הים התיכון – מה הבעיה
Download
Report
Transcript הים התיכון – מה הבעיה
הים התיכון
מה הבעיה ?
ומה אפשר או עושים לשמירתו.......
הים התיכון:
קשר מזין מן האוקיינוס האטלנטי ומן הים השחור
5נהרות גדולים מוסיפים מי נגר :נילוס ,אקסו ,פו ,רון ,אברו .ועוד קטנים...
אקלים חמים,רמת אידוי גבוהה,קצב תחלופה איטי ( 80שנה ~)= ים אוליגוטרופי
20 - 15מדינות
150מיליון תושבים קבועים ,בשנת ~2000
150מיליון תיירי שמש יותר ויותר בכל שנה.
מאוכלס לאורך כל החופים מראשית הציביליזציות,
בולט העומס ב 3000השנים האחרונות ...וב 200האחרונות.
נמלים,ערים,דייגים ,יאכטות ,תיירות ,זיהומים 30 % ,,,מנפח הובלת
התחבורה והמסחר הימי,ובעיקר מן הנפט הגולמי .
תוצאות:
זיהומים אנתרופוגניים:
שפכים תעשייתיים
מתכות כבדות
שפכים ביתיים
וביוב בלתי מטופל
פסולת הנזרקת בחופים
כריה מאסיבית של זיפזיף
וחול
בניה על קו החוף
זיהומי ספנות:
זיהומי דלק
דליפות נפט
ממיכליות
מי שיפוליים
ומי נטל מזוהמים
זיהום בTBT
שינויים במערכת
האקולוגית :בגלל
בעיות דייג יתר
ופלישות מינים זרים
ההגירה
הלספסיאנית
זיהום תעשייתי
איור .5.2.2.16
זיהום ים
ממקורות
שונים
צב ים שבלע שקית נילון
ניקוי קורמורן מנפט לאחר אסון המכלית אקסון ולדז
באלסקה
כלב ים שהסתבך ברשת
לוטרת ים מכוסה נפט
בענייני המינים הלספסיאנים:
איור .5.2.2.13הגירה לספסית :החץ מראה את הכוון העיקרי של מעבר יצורים מים סוף (הממלכה הזואוגאורפית של
האוקינוס השקט) לים תיכון (הממלכה האטלנטית) .עיקר ההתנחלות של מינים ים סופיים מתרחש באגן הלוונט ,אך
מספר יצורים הגיעו גם רחוק יותר ,עד לסיציליה.
הים התיכון
אגן הלוונט
ים סוף
הים התיכון "מוצף" כיום במינים שונים של
דגים ורכיכות שהגיעו דרך תעלת סואץ למרחביו הריקים יחסית .בקישור :
www.ciesm.org/atlasתוכלו למצוא רשימות השמות ( 99מיני דגים) ואת השנה
(עד )2004בה זוהה כל מין שהגיע ,היכן התבסס והתיישב – כדאי לעבור לדפדף קצת..
זהו למשל מרחב המחיה החדש של הברקן האדום שראינו בין הסלעים בשונית של המצפה התת-
ימי באילת....
http://www.ciesm.org/atlas/Sargocentronrubrum.php
איור .5.2.2.21למעלה :שדה של אלמוגי עומק לאחר
שעברה על פניו רשת מכמורת.
למטה :מימין -קרקעית הים מכוסה באלמוגים
וספוגים הנותנים לה מבנה תלת-מימדי.
משמאל – אותו האזור לאחר "חריש" של מכמורתן
דייג טונות בשיטת ה ,Purse Seine -שהייתה מקובלת בסיציליה ומערב הים התיכון.
הסירה מקיפה ברשת את להקת הטונות ואז סוגרת את הרשת מלמטה ומושכת אותה עם
הטונות הלכודות אל הסירה .כאשר איתור הטונות נעשה באמצעות התמקדות על להקת ענק,
גם הדולפינים הנלווים אליה נלכדים ברשת
בגלל הלחץ והדמיון לטונות -רבים שלמו בחייהם
זיהום בTBT
•
•
•
•
הצבע שנועד למנוע צמיחת צמדת –ים ,התברר כגורם להפרעות גנטיות במינים
רבים.
