Transcript מערכת העצבים האוטונומית

‫פסיכולוגיה ביולוגית‬
‫‪ ‬על מה נדבר בשיעור‪:‬‬
‫‪‬‬
‫כיצד פועלת המערכת הנוירולוגית ברמה התאית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סוגי סמים שונים וכיצד הם משפיעים על המערכת הפיזיולוגית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פעילות המוח ומערכת העצבים וכיצד משפיעות על ההתנהגות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מבנה מערכת העצבים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מדידת פעילות מוחית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מערכות העצבים האוטונומית והאנדוקרינית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניסיון חווייתי וגמישות המוח (פלסטיות)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שתי ההמיספרות והקשר ביניהן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ :The binding problem‬איך המוח מתרגם את המידע שהתקבל על ידי החושים ומעניק לו‬
‫משמעות‪.‬‬
‫פסיכולוגיה ביולוגית‬
‫‪ ‬המוח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בכל שנה מחשבים נעשים קטנים וחכמים יותר‪ ,‬אבל המוח תמיד היה קטן וחכם‪..‬‬
‫מוח אנושי שוקל ‪ 1.4 – 1.2‬קילו בלבד‪.‬‬
‫מוח של דבורה שוקל מיליגרם אחד(!)‪ .‬באמצעותו היא מאתרת מזון‪ ,‬מתחמקת‬
‫מטורפים‪ ,‬מוצאת דרכה חזרה לכוורת‪' ,‬רוקדת' באופן שמכוון דבורים אחרות למקור‬
‫המזון‪ ,‬מטפלת במלכה‪ ,‬ומגנה על הכוורת מפני פולשים‪.‬‬
‫כל דבר שאנו תופסים או עושים הוא תוצר של המוח‪.‬‬
‫לכן חקר המוח כל כך חשוב לנו‪ :‬למשל נרצה לדעת האם מקורן של בעיות‬
‫פסיכולוגיות שונות הינו ביולוגי‪ ,‬האם אפשר לטפל בהן בתרופות‪ ,‬האם אפשר למנוע‬
‫את הידרדרות המוח בזקנה‪.‬‬
‫שאלות נוספות‪ :‬כיצד פעילות מוחית מתקשרת למודעות‪ ,‬האם שוני באישיות מקורו‬
‫בשינויים מוחיים‪.‬‬
‫פסיכולוגיה ביולוגית‬
‫‪ ‬אנו חוות עצמנו כיישות אחת אשר חשה‪ ,‬חושבת וזוכרת‪ .‬אולם המוח‬
‫שלנו בנוי מכמות עצומה של תאים בודדים שנקראים נוירונים‪ ,‬ומערכת‬
‫העצבים כוללת תאי גליה רבים עוד יותר‪ ,‬שפועלים בשיתוף עם‬
‫הנוירונים‪.‬‬
‫הקורטקס הצרבלי‬
‫‪ 12-15‬ביליון נוירונים‬
‫‪ ‬התאים מעבירים מידע‬
‫צרבלום‬
‫באמצעות שחרור ‪ 70‬ביליון נוירונים‬
‫כימיקלים (ניסוי הלב של‬
‫אוטו לואי) ואימפולסים‬
‫חוט השדרה‬
‫ביליון נוירונים‬
‫חשמליים‪.‬‬
‫כניסת מלחים לתא וכך נוצר‬
‫‪ ‬שחרור הכימיקלים מאפשר‬
‫פוטנציאל פעולה‪.‬‬
‫תאי מערכת העצבים‬
‫גוף התא‬
‫טרמינלים של‬
‫האקסון‬
‫סינפסות בין‬
‫האקסון והשריר‬
‫שכבת מיאלין‬
‫דנדריטים‬
‫אקסון‬
‫שריר‬
‫תאי מערכת העצבים‬
‫תא פרה‬
‫סינפטי‬
‫קצה האקסון‬
‫תא פוסט‬
‫סינפטי‬
‫פוטנציאל פעולה‬
‫שלפוחיות‬
‫סינפטיות‬
‫נוירוטרנסמיטורים‬
‫ששוחררו‬
‫החריץ הסינפטי‬
‫ממברנה פוסט סינפטית‬
‫שכוללת רצפטורים‬
‫נוירוטרנסמיטורים והשפעתם על ההתנהגות‬
‫‪ ‬במוח יש עשרות טרנסמיטורים‪ ,‬אשר כל אחד מהם מפעיל סוגים רבים‬
‫של רצפטורים‪.‬‬
‫‪ ‬טרנסמיטורים חשובים במוח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫גלוטמט – הטרנסמיטור המעורר הנפוץ ביותר במוח‪ ,‬מעורב כמעט בכל פעולה‪ ,‬שבץ‬
