לאנגלית שונה‬
‫ממשפט למשפט‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
:‫פעילות‬
Terry swept
Terry swept the floor
:‫מטרות שהושלמו‬
Terry swept the crumbs into the corner
Terry swept the leaves off the sidewalk
Terry swept the floor clean
Terry swept the leaves into a pile
‫שינוי מיקום‬
‫שינוי מיקום‬
‫שינוי מצב‬
‫יצירה‬
‫בניית משמעות הפועל‬
11
‫לפועל יכולות להיות משמעויות רבות בהתאם לצירוף‬
‫הארגומנטים בו הוא מופיע‪ .‬לכן‪ ,‬לכל פועל דרושים‬
‫ייצוגים רבים בלקסיקון‪.‬‬
‫ייצוגים רבים עבור אותו פועל אינה תוצאה רצויה‪.‬‬
‫השאלה היא האם ניתן להציע פתרון יעיל לבעיה‬
‫שיתאים גם לתכנית מחשב‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫חלוקת הפעלים לקבוצות ומציאת תיאוריה שתוכל‬
‫לנבא את צירופי הארגומנטים של הפועל ומשמעותם‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הייצוגים השונים בלקסיקון עבור פועל מסוים‬
‫יוכלו להתקבל מעקרונות כלליים‪ ,‬אשר יקבעו את‬
‫מגוון המשמעויות שיכולות להיות לפועל‪ ,‬בהתאם‬
‫לקבוצה אליה הוא משויך‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מטרתנו היא לנסות לקבוע קריטריונים‬
‫כלליים כך שצירוף ארגומנטים יאפיין קבוצות של‬
‫פעלים‪ ,‬ולא יהיה ספציפי לכל פועל‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫ניתן לחלק את הפעלים לקבוצות על‪-‬פי אופי‬
‫הפעולה אותם הם מתארים‪ ,‬לפעלים הנמצאים‬
‫באותה קבוצה תהיה תבנית דומה של התנהגות‪.‬‬
‫למשל‪:‬‬
‫‪ ‬הפעלים לרוץ‪ ,‬לדלג ישתייכו לקבוצה‪ :‬אופן תנועה‪.‬‬
‫‪ ‬הפעלים לשרוק‪ ,‬לנבוח ישתייכו לקבוצה‪ :‬הפקת צליל‪.‬‬
‫כך‪ ,‬ניתן יהיה לקבוע כללים לקבוצה שלמה של פעלים‪.‬‬
‫חשוב לציין כי פעלים השייכים לאותה קבוצה בשפה‬
‫מסוימת לא בהכרח ישתייכו לאותה קבוצה בשפה‬
‫אחרת‪ ,‬בשל הבדלים סמנטיים בין השפות‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬במילים פשוטות הבעיה היא שלפועל יכולים להיות‬
‫הרבה פירושים ומשמעויות כתלות במשפט בו הוא‬
‫מופיע‪ ,‬קישור הפועל במשפט למשמעות המתאימה‬
‫יכול לקחת זמן רב בתכנית מחשב‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬אם נרצה לתרגם טקסט משפה לשפה ע"י‬
‫תכנית מחשב‪ ,‬חיפוש משמעות הפועל בכל משפט‬
‫תצריך מעבר על כל המשמעויות שיש לפועל‬
‫בלקסיקון – חוסר יעילות‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬אין צורך לייצג לכל פועל בלקסיקון מידע המשותף‬
‫לקבוצה של פעלים‪ ,‬אלא רק את המידע הייחודי עבור‬
‫הפועל‪ ,‬ובכך לצמצם באופן משמעותי את הלקסיקון‪.‬‬
‫‪ ‬ייצוג מידע משותף לקבוצה של פעלים מצריך עבודה‬
‫מקדימה ‪ -‬גילוי תחום המשמעויות לכל פועל‪,‬‬
‫ומציאת תבניות משותפות לפעלים בעלי תחום‬
‫משמעויות דומה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬נסתכל על שתי קבוצות של פעלים‪:‬‬
‫פעלי אופן ופעלי תוצאה‪.‬‬
‫פעלי אופן‪ -‬פעלים המתארים את האופן שבו‬
‫הפעולה נעשתה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גדי רץ הביתה ‪ -‬באיזה אופן גדי ביצע את הפעולה?‬
‫בריצה‪.‬‬
‫פעלי תוצאה‪ -‬פעלים המתארים מצב תוצאה אליו‬
‫הגיע אובייקט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גדי הגיע הביתה – מצב התוצאה הוא שגדי בבית‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫את קבוצת פעלי האופן ניתן לחלק לכמה קבוצות‪:‬‬
‫‪ ‬אופן תנועה )‪(manner of motion‬‬
‫לרוץ‪ ,‬לקפוץ‪ ,‬לשחות‬
