מידול מערכת

Download Report

Transcript מידול מערכת

‫מערכת שליטה‬
‫בדו‪-‬גימבל‬
‫סדר הדברים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫דרישות‬
‫מבנה המערכת המבוקרת וסביבת העבודה‬
‫אמצעי המשוב‬
‫מגברי ‪PWM‬‬
‫רקע תאורטי‬
‫מידול המערכת‬
‫‪ .1‬מידול מנוע בודד‬
‫‪ .2‬מידול מערכת שלמה‬
‫‪ .3‬מימוש המודל ב‪SIMULINK-‬‬
‫תכנון בקר‬
‫‪ .1‬בקר לא לינארי – לינארזציית מצב‬
‫‪ .2‬חוג מהירות‬
‫‪ .3‬חוג מיקום – הגבר משתנה‪.‬‬
‫בדיקות ביצועים‬
‫‪ .1‬מנוע ‪1‬‬
‫‪ .2‬מנוע ‪2‬‬
‫‪ 2 .3‬מנועים ביחד‬
‫דרישות תכן‬
‫אנו מניחים שדרישות דיוק הן‬
‫להצביע על המדבקה העגולה על‬
‫התקרה ולא לסטוט‪ .‬קוטר‬
‫המדבקה בערך ‪ 2‬ס"מ‪.‬‬
‫בכדי לחשב את השגיאה‬
‫המותרת נניח שמרחק מהשולחן‬
‫לתקרה הוא ‪ 2‬מטר‪ .‬לכן‬
‫‪ 0.005 rad   0.2 deg‬‬
‫‪0.01 m‬‬
‫‪2  m‬‬
‫‪  sin   ‬‬
‫תרגום שגיאת מצב מתמיד במושגי‬
‫פיסקלים בתמונה לשגיאת זווית גימבל‬
‫ פיקסלים‬25X25 ‫•גודל גלאי‬
10° = )Field Of View( FOV•
: ‫•שגיאת עקיבה נדרשת‬
epix  0.5 pix : ‫•תירגום לזוויות גימבל‬
10  deg 
  rad 
IFOV 
 7000 