‫מקושר לשחרור עודף שלו‪.‬‬
‫גאבא – הטרנסמיטור המדכא הנפוץ ביותר‪ ,‬במצבים של חרדה משתמשים בחומרים‬
‫שמגבירים את הפעילות שלו‪.‬‬
‫דופמין – מקושר לפעילויות קוגניטיביות ומוטוריות‪ .‬תרופות אנטיפסיכוטיות‬
‫מפחיתות את הפעילות שלו‪ ,‬בעוד שתרופות לפרקינסון משחררות כמויות גדולות‬
‫ממנו‪.‬‬
‫סרוטונין – מקושר למצבים נפשיים‪ ,‬רוב התרופות האנטי דיכאוניות מאריכות את‬
‫משך הפעילות שלו במרווח הסינפטי‪.‬‬
‫אנדורפין – מפחית כאב ומגביר הנאה‪ ,‬מורפין והרואין מפעילים את אותם‬
‫רצפטורים‪.‬‬
‫תאי מערכת העצבים‪ ,‬לסיכום‪..‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ההתנהגות הינה מורכבת‪ ,‬אמירה כמו "ראיתי סרט"‪ ,‬מגוללת בתוכה‬
‫כמות עצומה של פעולות מתוזמנות ומתואמות בין אלמנטים שונים‬
‫בגופנו (תאים‪ ,‬חומרים כימיים‪ ,‬אברים)‪.‬‬
‫כל פעולה‪ ,‬מחשבה‪ ,‬רגש‪ ,‬מקורם בהולכה עצבית‪ :‬תא משחרר כימיקל‪,‬‬
‫אשר בתורו מעורר או מעכב פעילות חשמלית ושחרור כימיקל בתא‬
‫הבא‪.‬‬
‫התנהגויות מורכבות נוצרות מתוך פעולה זו בשל הקשרים הקיימים בין‬
‫כמויות עצומות של נוירונים‪.‬‬
‫החוויות שלנו הן תוצאות של פעולתם של עשרות טרנסמיטורים‪,‬‬
‫מיליארדים של נוירונים וטריליונים של סינפסות‪.‬‬
‫חומרים פסיכואקטיבים‬
‫‪ ‬לחומרים פסיכואקטיבים (סמים) יש השפעה על ההתנהגות‪ :‬הם יכולים‬
‫להעצים חוויות מסויימות‪ ,‬להחליש אחרות‪ ,‬ולסלף את החשיבה‬
‫והדיבור‪.‬‬
‫‪ ‬כל זאת ע"י השפעתם על הסינפסות‪ :‬חלקם מתיישבים על הרצפטורים‬
‫ומפעילים אותם‪ ,‬באופן מלא או חלקי (מפתח לא מתאים)‪ ,‬חלקם‬
‫מגבירים או מחלישים שחרור טרנסמיטורים‪ ,‬או מפחיתים ‪.reuptake‬‬
‫‪ ‬חומר שמגביר פעילות בסינפסה נקרא אגוניסט‪ ,‬חומר שמפחית פעילות‬
‫נקרא אנטגוניסט‪.‬‬
‫חומרים פסיכואקטיבים‬
‫‪ ‬סוגי סמים נפוצים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫סמים מעוררים‪ :‬אמפטמין‪ ,‬קוקאין‪ ,‬מתילפנידט (ריטלין)‪ ,‬קפאין‪ ,‬ניקוטין‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סמים מדכאים‪ :‬אלכוהול‪ ,‬בנזודיאזפינים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סמים נרקוטיים‪ :‬מורפין‪ ,‬הרואין‪ ,‬אופיאטים אחרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מריחואנה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סמים הלוצינטורים (סמי הזיה)‪ :‬אל‪.‬אס‪.‬די ‪( MDMA ,LSD‬אקסטזי)‪ ,‬רוהיפנול‬
‫ו‪ ,GHB‬פנציקלידין (‪ PCP‬אבק מלאכים)‪.‬‬
‫סמים מעוררים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סמים מעוררים‪ ,‬הינם חומרים שמגבירים את רמת האנרגיה‪ ,‬עוררות‬
‫ודריכות‪ ,‬ופעלתנות‪.‬‬
‫אמפטמין וקוקאין מעכבים את הספיגה של סרוטונין ודופמין לאחר‬
‫ששוחררו וכך מאריכים את משך פעולתם‪.‬‬
‫דופמין למשל קשור כמעט בכל דבר שמניע אנשים החל ממין ואכילה‬
‫וכלה בהימורים‪ ,‬כך הסמים הנ"ל משתלטים על המערכת המוטיבציונית‬
‫של המוח‪.‬‬
‫קוקאין הגיע כאבקה בעבר אבל החל מ‪ '85‬קיים בצורה טהורה יותר‬
‫שנקראת קראק‪ ,‬ואשר ההשפעה שלה חזקה ומהירה בהרבה‪.‬‬
‫סמים מעוררים‪ -‬המשך‬
‫‪ ‬ההשפעה ההתנהגותית של סמים מעוררים תלויה במינון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫במינון נמוך‪ ,‬הסמים הנ"ל מגבירים יכולת ריכוז‪ .‬למעשה‪ ,‬אמפטמינים ניתנים‬
