Transcript עיקרי המדיניות העירונית למידע נוסף

‫המדיניות העירונית‬
‫המדיניות העירונית – עיקרי הדברים‬
‫ירושלים התפתחה לאורך שנים כעיר מיוחדת; עיר המקדישה את כל מאמציה למקומות‬
‫הקדושים‪ ,‬לתיירים‪ ,‬למבקרים‪ ,‬למתפללים‪ ,‬לחוקרים‪ ,‬למשמעויותיה הסמליות ועוד‪ .‬פיתוחה‬
‫כעיר עולם פוליטית‪ ,‬קדושה ומיוחדת שאב את כל עוצמותיה ונראה כי הותיר אותה מדולדלת‬
‫בכל הנוגע לחיי היומיום האורבניים‪ :‬צמיחה דמוגרפית‪ ,‬איכות חיים‪ ,‬פעילות עסקית‪ ,‬איכות‬
‫שירותים – אותם מרכיבים שכל עיר באשר היא נדרשת להם‪.‬‬
‫המדיניות העירונית‪ ,‬בנוגע לפיתוח העיר שמה דגש על איכות‪ ,‬על אטרקטיביות ועל צמיחה‪.‬‬
‫הצלחת המדיניות בחומש הקרוב חיונית ליצירת בסיס יציב לחיים בעיר ואופק לצמיחה‬
‫אורבנית המותאמת לייחודה של ירושלים‬
‫‪1‬‬
‫המדיניות העירונית – עיקרי הדברים‬
‫ירושלים תקדם איכות חיים לרווחת תושביה‪ ,‬ותגדיל את האטרקטיביות שלה לצעירים‪ ,‬משקיעים ותיירים – כתשתית חיונית‬
‫חזון‪/‬מטרת‪-‬על‬
‫למימוש ייחודיותה ומעמדה הבינלאומי‪ ,‬הלאומי והמקומי‪.‬‬
‫עיקרי המדיניות‬
‫ב‪ .‬דגשים מרכזיים נוספים הנגזרים מהמדיניות‬
‫א‪ .‬ליבת המדיניות – המשולש‬
‫‪ .1‬חיזוק מערכת החינוך‬
‫פיתוח כלכלי‬
‫• מרחב ציבורי וחזות העיר – ניהול ברמה רובעית (תיחום לשבעה רבעים)‪,‬‬
‫רפורמה חינוכית בירושלים מבוססת על‬
‫קידום‬
‫והמפתח‬
‫מנהלים‬
‫ומורים‬
‫להצלחה‪,‬‬
‫כסוכני‬
‫פיתוח‬
‫השינוי‬
‫ייחודיות‬
‫והתמחות בית ספרית‪ ,‬עידוד מצוינות‬
‫אישית‪ ,‬קבוצתית ובית ספרית‪ ,‬תכניות לימוד‬
‫בהתאמה אישית לכל תלמיד‪ ,‬מניעת נשירה‬
‫חינוך‬
‫העלאת‬
‫אטרקטיביות‬
‫העיר עבור‬
‫תושביה תוך משיכת‬
‫תיירים משקיעים‬
‫וצעירים לעיר‬
‫ניהול יוזם ולא מגיב גרידא בטיפול במפגעים וסוגיות אחזקה‪ ,‬קידום המצב על‬
‫בסיס התמקדות מדי שנה במספר נושאי רוחב שלהם תינתן עדיפות לצורך‬
‫השגת שינוי משמעותי במצב‪.‬‬
‫צעירים‬
‫(שילוב המערכת הבלתי פורמלית‪ ,‬קידום נוער‪ ,‬רווחה)‪ ,‬ושדרוג תשתית טכנולוגית‪-‬פדגוגית‪.‬‬
‫• צמצום פערים מגזריים‪:‬‬
‫• במזרח העיר – הגדלה יחסית של תקציבים בלתי רגילים המוקצים‬
‫למזרח ירושלים‪ ,‬לרווחת התושבים‪ .‬צמצום פערי תשתיות בין מזרח‬
‫‪ .2‬פיתוח כלכלי – תשתית לצמיחה כלכלית‬
‫ירושלים למערבה וקידום פתרון בעיית הבנייה הבלתי חוקית במזרח‬
‫פיתוח יתרונות יחסיים על פי מודל פורטר (תרבות‪ ,‬תיירות‪ ,‬מדעי החיים ומיקור חוץ)‪,‬‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫הסרת חסמים ביורוקרטיים לעסקים ומשקיעים – כולל מנגנוני ‪ one stop shop‬לעסקים‪,‬‬
‫הגדרת ירושלים כאזור עדיפות לאומית מיוחד מבחינת מענקים ותמריצים‪ ,‬טיפוח ההון‬
‫האנושי והגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה‪ ,‬פיתוח וחיזוק אזורי התעסוקה בעיר‪.‬‬
‫• במגזר החרדי – מתן מענים לצורכי המגזר החרדי בדגש על בינוי כיתות‬