25  pix 
pix


 err  IFOV  e pix
  rad 
 7000 
 0.5  pix   3500   rad   0.2  deg 

 pix 
‫סדר הדברים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫דרישות‬
‫מבנה המערכת המבוקרת וסביבת העבודה‬
‫אמצעי המשוב‬
‫מגברי ‪PWM‬‬
‫רקע תאורטי‬
‫מידול המערכת‬
‫‪ .1‬מידול מנוע בודד‬
‫‪ .2‬מידול מערכת שלמה‬
‫‪ .3‬מימוש המודל ב‪SIMULINK-‬‬
‫תכנון בקר‬
‫‪ .1‬בקר לא לינארי – לינארזציית מצב‬
‫‪ .2‬חוג מהירות‬
‫‪ .3‬חוג מיקום – הגבר משתנה‪.‬‬
‫בדיקות ביצועים‬
‫‪ .1‬מנוע ‪1‬‬
‫‪ .2‬מנוע ‪2‬‬
‫‪ 2 .3‬מנועים ביחד‬
Gimbals Angels
commands
‫סביבת העבודה‬
Power Amplifier X2
Vcom Motor #2
Plant
A/D
Potentiometer #2 Measurement
Potentiometer #1 Measurement
Vcom Motor #1
D/A
PC
‫מבנה ה‪Plant-‬‬
‫• ה‪ Plant-‬הוא מערכת דו‪-‬גימבל ‪ 2 :‬צירים אורתוגונליים‪ ,‬אשר כל אחד מהם‬
‫מחובר למנוע ‪.DC‬‬
‫• את המנועים אנו מפעילים בעזרת ‪ DSPACE‬ששולט על מגברי הספק (‪ PWM‬או‬
‫מגבר לינארי)‪.‬‬
‫• אמצעי המשוב שלנו הוא מד זווית אבסולוטי (פוטנציומטר)‪ .‬את קריאת‬
‫הפוטנציומטרים אנו דוגמים גם כן ע"י ‪ DSPACE‬באמצעות ‪A/D‬‬
‫סדר הדברים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫מבנה המערכת המבוקרת וסביבת העבודה‬
‫אמצעי המשוב‬
‫מגברי ‪PWM‬‬
‫רקע תאורטי‬
‫מידול מערכת‬
‫‪ .1‬מידול מנוע בודד‬
‫‪ .2‬מידול המערכת השלמה‬
‫‪ .3‬מימוש ב‪SIMULINK-‬‬
‫תכנון בקר‬
‫‪ .1‬בקר לא לינארי – לינארזציית מצב‬
‫‪ .2‬חוג מהירות‬
‫‪ .3‬חוג מיקום – הגבר משתנה‪.‬‬
‫בדיקות ביצועים‬
‫‪ .1‬מנוע ‪1‬‬
‫‪ .2‬מנוע ‪2‬‬
‫‪ 2 .3‬מנועים ביחד‬
‫אמצעי משוב‬
‫• אמצעי המשוב שנבחר הינו פוטנציומטר‪.‬‬
‫• פוטנציומטר הינו מדיד אבסולוטי‪.‬‬
‫• הרצנו את מנוע על ריק (ללא עומס) ומדדנו את התוצאות‬
‫‪Original Measurement‬‬
‫• בגרף הראשון ניתן לראות את המדידה הגולמית‬
‫‪0‬‬
‫‪45‬‬
‫‪40‬‬
‫‪35‬‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫‪45‬‬
‫‪40‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪0.05‬‬
‫• הגרף שלישי הינו גרף המהירות שגם שם דאגנו לסנן את‬
‫הנגזרת כך שהיא תהיה יחסית חלקה‬
‫‪0‬‬
‫‪45‬‬
‫‪40‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪25‬‬
‫]‪Time [sec‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-0.05‬‬
‫]‪Velocity [rad/sec‬‬
‫‪20‬‬
‫‪25‬‬
‫]‪Time [sec‬‬
‫‪Velocity‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫]‪Position [rad‬‬
‫• בגרף השני ניתן לראות את אותה המדידה לאחר ביצוע‬
‫סינון וחיבור קצוות‬
‫‪20‬‬
‫‪25‬‬
‫‪30‬‬
‫]‪Time [sec‬‬
‫‪Filtered Measurement‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-10‬‬
‫]‪Position [rad‬‬
‫‪10‬‬
‫אמצעי משוב ‪ -‬המשך‬
‫תופעה מעניינת שנתקלנו בה הינה קפיצה של קריאת הפוטנציומטר כאשר הוא‬
‫משלים את סיבוב (‪ .)360⁰‬ישנן מספר דגימות במעבר שלכאורה לא היו אמורות‬
‫להיווצר‪ .‬כפי שניתן לראות בגרף ‪:‬‬
‫‪Original Measurement‬‬
‫‪36.63‬‬
‫‪36.625‬‬
‫‪36.615‬‬
‫‪36.62‬‬
‫]‪Time [sec‬‬
‫‪36.61‬‬
‫‪31‬‬
‫‪30.5‬‬
‫‪0.018‬‬
‫‪0.017‬‬
‫‪0.016‬‬
‫]‪Position [rad‬‬
‫‪36.63‬‬
‫‪36.625‬‬
‫‪36.615‬‬
‫‪36.62‬‬
‫]‪Time [sec‬‬
‫‪Velocity‬‬
‫‪36.61‬‬
‫‪31.5‬‬
‫]‪Velocity [rad/sec‬‬
‫‪36.63‬‬
‫‪36.625‬‬
‫‪36.615‬‬
‫‪36.62‬‬
‫]‪Time [sec‬‬
‫‪Filtered Measurement‬‬
‫‪36.61‬‬
‫]‪Position [rad‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫הבנת התופעה דורש הסבר על אופן פעולת הפוטנציומטר‬
‫הסבר התופעה‬