‫במרשם לטיפול בהפרעת קשב וריכוז (אדרל)‪ .‬סם נפוץ בקרב עו"ד בשנות ה‪.80-‬‬
‫‪‬‬
‫במינון גבוה‪ ,‬אמפטמינים וקוקאין מובילים לבלבול‪ ,‬פגיעה בקשב והתנהגות‬
‫אימפולסיבית‪ .‬השפעות אלה עשויות להמשיך מעל לשנה לאחר הפסקת השימוש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ברמה הפיזיולוגית‪ ,‬מגבירים קצב לב‪ ,‬לחץ דם‪ ,‬טמפ' גוף‪ .‬לעיתים גורמים לרעידות‪,‬‬
‫פרכוסים‪ ,‬פגיעה בריאות והתקפי לב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מספר שעות לאחר צריכת הסם‪ ,‬הטרנסמיטורים נשטפים מהסינפסה (בתגובה‬
‫למניעת תהליך הריאפטייק) לפני שהתא הפרה סינפטי יכול לסנטז אותם מחדש‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬כמות הטרנסמיטורים יורדת‪ ,‬ונוצר אפקט הפוך להשפעה הראשונית‬
‫של הסם‪ ,‬הכולל תחושות של תשישות וכבדות‪ ,‬ודיכאון מינורי‪.‬‬
‫סמים מעוררים‪ -‬המשך‬
‫‪ ‬מתילפנידט = ריטלין‪ .‬משמש לטיפול בהפרעות קשב וריכוז (‪ ,)ADHD‬עובד‬
‫כמו קוקאין‪ .‬ההבדל הוא במהירות ההגעה למוח (במהלך כשעה)‪ ,‬ובתפוגת‬
‫ההשפעה האיטית‪ .‬כך‪ ,‬הוא לא מייצר את אותו ה‪ rush-‬שמביא להתמכרות‪.‬‬
‫‪ ‬ניקוטין‪ ,‬שנצרך דרך טבק‪ ,‬מגביר ערנות ועוררות ע"י גירוי סינפטות של‬
‫אצטילכולין‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫למרות הגדרתו כמעורר‪ ,‬מעשנים מדווחים על תחושת הרגעה‪ .‬ההסבר המחקרי‬
‫לפרדוקס הזה הוא‪ ,‬כי למרות השפעתו המעוררת של הניקוטין‪ ,‬הימנעות מעישון‬
‫מגבירה מתח עוד יותר‪ .‬הדלקת סיגריה מפיגה את תסמיני הגמילה ומחזירה אותנו‬
‫לרמת הבסיס‪.‬‬
‫לניקוטין השפעה מעורבת על מוטיבציות‪ :‬הוא מפחית אנרגיה ומוטיבציה במצבים‬
‫של גמול נמוך (‪ ,)low-reward‬אך מגביר פעילות במצבים של גמול גבוה (‪high-‬‬
‫‪ )reward‬ובמצבים חדשים ולא מוכרים‪.‬‬
‫סמים מדכאים‬
‫‪ ‬הינם חומרים פסיכואקטיבים שמפחיתים עוררות כמו אלכוהול‪,‬‬
‫בנזודיאזפינים‪ ,‬תרופות נוגדות חרדה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השימוש באלכוהול התקיים עוד בעידן הפרה היסטורי (‪.)5400-5500 bc‬‬
‫‪‬‬
‫אלכוהול הינו קבוצה של מולקולות שכוללות מתנול‪ ,‬אתנול‪ ,‬פרופיל אלכוהול ועוד‪.‬‬
‫אנחנו שותים את הנגזרת של האתנול‪.‬‬
‫‪ ‬לאלכוהול השפעה מרגיעה במינונים מתונים‪.‬‬
‫‪ ‬במינונים גבוהים הוא מגביר התנהגויות מסתכנות ואגרסיביות‪ ,‬ע"י הדחקת הפחד ושחרור‬
‫העכבות אשר בד"כ מגבילים אותנו‪.‬‬
‫‪ ‬במינונים גבוהים עוד יותר‪ ,‬כמו במצב של ‪ ,binge drinking‬השימוש באלכוהול מביא‬
‫לאובדן הכרה ויכול לגרום למוות‪ .‬שימוש רב פוגע בכבד ובכלל בבריאות‪ ,‬פוגע בזיכרון‬
‫ובשליטה מוטורית‪.‬‬
‫סמים מדכאים – המשך‬
‫‪ ‬תרופות הרגעה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הנפוצות ביותר‪ :‬בנזודיאזפינים‪ ,‬הכוללים דיאזפם (ואליום) ואלפרזולם (זנקס)‪.‬‬
‫הבנזודיאזפינים מרגיעים ע"י הגברת תנועת הטרנסמיטור המעכב גאבא (‪)GABA‬‬
‫בסינפסה‪ .‬האלכוהול עובד על אותן סינפסות‪ ,‬אבל במנגנון אחר‪ .‬שימוש באלכוהול‬
‫ובתרופות הרגעה יחד הינו מסוכן‪ ,‬מכיוון שהשילוב מדכא אזורים במוח ששולטים‬