‫‪ ‬הפקת צליל )‪(sound emission‬‬
‫לשרוק‪ ,‬לנבוח‪ ,‬לנהום‬
‫‪ ‬מגע עם משטח )‪(surface contact‬‬
‫לטאטא‪ ,‬לנגב‪ ,‬לשטוף‬
‫‪18‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫את קבוצת פעלי התוצאה ניתן לחלק לכמה קבוצות‪:‬‬
‫‪ ‬מצב )‪(state‬‬
‫לשבור‪ ,‬לייבש‪ ,‬לסגור‪ ,‬לנקות‬
‫‪ ‬יעד )‪(location‬‬
‫לבוא‪ ,‬לעלות‪ ,‬להגיע‬
‫‪19‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬הפועל מראה מצב תוצאה אליו הגיע אובייקט‪ ,‬אך‬
‫אין אנו יודעים כיצד הגיע למצב זה‪.‬‬
‫‪ ‬למשל במשפט‪ :‬הכביסה התייבשה‪.‬‬
‫‪ ‬אנו יודעים את מצב התוצאה של הכביסה‪ :‬היא‬
‫יבשה‪ ,‬אך ישנן מספר דרכים בהן יכלה הכביסה‬
‫להגיע למצב זה‪ :‬התייבשה במייבש‪ ,‬התייבשה בשמש‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬המאמר בוחר את הפועל לטאטא כנציג מקבוצת‬
‫פעלי האופן‪ ,‬ואת הפועל לשבור כנציג מקבוצת פעלי‬
‫התוצאה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬רוב הדוגמאות שנציג ישתמשו בפעלים אלו על‪-‬‬
‫מנת להמחיש את ההבדלים בין שתי הקבוצות‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫פעלי התוצאה הינם בעלי אילוצים רבים בהתנהגות‬
‫התחבירית שלהם‪ ,‬יותר מאשר פעלי האופן‪.‬‬
‫נציג כעת מספר מאפיינים לפיהם נשווה בין שתי‬
‫קבוצות הפעלים‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬בפעלי אופן המכילים שני ארגומנטים ניתן להשמיט‬
‫את המושא הישיר בעוד שבפעלי תוצאה לא ניתן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מלכה טאטאה‪.‬‬
‫*בטי שברה‪.‬‬
‫‪ ‬המשפט השני אינו נכון תחבירית מכיוון שחסר מושא‬
‫ישיר‪ :‬בטי שברה (מה?)‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬קטגוריה משנית של מושאים ( ‪Non-subcategorized‬‬
‫‪ )object‬מכילה מושאים מיוחדים המתווספים לפועל‬
‫שלא במשמעות שהם רגילים להופיע בה‪.‬‬
‫‪ ‬פעלי אופן יכולים להופיע עם מגוון מושאים‬
‫מהקטגוריה המשנית בעוד שפעלי תוצאה אינם יכולים‪:‬‬
‫‪The child rubbed the tiredness out of his eyes‬‬
‫‪‬‬
‫‪*The clumsy child broke the beauty out of the vase‬‬
‫‪‬‬
‫‪24‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬במשפט הראשון‪ ,‬הילד שפשף את העייפות מעיניו‪ ,‬ניתן‬
‫לראות כי המושא במשפט הוא העייפות‪.‬‬
‫זהו אינו המושא שרגיל לבוא עם הפועל שפשף‪ ,‬שכן‬
‫לא משפשפים עייפות‪ .‬ולכן‪ ,‬נמצא תחת הקטגוריה‬
‫המשנית (‪.)Non-subcategorized object‬‬
‫‪ ‬במשפט השני‪ ,‬הילד שבר את היופי מהאגרטל‪ ,‬באותו‬
‫אופן‪ ,‬היופי הינו המושא במשפט‪ ,‬אך לא ניתן להוסיף‬
‫אותו לפועל שבר באופן תקין‪ ,‬לא בעברית ולא‬
‫באנגלית‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬פעלי אופן שקשורים במגע עם משטח‪ ,‬כמו לטאטא‪,‬‬
‫יכולים לשמש כפעלים של שינוי מיקום‪ ,‬שינוי צורה‬
‫ויצירה‪ .‬בעוד שלפעלי תוצאה אין כמות כזו של שימושים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מלכה טאטאה את העלים מהמדרכה‬
‫*מלכה שברה את הכלים מהשולחן‬
‫‪‬‬
‫חובב גרף את העלים לערימה‬
‫*חובב שבר את הכלים לערימה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬המשפטים בשתי הדוגמאות הם בעלי מבנה ארגומנטים‬
‫זהה‪ ,‬ניתן לראות כי משפטים בעלי פעלי אופן הינם‬
‫תקינים ואילו משפטים בעלי פעלי תוצאה אינם תקינים‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬לפעלי אופן ולפעלי תוצאה יש סיווג לקסיקלי שונה‪:‬‬
‫‪ ‬פעלי אופן הם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פעילות‬