אחרי שהתברר כי בגללו נפגע יבול האויסטרים בצרפת ,מכיוון שהשינוי גרם
לגידול בעובי הקסוות של הצדפות על חשבון הגוף הנאכל ונוצר נזק כלכלי ברור,
נאסר השימוש בצבעים המכילים TBTעל כלי שייט קטנים והיכן שהוא נאכף –
האוכלוסיות התאוששו ...במארינות בישראל אפשר לראות את פגיעתו הרעה
בשינוי המין בנקבות של החלזונות ממיני הארגמוניות.
ה TBTגורם לעלייה בריכוז הטסטוסטרון (הורמון המין הזיכרי) ולכן לגידול של
אברי מין זכריים תופעה הנקראת אימפוסקס.
איור .5.2.2.17תופעת האימפוסקס:
נקבת חילזון שנחשפה לזיהום
TBTוגידלה איבר מין זכרי ,מצוין
בחץ.
Herzelia
H. trunculus
Tel-Aviv
S. haemastoma
H. trunculus
TBT
200
S. haemastoma
ריקמה)0
3000
איור .5.2.3.3זיהום ב TBT -ברקמת חלזונות ארגמניים (ריכוז TBTבננוגרמים לגרם
והתבטאותו בתופעת האימפוסקס סביב המרינה הוותיקה בתל-אביב והחדשה בהרצליה.
2000
1500
(מדד ה RPSI -מתאר את היחס באחוזים בין הגודל היחסי של איבר המין הזכרי בנקבות לעומת הזכרים) TOT
1000
1000
מרינה תל-אביב
מרינה הרצליה
DBT
ארגמנית אדומת-פה
ארגמון קהה-קוצים
ארגמנית אדומת-פה
ארגמון קהה-קוצים
500
0
6000
800
400
600
TBT
400
MBT 200
0
0.5
Herzelia
1 -1 -0.5
0.5
0
-1 -0.5
S. haemastoma
H. trunculus
4
2
Tel-Aviv
2
4
-2
0
200
0
0
1500 -2
0
S. haemastoma
H. trunculus
100
1000
DBT
200
Percent 500
RPSI
500
sub100
800
adults
0600
0
0.5
0
0.5
0
-0.5
-1
1
0.5
0
-1 -0.5
2
4
-2
0
4
0
2
MBT 400-2
Distance from the marina
)(km
entranceמפתח המרינה
המרחק בק"מ
-0.5
1 -1
0.5
-1 -0.5 0
4
2
0
-2
4
2
0
200
0
-2
פגיעות חמורות שאינן נראות בעין יום יומית:
•
•
•
השקעת מתכות כבדות בקרקעית הים( .כספית מכימיקלים -חיפה בנמל הקישון)
זיהום חופים בחיידקים נושאי מחלות ( הפטיטיס ,Bכולירה..,חוף בית ינאי ,חופי ת"א)
הרעלת מיני בע"ח ימים ע"י צבעי האוניות ( -TBTפגיעה באויסטרים ,ארגמונים וחלזונות
טורפים)
• הרעלה ע"י נוטריאנטים (חנקות וזרחן הנשטפים משיירי דישון דרך הנחלים לים,
גורמים להתרבות מהירה של אצות מיקרוסקופיות ,חילוקיות ,שפריחתן יוצרת קצף אדמדם
רעיל הגורם לתמותת דגים "גאות אדומה")
• המתת בע"ח בחנק ע"י זיהומים צפים (שיירי ניילון ויריעות פלסטיק)
(לאיזון האוניות בקווי משא ארוכים)
• העברת מינים זרים ע"י מי -נטל
•
•
שימוש יתר בדיג בלתי מבוקר
זיהום טרמי ע"י מי הקירור של תחנות כוח (כ 10מעלות מעל מי הים בסביבה)
.תמותת דגים
כתוצאה מהרעלה
בעת גאות אדומה.
