Transcript שירה ויעל 84 Kb

‫בצענו טרנספורמציה – החדרת פלסמיד משובט לתוך חיידקים ‪.‬‬
‫זרענו אותם על גבי מצעי ברירה‪.‬‬
‫כדי לזהות מי מהחיידקים שובט‪ ,‬עבדנו עם פלסמידים שיש להם שני סימני ברירה‪:‬‬
‫‪ )1‬גן המקנה עמידות לאמפיצילין‪ -‬מצע המזון מכיל אמפיצילין ‪.‬‬
‫‪ )2‬גן המקודד לאנזים ‪ β‬גלקטוזידז‪ -‬אנזים זה מפרק בטבע את דו הסוכר לקטוז ואנו‬
‫הוספנו למצע אנלוג ללקטוז‪ .X-GAL -‬תוצר הפרוק יהיה בצבע כחול‪.‬‬
‫חיידק שלא קלט פלסמיד כלשהו ימות כיוון שהוא חסר עמידות לאמפיצילין‪.‬‬
‫חיידק שקלט פלסמיד לא משובט יחיה כי יש לו עמידות לאמפיצילין וצבע המושבה‬
‫שתתפתח ממנו יהיה כחול כיון שהגן ל‪ β -‬יתבטא בצורה הנכונה (חלבון תקין)‪.‬‬
‫חיידק שקלט פלסמיד משובט יחיה כי יש לו עמידות לאמפיצילין ומצע המושבה‬
‫שתתפתח ממנו יהיה לבן‪ .‬הגן ל ‪ β‬גלקטוזידז לא יבוא לידי ביטוי‪ ,‬מכיוון שבפלסמיד‬
‫המקורי אתר ההכרה לאנזים ההגבלה הוא בתוך הגן ל‪.β -‬‬
‫(במקרים מועטים יהיו מושבות לבנות שלא קלטו פלסמיד‪ ,‬מקורן בחיידקים שקרתה‬
‫להם מוטציה המקנה עמידות לאמפיצילין)‪.‬‬
‫תמונה של אינקובטור‪ ,‬תמונות של צלחות‪ ,‬צנטרפוגה‪ ,‬אנחנו סופרות‪.‬‬
‫ממוצע מספר המושבות הכחולות והלבנות כתלות בסוג המצע‬
‫סוג מצע‬
‫מספר מושבות לבנות‬
‫מספר‬
‫מושבות‬
‫כחולות‬
‫‪LOG‬‬
‫מספר‬
‫מושבות‬
‫לבנות‬
‫‪ LOG‬מספר מושבות כחולות‬
‫‪LB‬‬
‫‪100000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪LBX10‬‬
‫‪100000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪LB+AMP+Xgal‬‬
‫‪71‬‬
‫‪59‬‬
‫‪1.851‬‬
‫‪1.771‬‬
‫‪LB+AMP+Xgal X10‬‬
‫‪273.5‬‬
‫‪222‬‬
‫‪2.437‬‬
‫‪2.346‬‬
‫‪LB+AMP+Xgal+IPT‬‬
‫‪G‬‬
‫‪35‬‬
‫‪LB+AMP+Xgal+IPT‬‬
‫‪G X10‬‬
‫‪57‬‬
‫‪8‬‬
‫‪35‬‬
‫‪1.544‬‬
‫‪1.756‬‬
‫‪0.903‬‬
‫‪1.544‬‬
‫תאור התוצאות‪:‬‬
‫בצלחות שהיה בהן רק ‪ LB‬צמח "דשא" של מושבות לבנות ולא צמחו מושבות‬
‫כחולות בכלל‪.‬‬
‫בצלחות שהכילו ‪ LB+AMP+Xgal‬גדלו מושבות לבנות ומושבות כחולות‪ ,‬בכמות דומה‪.‬‬
‫בצלחות שהכילו ‪ LB+AMP+Xgal+IPTG‬גדלו מושבות לבנות וכחולת‪ ,‬בכמות קטנה‬
‫במעט מהכמות של הצלחות שמפורטות טיפול הקודם‪.‬‬