‫‪ -‬הכלב רץ סביב הזנב‪.‬‬
‫‪ ‬פעלי תוצאה הם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הישג (‪)Achievement‬‬
‫ הילד עלה על הכיסא‪.‬‬‫המטרה הושגה – הילד על הכיסא‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פעולה שהושלמה (‪)Accomplishments‬‬
‫– הילד שבר את הכיסא‪.‬‬
‫הפעולה הושלמה – הכיסא שבור‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬פעולות שהושלמו (‪ )Accomplishments‬הם אירועים‬
‫שמורכבים משני תתי אירועים‪ :‬האירוע הגורם‪-‬בדרך‬
‫כלל פעילות‪ ,‬ושינוי המצב לו הוא גורם‪.‬‬
‫ניתן לראות זאת בתבנית הבאה‪:‬‬
‫[[ א' פועל ] גורם [הופך [ב' <מצב>]]]‬
‫פעילות‬
‫‪28‬‬
‫שינוי מצב‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫לדוגמא‪ :‬חובב גרף את העלים לערימה‬
‫עבור התבנית‪:‬‬
‫[[ א' פועל ] גורם [ הופך [ב' <מצב> ]]]‬
‫חובב גרף = פעילות‬
‫עלים לערימה = שינוי מצב‬
‫‪29‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬הדוגמאות שהוצגו בפתיחה הכילו הרחבה של‬
‫פעילות שהביאו למגוון של מטרות שהושלמו‬
‫(‪.)Accomplishments‬‬
‫‪ ‬כל המשמעויות הנרחבות של הפועל לטאטא כוללות‬
‫תוספת של מצב תוצאה‪ :‬שינוי במיקום‪ ,‬שינוי מצב או‬
‫היווצרות של ישות כלשהי‪.‬‬
‫כמו בדוגמא‪ :‬בטי טאטאה את העלים לערימה‪.‬‬
‫נוצרה ישות חדשה‪ -‬הערימה‪ ,‬שלא הייתה קיימת‬
‫לפני ביצוע הפעולה‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬בכל מופע התוספת של מצב סיום מצוינת על ידי‬
‫אלמנט במשפט‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬
‫‪ ‬מלכה טאטאה את הפירורים לפינה‬
‫הפועל לטאטא מציין את הפעילות ואילו מצב הסיום‬
‫מובע על ידי חלק אחר במשפט (לפינה)‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬התבנית שהצגנו רומזת שמשמעות הפועל נבנית‬
‫בהדרגה‪.‬‬
‫‪ ‬ההדרגתיות נובעת מהוספת שינוי מצב‪ ,‬שינוי מיקום‬
‫או היווצרות לתבנית הבסיסית‪[ :‬א' פועל]‪.‬‬
‫‪ ‬אם פעולות שהושלמו מציינות שינוי מצב‪ ,‬שום שינוי‬
‫במיקום לא יכול להתרחש ולהפך‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫ישנה הבחנה בין שני היבטים של משמעות הפועל‪:‬‬
‫‪ ‬היבט מבני (‪ :)Structural‬החלק הקובע את המחלקות‬
‫הסמנטיות של פעלים שקשורים דקדוקית‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬הפעלים נבח ויילל מפיקים צליל ולכן שייכים‬
‫לאותה קבוצת פעלים‪.‬‬
‫‪ ‬היבט ייחודי (‪ :)Idiosyncratic‬החלק של משמעות הפועל‬
‫המבדיל את הפועל מפעלים אחרים במחלקה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬נבח – הפקת צליל נביחה (למשל ע"י כלב)‪.‬‬
‫יילל ‪ -‬הפקת צליל ע"י יללה (למשל ע"י חתול)‪.‬‬
‫כלומר ההיבט המבני הינו משמעות בסיסית וההיבט הייחודי‬
‫הינו משמעות ספציפית‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬ניתן לפרק נשוא (פרדיקט) לשני מרכיבים עיקריים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פרדיקטים פרימיטיביים‬
‫קבועים‬
‫‪ ‬צירופים ספציפיים של פרדיקטים פרימיטיביים‬
‫מתארים את ההיבט המבני (‪ )Structural‬של‬
‫משמעות הפועל‪.‬‬
‫‪ ‬הקבועים מתארים את ההיבט הייחודי‬
‫(‪ ,)Idiosyncratic‬כלומר הקבועים מתארים את‬
‫המשמעות הספציפית‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬משמעות הפעלים מורכבת מתבנית של קבוע עם‬
‫תבנית לקסיקלית סמנטית מסוימת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫לפעלים שמשנים מצב יש את התבנית הלקסיקלית‬