גאות אדומה
בישראל
•
-פגיעות פיזיות בולטות:
הרס בתי גידול בגלל בניה בקו החוף
.אזור כריית חולות באשדוד
•
כריית חול וזיפזיף
•
בניית מרינות ושוברי גלים המהווים מחסום לתנועת החול בזרם החופי
•
הזרמת שופכין (מטוהרים ושאינם מטוהרים)
•
כתמי דלק ,שמן ודליפות נפט
מרינה הרצליה ,מבט מדרום
.השפעת מרינות על קו החוף .ניתן
לראות (בחץ) כיצד החופים הצפוניים
מצטמצמים ברוחבם (ניסיון להתגבר
בעזרת בניית משברי גלים)
מרינה תל אביב ,מבט מדרום
חקיקה ,אמנות ופעילות אפשרית:
• אמנת ברצלונה – 1976הראתה שאפשר וכדאי להגיע לפעילות משותפת,
עדיין עיקר הבעיה בחופים המזרחיים שהם גם הפגיעים יותר
(שלנו ושכנותינו ,יותר מלחמות ,פחות מודעות ממדינות השוכנות במערב הים)
אמנת MARPOLלבקרת זיהומים מספינות ,כללי בניית ספינות ומתקני נמל
מחייבים .הגבלות השימוש בצבעי , TBTהחלפת מי נטל וחובת ריקון מי
שיפוליים למתקני נמל מוסדרים
חוק הים הבינלאומי החדש ( :)1983הסדרת זכויות הניצול הכלכלי (בטווח 12מילין
מהחוף ו 200 -מילין ממנו) וחובת שמירה על מעברי הים והחוקים הבינלאומיים
נתנו בסיס לשמירה ,חקיקה ואכיפה של חוקים מקומיים
CITESהאמנה הבינלאומית למסחר במינים בסכנת הכחדה ולהגנתם.
ובענייני השמירה על העולם מפני ההתחממות הגלובלית :אמנת קיוטו והמשכיה....
ארגוני מתנדבים ופעילי מחקר עולמיים עיקריים:
• גרינפיס-
הארגון התחיל פעילותו באלסקה ובאוקיינוס השקט אך
כיום פעיל בכל העולם ומאד – בים התיכון.
http://www.greenpeace.org/israel/
• - WWFארגון שמירת חיות הבר העולמי ,פעיל מאד במדינות
מתפתחות ומנחה פעילים מקומיים בגיוס הציבור והממשל להגנת
בע"ח ושימור סביבות אקולוגיות.
• EARTHWATCH
http://www.earthwatch.org/
http://wwf.panda.org/
ארגונים מרכזיים בישראל:
• החברה להגנת הטבע
• רשות שמורות הטבע והגנים
•
•
•
•
•
אדם טבע ודין
פעולה ירוקה
מגמה ירוקה
אקואושיין
מחמל"י
ובישראל -כיצד התקדמה החקיקה ?
• איסור הכריה בחוף ,חול וזיפזיף ()1964
•
,למנוע חיסולם ולשמור על תחתית המצוק החופי ,
לא נאכף כמעט עד שנות ה.'90
במטרה לשמור על קוי החוף
מסמך מדיניות מי החופים ( : )1999קריאה לתיכנון וניהל משולב של פיתוח
החופים והסדרת השימושים בהם לטובת הציבור כולו ,ולא עפ"י לחצי יזמים ועיריות ...
לא עזר נגד ריבוי תוכניות המרינות ,והבניה של מלונות ומתחמי יוקרה בקו המים.
חוק החופים ( -)2004הגדיר רצועת 100מ' לרשות הציבור ,מגביל תנועת רכב בקו
החוף ,מבטיח חוף ציבורי פתוח,מבטיח מניעת בניה נוספת החוף אך אינו חל על תוכניות
שאושרו בעבר
איננו נאכף ברשויות רבות,
יש שיפור בזכות לחץ ציבורי ותקשורתי +,פעילות המשרד לאיכות הסביבה בשנים אחרונות.
חוק פיתוח בר-קיימא (מוצע):מטרתו להגן על זכותו של כל אדם ושל הדורות
הבאים כי פיתוחו של העולם וכל פעולותיה של מדינת ישראל וכל רשות מרשויותיה יהיו
לפי כלל הפיתוח בר-קיימא ,לתועלת כלל הציבור ולטובת הדורות הבאים.
נדחה בכנסת הנוכחית ע"י הרוב בקריאה טרומית וע"י הממשלה
למרות עמדת השר
שאלות הפיתוח בחופי ישראל רבות :
•
•
•
•
•
•
•
•
איך נפתח תיירות בחוף הבונים ?
ומה יהיה על המבצר בעתלית ?
מתקן הגז – בים או בחוף ?
כמה מרינות צריך בישראל ?
כמה מתקני התפלה ?
בכמה וכיצד להעלות את ייצור החשמל ?
האם והיכן יוכרזו שמורות טבע ימיות ?
מי ואיך ייהנו מן החוף ו"מבט אל הים"?
• כל אלו – לדיון במצגות שהכנתם והכינו בשנים שעברו