Transcript אלרון (2013) - איגוד ערים לאיכות סביבה אשדוד

‫ניטור ביולוגי במורד נחל לכיש‬
‫‪ 17‬באפריל ‪2013‬‬
‫גשר אורט‬
‫המעגנה ("הכִּ ְליָה")‬
‫ד"ר אלדד אלרון‪ ,‬זוהר ינאי – ‪DHV MED‬‬
‫גד עופר‪ ,‬חנה שמעוני – איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד חבל יבנה‬
‫נחל לכיש – נקודות דיגום‬
‫המעגנה‬
‫ניטור ביולוגי בתחנת פארק הצפרות (‪)10:20‬‬
‫נגר עילי זורם בנקז בזק (‪)11:30‬‬
‫נגר עילי זורם בנקז בזק (‪)11:30‬‬
‫המעגנה ("הכִּ ְליָה")‬
‫משתנים נבחרים של איכות מים בתחנות‬
‫במורד נחל לכיש בשעת הניטור הביולוגי (‪)17.04.2013‬‬
‫(‪)1‬‬
‫( " )‬
‫(‪) " 25 - mS/cm‬‬
‫(‪)‰ ppt‬‬
‫(‪)%‬‬
‫(‪)mg/l‬‬
‫(‪)pH‬‬
‫( " )‬
‫‪08:15‬‬
‫‪20.5‬‬
‫‪40.8‬‬
‫‪--‬‬‫‪109.3‬‬
‫‪9.74‬‬
‫‪8.38‬‬
‫‪35‬‬
‫‪12:00‬‬
‫‪20.1‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪0.52‬‬
‫‪109.5‬‬
‫‪9.89‬‬
‫‪7.95‬‬
‫‪35‬‬
‫‪10:20‬‬
‫‪21.2‬‬
‫‪40.7‬‬
‫‪--‬‬‫‪127.6‬‬
‫‪11.54‬‬
‫‪8.39‬‬
‫‪45‬‬
‫‪11:00‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪--‬‬‫‪--‬‬‫‪--‬‬‫‪7.63‬‬
‫‪<100‬‬
‫‪12:15‬‬
‫‪20.8‬‬
‫‪42.1‬‬
‫‪24.45‬‬
‫‪118.6‬‬
‫‪10.55‬‬
‫‪8.08‬‬
‫‪17‬‬
‫‪13:00‬‬
‫‪20.1‬‬
‫‪42.5‬‬
‫‪--‬‬‫‪114.3‬‬
‫‪10.31‬‬
‫‪8.51‬‬
‫‪20‬‬
‫ערכי מוליכות חשמלית (‪ )mS/cm‬בין השנים‬
‫‪ 2013 – 2006‬בחלוקה לתקופה קיצית ותקופה חורפית‬
‫‪67‬‬
‫מרכזי בעל‪61‬‬
‫‪63‬‬
‫המליחות היא גורם ‪56‬‬
‫חשיבות‬
‫עקה‬
‫‪21.6‬‬
‫‪21.0‬‬
‫‪22.1‬‬
‫‪22.3‬‬
‫במים‪.‬‬
‫האורגניזמים‬
‫תפוצת‬
‫גדולה המשפיע על‬
‫‪1.9‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪-‬‬
‫(‬
‫‪20.5‬‬
‫‪21.1‬‬
‫‪21.5‬‬
‫‪21.6‬‬
‫‪40.8‬‬
‫‪40.7‬‬
‫‪41.1‬‬
‫‪42.5‬‬
‫‪28‬‬
‫‪40‬‬
‫‪47‬‬
‫‪44‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪4.9‬‬
‫‪6.7‬‬
‫)‬
‫פיסיולוגי‬
‫מחסום‬
‫מהוות‬
‫הנחל‬
‫תנודות במליחות‬
‫‪10.47‬‬
‫‪9.4‬‬
‫‪9.74‬‬
‫‪9.9‬‬
‫‪8.7‬‬
‫‪8.3‬‬
‫‪6.6‬‬
‫למיני מים מתוקים ‪5.3‬‬
‫יכולים‬
‫שאינם‬
‫מלוחים‬
‫ומים‬
‫‪ 0.59‬בריכוז‪ 0.7‬המלח‪.0.7‬‬
‫‪ 0.49‬רחבות‬
‫להתמודד עם תנודות‬
‫‬‫(‬
‫)‬
‫‪27.7‬‬
‫‪29.6‬‬
‫‪30.8‬‬
‫‪31.5‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪7.41‬‬
‫‪8.94‬‬
‫‪8.27‬‬
‫ערכי מוליכות חשמלית (‪ )mS/cm‬במורד נחל הירקון‬
‫כקילומטר מהשפך‬
‫(‪)ppt‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2009‬‬