‫לימוד‪ ,‬מציאת פתרונות דיור והשתלבות בכוח העבודה במסגרות‬
‫מתאימות‪ ,‬תוך פעולה מתואמת עם ראשי המגזר ובסיועם‪.‬‬
‫‪ .3‬משיכת צעירים לעיר‬
‫קידום הצעירים ככוח המניע בחיי הכלכלה‪ ,‬החברה והתרבות של ירושלים‪ ,‬בדגש על‬
‫• חיזוק הקהילה ושיתוף הציבור – מתן ביטוי למגוון האוכלוסיות והמגזרים‬
‫צעירים יצרניים או בעלי פוטנציאל יצרני‪ .‬תחומי ליבה‪ :‬לימודים אקדמיים; יזמות ותעסוקה;‬
‫בירושלים תוך צמצום מתחים ביניהם‪ ,‬פיתוח שירותים רגישים לצרכים‬
‫דיור; מעורבות חברית ציבורית וקהילתית; תרבות ופנאי; מתחמי דיור ופנאי ממותגי סצנה‬
‫הייחודיים ולאורחות החיים המגוונים בעיר‪ ,‬פתיחת מגוון ערוצים למעורבות‬
‫צעירה; הנגשת מידע ושירותים‪ .‬כמו כן‪ ,‬דגש על משפחות צעירות וריכוז תכניות מכוונות‪-‬‬
‫הקהילה בתהליכים העירוניים והרחבת הזדמנויות להעצמת הקהילות‬
‫צעירים בשכונות מוגדרות‪.‬‬
‫העירוניות – כלכלית וחברתית‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מדיניות ניהול העיר – עיקרי הדברים‬
‫ג‪ .‬עקרונות ניהוליים‬
‫‪ ‬מעורבות של חברי מועצת העיר בעיצוב המדיניות העירונית באמצעות ועדות‬
‫הרשות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיטת ניהול מקצועית מבוססת תכנון ועבודת מטה‪ ,‬המסונכרנת מול כלל גורמי‬
‫העירייה והגורמים שמחוצה לה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עידוד ניהול יוזם ולא מגיב‪ ,‬הכוונה לניהול תוצאתי מונחה יעדים ומטרות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קבלת החלטות המבוססת על מידע ונתונים ומלווה בהערכה ובקרה‪.‬‬
‫‪ ‬מיצוי כל שקל עירוני בצורה אופטימלית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שקיפות ושיתוף תושבים – בתהליכי החשיבה ובהצפת צרכים וסדרי עדיפויות‪.‬‬
‫‪ ‬קידום שותפויות בין מגזרים‪ :‬פרטי‪ ,‬ציבורי ושלישי‪.‬‬
‫דגשי ראש העיר שימשו בסיס להגדרת חזון ועיקרי‬
‫‪ ‬חיזוק תפיסת הלקוח ופישוט הביורוקרטיה בקרב יחידות העירייה השונות‪.‬‬
‫‪ ‬ערבות הדדית – התחשבות הדדית בין המגזרים החיים בעיר‪.‬‬
‫‪ ‬העיר במרכז (ולא העירייה – שהנה גוף מטה מניע איכות עירונית)‪.‬‬
‫‪ ‬שילוב תפיסה מטרופולינית בעשייה העירונית – למימוש מעמדה‪ ,‬מחויבויותיה‬
‫וההזדמנויות לפיתוחה ולהעצמתה של העיר‪.‬‬
‫המדיניות העירונית‪.‬‬
‫!‬
‫המעבר מ"דגשי ראש העיר" למדיניות עירונית מייצר‬
‫בסיס להרחבת המעגלים ומעלה את חשיבות הטמעת‬
‫המדיניות ומשמעויותיה בעבודת מגוון יחידות העירייה‬
‫ובעשייה העירונית הכוללת‪.‬‬
‫‪ ‬שיווק ומתן נראות לעשייה העירונית‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מה כבר נעשה מתחילת כהונת העירייה הנוכחית?‬
‫• הישגים עיקריים בנושאי המדיניות‪:‬‬
‫חינוך‬
‫‪‬‬
‫פיתוח כלכלי‬
‫‪‬‬
‫צעירים‬
‫‪‬‬
‫מרחב ציבורי וחזות העיר‬
‫‪‬‬
‫צמצום פערים מגזריים‬
‫‪‬‬
‫חיזוק הקהילה ושיתוף הציבור‬
‫‪‬‬
‫• דוגמאות בולטות המשקפות את העשייה על פי העקרונות הניהוליים‬