‫הבאה‪:‬‬
‫[[ א' פועל ] גורם [ הופך ל‪ [ -‬ב' <מצב>]]]‬
‫כלומר‪ ,‬עבור הפועל התייבש נקבל‪:‬‬
‫[[ א' פועל ] גורם [ הופך ל‪[ -‬ב' <יבש> ]]]‬
‫‪35‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬פעלים בעלי מספר משמעויות ישתייכו לייצוגים‬
‫סמנטים לקסיקליים שונים‪.‬‬
‫‪ ‬המשמעויות הרבות בדרך כלל נובעות מקישור של‬
‫קבוע יחיד עם יותר מתבנית סמנטית אחת‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬לדוגמא‪ :‬השימושים של הפועל טאטא שנובע‬
‫מהקבוע <טאטוא> בעלי ‪ 3‬תבניות שונות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫[א' פועל]‬
‫חובב טאטא‬
‫[[א' פועל ] גורם [ הופך ל‪ [ -‬ב' <מצב> ]]‬
‫חובב טאטא את הרצפה עד לניקיונה‬
‫[[א' פועל ] גורם [ הופך ל‪ [ -‬ב' <מקום>]]‬
‫חובב טאטא את העלים לפינה‬
‫‪37‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪[ ‬א' פועל <באופן> ]‬
‫פעילות‬
‫חובב צרח‬
‫‪[ ‬א' < מצב> ]‬
‫מצב‬
‫השולחן שבור‬
‫‪ [ ‬הופך ל‪ [ -‬א' <מצב> ]]‬
‫הישג‬
‫השולחן נשבר‬
‫‪[ ‬א' גורם [ הופך[ ב' <מצב> ]]] פעולה שהושלמה‬
‫חובב שבר את הכסא‬
‫‪[[ ‬א' פועל <באופן>] גורם [הופך ל‪ [-‬ב' <מצב>]]]‬
‫פעולה שהושלמה‬
‫חובב צרח עד שהכוס נשברה‬
‫‪38‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬הישגים ופעולות שהושלמו מראים את אותו חוסר‬
‫גמישות בהתנהגות‪.‬‬
‫‪ ‬הישגים‪ ,‬כמו פעולות שהושלמו מקושרים תחבירית עם‬
‫מצב תוצאה מסוים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬עבור הפועל הגיע‪ ,‬שמסווג‬
‫כהישג‪ ,‬מצב התוצאה הינו מקום‪.‬‬
‫‪ ‬הישגים ופעולות שהושלמו שונים באירוע המבני שלהם‪:‬‬
‫‪ ‬תבנית אירוע מבני של פעולות שהושלמו‪:‬‬
‫[א' גורם [הופך [ ב' <מצב>]]]‪.‬‬
‫‪ ‬תבנית אירוע מבני של הישג פשוטה יותר‪ ,‬מכיוון שאינה‬
‫מכילה את תת האירוע הגורם‪[ :‬הופך [א' <מצב>]]‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬פעלי הישג לא מזהים את תת האירוע הגורם מכיוון‬
‫שאינו נגרם מפעולה חיצונית‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן נראה כי לא ניתן לזהות את תת האירוע‬
‫הגורם דרך נשוא אחר במשפט‪ ,‬עקב כך‪ ,‬לפעלי הישג‬
‫אין משתנה גורם‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המכתב הגיע‬
‫*הדוור הגיע את המכתב‬
‫‪ ‬כלומר‪ ,‬לפועל ההישג הגיע אין משתנה במשפט‬
‫שגורם למכתב להגיע‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬כשלפועל הישג אין גורם‪ ,‬נשתמש בפועל אחר שמכיל‬
‫את הגורם‪.‬‬
‫‪ ‬לדוגמא‪:‬‬
‫‪ ‬המכתב הגיע‬
‫מצב תוצאה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫*הדוור הגיע את המכתב ‪-‬‬
‫הדוור הביא את המכתב‬
‫אינו משפט תקין ולכן יהפוך ל‪:‬‬
‫גורם‬
‫כלומר‪ ,‬הדוור גרם למכתב להגיע‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬פעלים כמו שבר הינם פעלי תוצאה‪ ,‬אך הם בכל זאת‬
‫מכילים שינוי מצב חיצוני‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הם מקושרים לתבנית אירוע מבני שמכילה תת‬
‫אירוע גורם ותת אירוע משנה מצב‪.‬‬
‫[א' פועל] גורם [הופך [ב' <מצב>]]]‪.‬‬
‫‪ ‬פועל המתאר שינוי מצב פנימי שונה מפועל המתאר‬
‫שינוי מצב חיצוני בכך שהגורם לשינוי המצב הפנימי‬
‫חבוי בפועל‪ ,‬ולכן תבנית האירוע המבני שלו פשוטה‬
‫יותר‪[ :‬א' <מצב>]‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬שינוי מצב חיצוני‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הילד שבר את הכיסא‬
