Transcript למצגת

‫פרופ' אורלי בנימין‬
‫המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫והתוכנית ללימודי מגדר‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫המדינה מתנערת‬
‫מאחריות על‬
‫השירותים הדרושים‬
‫למשפחות‬
‫‪m‬‬
‫המדינה‬
‫לוקחת‬
‫אחריות על‬
‫השירותים‬
‫הדרושים‬
‫למשפחות‬
‫תנועת‬
‫הנשים‬
‫איגודים‬
‫מקצועיים‬
‫ארגוני‬
‫החברה‬
‫האזרחית‬
‫‪ ‬איך להגדיר משפחות?‬
‫‪ ‬כמה צורות או הרכבים למשפחות? למשקי בית?‬
‫‪ ‬כמה צריכים להיות? – סוגים לגיטימיים או לא (לגיטימיות‬
‫לא רק כמוסריות אלא גם כמעמד‪/‬עושר – ‪)self sufficiency‬‬
‫‪ ‬איזו עזרה מגיעה למשפחות?‬
‫‪ ‬לאילו משפחות מגיעה עזרה?‬
‫‪ ‬לאיזו עזרה משפחות זקוקות? מה מיטיב עם משפחות?‬
‫(איזו תמיכה מגיעה ללא צורות של פיקוח חברתי ומשמוע – שימור‬
‫יציבות? הגנה ממשבר כלכלית? חילוץ מחובות?)‬
‫‪ ‬איך העזרה למשפחות צריכה להיות –‬
‫ מתוכננת‬‫ מתואמת‬‫‪ -‬מוערכת‬
‫סתירה ראשונה‪:‬‬
‫עידוד נשים לפעילות בשוק העבודה‬
‫לצד‪:‬‬
‫אמא בבית‪ ,‬אמא מטפלת‪ ,‬לאמא‬
‫יש זמן‬
‫סתירה שניה‪:‬‬
‫עידוד אזרחים לעצמאות כלכלית‬
‫לצד‪:‬‬
‫השתקת ריבוי המשרות רעות‪ ,‬לא‬
‫יציבות‪ ,‬חלקיות‪ ,‬לא מחלצות מעוני‬
‫סתירה שלישית‪:‬‬
‫עידוד משפחות להצבר נכסים‪ ,‬הון‬
‫וחסכונות כהגנה בתקופות משבר‬
‫לצד‪:‬‬
‫פגיעה בחסכונות‪ ,‬פגיעה בפנסיות‪,‬‬
‫דחיקת משפחות לחובות‬
‫שיעור משפחות כפולות הכנסה‪:‬‬
‫החל מ‪ 2008 -‬בלמעלה מ‪65% -‬‬
‫ממשקי הבית שני בני הזוג עובדים‪.‬‬
‫במיוחד בקרב משכילים‪ .‬ב‪45% -‬‬
‫ממשקי הבית תרומת האשה‬
‫להכנסת הבית זהה לזו של הגבר או‬
‫גבוהה משלו‪.‬‬
‫משפחות מפורקות‬
‫אמהות יחידניות‬
‫משפחות שמטפלות בתלויים‪:‬‬
‫קשישים‪ ,‬פעוטות‪ ,‬בעלי מוגבלויות‬
‫בשנת ‪ 1989‬ובספרו מ‪ 1990 -‬הציג החוקר הדני‬
‫‪Esping-Andersen‬‬
‫טיפולוגיה המבחינה בין שלושה משטרי רווחה‬
‫הנשענת על ארבעה מימדים|‪:‬‬
‫‪ ‬איכות ונגישות של זכויות חברתיות‬
‫‪ ‬דה‪-‬קומודיפקציה (צמצום התלות בשוק ובעבודה‬
‫בשכר)‬
‫‪ ‬הריבוד הנוצר באמצעות מדיניות רווחה‬
‫‪ ‬הצטלבות בין שוק ורווחה‬
‫‪:Taylor-Gooby‬‬
‫רווחה‬
‫עבודה שלא‬
‫בשכר‬
‫עבודה בשכר‬
‫‪Decommodification:‬‬
‫קצבאות ותנאי העסקה שמבטיחות‬
‫קיום וכבוד אנושי גם בתקופות‬
‫ובמצבים בהם האזרח אינו יכול‬
‫לעבוד‬
‫‪DeFamilialization:‬‬
‫המדינה כמופקדת על‬
‫שירותים חברתיים‬
‫שיכולים לשחרר נשים‬
‫ממחויבויות הטיפול‬
‫שלהן ולהתפתח‬
‫כמפרנסות‬
‫‪The State as Employer:‬‬
‫כמה משרות לנשים המדינה מציעה‬
‫בשירותים החברתיים שלה ובאילו‬
‫תנאים המדינה מעסיקה את‬
‫העובדות בשירותים החברתיים‬
‫והציבוריים שלה‬
‫הניהול הציבורי החדש מייצר הפרד ומשול בין שלוש‬
‫קטגוריות של נשים‪:‬‬
‫נשים כמפרנסות – אשליית הרטוריקה של שוויון‬
‫לגברים‬
‫נשים כצרכניות של השירות הניתן במסגרות טיפול –‬
‫אשליית זכויות הצרכן‪ ,‬היעילות‪ ,‬הטכנולוגיות‪ ,‬ה‪-‬‬
‫‪value for money‬‬
‫נשים כמועסקות של השירותים ‪ -‬אשליית‬
‫המקצועיות – משרות חלקיות‪ ,‬שעתיות‪ ,‬מבזות‬