‫‪4‬‬
‫מה כבר נעשה?‬
‫אוכלוסייה וצעירים‬
‫• דוגמאות בולטות המשקפות את העשייה בנושא משיכת צעירים לעיר‪:‬‬
‫• הוקמה רשות עירונית לצעירים – הרשות מתכללת את כלל הטיפול העירוני בנושא צעירים‪ .‬כמו‬
‫כן הוגדל משמעותית התקציב המוקדש לצעירים‪.‬‬
‫• פעילות בשכונות צעירות" ו"אירועי תרבות מכווני משפחות צעירות" –‬
‫במהלך ‪ 2010‬החלה רשות הצעירים בעיריית ירושלים לקדם פלטפורמה‬
‫חדשה של תכניות המכוונות למשפחות צעירות‪ .‬במסגרת זו נבחרו ארבע‬
‫• "אירועי תרבות מכווני‪-‬צעירים" – התכנית המרכזית בקיץ הניבה סדרה איכותית של ‪12‬‬
‫שכונות שונות ברחבי העיר כ"שכונות צעירות"‪ :‬קריית היובל‪ ,‬הגבעה‬
‫אירועים גדולים שבהם השתתפו מעל ‪ 100,000‬צעירים מירושלים ומכל רחבי הארץ ;‬
‫הצרפתית‪ ,‬תלפיות מזרח וגוננים‪ .‬לפרויקט מונו מנהלי פרויקטים אשר‬
‫מסיבות רחוב במרכז העיר בשיתוף בעלי העסקים במהלך הקיץ )ליין המסיבות הגדול בארץ‪,‬‬
‫כ ‪10,000-‬משתתפים בכל מסיבה(‪.‬‬
‫•‬
‫הצבת האולפן השקוף של ערוץ ‪ 24‬בכיכר ציון הביאה לעלייה של ‪ 40%‬בפדיון‬
‫הסוחרים במרכז העיר‪.‬‬
‫החלו את עבודתם בשכונות‪ .‬הפרויקט עתיד לתת מענה לאוכלוסיית‬
‫הצעירים בתחומים פיזיים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬חינוכיים ועוד‪ .‬כמו כן קיימה הרשות‬
‫פעילות לאורך חודש אוגוסט ובחופשת סוכות‪ .‬הכוונה היא להרחיב תחום‬
‫זה במידה משמעותית במהלך ‪.2011‬‬
‫• הבאת גמר "כוכב נולד" לבריכת הסולטן בעיר‪.‬‬
‫• "אירועים לסטודנטים" – הסטודנטים בעיר נהנו מסדרת אירועי תרבות הייחודית לסטודנטים‬
‫שכללה אירועים ביום העצמאות‪ ,‬בחנוכה ובפורים‪ ,‬אירוע פתיחת שנה אקדמית ואירוע סיום שנה‬
‫אקדמית‪ ,‬יום אוריינטציה ולילה לבן שהיה האירוע המרכזי לסטודנטים ביום ירושלים‪.‬‬
‫• הטבות לסטודנטים – בשנת ‪ 2010‬החלה עיריית ירושלים לבסס מסורת של מנויים מוזלים‬
‫לסטודנטים במוסדות התרבות (סינמטק‪ ,‬תיאטרון החאן הירושלמי‪ ,‬תיאטרון ירושלים‪ ,‬תיאטרון‬
‫המעבדה ומוזיאון ישראל)‪ .‬למעלה מ‪ 6000-‬סטודנטים רכשו מנוי שנתי‪.‬‬
‫• פרויקט מתמחים – באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים תומכת העירייה באופן משמעותי‬
‫בפרויקט המתמחים אשר מחבר בין הסטודנטים לתעסוקה בעיר‪ .‬השנה גדל הפרויקט לכ‪400-‬‬
‫‪The front Stage‬‬
‫ליין מסיבות רחוב ירושלים‪2010 ,‬‬
‫מתמחים אצל למעלה מ‪ 200-‬מעסיקים שונים בעיר‪ ,‬ביניהם משרדי ממשלה‪ ,‬עיריית ירושלים‬
‫ועוד‪.‬‬
‫• כרטיס תושב – עיריית ירושלים אפשרה הנפקת כרטיס תושב ללא תשלום לכל סטודנט – כרטיס‬
‫המאפשר מגוון רחב של הטבות‪.‬‬
‫•‬
‫דיור בר‪-‬השגה – מודל – ‪20:20:20‬‬
‫בנושא דיור בר‪-‬השגה מקדמת העירייה מדיניות שלפיה בכל תכנית בנייה חדשה של ‪ 20‬יח"ד‬
‫ומעלה‪ 20% ,‬מיחידות הדיור יותאמו לצעירים מבחינת גודלן ומחירן יהיה זול ב‪ 20%-‬משוויין בשוק‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫פיתוח כלכלי‬
