מצגת סיכום של פרויקט

Download Report

Transcript מצגת סיכום של פרויקט

‫שמות חברי הקבוצה‪ :‬יאנה טחמן‪ ,‬דורה ברונשטיין‬
‫ודיאנה דולגופולסקי‪.‬‬
‫בית ספר‪ :‬מקיף ה' "אמית" ב"ש‬
‫מנחה‪ :‬אמיר ברנט‪ ,‬מרכז אילן רמון אוניברסיטת‬
‫דוד בן גוריון‬
‫מטרת הניסוי‬
‫מטרת עבודתנו היא להשוואת בין גילם של הצבירים ‪ M2‬ו‪ M35 -‬ע"י‬
‫בניית דיאגרמת ‪ HR‬לצבירים אלו ‪ ,‬ובדיקת מיקומם על הדיאגרמה‬
‫הספרותית‪.‬‬
‫‪M2‬‬
‫‪M35‬‬
‫הארה של כוכב‬
‫•‬
‫הארה של כוכב (‪ )luminosity‬היא כמות אנרגיית האור שהוא מקרין בשנייה אחת‪.‬‬
‫•‬
‫הארתו של כוכב תלויה בטמפרטורה שעל פני הכוכב ובשטח פניו של הכוכב‪ .‬כוכב בעל‬
‫רדיוס גדול יותר יקרין יותר אנרגיה מאשר כוכב בעל רדיוס קטן עם אותה טמפרטורה‪.‬‬
‫‪L  2R 2T 4‬‬
‫הארה‬
‫טמפרטורה‬
‫קבוע סטפן‬
‫בולצמן‬
‫‪5.670×10-8‬‬
‫רדיוס כוכב‬
‫בהירויות הכוכבים‬
‫‪ .‬בהירות נראית (‪.)apparent magnitude‬‬
‫מסומנת באות ‪. m‬זוהי עוצמת האור של‬
‫כוכב כפי שהיא נמדדת מכדור‪-‬הארץ (דרך‬
‫העין או טלסקופ)‬
‫‪I  T 4‬‬
‫‪L  I * 2R 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2R 2‬‬
‫*‪F  L‬‬
‫‪m  2.5 log(F )  const‬‬
‫בהירות מוחלטת (‪.)absolute magnitude‬‬
‫את הבהירות המוחלטת מסמנים באות‬
‫‪ ,M‬והיא גודל המבטא את עוצמת האור‪.‬‬
‫היא דרגת בהירות אילו כוכב היה עומד‬
‫במרחק של ‪ 10‬פרסק מאיתנו‪.‬‬
‫) ‪M  m  5  5 log(d‬‬
‫שלבי התפתחות הכוכב‬
‫מהלך התפתחות של כוכבים בגדלים שונים‪ ,‬ולמה הם הופכים בכל שלב ושלב בחייהם‪:‬‬
‫דיאגרמת ‪HR‬‬
‫בהירות‬
‫מוחלטת‬
‫כוכבים ממוינים בסדרה‬
‫הראשית על פי‪:‬‬
‫מסתם‪ ,‬בהירותם‬
‫והטמפרטורה שלהם‪.‬‬
‫מפתח הצבעים מודד הבדל בפליטת הקרינה באורכי גל שונים‬
‫באמצעות מסנן ‪B‬ו‪V-‬‬
‫קרינת גוף שחור‬
‫כדי להעריך טמפרטורה של כוכב מתייחסים אליו כאל גוף קורן אידיאלי‪-‬גוף שחור‪.‬‬
‫צבע אור אשר נפלט מגוף מסוים תלוי בטמפרטורה שלו‪.‬‬
‫חוק וין מבטא את אורך הגל המקסימלי כפונקציה של טמפרטורה‪.‬‬
‫קבוע פרופורציונאלי‬
‫השווה ל‪0.2897 -‬‬
‫‪B‬‬
‫‪‬‬
‫‪T‬‬
‫‪max‬‬
‫חוק סטפן בולצמן מבטאת את עוצמת הקרינה ליחידת שטח ליחידת זמן‪:‬‬
‫‪I  T 4‬‬
‫קבוע סטפן‬
‫בולצמן‬
‫‪5.670×10-8‬‬
‫ניתן לתאר בצורה גרפית את עוצמת הקרינה הנפלטת ליחידת שטח ליחידת‬
‫זמן מפני גוף שחור בטמפרטורות שונות‪:‬‬
‫‪Lamda‬‬
‫קרינת גוף שחור‬
‫‪7.‬‬
‫‪8E‬‬
‫‪-0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7.‬‬
‫‪2E‬‬
‫‪-0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6.‬‬
‫‪6E‬‬
‫‪-0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪0.‬‬
‫‪00‬‬
‫‪00‬‬
‫‪00‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5.‬‬
‫‪4E‬‬
‫‪-0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪4.‬‬
‫‪8E‬‬
‫‪-0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪4.‬‬
‫‪2E‬‬
‫‪-0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3.‬‬
‫‪6E‬‬
‫‪-0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪0.‬‬
‫‪00‬‬
‫‪00‬‬
‫‪00‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.‬‬
‫‪2E‬‬