‫בנשימה ובפעימות הלב‪.‬‬
‫נגזרת של בנזודיאזפינים‪ ,‬בשם פלוניטרזפם (רוהיפנול)‪ ,‬נקרא "סם האונס" ( ‪"date‬‬
‫”‪ .)rape drug‬הוא מסיס במים‪ ,‬חסר צבע‪ ,‬ריח או טעם‪ .‬השפעותיו כוללות נמנום‪,‬‬
‫חוסר קואורדינציה ופגיעה בזיכרון‪ .‬מי שנתונה להשפעתו חסרה היכולת להיאבק‬
‫ועשויה לא לזכור ארועים‪ .‬אפשר למצוא את הסם בשתן‪.‬‬
‫"סם אונס" נוסף בשם ‪ ,)gamma hydroxy butyrate( GHB‬הינו נפוץ כי קל‬
‫ליצרו בתנאים ביתיים‪ .‬בדומה לרוהיפנול‪ ,‬הוא מרפה את הגוף ופוגע בקואורדינציה‪.‬‬
‫כמויות גדולות ממנו מעוררים הקאה‪ ,‬רעידות‪ ,‬תרדמת (קומה) ומוות‪.‬‬
‫סמים נרקוטיים‬
‫‪ ‬סמים נרקוטיים (אופיאטים כמו מורפין‪ ,‬הרואין‪ ,‬ואחרים) מביאים‬
‫לנמנום‪ ,‬חוסר תחושת כאב‪ ,‬וירידה בתגובתיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לאופיאטים יש נגזרת טבעית המיוצרת מפרג‪ ,‬ונגזרת סינתטית המיוצרת מכימיקלים‪.‬‬
‫האופיאטים גורמים לתחושת אושר‪ ,‬חמימות‪ ,‬ובלא חרדה או כאב‪.‬‬
‫מורפין הינו משכך כאבים עוצמתי‪ .‬תופעות הלוואי שלו כוללות בחילה ונסיגה‬
‫מהסביבה‪ .‬לאחר שהסם מסתלק מהמוח‪ ,‬הסינפסה שבאה עמו במגע הופכת לפחות‬
‫רגישה וישנה עליה של חרדה‪ ,‬כאב ותגובתיות יתר לקול ולגירויים אחרים‪.‬‬
‫הסמים האופיאטים כמו מורפין‪ ,‬הרואין‪ ,‬מתדון וקודאין‪ ,‬נצמדים לרצפטורים‬
‫מסוימים במוח (רצפטורים אופיאטים)‪ .‬גילוי המנגנון של טרנסמיטורים ורצפטורים‬
‫הביא להבנה שהאופיאטים חוסמים את הכאב במוח ולא על העור‪ .‬בעקבות זאת‬
‫המחקר גילה את קיומם של אנדורפינים אשר נצמדים לרצפטורים האופיאטים‪.‬‬
‫אנדורפינים עוזרים במניעת כאב כרוני‪ ,‬משתחררים בזמן פעילות גופנית‪ ,‬בזמן‬
‫האזנה למוזיקה מרגשת‪.‬‬
‫מריחואנה‬
‫‪ ‬מריחואנה (קנביס) הינה קשה לקטלוג‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫היא אינה סם מעורר‪.‬‬
‫היא בעלת השפעה מרגיעה אך באופן שונה מאלכוהול או מתרופות הרגעה‪.‬‬
‫מפחיתה כאב אך לא בעוצמות דומות לשל החומרים האופיאטים‪.‬‬
‫מביאה לעיוותים חושיים‪ ,‬בעיקר לתחושה של האטה בזמן‪ ,‬אך לא עיוותים קשים‬
‫כמו בשימוש באל‪.‬אס‪.‬די‪.‬‬
‫על כן מקבלת קטגוריה משלה‪.‬‬
‫‪ ‬שימושים רפואיים‪ :‬עוזרת לבחילה‪ ,‬רעידות‪ ,‬מפחיתה לחץ תוך עיני‪ ,‬מפחיתה‬
‫אובדן של תאי מוח לאחר שבץ‪.‬‬
‫‪ ‬מצד שני‪ ,‬מעלה סיכון לחלות בפרקינסון‪ ,‬ושימוש ארוך טווח ככל הנראה מגביר‬
‫את הסיכוי לחלות בסרטן ריאות‪.‬‬
‫מריחואנה – המשך‬
‫‪ ‬תופעות הלוואי כוללות פגיעה בזיכרון ובמוטיבציה לפעול‪ .‬עם זאת‪ ,‬ממחקרים‬
‫עולה כי יתכן שאנשים הסובלים מבעיות בזיכרון נוטים להשתמש במריחואנה‪.‬‬
‫‪ ‬המרכיב הפעיל במריחואנה נקרא ‪ ,THC‬הוא מתחבר לרצפטורים נפוצים במוח‪,‬‬
‫אשר מצויים בנוירון הפרה סינפטי‪ ,‬ואשר תפקידם לאותת לתא כמה‬
‫טרנסמיטורים עליו לשחרר‪ .‬ה‪ THC -‬מתחבר לרצפטורים ומאותת להם‬
‫שהטרנסמיטורים שוחררו מן התא‪ ,‬לפני שהדבר התרחש‪ .‬מטאפורית‪ ,‬התא‬
‫הפרה סינפטי "חושב" שהוא העביר סיגנל לתא הבא‪ ,‬כאשר זה אינו המצב‪.‬‬
‫‪ ‬למריחואנה השפעות רבות על ההתנהגות‪ ,‬היא חוסמת רצפטורים לסרוטונין‬
‫שאחראים על בחילה‪ ,‬מגבירה פעילות באזורים שאחראים על אכילה ותיאבון‪,‬‬