‫מה כבר נעשה?‬
‫דוגמאות בולטות המשקפות את העשייה בנושא פיתוח כלכלי‪:‬‬
‫אזור פיתוח א' – הממשלה קיבלה את בקשת העירייה‬
‫וירושלים הוכרזה כאזור פיתוח א' להשקעות הון‪ ,‬דבר שיעניק‬
‫לעיר‬
‫הטבות‬
‫כלכליות‬
‫והטבות‬
‫בתחומי‬
‫התעשייה‬
‫המתקדמת ‪,‬התעסוקה‪ ,‬התיירות ועוד‪.‬‬
‫ביו‪-‬ירושלים‪ ,‬חבילת סיוע מיוחדת (‪:)JDA‬‬
‫• עד ‪ 2.4‬מיליון ‪ – ₪‬מענקים לחברות ביו‪-‬מד גדולות‬
‫• עד ‪ – ₪ 600,000‬מענקים לחברות ביו‪-‬מד צעירות‬
‫• סובסידיה והקלות במס למשך ‪ 4‬שנים‬
‫הקמת האגף לקידום עסקים – האגף קם במטרה לשפר את‬
‫המענה לבעלי העסקים‪ ,‬להעניק ליווי טוב יותר ולפשט‬
‫• סבסוד שכירות דירה לעובדים‬
‫• סבסוד של כ‪ 50%-‬מעלויות פיתוח קרקע‬
‫תהליכים ביורוקרטיים על ידי ריכוזם בנקודה אחת ( ‪One‬‬
‫‪ .)Stop Shop‬כבר עתה נרשמה עלייה של ‪ 30%‬בבקשות‬
‫לפתיחת עסק חדש בירושלים‪.‬‬
‫עידוד תעסוקה‬
‫• בסוף ‪ 2010‬נפתחה מכינה לתעסוקה לגברים חרדים‬
‫ביוזמת הרל"י והרשות העירונית לתעסוקה (בשנתיים‬
‫הראשונות צפויים כ‪ 200-‬משתתפים)‪.‬‬
‫• תכנית חדשה להכשרת נשים חרדיות ללימודי תומכות‬
‫לידה (דולות) ויזמות עסקית‪.‬‬
‫• יריד לימודים ויריד תעסוקה שבהם השתתפו ‪ 1,500‬תושבי מזרח העיר‪.‬‬
‫• פרויקט "מטו"ס" – התכנית כוללת סדנה לחיפוש עבודה‪ ,‬קורס הכרת המחשב‪ ,‬קורס‬
‫עברית תעסוקתית‪ ,‬ותהליך ליווי השמה על בסיס מועדון תעסוקתי‪.‬‬
‫• קורס ניהול והקמת עסק לצעירים בוגרי הכשרה מקצועית בשיתוף מט"י ירושלים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מה כבר נעשה?‬
‫פיתוח כלכלי‬
‫דוגמאות בולטות המשקפות את העשייה בנושא פיתוח כלכלי (המשך)‪:‬‬
‫תרבות‬
‫• מוסדות התרבות עוברים ממצוקה ליצירה‪ .‬הוכפל התקצוב ל‪ 60-‬מוסדות התרבות‬
‫בעיר באמצעות תקציב העירייה ותקנת ירושלים של משרד התרבות‪ .‬יחד עם גידול‬
‫בהיקפי המבקרים ושוחרי התרבות בעיר גדלו הכנסותיהם העצמיות בצורה ניכרת‪.‬‬
‫• פי שניים וחצי אירועי תרבות בעיר מאשר בשנים קודמות‪.‬‬
‫• תמיכה של ‪ 50%‬בארנונה למוסדות התרבות בירושלים בהשקעה של ‪ 2‬מיליון ‪.₪‬‬
‫תיירות בינלאומית‬
‫• תקציב קידום התיירות גדל מ‪ 3-‬מיליון ל‪ 70-‬מיליון ‪ ₪‬בשיתוף משרדי הממשלה‪.‬‬
‫הסכום משמש לפיתוח תשתיות התיירות ולמיצובה ושיווקה של ירושלים כעיר‬
‫התיירות המובילה בישראל‪.‬‬
‫• גידול ניכר בהיקפי התיירים בירושלים‪:‬‬
‫מ‪ 2.2-‬מיליון תיירים בשנת ‪2008‬‬
‫ל‪ 3.3 -‬מיליון תיירים בשנת ‪ .2010‬זאת בהתאם לחזון ראש העיר להגדיל את‬
‫מספר התיירים בעיר ל‪ 10-‬מיליון תיירים בשנה‪.‬‬
‫• הגדלת התקציב לקרן הקולנוע והטלוויזיה העירונית הראשונה בארץ ל‪ 9-‬מיליון ‪₪‬‬
‫בשנה‪.‬‬
‫• שיפוץ בריכת הסולטן והרחבתה לקיבולת של ‪ 7,000‬מקומות; הגדלת מספר‬
‫ההופעות לכל קיץ – בהשתתפות מיטב האמנים המובילים‪.‬‬
