Transcript ****** 1

‫האיחוד הארופי‬
‫‪European Union’s Cogeneration Directive 2004/08/EC‬‬
‫בדירקטיבה זו מדובר על עידוד קוגנרציה‪.‬‬
‫הוצבו מספר מטרות לפיתוח במדינות שונות‪.‬‬
‫כיום באיחוד הארופי מייצרים חשמל בטכנולוגיית בקוגנרציה כ‪.11%-‬‬
‫פינלנד הינה השיאנית ‪ -‬מדווח על ‪.81%‬‬
‫המדינות המובילות הן דנמרק‪ ,‬הולנד‪.‬‬
‫גרמניה מכסה כ‪ 50%-‬מ‪ COUNTRY DEMAND -‬על ידי תחנות קוגנרציה‬
‫ובשנים הקרובות רוצה להגדיל ייצור בקוגנרציה מ‪ 12.5%-‬עד ‪.25%‬‬
‫ארצות הברית‬
‫לפי נתוני אחרונים אחוז יצור בקוגנרציה כ‪. 8% -‬‬
‫ארצות הברית אימצה תוכנית אגרסיבית להגדלת נתח של קוגנרציה עד ל‪-‬‬
‫‪ 20%‬ב‪.2030-‬‬
‫"יחידת ייצור‬
‫בקוגנרציה" ‪-‬‬
‫יחידת ייצור המפיקה בו זמנית אנרגיה חשמלית ואנרגיה תרמית‬
‫שימושית ממקור אנרגיה אחד ושנתקיימו בה תנאים אלה ‪:‬‬
‫)‪ (1‬נצילות אנרגטית שנתית מינימלית של ‪ 55%‬ביחידת הייצור‬
‫המבוססת על דיזל גנרטור‪ ,‬ושל ‪ 60%‬ביחידת ייצור המבוססת על‬
‫כל טכנולוגיה אחרת;‬
‫לפי תיקון לתקנון מינואר ‪ 2014‬רמת הנצילות השנתית‬
‫מינימאלית עלתה ל‪70%-‬‬
‫(‪ )2‬האנרגיה החשמלית והאנרגיה התרמית השימושית לא יפחתו‪ ,‬כל‬
‫אחת מהן‪ ,‬מ‪ 20% -‬מכלל האנרגיה המיוצרת בכל אחת מיחידות‬
‫הייצור‪ ,‬בחישוב שנתי‪.‬‬
‫‪ 22‬בינואר ‪2014‬‬
‫מתקני קוגנרציה הינם מתקנים לייצור חשמל העושים שימוש בחום התרמי‬
‫השיורי לצרכים נוספים מעבר לייצור החשמל ‪.‬‬
‫ככאלה מתקני הקוגנרציה נהנים מנצילות גבוהה יותר‪ ,‬הם מפחיתים את זיהום‬
‫האוויר‪ ,‬מוזילים את עלויות האנרגיה של התעשייה וחוסכים במשאבי רשת‪.‬‬
‫מסיבות אלה החליטה ממשלת ישראל לעודד הקמתם של מתקני קוגנרציה‬
‫ותקנות הקוגנרציה נועדו לקיים מדיניות זו ולעודד הקמתם של מתקנים לייצור‬
‫חשמל בקוגנרציה‪.‬‬
‫העידוד בא לידי ביטוי בכך שבמסגרת התקנות נקבעה" חובת רכישה "החלה‬
‫על" יחידות ייצור בקוגנרציה ‪",‬כלומר נקבעה הזכות של יצרן הקוגנרציה למכור‬
‫עודפי חשמל לחברת החשמל ומולה החובה של חברת החשמל לרכוש את‬
‫אותם עודפים‪.‬‬
‫חברת החשמל‬
‫‪2025‬‬
‫‪2020‬‬
‫סוג התחנה‬
‫‪4,840‬‬
‫פחם‪+‬גז‬
‫יצרנים פרטיים‬
‫‪2025‬‬
‫‪2020‬‬
‫‪6,340‬‬
‫‪912‬‬
‫מזוט שהוסב לגז‬
‫קוגנרציה‬
‫מחז"מ‬
‫‪+F‬‬
‫‪4,557‬‬
‫‪4,557‬‬
‫מחז"מ‬
‫‪E‬‬
‫‪660‬‬
‫‪660‬‬
‫פיקר א'‬
‫‪1,032‬‬
‫‪1,032‬‬
‫פיקר ב'‬
‫סה"כ‬