‫תוצאה‪ :‬הכיסא נשבר‪.‬‬
‫‪ ‬שינוי מצב פנימי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הפרח נבל‪.‬‬
‫‪ ‬תוצאה‪ :‬הפרח נבול‪ ,‬הפרח עצמו שינה את מצבו‪ ,‬הוא‬
‫הגורם לפעולה‪ ,‬אין גורם חיצוני‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬שינוי מצב פנימי הינו בעל דו‪-‬משמעות תחבירית‪:‬‬
‫להיות במצב מסוים ושינוי מצב‪.‬‬
‫‪The roses blossomed for ten days‬‬
‫‪The tree blossomed in a day‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬הדוגמא הראשונה מראה פעולה שנמשכת‪ ,‬והדוגמא‬
‫השנייה מראה פעולה של שינוי מצב‪.‬‬
‫הפועל לשבור לעולם לא יהיה פעולה מתמשכת‪ ,‬אלא‬
‫פעולה רגעית‪.‬‬
‫*האגרטל נשבר במשך שלושה ימים‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬נזכיר כי לכל פועל קיים קבוע שהוא קשור אליו‪,‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬הפועל לשרוק מוגדר על ידי הקבוע‬
‫<שריקה>‬
‫‪ ‬אנו מניחים כי סוג הקבוע האונטולוגי (הקיים) מגדיר‬
‫את הסיווג הבסיסי שלו עם תבנית מסויימת‪ .‬סיווג זה‬
‫נקרא חוק המימוש הקנוני‪.‬‬
‫‪ ‬חוקי המימוש הקנוני קובעים לאיזה תבנית הקבוע‬
‫מקושר‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬אופן‬
‫[א' פועל < באופן>]‬
‫מלכה רצה‬
‫[א' פועל < כלי>]‬
‫‪ ‬כלי‬
‫חובב ניסר‬
‫[א' גורם [הופך [ ב' עם <משהו>]]]‬
‫‪ ‬אובייקט‬
‫משה מרח את החמאה עם הסכין‬
‫‪ ‬מקום‬
‫[א' גורם [ הופך [ ב' <מקום> ]]]‬
‫ירון שם את הנחש בכלוב‬
‫‪ ‬שינוי מצב פנימי‬
‫[א' <מצב>]‬
‫התפוז נרקב‬
‫‪ ‬שינוי מצב חיצוני‬
‫<מצב>]]]‬
‫[א' פועל] גורם [הופך [ב'‬
‫ירון שבר את השולחן‬
‫‪46‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬ישנן שתי דרכים בהן קבועים מקושרים לתבנית‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מתארי הנשוא (‪ – )modifiers‬לדוגמא‪ :‬הצב הלך באיטיות‪.‬‬
‫שם שממלא תפקיד של תיאור – לדוגמא‪ :‬חתכתי את‬
‫הלחם בסכין‪.‬‬
‫‪ ‬מתאר הנשוא (‪ )modifier‬מקושר לנשוא שאותו הוא‬
‫מתאר בתבנית האירוע המבני‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬קבוע שיוגדר כאופן‪ ,‬יקושר כמתאר הנשוא‬
‫המגדיר פעילות בתבנית‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬כל חוק מורכב מזוגות של קבוע (נמצא בצד הימני של‬
‫החץ) ותבנית (הצד השמאלי של החץ)‪.‬‬
‫‪ ‬אנו מכנים את הקבוע והתבנית כ"אירוע מבני"‪.‬‬
‫‪ ‬הרעיון הבסיסי מאחורי חוק המימוש הקנוני הוא‬
‫שאלמנטים של משמעות המקודדים בקבוע יקבלו‬
‫ביטוי תחבירי‪ .‬באופן זה החוקים מבטיחים הדרגתיות‬
‫במשמעות הפועל‪.‬‬
‫‪ ‬מכיוון שהקבוע מציין את המשמעות הבסיסית של‬
‫פועל מסוים אנו נגדיר שהפועל הופך את הקבוע‬
‫לחלק מהלקסיקון‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬ההבדל בין פעלי אופן לפעלי תוצאה‪.‬‬
‫‪ ‬על ההדרגתיות בבניית משמעות הפועל‪.‬‬
‫‪ ‬המרכיבים הבסיסיים במשמעות הפועל‪.‬‬
‫‪ ‬חוקי המימוש הקנוני‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬עד כה הראינו שפועל מקושר לקבוע עם תבנית‪ ,‬מה‬
‫שיצר את ה"אירוע מבני"‪ ,‬אך טרם סיימנו‪...‬‬
‫‪ ‬כאשר קבוע מקושר לתבנית מסוימת על ידי חוק‬
‫קנוני‪ ,‬המשתתפים המקושרים לקבוע חייבים להיות‬
‫מותאמים‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫לדוגמא‪ :‬נסתכל על הפועל לרוץ שהוא פועל תנועה‪,‬‬
‫המקבל את שמו מקבוע שמציין תנועה בצורה‬
‫מסויימת‪ .‬קבוע זה מקושר לתבנית בעלת משתתף‬