‫• שותפות עם קרן שוסטרמן וקרנות נוספות לתחום התרבות בעיר – במסגרת "עונת‬
‫התרבות הירושלמית" מתקיימים אירועי תרבות רב‪-‬תחומיים‪ ,‬בהם "בלבסטה "בשוק‬
‫מחנה יהודה‪ ,‬פסטיבל הסופרים הבינלאומי‪ ,‬פסטיבל מתחת להר )אמנות‬
‫אלטרנטיבית(‪ ,‬נקודת מגע ) פתיחת מוזיאון ישראל(‪ ,‬הופעות ענק ומסיבות‪.‬‬
‫• הרחבת פרויקט "קיץ בחצרות העיר" – הופעות מוסיקה חינם לתושבי העיר בחצרות‬
‫הקסומות‪.‬‬
‫• הבאת גמר "כוכב נולד" לבריכת הסולטן בעיר‪.‬‬
‫• השלמת בניית בית מזי"א בתקציב כולל של ‪ 16‬מיליון ‪ ,₪‬המורכב ממימון עירוני‪,‬‬
‫מימון ממשלתי ותרומות‪ .‬המתחם מיועד לשימוש שלוש קבוצות תיאטרון ירושלמיות ‪:‬‬
‫קבוצת אינקובטור‪ ,‬קבוצת התיאטרון הירושלמית ותיאטרון פסיק‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מה כבר נעשה‬
‫חינוך‬
‫דוגמאות בולטות המשקפות את העשייה בנושא חינוך‪:‬‬
‫השקעה בכוחות ההוראה‬
‫תכנית חותם – יוזמה משותפת של משרד החינוך‪ ,‬ג'וינט ישראל ותנועת "הכל חינוך"‬
‫לגיוסם של צעירים בוגרי תואר ראשון בהצטיינות להוראה בבתי הספר‪ .‬התכנית פועלת‬
‫במסגרת הארגון העולמי ‪ ,Teach for All‬המאגד פעילות חינוכית חדשנית במספר מדינות‬
‫בעולם‪ .‬התכנית החלה לפעול בירושלים בשנת ‪ ,2010‬בתמיכת מינהל החינוך בעיריית‬
‫ירושלים‪ .‬למחזור הראשון גויסו ‪ 23‬מורים מצטיינים (מתוך ‪ 70‬בכל הארץ)‪ .‬המורים‬
‫החדשים שולבו בבתי הספר השונים בירושלים‪ ,‬והם מקבלים ליווי צמוד של מורים‬
‫ותיקים ושל מנהלי בתי הספר‪.‬‬
‫השקעה בתקשוב בתי ספר‬
‫תכנית "מחשב נייד לכל מורה" – מטרת התכנית היא לצייד עד שנת ‪ 2012‬כ‪2,200-‬‬
‫מורים המלמדים בבתי ספר יסודיים‪ ,‬בחטיבות ביניים ובחינוך המיוחד ברחבי העיר על‬
‫מנת להביא לשיפור בתהליכי ההוראה‪-‬למידה‪ .‬התכנית כוללת מסגרת הדרכה‬
‫והשתלמויות וכן התקנת תשתיות אינטרנט אלחוטי ומקרנים‪.‬‬
‫פתיחת אזורי הרישום‬
‫מערכת החינוך העל‪-‬יסודי בירושלים עברה תהליך של הרחבת אפשרויות הבחירה של‬
‫הורים ותלמידים בנוגע לבית הספר שבו ילמדו התלמידים‪ .‬במעבר לכיתה ז' נפתחו‬
‫לבחירתם של תלמידי ירושלים בחינוך הממלכתי כל בתי הספר ברובע מגוריהם‪ ,‬וכן כל‬
‫תכניות לימוד ייחודיות; שיתוף עם מוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬עם מכוני מחקר ועם‬
‫בתי הספר הייחודיים בעיר‪ .‬מרבית התלמידים יזכו להתקבל לבית הספר שאותו בחרו‬
‫חברות היי‪-‬טק בעיר‬
‫בעדיפות ראשונה‪ .‬במגזר הממ"ד הפכה כל העיר לרובע רישום אחד‪ .‬כל תלמיד מכל‬
‫כיתות על‪-‬אזוריות – מעל ל‪ 1,000-‬תלמידי כיתות י'–י"ב לומדים ב‪ 21-‬כיתות על‪-‬אזוריות‬
‫אזור רשאי לבחור בכל בית ספר שבו הוא מעוניין בעיר‪ .‬מהלך זה נועד לשפר את‬
‫לבחינות הבגרות – תכנית המאפשרת להם להיבחן ברמה מוגברת של ‪ 5‬יח"ל במקצועות‬
‫השירות לציבור ההורים וילדיהם בהתאמת בית הספר על פי העדפותיהם‪.‬‬
‫שאינם נלמדים בבית ספרם‪ ,‬ובכך מעלה את אחוז הזכאים לתעודת בגרות איכותית‪.‬‬