‫תפוקת הפוטנציומטר היא המתח היחסי בין ההדקים ‪ W‬ל‪,A-‬‬
‫לכן משוואת הפוטנציומטר הינה‪:‬‬
‫‪RWA‬‬
‫‪RWA‬‬
‫‪ VBA .‬‬
‫‪RWA  RWB‬‬
‫‪RAB‬‬
‫‪VWA  VBA‬‬
‫כלומר במצב אידאלי (נגד אחיד) היינו יכולים לרשום את‬
‫הנוסחה הקודמת גם כך (כאשר ‪ α‬היא הזווית של‬
‫המחוג)‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪VWA  VAB .‬‬
‫‪2‬‬
‫‪V‬‬
‫‪   2  WA‬‬
‫‪VAB‬‬
‫אם הנגד יהיה ‪ 360⁰‬רציף‪ ,‬אנו למעשה מקצרים את מתח האספקה שלנו ולכן חייב להיות פתח‬
‫(קטן ככל שיהיה)‪ ,‬שיאפשר את פעולת המדיד‪.‬‬
‫הסבר תופעה ‪ -‬המשך‬
‫על מנת שהמחוג לא יצביע על אזור "מת" (יהיה‬
‫תלוי באוויר) ואז תהיה התנגדות אינסופית‪ ,‬קיים‬
‫המנגנון הבא‪:‬‬
‫• בתוך הפוטנציומטר קיימת בליטה קטנה‬
‫שגורמת למחוג להתכופף‪.‬‬
‫• המחוג נמצא במגע מתמיד‪ :‬לפני הקפיצה במגע‬
‫עם צד אחד של המוליך‪ ,‬ורגע אחרי הקפיצה‪ ,‬עם‬
‫הצד השני‪.‬‬
‫• בזמן הקפיצה אין מגע פיזי בין המחוג למוליך‬
‫המעגלי ונוצר אפקט קיבולי‪ :‬מתח‪.‬‬
‫סדר הדברים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫מבנה המערכת המבוקרת וסביבת העבודה‬
‫אמצעי המשוב‬
‫מגברי ‪PWM‬‬
‫רקע תאורטי‬
‫מידול מערכת‬
‫‪ .1‬מידול מנוע בודד‬
‫‪ .2‬מידול המערכת השלמה‬
‫‪ .3‬מימוש ב‪SIMULINK-‬‬
‫תכנון בקר‬
‫‪ .1‬בקר לא לינארי – לינארזציית מצב‬
‫‪ .2‬חוג מהירות‬
‫‪ .3‬חוג מיקום – הגבר משתנה‪.‬‬
‫בדיקות ביצועים‬
‫‪ .1‬מנוע ‪1‬‬
‫‪ .2‬מנוע ‪2‬‬
‫‪ 2 .3‬מנועים ביחד‬
Vcc
PWM - ‫מעגל מגבר ההספק‬
Vs_5
10KΩ
Vcc
100Ω
Opto-Coupler
K4N26
M2
Vdirection
M1
Motor
)*(
M
Vcc Vs_5
M3
M4
10KΩ
Inverter
M5
Opto-Coupler
K4N26
Vcc
Vspeed
4.7KΩ
Analog Ground
100Ω
Digital Ground
Vcc
‫אופן השליטה על הכיוון‬
10KΩ
Vcc
M2
Vs_5
100Ω
'0'
M1
0
M
)*(
Vcc Vs_5
M3
M4
M5
 Vcc
10KΩ
Vcc
4.7KΩ
100Ω
Vcc
‫אופן השליטה על הכיוון‬
10KΩ
Vcc
M2
Vs_5
100Ω
'1'
M1
 Vcc
M
)*(
Vcc Vs_5
M3
M4
M5
0
10KΩ
Vcc
4.7KΩ
100Ω
Vcc
‫אופן השליטה על המהירות‬
10KΩ
Vcc
M2
Vs_5
100Ω
'0'
M1
0
M
)*(
Vcc Vs_5
M3
M4
M5
 Vcc
 Vcc
Vcc
4.7KΩ
10KΩ
100Ω
'1'
Vcc
‫אופן השליטה על המהירות‬
10KΩ
Vcc
M2
Vs_5
100Ω
'0'
M1
0
M
)*(
Vcc Vs_5
M3
M4
0
M5
 Vcc
Vcc
4.7KΩ
10KΩ
100Ω
'0'
‫פעולת המעגל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הפרדת אדמות הממומשת ע"י ‪ ,Opto-Coupler‬מגנה על‬
‫הרכיבים הדיגיטליים מפני זרמים חזקים המתפתחים‬
‫בדרגות ההספק‪.‬‬
‫הכניסות ‪ Vspeed‬ו‪ Vdirection-‬הן כניסות דיגיטליות היוצאות מה‪-‬‬
‫‪.DSPACE‬‬
‫‪ Vspeed‬הוא סיגנל ‪ – PWM‬גל ריבועי בעל תדר ומופע קבועים‪,‬‬
‫ו‪ Duty Cycle-‬משתנה בזמן בהתאם למאמץ הבקרה‪.‬‬
‫דרגת ההספק היא מעגל ‪ H-Bridge‬הבנוי מ‪n-Channel 2-‬‬
‫‪ MOSFET‬ו‪ .p-Channel MOSFET 2-‬אידיאלית‪ ,‬בכל רגע נתון‬
‫רק אחד מבין זוג ה‪-FET-‬ים בעמודה מוליך‪ .‬מעשית‪,‬‬
‫בהחלפת כיוון קיימים פרקי זמן שבהם יש "קצר בעמודה"‬
‫הגורם לחימום הרכיבים‪.‬‬
‫סדר הדברים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫מבנה המערכת המבוקרת וסביבת העבודה‬
‫אמצעי המשוב‬
‫מגברי ‪PWM‬‬
‫רקע תאורטי‬
‫מידול מערכת‬
‫‪ .1‬מידול מנוע בודד‬
‫‪ .2‬מידול המערכת השלמה‬
‫‪ .3‬מימוש ב‪SIMULINK-‬‬
‫תכנון בקר‬
‫‪ .1‬בקר לא לינארי – לינארזציית מצב‬
‫‪ .2‬חוג מהירות‬
‫‪ .3‬חוג מיקום – הגבר משתנה‪.‬‬
‫בדיקות ביצועים‬
‫‪ .1‬מנוע ‪1‬‬
‫‪ .2‬מנוע ‪2‬‬
‫‪ 2 .3‬מנועים ביחד‬
‫רקע תאורטי‬
‫• ציר הסיבוב אינו סיר סימטריה‬
:‫• פיתחנו את המשוואות המערכת‬
1
 2
d
Tm  J eq    Texcentric  Tload
Texcentric  m  g  d  sin  
 