‫‪-0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪6E‬‬
‫‪-0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪0.‬‬
‫‪00‬‬
‫‪00‬‬
‫‪00‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1200000‬‬
‫‪1000000‬‬
‫טמפרטורה‬
‫‪I‬‬
‫‪800000‬‬
‫‪600000‬‬
‫‪400000‬‬
‫‪200000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪6000‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪8000‬‬
‫‪7000‬‬
‫‪10000‬‬
‫‪9000‬‬
‫כאשר ‪:‬‬
‫‪ [j*s] h =6.63*10-34‬קבוע פלאנק‬
‫‪ ]m*s-1[ C=3*108‬מהירות האור‬
‫‪ [j*k-1[ K=1.38*10-23‬קבוע בולצמן‬
‫צבירים‬
‫ישנם אזורים בשמים שבהם יש צפיפות של כוכבים גדולה יותר מאזורים אחרים‪-‬‬
‫קבוצה כזו נקראת צביר כוכבים‪ .‬גודל הצביר יכול לנוע בין עשרות למיליוני כוכבים‪,‬‬
‫כאשר הכוכבים בו קשורים זה לזה בהשפעת כוח הכבידה הדדי‪ .‬ישנם שני סוגים של‬
‫צבירי כוכבים‪ :‬כדוריים ופתוחים‪.‬‬
‫צבירים פתוחים‪ -‬צעירים ויש בהם כמה מאות כוכבים‪.‬‬
‫צבירים כדוריים‪ -‬צפופים ויש בהם מיליארדי כוכבים ותיקים‬
‫קצת על הצבירים איתם עבדנו‪...‬‬
‫‪M35‬‬
‫‪M2‬‬
‫*נמצא במרחק ‪ 2800‬שנות אור מאיתנו‪.‬‬
‫*נמצא במרחק של ‪ 37500‬שנות אור מאיתנו‪.‬‬
‫*בהירותו הנראית היא ‪. 5.5‬‬
‫*בהירותו הנראית של צביר זה הוא ‪. 7.5‬‬
‫*צפיפות של צביר זה הוא כ‪ 6.21 -‬כוכבים לכל פרסק‪.‬‬
‫*צביר זה מכיל כ‪ 150,000-‬כוכבים והוא אחד הצבירים‬
‫הכדוריים העשירים ביותר‪.‬‬
‫* גיל הצביר הוא כ‪ 100-‬מיליון שנים‪.‬‬
‫* גילו המוערך הוא כ‪ 13-‬מיליארד שנים‪.‬‬
‫מהלך הניסוי‬
‫מכשירי מדידה‪:‬‬
‫טלסקופ קאטאדיאופטרי המכיל מראות ועדשה‪.‬‬
‫יתרונותו היא ביכולת ליצור חדות גבוהה בכל שדה הראיה‪.‬‬
‫האיור הבא מתאר את מסלול קרני האור בטלסקופ זה‪:‬‬
‫מסננים‪RED, BLUE, -‬‬
‫‪ VISUAL‬ו‪GREEN‬‬
‫מצלמת ‪- CCD‬במצלמה ישנו חיישן‬
‫המכיל תאים פוטואלקטריים אשר‬
‫קולטים אור והופכים אותו לזרם חשמלי‪.‬‬
‫מהלך הניסוי‬
‫לפני תחילת הניסוי מכיילים את התמונות שצולמו על מנת להסיר מהם את המידע‬
‫הפגום ולאפשר עיבוד נתונים בצורה מדויקת יותר‪.‬‬
‫הכיול ועיבוד הנתונים מבצעים באמצעות קבצי ‪ dark, flat‬ו‪bias -‬בתוכנה‬
‫‪.MaxImDL‬‬
‫‪-Bias‬תפקידה היא לטפל באי אחידויות בתמונה‪.‬‬
‫‪-dark‬מורידות את רעש התרמי הנוצר ב‪CCD‬‬
‫‪- flat‬להיפטר מההפרעות האופטיות בצילום הנגרמות מלכלוך וסריטות‪.‬‬
‫ניסוי ראשון‪:‬‬
‫מטרת ניסוי זה היא להשוואות מבחינה כמותית את ערכי הבהירויות הנראות של‬
‫הכוכבים השונים כפי שמוצגים בתוכנות שונות עם הנתונים הספרותיים אשר לקוחים‬
‫מ ‪ , Aladdin Astronomy‬ולהסיק איזה תוכנה מדויקת יותר ומהי יכולת הדיוק‪.‬‬
‫‪ .1‬בחירת ‪ 20‬כוכבים מצביר ‪ M35‬ממסנן ‪ B‬ומציאות בהירותו הנראית ממסד‬
‫הנתונים‪.‬‬
‫‪ .2‬בחירת אותם ‪ 20‬הכוכבים מתוכנה ‪ SUBARO‬וחישוב בהירתם הנראית לפי‬
‫הנוסחא ‪m=-2.5log (L) +const: :‬‬
‫כנ"ל לגבי התוכנה ‪MaximDL‬‬
‫תוצאות הניסוי‪:‬‬
‫• הגרף שהתקבל מתוך ניסוי זה‪:‬‬
‫השוואת ערכים בין התוכנות‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫)‪m(aladin)-m(maxim dl‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪m(aladin)-m(subaro‬‬