‫יחיד ‪ -‬הרץ‪.‬‬
‫כקבוע אופן‪ ,‬הקבוע קשור לחוק קנוני עם תבנית‬
‫פעילות‪.‬‬
‫המשתתף מקושר עם קבוע המתאים סמנטית‬
‫למשתנה המקושר לתבנית ארוע פעילות‪.‬‬
‫התבנית היא [א' פועל]‬
‫לדוגמא‪ :‬מלכה רצה‬
‫המשתנה א' מתאים למלכה‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫אך יש בעיה אחת בתהליך הזה‪...‬‬
‫‪ ‬במופעים מסויימים של קבוע יש יותר משתתפים‬
‫מאשר קבועים בתבנית המתאימה‪ .‬במצבים כאלה‬
‫משתתפים מסויימים לא משויכים לקבועים‪ .‬מצבים‬
‫אלו קורים בפעלים של פעילויות בעלי שני‬
‫ארגומנטים‪.‬‬
‫‪ ‬לדוגמא‪ :‬חובב טאטא את העלים‪.‬‬
‫הפועל טאטא מקבל קבוע שיש לו שני משתתפים‪:‬‬
‫חובב והעלים‪ .‬אבל זאת למרות שהתבנית המתאימה‬
‫מכילה רק משתנה אחד‪.‬‬
‫התבנית היא ‪[ :‬א' פועל]‬
‫‪52‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬במקרה זה המשתתף שפועל מותאם למשתנה‬
‫בתבנית‪ ,‬ואילו המשתתף שאינו פועל לא משויך‬
‫למשתנה בתבנית ולכן חייב להשתלב בתבנית בדרך‬
‫אחרת‪.‬‬
‫‪ ‬הדרך היא שהמשתתף יגולם בקבוע‪.‬‬
‫‪ ‬לכן ישנם שני סוגים של משתתפים בארוע מבני‪:‬‬
‫אלו המתקבלים מתכונות התבנית ומהקבוע – נכנה‬
‫אותם כמשתתפים "מבניים"‪.‬‬
‫אלו המתקבלים מתכונות הקבוע בלבד – נכנה אותם‬
‫כמשתתפים "קבועים"‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬בדוגמא הקודמת‪:‬‬
‫חובב טאטא את העלים‪.‬‬
‫חובב ‪ -‬משתתף מבני ‪.‬‬
‫העלים – משתתף קבוע‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫תבניות ארוע מבני יכולות להיות מורחבות‬
‫לתבניות אחרות במאגר התבניות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫דוגמא להרחבה‪:‬‬
‫אלון טאטא‬
‫אלון טאטא את העלים לפינה‬
‫‪ ‬בדוגמא זו הרחבנו את התבנית הפשוטה של אלון‬
‫טאטא לתבנית המכילה גם שינוי מיקום‪.‬‬
‫‪ ‬כלומר‪ ,‬תבניות מורכבות יכולות להיבנות על תבניות‬
‫פשוטות‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫ישנם שני תנאים למימוש תחבירי של ארוע מבני‪:‬‬
‫‪ ‬זיהוי תת‪-‬ארוע‪.‬‬
‫‪ ‬מימוש ארגומנטים‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫כל תת אירוע באירוע המבני חייב מזהה בתחביר‪.‬‬
‫(לדוגמא‪ :‬שם תואר (‪ ,)A‬כינוי גוף (‪ )P‬או פועל (‪))V‬‬
‫‪ ‬תנאי זה מאפשר לפועל יחיד בתחביר לזהות יותר‬
‫מתת אירוע אחד‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪.1‬‬
‫בארוע המבני חייב להיות ארגומנט בתחביר‬
‫לכל משתתף מבני‪.‬‬
‫כל ארגומנט בתחביר חייב להיות מקושר לתת‪-‬‬
‫ארוע בארוע המבני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התנאי הראשון מתייחס למשתתף (מבצע הפעולה)‪.‬‬
‫אם תת ארוע או ארוע של פעילות מכיל משתתף‬
‫מבני ומשתתף קבוע‪ ,‬התנאי מחייב שהמשתתף‬
‫המבני יהיה בתחביר‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪‬‬
‫‪58‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שמעון שטף את הרצפה‪.‬‬
‫התבנית המתאימה למשפט זה היא‪:‬‬
‫[א' פועל ] גורם [ הופך [ ב' <מצב>]]]‬
‫במשפט זה שמעון הוא א' והרצפה היא ב'‪.‬‬
‫* יוסי שבר‬
‫התבנית המתאימה למשפט זה היא‪:‬‬
‫[א' גורם [ הופך [ ב' <מצב>]]]‬
‫ניתן לראות שעבור המשתתף המבני ב' לא קיים‬
‫תפקיד תחבירי (על מה בוצעה הפעולה)‪ ,‬התנאים‬
‫לא מתקיימים‪ ,‬ולכן המשפט לא קביל‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬חוץ מהחוקים יש צורך בתיאורית קישור אשר קובעת‬
‫את הביטוי התחבירי הספציפי של המשתתפים‬
‫באירוע המבני‪.‬‬
