ללא כותרת שקופית

Download Report

Transcript ללא כותרת שקופית

‫טיפול בחרדות באמצעות תנועות עיניים‬
‫טיפול ממוקד וקצר מועד‬
‫• ‪E. m.d.r.‬‬
‫• ‪Eye movement‬‬
‫‪desensitization‬‬
‫‪and reassessment‬‬
‫עיבוד מחדש והקהייה שיטתית‬
‫באמצעות תנועות עיניים‬
‫• שיטת טיפול קצר וממוקד‬
‫• מתאים להפרעות שונות‬
‫של הפרעות חרדה ‪:‬‬
‫• פחדים‪ .‬פוביות‪ .‬חוויות‬
‫וזכרונות טראומטיים‪.‬‬
‫חרדות ביצוע‪ .‬התקפי‬
‫חרדה‪.‬‬
‫באיזה מצבים זה אפקטיבי‬
‫• תגובת קרב‪ ,‬מצבים פוסט‬
‫טראומטיים‪ ,‬התעללות‬
‫מינית או פיזית‪ ,‬תאונות‬
‫דרכים‪,‬‬
‫• פחד טיסה‪ ,‬פחד נהיגה‪,‬‬
‫פחד ממקומות סגורים או‬
‫פתוחים‪ ,‬פחד מחיות‪ ,‬פחד‬
‫ממבחנים‪.‬‬
‫• הפחתת לחץ והפרעות‬
‫דיסוציאטיביות‪.‬‬
‫איך זה עובד?‬
‫• מהלך הטיפול מרכב מהזכרות באירוע או במחשבה‬
‫הטורדנית – נגיעה בסוג המחשבות סביב אותם אירועים‬
‫והשפעתם על תפיסת העצמי וניסיון לעצב צורת הסתכלות‬
‫חדשה על כל אלה יחד‪.‬‬
‫• כל זאת תוך שימוש בתנועות עיניים מהירות מונחות ע"י‬
‫המטפל‪.‬‬
‫• דרך קוגניטיבית ליצור תגובה מוחית ייחודית היוצרת‬
‫אינטגרציה בין צד ימין של המוח וצידו השמאלי‪.‬‬
‫המוח‬
‫המיספירה ימנית‬
‫המיספירה שמאלית‬
‫הזיכרון הטראומטי נחקק‬
‫בצד ימין שאינו ורבלי ולכן יכולת וורבלית והבנה סמנטית‬
‫המידע נחקק באופן‬
‫אינטואיטיבי ולא מודע‬
‫למי שייכות זכויות היוצרים?‬
‫• השיטה פותחה באקראי ע"י ד"ר פרנסין שפירו‬
‫ב‪ 1987‬וקיבלה הכרה רשמית ב‪.1989‬‬
‫• הנסיונות להסבר השיטה מבוססים על הנסיון להבין‬
‫את מנגנון הטראומה‬
‫• כאשר אדם מוטרד מאוד או חווה חוויה קשה מאוד‬
‫– רגע אחד של החוויה נשאר "קפוא בזמן"‪.‬‬
‫היזכרות ברגע הקפוא הזה קשה כהתנסות עצמה‪.‬‬
‫ארוע תקוע‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המראות‪ ,‬הקולות‪ ,‬הריחות‬
‫והתחושות לא משתנים‪,‬‬
‫והם בעלי השלכות קשות‬
‫על חיי היום יום‪.‬‬
‫" אני יודע שזה נגמר‪ ,‬אך‬
‫אני לא מרגיש שזה‬
‫נגמר‪"..‬‬
‫"כאילו זה קורה עכשיו‪"..‬‬
‫נתק בין רגש להגיון‪.‬‬
‫מעט על טראומה‬
‫• בחלומות ‪ – rem‬נצפית תנועת עיניים –‬
‫אינטגרציה של מידע דרך חלומות‪.‬‬
‫• טראומה בדרך כלל גורמת להפרעה בשינה – דבר‬
‫המונע וקוטע חלימה מסודרת‪.‬‬
‫• תנועת עיניים יכולה ליצור את הקשר בין גרוי‬
‫לזיכרון‪.‬‬
‫כיצד פועל המוח‬
‫גרוי ‪-----------------------‬בלוטת התלמוס( ממוקמת בחלק‬
‫האחורי של המוח)‬
‫נאוקורטקס‬
‫אמיגדלה‬
‫• מטפלת באינפורמציה הקשורה‬
‫להשרדות או איום על האורגניזם‬
‫• חלק שהתפתח מאוחר יותר במוח‬
‫• פועלת בדרך שונה להגן על עצמנו‬
‫• התפתחות אבולוציונית מדהימה‬
‫אחראית למערכת הבחירות שלנו‬
‫• פייט אור פלייט ‪ -‬תקוף או ברח‬
‫• פועלת באופן הרבה יותר איטי‬
‫• מנגנון מהיר שעיקרו פולסים‬
‫חשמליים ושחרור כימיקלים‬
‫והורמונים לגוף‬
‫• מעבדת אינפורמציה ובוחנת‬
‫אפשרויות שונות מתוך תבניות‬
‫ידועות ומייצרת תבניות חשיבה‬
‫חדשות‬
‫מידע זורם‬
‫– בלוטת התלמוס משגרת את המידע הן לאמיגדלה והן‬
‫לקורטקס‬
‫• המידע המשוגר לקורטקס מגיע בצורת תבניות‪:‬‬
‫תבנית מרחבית‬
‫תבנית זמן‬
‫ותבנית משמעות‬
‫• התבניות מגיעות לקורטקס ולנאוקורטקס ושם הן‬
‫עוברות זיהוי ועיבוד בשכבות שונות‪.‬‬
‫מחפשים תבנית‬
‫• זיהוי התבנית מאפשר את התאמתה לשיכבה‬
‫מסוימת במוח‪.‬‬
‫• חוסר זיהוי דורש אינפורמציה נוספת בצורת תבנית‬
‫נוספת המשוגרת מהתלמוס עד לזיהוי סופי‪.‬‬
‫• יתכן גם זיהוי לא נכון רק בהתאם לחלק מהתבנית‬
‫וניצול לא מספק של תהליך זיהוי התבניות‪.‬‬
‫מרחבית‬
‫זמן‬
‫תחושה ורגש‬
‫מידע הסטורי‬
‫צורה נפח ומיקום במרחב‬
‫מהירות‪ ,‬תנועה‪ ,‬עבר הווה עתיד‬
‫צבע‪,‬ריח‪ ,‬תדר מגע‪ ,‬נוחות‪ ,‬טווח רגשות‬
‫מערכת המידע ההסטורית‪ ,‬כפרט‪,‬‬
‫כקבוצה וקולקטיב‬
‫אמונות‬
‫מערכת האמונות האישית והקולקטיבית‬
‫ערכים‬
‫מערכת הערכים האישית והקולקטיבית‬
‫חוסר הלימה והלם‬
‫• התבנית נזקקת לאינטגרציה של מרבית השכבות‬
‫בצירים האופקיים והאנכיים‬
‫• חוסר הלימה בין השכבות או חוסר הלימה בין‬
‫הזיהוי בקורטקס והאמיגדלה מייצרת את רגע‬
‫הקטיעה והקפיאה בזמן – הוא רגע התרחשות‬
‫הטראומה או המחשבה הטורדנית‪.‬‬