‫‪1,138‬‬
‫‪1,138‬‬
‫‪4,505‬‬
‫‪5,417‬‬
‫‪660‬‬
‫‪660‬‬
‫‪430‬‬
‫‪430‬‬
‫‪11,695‬‬
‫‪13,249‬‬
‫‪6,985‬‬
‫‪6,985‬‬
‫פועלים במשק המקומי יצרנים פרטיים בהספק מצטבר של כ‪ ,MW 1,000-‬כמחצית ממנו‬
‫בטכנולוגיה של קוגנרציה‪.‬‬
‫ברשימת מתקני הקו"ג החדשים נמנים‪:‬‬
‫(‪ ,MW 120‬קיץ ‪)2015‬‬
‫רמת נגב אנרגיה‬
‫(‪ ,MW 52‬קיץ ‪)2015‬‬
‫אשדוד אנרגיה‬
‫אי‪.‬פי‪.‬פי‪ .‬דלק אלון תבור (‪ ,MW 74‬קיץ ‪)2016‬‬
‫אי‪.‬פי‪.‬פי‪ .‬דלק רמת גבריאל (‪ ,MW 74‬קיץ ‪)2016‬‬
‫מפעלי נייר אמריקה ישראל (‪ ,MW 120‬קיץ ‪)2017‬‬
‫(‪MW 250‬עם הוצאה משירות של ‪ 120‬מ"ו קיימים‪ ,‬קיץ ‪)2018‬‬
‫מפעלי ים המלח‬
‫(‪ ,MW 60‬קיץ ‪)2018‬‬
‫אלון מרכזי אנרגיה גת‬
‫(‪ ,MW 77‬קיץ ‪)2018‬‬
‫סולאד אנרגיה‬
‫(‪ ,MW 75‬קיץ ‪)2018‬‬
‫פז אשדוד יח מס' ‪3‬‬
‫סה"כ‬
‫‪MW 902‬‬
‫חלופות מודל ה ס חר‬
‫‪Pool‬‬
‫יצרנ י ם‬
‫יצרנ י ם‬
‫יצרנ י ם‬
‫שו ק‬
‫ה חש מל‬
‫) מ סל ק ה (‬
‫ח ח" י‬
‫ק וני ם תעש ייתי י ם‬
‫ומספ ק י ם המ וכר י ם לצרכני ם קטנ י ם‬
‫‪Bilateral+POOL‬‬
‫יצרנ י ם‬
‫יצרנ י ם‬
‫יצרנ י ם‬
‫מ כרז לאיזון‬
‫בי קושי ם‬
‫ח ח" י‬
‫ק וני ם תעש י ית י י ם‬
‫ומספ ק י ם המ וכר י ם לצרכנ י ם קטנ י ם‬
‫*הסדרות שונות מגדירות למנהל המערכת חובת רכישה של חשמל מיצרנים שונים‪ .‬למשל‪ ,‬חובה לרכוש חשמל המיוצר ע"י‬
‫מתקנים באנרגיה מתחדשת‪ ,‬קוגנ' ועוד‪.‬‬
‫מטרה העיקרית – יצור קיטור בצורה אפקטיבית‪ ,‬חשמל הוא ‪By Product‬‬
‫אבני דרך‬
‫‪ - 2005‬בז"א התחברה לגז טבעי‪ ,‬שימוש ראשוני – תנורים ודוודים בתהליכי זיקוק‪.‬‬
‫‪ – 2009‬הפעלה מסחרית של קוגן ‪ 1‬עם כושר יצור ‪ 60/90‬טון קיטור ו‪ MW 49-‬חשמל‪.‬‬
‫‪ – 2013‬הפעלה מסחרית של קוגן ‪ 2‬עם כושר יצור ‪ 60/90‬טון קיטור ו‪ MW 60 -‬חשמל‪.‬‬
‫‪ - 2018‬הפעלה מסחרית של קוגן ‪.3‬‬
‫תחמ"ש‬
‫קוגן ‪1‬‬
‫קוגן ‪2‬‬
‫נתונים עקריים‬
‫תאור‬
‫טורבינה‬
‫יצרן‬
‫סוג‬
‫דו דלקי‬
‫גנרטור‬
‫כושר יצור חשמל ‪MW‬‬
‫‪HRSG‬‬
‫כושר יצור קיטור ללא ‪SF‬‬
‫כושר יצור קיטור עם ‪SF‬‬
‫‪FAF‬‬
‫‪MW/H‬‬
‫‪T/H‬‬
‫‪T/H‬‬
‫‪COGEN1‬‬
‫‪TRENT 60‬‬
‫‪RR‬‬
‫‪DLE‬‬
‫לא‬
‫‪SIEMENS‬‬
‫‪49‬‬
‫‪DELTAK‬‬
‫‪60‬‬
‫‪90‬‬
‫לא‬
‫‪COGEN2‬‬
‫‪TRENT 60‬‬
‫‪RR‬‬
‫‪WLE‬‬
‫כן‬
‫‪SIEMENS‬‬
‫‪60‬‬
‫‪DELTAK‬‬
‫‪60‬‬
‫‪90‬‬
‫כן‬
‫התחנות שולבו בין מתקני הייצור והזיקוק באזור השירותים (יצור קיטור‪ ,‬אוויר‬