‫‪ ‬חוקי הקישור מבצעים התאמה בין כל משתתף בייצוג‬
‫הסמנטי לביטוי התחבירי המתאים לו‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מבצעים התאמה בין משמעות המשפט‬
‫למבנה שלו‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬הפועל לטאטא הוא פועל אופן שמקבל את שמו‬
‫מקבוע אופן‪ .‬הקבוע קשור לשני משתתפים‪ :‬מי‬
‫שמטאטא והמשטח‪.‬‬
‫‪ ‬הקבוע שנציג כ‪< -‬מטאטא> יופיע בחוק הקנוני ‪:‬‬
‫[א' פועל <באופן>]‬
‫‪ ‬המשתנה היחיד בתבנית יקושר למשתתף שמטאטא‬
‫שהוא קשור לקבוע‪ ,‬אך הקבוע מקושר עם המשתתף‬
‫השני‪ ,‬המשטח‪ ,‬ולכן משתתף זה מגולם בקבוע‪.‬‬
‫מכיוון שמשתתף זה אינו מופיע בתבנית נקרא‬
‫למשתתף זה משתתף "קבוע" ולא משתתף מבני‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬עבור הפועל לטאטא אין צורך תמיד להוסיף מהו‬
‫המשטח אותו מטאטאים מכיוון שתמיד נקשר‬
‫לטאטא עם המשטח רצפה‪ .‬לכן ניתן לומר משפטים‬
‫כמו‪" :‬חובב טאטא"‪ ,‬הרי שברור מהמשפט כי חובב‬
‫טאטא את הרצפה‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬מפעלים אחרים כמו נגב או שפשף שגם הם קשורים‬
‫למשטח מגע לא ניתן להניח מהו המשטח‪ .‬לדוגמא‬
‫עבור המשפט "נדב שפשף" לא ניתן להניח מהו‬
‫המשטח אותו הוא שפשף‪.‬‬
‫בפעלים מסוג זה ניתן להשמיט את המושא (ללא‬
‫השלמה לפועל) רק אם ההקשר מספיק טוב‪ ,‬כך‬
‫שניתן לקבוע מהו המשטח!‬
‫‪63‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫הזכרנו כבר קודם שיש שני סוגים של פעלים משני מצב‪:‬‬
‫‪ .1‬משני מצב פנימי‪ :‬פרח‪ ,‬גדל‪ ,‬הרקיב‬
‫‪ .2‬משני מצב חיצוני‪ :‬שבר‪ ,‬פתח‪ ,‬ייבש‬
‫‪ ‬לפעלים משני מצב פנימי יש את תבנית האירוע הבאה‪:‬‬
‫[א' <מצב>]‬
‫‪ ‬הפרח נבל‬
‫‪ ‬לפעלים משני מצב חיצוני יש את תבנית האירוע הבאה‪:‬‬
‫[[א' פועל <באופן>] גורם [הופך [ ב' <מצב> ]]]‬
‫לכן לפועל שבר יש את התבנית הבאה‪:‬‬
‫[[א' פועל <באופן>] גורם [הופך [ ב' <שבור> ]]]‬
‫‪64‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬לתבנית הארוע יש שני תתי ארועים‪:‬‬
‫פעילות גורמת ושינוי מצב‪.‬‬
‫[ [ א' פועל ] גורם [ הופך [ב' <שבור> ] ] ]‬
‫שינוי מצב‬
‫פעילות‬
‫‪ ‬במקרה של הפועל שבר שינוי המצב קיים אך לא‬
‫מתואר כיצד המצב השתנה‪ ,‬מסיבה זו הפועל שבר‬
‫הוא פועל תוצאה ולא פועל אופן‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬נסתכל כעת על התנאים המובנים למימוש תחבירי‬
‫בהקשר של פעלים משני מצב חיצוני‪.‬‬
‫‪ ‬נזכר כי התנאים היו‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫בארוע המבני חייב להיות ארגומנט בתחביר לכל משתתף‬
‫מבני‪.‬‬
‫כל ארגומנט בתחביר חייב להיות מקושר לתת‪-‬ארוע בארוע‬
‫המבני‪.‬‬
‫‪ ‬בדוגמאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מיכל שברה את הכלים‬
‫*מיכל שברה‬
‫כמו שניתן לראות בדוגמא המשפט השני אינו תקין‪ .‬לא‬
‫ניתן להשמיט את המושא הישיר של שבר וזאת מכיוון‬
‫שהתנאי השני לא מתקיים‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬המשמעויות הרבות של פעלים כמו לטאטא‪ ,‬יכולות‬
‫לנבוע מהרחבת תבנית הארוע המבני הקשורה‬
‫לפועל‪.‬‬
‫התבנית יכולה להיות מורחבת רק אם התוצאה‬
‫המורחבת מספקת את התנאים המובנים למימוש‬
‫תחבירי‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬לדוגמא אירוע מבני שיכול להיבנות מהרחבת תבנית‬
‫בסיסית היא‪:‬‬
‫התבנית הבסיסית‪[ :‬א' פועל <לטאטא> ב']‬
‫התבנית המורחבת‪:‬‬
‫[[א' פועל <לטאטא> ב'] גורם [הופך [ב' <מצב>]]]‬