 3 Vm  Vs  VBEMF
 4
 5
VBEMF    ke
6
Vm
R
d
T  Tm  Tmotor
7
T  I  kt
I
1   2    7  
d
d
 Tmotor
 8 T  J eq    m  g  d  sin    Tload
d
Ttotal
9
Vs    ke
d
 kt  J eq    m  g  d  sin    Ttotal
R
‫רקע תאורטי ‪ -‬המשך‬
‫נגדיר את משתני המצב של המערכת‪:‬‬
‫‪ x1  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ x2  ‬‬
‫‪u  V‬‬
‫‪s‬‬
‫‪‬‬
‫‪10 ‬‬
‫ונציג את המשוואה (‪ )9‬במשתנים החדשים‪:‬‬
‫‪u  x2  ke‬‬
‫‪d‬‬
‫‪ kt  J eq  x2  m  g  d  sin  x1   Ttotal‬‬
‫‪R‬‬
‫‪11‬‬
‫ המשך‬- ‫רקע תאורטי‬
:‫נרשום את משוואות המצב‬
12 
x1  x2


d
m  g  d  sin  x1   Ttotal
u  x2  ke

 x2  J  R  kt 
J eq
eq


13
x1  x2


d
m  g  d  sin  x1   Ttotal

k e  kt
kt
x2 
u
 x2  
J eq  R
J eq  R
J eq


x coefficient
u coefficient
nonlinear part
‫סדר הדברים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫מבנה המערכת המבוקרת וסביבת העבודה‬
‫אמצעי המשוב‬
‫מגברי ‪PWM‬‬
‫רקע תאורטי‬
‫מידול מערכת‬
‫‪ .1‬מידול מנוע בודד‬
‫‪ .2‬מידול המערכת השלמה‬
‫‪ .3‬מימוש ב‪SIMULINK-‬‬
‫תכנון בקר‬
‫‪ .1‬בקר לא לינארי – לינארזציית מצב‬
‫‪ .2‬חוג מהירות‬
‫‪ .3‬חוג מיקום – הגבר משתנה‪.‬‬
‫בדיקות ביצועים‬
‫‪ .1‬מנוע ‪1‬‬
‫‪ .2‬מנוע ‪2‬‬
‫‪ 2 .3‬מנועים ביחד‬
‫סדר הדברים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫מבנה המערכת המבוקרת וסביבת העבודה‬
‫אמצעי המשוב‬
‫מגברי ‪PWM‬‬
‫רקע תאורטי‬
‫מידול מערכת‬
‫‪ .1‬מידול מנוע בודד‬
‫‪ .2‬מידול המערכת השלמה‬
‫‪ .3‬מימוש ב‪SIMULINK-‬‬
‫תכנון בקר‬
‫‪ .1‬בקר לא לינארי – לינארזציית מצב‬
‫‪ .2‬חוג מהירות‬
‫‪ .3‬חוג מיקום – הגבר משתנה‪.‬‬
‫בדיקות ביצועים‬
‫‪ .1‬מנוע ‪1‬‬
‫‪ .2‬מנוע ‪2‬‬
‫‪ 2 .3‬מנועים ביחד‬
‫מידול המערכת‬
‫• שיערכנו את ‪ Kt‬ב"שיטת לוינגר"‪ ,‬כלומר‬
‫השתמשנו בנוסחה הבאה כאשר ניתקנו בבת‬
‫אחת את מתח ההספקה‪:‬‬
‫‪VBEMF Volt  sec ‬‬
‫‪Kt ‬‬
‫‪  rad ‬‬
‫• את ההתנגדות מדדנו עם אוהמטר (עשינו‬
‫מיצוע)‪.‬‬
‫• את האנרציה קיבלנו בשיטת החבטה‪.‬‬
‫• השוונו את הסימולציה עם מדידות מה‪dSpace -‬‬
Voltage[V]
1
0.5
0
9
X: 9.843
Y: 0.3691
X: 9.552
Y: 0.7793
9.2
9.4
9.6
Angular velocity [rad/sec]
9.8
10
9.2
9.4
9.6
Kt [V*sec/rad]
9.8
10
9.2
9.4
9.8
10
1000
0
-1000
9
0.2
0
-0.2
9
9.6
‫סדר הדברים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫מבנה המערכת המבוקרת וסביבת העבודה‬