‫משנה תחושת זמן באופן שאינו ידוע אך נמצא גם בחולדות‪.‬‬
‫סמים הלוצינטורים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סמים אשר מעוררים עיוותים חושיים‪ ,‬מעוררים תחושה של חלום או‬
‫חוויה מיסטית‬
‫מיוצרים מפטריות‪ ,‬צמחים (קקטוס – פיוטה‪ ,‬מסקלין)‪ ,‬ובאופן סינטטי‪.‬‬
‫אל אס די מתחבר לרצפטור של סרוטונין‪ ,‬משנה את זמני ההפעלה של‬
‫הרצפטור‪ .‬ידוע היכן הוא פועל אך לא ידוע כיצד הוא משנה את פעולת‬
‫הרצפטורים‪.‬‬
‫‪ = MDMA‬אקסטזי‪ ,‬מייצר אפקט מעורר הדומה לאמפטמינים במינון‬
‫נמוך‪ ,‬ואפקט הזייתי בדומה לאל אס די במינונים גבוהים‪.‬‬
‫צעירים צורכים אותו במסיבות להגביר רמת אנרגיה‪ .‬כאשר השפעתו‬
‫פגה‪ ,‬עולות תחושות של דיכאון וכבדות‪.‬‬
‫סמים הלוצינטורים – המשך‬
‫‪ ‬שימוש חוזר מעלה חרדה‪ ,‬דיכאון‪ ,‬הפרעות בקשב ובזיכרון וקשיי‬
‫שינה‪.‬‬
‫‪ ‬במחקרים נמצא כי אקסטזי פוגע בנוירונים ולפעמים הורג אותם‪,‬‬
‫במחקרים אחרים נמצא אובדן של סרוטונין‪ ,‬שהינו הפיך לאורך‬
‫חודשים‪ .‬המחקרים אינם חד משמעיים ולא ברור הנזק שגורם‬
‫ה‪.MDMA‬‬
‫‪" ‬אבק כוכבים" (‪ ,)PCP‬מעכב רצפטורים לטרנסמיטור גלוטמט‪.‬‬
‫במינונים נמוכים דומה לאלכוהול‪ ,‬במינון גבוה מייצר הזיות‪ ,‬הפרעות‬
‫חשיבה‪ ,‬אובדן זיכרון ותחושה של חוסר רגש‪.‬‬
‫חומרים פסיכואקטיביים – סיכום‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כמעט כל הסמים הידועים פוגעים בפעילות המוחית‪ ,‬גם אם באופן זמני‪.‬‬
‫ע"י למידת השפעת הסמים על המוח‪ ,‬אנו לומדות על תפקודי המוח‬
‫השונים‪.‬‬
‫סמים מעוררים כמו אמפטמינים וקוקאין מעלים רמת פעילות והנאה‬
‫באמצעות שחרור יתר‪ ,‬ומניעת איסוף מחדש‪ ,‬של הטרנסמיטור דופמין‬
‫(ועוד)‪ .‬קראק נכנס למוח מהר יותר ולכן הינו בעל אפקט חזק יותר‪.‬‬
‫אלכוהול הוא הסם הנפוץ ביותר‪ ,‬בעל השפעה מרגיעה ומשחרר עכבות‪.‬‬
‫עשוי לפגוע בשיפוט ובהגיון‪.‬‬
‫תרופות הרגעה כגון הבנזודיאזפינים‪ ,‬נפוצות במצבי חרדה‪ ,‬גם מרפות‬
‫את השרירים ומרדימות‪.‬‬
‫חומרים פסיכואקטיביים – סיכום‬
‫‪ ‬סמים אופיאטים נצמדים לרצפטורים לאנדורפינים‪ .‬מעוררים תחושת‬
‫הנאה והקלה מכאב‪.‬‬
‫‪ ‬החומר הפעיל במריחואנה נקרא ‪ ,THC‬הוא משפיע על מספר‬
‫רצפטורים ומונע פעולתם של טרנסמיטורים שונים‪ .‬פועל ברמה הפרה‬
‫סינפטית‪.‬‬
‫‪ ‬סמים הלוצינטוריים גורמים לעיוותים חושיים‪ .‬אל אס די פועל על‬
‫הסרוטונין‪ MDMA ,‬הינו בעל השפעה מעוררת במינון נמוך והשפעה‬
‫הזייתית במינונים גבוהים‪.‬‬
‫שימוש בסמים – הזווית האישית והחברתית‬
‫‪ ‬תלות בסם – אנשים אשר מתקשים או אינם מצליחים לחדול מצריכה‬
‫של חומר פסיכואקטיבי נקראים מכורים או תלויים בסם‪.‬‬
‫‪ ‬חומרים ממכרים – כמעט כל החומרים הממכרים מגרים סינפסות בהן‬
‫פועל הטרנסמיטור דופמין‪ ,‬אשר ככל הנראה מקושר לקשב‪.‬‬
‫‪ ‬מוטיבציות של התמכרות – ישנם אנשים הממשיכים לצרוך סם מסוים‬
‫לעיתים קרובות‪ ,‬למרות שלא נראה כי הם נהנים מן השימוש‪ .‬הסבר‬
‫אחד לכך הוא כי הם נמנעים מחוסר הנאה‪ ,‬מסבל‪ .‬הסבר אחר הוא כי‬
‫שימוש תדיר בסם משנה את החיווט במוח כך שהסם משתלט על‬
‫הקשב‪.‬‬
‫שימוש בסמים – הזווית האישית והחברתית‬