‫‪ ‬ישנה הרחבה אפשרית נוספת לפועל לטאטא‪:‬‬
‫[[א' פועל < לטאטא>] ב'] גורם [הופך[ג' <מקום>]]]‬
‫‪68‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬נסתכל על המשפט‪:‬‬
‫‪*Phil swept the crumbs‬‬
‫ישנם שני מקורות אפשריים למשפט זה שאף אחד מהם‬
‫אינו ארוע מבני תקין‪:‬‬
‫‪ .1‬המשפט הינו סוג של פעולה שהושלמה‪.‬‬
‫(‪)Phil swept the crumbs off the table‬‬
‫דבר זה לא יתכן‪ ,‬מכיוון ש‪ the crumbs :‬שייך לתת‬
‫האירוע השני‪.‬‬
‫לא קיים בתבנית אלמנט המזהה את תת הארוע השני‪:‬‬
‫[[א' פועל <לטאטא>] ב' ] גורם [ הופך [ג' <מקום>]]]‬
‫חסר מקום‪ ,‬כלומר‪ ,‬התנאים מופרים ולכן המשפט‬
‫לא תקין‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪.2‬‬
‫באופן דומה אם נשייך משפט זה עם אירוע מבני‬
‫פשוט של פעילות‪[ :‬א' פועל <באופן>]‬
‫אז ‪ the crumbs‬לא יהיה מקושר לתת אירוע‬
‫באירוע המבני‪ ,‬זוהי סתירה בתנאים לאירוע המבני‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬לפעלים בעלי מספר משמעויות יש מספר ייצוגים‬
‫סמנטיים – ייצוג סמנטי לכל משמעות‪.‬‬
‫‪ ‬משמעויות אלו קובעות מגוון של מבנים תחביריים‬
‫אשר הפועל יכול להופיע בהם‪.‬‬
‫‪ ‬בעבר הוצע כי רב‪-‬משמעות של פעלים תצביע למודל‬
‫סמנטי‪-‬תחבירי אשר "יבטל" את המשמעויות הרבות‬
‫של הפועל‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כל פועל יצביע על קונספט שיכלול את כל‬
‫המשמעויות השכיחות שלו בכל שימושיו‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬הצעה שנייה הייתה שילוב הפועל עם המבנה‬
‫התחבירי‪ .‬הקושי הגדול בדרך זו היא שילוב משמעות‬
‫הפועל והמשמעות של המבנה התחבירי אליו הפועל‬
‫משולב‪.‬‬
‫‪ ‬לדוגמא‪ ,‬הפועל לטאטא‪ ,‬כפי שראינו יכול להשתייך‬
‫גם למשמעות של פעילות וגם למגוון משמעויות של‬
‫פעולות שהושלמו‪ .‬לכן‪ ,‬פועל זה יכול להיות להשתלב‬
‫בשני המבנים‪ ,‬עם זאת אין צורך במספר פירושים‬
‫עבורו בלקסיקון‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬לפי הגישה השנייה משמעות הפועל נגזרת מהמבנה‬
‫התחבירי אליו הוא משויך בשל הבדלי משמעויות בין‬
‫המבנים‪.‬‬
‫‪ ‬הגישה הראשונה מזהה את אותם הבדלי משמעות‬
‫אך היא מיוצגת באופן שונה‪.‬‬
‫‪ ‬שתי הגישות מסוגלות להתמודד עם רב‪-‬משמעות של‬
‫פעלים‪ ,‬אך כפי שהצגנו האתגר העיקרי הוא זיהוי‬
‫מדויק של תחום המשמעויות עבור כל פועל‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬הצגנו את הניסיון הראשון ביצירת מבנה ברור‬
‫למשמעויות הפועל‪ ,‬איך משמעותם מבוטאת בתחביר‬
‫וכן את הרחבת משמעותם‪.‬‬
‫כשהמטרה היא צמצום הלקסיקון‪.‬‬
‫‪ ‬זהו ניסיון ליצור תיאוריה של משמעויות הפועל‬
‫היוצרת משפטים קבילים בשפה‪.‬‬
‫‪ ‬נדמה כאילו לפועל יכולים להיות מספר בלתי מוגבל‬
‫של משמעויות‪ ,‬אך אין זה כך באמת‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪ ‬החוקים הם חלק מהדקדוק אך מקומם בתוכנה‪,‬‬
‫ואילו המילון הוא חיצוני‪ ,‬התוכנה תפנה למילון בלי‬
‫לשתף אותו‪ .‬ולכן‪ ,‬המתכנת מעוניין להקטין את‬
‫היקפו‪ .‬ארגון הפעלים בקבוצות הוא דרך לכך‪.‬‬
‫‪ ‬החוקרות מקוות במאמר שעבודתן תהווה בסיס‬
‫לחקר משמעות הפעלים‪ ,‬והמחקר יועשר ע"י‬
‫השוואות והצלבות לשוניות בין מספר שפות‪.‬‬
‫‪ ‬השוואות תבניות לשוניות בין שפות שונות תוביל‬
‫להתפתחות עקרונות חדשים וחיזוי הסברים לתופעה‬
‫הלקסיקלית שהוצגה‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬
‫‪76‬‬
‫בניית משמעות הפועל‬