‫אמצעי המשוב‬
‫מגברי ‪PWM‬‬
‫רקע תאורטי‬
‫מידול מערכת‬
‫‪ .1‬מידול מנוע בודד‬
‫‪ .2‬מידול המערכת השלמה‬
‫‪ .3‬מימוש ב‪SIMULINK-‬‬
‫תכנון בקר‬
‫‪ .1‬בקר לא לינארי – לינארזציית מצב‬
‫‪ .2‬חוג מהירות‬
‫‪ .3‬חוג מיקום – הגבר משתנה‪.‬‬
‫בדיקות ביצועים‬
‫‪ .1‬מנוע ‪1‬‬
‫‪ .2‬מנוע ‪2‬‬
‫‪ 2 .3‬מנועים ביחד‬
‫מידול המערכת המלאה‬
‫• אחרי שידענו את ההתנגדות ואת ‪ Kt‬של המנוע‪ ,‬השוני היחיד במערכת השלמה היה‬
‫האינרציה (העמדנו את המערכת בניצב לשולחן – כלומר ביטלנו את חוסר אקסצנטיות)‬
‫• כדי לא להסתבך עם חישוב פרמטרים מסובכים בנינו ‪ GUI‬שבעזרתו ניתן היה להשוות את‬
‫התוצאות של הסימולציה לתוצאות האמיתיות‪.‬‬
‫• השיטה הוכיחה את עצמה וקבלנו התאמה לא רעה‪:‬‬
‫מידול המערכת המלאה‬
‫• אחרי שהיו בידינו כל הנתונים למעט חוסר אקסצנטריות לא התקשנו יתר על המידה למצוא‬
‫את הפרמטרים החסרים‪.‬‬
‫• ניתן לראות את ההתאמה‪:‬‬
‫סדר הדברים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫מבנה המערכת‬
‫אמצעי משוב‬
‫מגברי ‪PWM‬‬
‫רקע תאורטי‬
‫מידול מערכת‬
‫‪ .1‬מידול מנוע בודד‬
‫‪ .2‬מידול מערכת שלמה‬
‫‪ .3‬מימוש ב‪SIMULINK-‬‬
‫תכנון בקר‬
‫‪ .1‬בקר לא לינארי – לינארזציית מצב‬
‫‪ .2‬חוג מהירות‬
‫‪ .3‬חוג מיקום – הגבר משתנה‪.‬‬
‫בדיקות ביצועים‬
‫‪ .1‬מנוע ‪1‬‬
‫‪ .2‬מנוע ‪2‬‬
‫‪ 2 .3‬מנועים ביחד‬
‫מימוש מודל המערכת‬
‫ב‪SIMULINK-‬‬
‫סדר הדברים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫מבנה המערכת‬
‫אמצעי משוב‬
‫מגברי ‪PWM‬‬
‫רקע תאורטי‬
‫מידול מערכת‬
‫‪ .1‬מידול מנוע בודד‬
‫‪ .2‬מידול מערכת שלמה‬
‫‪ .3‬מימוש ב‪SIMULINK-‬‬
‫תכנון בקר‬
‫‪ .1‬בקר לא לינארי – לינארזציית מצב‬
‫‪ .2‬חוג מהירות‬
‫‪ .3‬חוג מיקום – הגבר משתנה‪.‬‬
‫בדיקות ביצועים‬
‫‪ .1‬מנוע ‪1‬‬
‫‪ .2‬מנוע ‪2‬‬
‫‪ 2 .3‬מנועים ביחד‬
‫סדר הדברים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫מבנה המערכת‬
‫אמצעי משוב‬
‫מגברי ‪PWM‬‬
‫רקע תאורטי‬
‫מידול מערכת‬
‫‪ .1‬מידול מנוע בודד‬
‫‪ .2‬מידול מערכת שלמה‬
‫‪ .3‬מימוש ב‪SIMULINK-‬‬
‫תכנון בקר‬
‫‪ .1‬בקר לא לינארי – לינארזציית מצב‬
‫‪ .2‬חוג מהירות‬
‫‪ .3‬חוג מיקום – הגבר משתנה‪.‬‬
‫בדיקות ביצועים‬
‫‪ .1‬מנוע ‪1‬‬
‫‪ .2‬מנוע ‪2‬‬
‫‪ 2 .3‬מנועים ביחד‬
‫לינריזציית מצב‬
:‫ משוואות המצב שלנו הינן כדלקמן‬,‫כזכור‬
13
x1  x2