‫מכשירים‪ ,‬מים מטופלים וכו')‪.‬‬
‫התחנות מופעלות ‪ 24‬שעות ביממה מחדר בקרה מרכזי של המפעל על ידי‬
‫צוות האזור ‪ -‬לא גוייס כ"א ייעודי עבור תפעול היחידות‪.‬‬
‫תפעול שוטף על ידי מנהל אזור שירותים‪.‬‬
‫יכולת הפעלת התחנות מעמדות מקוריות ומ‪ DCS-‬של המפעל‬
‫באמצעות ‪ )LONG TERM SERVICE AGREEMENT ( LTSA‬שנחתם מול ספק‬
‫הטורבינה והיה נדבך מהמכרז לרכישת התחנות‪.‬‬
‫חוזה אחזקה כולל אחראיות מלאה על תפקוד טורבוגנרטור ברמת זמינות‬
‫גבוהה‪ ,‬כולל כל הפעולות האחזקה הנדרשות‪ ,‬טיפול בחלקי חילוף ועוד‪.‬‬
‫צוות קבוע‪ 1-2 :‬אנשי רולס רוייס ובנוסף תגבור פז"א במידת הצורך‪.‬‬
‫מערכות בקרה של היחידות מחוברות ‪ 24/7‬למרכז השירות באנגליה‪.‬‬
‫למקרה חירום ברשות ‪ RR‬מנוע חליפי המסופק תוך זמן קצר‪.‬‬
‫צוות המפעל אחראי על תחזוקת ‪ ,HRSG‬מערכות עזר‪ ,‬כל המערכות חשמל‬
‫למעט הגנרטור עצמו‪.‬‬
‫צוות בז"א מספק אנשי מקצוע אשר עוזרים לצוות ‪ RR‬במידת הצורך‪.‬‬
‫צוות האחזקה בבז"א לא הוגדל עם כניסת התחנות‪.‬‬
‫תקלות עקריות‬
‫ב‪ COGEN 1-‬היתה בעיה בתאי שריפה בטורבינת ‪.DLE‬‬
‫פותחו תאים חדשים והבעיה נפתרה‪.‬‬
‫בעיות בבית מייסב גרמו להחלפת מנוע‪.‬‬
‫לפי סטטיסטיקה‪:‬‬
‫רוב הבעיות – מכשור‪ :‬גלאי חום‪ ,‬גששים שונים‪ ,‬מדי לחץ וכו'‪.‬‬
‫תקלה חוזרת במערכת הצתה – אחרי שטיפות‪ ,‬דרוש יבוש והפעלה חוזרת‪.‬‬
‫ב‪ HRSG-‬היו תקלות בכמות זניחה‪.‬‬
‫חשמל ‪ -‬בעיות בודדות במחממי גז‪ ,‬יחידת קירור גנרטור‪ ,‬פס צבירה‪.‬‬
‫”‪ – "Project Zero‬מערכת טיפול בתקלות של ‪.RR‬‬
‫עצירות שוטפות – שטיפות פעם ב‪ 40-‬יום‪ ,‬בורוסקופיה ל‪ DLE-‬פעם ב‪ 80-‬יום‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪Cogen1‬‬
‫‪40‬‬
‫‪Cogen2‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫לטובת ניהול מכירות החשמל הוסף תקן מנהלת מכירות חשמל‪.‬‬
‫בתפקידה ניהול יום יומי של תוכניות יצור וצריכה‪ ,‬התחשבנויות מול חח"י‬
‫ולקוחות‪,‬דיווחים וניתוחי ביצוע‪.‬‬
‫ישנה מערכת מטה תומכת כגון אנשי מחשוב‪ ,‬כספים וכד'‬
‫תמונת מצב נכונה לנובמבר ‪2014‬‬
‫צריכת החשמל של בית הזיקוק מסופקת ע"י התחנות‪.‬‬
‫כל יתרות החשמל העודפות נמכרו ל‪ 7-‬לקוחות פרטיים (תעשייה‪ ,‬הייטק‪ ,‬בתי‬
‫חולים‪ ,‬קיבוצים) הפרוסים בכ‪ 27-‬אתרים ברחבי הארץ‪.‬‬
‫החוזה עם כל לקוח מותאם ספציפיות לאפיון צריכת החשמל שלו‪.‬‬