‫קדם‪-‬עתידים – בשיתוף מכון ברנקו וייס – כ‪ 500-‬תלמידים משתתפים בתכנית ארבע‪-‬‬
‫מניעת אלימות ומניעת נשירה‬
‫שנתית המתחילה בכיתות ט' ומטרתה הובלת התלמידים לתעודת בגרות מדעית ברמה‬
‫עיר ללא אלימות – תכנית הוליסטית רב‪-‬מערכתית לטיפול בבעיות האלימות ובמניעתן‬
‫גבוהה ולעתודה אקדמית‪.‬‬
‫תוך שיתוף פעולה בין המינהלים השונים‪ .‬התקציב העירוני ל‪ 2010-‬הוא ‪,₪ 400,000‬‬
‫ו‪ 1.6-‬מיליון ‪ ₪‬נוספים מתוקצבים בידי המשרד לביטחון פנים‪.‬‬
‫הישגים לימודיים‬
‫התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון – התכנית פועלת בשלוש שכונות בירושלים‪:‬‬
‫"תכנית העצמה לבגרות" (תה"ל) – התכנית פועלת בירושלים זו השנה השנייה ומטרתה‬
‫דרום מערב העיר‪ ,‬א‪-‬טור ובוכרים‪-‬בית ישראל‪ ,‬בתקציב של כ‪ 8-‬מיליון ‪ .₪‬במסגרת‬
‫להביא להגדלת אחוז הזכאים לתעודת בגרות‪ .‬בשנת תש"ע השתתפו בתכנית כ‪2,000-‬‬
‫התכנית בוצע מיפוי של כלל הילדים ובני הנוער בסיכון בשכונות אלו וגובשו מענים‬
‫תלמידים‪ 86% .‬מבין המשתתפים עמדו בבחינות בהצלחה וסיימו את לימודיהם‬
‫מתאימים‪ .‬התכנית פועלת בשיתוף פעולה ראוי לציון בין מינהל החינוך‪ ,‬מינהל קהילה‬
‫בזכאות מלאה לתעודת בגרות‪ .‬עלות התכנית כ‪ 6-‬מיליון ‪ 4.6 – ₪‬מתוכם מתקציב‬
‫ומינהלים נוספים‪.‬‬
‫משרד החינוך‪ 1.4 ,‬הנותרים מתקציב עירוני‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מה כבר נעשה‬
‫מרחב ציבורי וחזות העיר‬
‫דוגמאות בולטות המשקפות את העשייה בתחום המרחב הציבורי וחזות העיר‪:‬‬
‫• העיר נִתְ חֲ מָ ה לשבעה רבעים לצורך ריכוז ותיאום העניינים הפיזיים בכל רובע‬
‫(תברואה‪ ,‬ניקיון‪ ,‬שיפור פני העיר‪ ,‬אחזקה‪ ,‬רישוי‪ ,‬שילוט‪ ,‬מאור‪ ,‬רוכלות‪ ,‬גינות ופארקים)‬
‫במטרה להביא לשיפור ניכר בחזות העיר‪ ,‬בתחזוקתה ובניקיונה‪.‬‬
‫• רשימת ‪ 3,000‬המבנים המיועדים לשימור בעיר פורסמה לראשונה‪ ,‬לאחר עשרות שנים‬
‫שבהן הייתה חבויה מעין הציבור‪ .‬כעת מתבצע עדכון לרשימה‪ ,‬ועם סיומו היא עתידה‬
‫לכלול אלפי מבנים נוספים‪.‬‬
‫• לראשונה הוקמה מחלקת שימור בת שבעה עובדים‪ ,‬הנותנת מענה מקצועי ומהיר‬
‫לתושבים ולמתכננים‪.‬‬
‫• התקבלה החלטה על שימור רחוב הנביאים כולו ועל שימור בית שוקן‪ .‬במושבה‬
‫הגרמנית הוחלט על שימור מבנה קולנוע סמדר המיתולוגי ועל שמירת ייעודו כבית‬
‫קולנוע‪ ,‬וכן על שימור בית החולים למצורעים‪ .‬נוסף על כך פועלת העירייה בזירה‬
‫המשפטית להמשך קיומה של בריכת ירושלים כבריכה עממית‪.‬‬
‫• עמק הצבאים אושר כפארק טבע עירוני לשימוש כלל תושבי העיר‪ .‬הפארק יוסיף שטח‬
‫ירוק ויאפשר השבה של הצבאים למקום‪.‬‬
‫• הפיכת ירושלים לעיר הירוקה בארץ – מתוכנן פיתוחם של ‪ 5‬פארקים מטרופוליניים‬
‫ששטחם הכולל גדול משטחה של ת"א‪.‬‬
‫• החלה בניית פארק המסילה בין תחנת הרכבת הישנה ובין מלחה‪ .‬הפארק יתפקד‬