‫)‬
‫(‬
‫‪18.5‬‬
‫‪32.8‬‬
‫‪0‬‬
‫‪21‬‬
‫‪34‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪22.5‬‬
‫‪0.35‬של שיכוב ‪---‬‬
‫לגרדיאנט הולך‬
‫הגורמת‬
‫תופעה‬
‫מפני המים אל‪27.6‬‬
‫של המליחות ‪35.7‬‬
‫ועולה ‪0.5‬‬
‫הקרקעית‬
‫‪35.2‬‬
‫‪32.3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪37.5‬‬
‫‪38.5‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪--‬‬‫‪38.6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪--‬‬‫‪38.4‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪--‬‬‫‪38.5‬‬
‫‪3‬‬
‫* באדיבות יוני רז‪ ,‬רשות נחל ירקון‬
‫בחינת משתני זיהום (תחנת "פארק הצפרות")‬
‫אפריל ‪ – 2012‬יוני ‪)n=15( 2013‬‬
‫(‪)NH4-N‬‬
‫( " )‬
‫( " )‬
‫‪BOD‬‬
‫( " )‬
‫‪2.9‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪13.1‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪12.3‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪11.5‬‬
‫‪12.0‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪19.5‬‬
‫( " )‬
‫• פרמטרים של איכות המים במורד הנחל לרוב תקינים‪ ,‬אך מדי פעם מתגלה‬
‫עלייה בריכוזים של פרמטרים כגון ‪ ,BOD‬חנקן כללי וזרחן‪.‬‬
‫• פריחת אצות במים אפשרית כאשר ריכוז החנקן גבוה מ‪ 0.5 -‬מ"ג בליטר‬
‫ריכוז הזרחן גבוה מערכי סף של כ‪ 0.05 -‬מג"ל‪.‬‬
‫מספר הטקסונים שנמצאו בכל אחת מתחנות הדיגום‬
‫במורד נחל לכיש (חסרי חוליות אקווטים ‪ +‬דגים)‬
‫דגים‬
‫חסרי חוליות‬
‫‪18‬‬
‫מספר טקסונים‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫מרבית‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫בתי גידול של‬
‫מים מתוקים‬
‫‪16‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫חסרי החוליות נמצאו בשפיעות נמוכה – לרוב‬
‫‪8‬‬
‫בלבד‪.‬‬
‫פרטים‬
‫עשרות‬
‫בודדים מכל טקסון עד‬
‫פרטים‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫חוות לכיש המעגנה‬
‫פארק‬
‫הצפרות‬
‫נקז בזק‬
‫גשר אורט‬
‫שפך‬
‫המעגנה ("הכִּ ְליָה")‬
‫מצב בריאות הנחל‬
‫‪ ‬סה"כ נמצאו בדיגום ‪ 22‬טקסונים שונים של חסרי חוליות אקווטים‬
‫ו‪ 3 -‬מיני דגים‪.‬‬
‫‪ ‬רוב חסרי החוליות היו בשפיעות נמוכה!!!‬
‫‪ ‬ללא המעגנה‪ ,‬שלא נדגמה בעבר‪ ,‬מספר הטקסונים יורד ל‪ 16 -‬בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬כמעט ולא נמצאו בתחנות שנדגמו חסרי חוליות רגישים לזיהום‪.‬‬