‫רמת שביעות רצון גבוהה ‪ -‬מאז ‪ ,2009‬אז החלה התחנה הראשונה לפעול‪,‬‬
‫רק לקוח אחד עזב (מייקרון קרית גת עקב סגירת הפעילות בישראל)‪.‬‬
‫התחשבנות – לפי מוני חח"י‪.‬‬
‫במקביל הקמנו מערכת מידע נוספת המבוססת על מכשירי רב מודד ‪.SATEC‬‬
‫חח"'‬
‫יחידת‬
‫יצרנים‬
‫פרטיים‬
‫חח"'‬
‫כספת‬
‫‪Wh‬‬
‫‪Wh‬‬
‫לקוח‬
‫לקוח‬
‫יחידת‬
‫מונים‬
‫אתר אינטרנט ‪ :‬גישה מוגנת לכל לקוח לנתוני צריכה בפועל באתרים שלו גם‬
‫לפי מוני חח"י וגם לפי ממסרי ‪. SATEC‬‬
‫על סמך הנתונים כל לקוח מכין תכניות יומיות ושבועיות ואחראי להפקדת‬
‫התוכניות באתר בחלונות זמן מוגדרים‪.‬‬
‫על בסיס הנתונים שהתקבלו מהלקוח פז"א מכינה תוכניות מרוכזת ומעבירה‬
‫לחח"י בהתאם לאמות מידה‪.‬‬
‫מניסיוננו‪ ,‬הכנת התוכניות אורכת מספר דקות וטומנת בחובה יתרון אדיר‬
‫ללקוח שלרוב פעם ראשונה מנתח לעמוק את פרופיל הצריכה שלו‪ .‬דבר‬
‫הגורם להתייעלות אנרגטית וחסכון נוסף‪.‬‬
‫הוקמה מערכת ממוחשבת להקמת חשבונות‪.‬‬
‫עפ"י אמות המידה החברה עובדת בשלושה מישורים‪:‬‬
‫לקוח‬
‫מספק‬
‫יצרן‬
‫שתי התחנות מתנהלות באופן נפרד (השתנו אמות מידה)‪.‬‬
‫יצרן מספק חשמל ל"מספק" ולחח"י"‪.‬‬
‫עבור כל תחנה מגישים תוכניות יצור יומיות ושבועיות ברזוליציה חצי שעתית‪.‬‬
‫סטייה מתוכניות היצור מעבר ל‪ MW/H 6-‬כרוכות בתשלום נוסף‪.‬‬
‫מקור עקרי לסטיות – תקלות הגורמות לשינויים בלתי צפויים בהספק‬
‫טורבוגנרטור‪.‬‬
‫יתרונות קוגנרציה‬
‫חח"י מחוייבת לרכוש עודפי חשמל‪.‬‬
‫חישובי זמינות – מול תוכנית היצור ולא לפי הספק נקוב של התחנה‪.‬‬
‫בתור מספק אנו מרכזים תחזיות צריכת החשמל מלקוחות כולל צריכה עצמית‬
‫ומכסים את הכמות הנדרשת מייצור עצמי או במידת הצורך ממקורות חיצוניים‪,‬‬
‫קודם כל מ‪-‬חח"י‪.‬‬
‫חריגה בצריכה בפועל מול תכנית מפעילה תעריפים אחרים‪:‬‬
‫השלמת אנרגיה מחח"י עד ‪ - 10%‬בתעוז‪ ,‬מעבר ‪ -‬במחירי ‪.EXPOST‬‬
‫מכירת עודף אנרגיה לחח"י עד ‪ - 10%‬לפי רכיב יצור‪ ,‬מעבר – לפי מחירי‬
‫הסכם‪.‬‬
‫רפורמת משק החשמל – כיצד תשפיע על היצרנות הפרטית‪.‬‬
‫שינוי מבנה תעוז‪.‬‬
‫שינויי אמות מידה‪.‬‬
‫תגובות איטיות של הרגולטור ‪ -‬רשות ציבורית לחשמל – הם בקביעת אמות‬
‫המידה‪ ,‬שינויי מבנה התעריף‪ ,‬הליך הבקשה לקבלת ירשיון הקמה וייצור‪.‬‬
‫שינוים ארגוניים בחברת החשמל וביחידת ניהול המערכת בפרט‪.‬‬