d
m  g  d  sin  x1   Ttotal
ke  kt
kt

 x2   J  R x2  J  R u 
J eq
eq
eq

14 


z1  x1

z2  x2


R
R d
u  v   m  g  d sin  x1    Ttotal
kt
kt

:‫לינראריזצית מצב‬
‫ המשך‬- ‫לינריזציית מצב‬
:‫המערכת החדשה שמתקבלת לאחר לינאריזציית מצב הינה‬
15
z1  z2


d
d
m  g  d sin  z1   Ttotal
 R  m  g  d  sin  z1   Ttotal


k e  kt
kt 


 z2   J  R z2  J  R  v 

k
J eq
eq
eq
t



z1  z2


k k
kt
 
z2   e t z2 
v

J

R
J

R
eq
eq

:‫ובצורה של בלוקים‬
‫סדר הדברים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫מבנה המערכת‬
‫אמצעי משוב‬
‫מגברי ‪PWM‬‬
‫רקע תאורטי‬
‫מידול מערכת‬
‫‪ .1‬מידול מנוע בודד‬
‫‪ .2‬מידול מערכת שלמה‬
‫‪ .3‬מימוש ב‪SIMULINK-‬‬
‫תכנון בקר‬
‫‪ .1‬בקר לא לינארי – לינארזציית מצב‬
‫‪ .2‬חוג מהירות‬
‫‪ .3‬חוג מיקום – הגבר משתנה‪.‬‬
‫בדיקות ביצועים‬
‫‪ .1‬מנוע ‪1‬‬
‫‪ .2‬מנוע ‪2‬‬
‫‪ 2 .3‬מנועים ביחד‬
‫חוג מהירות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תכן הבקרה התבסס על שיטת חוגים עוקבים‪ ,‬כאשר החוג הפנימי‬
‫הוא חוג מהירות יחסית והחיצוני הוא חוג מצב‪ .‬שימוש בחוג‬
‫מהירות פנימי שקול לשימוש בבקר ‪.PD‬‬
‫חוג המהירות אינו משפיע על שגיאת המצב המתמיד כי אינו‬
‫מעביר תדרי ‪.DC‬‬
‫חוג המהירות משפר את הריסון‪ .‬למשל כאשר חוצים את הזווית‬
‫הרצויה‪ ,‬השגיאה של חוג המצב היא ‪ 0‬אבל שגיאת חוג המהירות‬
‫אינה ‪ 0‬ומבוצע תיקון‪.‬‬
‫גזירת הפוטנציומטר מכניסה רעש בתדרים גבוהים‪ ,‬לכן הוכנס‬
‫קוטב רחוק‪ .‬צורת הגוזר ‪:‬‬
‫‪300s‬‬
‫‪H differentiator  s  ‬‬
‫‪s  300‬‬
‫סדר הדברים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫מבנה המערכת‬
‫אמצעי משוב‬
‫מגברי ‪PWM‬‬
‫רקע תאורטי‬
‫מידול מערכת‬
‫‪ .1‬מידול מנוע בודד‬
‫‪ .2‬מידול מערכת שלמה‬
‫‪ .3‬מימוש ב‪SIMULINK-‬‬
‫תכנון בקר‬
‫‪ .1‬בקר לא לינארי – לינארזציית מצב‬
‫‪ .2‬חוג מהירות‬
‫‪ .3‬חוג מיקום – הגבר משתנה‪.‬‬
‫בדיקות ביצועים‬
‫‪ .1‬מנוע ‪1‬‬
‫‪ .2‬מנוע ‪2‬‬
‫‪ 2 .3‬מנועים ביחד‬
‫חוג מיקום ‪ -‬המשך‬
‫כמו שראינו‪ ,‬לאחר לינרזציית מצב קבלנו את המערכת ההבאה‪:‬‬
‫‪J eq  R‬‬
‫‪kt‬‬
‫‪ k k‬‬
‫‪‬‬
‫‪ss  e t‬‬
‫‪‬‬
‫‪J‬‬
‫‪‬‬
‫‪R‬‬
‫‪eq‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪Vs‬‬
‫‪ G s ‬‬
‫נתחיל מחישוב של ההגבר האופטימאלי (עם מקדמי בטחון)‪:‬‬
‫‪1.4  R  Td ,eq‬‬
‫‪0.9  Kt  ess‬‬
‫‪K controller ‬‬
‫כאשר ‪ T‬הינו מומנט הפרעה המקסימלי‪ .‬את המומנט ניתן לחשב כך‪:‬‬
‫‪d ,eq‬‬
‫‪N  m ‬‬
‫‪Vstick  Kt 2.37 V   0.3017 ‬‬
‫‪A  0.1932 N  m‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪R‬‬
‫‪3.7 ‬‬
‫‪Td ,eq‬‬
‫חוג מיקום ‪ -‬המשך‬
‫לכן ההגבר הנדרש הינו‪:‬‬
‫‪ 147.67‬‬
‫‪1.4  R  Td ,eq‬‬
‫‪0.9  Kt  ess‬‬
‫‪Kcontroller ‬‬
‫ניתן עוד מקדם בטיחות ונקבל‪:‬‬
‫‪K controller  200‬‬
‫חוג מיקום מסנן מקדים‬
‫ע"מ להקטין את תגובת יתר הוספנו מסנן מקדים‪:‬‬
‫‪a‬‬
‫‪‬‬
‫‪sa‬‬
‫‪H prefilter‬‬
‫כאשר ‪ a‬שונה בין ‪ 2‬המנועים (‪ 9‬ו‪ 15-‬בהתאמה)‪.‬‬
‫השוני נובע בעיקר מהבדל במשקל שמולם מתמודדות‬
‫שתי המערכות‪.‬‬
‫חוג מיקום – הגבר משתנה‬
‫• המטרה הייתה לבנות בקר פשוט ככל שניתן‪ ,‬אבל עדיין שיהיה לנו מעניין‬
‫בפרוייקט ‪ - ‬לכן לא הלכנו בדרכים סטנדרטיות‬
‫• ראינו ששילוב של חוג מהירות עם בקר הגבר נותן תוצאות סבירות‪ ,‬אך‬