‫‪ ‬גישות שונות ביחס למשתמשים בסמים‪ -‬התייחסות להתמכרות לסמים‬
‫כאל פשע ולמכור כאל קרימינל‪ ,‬לעומת התייחסות למכור כאל אדם‬
‫חולה‪ .‬סוגיות של אחריות ואשמה‪.‬‬
‫‪ ‬מועדות לאלכוהוליזם‪ -‬אנשים כאלה חווים ירידה במתח ע"י אלכוהול‬
‫יותר מן האדם הממוצע‪ .‬מי שמעריך חסר על המידה את רמת השימוש‬
‫שלו‪ ,‬נמצא בסיכון גבוה יותר להפוך לאלכוהוליסט בהמשך‪.‬‬
‫שימוש בסמים – הזווית האישית והחברתית‬
‫‪ -Antabuse ‬תרופה שמשמשת לטיפול באלכוהוליזם‪ .‬כאשר נמצאים‬
‫תחת השפעתה צריכת אלכוהול גורמת לאדם לחלות (בחילה‪ ,‬כאב‬
‫ראש‪ ,‬חרדה‪ ,‬טשטוש ראיה)‪.‬‬
‫‪ ‬קיימת מחלוקת בנוגע לאופציה להרגיל אדם שהינו אלכוהוליסט לשתות‬
‫באופן מתון‪.‬‬
‫‪ ‬התמכרות לאופיאטים‪ -‬ישנם אנשים המשתמשים בסמים אופיאטים‪,‬‬
‫אשר נגמלים מהסם‪ ,‬עוברים דרך תסמיני גמילה (שמרגישים כמו‬
‫שפעת קשה מאוד)‪ ,‬ומצליחים להימנע משימוש חוזר בסם‪ .‬אחרים‬
‫עוברים לשימוש במתדון או תחליפים אחרים‪.‬‬
‫כיצד המוח משפיע על ההתנהגות‬
‫‪ ‬נמצא כי חלקים שונים במוח משפיעים על תפקודים שונים‪.‬‬
‫‪ ‬מערכת העצבים המרכזית כוללת את המוח ואת חוט השדרה‪.‬‬
‫‪ ‬היא מתקשרת עם שאר הגוף באמצעות מערכת העצבים‬
‫הפריפריאלית‪ ,‬אשר מורכבת מעצבים המחברים את חוט השדרה עם‬
‫שאר הגוף‪.‬‬
‫מבנה מערכת העצבים‬
‫‪ ‬מערכת העצבים הפריפריאלית מתחלקת למערכת העצבים הסומטית‪,‬‬
‫שמתחברת לעור ולשרירים‪ ,‬ומערכת העצבים האוטונומית שמתחברת‬
‫ללב‪ ,‬לקיבה‪ ,‬ולאברים נוספים‪.‬‬
‫‪ ‬עצבים סנסוריים מעבירים מידע מהאברים אל חוט השדרה‪ ,‬עצבים‬
‫מוטוריים מקבלים מידע מחוט השדרה ומעבירים אותו אל השרירים‪.‬‬
‫מערכת‬
‫העצבים‬
‫המרכזית (מוח‬
‫וחוט השדרה)‬
‫הפריפריאלית‬
‫סומטית‬
‫אוטונומית‬
‫(אנדוקרינית)‬
‫מבנה המוח‬
‫קורפוס קולוסום (כפיס המוח)‬
‫קליפת המוח‬
‫מוח אמצעי‬
‫מוח אחורי‬
‫‪ ‬המוח מורכב משלושה חלקים‪:‬‬
‫המוח הקדמי (‪,)forebrain‬‬
‫המוח האמצעי (‪)midbrain‬‬
‫והמוח האחורי (‪.)hindbrain‬‬
‫‪ ‬המוח הקדמי‪ ,‬אשר כולל את‬
‫הקורטקס הצרבלי (קליפת המוח)‪,‬‬
‫מהווה את החלק הדומיננטי במוח‬
‫האנושי‪.‬‬
‫‪ ‬כפיס המוח מחבר בין שתי‬
‫ההמיספרות שבמוח‪.‬‬
‫מבנה המוח‬
midbrain
forebrain
hindbrain
Cerebellum
Medulla
‫מבנה המוח – המשך‬
‫‪ ‬המוח הקדמי מורכב משתי המיספרות‪ ,‬ימנית ושמאלית‪ .‬כל אחת מן ההמיספרות‬
‫שולטת בחושים ובתנועה של החלק ההופכי של הגוף‪.‬‬
‫‪ ‬קליפת המוח הינה חשובה ביותר במוח האנושי‪ .‬היא מחולקת לארבע אונות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אוקסיפיטלית (עורפית) ששולטת בראיה ובמחזורי השינה;‬
‫האונה הטמפורלית (רקתית) ששולטת בשמיעה‪ ,‬הבנת שפה‪ ,‬ובאספקטים מורכבים של ראיה‬
‫(תנועה‪ ,‬זיהוי פרצופים);‬
‫האונה הפריאטלית (קודקודית) מקושרת לחושים כגון‬
‫מישוש‪ ,‬כאב‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬מיקום הגוף במרחב;‬
‫האונה הפרונטאלית (מצחית) אחראית על תכנון תנועות‬
‫עדינות‪ ,‬על זיכרון‪ ,‬תכנון מקדים וקבלת החלטות‪.‬‬
‫מערכת העצבים האוטונומית‬
‫‪ ‬מערכת העצבים האוטונומית חולשת על האברים הפנימיים של הגוף‪,‬‬
‫מכינה אותם למצבי חירום או מנוחה‪ .‬היא מפעילה את מערכת העצבים‬