‫השוואת עושר חסרי החוליות שנמצא בנחל בדיגומים שונים‬
‫מאי ‪2007‬‬
‫אוגוסט ‪2010‬‬
‫אפריל ‪2013‬‬
‫‪18‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫גזית והרשקוביץ (‪)2008‬‬
‫גזית וחובריו (‪)2010‬‬
‫אלרון (‪)2013‬‬
‫השוואה בין עושר חסרי החוליות שנמצאו‬
‫בשפכי נחלי חוף בארץ (דיגום פלגי בלבד)‬
‫מורד‬
‫נחל לכיש‬
‫מורד‬
‫נחל אלכסנדר‬
‫מורד‬
‫נחל קישון‬
‫‪18 - 14‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11 - 4‬‬
‫גזית והרשקוביץ (‪)2008‬‬
‫גזית וחובריו (‪)2010‬‬
‫אלרון וינאי (‪)2013‬‬
‫גזית והרשקוביץ (‪)2008‬‬
‫גזית והרשקוביץ (‪)2005‬‬
‫הרשקוביץ וגזית (‪)2010‬‬
‫אלרון (‪)2013‬‬
‫* בסקר שנערך באפנדיקס‬
‫נמצאו ‪ 20‬חסרי חוליות‬
‫מסרקנית ליידי (‪ – )Mnemiopsis leidyi‬מין ימי פולש‬
‫המסרקנית היא מין פולש מזיק‪ .‬היא התגלתה לראשונה בארץ בסמוך למתקן‬
‫ההתפלה באשקלון בשנת ‪ 2009‬ועתה מצויה לאורך החוף כולו‪.‬‬
‫נכללת ברשימת "מאה המינים הפולשים הגרועים ביותר בעולם"‪.‬‬
‫תחנת "פארק הצפרות"‬
‫צלופח אירופאי (‪)Anguilla anguilla‬‬
‫הצלופח האירופאי מטיל את ביציו במפרץ מקסיקו סמוך לאיי ברמודה‪ .‬הדגיגים‬
‫נודדים במסע מופלא שלוש שנים חזרה לחופי אירופה והים התיכון‪ .‬ככל שהם‬
‫מתקרבים אל שפכי הנחלים גופם מתכהה ומראם הופך "צלופחי"‪ .‬בהגיעם לגיל ‪9-7‬‬
‫שנים מתחילים הצלופחים את מסעם חזרה אל הים ממנו הגיעו‪.‬‬
‫תחנת "נקז בזק"‬
‫בלוטי‪-‬ים‬
‫סרטנים קצרי בטן‬
‫סרטנים ארוכי בטן‬
‫מצב בריאות הנחל‬
‫סיבות לעושר ושפיעות נמוכים של בע"ח במורד הנחל‪:‬‬
‫‪ .1‬מליחות גבוהה ומשתנה לאורך השנה (לא ייחודי רק לנחל לכיש)‪.‬‬
‫‪ .2‬אירועי זיהום ו\או דליפות מנקזים (נקז בזק!!!) שמשפיעים על‬
‫איכות המים בנחל‪.‬‬
‫ריכוז תוצאות חיידקי‬
‫קולי צואתי ב‪100-‬‬
‫מ"ל מים בתחנות‬
‫דיגום בנחל לכיש‬
‫וביציאה מנקז בזק‬
‫במהלך שנת ‪2013‬‬
‫(מקור הנתונים‪ :‬איגוד ערים‬
‫לאיכות הסביבה אשדוד חבל יבנה)‬
‫תאריך דיגום‬
‫‪2.1.2013‬‬
‫‪24.1.2013‬‬
‫‪6.2.2013‬‬
‫‪21.2.2013‬‬
‫‪6.3.2013‬‬
‫‪19.3.2013‬‬
‫‪3.4.2013‬‬
‫‪11.4.2013‬‬
‫‪17.4.2013‬‬
‫‪24.4.2013‬‬
‫‪1.5.2013‬‬
‫‪6.5.2013‬‬
‫‪12.5.2013‬‬
‫‪22.5.2013‬‬
‫‪28.5.2013‬‬
‫‪5.6.2013‬‬
‫‪10.6.2013‬‬
‫‪20.6.2013‬‬
‫‪25.6.2013‬‬
‫‪2.7.2013‬‬
‫‪10.7.2013‬‬
‫‪14.7.2013‬‬
‫‪24.7.2013‬‬
‫‪1.8.2013‬‬
‫‪7.8.2013‬‬