‫הבעיה התעוררה עבור פקודות גדולות – תגובת יתר הייתה גדולה‬
‫• החלטנו לעשות בקר הגבר משתנה‪ ,‬כלומר הגבר "גדול" עבור שגיאות‬
‫קטנות והגבר "קטן" עבור שגיאות גדולות‪ ,‬שמחליק את התגובה‪.‬‬
‫• יכולנו להרשות את זה לעצמנו כי גם כך עבור ‪ 2‬ההגברים האלה היינו‬
‫מגיעים לרווית המגברים (אם לא השתמשנו ב‪)PWM-‬‬
‫• הגדרנו קריטריון קרבה – גודל השגיאה יחד עם תנאי על מהירות נמוכה‬
‫(למנוע מצב שבו מערכת "חולפת" מעל היעד במהירות גבוהה ואנו‬
‫משנים את ההגבר ברגע זה)‪.‬‬
‫חוג מיקום – הגבר משתנה‬
‫לוגיקה הסופית נראית כך‪:‬‬
‫כאשר את ההגבר ה"קטן" קבלנו אחרי שורה של ניסוים‪.‬‬
‫בקר ‪ -‬סיכום‬
‫לסיכום‪ ,‬בקר שלנו מורכב משלושה חוגים עוקבים‪:‬‬
‫• לינאריזציית מצב‬
‫• חוג מהירות‬
‫• חוג מיקום – חוג הגבר משתנה‬
‫דיאגרמת בלוקים של הבקר נראית כך‪:‬‬
‫סדר הדברים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫מבנה המערכת‬
‫אמצעי משוב‬
‫מגברי ‪PWM‬‬
‫רקע תאורטי‬
‫מידול מערכת‬
‫‪ .1‬מידול מנוע בודד‬
‫‪ .2‬מידול מערכת שלמה‬
‫‪ .3‬מימוש ב‪SIMULINK-‬‬
‫תכנון בקר‬
‫‪ .1‬בקר לא לינארי – לינארזציית מצב‬
‫‪ .2‬חוג מהירות‬
‫‪ .3‬חוג מיקום – הגבר משתנה‪.‬‬
‫בדיקות ביצועים‬
‫‪ .1‬מנוע ‪1‬‬
‫‪ .2‬מנוע ‪2‬‬
‫‪ 2 .3‬מנועים ביחד‬
‫סדר הדברים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫מבנה המערכת‬
‫אמצעי משוב‬
‫מגברי ‪PWM‬‬
‫רקע תאורטי‬
‫מידול מערכת‬
‫‪ .1‬מידול מנוע בודד‬
‫‪ .2‬מידול מערכת שלמה‬
‫‪ .3‬מימוש ב‪SIMULINK-‬‬
‫תכנון בקר‬
‫‪ .1‬בקר לא לינארי – לינארזציית מצב‬
‫‪ .2‬חוג מהירות‬
‫‪ .3‬חוג מיקום – הגבר משתנה‪.‬‬
‫בדיקות ביצועים‬
‫‪ .1‬מנוע ‪1‬‬
‫‪ .2‬מנוע ‪2‬‬
‫‪ 2 .3‬מנועים ביחד‬
Motor 1
26.2
Position [deg]
26.1
X: 28.44
Y: 26
26
1 ‫ציר‬
‫• זמן התכנסות (כניסה לשרוול של‬
‫ שניות‬0.28 ‫ מעלה) הינו‬0.4
‫ שניות‬0.12‫לפקודה גדולה ו‬
‫לפקודה קטנה‬
X: 28.47
Y: 25.93
25.9
25.8
28.42
28.44
28.46
28.48
28.5
28.52
28.54
28.56
5
25
X: 23.18
Y: 22.56
4
X: 16.42
Y: 19.63
15
Voltage [Volt]
Position [deg]
20
10
5
0
-5
X: 23.06
Y: 23
X: 16.14
Y: 20
28.6
‫• שגיאת מצב מתמיד הינה בערך‬
‫ מעלה‬0.2
Motor 1
30
28.58
3
2
Motor 1
0
5
10
15
20
25
30
35
40
45
20.4
1
28.42
28.44
28.46
28.48
28.5
28.52
Time [sec]
Voltage [Volt]
10
28.54
5
28.56
Position [deg]
20.2
0
15
28.58
X: 20.42
Y: 20
28.6
20
X: 20.43
Y: 19.78
19.8
0
19.6
-5
20.39
-10
-15
0
5
10
15
20
25
Time [sec]
30
35
40
45
4.5
20.4
20.41
20.42
20.43
20.44
20.45
‫סדר הדברים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫מבנה המערכת‬
‫אמצעי משוב‬
‫מגברי ‪PWM‬‬
‫רקע תאורטי‬
‫מידול מערכת‬
‫‪ .1‬מידול מנוע בודד‬
‫‪ .2‬מידול מערכת שלמה‬
‫‪ .3‬מימוש ב‪SIMULINK-‬‬
‫תכנון בקר‬
‫‪ .1‬בקר לא לינארי – לינארזציית מצב‬
‫‪ .2‬חוג מהירות‬
‫‪ .3‬חוג מיקום – הגבר משתנה‪.‬‬
‫בדיקות ביצועים‬
‫‪ .1‬מנוע ‪1‬‬
‫‪ .2‬מנוע ‪2‬‬
‫‪ 2 .3‬מנועים ביחד‬
Motor 2
2 ‫ציר‬
23.8
23.6
Position [deg]
23.4
23.2
X: 17.96
Y: 23.09
X: 17.9
Y: 23
23
22.8
22.6
22.4
22.2
17.85
17.9
17.95
18
18.05
18.1
18.15
18.2
18.25
‫• זמן התכנסות (כניסה לשרוול של‬
‫ שניות‬0.33 ‫ מעלה) הינו‬0.4
‫ שניות‬0.09‫לפקודה גדולה ו‬
‫לפקודה קטנה‬
18.3
18.35
‫• שגיאת מצב מתמיד הינה בערך‬