‫האנדוקרינית‪ ,‬הכוללת בלוטות שמפרישות הורמונים לתוך הדם‪.‬‬
‫הורמונים אלה מווסתים תהליכים שונים שמתרחשים באברים (חילוף‬
‫חומרים‪ ,‬גדילה)‪.‬‬
‫‪ ‬מערכת העצבים האוטונומית מורכבת משני חלקים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מערכת העצבים הפאראסימפתטית שפועלת בזמן מנוחה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מערכת העצבים הסימפתטית שפועלת בזמן סכנה‪/‬איום‪.‬‬
‫ההמיספרות במוח‬
‫‪ ‬קליפת המוח מחולקת לשתי המיספרות‪ .‬כל המיספרה שולטת בחלק‬
‫ההופכי של הגוף‪ .‬ההמיספרה השמאלית מקושרת לרוב האספקטים של‬
‫שפה‪ ,‬בעוד שהימנית חשובה לצורך התמצאות במרחב ולהבנת‬
‫האספקטים הרגשיים שבתקשורת בינאישית‪.‬‬
‫‪ ‬הקורפוס קולוסום (כפיס המוח) מאפשר להמיספרות לתקשר ביניהן‪,‬‬
‫אם הוא נפגע‪ ,‬לא יוכל לעבור בין ההמיספרות מידע‪.‬‬
‫‪ ‬ניתוחי ניתוק ההמיספרות (‪ )split brain‬בחולי אפילפסיה‪ :‬ההתקפים‬
‫הוגבלו ונחלשו‪ ,‬אך הופיעו תופעות התנהגותיות ייחודיות‪ ,‬כאילו לאדם‬
‫יש שני שדות של מודעות (העברת ערוץ ביד שמאל בזמן שהאדם דיווח‬
‫על הנאה‪ ,‬רגל שמאל "סירבה" להמשיך ללכת לטייל‪ ,‬ניסוי עם כובע‬
‫‪.)hatband‬‬
‫ניסויים בפסיכולוגיה פיזיולוגית‬
‫‪ ‬ניסויים בפסיכולוגיה פיזיולוגית בודקים את השפעת המוח ומערכת‬
‫העצבים על אספקטים שונים של ההתנהגות האנושית‪.‬‬
‫פלסטיות המוח‬
‫‪ ‬פלסטיות המוח – ממחקרים עולה שחוויות שונות משפיעות ומשנות את‬
‫החיווטים במוח‪ .‬חשיפות ממושכות למצבים יוצאי דופן‪ ,‬כמו עיוורון או לימוד‬
‫נגינה לאורך שנים‪ ,‬משנות את המוח ברמה הפזיולוגית‪.‬‬
‫‪ ‬מה מיוחד במוחם של נהגי מוניות?‬
‫מאת פרופ' אלומית ישי‪ ,‬פרופ' לחקר המוח‪ ,‬אוניברסיטת ציריך‪ ,‬שוויץ‪( 22/03/2010 ,‬נדלה‬
‫מווינט)‬
‫‪ ‬על‪-‬מנת לקבל רישיון לנהיגה במונית בלונדון‪ ,‬יש לעבור הכשרה אינטנסיבית שאורכת בין‬
‫שנתיים לארבע שנים‪ .‬במהלך ההכשרה לומדים הנהגים להכיר את ‪ 25,000‬הרחובות ואת אלפי‬
‫המקומות הציבוריים בעיר‪ ,‬ובתום ההכשרה עליהם לעבור סידרת מבחנים‪.‬‬
‫‪ ‬בנוסף להתנסות הממשית ברחובות העיר הסואנת‪ ,‬עוברים הנהגים תרגילי ניווט וירטואליים‬
‫בעזרת סימולציה ממוחשבת‪ ,‬שכוללת ‪ 110‬ק"מ של רחובות במרכז לונדון‪ ,‬עם תמרורים‪,‬‬
‫רמזורים‪ ,‬הולכי רגל ותנועת מכוניות ואוטובוסים‪.‬‬
‫פלסטיות המוח‬
‫‪ ‬בסדרת ניסויי דימות שערכה פרופ' אלינור מגוויר (‪ )Maguire‬מאוניברסיטת לונדון )‪)UCL‬‬
‫נסרק מוחם של נהגי מוניות ב‪ MRI -‬בשעה שניווטו ברחובות לונדון‪ .‬הניסויים העלו שני‬
‫ממצאים חשובים‪:‬‬
‫‪ ‬הראשון קשור בפעילות המוח והוא שניווט ברחובות לונדון גורם לעליה בפעילות העצבית‬
‫בהיפוקמפוס‪ ,‬מבנה דמוי סוסון ים המצוי באונה הטמפורלית וחיוני ליצירת זיכרונות חדשים‪.‬‬
‫‪ ‬השני נגע למבנה המוח‪ :‬אנטומית‪ ,‬נפח ההיפוקמפוס של נהגי מוניות גדול יותר מזה של נבדקי‬
‫הביקורת‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬נפח ההיפוקמפוס של נהגי מוניות‪ ,‬שנוסעים בכל פעם ליעד אחר בהתאם‬
‫לדרישות הלקוח ונדרשים לאלתר ולמצוא דרכי קיצור‪ ,‬גדול מנפח ההיפוקמפוס של נהגי‬
‫אוטובוס שנוסעים מדי יום במסלולים קבועים מראש‪ .‬יש לציין שגם במכרסמים נמצא מתאם בין‬