‫‪14.8.2013‬‬
‫‪21.8.2013‬‬
‫‪29.8.2013‬‬
‫‪2.9.2013‬‬
‫‪11.9.2013‬‬
‫‪17.9.2013‬‬
‫‪2.10.2013‬‬
‫‪9.10.2013‬‬
‫‪15.10.2013‬‬
‫‪22.10.2013‬‬
‫‪30.10.2013‬‬
‫‪6.11.2013‬‬
‫‪12.11.2013‬‬
‫חוות לכיש גשר הרצל מרכז צפרות נקז בזק‬
‫‪21,000‬‬
‫‪5,500‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪2,300‬‬
‫‪1,900‬‬
‫אין גישה‬
‫‪16,000‬‬
‫‪2,800‬‬
‫אין גישה‬
‫‪800‬‬
‫‪20‬‬
‫אין גישה‬
‫‪420,000‬‬
‫‪27,000‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2,800‬‬
‫‪110‬‬
‫‪100‬‬
‫‪2,600‬‬
‫‪260‬‬
‫‪50‬‬
‫‪38,000‬‬
‫‪580‬‬
‫‪170‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪10‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1,400,000 54,000‬‬
‫‪170‬‬
‫‪2,100,000 90,000‬‬
‫‪180,000‬‬
‫‪1,500‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5,200‬‬
‫‪410‬‬
‫‪110‬‬
‫‪2,600‬‬
‫‪110‬‬
‫‪40‬‬
‫‪4,800‬‬
‫‪240‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21,000‬‬
‫‪100‬‬
‫‪60‬‬
‫‪20‬‬
‫‪480‬‬
‫‪170‬‬
‫‪70‬‬
‫‪20‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪590‬‬
‫‪480‬‬
‫‪40‬‬
‫‪1,200‬‬
‫‪11,000‬‬
‫‪6,400‬‬
‫‪70‬‬
‫‪7,300‬‬
‫‪470‬‬
‫‪70‬‬
‫‪20‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪800‬‬
‫‪80‬‬
‫‪20‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪6,200‬‬
‫‪180‬‬
‫‪20‬‬
‫‪1,100‬‬
‫‪9,000‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1,200‬‬
‫‪1,800‬‬
‫‪120‬‬
‫‪30‬‬
‫‪800‬‬
‫‪150‬‬
‫‪210‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1,800‬‬
‫‪3,700‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪500‬‬
‫‪140‬‬
‫‪210‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2,600‬‬
‫‪6,100‬‬
‫‪40‬‬
‫‪70‬‬
‫‪650‬‬
‫‪150‬‬
‫אין גישה‬
‫‪10‬‬
‫‪700‬‬
‫‪410‬‬
‫אין גישה‬
‫‪10‬‬
‫‪6,000‬‬
‫‪1,200‬‬
‫אין גישה‬
‫‪10‬‬
‫‪32,000‬‬
‫‪1,200‬‬
‫אין גישה‬
‫‪30‬‬
‫‪150,000‬‬
‫‪240‬‬
‫אין גישה‬
‫‪10‬‬
‫‪3,800‬‬
‫‪1,200‬‬
‫אין גישה‬
‫‪70‬‬
‫‪24,000‬‬
‫‪490‬‬
‫אין גישה‬
‫‪720‬‬
‫‪3,300‬‬
‫‪130‬‬
‫אין גישה‬
‫‪170‬‬
‫‪4,500‬‬
‫‪300‬‬
‫אין גישה‬
‫‪10‬‬
‫‪820‬‬
‫‪40‬‬
‫אין גישה‬
‫‪90‬‬
‫שפך‬
‫גשר אורט‬
‫‪5,200‬‬
‫‪6,300‬‬
‫‪580‬‬
‫‪870‬‬
‫‪750‬‬
‫‪3,800‬‬
‫‪20‬‬
‫‪40‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪190‬‬