‫‪-0.5‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪-1.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪22 21 20 19 18 17 16 15 14 13 12 11 10 9‬‬
‫מסקנות‬
‫מסקנות מהניסוי ‪:1‬‬
‫מהניסוי הראשון‪ ,‬אנו למדים כי התוכנה ‪ Subaro‬מדויקת יותר מהתוכנה‬
‫‪ ,MaxImDL‬כיוון שהיא קרובה יותר לערכים הספרותיים אשר לקוחים ממסד‬
‫הנתונים ‪ .Aladdin astronomy‬כיוון של‪ MaxImD‬ישנם סטיות מרובות יותר מ‬
‫‪.Subaro‬‬
‫ניסוי שני‪:‬‬
‫מטרת ניסוי זה הוא לבנות דיאגרמת ‪ HR‬לצבירים בהם אנו עובדים במטרה‬
‫לדעת את מיקומם על הסדרה הראשית‪ ,‬לאפשר השוואה בין צבירים וגילם‪.‬‬
‫‪ .1‬בחרנו להשתמש במספר כוכבים (בין ‪ 20‬ל‪ 30-‬כוכבים) מתוך הצביר‪ ,‬אשר אותם‬
‫מצאנו דרך התוכנה ‪SUBARO‬דרך מסנן ‪ B‬ו‪,V -‬‬
‫‪ .2‬לאחר שהוצאנו את המידע הנחוץ מכל מסנן‪ ,‬חישבנו את בהירותם הנראית‪.‬‬
‫‪ .3‬בנינו את דיאגרמת ‪ HR‬באמצעות בהירות הנראית של הכוכבים במסנן ‪V‬‬
‫כפונקציה של ‪.B-V‬‬
‫מסנן ‪B‬‬
‫מסנן ‪v‬‬
‫תוצאות הניסוי ‪2‬‬
‫‪M35‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪MB-MV‬‬
‫‪-0.2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-0.4‬‬
‫‪-0.6‬‬
‫‪-0.8‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪MV‬‬
‫‪3‬‬
‫תוצאות הניסוי ‪2‬‬
‫‪M2‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13.5‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14.5‬‬
‫‪15.5‬‬
‫‪16‬‬
‫‪16.5‬‬
‫‪17‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪mb-mv‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪mv‬‬
‫‪15‬‬
‫מסקנות‬
‫• מסקנות מניסוי ‪:2‬‬
‫מהניסוי השני‪ ,‬אנו יכולות לראות ע"פ הגרף שקיבלנו‪ ,‬כיצד ממוקמים הכוכבים על‬
‫הסידרה הראשית ובאיזה מהלך חייהם הם נמצאים‪ .‬מתוך מסקנתנו עולה כי‬
‫הצביר ‪ M35‬הנמצא על הסדרה הראשית צעיר יותר מהצביר ‪ ,M2‬אשר ממוקם‬
‫מעל לסדרה הראשית‪-‬בענף הענקים‪ ,‬כיוון נמצא בסוף חייו‪.‬‬
‫‪M35‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪MB-MV‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪M2‬‬
‫‪13‬‬
‫‪-0.5‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪13.5‬‬
‫‪14‬‬
‫‪1‬‬
‫‪14.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪MV‬‬
‫‪3‬‬
‫‪15.5‬‬
‫‪16‬‬
‫‪16.5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪17‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪mb-mv‬‬
‫‪0‬‬
‫‪mv‬‬
‫‪15‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪" .1‬המדריך לקוסמוס"‪-‬לקסיקון דביר לאסטרונומיה ‪ /‬ג'ון גריבין‬
‫‪ .2‬היקום‪ " -‬יסודות האסטרופיזיקה ‪ /‬מאיר מידב‬
‫‪" .3‬מקצה השמיים‪ -‬מבוא לאסטרונומיה"‪ ,‬כרך א' ‪ /‬אליה ליבוביץ' ועודד רגב‬
‫‪http://astroclub.tau.ac.il/publications/galileo/200701.pdf .4‬‬
‫‪" .5‬אנציקלופדיית אביב"‪ -‬הוצאה לאור שנת ‪ ,1994‬עורך עמי שמיר‪.‬‬
‫‪http://www.seds.org/messier/m/m002.html .6‬‬
‫‪Aladin -http://www.cdsweb.u-strasbg.fr .7‬‬
‫‪MaxImDL -http://www.cyanogen.com .8‬‬