‫כשדרה עירונית ירוקה‪ ,‬אשר תכלול בין השאר שביל אופניים בן ‪ 8‬ק"מ‪ ,‬ספסלים‪,‬‬
‫מתקנים לילדים ועוד‪.‬‬
‫• מספר מכלי המחזור בעיר הוגדל במידה משמעותית‪ .‬היום יש בעיר ‪ 600‬מכלי מחזור‬
‫לנייר ולפלסטיק‪.‬‬
‫• ב‪ 110-‬בתי ספר בעיר מופעלת פינת מחזור התורמת לחינוך הדור הצעיר ולהטמעת‬
‫חשיבות ההפרדה במקור‪ ,‬ומאפשרת לתלמידים להתנסות בכך בפועל‪ .‬ב‪ 345-‬גני ילדים‬
‫בעיר פועלת תכנית "ארוחת עשר" שבה זוכים הילדים להדרכה ומקבלים קופסה‬
‫המחליפה את שקית הניילון החד‪-‬פעמית‪.‬‬
‫• ברמת בית הכרם וברמת דניה החל פיילוט לשימוש בקומפוסטרים עירוניים‪ .‬במכלים‬
‫נאספת פסולת אורגנית מבתי התושבים‪ .‬הדשן המיוצר בקומפוסטרים משמש את הגינות‬
‫העירוניות‪ .‬הפיילוט צפוי להתרחב לחלקים נוספים בעיר‪.‬‬
‫• ירושלים הצטרפה לפורום הערים היוקרתי ( ‪ LAB (Local Action for Biodiversi‬מטעם‬
‫האו"ם‪ .‬הפורום מתחייב לשיפור איכות החיים‪ ,‬לקידום טבע עירוני ולשמירה על בעלי‬
‫החיים‪.‬‬
‫• העירייה החלה בהצבת ‪ 200‬תחנות אוטובוס חדשות בעלות עיצוב מודרני וחדשני בעיר‪.‬‬
‫לאורך התוואי המהיר מגיֹלה עד רמות יוצבו תחנות רחבות ומשודרגות הכוללות שלטי‬
‫מידע אלקטרוני‪.‬‬
‫• הר הזיתים – פרויקט שיקום ושיפוץ בית הקברות בהר הזיתים נמצא בשלבי ביצוע‬
‫מתקדמים‪ .‬במסגרתו שוקמו ‪ 7,000‬קברים‪ ,‬והוסדרו דרכי גישה ותשתיות‪ .‬כמו כן מוקם‬
‫בימים אלו פרויקט אבטחה הכולל מצלמות ומוקד בקרה לאבטחת העולים להר‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מה כבר נעשה‬
‫צמצום פערים מגזריים ‪ ‬חיזוק הקהילה ושיתוף ציבור‬
‫דוגמאות בולטות המשקפות את העשייה בנושא צמצום פערים מגזריים‪:‬‬
‫דוגמאות בולטות המשקפות את העשייה בנושא חיזוק הקהילה ושיתוף הציבור ‪:‬‬
‫• התקיימו בחירות במינהלים הקהילתיים בשכונות העיר במטרה להגביר את השפעת‬
‫• בניית כיתות לימוד במזרח העיר – בתחום החינוך והקמת בתי ספר במזרח העיר‬
‫התושבים על עתיד שכונתם ועל איכות חייהם‪.‬‬
‫הוגדלו ההשקעות באופן משמעותי ומתבצעת עבודת מטה רחבה להרחבת המגמה‪.‬‬
‫• לראשונה הוקמה ועדת תכנון פתוחה לציבור המקדמת תכנון שיתופי‪.‬‬
‫במהלך השנתיים האחרונות נבנו במזרח העיר מספר בתי ספר חדשים המאכלסים‬
‫• סך ועדות הרשות עומד היום על ‪ .48‬מתוכן ‪ 22‬ועדות חובה‪ 20 ,‬ועדות רשות ו‪6-‬‬
‫כ‪200-‬כיתות לימוד‪ .‬בימים אלו מקדמת העירייה את בנייתן של כ‪ 350-‬כיתות לימוד‬
‫ועדות מקצועיות‪.‬‬
‫נוספות בהיקף של ‪ 45,000‬מ"ר ובעלות כספית כוללת של ‪ 290‬מיליון ‪.₪‬‬
‫• בניית כיתות לימוד במגזר החרדי – לראשונה הושקה תכנית אב לצמצום פערים‬
‫במבני חינוך לציבור החרדי בירושלים‪ .‬במסגרת התכנית הוקצו ‪ 5‬מיליון ‪ ₪‬לתכנון בתי‬
‫ספר במגזר החרדי‪ 15 .‬פרויקטים שונים הכוללים כ‪ 200-‬כיתות לימוד נמצאים היום‬
‫בתכנון מתקדם ולקראת מכרזים‪ .‬עלות התכנית לכיתות אלו עומד על כ‪ 150-‬מיליון ‪.₪‬‬
