Transcript השוואות בינלאומיות כיצד מודדים יעילות של מערכת בריאות?

conventions
‫ר‬.‫א‬
‫אפלייד אקונומיקס בע”מ‬
‫תחזית משקל ההוצאה הלאומית לבריאות מהתל"ג‬
‫באחוזים‬
‫שנה‬
‫‪1998‬‬
‫‪2000 1999‬‬
‫נתונים בפועל‬
‫‪8.8%‬‬
‫‪9.0%‬‬
‫‪9.2%‬‬
‫תחזית המודל‬
‫‪8.8%‬‬
‫‪9.0%‬‬
‫‪9.3%‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪9.5%‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪10.6% 10.3% 10.0% 9.8%‬‬
‫התחזית מבוססת על מודל מאקרו כלכלי אשר נאמד במסגרת‬
‫העבודה‪“ :‬מערכת הבריאות בישראל ‪ -‬תחזיות ומגמות”‬
‫(צבי אקשטיין‪ ,‬יעקב גלזר‪ ,‬מנחם פרלמן וחגית לוי)‬
conventions
‫ר‬.‫א‬
‫"מוסכמה" ראשונה‪:‬‬
‫מערכת הבריאות איננה יעילה‬
‫משמעות‪:‬‬
‫אין צורך להגדיל את המשאבים המופנים‬
‫למערכת‪ ,‬ניתן להשתמש במשאבים שכבר‬
‫קיימים בצורה טובה יותר‪.‬‬
‫‪conventions‬‬
‫א‪.‬ר‬
‫כיצד מודדים יעילות‬
‫של מערכת בריאות?‬
‫• אנקדוטות‬
‫• בחינת תהליכים‬
‫• השוואות בינלאומיות‬
‫‪conventions‬‬
‫א‪.‬ר‬
‫כיצד מודדים יעילות‬
‫של מערכת בריאות?‬
‫אנקדוטות ‪-‬‬
‫כמו שאיננו רוצים שטיפול רפואי יהיה‬
‫מבוסס על סיפורים ואנקדוטות‪ ,‬כך איננו‬
‫רוצים שהטיפול במערכת הרפואית כולה‬
‫יהיה מבוסס על גישה זו‪.‬‬
‫‪conventions‬‬
‫א‪.‬ר‬
‫כיצד מודדים יעילות‬
‫של מערכת בריאות?‬
‫בחינת תהליכים ‪-‬‬
‫דרך מצוינת להשתפר ולהתייעל‪,‬‬
‫אך לא דרך לאמוד בצורה מדויקת את‬
‫מידת חוסר היעילות של המערכת כולה‪.‬‬
‫‪conventions‬‬
‫א‪.‬ר‬
‫כיצד מודדים יעילות‬
‫של מערכת בריאות?‬
‫השוואות בינלאומיות‬
‫השוואה בינלאומית של שיעור ההוצאה‬
‫מהתל"ג איננה מדד ליעילות של מערכת‬
‫הבריאות (מאחר ובמדינות שונות התל"ג‬
‫לנפש שונה)‪ ,‬זהו לכל היותר מדד‬
‫להשוואה של צרכי הבריאות במדינות‬
‫שונות או העדפות לאומיות‪.‬‬
‫‪conventions‬‬
‫א‪.‬ר‬
‫כיצד מודדים יעילות של‬
‫מערכת בריאות?‬
‫האם ההוצאה לנפש בפועל במדינות‬
‫"דומות" לשלנו נמוכה יותר?‬
‫בעיה‪:‬‬
‫כדי שההשוואה תהיה רלבנטית‪ ,‬המדינות‬
‫צריכות להיות דומות לישראל‬
‫בצרכי הבריאות של האוכלוסיות שלהן‪.‬‬
‫‪conventions‬‬
‫א‪.‬ר‬
‫כיצד מודדים יעילות של‬
?‫מערכת בריאות‬
PPS: ‫ההוצאה במונחי‬
,‫ההוצאה לנפש‬
‫ההוצאה לנפש‬
1999 ,‫בד ולר ים‬
United States
Germany
Canada
Iceland
Denmark
Austria
Italy
United Kingdom
Israel
Ireland
Japan
Poland
0
500
1000
1500
2000
2500
3000
3500
4000
OECD HEALTHDATA 2000 :‫מקור‬
conventions
‫ר‬.‫א‬
4500
5000
‫"מוסכמה" שנייה‪:‬‬
‫אוכלוסיית ישראל "צעירה"‬
‫יחסית‪ ,‬ולכן ההוצאה‬
‫לבריאות צריכה להיות‬
‫נמוכה יותר ממדינות‬
‫אחרות‪.‬‬
‫‪conventions‬‬
‫א‪.‬ר‬
‫אוכלוסיית ישראל "צעירה" יחסית –‬
‫עובדות‪:‬‬