‫ מעלה‬0.13
4
3.5
Motor 2
30
25
Position [deg]
20
X: 4.533
Y: 19.72
15
3
2.5
X: 17.11
Y: 22.65
X: 5.336
Y: 20.01
Voltage [Volt]
X: 4.172
Y: 20
X: 17.02
Y: 23
10
5
X: 17.94
Y: 22.94
2
Motor 2
1.5
0
20.1
1
0
5
10
0.5
15
17.85
20
17.9
25
17.95
30
18
35
18.05
40
18.1
Time [sec]
15
Voltage [Volt]
10
5
18.15
18.2
20.05
18.25
Position [deg]
-5
18.3
X: 5.331
Y: 20
18.35
20
19.95
X: 5.337
Y: 19.87
19.9
0
19.85
-5
19.8
-10
5.31
-15
0
5
10
15
20
Time [sec]
25
30
35
40
5.315
5.32
5.325
5.33
5.335
5.34
5.345
‫סדר הדברים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫מבנה המערכת‬
‫אמצעי משוב‬
‫מגברי ‪PWM‬‬
‫רקע תאורטי‬
‫מידול מערכת‬
‫‪ .1‬מידול מנוע בודד‬
‫‪ .2‬מידול מערכת שלמה‬
‫‪ .3‬מימוש ב‪SIMULINK-‬‬
‫תכנון בקר‬
‫‪ .1‬בקר לא לינארי – לינארזציית מצב‬
‫‪ .2‬חוג מהירות‬
‫‪ .3‬חוג מיקום – הגבר משתנה‪.‬‬
‫בדיקות ביצועים‬
‫‪ .1‬מנוע ‪1‬‬
‫‪ .2‬מנוע ‪2‬‬
‫‪ 2 .3‬מנועים ביחד‬
‫שני הצירים‬
3 ‫ וולט והגבלת זרם ל‬12‫חשוב לציין שאת כל הבדיקות עשינו באמצעות מגבר עם הגבלת מתח ל‬
‫אמפר‬
Motor 1
X: 4.696
-10
Y: -15
-20
Command
Position
X: 17.11
Y: 4.2
0
0
X: 5.001
Y: -14.65
10
20
30
40
50
Motor 2
‫בהגדלה‬
X: 24.82
Y: 4.981
4.5
4
25
25.1 25.2
25.3 25.4 25.5
15
Command
Position
X: 4.914
Y: 14.45
0
X: 25.03
Y: 14.15
10 X: 24.72
Y: 13.6
Command
Position
5
0
-5
24.6 24.7
-10
24.8 24.9
Motor 2
Voltage [Volt]
Voltage [Volt]
Command
Position
5
24.6 24.7
60
20
X: 4.696
10
Y: 14.7
Motor 1
X: 24.72
Y: 5.2
Position [deg]
Position [deg]
10
0
10
20
30
Time [sec]
40
50
60
24.8 24.9
25
25.1 25.2
Time [sec]
25.3 25.4 25.5
‫חסרונות‬
‫• הגבלת תדר דגימה של ‪ dSPACE‬גרמה אילוץ תדר ‪PWM‬‬
‫קטן שגרם לרעידות בהפעלה‪.‬‬
‫• אמצעי משוב רועש בסדר גודל על הדיוק הנדרש – דבר‬
‫שהקשה מאוד‪.‬‬
‫•מגברי ‪ PWM‬שמתחממים מאוד בתנאי העבודה הנדרשים‪.‬‬
‫סיכום‬
‫אז מה עשינו?‬
‫• בנינו מערכת דו‪-‬גימבל‪ ,‬כולל מגברים‪ ,‬אמצעי‬
‫משוב וממשקים בין כל החלקים‪.‬‬
‫• מידלנו את המערכת מאפס – כלומר‪ ,‬לא ידענו‬
‫כלום עליה לפניי‪.‬‬
‫‪pix‬‬
‫• בנינו בקר המשלב בתוכו ‪ 3‬בקרים ומסנן מקדים‪:‬‬
‫• לינאריזציית מצב‬
‫• חוג מהירות‬
‫• חוג מיקום – חוג הגבר משתנה‬
‫• הגענו לביצועים סבירים למדי אפילו עם המגברים‬
‫הנמצאים במעבדה – דבר שיכול להקל על‬
‫העבודה של קבוצות הבואות אחרינו‬
‫רעינות להמשך‬
‫• להעביר את הבקר ל‪ FPGA-‬או לקונטרולר אחר –‬
‫הבקר שבנינו לא דורש הרבה משאבים‪.‬‬
‫• לבנות עוקב אמיתי – לשלב לדוגמא מצלמה‬
‫ולבנות מערכת שיודעת לשמור על ההצבעה‬
‫כאשר גימבל נמצא בתנועה‪.‬‬
‫• אם עוברים לבקר חיצוני (לא ‪ )dSpace‬אז אפשר‬
‫לשפר את הביצועים ע"י הזרמת זרמים גדולים‬
‫יותר‪ ,‬כזכור אנחנו בנינו בקר ביעבוד גם כך וגם‬
‫כך‪.‬‬
‫תודות‬
‫• רצינו להודות לקובי על הטיפים החשובים שהוא נתן‪ ,‬על‬
‫הזמן שישב איתנו על ה‪ PWM-‬ועל האישור להשתמש‬
‫במחסנים האינסופיים שלו שבו אפשר למצוא טובין מכל‬
‫סוג שהוא‪.‬‬
‫• לאורלי המלכה שישבה איתנו שעות על גבי שעות ולימדה‬
‫‪ 2‬כמעט מהנדסי חשמל דברים שבאמת קשורים לחשמל‪.‬‬
‫• ליגאל‪ ,‬המנחה שלנו‪ ,‬שנתן את הכוון של פעם שהתחפרנו‬
‫בבוץ של "חוסר אידאליות" ותמך בנו אפילו כאשר‬
‫התוצאות היו מזעזעות‪.‬‬