‫‪450‬‬
‫‪120‬‬
‫‪210‬‬
‫‪160‬‬
‫‪380‬‬
‫‪30‬‬
‫‪6‬‬
‫‪260,000 78,000‬‬
‫‪10‬‬
‫‪210‬‬
‫‪20‬‬
‫‪50‬‬
‫‪10‬‬
‫‪26,000‬‬
‫‪30‬‬
‫‪80‬‬
‫‪50‬‬
‫‪280‬‬
‫‪90‬‬
‫‪220‬‬
‫‪160‬‬
‫‪330‬‬
‫‪130‬‬
‫‪100‬‬
‫‪70‬‬
‫‪80‬‬
‫‪130‬‬
‫‪2,800‬‬
‫‪170‬‬
‫‪320‬‬
‫‪70‬‬
‫‪1,300‬‬
‫‪100‬‬
‫‪370‬‬
‫‪300‬‬
‫‪390‬‬
‫‪290‬‬
‫‪140‬‬
‫‪40‬‬
‫‪10‬‬
‫‪150‬‬
‫‪160‬‬
‫‪160‬‬
‫‪150‬‬
‫‪30‬‬
‫‪40‬‬
‫‪130‬‬
‫‪110‬‬
‫‪140‬‬
‫‪280‬‬
‫‪750‬‬
‫‪790‬‬
‫‪20‬‬
‫‪130‬‬
‫‪140‬‬
‫‪210‬‬
‫‪520‬‬
‫‪540‬‬
‫‪60‬‬
‫‪140‬‬
‫‪120‬‬
‫‪370‬‬
‫‪40‬‬
‫‪140‬‬
‫מצב בריאות הנחל‬
‫סיבות לעושר ושפיעות נמוכים של בע"ח במורד הנחל‪:‬‬
‫‪ .1‬מליחות גבוהה ומשתנה לאורך השנה (לא ייחודי רק לנחל לכיש)‪.‬‬
‫‪ .2‬אירועי זיהום ו\או דליפות מנקזים (נקז בזק!!!) שמשפיעים על‬
‫איכות המים בנחל‪.‬‬
‫‪ .3‬לחץ טריפה של דגי הגמבוזיה‪.‬‬
‫גמבוזיה‬
‫תזכורת ‪ -‬ניטור ביולוגי בנחל בשנת ‪2007‬‬
‫תאריך‬
‫אוקטובר ‪2007‬‬
‫מין הדג‬
‫גמבוזיה‬
‫חוות לכיש‬
‫‪42‬‬
‫גשר עץ‬
‫‪27‬‬
‫נקז בזק‬
‫אורט‬
‫‪12‬‬
‫שפך‬
‫‪108‬‬
‫שפיעות חסרי חוליות בנחל נמוכה מאד‬
‫‪ 25‬אוקטובר – זיהום גדול בנחל בעקבות תקלה במערכת הביוב‬
‫תאריך‬
‫נובמבר ‪2007‬‬
‫מין הדג‬
‫גמבוזיה‬
‫חוות לכיש‬
‫גשר עץ‬
‫נקז בזק‬
‫‪1‬‬
‫אורט‬
‫שפך‬
‫עלייה בעושר ושפיעות חסרי חוליות בנחל !!!‬
‫(מקור הנתונים‪ :‬גזית והרשקוביץ‪)2008 ,‬‬
‫מצב בריאות הנחל‬
‫סיבות לעושר ושפיעות נמוכים של בע"ח במורד הנחל‪:‬‬
‫‪ .1‬מליחות גבוהה ומשתנה לאורך השנה (לא ייחודי רק לנחל לכיש)‪.‬‬
‫‪ .2‬אירועי זיהום ו\או דליפות מנקזים (נקז בזק!!!) שמשפיעים על‬
‫איכות המים בנחל‪.‬‬
‫‪ .3‬לחץ טריפה של דגי הגמבוזיה‪.‬‬
‫‪ .4‬מורכבות בית הגידול נמוכה – צמחייה‪ ,‬אבנים‪ ,‬תנאי זרימה‪...‬‬
‫גדה צפונית במורד האפנדיקס בנחל קישון‬
‫(צילום‪ :‬אביטל גזית‪)31.05.07 ,‬‬
‫מצב בריאות הנחל‬
‫סיבות לעושר ושפיעות נמוכים של בע"ח במורד הנחל‪:‬‬
‫‪ .1‬מליחות גבוהה ומשתנה לאורך השנה (לא ייחודי רק לנחל לכיש)‪.‬‬
‫‪ .2‬אירועי זיהום ו\או דליפות מנקזים (נקז בזק!!!) שמשפיעים על‬
‫איכות המים בנחל‪.‬‬
‫‪ .3‬לחץ טריפה של דגי הגמבוזיה‪.‬‬
‫‪ .4‬מורכבות בית הגידול נמוכה – צמחייה‪ ,‬אבנים‪ ,‬תנאי זרימה‪...‬‬
‫‪ .5‬השפעות שליליות מקרקעית הנחל (בוצה) בעיקר באירועים‬
‫שיטפוניים‪.‬‬
‫נקז בזק‬
‫• נדרשת חסימה מוחלטת של זיהומים שמגיעים מניקוז‬