‫• ההוצאה יחסית נמוכה‪.‬‬
‫• בהשוואות בינלאומיות לא נמצא‬
‫שבמדינות "צעירות" צריכת‬
‫השירותים נמוכה יותר‪.‬‬
‫‪Handbook of Health Economics, 2000‬‬
‫‪conventions‬‬
‫א‪.‬ר‬
‫בהשוואות בינלאומיות לא נמצא‬
‫שגיל האוכלוסייה מסביר את‬
‫ההבדלים בהוצאות הבריאות‪.‬‬
‫הסברים‪:‬‬
‫‪ .1‬ההבדל בצרכי הבריאות בין‬
‫אוכלוסיות שונות מושפע מהרבה‬
‫גורמים והגיל הממוצע של‬
‫האוכלוסיות הופך חסר משמעות‪.‬‬
‫‪ .2‬לעתים‪ ,‬מדינות מסוימות "מבוגרות"‬
‫יותר‪ ,‬כי האוכלוסייה בריאה יותר‪.‬‬
‫‪conventions‬‬
‫א‪.‬ר‬
‫"מוסכמה" שלישית‪:‬‬
‫בישראל "עודף" רופאים‬
‫עלויות ישירות ‪-‬‬
‫רופאים הם גורם ייצור יקר יחסית‪,‬‬
‫וככל שיש יותר מהם‪ ,‬עלויות המערכת‬
‫גבוהות יותר‪.‬‬
‫עלויות עקיפות ‪-‬‬
‫ככל שיש יותר רופאים‪ ,‬מתבצעות יותר‬
‫פעולות (חלקן מיותרות) וההוצאות של‬
‫כלל המערכת גבוהות יותר‪.‬‬
‫‪conventions‬‬
‫א‪.‬ר‬
‫שלישית‪:‬‬
‫"מוסכמה"‬
‫עובדות‪:‬‬
‫בישראל "עודף" רופאים‬
‫עובדות‪:‬‬
‫בהשוואה בינלאומית לא הוכח‪,‬‬
‫שבמדינות בהם מספר הרופאים‬
‫לאלף נפש גדול יותר ‪ -‬ההוצאה‬
‫לבריאות בהכרח גדולה יותר‬
‫(מספר מחקרים מראים את ההפך)‪.‬‬
‫‪Handbook of Health Economics, 2000‬‬
‫‪conventions‬‬
‫א‪.‬ר‬
‫"מוסכמה" שלישית‪:‬‬
‫בישראל "עודף" רופאים‬
‫‪:‬‬
‫עובדות‬
‫עובדות‪:‬‬
‫עליה במספר הרופאים (לאורך‬
‫זמן) לא מביאה בהכרח לעלייה‬
‫בהוצאות‪.‬‬
‫‪Handbook of Health Economics, 2000‬‬
‫‪conventions‬‬
‫א‪.‬ר‬
‫בישראל "עודף" רופאים‬
‫עלויות ישירות ‪-‬רופאים הם גורם‬
‫ייצור יקר‪.‬‬
‫שעור ההוצאה על כוח אדם‪ ,‬מכלל‬
‫ההוצאה לבריאות‪ ,‬נמוך בישראל‬
‫באופן משמעותי לעומת שאר מדינות‬
‫העולם המערבי (‪ 55%‬לעומת יותר‬
‫משני שליש)‪.‬‬
‫‪conventions‬‬
‫א‪.‬ר‬
‫בישראל "עודף" רופאים‬
‫עלויות עקיפות ‪ -‬הרופאים יוצרים‬
‫ביקושים‪.‬‬
‫לא מספר הרופאים הוא שקובע אם‬
‫הם ייצרו ביקושים‪ ,‬אלא אופן התגמול‬
‫של הרופאים‪.‬‬
‫"מוסכמה" רביעית‪:‬‬
‫כמות המשאבים במשק נתונה‪,‬‬
‫ולכן הגדלת המשאבים למערכת‬
‫הבריאות הציבורית תבוא על‬
‫חשבון מערכות ציבוריות‬
‫אחרות‪ ,‬כמו חינוך‪ ,‬ביטחון וכו'‪.‬‬
‫‪conventions‬‬
‫א‪.‬ר‬
‫כמות המשאבים במשק נתונה‬
‫הרהורים‪:‬‬
‫תוספת משאבים למערכת הבריאות‬
‫הציבורית עשויה להקטין את הביקוש‬
‫וההיצע למערכת הפרטית‪ ,‬כך שלפחות‬
‫חלק מהמשאבים המופנים למערכת‬
‫הבריאות הציבורית יבואו על חשבון‬
‫המערכת הפרטית‪.‬‬
‫‪conventions‬‬
‫א‪.‬ר‬
‫כמות המשאבים במשק נתונה‬
‫הרהורים‪:‬‬
‫בריאות היא לא בהכרח “הוצאה”‬
‫היא בחלקה לפחות “השקעה”‪.‬‬
‫‪conventions‬‬
‫א‪.‬ר‬
‫כמות המשאבים במשק נתונה‬
‫הרהורים‪:‬‬
‫מי אמר‬
‫שהקצאת‬
‫המשאבים‬
‫במשק היום היא‬
‫אופטימלית?‬
‫‪conventions‬‬
‫א‪.‬ר‬