‫מס' מושבות החיידקים כתלות במצע‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪LB‬‬
‫‪0‬‬
‫‪X1‬‬
‫‪+A‬‬
‫‪M‬‬
‫‪P+‬‬
‫‪Xg‬‬
‫‪al‬‬
‫‪LB‬‬
‫‪LB‬‬
‫‪+A‬‬
‫‪M‬‬
‫‪P+‬‬
‫‪Xg‬‬
‫‪al‬‬
‫‪+I‬‬
‫‪PT‬‬
‫‪G‬‬
‫‪+I‬‬
‫‪PT‬‬
‫‪G‬‬
‫‪0‬‬
‫‪X1‬‬
‫‪LB‬‬
‫‪+A‬‬
‫‪M‬‬
‫‪P+‬‬
‫‪Xg‬‬
‫‪al‬‬
‫‪+A‬‬
‫‪M‬‬
‫‪P+‬‬
‫‪Xg‬‬
‫‪al‬‬
‫‪0‬‬
‫‪X1‬‬
‫‪LB‬‬
‫‪LB‬‬
‫סוג המצע‬
‫‪ LOG‬מספר המושבות‬
‫‪5‬‬
‫מושבות לבנות ‪LOG‬‬
‫מושבות כחולות ‪LOG‬‬
‫א‪ .‬בצלחות שהיה בהן רק ‪ LB‬צמח "דשא" של מושבות לבנות ולא צמחו מושבות‬
‫כחולות בכלל‪ .‬לא הייתה בררה בין חיידקים שקיבלו פלסמיד לאלו שלא מפני‬
‫שלא היה אמפיצילין במצע ולכן גם חיידקים שנושאים עמידות לאמפיצילין וגם‬
‫כאלה שלא‪ ,‬שרדו‪ .‬לא גדלו מושבות כחולות מפני שלא היה במצע ‪ x-gal‬שבעת‬
‫פירוקו ע"י האנזים ‪ β‬גלקטוזידז ‪ ,‬שמקודד על ידי גן המצוי בפלסמידים לא‬
‫משובטים‪ ,‬נוצר צבע כחול‪.‬‬
‫ב‪ .‬לפני שביצענו את הניסוי שיערנו כי בצלחות שלא יכילו ‪ IPTG‬לא יופיעו מושבות‬
‫כחולות מכיוון שלצורך פרוק ה‪ x-gal -‬דרוש ‪ -IPTG‬משרן שבנוכחותו הגן ‪β‬‬
‫גלקטוזידאז בא לידי ביטוי‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא מסיר את הדכאן שעל אופרון הלקטוז‪.‬‬
‫ניתן לראות בתוצאות כי גם בצלחות שלא הכילו ‪ IPTG‬גדלו מושבות כחולות‪ .‬ניתן‬
‫להסיק מכך כי גם ללא נוכחות המשרן‪ ,IPTG -‬הדכאן זז מהאופרון ומאפשר לגן‬
‫לבוא לידי ביטוי‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ראינו כי ה‪ IPTG-‬לא היה הכרחי לברירת המושבות ולכן ניתן להשתמש‬
‫במצעים ללא ‪ IPTG‬וכך להוזיל את עלות הניסוי‪ .‬לכן‪ ,‬המצע האופטימלי הוא‬
‫מצע המכיל‪.LB+AMP+Xgal -‬‬
‫תוסיפו כאן הצעות לשיפור‬
‫* המסקנה מבוססת רק על תוצאות הניסוי שלנו‪ ,‬המכיל טיפול הכולל רק שתי‬
‫חזרות וללא חזרות נוספות אי אפשר לקבוע מסקנה מוחלטת בקשר להרכב‬
‫המצע‪.‬‬
"‫ "פרוקריוטים‬-‫ מאמר‬.1
http://www.hs.ph.biu.ac.il/prokaryotes/background.shtml ‫מתוך‬
"?‫ איך ולמה‬-‫ "הנדסה גנטית‬-‫ מאמר‬.2
www.amalnet.k12.il/sites/genetic/default.asp ‫מתוך‬