‫השטח העירוני ו‪/‬או התעשייתי דרך נקז בזק אל הנחל‪.‬‬
‫• לחילופין‪ ,‬לבדוק אפשרות של פתרון להסטת נקז בזק‬
‫מנחל למערכת הביוב העירונית‪.‬‬
‫• מקור מים חלופי אופציונאלי מהמעלה – קולחים שלישוניים‬
‫‪ .1‬נדרשים קולחים באיכות גבוהה‬
‫‪ .2‬תחרות מול צרכנים אחרים (חקלאות‪)...‬‬
‫‪ .3‬נדרש מאגר תפעולי שיאפשר פתרון בעת תקלה במט"ש‬
‫תודה רבה על ההקשבה‬
‫תחנת השפך‬
‫המעגנה‬
‫‪‬המקום נחפר באמצע שנות ה‪ 90 -‬כדי לשמש לעגינה של סירות‪ ,‬אולם‬
‫בשל מצב הנחל התפקיד שיועד למעגנה נזנח‪.‬‬
‫‪‬בעבר התמלא במי שיטפונות‪ ,‬נגר עילי ואירועי זיהום‪ ,‬והפך למקווה‬
‫מים עונתי‪ .‬בסוף שנת ‪ 2012‬הוסט אליו צינור נקז בזק‪ ,‬והמעגנה‬
‫מקבלת בעיקר מי תהום גבוהים‪ .‬בית הגידול שינה את אופיו והפך למאגר‬
‫מים קבוע‪.‬‬
‫‪‬השנה נדגם לראשונה ונמצא שזהו בית הגידול העשיר ביותר בחסרי חוליות‬
‫אקוואטים!‬
‫‪‬החברה להגנת הטבע עורכת תצפיות בנקודה זו מאז ‪ .2007‬השנה‪ ,‬כנראה‬
‫בערבות השינוי‪ ,‬חלה עלייה במספר מיני הציפורים‪ ,‬בכמות הפרטים‪ ,‬באחוז‬
‫הצלחת הקינון ובהופעת מינים שלא נראו קודם לכן (יואב פרלמן – מידע‬
‫בע"פ)‪.‬‬
‫מליחות וחמצן מומס‬
‫‪ ‬השנה חל היפוך מוקדם מהצפוי של גרדיאנט המליחות בנחל‪.‬‬
‫‪ ‬מליחות המים במורד נחל לכיש מושפעת משמעותית מהגאות והשפל בים‬
‫ומכך שאין זרימה קבועה של מים מהמעלה‪.‬‬
‫‪ ‬כפי הנראה קיים גרדיאנט מליחות בעמודת המים – המליחות הולכת ועולה‬
‫עם הירידה בעומק העמודה‪ .‬באופן כללי‪ ,‬חסר מודל מליחות שנתי במורד‬
‫הנחל‪.‬‬
‫‪ ‬ריכוזי החמצן המומס שנמדדו היו מעל רוויה‪ .‬תוצאות דומות נמצאו גם‬
‫בדיגומים קודמים‪ .‬מומלץ לבצע בדיקת חמצן יממתית במשך ‪ 24‬שעות‬
‫כדי לקבל את משרעת החמצן לאורך כל היום‪ .‬נקודת המינימום היא‬
‫בשעות הלילה ומוקדם בבוקר‪.‬‬
‫אמוניה לא מיוננת (‪)NH3‬‬
‫בארה"ב ההמלצה לקריטריון אקוטי וכרוני לאמוניה לא מיוננת (‪)NH3‬‬
‫במים מלוחים היא ‪ 0.233‬ו‪ 0.035 -‬מג"ל‪ ,‬בהתאמה (‪.)USEPA, 1989‬‬
‫בפרסום זה נאמר שאורגניזמים המאכלסים מים מלוחים לא ייפגעו‬
‫במידה ולא יעלה הריכוז הממוצע של ארבעה ימים על ‪ 0.035‬מג"ל יותר‬
‫מפעם אחת כל שלוש שנים בממוצע‪ ,‬ובמידה והריכוז הממוצע של שעה‬
‫אחת לא יעלה על ‪ 0.233‬מג"ל יותר מפעם אחת כל שלוש שנים‬
‫בממוצע (‪.)USEPA, 1989‬‬
‫תחנת חוות לכיש (‪)08:30‬‬
‫תחנת גשר אורט (‪)12:15‬‬
‫תחנת השפך (‪)13:00‬‬