Transcript Umilta

Localization of Cognitive
Functions in the Brain
Does Allow One to
Distinguish Between
Psychological Theories
Carlo Umilta
‫השגות על הבסיס התיאורטי של‬
‫‪Coltheart‬‬
‫‪ ‬לא קל לקבוע האם תיאוריה מיוצגת ברמה‬
‫הפסיכולוגית בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬ההפרדה בין מחקרי לוקליזציה למחקרים‬
‫שמבחינים בין תיאוריות פסיכולוגיות מתחרות היא‬
‫מלאכותית‪.‬‬
‫מובאות שתי דוגמאות מתחום הקשב לשימוש‬
‫בלוקליזציה ובדימות תפקודי להבחנה בין‬
‫תיאוריות‪.‬‬
‫‪neglect‬‬
‫ממצא‪ :‬הזנחת צד מתרחשת‬
‫בשיעור גבוה הרבה יותר‬
‫בפגיעות פריאטליות ימניות‬
‫(הזנחת צד שמאל) מאשר‬
‫בפגיעות פריאטליות‬
‫שמאליות (הזנחת צד ימין)‪.‬‬
‫‪neglect‬‬
‫תיאוריות פסיכולוגיות‪:‬‬
‫‪ :Heliman ‬קיימים שני מנגנוני קשב‬
‫להפניית קשב ימינה ומנגנון יחיד‬
‫להפניית קשב שמאלה‪.‬‬
‫‪:Bisiach & Vallar ‬הגרידאנט של‬
‫ייצוג המרחב הינו תלול יותר‬
‫בהמסיפרה שמאל מאשר‬
‫בהמיספרה ימין‪.‬‬
‫‪ :Kinsborne ‬ה‪ bias-‬לקשב ימינה‪,‬‬
‫שנגרם ע"י המיספרה שמאל‪ ,‬חזק‬
‫יותר מה‪ bias-‬לקשב שמאלה‪,‬‬
‫שנגרם ע"י המיספרה ימין‪.‬‬
‫‪neglect‬‬
‫בדימות תפקודי נצפתה עליה באקטיבציה‬
‫פריאטלית בילטרלית בהפניית קשב ימינה ועליה‬
‫באקטיבציה פריאטלית ימנית בהפניית קשב‬
‫שמאלה‪.‬‬
‫ממצאי הדימות תומכים במודל של ‪.Heliman‬‬
‫‪Endogenous vs. Exogenous‬‬
‫‪attention‬‬
‫‪ ‬קשב אנדוגני‪ -‬מופנה למרחב בתהליכי‬
‫‪top-down‬‬
‫‪ ‬קשב אקסוגני‪ -‬נתפס על ידי גירוי בולט בתהליכי‬
‫‪bottom-up‬‬
‫האם מדובר במנגנון יחיד שיכול להיות מופעל‬
‫אנדונגנית ואקסוגנית או בשני מנגנונים נפרדים?‬
‫‪Endogenous vs. Exogenous‬‬
‫‪attention‬‬
‫‪Endogenous cue‬‬
‫פירוש סמנטי‬
‫‪Exogenous cue‬‬
‫סמן אנדוגני‬
‫רגישות לתדירות‬
‫הניבוי הנכון‬
‫רגישות להפרעה‬
‫רגישות לעומס‬
‫קוגניטיבי‬
‫סמן אקסוגני‬
‫סמן אקסוגני מביא תחילה להגברת הקשב לאזור במרחב‬
‫שהוא מסמן ובהמשך לאינהיביציה באזור זה‪.‬‬
Endogenous vs. Exogenous
attention
‫ כי אכן קיימות שתי מערכות‬,‫מדימות תפקודי עולה‬
:‫קשב נפרדות‬
dorsal parieto-frontal -‫ קשב אנדוגני‬
ventral parieto-frontal -‫ קשב אקסוגני‬
IPs/SPL
TPJ
(IPL/STG)
FEF
VFC
(IFg/MFg)
Corebtta & Shulman, 2002
‫‪Endogenous vs. Exogenous‬‬
‫‪attention‬‬
‫קיימות בעיות בפירוש התוצאות‪:‬‬
‫‪ ‬לעיתים הסמן ה"אקסוגני" הוא אינפורמטיבי לגבי מיקום‬
‫מרחבי‪ ,‬ואז הממצא המוחי שמתקבל הוא ערבוב של הפעלה‬
‫אקסוגנית ואנדוגנית‪.‬‬
‫‪ ‬יש צורך בפאזת האינהיבציה כדי לקבוע שאכן מדובר בגירוי‬
‫אקסוגני‪ .‬אך לא ניתן למדוד אינהיביציה בדימות תפקודי!‬
‫‪ ‬חפיפה בין הרשת שקשורה להפנית קשב מרחבית לרשת‬
‫שקשורה בסקאדות‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הדוגמאות מראות שניתן להשתמש‬
‫בדימות מוחי ובלוקליזציה להשוואה בין תיאוריות‬
‫פסיכולוגיות מתחרות!‬
‫חזרה לראשי‬