‫• הנעת תהליכי תכנונן של ‪ 13,500‬יחידות דיור נוספות בשכונות מזרח העיר‬
‫בעשורים הקרובים כנגזרת של תכנית המתאר‪.‬‬
‫• אישור תכנון מחודש לשכונת סילוואן וגן המלך – מהלך זה יאפשר הרחבה והגדלה‬
‫של כאלף יחידות דיור חדשות בשכונה‪ ,‬שיפור במתן השירותים לתושבים‪ ,‬הסדרת‬
‫הליכי רישוי לרובם המוחלט של המבנים הבלתי חוקיים בשכונה והוספת שימושים‬
‫לטובת מסחר‪ ,‬תיירות ומבנים לצורכי ציבור‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫מה כבר נעשה‬
‫עקרונות ניהוליים‬
‫דוגמאות בולטות המשקפות את העקרונות הניהוליים בשנתיים האחרונות‪:‬‬
‫• מעורבות של חברי מועצת העיר בעיצוב המדיניות העירונית באמצעות ועדות‬
‫הרשות‪:‬‬
‫• הוקמו ועדות רשות חדשות‪ .‬סך מספר הישיבות של ועדות העירייה עמד על ‪47‬‬
‫ישיבות בין החודשים ינואר‪-‬יוני של שנת ‪( 2008‬היתה הפסקה של הדיונים‬
‫בתקופה שקדמה לבחירות) והוא עלה ל‪ 272-‬בשנת ‪ .2009‬בשנת ‪ 2010‬סך‬
‫מספר הישיבות של ועדות העירייה עמד על ‪.270‬‬
‫•‬
‫שיטת ניהול מקצועית מבוססת תכנון ועבודת מטה‪ /‬ניהול תוצאתי‪:‬‬
‫• חיזוק תפיסת הלקוח בקרב יחידות העירייה השונות‪:‬‬
‫מדידה של שביעות רצון התושבים באמצעות סקרים‪ ,‬בדגש על חינוך וחזות;‬
‫קיצור ביורוקרטיות – האגף לקידום עסקים ומודל ה‪ one stop shop-‬לעסקים;‬
‫מענה מהיר לאישור אירועים במרחב הציבורי; קיצור זמנים בתהליכי הרישוי‬
‫והבנייה‪.‬‬
‫• ערבות הדדית – התחשבות הדדית בין המגזרים החיים בעיר‪:‬‬
‫פיתוח לכל מגזר בשכונתו‪ ,‬תוך קיום פורומים מקצועיים לפתרון קונפליקטים‬
‫בנקודות תפר‪.‬‬
‫קיום שלושה דיוני מדיניות במהלך השנה‪ :‬במרץ – סיכום השנה החולפת ואיתור‬
‫הזדמנויות לשנה הבאה‪ ,‬ביוני – קווים ראשונים לתכניות עבודה ומעקב ביצוע‬
‫חצי‪-‬שנתי‪ ,‬ובספטמבר – אישור תכניות העבודה לשנה הבאה‪.‬‬
‫• העיר במרכז (ולא העירייה)‪:‬‬
‫הגדרת מדדים תוצאתיים לשינויים מורגשים בעיר‪ ,‬כגון שיעור מועסקים‪ ,‬היקף‬
‫תלמידים במקצועות המדעים‪ ,‬מספר תיירים‪ ,‬מספר עסקים חדשים וכו'‪.‬‬
‫• קבלת החלטות המבוססת על מידע ונתונים ומלווה בהערכה ובקרה‪:‬‬
‫הכנת "עצי מדדים" (‪ )dashboards‬המודדים פרמטרים מרכזיים בביצועי האגפים‬
‫העירוניים אשר הוגדרו כמהותיים להצלחה בפעילות האגף‪.‬‬
‫• שילוב תפיסה מטרופולינית בעשייה העירונית‪:‬‬
‫פורומים משותפים לראשי הרשויות; שיתופי פעולה בתחומי התחבורה‪ ,‬החינוך‬
‫והתשתיות; הוספת פרק נתוני מטרופולין בשנתון הסטטיסטי לירושלים‪.‬‬
‫• שקיפות ושיתוף תושבים‪:‬‬
‫פתיחת הוועדות העירוניות לציבור‪ ,‬השקת בלוג ראש העיר‪ ,‬קירוב המטה העירוני‬
‫לשטח באמצעות הקמת מינהלת הרבעים העירונית‪.‬‬
‫• קידום שותפויות בין מגזרים‪ :‬פרטי‪ ,‬ציבורי ושלישי‪:‬‬
‫גיוס קרנות ומשקיעים לפרויקטים מתמשכים בתחומי החינוך (כגון תה"ל‬
‫ו"מחשב לכל מורה")‪ ,‬התרבות (עונת התרבות הירושלמית)‪ ,‬וחיזוק שכונות‬
‫(פרויקט שכונה כעיר בקריית היובל)‬
‫‪11‬‬