‫נפח ההיפוקמפוס לבין זיכרון מרחבי‪ :‬לחולדות שגדלו בסביבה "מועשרת" היפוקמפוס גדול יותר‬
‫מזה של חולדות שגדלו בכלוב "רגיל"‪.‬‬
‫נוירוני מראה‬
‫‪ ‬תינוקות בני יומם מחקים לעיתים‬
‫הבעות פנים‪ .‬מכיוון שלא היתה‬
‫להם ההזדמנות ללמוד לחקות‪,‬‬
‫מהתנהגותם אפשר להסיק על‬
‫קיומם של נוירוני מראה‬
‫‪( A. N. Meltzoff & M. K.‬‬
‫‪Moore, “Imitation of‬‬
‫‪facial and manual‬‬
‫‪gestures by human‬‬
‫‪neonates.” Science, 1977,‬‬
‫)‪198, 75–78‬‬
‫נטיה לבהלה ועמדות פוליטיות‬
‫‪ ‬נהוג לחשוב שעמדות פוליטיות מושפעות מחינוך‪ ,‬מעמד סוציואקונומי‪,‬‬
‫או חוויות מוקדמות‪.‬‬
‫‪ ‬בניסוי מ‪( 2008-‬ארה"ב) נמצא כי אנשים אשר הגיבו בעפעוף עיניים‬
‫חזק יותר לרעש פתאומי וחזק‪ ,‬ואשר המשיכו להגיב בעוצמה לרעשים‬
‫חוזרים ונשנים‪ ,‬נטו להיות שמרנים בדעותיהם‪ ,‬צידדו בעונש מוות‪,‬‬
‫בהתערבויות צבאיות במצבי קונפליקט וכו'‪ .‬אלה שהגיבו בעוצמה‬
‫הפחותה ביותר נטו להתמקם בצדו השני של המתרס‪.‬‬
‫המקרה של פיניאס גייג'‬
‫‪ ‬אחד המטופלים הכי מעניינים בהיסטוריה של נזק מוחי הוא פיניאס‬
‫גייג'‪ .‬הוא איבד חלק גדול מהקורטקס האורבי‪-‬פרונטלי שלו כתוצאה‬
‫מפיצוץ דינמיט שגרם למוט ברזל לעבור דרך הגולגולת שלו‪ .‬באופן‬
‫מדהים הוא שרד את התאונה‪.‬‬
‫‪ ‬אבל האישיות שלו עברה שינוי משמעותי‪ :‬מלהיות אדם נחמד וכשיר‬
‫הוא הפך לאדם אימפולסיבי‪ ,‬עצבני ובלתי יציב‪.‬‬
‫נזק בקורטקס האורביפרונטלי‬
‫‪ ‬לאנשים עם נזק בקורטקס האורבי‪ -‬פרונטלי אין בעיות עם זיכרון‪,‬‬
‫תנועה‪ ,‬פתירת בעיות ושפה‪ .‬אבל‪ ,‬הם נוטים להעריך את ההשלכות של‬
‫הפעולות שלהם על בסיס אחר מאנשים ללא נזק בקורטקס זה‪ .‬אנשים‬
‫אלו‪ ,‬מונעים על ידי רצון לסיפוק בטווח הקצר‪ ,‬בהתעלם מההשלכות‬
‫ארוכות הטווח‪.‬‬
‫ניסויים בפסיכולוגיה פיזיולוגית‪ -‬מוח של מתבגרים‬
‫‪ ‬לאחרונה‪ ,‬מחקרים הראו שלילדים צעירים ולמתבגרים יש התנהגות הדומה להתנהגות של אלו‬
‫שנפגעו בקורטקסט האורבי‪ -‬פרונטלי‪ .‬ילדים צעירים ומתבגרים יעדיפו ניצחונות בטווח הקצר‬
‫על ביטחון בטווח הארוך‪" .‬תגובת הבטן" ששומרת על אנשים מהעדפה זו נמצא בתפקוד חסר‬
‫אצל מתבגרים‪.‬‬
‫‪ ‬המוח של מתבגרים שונה מזה של ילדים ומזה של מבוגרים‪ .‬בהשוואה לילדים‪ ,‬למתבגרים יש‬
‫מערכת רגשית מאוד רגישה ובהשוואה למבוגרים מערכת זו פחות מתווכת עם מערכות אחרות‪.‬‬
‫‪ ‬ממצאים אלו יכולים להסביר את לקיחת הסיכונים הגבוהה המאפיינת את גיל ההתבגרות ואת‬
‫מצבי הרוח המאפיינים את גיל ההתבגרות‪.‬‬
‫‪The binding problem‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כיצד חלקי מוח שונים אשר אינם מתקשרים ישירות זה עם זה יוצרים‬
‫אצלנו תפיסה אחידה של אובייקט יחיד‪.‬‬
‫ניסיון לפתור באמצעות יחידה המאגדת את כל המידע‪ ,‬אך יחידה כזו לא‬
‫נמצאה עד היום‪ .‬למשל כאשר רואים ארנב חום מקפץ‪ ,‬חלק במוח יראה‬
‫ארנב‪ ,‬חלק את הצבע החום וחלק תנועה‪.‬‬
‫יתכן שהפיתרון נמצא בתזמון‪ .‬אנו מחברים יחד דברים אשר מתרחשים‬
‫באופן מתואם‪( .‬כמו סאונד ותמונה בסרט‪ ,‬נשים לב כשאחד מהם מופיע‬
‫באיחור)‪.‬‬
‫עדיין לא נמצא המנגנון שפועל לפתרונה והבעייה נותרת בעינה‪.‬‬